מדוע ליפות את הסוס הוא צורך רכיבה שדוחה חוה"מ?

[שלו']

שו"ע או"ח הל' חוה"מ סי' תקל"ו ס"ב:

מותר לסרוק הסוס כדי ליפותו.

ובמשנה ברורה: דהוא בכלל צרכי רכיבה שהתירו כשצריך לרכוב לצורך המועד או לטייל. ועיין בב"ח דאפילו במסרק שמשיר נימין דביו"ט אסור משום פסיק רישא בחוה"מ שרי.

 

וצ"ב רב, מה צורך לרכיבה שיהא הסוס יפה????

וראיתי מי שהביא מהמאירי שכאשר אינו מסורק כראוי אינו חשוב לבנ"א כ"כ, ועפ"ז רצה לבאר שאדם לא ניחא לו לרכוב על סוס שנראה גרוע, ולכן זה מצרכי הרכיבה, וצ"ב.

[חייל של הרבי]

כיוון שאדם בוש לרכב על סוס שאינו מסורק, וזה מונע ממנו לרכב על הסוס, עכ"פ לרכב במקומות מכובדים, הרי שזה צורך הרכיבה.

[HaimL]

התירו לכל צורך, אפילו (ואולי בפרט) לטיול של תענוג, ודרכם של בנ"א לרצות לנסוע בכלי מהודר. כמו שבימינו רוצים רכב נוצץ.

[בשלמא]

יש ב' דעות בראשונים בטעם הדבר או משום רפואה לסוס, או משום חשיבות, והמסתעף לענין שטיפת הרכב בחוה"מ שרפואה אין וחשיבות יש

[יושב אוהלים]

התירו לכל צורך, אפילו (ואולי בפרט) לטיול של תענוג, ודרכם של בנ"א לרצות לנסוע בכלי מהודר. כמו שבימינו רוצים רכב נוצץ.

אם אתה קורא ל"מה ש"נהנה" לרכוב על סוס יפה, או על אוטו נוצץ "צורך יו"ט", גם אם ממעשה הנסיעה עצמה אין לו צורך יו"ט, א"כ מה יהיה הדין במי שרוצה לתקן את האוניה שלו כדי לצאת לדייג אחרי יו"ט, ואין לו בזה שום צורך ליו"ט עצמו, אבל הוא "נהנה" ושמח בזה שסוף סוף הוא תיקן את האניה שלו, וכי נקרא לזה צורך יו"ט, ולכאורה אם כן כמעט שביטלנו את כל המגבלה של צורך יום טוב, כי בדרך כלל מי שעושה משהו הוא רוצה לעשות את זה, והוא נהנה מזה שזה נעשה, א"כ כבר יהיה הכל מותר.

[HaimL]

התירו לכל צורך, אפילו (ואולי בפרט) לטיול של תענוג, ודרכם של בנ"א לרצות לנסוע בכלי מהודר. כמו שבימינו רוצים רכב נוצץ.

אם אתה קורא ל"מה ש"נהנה" לרכוב על סוס יפה, או על אוטו נוצץ "צורך יו"ט", גם אם ממעשה הנסיעה עצמה אין לו צורך יו"ט, א"כ מה יהיה הדין במי שרוצה לתקן את האוניה שלו כדי לצאת לדייג אחרי יו"ט, ואין לו בזה שום צורך ליו"ט עצמו, אבל הוא "נהנה" ושמח בזה שסוף סוף הוא תיקן את האניה שלו, וכי נקרא לזה צורך יו"ט, ולכאורה אם כן כמעט שביטלנו את כל המגבלה של צורך יום טוב, כי בדרך כלל מי שעושה משהו הוא רוצה לעשות את זה, והוא נהנה מזה שזה נעשה, א"כ כבר יהיה הכל מותר.

אבל כאן מדובר על טיול של תענוג בחוה"מ עצמו, ולמה הזכרת צורך יו"ט?
 

[יערב שיחי]

התירו לכל צורך, אפילו (ואולי בפרט) לטיול של תענוג, ודרכם של בנ"א לרצות לנסוע בכלי מהודר. כמו שבימינו רוצים רכב נוצץ.

