מאי אהנו לן רבנן - במילי דעלמא

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
בעקבות דיון שהתפתח באחד הפורומים כאן: האם מישהו יכול להביא מקור רציני שחובה להאמין בחכמים בדברים שאינם הלכה כלל, כמו שרב יאמר שמשתלם לקנות דירה בחיפה ואני חושב שלא, או שרב ימליץ להתחסן / לא להתחסן ודעתי שהוא טועה (ואינני מדבר כעת כשמקור דבריו לא הכרעה אם מועיל, אלא שסובר ששומעים לרופאים שסוברים שבלא חיסון יש סכנה ומכריעים על פיהם כי הם רוב / בקיאים יותר או טעמים כעין זה, שזה כבר ענייני הלכה). האם יש בעיה לחשוב שת"ח טעה במילי דעלמא? אם יש נא להביא מקור.
הובא שם מאי אהנו  ליה רבנן - טענה פשוט מוזרה, שם מדובר על הלכה, מעולם לא התירו עורב ולא אסרו בן יונה, אבל לא כתוב שהאומר שחכמים מעולם לא הצליחו למצוא תרופה לסרטן ולא ידעו את המספרים בלוטו, אפיקורס.
אשמח לדעתכם, ומקורות.
לדעתי זה חלק מהקטנת התורה, עד שחכם בתורה זה לא מספיק וצריך ערך מוסף.
ואגב אם מדברים על רוה"ק, כבר כתב הראשית חכמה שמי שאומר שלמד תורה לשמה בא רבי מאיר ומכחישו (שהרי לא זכה לדברים הרבה), ומה נענה אנן בתריה.
הדיון המקורי
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=186&t=16221
 

חזק

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
בעקבות דיון שהתפתח באחד הפורומים כאן: האם מישהו יכול להביא מקור רמיני שחובה להאמין בחכמים בדברים שאינם הלכה כלל, כמו שרב יאמר שמשתלם לקנות דירה בחיפה ואני חושב שלא, או שרב ימליץ להתחסן / לא להתחסן ודעתי שהוא טועה. האם יש בעיה לחשוב שת"ח טעה במילי דעלמא? אם יש נא להביא מקור.
הובא שם מאי אהנו  ליה רבנן - טענה פשוט מוזרה, שם מדובר על הלכה, מעולם לא התירו עורב ולא אסרו בן יונה, אבל לא כתוב שהאומר שחכמים מעולם לא הצליחו למצוא תרופה לסרטן ולא ידעו את המספרים בלוטו, אפיקורס.
אשמח לדעתכם, ומקורות.
לדעתי זה חלק מהקטנת התורה, עד שחכם בתורה זה לא מספיק וצריך ערך מוסף.
ואגב אם מדברים על רוה"ק, כבר כתב הראשית חכמה שמי שאומר שלמד תורה לשמה בא רבי מאיר ומכחישו (שהרי לא זכה לדברים הרבה), ומה נענה אנן בתריה.
תצרף לינק לאשכול

בעיני החסידים זה גובל בכפירה
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם המקור הוא ספרי חסידות, אז יש לדעת שזה שיטת חסידות, אבל לא מקור הלכתי, דברי הפוסקים וכ"ש חז"ל. ויש כאלו שסוברים שזה לא מקור מחייב.
לגבי הלינק - צרפתי.
 

חזק

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אם המקור הוא ספרי חסידות, אז יש לדעת שזה שיטת חסידות, אבל לא מקור הלכתי, דברי הפוסקים וכ"ש חז"ל. ויש כאלו שסוברים שזה לא מקור מחייב.

 מצאת מקור אחר?
ברור שזו הסתכלות חסידית
ושנינו יודעים טוב מאוד שהמקור המבוקש לא נמצא בספרים אחרים שציינת
אבל כיון שהוכחת לא פעם שאתה ירא לפצות פיך, אשמש לך לגרון
מדוע הוחלט בעולם החסידי שחסיד שלא מאמין שאדמור"ו יש לו מושג בנדל"ן הוא מזלזל בת"ח?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חזק אמר:
יראתי בפצותי אמר:
אם המקור הוא ספרי חסידות, אז יש לדעת שזה שיטת חסידות, אבל לא מקור הלכתי, דברי הפוסקים וכ"ש חז"ל. ויש כאלו שסוברים שזה לא מקור מחייב.

