סיפורי מופת על מרן ראש הישיבה הגאון האדיר רבי חיים שלמה ליבוביץ זיע"א

[ישראל הכהן]

 

לא אצל כל גדו"י היה מופתים אף שגדולתם בתורה מן הידועות,
וכי אצל מרן הרב שך היה מופתים?
אלא מאי כוונתך על סיפורים על גדולותו, אז אדרבה תשנה את כותרת הנושא.

"סיפורי מופת" לא "מופתים"

אכן זה הכונה.



למרות שהיה גם מופתים, לי אישית על מישהו במשפחתי, אבל אכ"מ.
גם היה נוסע המון לקברי צדיקים, ובער"ח למירון, וגם אז היו סיפורים שונים.

[משיב דבר]

הנה סיפור מופת ששמעתי מבעל המעשה:
נכנס בחור צעיר מישיבת פונביז לבקש מרבינו נ"ע שיעתיר בעד אמו שחלתה במחלה הארורה, התגובה של רבינו לא תשכח לעולם: הוא פרץ בבכי תמרורים.
לשאלתי אמר הבחור כי לא היה לו כל קשר עם רבינו נ"ע.
לא מדובר כאן על "בעל מוסר" שחושב כל היום איך להיות "נוישא בעויל", אלא על גאון נוסח בריסק, שאכפת לו על בן הישיבה שנמצא בצרה.
מי יגלה עפר מעיניו.
פעם איחר לסנדקאות זמן מה (אגב, הכיבוד היחידי שהיה לוקח), ולפני שנכנס שאל בתמימות "הברית כבר היה"?, היה פשוט לו שלא ימתינו לו יותר מדי...
יכלה הזמן מלספר איזה לב ונפש נולד מטהרת התורה שעמל עליה כל ימיו ביראה ורתת.

[מ אלישע]

היה אצלו מופתים?

ברור כיון שהיה לו את כוח התורה.
וכתוב מי שיש לו חולה ילך לחכם, לא כתוב לצדיק.
ועיין אוה"ח על קריעת ים סוף מה העסק הגדול הרי רפב"י קרע הנהר, וביאר שאחרי מתון תורה אין זה חידוש, כי בכוח התורה לשדד הטבע.
....

לא אצל כל גדו"י היה מופתים אף שגדולתם בתורה מן הידועות,
וכי אצל מרן הרב שך היה מופתים?
...

גם אצל הרב שך היה מופתים.
אבל ידעו שאין זה העיקר.
 

[ישראל הכהן]

ברור כיון שהיה לו את כוח התורה.
וכתוב מי שיש לו חולה ילך לחכם, לא כתוב לצדיק.
ועיין אוה"ח על קריעת ים סוף מה העסק הגדול הרי רפב"י קרע הנהר, וביאר שאחרי מתון תורה אין זה חידוש, כי בכוח התורה לשדד הטבע.
....

לא אצל כל גדו"י היה מופתים אף שגדולתם בתורה מן הידועות,
וכי אצל מרן הרב שך היה מופתים?
...

גם אצל הרב שך היה מופתים.
אבל ידעו שאין זה העיקר.

שמעתי מהגר"ד סגל תלמיד הרב שך מפוניבז' שלא ראו אצלו שום מופתים,
אף שאצל איזה רבי ללא חסידים [נקב בשם] ראה שלוש מופתים.

[מ אלישע]

לא אצל כל גדו"י היה מופתים אף שגדולתם בתורה מן הידועות,
וכי אצל מרן הרב שך היה מופתים?
...

גם אצל הרב שך היה מופתים.
אבל ידעו שאין זה העיקר.

שמעתי מהגר"ד סגל תלמיד הרב שך מפוניבז' שלא ראו אצלו שום מופתים,
אף שאצל איזה רבי ללא חסידים [נקב בשם] ראה שלוש מופתים.

הוא ראה אצל הרב שך דברים יותר חשובים.
אבל שני דברים אני מכיר ממןפתים שהיו אצל הרב שך זצ"ל.