אם אתה קורא ל"מה ש"נהנה" לרכוב על סוס יפה, או על אוטו נוצץ "צורך יו"ט", גם אם ממעשה הנסיעה עצמה אין לו צורך יו"ט, א"כ מה יהיה הדין במי שרוצה לתקן את האוניה שלו כדי לצאת לדייג אחרי יו"ט, ואין לו בזה שום צורך ליו"ט עצמו, אבל הוא "נהנה" ושמח בזה שסוף סוף הוא תיקן את האניה שלו, וכי נקרא לזה צורך יו"ט, ולכאורה אם כן כמעט שביטלנו את כל המגבלה של צורך יום טוב, כי בדרך כלל מי שעושה משהו הוא רוצה לעשות את זה, והוא נהנה מזה שזה נעשה, א"כ כבר יהיה הכל מותר.

לכאורה אינו דומה כלל

הרצון לנסוע ברכב נוצץ הוא בוודאי לצורך חוה''מ אלא צורך שאינו חיוני, והותרה מלאכה לצורך המועד, כל צורך.
משא''כ בדומה שהבאת, ופשוט.

 

[יושב אוהלים]

התירו לכל צורך, אפילו (ואולי בפרט) לטיול של תענוג, ודרכם של בנ"א לרצות לנסוע בכלי מהודר. כמו שבימינו רוצים רכב נוצץ.

אם אתה קורא ל"מה ש"נהנה" לרכוב על סוס יפה, או על אוטו נוצץ "צורך יו"ט", גם אם ממעשה הנסיעה עצמה אין לו צורך יו"ט, א"כ מה יהיה הדין במי שרוצה לתקן את האוניה שלו כדי לצאת לדייג אחרי יו"ט, ואין לו בזה שום צורך ליו"ט עצמו, אבל הוא "נהנה" ושמח בזה שסוף סוף הוא תיקן את האניה שלו, וכי נקרא לזה צורך יו"ט, ולכאורה אם כן כמעט שביטלנו את כל המגבלה של צורך יום טוב, כי בדרך כלל מי שעושה משהו הוא רוצה לעשות את זה, והוא נהנה מזה שזה נעשה, א"כ כבר יהיה הכל מותר.

לכאורה אינו דומה כלל

הרצון לנסוע ברכב נוצץ הוא בוודאי לצורך חוה''מ אלא צורך שאינו חיוני, והותרה מלאכה לצורך המועד, כל צורך.
משא''כ בדומה שהבאת, ופשוט.

אולי תסביר למה זה לא דומה, הרי בשניהם הרכיבה ללא צורך אלא בגלל שנהנה מהיופי אז זה צורך, ותיקון האוניה זה לא לצורך אלא כדי שיהנה מהתיקון.
 

[יערב שיחי]

אם אתה קורא ל"מה ש"נהנה" לרכוב על סוס יפה, או על אוטו נוצץ "צורך יו"ט", גם אם ממעשה הנסיעה עצמה אין לו צורך יו"ט, א"כ מה יהיה הדין במי שרוצה לתקן את האוניה שלו כדי לצאת לדייג אחרי יו"ט, ואין לו בזה שום צורך ליו"ט עצמו, אבל הוא "נהנה" ושמח בזה שסוף סוף הוא תיקן את האניה שלו, וכי נקרא לזה צורך יו"ט, ולכאורה אם כן כמעט שביטלנו את כל המגבלה של צורך יום טוב, כי בדרך כלל מי שעושה משהו הוא רוצה לעשות את זה, והוא נהנה מזה שזה נעשה, א"כ כבר יהיה הכל מותר.

לכאורה אינו דומה כלל

הרצון לנסוע ברכב נוצץ הוא בוודאי לצורך חוה''מ אלא צורך שאינו חיוני, והותרה מלאכה לצורך המועד, כל צורך.
משא''כ בדומה שהבאת, ופשוט.

אולי תסביר למה זה לא דומה, הרי בשניהם הרכיבה ללא צורך אלא בגלל שנהנה מהיופי אז זה צורך, ותיקון האוניה זה לא לצורך אלא כדי שיהנה מהתיקון.

