התערבות האישה בעלייתו הרוחנית של הבעל

[ברל]

כידוע נשים בעצם תפקידם הוא לדאוג לבית, אולם מה מקומה של האישה בעלייתו הרוחנית של הבעל האם למשל צריכה היא לעודד אותו ללכת לכולל לרום בסמן וכדו?
אשמח לתשובתכם כץגם מהמקורות 

[מה אדבר]

מבו' בחז''ל שהשרוי בלא אשה כשרוי בלא תורה, והטעם מפני שאין לו מנוחת הנפש, ועוד, כי כיון שהאשה מקדישה את כל חייה בכדי שהאיש יוכל ללמוד א"כ הרי היא נטפלת בזה לאיש, ונעשה האיש גדול יותר ובעל משמעות יותר, ועל כן יש לתורה שלו משמעות עמוקה יותר, וכמו שאם אדם מקריב יותר בשביל התורה התורה שלו שווה יותר, וכאמרי' בעלמא לפום צערא אגרא, כן הוא גם לענין שיותר יישויות מקריבות בשביל התורה.
ועוד בענין חיי נישואין השלובים בלימוד התורה, דכיון דהאיש והאשה חד גופא הם וחד רצון להם, כאשר מגבירה האשה בעצמה את הרצון ללימוד התורה ממילא מתגבר הרצון אצל האיש, ונמצא שהיא שותפה ממש לכל לימוד התורה שלו הבא מחמת הרצון. ויסוד זה נכון לכל דבר וענין ולא רק ללימוד התורה, של הגברת רצון לדבר אצל אחד מבני הזוג מוכרח וברור שאפי' בלא כוונה כלל יתגבר הרצון אצל השני, דאם גופם חד ע"כ גם רצונם חד.
ואי' בגמ' בהוריות (יב:) על חד מן אמוראי ששאל שאלה ובא תלמידו ואמר תשובה, ונשק ויהב ליה ברתיה. והביאור שכיון שאמר לו דבר חדש ואמיתי לאמיתה של תורה שרתה שם שכינה מיוחדת יותר מכל שנים שעוסקים בתורה, וברצונו היה להמשיך השראת שכינה זו, והיינו להידבק בקב"ה ע"י מציאות זו של חיבור זה עם אותו תלמיד, ועל כן יהב ליה ברתיה על דרך שאמרו ולדבקה בו מכאן שישיא אדם ביתו לת"ח, ועוד כי בית בנוי וזכו שכינה ביניהם.

[ששמואל]

ברור שביכולתה של אשה להשפיע על רוחניות הבית, אבל נוסח השאלה "התערבות" משמעותה לקיחת אחריות (ברמה כזאת או אחרת) וזה כבר לא תפקידה, וכמובן, להיזהר שלא ייגמר ח"ו ברבנות...

[ערבה]

כידוע נשים בעצם תפקידם הוא לדאוג לבית, אולם מה מקומה של האישה בעלייתו הרוחנית של הבעל האם למשל צריכה היא לעודד אותו ללכת לכולל לרום בסמן וכדו?
אשמח לתשובתכם כץגם מהמקורות 

אם האשה יכולה לגרום לבעלה ללמוד תורה, לעשות מצוות ולמונעו מעבירות, באופן דלא תשא עליו, ועליה, חטא, חייבת בכך ולא גרע מכל יהודי,
האם יש לה אחריות על רוחניותו של בעלה יותר מכל אדם אחר?!   לי בכו"א, לא ידוע דבר כזה. 

[לעצמו נברא]

כל אדם שיכול להועיל למי שקרוב אליו, מדוע שלא יעשה זאת, ואם מזיק שלא יעשה זאת.
מדוע נצרך מר למקורות?
בד"כ התערבות מביאה נזק מאשר תועלת, ובמיוחד לגבר
שתראה לו שזה חשוב לה ותאפשר לו לעשות זאת.
ובד"כ זה אופי של בנ"א ולא יעזרו כל ההדרכות...

[חוזר ומגיד]

חושבני שהשימוש במילה התערבות הוא לא נכון מדובר כאן בבעלה, כן...
הרבה פעמים הנשים לא תמיד יודעות להביע את בינתם היתרה בצורה נכונה אבל בהרבה מהמקרים הצדק איתם.
וצריך להיות בבחינת תוכו אכל קליפתו זרק ולא להיפך

[במבי]

לא לחינם ישנו משפט בצרפתית שאומר "שרשז לה פאם" ותרגומו "חפש את האשה" !