[משיב דבר]

ידוע המהלך של הנפש החיים בזה דבעצם שינוי הטבע הוא בכלל "אוי לו לזה שנשתנה מעשה בראשית בשבילו", ורק מכח התורה זה בכלל דרך הטבע שהוא תלוי בתורה.
אבל העיקר כמ"ש בנו של החפץ חיים, שעיקר מעלת הח"ח לא היתה בצדיק גוזר והקב"ה מקיים, אלא בהקב"ה גוזר והצדיק מקיים...
כשנפצע רבינו חיים שלמה נ"ע בביתו מזכוכית והוצרכו לתפור לו עשרות תפירות בפניו, ביקש בתחנונים בשארית הכוחות (הרופאים לא הבינו איך מחזיק בהכרה ואינו מאבדה) שלא יתפרו במקום שמניחים תפילין - משום חציצה (לא כאן המקום לדיון ההלכתי בענין...)

[rk1234]

כבחור בפונביז הוא זכור לי כאיש הכי מתוק לכל בחור והיחיד שאחרי ששמעת שיעור ממנו יכולת ללמוד ברכת שמואל ולהבין מה הוא אומר למשל בשם הגר"ח בגדר נהנה דהוה מלוה הכתובה בתורה כמו גזל ששנים לא הבנתי והא הסביר את זה בכזה פשטות שלא הבנת מה הצד השני לאחרונה למדתי זאת שוב ולא הצלחתי להבין וחשבתי שחסרים כיום ראשי ישיבות שיודעים להעמיד את הדברים כדי שכל אחד יוכל להבין וזה יראה לו פשוט שזה הפשט בסוגיא ולא איזה חידוש גדול ובזאת היתה מומחיותו

[זאת ועוד]

למה סתם ללכלך...?
היו סביבו רשימת תלמידים,
אבל אלו שתו בצמא את דבריו עשרות שנים.
וכן היה מדבר עימם בלימוד שעות רבות מידי יום!

צר לי לאכזב, אבל כשהגיע לבני ברק הוא התפעל מרמת הלומדים שם, מידיעה אישית

[זך הרעיון]

גם הגיע לעצרת נגד הגיוס שארגן רשכבה"ג רביה"ק האילת השחר זיע"א

הוא גם הגיע לכינוס בחירות בבית הגרב"מ אזרחי בחורף תשע"ד.

להד"ם.


הסיפור של הרב אלישיב שבקי בתורת רב"ב נשמע מאותו מקור.

תבדוק בעיתוני התקופה ותראה שצדקתי,
הכינוס היה של ראשי הישיבות בירושלים לקראת מערכת הבחירות לרשויות המקומיות.

[זך הרעיון]

פעם נשאל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מהיכן הוא בקי בתורת מרן הגרב"ב זי"ע, וענה שבשעתו כשקבע את מקום תלמודו בביהמ"ד אהל שרה, קבעו ג"כ את מושבם הגרי"מ ליבוביץ ובנו הגרח"ש והיה מקשיב כשהגרי"מ היה אומר חידו"ת משמייה דאביו הגרב"ב.

מעולם לא שמענו על כך שהרב אלישיב היה בקי בתורתו!



הן אמנם שהיה הערכה הדדית גבוהה בין מרנן הגריש"א והגרח"ש זיע"א

הגרי"ש זצ"ל היה מקי בכל תורת ראשי הישבות זצ"ל,
הוא סיפר שמסתמא הוא היה מהראשונים בא"י שעברו על כל ספר שערי יושר להגרש"ש זי"ע אחר שבן דודו למד בגרודנא באותם ימים ומיד כשהספר יצא שלח אותו להגרי"ש, שעבר עליו באותה תקופה מכריכה לכריכה,
וכן היה בקי בתורת הגרב"ב אף @ישראל הכהן לא שמע על כך (כמו שלא שמע עוד דברים רבים) הסיפור אירע כשהגרי"ש בשיעורו אמר חידוש משממיה דהגרב"ב כשלאחר השיעור נשאל ע"י נכדו מהיכן יודע חידוש זה אמר לו שהוא עוד יודע הרבה תורות של הגרב"ב וסיפר לו כנ"ל שהיה מקשיב ללימוד הגרי"מ יחד עם בנו הגרח"ש.