ההנאה שאדם נהנה ביו''ט היא צורך יו''ט, 
כמו אדם שאוכל גלידה ביו''ט כך הרוכב על סוס נאה ביו''ט. 
לא נאמר לאדם אל תנקה את השולחן לאכילה כי אתה יכול לאכול גם כך. 
ההנאה של אדם מהידיעה שאונייתו מוכנה לאחר יו"ט אינה נחשבת צורך יו"ט, שא"כ עקרת כל הענין של צורך יו"ט. 
 

[יושב אוהלים]

ההנאה שאדם נהנה ביו''ט היא צורך יו''ט,

ההנאה של אדם מהידיעה שאונייתו מוכנה לאחר יו"ט אינה נחשבת צורך יו"ט, שא"כ עקרת כל הענין של צורך יו"ט.

אתה צריך להסביר, לא סתם לומר שזה לא נחשב צורך יו"ט.
אם הנאה ביו"ט גם מדבר שאינו צורך נקרא ההנאה עצמה צורך יו"ט, אז למה זה לא?
ואם משום שיתבטל עי"ז כל הדין של צורך, אתה צריך לקבוע עד היכן הגבול, ואל"כ אז רק כשהדבר עצמה היא לצורך, וא"כ לכאורה הנאה מסוס יפה או אוטו נוצץ כשנוסע לא לצורך יו"ט זה לא נקרא צורך יו"ט.

[במבי]

שו"ע או"ח הל' חוה"מ סי' תקל"ו ס"ב:

מותר לסרוק הסוס כדי ליפותו.

ובמשנה ברורה: דהוא בכלל צרכי רכיבה שהתירו כשצריך לרכוב לצורך המועד או לטייל. ועיין בב"ח דאפילו במסרק שמשיר נימין דביו"ט אסור משום פסיק רישא בחוה"מ שרי.

 

וצ"ב רב, מה צורך לרכיבה שיהא הסוס יפה????

וראיתי מי שהביא מהמאירי שכאשר אינו מסורק כראוי אינו חשוב לבנ"א כ"כ, ועפ"ז רצה לבאר שאדם לא ניחא לו לרכוב על סוס שנראה גרוע, ולכן זה מצרכי הרכיבה, וצ"ב.

עשיתי בדיקה קטנה, למגדלי הסוסים ההמלצה היא לסוסים עובדים לבצע סירוק מידי יום ביומו ולסוסים שאינם בעבודה לפחות 3 פעמים בשבוע

https://simplehorselife.com/how-often-s ... our-horse/
 

[יערב שיחי]

ההנאה שאדם נהנה ביו''ט היא צורך יו''ט,

ההנאה של אדם מהידיעה שאונייתו מוכנה לאחר יו"ט אינה נחשבת צורך יו"ט, שא"כ עקרת כל הענין של צורך יו"ט.

אתה צריך להסביר, לא סתם לומר שזה לא נחשב צורך יו"ט.
אם הנאה ביו"ט גם מדבר שאינו צורך נקרא ההנאה עצמה צורך יו"ט, אז למה זה לא?
ואם משום שיתבטל עי"ז כל הדין של צורך, אתה צריך לקבוע עד היכן הגבול, ואל"כ אז רק כשהדבר עצמה היא לצורך, וא"כ לכאורה הנאה מסוס יפה או אוטו נוצץ כשנוסע לא לצורך יו"ט זה לא נקרא צורך יו"ט.

אני לא מבין את דבריך. 
ברור לכל אדם שהנסיעה ברכב נוצץ ביום טוב היא הנאה שנהנה ביו''ט,ולא נראה לי שיש ספק בזה. 

אתה בא לחדש שההנאה מידיעה על נחת שתהיה לו אחרי יו"ט גם ניא נחשבת הנאה, וע"ז אתה צריך להביא ראיה. ואין כזו. 
 

[יושב אוהלים]

תה בא לחדש שההנאה מידיעה על נחת שתהיה לו אחרי יו"ט גם היא נחשבת הנאה, וע"ז אתה צריך להביא ראיה. ואין כזו.