וכמובן בגמ' נאמר נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו (סוטה כא.)

אך שם משמע שההתערבות הינה פסיבית ולא אקטיבית שהאשה פוקדת ומכריחה את בעלה ללמוד ומצאנו התערבות אקטיבית אצל האשה דווקא לגבי האם וכמו שנאמר על בת שבע אם שלמה (משלי לא א): "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ" - אמר רבי יוחנן: מלמד שכפפתו אמו על העמוד ואמרה לו: (משלי לא ב): "מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי" - אתה בן שנדרתי אותך להקב"ה - (משלי לא ג): "אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ"

[יערב שיחי]

מבלי להביע דעה,
אני מכיר רב מפורסם ומקובל, שהיה במקור אברך פשוט מכל בחינה, גם בכישרונו גם ביר''ש וגם בהשגותיו, כן היה לו טבע של מתמיד, אבל אשתו החליטה שהיא אמורה להיות רבנית... עמדה על גבו בכל הזדמנות כמו קאוצ'ר...
וחפצה הצליח בידה באופן בלתי יאמן.

[ערבה]

מבלי להביע דעה,
אני מכיר רב מפורסם ומקובל, שהיה במקור אברך פשוט מכל בחינה, גם בכישרונו גם ביר''ש וגם בהשגותיו, כן היה לו טבע של מתמיד, אבל אשתו החליטה שהיא אמורה להיות רבנית... עמדה על גבו בכל הזדמנות כמו קאוצ'ר...
וחפצה הצליח בידה באופן בלתי יאמן.

ואולי הזכות של 'מעביר על מידותיו' גרמה לו...

[מתאהב על ידך]

לכן חז"ל הדגישו שזה ענין של חכמה וטפשות ולא של צדקות ורשעות.
עה"פ: חכמת נשים בנתה ביתה = זו אשתו של און בן פלת.
ואולת בידה תהרסנו = זו אשת קורח.

דוק ותשכח שאשת און בן פלת דיברה אל ליבו מהמקום הכי אינטרסנטי והכי נמוך כש'זרמה' עמו שאולי קורח צודק, וכך היא נגעה בליבו כשהזכירה לו 'תכל'ס גם ממשה וגם מקורח אתה לא תרויח כלום ולא יקדמו אותך'.

נ. ב. השתתפותי העמוקה בצערם של רבים רבים מאברכי ישראל המאויימים קימעא מהשקפת נשותיהם...

[יושב אוהלים]

יש להבין מהו השאלה כאן, למה נשאלת כאן שאלה לגבי מה האשה צריכה לעשות בפורום של גברים.
הרי ידוע הכלל הגדול שכבר נאמר על ידי כמה גדולים וחכמים שבכל ענייני האישות יש הדרכות שמיועדים אך ורק לגברים ואין ענין בהם לנשים כלל, ויש דברים שעניינים אך ורק לנשים ואין לגברים ענין בהם כלל והם לא מיועדים להם כלל.
וא"כ השאלה הזאת אם האשה אמורה לדרבן את בעלה ללימוד או לא זה שאלה של הדרכה לנשים, ואין מקומה כאן כלל וכלל, ואין שום ענין לגבר ללמוד את "הלכות הנשים".
ואם השאלה הוא איך הבעל צריך להתייחס לזה אם האשה מדרבנת אותו ללימוד, אז פשוט וברור שעכשיו האחריות של הענין מותר עליו, וזה כבר לא שאלה מה היא צריכה או לא צריכה לעשות אלא זה שאלה איך הוא צריך להתנהג, וכל התשובות על "זהירות בשלום בית, ו"שלא ימצאו את עצמם ברבנות" וגם בנוסף לזה, קבלת מוסר, ואהבת התוכחה, הכל מוטל עכישו על הבעל, והבעל צריךך לשאול את עצמו לא "אם זה עסק שלה לדרבן אותי, ואו להוכיח אותי, אלא א - אם בכל זאת אני אקבל את דבריה כמסר שאני צריך להתחזק, ואיך אני אתייחס למה שהיא אומרת וכו' וכו'.

[יהודה יעקבזון]

באופן כללי,
תפקיד האשה הוא להיות אשה,
אשה כשרה עושה רצון בעלה, ולא עושה רצון בעלה כרצונה. ואידך זיל גמור.