בנוגע להערכה הגדולה ביניהם הדברים מפורסמים שהיה הגרח"ש מבאי ביתו של הגרי"ש עד למינוי האמור.
 

[משיב דבר]

הוא גם הגיע לכינוס בחירות בבית הגרב"מ אזרחי בחורף תשע"ד.

להד"ם.


הסיפור של הרב אלישיב שבקי בתורת רב"ב נשמע מאותו מקור.

תבדוק בעיתוני התקופה ותראה שצדקתי,
הכינוס היה של ראשי הישיבות בירושלים לקראת מערכת הבחירות לרשויות המקומיות.

גופא דעובדא הכי הוי:
אביו של מרנא רח"ש, ה"ה רבי יעקב משה זצ"ל, הורה לו לא להשתתף בשום ענין של פוליטיקה, והגרח"ש ראה בזה מעין צואה, אביו אמר לו שמלהיות עם אלו שלא שייכים לפוליטקה א"א להגיע לשום עבירה...
אכן בבחירות הנ"ל לחצו מאד שהוא ישתתף, עד שהגיעה טל' מבית הגרח"ק שהוא חושב שלמרות הוראת אביו בכו"א הגרח"ש צריך להשתתף בכינוס. והוא ביטל דעתו ונסע לשם. אך עד דהכי והכי כשהגיע כבר היה סיום הכינוס וכך שגם לא השתתף בפועל ממש (כמדומני שאין תמונה שלו שם), וגם יכלו לכתוב ב"יתד" שלמרות הוראת אביו ראה רבינו "צורך מיוחד להשתתף בכינוס" וכו' וכו' 
אגב אורחא ראוי לציין שמעולם לא חתם על שום מכתב בענייני ציבור מלבד המכתב נגד חוק טל (שהתארגן ע"י משפחה מנכדי הגרי"ז וחתמו עליו הרבה ר"י), שרק בדיעבד התברר לו שזה כנגד הגראי"ל זצ"ל ותיכף דאג שיתנצלו לפניו הגראי"ל (מעניין שתגובת הגראי"ל הייתה - ידעתי שהטעו אותו) ומאז לא חתם על שום מכתב בשום ענין.

[ישראל הכהן]

יש גם את צרת נפשו הגדולה ששיכל בן ובת בטרגדיות מזעזעות,

והגעתי לנחם אותו על פטירת ביתו שהשאירה המון ילדים קטנים,
וישב עימם והראו לו התיקיות וכו' ובו בזמן באו לנחם גדולי עולם,
והיה מדהים לראות איזה עניין הראה לילדים הרכים, בתוך כל תהומות הכאב האדירות שבעבעו בו.

[חכם]

צר לי לאכזב, אבל כשהגיע לבני ברק הוא התפעל מרמת הלומדים שם, מידיעה אישית

הוא תמיד היה טיפוס מפרגן!
אבל זה לא חשוב כ"כ,
רק רציתי לשלול את הנאמר כאן שכאילו בירושלים לא היה לו עם מי לדבר!
זה ממש לא נכון!

[נחפשה דרכינו]

להד"ם.


הסיפור של הרב אלישיב שבקי בתורת רב"ב נשמע מאותו מקור.

תבדוק בעיתוני התקופה ותראה שצדקתי,
הכינוס היה של ראשי הישיבות בירושלים לקראת מערכת הבחירות לרשויות המקומיות.