א. אבקש ממך בכל לשון של בקשה אל תכניס דברים לפי. מעולם לא באתי לחדש שהנאה מידיעה על נחת שתהיה לו אחרי יו"ט  גם היא נחשבת הנאה.
אמרתי שלשיטתך שאם יש לו הנאה ונחת ביום טוב עצמו מזה שתיקן  היום את ספינתו ועכשיו זה כבר מוכן לנסיעתו של מחר, יהא זה נחשב כצורך יו"ט כיון שיש לו הנאה מזה ביום טוב עצמו.
וזה על פי ההסבר שלך שלמרות שההנאה הוא ממשהו שאינו לצורך יו"ט, זה נקרא צורך יום טוב כי ההנאה הוא ביום טוב עצמו. וזה כמו מי שנוסע ביו"ט באוטו נוצץ שלא לצורך יו"ט, והנסיעה הוא הנאה בשבילו אז לא איפת לי שנהנה ממשהו שאינו צורך יום טוב, העיקר שנהנה מזה ביום טוב עצמו, ומה נשתנו שני הדברים.

[שלו']

שו"ע או"ח הל' חוה"מ סי' תקל"ו ס"ב:

מותר לסרוק הסוס כדי ליפותו.

ובמשנה ברורה: דהוא בכלל צרכי רכיבה שהתירו כשצריך לרכוב לצורך המועד או לטייל. ועיין בב"ח דאפילו במסרק שמשיר נימין דביו"ט אסור משום פסיק רישא בחוה"מ שרי.

 

וצ"ב רב, מה צורך לרכיבה שיהא הסוס יפה????

וראיתי מי שהביא מהמאירי שכאשר אינו מסורק כראוי אינו חשוב לבנ"א כ"כ, ועפ"ז רצה לבאר שאדם לא ניחא לו לרכוב על סוס שנראה גרוע, ולכן זה מצרכי הרכיבה, וצ"ב.

עשיתי בדיקה קטנה, למגדלי הסוסים ההמלצה היא לסוסים עובדים לבצע סירוק מידי יום ביומו ולסוסים שאינם בעבודה לפחות 3 פעמים בשבוע

https://simplehorselife.com/how-often-s ... our-horse/

תודה.
כיון שאיני מבין כ"כ אנגלית, אולי כתוב שם למה? האם לסוס יש רגש ב'ליפותו'? [או שהסירוק שם הוא מטעם אחר, כמו שנראה משי' ראשונים אחרות בסוגיא במו"ק י' ב'].

[חשבתי שאם תבאר מדוע זה כ"כ צורך לרוכב ליפות את הסוס, [כך לכא' הפשטות], יהיה לך עוד יסוד לאשכול כוחות הנפש].
 

[חייל של הרבי]

שו"ע או"ח הל' חוה"מ סי' תקל"ו ס"ב:

מותר לסרוק הסוס כדי ליפותו.

ובמשנה ברורה: דהוא בכלל צרכי רכיבה שהתירו כשצריך לרכוב לצורך המועד או לטייל. ועיין בב"ח דאפילו במסרק שמשיר נימין דביו"ט אסור משום פסיק רישא בחוה"מ שרי.

 

וצ"ב רב, מה צורך לרכיבה שיהא הסוס יפה????

וראיתי מי שהביא מהמאירי שכאשר אינו מסורק כראוי אינו חשוב לבנ"א כ"כ, ועפ"ז רצה לבאר שאדם לא ניחא לו לרכוב על סוס שנראה גרוע, ולכן זה מצרכי הרכיבה, וצ"ב.

עשיתי בדיקה קטנה, למגדלי הסוסים ההמלצה היא לסוסים עובדים לבצע סירוק מידי יום ביומו ולסוסים שאינם בעבודה לפחות 3 פעמים בשבוע

https://simplehorselife.com/how-often-s ... our-horse/

תודה.
כיון שאיני מבין כ"כ אנגלית, אולי כתוב שם למה? האם לסוס יש רגש ב'ליפותו'? [או שהסירוק שם הוא מטעם אחר, כמו שנראה משי' ראשונים אחרות בסוגיא במו"ק י' ב'].

[חשבתי שאם תבאר מדוע זה כ"כ צורך לרוכב ליפות את הסוס, [כך לכא' הפשטות], יהיה לך עוד יסוד לאשכול כוחות הנפש].