אני כותב בזהירות, אשה ש'דוחפת' את בעלה בענינים רוחניים, צריך לעשות 'ריסרט' [איפוס] לזוגיות שלהם, משהו לא תקין בתפיסת הקשר שלהם.
טוב יעשו אם ילכו לייעוץ.

[יושב אוהלים]

באופן כללי,
תפקיד האשה הוא להיות אשה,
אשה כשרה עושה רצון בעלה, ולא עושה רצון בעלה כרצונה. ואידך זיל גמור.

אני כותב בזהירות, אשה ש'דוחפת' את בעלה בענינים רוחניים, צריך לעשות 'ריסרט' [איפוס] לזוגיות שלהם, משהו לא תקין בתפיסת הקשר שלהם.
טוב יעשו אם ילכו לייעוץ.

האם אכן באנו הגברים כאן לדון מהו תפקידה של האשה?? זה בשביל האשה לברר לא בשביל הבעל לדון בה, תפקיד האיש הוא מה שמוטל עליו ולא מהו תפקידה או לא תפקידה של האשה.
 

[ערבה]

באופן כללי,
תפקיד האשה הוא להיות אשה,
אשה כשרה עושה רצון בעלה, ולא עושה רצון בעלה כרצונה. ואידך זיל גמור.

אני כותב בזהירות, אשה ש'דוחפת' את בעלה בענינים רוחניים, צריך לעשות 'ריסרט' [איפוס] לזוגיות שלהם, משהו לא תקין בתפיסת הקשר שלהם.
טוב יעשו אם ילכו לייעוץ.

לענ"ד יש לחלק טובא בין דחיפה של האשה את בעלה שמגיעה מאי שביעות רצון מיראת השמיים הכללית שלו, שאז אכן כמו שכתבת בזהירות "טוב יעשו אם ילכו ליעוץ" (ולדעתי) רק אם דבר זה נמשך גם כמה וכמה שנים לאחר חתונתם,
לבין דחיפה למעשים ספציפיים שלא תמיד הבעל ירגיש בכך אי שביעות רצון של אשתו על עצם אישיותו,
שאז לא יצטרכו ייעוץ והרי זה כהרבה דברים בבית שבין איש לאשתו.

 
 

[יהודה יעקבזון]

אתה צודק.

[אברך]

האם אכן באנו הגברים כאן לדון מהו תפקידה של האשה?? זה בשביל האשה לברר לא בשביל הבעל לדון בה, תפקיד האיש הוא מה שמוטל עליו ולא מהו תפקידה או לא תפקידה של האשה.

הגברים מנסים לבדוק האם נשותיהם נוהגות עמם כראוי...
וגם נפ"מ לאב המלמד את בתו ונכדתו לקראת נישואיה (או לאחריהם).

[הערשלה]

גם אני מצטרף לדעת ידידי @יהודה יעקבזון שדיון מעיין זה מראה על התנהלות לא נכונה בחיי הנישואין.

אבל כדאי לעיין בגמ' ברכות (כז:) וז"ל:

"אתו ואמרו ליה: ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא? אמר להו: איזיל ואימליך באינשי ביתי. אזל ואמליך בדביתהו. אמרה ליה: דלמא מעברין לך? אמר לה: [לשתמש אינש] יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר. אמרה ליה: לית לך חיורתא. ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא".

לכאורה משמע כאן שמשמים הסכימו לדעת אשתו, אף שדעתה היתה נגד דעת גדולי התנאים שם.

מוכח מכאן שיש מקום גם לדעת האשה גם בעניינים רוחניים.
אולי ההסבר שהבעל צריך להתייעץ איתה ולא שהיא תהיה המשגיח שלו. וק"ל.

[ערבה]

גם אני מצטרף לדעת ידידי @יהודה יעקבזון שדיון מעיין זה מראה על התנהלות לא נכונה בחיי הנישואין.

אבל כדאי לעיין בגמ' ברכות (כז:) וז"ל:

"אתו ואמרו ליה: ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא? אמר להו: איזיל ואימליך באינשי ביתי. אזל ואמליך בדביתהו. אמרה ליה: דלמא מעברין לך? אמר לה: [לשתמש אינש] יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר. אמרה ליה: לית לך חיורתא. ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא".

לכאורה משמע כאן שמשמים הסכימו לדעת אשתו, אף שדעתה היתה נגד דעת גדולי התנאים שם.