גופא דעובדא הכי הוי:
אביו של מרנא רח"ש, ה"ה רבי יעקב משה זצ"ל, הורה לו לא להשתתף בשום ענין של פוליטיקה, והגרח"ש ראה בזה מעין צואה, אביו אמר לו שמלהיות עם אלו שלא שייכים לפוליטקה א"א להגיע לשום עבירה...
אכן בבחירות הנ"ל לחצו מאד שהוא ישתתף, עד שהגיעה טל' מבית הגרח"ק שהוא חושב שלמרות הוראת אביו בכו"א הגרח"ש צריך להשתתף בכינוס. והוא ביטל דעתו ונסע לשם. אך עד דהכי והכי כשהגיע כבר היה סיום הכינוס וכך שגם לא השתתף בפועל ממש (כמדומני שאין תמונה שלו שם), וגם יכלו לכתוב ב"יתד" שלמרות הוראת אביו ראה רבינו "צורך מיוחד להשתתף בכינוס" וכו' וכו' 
אגב אורחא ראוי לציין שמעולם לא חתם על שום מכתב בענייני ציבור מלבד המכתב נגד חוק טל (שהתארגן ע"י משפחה מנכדי הגרי"ז וחתמו עליו הרבה ר"י), שרק בדיעבד התברר לו שזה כנגד הגראי"ל זצ"ל ותיכף דאג שיתנצלו לפניו הגראי"ל (מעניין שתגובת הגראי"ל הייתה - ידעתי שהטעו אותו) ומאז לא חתם על שום מכתב בשום ענין.

יש מי שיכול להעלות כאן המכתב הנ"ל? כמדומה שבמכתב שבחתימתו לא נזכר כלל ענין החוק טל

[זך הרעיון]

אגב אורחא ראוי לציין שמעולם לא חתם על שום מכתב בענייני ציבור מלבד המכתב נגד חוק טל (שהתארגן ע"י משפחה מנכדי הגרי"ז וחתמו עליו הרבה ר"י), שרק בדיעבד התברר לו שזה כנגד הגראי"ל זצ"ל ותיכף דאג שיתנצלו לפניו הגראי"ל (מעניין שתגובת הגראי"ל הייתה - ידעתי שהטעו אותו) ומאז לא חתם על שום מכתב בשום ענין.

אז למה לא חתם על מכתב גיבוי לועדת טל שאורגן ע"י הגראי"ל זצ"ל.
 

[רז סודך]

לא אצל כל גדו"י היה מופתים אף שגדולתם בתורה מן הידועות,
וכי אצל מרן הרב שך היה מופתים?
...

גם אצל הרב שך היה מופתים.
אבל ידעו שאין זה העיקר.

שמעתי מהגר"ד סגל תלמיד הרב שך מפוניבז' שלא ראו אצלו שום מופתים,
אף שאצל איזה רבי ללא חסידים [נקב בשם] ראה שלוש מופתים.

ידועה הסגולה שהיתה נהוגה בישיבת פוניבז' שבהחורים המובגרים היו בנוים את הסוכה של רה"י מרן זי"ע , והרב שך זצ"ל היה משתף פעולה בענין ומברך בזיווגים הגונים וראו ניסים ונפלאות.

[חכם]

כנראה שהם לא היו בישיבת קמניץ בזמנו

היו, וגם היו!

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

אגב אורחא ראוי לציין שמעולם לא חתם על שום מכתב בענייני ציבור מלבד המכתב נגד חוק טל (שהתארגן ע"י משפחה מנכדי הגרי"ז וחתמו עליו הרבה ר"י), שרק בדיעבד התברר לו שזה כנגד הגראי"ל זצ"ל ותיכף דאג שיתנצלו לפניו הגראי"ל (מעניין שתגובת הגראי"ל הייתה - ידעתי שהטעו אותו) ומאז לא חתם על שום מכתב בשום ענין.

אז למה לא חתם על מכתב גיבוי לועדת טל שאורגן ע"י הגראי"ל זצ"ל.

כנראה מפני, שמי שנכווה ברותחין נזהר אף מפושרין. 
 