1. עוזר ליציבות האוכף על גבו. 
2. מונע בוץ שיטריד את הסוס. 
3. בונה קשר של שיתוף פעולה בין הרוכב לבין הסוס. 
4. הסוס נהנה. 
 

[שלו']

תודה.
כיון שאיני מבין כ"כ אנגלית, אולי כתוב שם למה? האם לסוס יש רגש ב'ליפותו'? [או שהסירוק שם הוא מטעם אחר, כמו שנראה משי' ראשונים אחרות בסוגיא במו"ק י' ב'].

[חשבתי שאם תבאר מדוע זה כ"כ צורך לרוכב ליפות את הסוס, [כך לכא' הפשטות], יהיה לך עוד יסוד לאשכול כוחות הנפש].

1. עוזר ליציבות האוכף על גבו. 
2. מונע בוץ שיטריד את הסוס. 
3. בונה קשר של שיתוף פעולה בין הרוכב לבין הסוס. 
4. הסוס נהנה.

תודה!
משמע לכא' שאין לזה קשר ל'ליפותו'?

[לבי במערב]

בפשטות: הפעולה שְׁמָהּ 'ליפותו', אף אם יש בה תועלת לענינים אחרים - שאינם קשורים ליופי בדוקא.

[במבי]

תודה.
כיון שאיני מבין כ"כ אנגלית, אולי כתוב שם למה? האם לסוס יש רגש ב'ליפותו'? [או שהסירוק שם הוא מטעם אחר, כמו שנראה משי' ראשונים אחרות בסוגיא במו"ק י' ב'].

[חשבתי שאם תבאר מדוע זה כ"כ צורך לרוכב ליפות את הסוס, [כך לכא' הפשטות], יהיה לך עוד יסוד לאשכול כוחות הנפש].

1. עוזר ליציבות האוכף על גבו. 
2. מונע בוץ שיטריד את הסוס. 
3. בונה קשר של שיתוף פעולה בין הרוכב לבין הסוס. 
4. הסוס נהנה.

תודה!
משמע לכא' שאין לזה קשר ל'ליפותו'?

ואולי כמו 
וְאָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב ״אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ״ — מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִפָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוּמָּנוּתוֹ בְּפָנָיו. (ברכות מג:)

ומלשון חיבוב והנאה מהקשר בין האדם למקצועו וכן כאן (וחוץ מעצם הפשט הפשוט שסוס מסורק הוא יותר יפה)

[יערב שיחי]

תה בא לחדש שההנאה מידיעה על נחת שתהיה לו אחרי יו"ט גם היא נחשבת הנאה, וע"ז אתה צריך להביא ראיה. ואין כזו.

א. אבקש ממך בכל לשון של בקשה אל תכניס דברים לפי. מעולם לא באתי לחדש שהנאה מידיעה על נחת שתהיה לו אחרי יו"ט  גם היא נחשבת הנאה.
אמרתי שלשיטתך שאם יש לו הנאה ונחת ביום טוב עצמו מזה שתיקן  היום את ספינתו ועכשיו זה כבר מוכן לנסיעתו של מחר, יהא זה נחשב כצורך יו"ט כיון שיש לו הנאה מזה ביום טוב עצמו.
וזה על פי ההסבר שלך שלמרות שההנאה הוא ממשהו שאינו לצורך יו"ט, זה נקרא צורך יום טוב כי ההנאה הוא ביום טוב עצמו. וזה כמו מי שנוסע ביו"ט באוטו נוצץ שלא לצורך יו"ט, והנסיעה הוא הנאה בשבילו אז לא איפת לי שנהנה ממשהו שאינו צורך יום טוב, העיקר שנהנה מזה ביום טוב עצמו, ומה נשתנו שני הדברים.

אנסה שוב להבין.
נסיעה ברכב נוצץ ביו''ט היא צורך יו"ט כפשוטו.
החידוש הוא רק ברמת החיוניות של הצורך, אבל אין כאן שום סוגיה של צורך אחר יו"ט.

מר מנסה להשליך מכך על אדם שעושה דבר בהדיא לצורך של אחר יו"ט, ​​​​​ומתחכם לומר שתיאורטית נהנה ביו''ט מזה שיהיה מוכן לו אחר יו"ט. 