 מצאת מקור אחר?
ברור שזו הסתכלות חסידית
ושנינו יודעים טוב מאוד שהמקור המבוקש לא נמצא בספרים אחרים שציינת
אבל כיון שהוכחת לא פעם שאתה ירא לפצות פיך, אשמש לך לגרון
מדוע הוחלט בעולם החסידי שחסיד שלא מאמין שאדמור"ו יש לו מושג בנדל"ן הוא מזלזל בת"ח?
למיטב ידיעתי, הרבה שאינם חסידים מאמינים בהנ"ל, ומי שזועק שם בגרון ניחר על "מאי אהנו לן" כמדומני שאיננו חסיד.
 
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
לפני כל דיון -
לכאורה כל גדלות שהיא לא בתחום תורני, היא לא גדלות בהכרעה, אלא גדלות בשיקול דעת

לא הולכים למישהו גדול כי הוא 'יודע את האמת', אלא בגלל שאתה מעריך את שיקול הדעת שלו, [אלא אם כן אתה הולך לכתחילה על רוח הקודש]. וממילא, יתכן בהחלט, שתשמע את שיקול דעתו, ועדיין תחשוב שלגבי הכרעה פלונית זה לא רלוונטי, כי סוף סוף יש עוד נתונים וכו'.
וזה כי בהכרעה אתה צריך להחליט, ואין מלבדך מישהו שמכיר את המציאות שאתה חי בה, ועדיין צריך להתייעץ, כדי לדעת את משקל כל צד, וכבר הביא רבנו יונה מחז"ל - שיתין מלכין מלוך, ומלכך לא תשבוק [ששים עצות תתייעץ, ואת העצה שלך אל תעזוב].

אבל על עצם השאלה, האם לגדול בתורה יש שיקול דעת יותר, עמד על זה ר' ישראל סלנטר במכתב ל' [כמדומני], וכתב שבעניני שיקול דעת כל אחד אומר 'אנכי הרואה', אבל האמת, שמי שגדול בידיעות ויש לו ראיות, הוא גם הגדול בשיקול הדעת עיי"ש [היה בזה אריכות לפני כמה חודשים, אני לא מוצא את זה כעת].

אמרתי את דעתי בלבד
 

חזק

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
חזק אמר:
יראתי בפצותי אמר:
אם המקור הוא ספרי חסידות, אז יש לדעת שזה שיטת חסידות, אבל לא מקור הלכתי, דברי הפוסקים וכ"ש חז"ל. ויש כאלו שסוברים שזה לא מקור מחייב.

 מצאת מקור אחר?
ברור שזו הסתכלות חסידית
ושנינו יודעים טוב מאוד שהמקור המבוקש לא נמצא בספרים אחרים שציינת
אבל כיון שהוכחת לא פעם שאתה ירא לפצות פיך, אשמש לך לגרון
מדוע הוחלט בעולם החסידי שחסיד שלא מאמין שאדמור"ו יש לו מושג בנדל"ן הוא מזלזל בת"ח?
למיטב ידיעתי, הרבה שאינם חסידים מאמינים בהנ"ל, ומי שזועק שם בגרון ניחר על "מאי אהנו לן" כמדומני שאיננו חסיד.
 

טוב לא עברתי על האשכול
אבל כנראה הוא טועה. ובתנאי שאומר זאת בדרך ארץ וביראה מלפצות פה בזלזול נגד ת"ח
 

עבד ה'

משתמש רגיל
כבר ידועים דברי בעל התניא באיגרת הקודש כב:
אהוביי אחיי ורעיי מאהבה מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה, זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור, ההיתה כזאת מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כי אם לנביאים ממש אשר היו לפנים בישראל כשמואל הרואה אשר הלך אליו שאול לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו, כי באמת כל עניני אדם לבד מדברי תורה ויראת שמים אינם מושגים רק בנבואה ולא לחכמים לחם כמאמר רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ושבעה דברים מכוסים כו', אין אדם יודע במה משתכר כו', ומלכות בית דוד מתי תחזור כו', הנה הושוו זה לזה ומה שכתוב בישעיה יועץ וחכם חרשים, וכן משארז"ל ונהנין ממנו עצה ותושיה היינו בד"ת הנקרא תושיה כמארז"ל יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו', שסוד העיבור קרוי "עצה" ו"סוד" בלשון תורה כדאיתא בסנהדרין דף פ"ז ע"ש בפרש"י:
אך האמת אגיד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת השורה והנה היא כסות עינים שלא לראות האמת מרוב אהבתם לחיי הגוף לשם שמים לעבוד בו את ה' ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את ה' וע"כ היטב חרה להם בצער הגוף ח"ו ה' ירחם, ואין יכולין לקבל כלל, עד שמעבירם על דעתם לכתת רגליהם מעיר לעיר לשאול עצות מרחוק, ולא שעו אל ה' לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף לקבל תוכחתו באהבה, כי את אשר יאהב ה' וכו':