מוכח מכאן שיש מקום גם לדעת האשה גם בעניינים רוחניים.
אולי ההסבר שהבעל צריך להתייעץ איתה ולא שהיא תהיה המשגיח שלו. וק"ל.

הזכרת לי דרשה ששמעתי בעבר בסעודת שבע ברכות על הסיפור עם ראב"ע ולמד ממנה הדורש כמה עניינים בשלום בית:

א. להתייעץ עם האשה.
ב. לא להקשיב למה שאומרת.
ג. דבר זה הוא סגולה לזקן לבן.
ד. בסוף יתברר שהאשה צדקה. 


 

[הערשלה]

גם אני מצטרף לדעת ידידי @יהודה יעקבזון שדיון מעיין זה מראה על התנהלות לא נכונה בחיי הנישואין.

אבל כדאי לעיין בגמ' ברכות (כז:) וז"ל:

"אתו ואמרו ליה: ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא? אמר להו: איזיל ואימליך באינשי ביתי. אזל ואמליך בדביתהו. אמרה ליה: דלמא מעברין לך? אמר לה: [לשתמש אינש] יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר. אמרה ליה: לית לך חיורתא. ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא".

לכאורה משמע כאן שמשמים הסכימו לדעת אשתו, אף שדעתה היתה נגד דעת גדולי התנאים שם.

מוכח מכאן שיש מקום גם לדעת האשה גם בעניינים רוחניים.
אולי ההסבר שהבעל צריך להתייעץ איתה ולא שהיא תהיה המשגיח שלו. וק"ל.

הזכרת לי דרשה ששמעתי בעבר בסעודת שבע ברכות על הסיפור עם ראב"ע ולמד ממנה הדורש כמה עניינים בשלום בית:

א. להתייעץ עם האשה.
ב. לא להקשיב למה שאומרת.
ג. דבר זה הוא סגולה לזקן לבן.
ד. בסוף יתברר שהאשה צדקה. 

שייך אולי לפה.....

מעבר לציניות, ברור שיש כאן נקודה הראויה לתשומת לב.
הגע בעצמך שאחרי שגדולי התנאים ישבו, דנו והחליטו שהוא הראוי ביותר לנשיאות, הולך ראב"ע להתייעץ עם אשתו.
וכי יש מקום לדעתה אחרי ה'אורים ותומים' של הדור?!
1. מוכח שיש מקום.
2. אכן משמים הסכימו עמה.

וכברמצאנו את אאע"ה שנאמר לו "שמע בקולה", אלא שכנראה יש להגדיר מה ומתי ופשוט שלא תמיד, וודאי שכך לא מנהלים חיי נישואין בצורה הנכונה.

[ערבה]

גם אני מצטרף לדעת ידידי @יהודה יעקבזון שדיון מעיין זה מראה על התנהלות לא נכונה בחיי הנישואין.

אבל כדאי לעיין בגמ' ברכות (כז:) וז"ל:

"אתו ואמרו ליה: ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא? אמר להו: איזיל ואימליך באינשי ביתי. אזל ואמליך בדביתהו. אמרה ליה: דלמא מעברין לך? אמר לה: [לשתמש אינש] יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר. אמרה ליה: לית לך חיורתא. ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא".

לכאורה משמע כאן שמשמים הסכימו לדעת אשתו, אף שדעתה היתה נגד דעת גדולי התנאים שם.

מוכח מכאן שיש מקום גם לדעת האשה גם בעניינים רוחניים.
אולי ההסבר שהבעל צריך להתייעץ איתה ולא שהיא תהיה המשגיח שלו. וק"ל.

הזכרת לי דרשה ששמעתי בעבר בסעודת שבע ברכות על הסיפור עם ראב"ע ולמד ממנה הדורש כמה עניינים בשלום בית:

א. להתייעץ עם האשה.
ב. לא להקשיב למה שאומרת.
ג. דבר זה הוא סגולה לזקן לבן.
ד. בסוף יתברר שהאשה צדקה. 

שייך אולי לפה.....

מעבר לציניות, ברור שיש כאן נקודה הראויה לתשומת לב.
הגע בעצמך שאחרי שגדולי התנאים ישבו, דנו והחליטו שהוא הראוי ביותר לנשיאות, הולך ראב"ע להתייעץ עם אשתו.
וכי יש מקום לדעתה אחרי ה'אורים ותומים' של הדור?!
1. מוכח שיש מקום.
2. אכן משמים הסכימו עמה.