לכשתמצי לומר, 
הסוגיה כאן היא מהו 'צורך', והנידון של מר הוא מהו 'יו"ט'. 

אם מותר לאדם לבשל ביוט גם מה שלא הכרחי, אינו נידון לאם מותר לבשל לחול. 

[HaimL]

בפשטות: הפעולה שְׁמָהּ 'ליפותו', אף אם יש בה תועלת לענינים אחרים - שאינם קשורים ליופי בדוקא.

ייפוי, באופן כללי, משמעותו "הטבה", וכמו "לייפות את כוחו".
וכמו "שיפור", מלשון "שופרא".
 

[יושב אוהלים]

מר מנסה להשליך מכך על אדם שעושה דבר בהדיא לצורך של אחר יו"ט, ​​​​​ומתחכם לומר שתיאורטית נהנה ביו''ט מזה שיהיה מוכן לו אחר יו"ט.

ליקירי הרב @יערב שיחי נ"י
למה החלטת שאני מתכוון להנאה "תיראורטית"?
אני לא מתכוון לשום תיאורייה, אני מתכוון להנאה קיימת בפועל ממש ביו"ט עצמו מזה שהדבר מוכן לו לשימוש.

אם מותר לאדם לבשל ביוט גם מה שלא הכרחי, אינו נידון לאם מותר לבשל לחול.

לענ"ד זה מאוד קשור, אבל לא רק מה 'שלא הכרחי' אלא מה שאין צריך לו כלל וכלל ביו"ט, אבל הוא נהנה עכשיו ביו"ט בפועל ממש מזה שהדבר מבושל בשביל אחרי יו"ט.
כגון שהוא צריך לעשות סעודת שבע-ברכות לאחיו יומיים אחרי יו"ט, והוא מבשל את הארוחה בתוך החג, והוא נהנה מזה שהאוכל לשבע-ברכות כבר מוכן מעכשיו, ועול הבישולים ירד מעליו, האם זה לא נקרא הנאה ביו"ט עצמו?


זה נכון שאם נתיר את זה נצטרך להגדיר איך שייך הי"ת שנחשב שלא לצורך יו"ט, כיון שמסתמא אם עושה הדבר היום, ולא אחרי יו"ט יש לו איזשהו סיבה לזה, וא"כ הסיבה הזאת יהיה הצורך ליו"ט, אבל קושיא זו לא פוטר אותנו כעת להגדיר ולחלק בין הנאה מנסיעה באוטו נוצץ, להנאה מכך שנגמרה המלאכה היום.

[יערב שיחי]

מר מנסה להשליך מכך על אדם שעושה דבר בהדיא לצורך של אחר יו"ט, ​​​​​ומתחכם לומר שתיאורטית נהנה ביו''ט מזה שיהיה מוכן לו אחר יו"ט.

ליקירי הרב @יערב שיחי נ"י
למה החלטת שאני מתכוון להנאה "תיראורטית"?
אני לא מתכוון לשום תיאורייה, אני מתכוון להנאה קיימת בפועל ממש ביו"ט עצמו מזה שהדבר מוכן לו לשימוש.

אם מותר לאדם לבשל ביוט גם מה שלא הכרחי, אינו נידון לאם מותר לבשל לחול.

לענ"ד זה מאוד קשור, אבל לא רק מה 'שלא הכרחי' אלא מה שאין צריך לו כלל וכלל ביו"ט, אבל הוא נהנה עכשיו ביו"ט בפועל ממש מזה שהדבר מבושל בשביל אחרי יו"ט.
כגון שהוא צריך לעשות סעודת שבע-ברכות לאחיו יומיים אחרי יו"ט, והוא מבשל את הארוחה בתוך החג, והוא נהנה מזה שהאוכל לשבע-ברכות כבר מוכן מעכשיו, ועול הבישולים ירד מעליו, האם זה לא נקרא הנאה ביו"ט עצמו?