ולענ"ד אין הדברים סותרים למש"כ החזון איש בקובץ איגרות חלק ג':
השיטה לעשות את התורה לחלקים שנים. הוראה באיסור והיתר
חלק אחד, והוראה בשוק החיים חלק שני. להיות נכנעים להוראות
חכמי הדור בחלק הראשון ולהשאיר לחפש בחירתם בחלק השני,
היא השיטה הישנה של המינים בירידת היהדות באשכנז אשר הדיחו
את עם ישראל עד שיתערבו בגוים ולא נשאר לפליטה.

כי החזון איש מדבר על דברים השקפתיים [למשל גיוס בנות שעל זה נכתב מכתב זה] ולא על שאלות גשמיות לחלוטין.
 

אבי חי

משתמש ותיק
לכאורה פשוט כדברי רבי @יראתי בפצותי, וכמ"ש רבי @עבד ה' שודאי לא לזה כיון החזו"א.

אך יש מושג של ת"ח שנהנים ממנו עצה ותושיה אף במילי דעלמא, כי שיקול הדעת של הרב הוא ישר, והסיעתא דשמיא מסתמא גדולה מהס"ד שיש לאנשים פשוטים, וגם מטבע הדברים הוא בעל נסיון. ולכ' הוי בכלל הנוטל עצה מן הזקנים.

וכ"ז בגבול, ולפי הענין. ולמשל, להכנס לרב שלא מכיר אותך ולשאול בעשרים שניות שאלה קשה [שדורשת תשובה לפי פרטי המקרה שאינם מוצגים בפני הרב], זו תמימות ומטה, לא אמונת חכמים. ולהכנס פעם שלישית ורביעית על אותה שאלה בלי שום שינוי בנתונים, ולצפות לתשובה אחרת, (וגם לקבלה), זה עוד יותר גרוע. וביודעי ומכירי קאמינא.

ואין זה אלא דוגמא. וכמובן שזה תלוי גם בהיכרות עם סגנון תשובותיו של הרב.

וכמדומני שלא הוספתי כלום על דברי רבי @ספר וסופר הנכוחים.
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
מדברי פותח האשכול משמע שהדיון הוא רק במילי דעלמא, אבל בדברי תורה פשיטא ליה שאסור לחלוק על ת"ח,
אבל האמת שודאי שבדברי תורה מותר לחלוק, ולכוארה ה"ה במילי דעלמא, וכמובן בכבוד הראוי לת"ח,
וכמובן הכל בתנאי שהחולק מכיר היטב את הנושא עם כל הפרטים, שאל"כ גם על מי שאינו ת"ח אין ראוי לחלוק על מי שבקי בנושא טוב ממך,
ועכ"פ אין קשר בין הנידון האם מותר לחולוק על ת"ח למאי אהנו לן רבנן, שזה נאמר על מי שמזלזל בחכמים
 

שניאור

משתמש ותיק
חזק אמר:
מדוע הוחלט בעולם החסידי שחסיד שלא מאמין שאדמור"ו יש לו מושג בנדל"ן הוא מזלזל בת"ח?
שמעיה אמר:
אני חושב שזו טעות. הוחלט בעולם החסידי שחסיד שלא מאמין שאדמו"רו יש לו מושג בנדל"ן הוא מזלזל בתורת החסידות. (אולי הוחלט כך בטעות, אך אם הוחלט, כך הוחלט.)
למיטב ידיעתי לא הוחלט כך בשום מקום, מה שהחסידים שואלים את רבם בעסקי נדל"ן בא ממקום אחר לגמרי, אפשר לקרוא למקום הזה רוח הקודש, אפשר לקרוא לו סייעתא דשמיא, אפשר לקרוא לו שפע שיורד משמים דרך נשמה כללית, וכיו"ב, אבל זה לא בא ממקום של מושג והבנה בנדל"ן.
 