[נחפשה דרכינו]

אגב אורחא ראוי לציין שמעולם לא חתם על שום מכתב בענייני ציבור מלבד המכתב נגד חוק טל (שהתארגן ע"י משפחה מנכדי הגרי"ז וחתמו עליו הרבה ר"י), שרק בדיעבד התברר לו שזה כנגד הגראי"ל זצ"ל ותיכף דאג שיתנצלו לפניו הגראי"ל (מעניין שתגובת הגראי"ל הייתה - ידעתי שהטעו אותו) ומאז לא חתם על שום מכתב בשום ענין.

אז למה לא חתם על מכתב גיבוי לועדת טל שאורגן ע"י הגראי"ל זצ"ל.
 

יתכן שלא רצה להביע דעה בנושא שנוי במחלוקת, לא לכאן ולא לכאן

[מסתפק במועט]

לא אצל כל גדו"י היה מופתים אף שגדולתם בתורה מן הידועות,
וכי אצל מרן הרב שך היה מופתים?
...

גם אצל הרב שך היה מופתים.
אבל ידעו שאין זה העיקר.

שמעתי מהגר"ד סגל תלמיד הרב שך מפוניבז' שלא ראו אצלו שום מופתים,
אף שאצל איזה רבי ללא חסידים [נקב בשם] ראה שלוש מופתים.

נראה שנתקיים רצונו של צדיק , לפי דרכו שלא אהב סיפורים כאלו.
כששאלוהו למה אינו מאמין לסיפורים הללו , אמר שכשיעמוד בבי"ד של מעלה , 
ישאלוהו על אמונתו, וכשיען ויאמר "הן" יאמרו לו , "חכמה, הרי האמנת לכל סיפור.."
אני רוצה לספר בכ"ז מופת אמיתי מכלי ראשון.
כשהרב שך הגיע למסור שיעורים כלליים בזקנותו בישיבת גרודנא , היה כבר תשוש לגמרי לאחר הנסיעה ,
ואחר ההליכה עד למקום עמדו, התנשם בכבדות והיה ממש כמת.
והתחיל למסור השיעור , ופתח פיו בדברי תורה , וראו איך שכולו מתמלא חיים , פניו מקבלות צבע , וכל עצמותיו תאמרנה , מניע ידיו ומגביר קולו. ממש תחיית המתים.
לדעתי , זה  מופת.
 

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

יש 4 מושגים המוזכרים בדברי מוהר"ן זי"ע בעניין מופתים, שיכולים להסביר את העניין.
א' - שיש דבר כזה צדיק ש"אסור במופתים" (ומשמעו לענ"ד שיש צדיק שלפי גדולתו היה ראוי שיחולל מופתים כבירים - אך יודע שאין רצון ה' בכך, מצד ביטול הבחירה שבזה, שרצון ה' שיתקרבו לצדיק בגלל תורתו ומתוך רצון אמיתי להתקרב לה', ולא כי הוא פועל להם ישועות). יתכן גם שצדיק כזה כן יחולל מופתים, אבל הנהגת ה' היא שהעולם לא ישימו לב לזה כ"כ, או לא יאמינו. וכן אם היה דבר שבגללו היה חייב לעשות מופת - הוא יתפלל לה' שישכח הדבר.
ב' - שיש דבר כזה מופתים מהסטרא אחרא (דהיינו רשות מהשמים למפורסם של שקר לחולל מופתים, כנ"ל לצורך הבחירה. מי שרוצה ישועה אבל ללא עבודת ה ותשובה - שילך אליו)
ג' - מקום גורם. יש ארצות שבהם ניתנה רשות שצדיקים מאותם איזורים יחוללו מופתים, ויש ארצות שלא.
ד' - בארצות שבהן יש לאנשים יותר אמונה בצדיקים - אז באמונתם הרבה בדברי הצדיק הם יותר שמים לב לכל מילה מדברי הצדיק שכל מילה שלו היא בכוונה מכוונת, ואח"ר כשבאים לביתם מסתכלים בכל מה שקורה להם ומוצאים למפרע איך כל מה שקרה נרמז בדברי הצדיק, וככה מתגלים המופתים. לעומת זה בארצות האחרות שלא היתה כזו אמונת חכמים - כיון שלא דקדקו בדברי הצדיק אז גם אם היו מופתים איש לא ידע מהם... וכן מצינו בכמה נביאים שניבאו ברמז ואח"כ למפרע הובן הרמז, וככה זה גילוי הקץ בדניאל - שיובן למפרע בעתיד.