וכברמצאנו את אאע"ה שנאמר לו "שמע בקולה", אלא שכנראה יש להגדיר מה ומתי ופשוט שלא תמיד, וודאי שכך לא מנהלים חיי נישואין בצורה הנכונה.

אכן יש לתת את הדעת מאד בעניין זה.

אני רק מעלה נקודות למחשבה:

א. האם מה ששאל את אשתו היה מצד העניין הרוחני שבדבר? דאולי היה זה רק מסיבות טכניות או משפחתיות, או רק מצד דרך ארץ, או כמשה  רבינו שהלך להתייעץ עם חותנו על אף ציווי ה',

ב. מהציווי 'שמע בקולה' משמע דווקא להיפך, דהיה צריך לציווי מיוחד.

ג. לא ממש ברור דמשמיים הסכימו עמה, דראב"ע המשיך לדרוש גם לאחר חזרתו של רבן גמליאל, וכן באותו יום בודד שהיה נשיא פירשו את כל ההלכות התלויות שהיו בבית המדרש, וסילקוהו לשומר הפתח.

 

[huo yuc יום טוב]

תענית כה א
אמרה ליה דביתהו: (רבי חנינא בן דוסא) עד אימת ניזיל ונצטער כולי האי?
אמר לה: מאי נעביד? - בעי רחמי דניתבו לך מידי,
בעא רחמי, יצתה כמין פיסת יד ויהבו ליה חד כרעא דפתורא דדהבא.
חזיא בחלמא עתידי צדיקי דאכלי אפתורא דדהבא דאית ליה תלת כרעי. ואיהו אפתורא דתרי כרעי,
אמר לה: ניחא לך דמיכל אכלי כולי עלמא אפתורא דמשלם ואנן אפתורא דמיחסר?
אמרה ליה: ומאי נעביד? - בעי רחמי דנשקלינהו מינך. בעי רחמי ושקלוהו,

[יושב אוהלים]

הגברים מנסים לבדוק האם נשותיהם נוהגות עמם כראוי...

כבר כתבתי שאם נשותיהם נוהגים עמם כראוי זה עסק של הנשים, הבעל צריך לדון באם הוא מתנהג עם אשתו כראוי. חיובי הבעל על הבעל, חיובי האשה על האשה.

[הערשלה]

הזכרת לי דרשה ששמעתי בעבר בסעודת שבע ברכות על הסיפור עם ראב"ע ולמד ממנה הדורש כמה עניינים בשלום בית:

א. להתייעץ עם האשה.
ב. לא להקשיב למה שאומרת.
ג. דבר זה הוא סגולה לזקן לבן.
ד. בסוף יתברר שהאשה צדקה. 

שייך אולי לפה.....

מעבר לציניות, ברור שיש כאן נקודה הראויה לתשומת לב.
הגע בעצמך שאחרי שגדולי התנאים ישבו, דנו והחליטו שהוא הראוי ביותר לנשיאות, הולך ראב"ע להתייעץ עם אשתו.
וכי יש מקום לדעתה אחרי ה'אורים ותומים' של הדור?!
1. מוכח שיש מקום.
2. אכן משמים הסכימו עמה.

וכברמצאנו את אאע"ה שנאמר לו "שמע בקולה", אלא שכנראה יש להגדיר מה ומתי ופשוט שלא תמיד, וודאי שכך לא מנהלים חיי נישואין בצורה הנכונה.

אכן יש לתת את הדעת מאד בעניין זה.

אני רק מעלה נקודות למחשבה:

א. האם מה ששאל את אשתו היה מצד העניין הרוחני שבדבר? דאולי היה זה רק מסיבות טכניות או משפחתיות, או רק מצד דרך ארץ, או כמשה  רבינו שהלך להתייעץ עם חותנו על אף ציווי ה',

ב. מהציווי 'שמע בקולה' משמע דווקא להיפך, דהיה צריך לציווי מיוחד.

ג. לא ממש ברור דמשמיים הסכימו עמה, דראב"ע המשיך לדרוש גם לאחר חזרתו של רבן גמליאל, וכן באותו יום בודד שהיה נשיא פירשו את כל ההלכות התלויות שהיו בבית המדרש, וסילקוהו לשומר הפתח.