יושב בסתר

משתמש רשום
נאמרו כאן דברים נפלאים, הולכים להתייעץ עם הגדולים מחמת שזה כעין אורים ותומים של הדור, בדור שלנו זה הדבר הכי קרוב לקב"ה. כמובן לצערינו יש כאלו שמביעים דעתם גם כשהם לא מבינים, אבל לשמחתינו רוב רובם של גדולי ישראל כשהם לא יודעים הם לא אומרים, והם יודעים איך מתנהגים גם כשיש בלבול גדול בציבור. ובפרט כעת בנוגע לחיסונים, שלצערינו יש כח אדיר והזוי, המשומן בשקרים וכזבים, ולא ברור מה מניע אותם לעשות את זה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
האם מישהו יכול להביא מקור רציני שחובה להאמין בחכמים בדברים שאינם הלכה כלל,
ומי מוסמך להחליט אם "אינם הלכה כלל"?? כל אחד לפי מה שנראה לו??
יש הרבה דברים בענייני רפואה, ובענייני ממונות, ובענייני חיסונים, ובענייני אכילה, שהם דברי הלכה ממש, אבל הם כזה דברי הלכה שמורים מה התורה מחייב לעשות במ"מילי דעלמא" מסויימים.

וכי יאמר אדם שאם אשאל את הרב "האם אוכל גבינה מיד אחרי שאכלתי בשר, זה "מילי דעלמא" כיון שהשאלה סובב סביב "מאכל ומשתה"??
כך גם בהרבה דברים אחרים שיש טועים ואומרים "זה ענין רפואי - זה לא קשור להלכה", או "זה ענין עיסקי זה לא קשור להלכה"
ואפילו שמעתי אומרים "זה ענין חינוכי" וזה לא שייך לרבנים"

לא כל דבר שנראה לך שזה "מילי דעלמא" הוא "אינם הלכה כלל"
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
הדיון התחיל בשאלה אם יש חובה להאמין והתפתח בנושא אם יש ענין להאמין לכאו' זה שני נושאים שונים שאמנם יש ענין לללכת אחרי דברי הת"ח כמו שמובא בקישור דעת הגרח"ק וזו מדרגה מסוימת אבל זה רק דרגה ולא חובה אלא זה פועל יוצא שאם אדם מחבב ומעריך ת"ח ירצה לשמוע בדעתם בכל נושא אבל כמו שאין מלכתחילה חובה לשאול בנושאי נדל"ן אין חובה לציית אח"כ
 

שמעיה

משתמש ותיק
שניאור אמר:
חזק אמר:
מדוע הוחלט בעולם החסידי שחסיד שלא מאמין שאדמור"ו יש לו מושג בנדל"ן הוא מזלזל בת"ח?
שמעיה אמר:
אני חושב שזו טעות. הוחלט בעולם החסידי שחסיד שלא מאמין שאדמו"רו יש לו מושג בנדל"ן הוא מזלזל בתורת החסידות. (אולי הוחלט כך בטעות, אך אם הוחלט, כך הוחלט.)
למיטב ידיעתי לא הוחלט כך בשום מקום, מה שהחסידים שואלים את רבם בעסקי נדל"ן בא ממקום אחר לגמרי, אפשר לקרוא למקום הזה רוח הקודש, אפשר לקרוא לו סייעתא דשמיא, אפשר לקרוא לו שפע שיורד משמים דרך נשמה כללית, וכיו"ב, אבל זה לא בא ממקום של מושג והבנה בנדל"ן.
איני חולק עליך. כל שבאתי לומר, שאף חסיד לא החליט שאם מאן דהו אינו מאמין שאדמו''ר יודע לענות לשאלות כאלו הוא כאומר מאי אהנו לן רבנן או כמזלזל בתלמידי חכמים, אלא לכל היותר הוחלט שהוא לא חסיד.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כי הם חיינו אמר:
עיין בקישור המצורף דעת הגרח"ק בנידון
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49046&st=&pgnum=84&hilite=


הבאת מקור לצד אחד, לא שיש חובה, אבל שיש בזה איזה מעלה.
הצד השני:
איגרת בעל התניא, הקדמת אגרות משה חלק ח' מדברי האגר"מ (ומשום אוי ל... ואוי לשכנו, יש מקומות שלא מכניסים חלק זה..), כל מי שישאל את מי שזכה להכיר מקרוב את הגרשז"א ידע את דעתו בעניין.
אמנם יש לנו מקור גדול לא חסידי שסובר כחסידים.

