יושב אוהלים
משתמש ותיק
במתני' בפרק איזהו נשך (עה.) איתא אומר אדם לחברו, נכש עמי ואנכש עמך, עדור עמי ואעדור עמך, ולא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך, עדור עמי ואנכש עמך.
ופירש"י אבל לא יאמר לו נכש עמי היום ואעדור עמך לזמן פלוני. פעמים שזו קשה מזו ויש כאן אגר נטר ליה בשכר שממתין לו על שכר פעולתו עד אותו זמן הוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו:
וכן נפסק בטוש"ע (הל' רבית יו"ד סימן קס) לא יעשה מלאכה לחבירו על מנת שחבירו יעשה עמו אח"כ מלאכה שהיא יותר כבדה, ואפילו לעשות עמו אותה מלאכה עצמה אסור אם הוא בזמן שהיא יותר כבדה כגון שזה מנכש (פי' תולש העשבים הרעים מתוך הטובים) עמו בגריד וזה מנכש עמו ברביעה:
ויש להקשות שלכאורה אין זה דומה להלואה ברבית, שהרי הלואה ברבית היינו שאדם אחד צריך כסף, או מוצר מסויים, ואין לו המעות או המוצר עכשיו, ויהיה לו בזמן מאוחר יותר, והוא מבקש מחבירו שיתו לו משלו כדי למלאות את החיסרון בזמן בין מתי שהוא צריך את הדבר למתי שיהיה לו, ועל זמן זה שהכסף או המוצר של המלוה מונח אצל הלווה (וגם אם הוציאו או אכלו זה עדיין נקרא מונח אצלו, וכלשון "מנה לי בידך") משלם הלווה למלוה 'אגר נטר' - 'שכר המתנה':
משא"כ בניד"ד שאמר אדם לחברו נכש עמי היום ואעדור עמך לאחר זמן, עדור עמי היום ואנכש עמך לאחר זמן, אף דאיה"נ הראשון שעובד ממתין לחבירו לקבל שכר פעולתו עד אותו זמן שעובד עבורו השני, והוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו שהוא עובד, וכמו שכ' רש"י במשנה, מ"מ עצם מטרת ההלואה הוא לא ענין של 'הרווחת זמן' מצד הלווה, דהיינו שהוא צריך משהו היום, ולא יהיה לו אותו עד זמן מאוחר יותר, ולכן הוא מבקש ממנו שיתן לו עבודה עכשיו, ויחזיר לו בזמן שיהיה לו, אז לכאור ה אין כאן 'אגר נטר" כמו שיש בהלואה, שאף דהכא יש גם 'אגר נטר', אבל בהלואה ה'אגר נטר' הוא על הזמן שהוא הרויח בהלואה עצמה, משא"כ הכא זה לא כך, כי אין זה מטרת בקשתו מחברו שיעבוד אצלו משום הרווחת זמן.
ומנ"ל לתנא דמתני' דגם בכה"ג זה נקרא רבית? וצ"ע.
ופירש"י אבל לא יאמר לו נכש עמי היום ואעדור עמך לזמן פלוני. פעמים שזו קשה מזו ויש כאן אגר נטר ליה בשכר שממתין לו על שכר פעולתו עד אותו זמן הוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו:
וכן נפסק בטוש"ע (הל' רבית יו"ד סימן קס) לא יעשה מלאכה לחבירו על מנת שחבירו יעשה עמו אח"כ מלאכה שהיא יותר כבדה, ואפילו לעשות עמו אותה מלאכה עצמה אסור אם הוא בזמן שהיא יותר כבדה כגון שזה מנכש (פי' תולש העשבים הרעים מתוך הטובים) עמו בגריד וזה מנכש עמו ברביעה:
ויש להקשות שלכאורה אין זה דומה להלואה ברבית, שהרי הלואה ברבית היינו שאדם אחד צריך כסף, או מוצר מסויים, ואין לו המעות או המוצר עכשיו, ויהיה לו בזמן מאוחר יותר, והוא מבקש מחבירו שיתו לו משלו כדי למלאות את החיסרון בזמן בין מתי שהוא צריך את הדבר למתי שיהיה לו, ועל זמן זה שהכסף או המוצר של המלוה מונח אצל הלווה (וגם אם הוציאו או אכלו זה עדיין נקרא מונח אצלו, וכלשון "מנה לי בידך") משלם הלווה למלוה 'אגר נטר' - 'שכר המתנה':
משא"כ בניד"ד שאמר אדם לחברו נכש עמי היום ואעדור עמך לאחר זמן, עדור עמי היום ואנכש עמך לאחר זמן, אף דאיה"נ הראשון שעובד ממתין לחבירו לקבל שכר פעולתו עד אותו זמן שעובד עבורו השני, והוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו שהוא עובד, וכמו שכ' רש"י במשנה, מ"מ עצם מטרת ההלואה הוא לא ענין של 'הרווחת זמן' מצד הלווה, דהיינו שהוא צריך משהו היום, ולא יהיה לו אותו עד זמן מאוחר יותר, ולכן הוא מבקש ממנו שיתן לו עבודה עכשיו, ויחזיר לו בזמן שיהיה לו, אז לכאור ה אין כאן 'אגר נטר" כמו שיש בהלואה, שאף דהכא יש גם 'אגר נטר', אבל בהלואה ה'אגר נטר' הוא על הזמן שהוא הרויח בהלואה עצמה, משא"כ הכא זה לא כך, כי אין זה מטרת בקשתו מחברו שיעבוד אצלו משום הרווחת זמן.
ומנ"ל לתנא דמתני' דגם בכה"ג זה נקרא רבית? וצ"ע.