א. יש לחקור..
ב. הציווי היה לשמוע בקולה, לא רק להתייעץ איתה. שהרי אישה יכולה סתם כך כמו כל אדם ליעץ לתת כיווי חשיבה אחרים, רק שלאאע"ה היה כאן ציווי לשמוע בקולה במקום שכנראה לא הסכים עם דעתה, כך נלע"ד.
ג. אם מהשמים לא הסכימו עם דעתה, מדוע שערותיו הפכו ללבן?
נחדד את הדברים, יושבים גדולי התנאים מנהיגי הדור ובודקים את התנאים הנדרשים לנשיא, חכם, עשיר ומיוחס.
הם מוצאים את ראב"ע שהוא גם חכם, גם עשיר וגם מיוחס.
כאן מגיעה אשתו וטוענת שכל המעלות האלו אינם חשובים, כיוון שזקנו עדיין אינו לבן, וזה תימא, וכי זה כ"כ קריטי לנשיא שזקנו יהיה לבן?!
אבל מכך שהשתנה מראה זקנו מוכח שצדקה בטענתה והסכימו איתה מהשמים שלנשיא צריכה להיות גם הופעה מתאימה...

[מ.ה.]

מבלי להביע דעה,
אני מכיר רב מפורסם ומקובל, שהיה במקור אברך פשוט מכל בחינה, גם בכישרונו גם ביר''ש וגם בהשגותיו, כן היה לו טבע של מתמיד, אבל אשתו החליטה שהיא אמורה להיות רבנית... עמדה על גבו בכל הזדמנות כמו קאוצ'ר...
וחפצה הצליח בידה באופן בלתי יאמן.

שמא יש לדון לכף זכות שהיא החליטה שהוא צריך להיות רב,
ולאו דווקא שהיא צריכה להיות רבנית?

[יערב שיחי]

מבלי להביע דעה,
אני מכיר רב מפורסם ומקובל, שהיה במקור אברך פשוט מכל בחינה, גם בכישרונו גם ביר''ש וגם בהשגותיו, כן היה לו טבע של מתמיד, אבל אשתו החליטה שהיא אמורה להיות רבנית... עמדה על גבו בכל הזדמנות כמו קאוצ'ר...
וחפצה הצליח בידה באופן בלתי יאמן.

שמא יש לדון לכף זכות שהיא החליטה שהוא צריך להיות רב,
ולאו דווקא שהיא צריכה להיות רבנית?

הכל בעיני הרואה.
אני דנתיה לזכות, שלא התכוונה לכפות את בעלה בעלייתו, אלא לטובת עצמה דאגה...

 

[אלימיר]

גם אני מצטרף לדעת ידידי @יהודה יעקבזון שדיון מעיין זה מראה על התנהלות לא נכונה בחיי הנישואין.

אבל כדאי לעיין בגמ' ברכות (כז:) וז"ל:

"אתו ואמרו ליה: ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא? אמר להו: איזיל ואימליך באינשי ביתי. אזל ואמליך בדביתהו. אמרה ליה: דלמא מעברין לך? אמר לה: [לשתמש אינש] יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר. אמרה ליה: לית לך חיורתא. ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא".

לכאורה משמע כאן שמשמים הסכימו לדעת אשתו, אף שדעתה היתה נגד דעת גדולי התנאים שם.

מוכח מכאן שיש מקום גם לדעת האשה גם בעניינים רוחניים.
אולי ההסבר שהבעל צריך להתייעץ איתה ולא שהיא תהיה המשגיח שלו. וק"ל.

בעניין ראב"ע ראיתי פעם לא זוכר היכן שצריך לשאול אותה מחמת שכנשיא היה מתמעט חיובי עונה שלו כלפיה, ואין בזה הסברא דדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול כי אינו דרך שכוחם יהיו נשיאים.
אבל אני לא יודע הפרטים אולי מי מחכמי הפורום יחכימנו.
 

[מתאהב על ידך]

שמעתי מהרב פייבלזון ששמע מבעל המעשה סיפור נורא על הרב שך.
חתנו של האיש הלז הפך ביום אחד מפוניביז'ר קלאסי לחב"דניק אדוק.
כמובן שהמשפחה היתה שבורה ומתוסכלת.
החליט חמיו הנ"ל ללכת עם ביתו לרב שך בתקוה שלאור ההיסטוריה שלו מולם דוקא הוא זה שיעשה מאמץ ויצליח לשכנע את הבעל לשוב לחיק הליטאיות והמשפחה.