 
 

אבי חי

משתמש ותיק
השאלה הקשה היא כשת"ח פוסק הלכה או 'השקפה' ע"פ מציאות, עד כמה אפשר לחלוק עליו בענין קביעת המציאות.

(למעשה קשה למצוא נ"מ, כי רחוקים המקרים שהאדם הפשוט יסבור שהוא יודע את שיקולי הת"ח בדיוק, וע"י שיודע יותר טוב פרט מציאותי מסויים ברור שתתהפך ההכרעה).

וכמדומה שלענין שאלה זו, כו"ע מודו דיש לת"ח ס"ד לפסוק כהוגן, ויתכן שאפי' אם טועה אין שום טענה על מי שנהג כמותו (בדבר שסבור שמבין יותר טוב מהת"ח) אא"כ הוא בר פלוגתא. וגם לזה מסתמא יש גבול, אך הוא רחוק מאד.

אשמח למ"מ בזה. (ידועים דברי הגר"א עה"פ קסם על שפתי מלך וכו', וכן עוד הרבה ראיות, שיש ס"ד לחכם שלא יטעה, אך השאלה מה קורה כשאני בטוח שהוא טועה - ושוב, המקרה רחוק מאד)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
אך השאלה מה קורה כשאני בטוח שהוא טועה - ושוב, המקרה רחוק מאד)
לא דיברו כאן על שבטוחים שטעה במציאות, (זה היה באשכול אחר), כאן דיברו אם הוא יכול לומר שטעה בשיקול הדעת, לא במציאות ממש.
ועוד שאחרי דברי הגר"א (במשלי) שהבאת, אין שאלה, כי הגר"א אומר שגם אם אכן היטעו אותו, ואף בכוונה תחילה, בסיפור, מ"מ הקב"ה עושה שהוא יפסק את הפסק הנכון.
וא"כ גם אם אכן טעה במציאות, אבל אני צריך להאמין שהפסק שלו הסופי הוא בכל זאת אמת וכך צריכים לנהוג למעשה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אבי חי אמר:
אך השאלה מה קורה כשאני בטוח שהוא טועה - ושוב, המקרה רחוק מאד)
לא דיברו כאן על שבטוחים שטעה במציאות, (זה היה באשכול אחר), כאן דיברו אם הוא יכול לומר שטעה בשיקול הדעת, לא במציאות ממש.
ועוד שאחרי דברי הגר"א (במשלי) שהבאת, אין שאלה, כי הגר"א אומר שגם אם אכן היטעו אותו, ואף בכוונה תחילה, בסיפור, מ"מ הקב"ה עושה שהוא יפסק את הפסק הנכון.
וא"כ גם אם אכן טעה במציאות, אבל אני צריך להאמין שהפסק שלו הסופי הוא בכל זאת אמת וכך צריכים לנהוג למעשה.
א. נכון. אך אם אפשר לחלוק על הת"ח בשיקול דעת מציאותי, לכאו' נעשה כמי שיודע יותר טוב מהת"ח את המציאות בזה. ואם בטוח ששינוי זה משפיע על הכרעת ההלכה, לכ' יצטרך לילך אחר דעתו ולא אחר דעת הת"ח. [אני מציג את הצד, לא מביע דעה].

ב. אכן זו הסברא לומר שעלי ללכת אחר הוראת הת"ח, אך הצד השני לומר שאע"פ שעל פי רוב קסם על שפתי מלך, אין זה משפיע להלכה היכן שאני רואה (ושוב, זה מקרה רחוק מאד) שלא קרה כך.

למשל גס - ת"ח שהתיר לכהנים להכנס לבית מסוים, כי לא שמע/לא האמין לאומרים שקבור שם מת, ואני הכהן הקטן וההדיוט ראיתי להדיא שנקבר שם מת. ואין צד נורמלי שהסתלק משם [שברור לי שאם הת"ח היה יודע מה שאני יודע לא היה מקום להסתפק]. וכי מותר לי להכנס לבית?