זה נכון שאם נתיר את זה נצטרך להגדיר איך שייך הי"ת שנחשב שלא לצורך יו"ט, כיון שמסתמא אם עושה הדבר היום, ולא אחרי יו"ט יש לו איזשהו סיבה לזה, וא"כ הסיבה הזאת יהיה הצורך ליו"ט, אבל קושיא זו לא פוטר אותנו כעת להגדיר ולחלק בין הנאה מנסיעה באוטו נוצץ, להנאה מכך שנגמרה המלאכה היום.

אני מסכים שיש צורך בהגדרה מדויקת למה הנאה מידיעה על נחת שיהיה לו אחרי יו"ט איננה נחשבת לצורך יו"ט. 
מה שכתבתי הוא שברור שליפות הסוס היא הנאה בפועל ביוט, וע"כ אין לזה שום  קשר לשאלה שהעלית. 
כמו"כ אין ספק שהנאה כזו איננה נחשבת צורך יו"ט, רק צריך למצוא את ההגדרה המתאימה. 

כאלו הגדרות יש סיכוי בשוע הגר"ז. 
 

[יושב אוהלים]

מה שכתבתי הוא שברור שליפות הסוס היא הנאה בפועל ביוט, וע"כ אין לזה שום  קשר לשאלה שהעלית.

אם כבודו עדיין תקוע בטעות שהנאה שדיברתי עליו הוא רק הנאה "תיאורטית, ולא "הנאה בפועל", אבקש ממע"כ שיעיין שוב בתגובתי הקודמת שהתייחסתי בדיוק לטעות זו.

כמו"כ אין ספק שהנאה כזו איננה נחשבת צורך יו"ט, רק צריך למצוא את ההגדרה המתאימה.

זאת אומרת שזה רק מסברא דנפשך ללא הסבר, וכן ללא שום סברא ברורה (מלבד הטעות "התיאורטית" הנ"ל) לחלק בין זה לנסיעה באוטו נוצץ

[יערב שיחי]

אם כבודו עדיין תקוע בטעות שהנאה שדיברתי עליו הוא רק הנאה "תיאורטית, ולא "הנאה בפועל", אבקש ממע"כ שיעיין שוב בתגובתי הקודמת שהתייחסתי בדיוק לטעות זו.

אתה מנסה לומר את זה בסגנון אחר, אבל זה לא נכון.

ההנאה שיש לו מזה שמוכן לו לאחר יו"ט היא לא הנאה בפועל.
זה כמו שנאמר להתיר לאדם לסיים שיפוץ בשכר ביו"ט בגלל ההנאה שיש לו כסף בבנק ויקל עליו לחתן את הילדים בעוד עשרים שנה, והוא נהנה מזה ביו"ט.

[יושב אוהלים]

זה כמו שנאמר להתיר לאדם לסיים שיפוץ בשכר ביו"ט בגלל ההנאה שיש לו כסף בבנק ויקל עליו לחתן את הילדים בעוד עשרים שנה, והוא נהנה מזה ביו"ט.

ואכן אם הוא נהנה מזה היום שיש לו עכשיו מספיק כסף כדי לחתן את ילדיו, למה זה לא נקרא לצורך היום??? וערבך ערבא צריך.

[יערב שיחי]

זה כמו שנאמר להתיר לאדם לסיים שיפוץ בשכר ביו"ט בגלל ההנאה שיש לו כסף בבנק ויקל עליו לחתן את הילדים בעוד עשרים שנה, והוא נהנה מזה ביו"ט.

ואכן אם הוא נהנה מזה היום שיש לו עכשיו מספיק כסף כדי לחתן את ילדיו, למה זה לא נקרא לצורך היום??? וערבך ערבא צריך.

ע"כ שיש הבדל בין הנאה מהפעולה עצמה, להנאה הבאה רק מתוך ידיעה, שאינה נחשבת צורך יו"ט. 

[יושב אוהלים]

ע"כ שיש הבדל בין הנאה מהפעולה עצמה, להנאה הבאה רק מתוך ידיעה

אבל לא תמיד ההנאה הוא מהפעולה עצמה .
וכי מי שמבשל ביו"ט נהנה מפעולת הבישול עצמה? לא תמיד הוא אוהב לבשל, אלא נהנה מהתוצאה של פעולת הבישול, וא"כ ה"נ הוא נהנה מהתוצאה של הפעולה שע"י פעולתו הדבר כבר מוכן לו היום.