והנה הרב שך 'מדלג עליו' ופונה הישר לאשה ואומר לה כך:
אשתי הלכה אחרי בדרכי שלי, ואת תלכי אחרי בעלך לפי דרכו!
אמרה לו האשה:
אבל הרי הרב אמר כל כך הרבה דברים על חב"ד?!
השיב הרב שך:
למה בכלל את מתעניינת במה שאני אומר על חב"ד?
את צריכה להתעניין במה שבעלך אומר על הרב שך!!!

נ. ב. אני מקוה מאוד שלא הוספתי חומר בעירה לבעלים נגד נשותיהם...

[הערשלה]

שמעתי מהרב פייבלזון ששמע מבעל המעשה סיפור נורא על הרב שך.
חתנו של האיש הלז הפך ביום אחד מפוניביז'ר קלאסי לחב"דניק אדוק.
כמובן שהמשפחה היתה שבורה ומתוסכלת.
החליט חמיו הנ"ל ללכת עם ביתו לרב שך בתקוה שלאור ההיסטוריה שלו מולם דוקא הוא זה שיעשה מאמץ ויצליח לשכנע את הבעל לשוב לחיק הליטאיות והמשפחה.

והנה הרב שך 'מדלג עליו' ופונה הישר לאשה ואומר לה כך:
אשתי הלכה אחרי בדרכי שלי, ואת תלכי אחרי בעלך לפי דרכו!
אמרה לו האשה:
אבל הרי הרב אמר כל כך הרבה דברים על חב"ד?!
השיב הרב שך:
למה בכלל את מתעניינת במה שאני אומר על חב"ד?
את צריכה להתעניין במה שבעלך אומר על הרב שך!!!

נ. ב. אני מקוה מאוד שלא הוספתי חומר בעירה לבעלים נגד נשותיהם...

סיפור יפה עם מסר עצמתי!!!

נ.ב. למקומות בהם יש בעירה, מסתבר שהוספת חומרים....
לכן ההמלצה לטפל בצורה מקצועית, כדי שלא תהיה בכלל בעירה.

[זאת ועוד]

מבלי להביע דעה,
אני מכיר רב מפורסם ומקובל, שהיה במקור אברך פשוט מכל בחינה, גם בכישרונו גם ביר''ש וגם בהשגותיו, כן היה לו טבע של מתמיד, אבל אשתו החליטה שהיא אמורה להיות רבנית... עמדה על גבו בכל הזדמנות כמו קאוצ'ר...
וחפצה הצליח בידה באופן בלתי יאמן.

ואני "מכיר" תלמיד חכם ידוע ומפורסם ששמו הוא רבי עקיבא בן יוסף, שהיה עם הארץ גמור, אבל אשתו החליטה ש... וחפצה הצליח בידה באופן בלתי יאמן.

ואתמהה... איך עדיין לא הוזכרה אשה ידועה זו במהלך האשכול כולו?

[יערב שיחי]

מבלי להביע דעה,
אני מכיר רב מפורסם ומקובל, שהיה במקור אברך פשוט מכל בחינה, גם בכישרונו גם ביר''ש וגם בהשגותיו, כן היה לו טבע של מתמיד, אבל אשתו החליטה שהיא אמורה להיות רבנית... עמדה על גבו בכל הזדמנות כמו קאוצ'ר...
וחפצה הצליח בידה באופן בלתי יאמן.

ואני "מכיר" תלמיד חכם ידוע ומפורסם ששמו הוא רבי עקיבא בן יוסף, שהיה עם הארץ גמור, אבל אשתו החליטה ש... וחפצה הצליח בידה באופן בלתי יאמן.

ואתמהה... איך עדיין לא הוזכרה אשה ידועה זו במהלך האשכול כולו?

מעשה דר''ע שונה לגמרי, 
שם הנישואין היו חריגים ומסתמא על מנת כן, בתו של גדול הדור עם רועה ע"ה, אפשר ללמוד מזה הרבה על כח האשה, אבל לא ניתן להוכיח מכאן עח ההנהגה הראויה בבית היהודי. 

לענ"ד, הסיפור שהובא לעיל על הרב שך, 
מעבר לגדלות העצומה שטמונה בו, ( ואם הוא מדוייק ומקורו נאמן זה לדעתי אחד הסיפורים הכי מיוחדים שיש על הרב שך ), די פשוט שזה משקף את הנהגת התורה האמיתית לגבי יחסי איש ואשתו.