זה מקרה של ידיעה ברורה, ומה הדין במקרה של שיקול הדעת, שיש מקום להסתפק האם היה זה מת או נבלת בהמה, ושיקול דעתי המקצועי נוטה להכריע ברמת ודאות גבוהה שהיה זה מת, האם מותר לי לסמוך על הכרעת החכם השונה?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
למשל גס - ת"ח שהתיר לכהנים להכנס לבית מסוים, כי לא שמע/לא האמין לאומרים שקבור שם מת, ואני הכהן הקטן וההדיוט ראיתי להדיא שנקבר שם מת.
זה בדיוק מה שהגר"א אומר, גם אם החכם אינו יודע ולא האמין שקבור שם מת - ואפילו באו מאה עדים להכשילו בכוונה ואמרו לו במפורש שאין שם מת, אם האמת הוא שיש שם מת אז הקב"ה יעשה שהוא יפסוק שאסור להיכנס לבית. אז כל שאלתך היא לא שאלה, מה אם אני יודע בברור שנקבר שם מת, כי בכה"ג החכם לא יפסוק שמותר.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אבי חי אמר:
למשל גס - ת"ח שהתיר לכהנים להכנס לבית מסוים, כי לא שמע/לא האמין לאומרים שקבור שם מת, ואני הכהן הקטן וההדיוט ראיתי להדיא שנקבר שם מת.
זה בדיוק מה שהגר"א אומר, גם אם החכם אינו יודע ולא האמין שקבור שם מת - ואפילו באו מאה עדים להכשילו בכוונה ואמרו לו במפורש שאין שם מת, אם האמת הוא שיש שם מת אז הקב"ה יעשה שהוא יפסוק שאסור להיכנס לבית. אז כל שאלתך היא לא שאלה, מה אם אני יודע בברור שנקבר שם מת, כי בכה"ג החכם לא יפסוק שמותר.
הגר"א לא אומר שתמיד זה כך (ושההלכות שנאמרו למקרה שבית דין התירו עגונה לינשא ואחר כך בא הרוג ברגליו - הן הלכות תיאורטיות שאינן נוגעות אף פעם למעשה) אלא שיש הנהגה כזאת שהקב"ה מציל את החכם מלהורות הוראה מוטעית גם כשאין לו את הנתונים הנכונים, אבל לא תמיד זה כך.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
יושב אוהלים אמר:
אבי חי אמר:
למשל גס - ת"ח שהתיר לכהנים להכנס לבית מסוים, כי לא שמע/לא האמין לאומרים שקבור שם מת, ואני הכהן הקטן וההדיוט ראיתי להדיא שנקבר שם מת.
זה בדיוק מה שהגר"א אומר, גם אם החכם אינו יודע ולא האמין שקבור שם מת - ואפילו באו מאה עדים להכשילו בכוונה ואמרו לו במפורש שאין שם מת, אם האמת הוא שיש שם מת אז הקב"ה יעשה שהוא יפסוק שאסור להיכנס לבית. אז כל שאלתך היא לא שאלה, מה אם אני יודע בברור שנקבר שם מת, כי בכה"ג החכם לא יפסוק שמותר.
הגר"א לא אומר שתמיד זה כך (ושההלכות שנאמרו למקרה שבית דין התירו עגונה לינשא ואחר כך בא הרוג ברגליו - הן הלכות תיאורטיות שאינן נוגעות אף פעם למעשה) אלא שיש הנהגה כזאת שהקב"ה מציל את החכם מלהורות הוראה מוטעית גם כשאין לו את הנתונים הנכונים, אבל לא תמיד זה כך.
הגר"א לא אומר "לפעמים", אלא כך הוא.
 
 

הכהן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הגר"א לא אומר "לפעמים", אלא כך הוא.
ומה עם "אמר (רבי) יהודה בן טבאי אראה בנחמה אם לא הרגתי עד זומם להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרים אין עדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנידון אמר לו שמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי שהרי אמרו חכמים אין עדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם"? הרי ששמעון בן שטח סבר שלא היה קסם על שפתי יהודה בן טבאי
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
אבי חי אמר:
למשל גס - ת"ח שהתיר לכהנים להכנס לבית מסוים, כי לא שמע/לא האמין לאומרים שקבור שם מת, ואני הכהן הקטן וההדיוט ראיתי להדיא שנקבר שם מת.
זה בדיוק מה שהגר"א אומר, גם אם החכם אינו יודע ולא האמין שקבור שם מת - ואפילו באו מאה עדים להכשילו בכוונה ואמרו לו במפורש שאין שם מת, אם האמת הוא שיש שם מת אז הקב"ה יעשה שהוא יפסוק שאסור להיכנס לבית. אז כל שאלתך היא לא שאלה, מה אם אני יודע בברור שנקבר שם מת, כי בכה"ג החכם לא יפסוק שמותר.