[מסתפק במועט]

ג' - מקום גורם. יש ארצות שבהם ניתנה רשות שצדיקים מאותם איזורים יחוללו מופתים, ויש ארצות שלא.

יש טוענים שארץ רומניה התברכה במופתים . אדמור"י רוז'ין : בוהוש ,פאשקאן ושטפינשט התפרסמו במעשי נפלאותיהם גם בין הגויים.
אם אכן היה שם "שטפון" מופתים אפשר להבין זאת בכך שמופתים יתגלגלו יותר במקומות שהתורה לא פרחה בהם והיהודי הפשוט הושפע בעיקר ממופתי הצדיקים

[מ אלישע]

.
יש 4 מושגים המוזכרים בדברי מוהר"ן זי"ע בעניין מופתים, שיכולים להסביר את העניין.
א' - שיש דבר כזה צדיק ש"אסור במופתים" (ומשמעו לענ"ד שיש צדיק שלפי גדולתו היה ראוי שיחולל מופתים כבירים - אך יודע שאין רצון ה' בכך, מצד ביטול הבחירה שבזה, שרצון ה' שיתקרבו לצדיק בגלל תורתו ומתוך רצון אמיתי להתקרב לה', ולא כי הוא פועל להם ישועות). יתכן גם שצדיק כזה כן יחולל מופתים, אבל הנהגת ה' היא שהעולם לא ישימו לב לזה כ"כ, או לא יאמינו. וכן אם היה דבר שבגללו היה חייב לעשות מופת - הוא יתפלל לה' שישכח הדבר.
ב' - שיש דבר כזה מופתים מהסטרא אחרא (דהיינו רשות מהשמים למפורסם של שקר לחולל מופתים, כנ"ל לצורך הבחירה. מי שרוצה ישועה אבל ללא עבודת ה ותשובה - שילך אליו)
ג' - מקום גורם. יש ארצות שבהם ניתנה רשות שצדיקים מאותם איזורים יחוללו מופתים, ויש ארצות שלא.
ד' - בארצות שבהן יש לאנשים יותר אמונה בצדיקים - אז באמונתם הרבה בדברי הצדיק הם יותר שמים לב לכל מילה מדברי הצדיק שכל מילה שלו היא בכוונה מכוונת, ואח"ר כשבאים לביתם מסתכלים בכל מה שקורה להם ומוצאים למפרע איך כל מה שקרה נרמז בדברי הצדיק, וככה מתגלים המופתים. לעומת זה בארצות האחרות שלא היתה כזו אמונת חכמים - כיון שלא דקדקו בדברי הצדיק אז גם אם היו מופתים איש לא ידע מהם... וכן מצינו בכמה נביאים שניבאו ברמז ואח"כ למפרע הובן הרמז, וככה זה גילוי הקץ בדניאל - שיובן למפרע בעתיד.

יש עוד הסברים.
ה' יש צדיקים שכל המופתים שהם עושים מהשפע שמישהו אחר כבר הוריד. (וכן ידוע מהצדיק רבי שלמה זצ"ל)
ויש צדיקים שעיקר עבודתם להוריד שפע חדש, 
ו' יש מופתים של אנשי הלכה, שפוסקים שיהיה "מופת".
ז' (המשך אות ב' לעיל . כשיש צדיק אמיתי, מעמידים מי שיברך כמוהו)
ח' (יש צדיקים שהם עצמם צריכים חיזוק משמים שהם פועלים, ולכן יש להם רשות לעשות "מופת")
ט' (יש דרך שקבלו בסוד איש מפי איש עד גדולי החסידות (הבעש"ט ותלמידיו) איך לעשות מופת)