משנה שלמה היא התירוה בי"ד ואח"כ בא תצא מזה ומזה. כך שברור שזה על דרך הכלל ולא הבטחה תמידית, וכעין דברי הרמב"ן בלא תסור שהסייעתא דשמיא לבי"ד גורמת שבדר"כ מכוונים לאמת.
כמובן שדברי הגר"א הם שוב בהוראה ובכך שת"ח מכוון לאמיתה של תורה, ולהוראה הנכונה ודבריו כאן במילי דעלמא, זה הוצאה מהקשר של דבריו.
וכמובן שהגר"א דבר על מי ש"זוכה לדברים הרבה" ואינני צריך לחזור שוב ושוב על דברי הראשית חכמה שלדבריו אין מי שכיום נמצא בו, והאומר שלמד תורה לשמה התנא ר"מ מכחישו, ולכל הפחות ודאי שאין זה שכיח.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
וכמובן שהגר"א דבר על מי ש"זוכה לדברים הרבה" ואינני צריך לחזור שוב ושוב על דברי הראשית חכמה שלדבריו אין מי שכיום נמצא בו, והאומר שלמד תורה לשמה התנא ר"מ מכחישו, ולכל הפחות ודאי שאין זה שכיח.
מאיפה לקחת ש"כמובן" הגר"א מדבר רק במי ש"לומד תורה לשמה"??
ואגב כבר ידוע שהחזון איש אמר על עצמו שהוא לומד תורה לשמה. והגר"א קוטלר זצ"ל ג"כ אמר כן על עצמו.
והגרא"מ שך אמר כן על מרן הגראי"ל זצ"ל.
ו
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
ההוא טייעא אמר:
האדמורים שאני מכיר מבינים טוב מאד בנדל"ן.

לכבוד הרב "ההוא טייעא" סליחה על הביקורת ... אבל לכתוב על אדמורי"ם שהם מכירים ומבינים טוב מאוד בנדל"ן ... זה לומר במילים אחרות שהאדמו"ר שלך חמור ... כי להתעסק בנדל"ן ולהבין בזה זה פשוט השקעה .. השקעה של זמן ... של כוח .. של טלפונים ... בירורים ... מניות ושאר עסקים ... זה בושה וחרפה שככה מדברים על רבנים גדולי ישראל ... גם אם יש איזושהוא פיקשוש לאדמו"ר שלך אל תפרסם את זה ברבים !!!

נדל"ן זה לא חכמה !!! 
נדל"ן זה ביזנס !!!

 חכמה - זה פיזיקה, ביולוגיה, טבע, אסטורנומיה, דקדוק, ואפילו פילוסופיה (ברמה הכשרה והטובה לא על מה שנאמר : כל באיה לא ישובון)
אבל נדל"ן ... רבנים ... 

איבדנו כבר כיוון !!
קצת בושה כך לדבר !!
אני מחיתי !
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
כבוד הרב "ההוא טייעא" סליחה על הביקורת ... אבל לכתוב על אדמורי"ם שהם מכירים ומבינים טוב מאוד בנדל"ן ... זה לומר במילים אחרות שהאדמו"ר שלך חמור ... כי להתעסק בנדל"ן ולהבין בזה זה פשוט השקעה .. השקעה של זמן ... של כוח .. של טלפונים ... בירורים ... מניות ושאר עסקים ... זה בושה וחרפה שככה מדברים על רבנים גדולי ישראל ... גם אם יש איזושהוא פיקשוש לאדמו"ר שלך אל תפרסם את זה ברבים !!!

נדל"ן זה לא חכמה !!! 
נדל"ן זה ביזנס !!!

ככה זה אולי בשפה שלך, אבל יש הרבה דברים בנדל"ן שהם נטו "חכמה"
למשל דברים "כלליים" של שיקול הדעת בקניה ובמכירה, ובבניה וכו', לא על איזה קרקע מסויימת, אלא מומחיות בחכמת הכללים, וזה בהחלט יכולים להבין מתוך לימוד התורה, בדיוק כמו שאפשר ללמוד איך לעשות ניתוח מסויים, כמו שידוע שהחזו"א היה מומחה בניתוחים מסובכים, והכל מתוך התורה (יש גם בגמרא עצות על דברים כאלה).
 
חלק עליון תַחתִית