לא להיכנס לבית הקברות

[הדרך סלולה]

לכבוד הרב מוצפי מורי ורבי, מדוע הרב מזהיר מלהיכנס לבית עלמין בכל פעם שאנחנו מרגישים צורך? היש בדבר איזה סכנה?

תשובה
א, איסור ביטול תורה. ב, יש מזיקין המסתובבים סביב המקום ועלולים לפגוע במי שבא לשם. ועיין בספר משנת חסידים מסכת היחודים פרק א אות ד שכתב בשם רבנו האריז"ל "ומפני שמכל מקום יש סכנה לילך בין קברות להשתטח מפני המזיקין שנעשו מטיפות קרי שכמעט אין צדיק בארץ שיהיה ניצול מהם וכל זמן שלא נתקנו הם שוכנים שם וחפצים להדבק בקדושה ומחטיאי' את האדם שנדבק בהם לפיכך יותר טוב הוא שכדי להשיג השגה..."
ועיין מה שמובא בספרינו בשם רבנו האריז"ל בשיבת ציון שער ב, אות כ"א, ארחות ציון חלק א פרק ג אות ט. פסח בציון פרק י אות ח, תורה בציון פרק ז אות ו. ועוד. תודה לך.

[למה זה תשאל לשמי]

ישנו אדמו''ר מפורסם שליט''א שהמתין 10 שנים לילדים, וכשביקש ברכה המקובל הגה''ק רבי מרדכי שרעבי זיע''א אמר לו שהטעם לכך משום שהולך הוא וזוגתו לבית הקברות, ואכן חדלו מכך ומקץ השנה נפקד בבנו היחיד שליט''א.

[כמעיין המתגבר]

לכבוד הרב מוצפי מורי ורבי, מדוע הרב מזהיר מלהיכנס לבית עלמין בכל פעם שאנחנו מרגישים צורך? היש בדבר איזה סכנה?

תשובה
א, איסור ביטול תורה. ב, יש מזיקין המסתובבים סביב המקום ועלולים לפגוע במי שבא לשם. ועיין בספר משנת חסידים מסכת היחודים פרק א אות ד שכתב בשם רבנו האריז"ל "ומפני שמכל מקום יש סכנה לילך בין קברות להשתטח מפני המזיקין שנעשו מטיפות קרי שכמעט אין צדיק בארץ שיהיה ניצול מהם וכל זמן שלא נתקנו הם שוכנים שם וחפצים להדבק בקדושה ומחטיאי' את האדם שנדבק בהם לפיכך יותר טוב הוא שכדי להשיג השגה..."
ועיין מה שמובא בספרינו בשם רבנו האריז"ל בשיבת ציון שער ב, אות כ"א, ארחות ציון חלק א פרק ג אות ט. פסח בציון פרק י אות ח, תורה בציון פרק ז אות ו. ועוד. תודה לך.

לא אמנע מלכתוב, שבש''ס מבואר דלא היה אמורא דחש לזה, רק חששו לישון בלילה ומחמת סכנת הגוף לא הנפש.
 

[לבי במערב]

רבותינו האמוראים גם לא קראו עיתונים...

[כמעיין המתגבר]

רבותינו האמוראים גם לא קראו עיתונים...

גם בזמנם היו עמי ארצות ושאר עמך, וחז''ל לא הזהירו על זה, ומ''מ בדברים של פשט וקבלה יש אלפי דברים כאלו ואין כאן חדש.
 

[לבי במערב]

ואין כאן חדש.

א"כ, מהו הטעם לשוב ולציין זאת בכל מקום אפשרי?! כלל־ישראל קבלו וקיימו עליהם דברי האריז"ל כיוצאים מפי הגבורה, ואין אחר דברי המלך כלום.
פגם העיתונים גרע טפי וטפי מעמי־הארצות שבזמן חכמי התלמוד.

[לבי במערב]

רק להבהיר: גם אין כל טעם בציטוט חוזר ונשנה של תשובות הגרב"צ, ולו מפני שבקל ניתן להפריכם (מפני כבודו אשתוק כרגע, אך רוב מנין ובנין של רבותינו לא פירשו ד' האריז"ל כאיסור גמור ותמידי מלהכנס לבית־החיים).

[איש ווילנא]

הגר"א כידוע נמנע מללכת לבית הקברות
ואפילו לקבר הוריו

[מתאהב על ידך]

מה חושב כל ילד הגיוני וישר שקורא בחומש שהכהנים הם הקרובים לה' ולכן מצווים לה-ת-ר-ח-ק מן המתים?
ושהכהן הגדול הוא הכי קדוש לאלהיו ולכן מתרחק אפילו מקרוביו במותם!

ומה הוא חושב כשהוא לומד איך התורה מרחיקה מן המתים את האיש ה'קדוש'=הנזיר?

ומה הוא חושב כשהוא קורא בגמ' בחגיגה שהלינה בבית הקברות היא מאפיין הלכתי מובהק של 'שויטה' רח"ל, ובלבד שהוברר איכשהו שאי"ז נובע מסיבה גרועה אחרת - שהוא מרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח ט-ו-מ-א-ה?

אולי בזמנינו צריך לגרוס במשניות שהמת הוא אבי אבות הקדושה...

[לבי במערב]

אין קשר בין טומאת מתים, להשתטחות על קברות הצדיקים - שאף אז נקראו חיים, מפני דבקותם בא-לקים חיים.

[תלמיד נאמן]

רק להבהיר: גם אין כל טעם בציטוט חוזר ונשנה של תשובות הגרב"צ, ולו מפני שבקל ניתן להפריכם (מפני כבודו אשתוק כרגע, אך רוב מנין ובנין של רבותינו לא פירשו ד' האריז"ל כאיסור גמור ותמידי מלהכנס לבית־החיים).

עכ"פ הוא ממש לא דעת יחיד ובאגרת הגר"א כתוב דברים חריפים ("וכל הצרות והעוונות באים מזה") ובפרט כתב אודות הליכת נשים לבית הקברות.
מי יכול להעלות לכאן את לשונו של הגר"א שם ?

[לבי במערב]

בס' זכר צדיק לברכה (רמ"ח חנונו, ע' קנא ואילך) האריך בכ"ז.

[מתאהב על ידך]

אין קשר בין טומאת מתים, להשתטחות על קברות הצדיקים - שאף אז נקראו חיים, מפני דבקותם בא-לקים חיים.

גם המקובלים שהשתטחו באופן הידוע להם עם הכוונות וכו' - היו עושים פעולות מיוחדות אח"כ לנקות עצמם מהטומאה והקלי' שמסביב.

[לבי במערב]

אין ערך לטענה כזו ללא מקור, ובלאה"כ - היות ורוב גדולי־ישראל נוהגים להשתטח על קברי־צדיקים, לא ראינו הוי ראי' בדבר הרגיל.

[מתאהב על ידך]

פעם ראשונה שאני שומע שיש 'רוב גדולי ישראל' בימינו שעומדים מול רבינו הגר"א ומכריעים אותו כלאחר יד.
אשמח להכירם ולהבין איך זכו לבטל את דבריו ואיך הצליחו להתמודד עם הפסוקים והמשניות והש"ס שתומכים חד משמעית בדבריו.

נ. ב. אינני מזלזל בכ"ק הצדיקים ישני עפר, אלא רק מעורר שמעלתם היא למרות ובתוך הטומאה הגדולה האופפת ומלפפת את בית הקברות שבו הם ישנים.

[מתאהב על ידך]

רק אוסיף שבד"כ אצל החוגים הנוהגים ללמוד בעיון ישר וענייני (ולתרגם למעשה את לימודם בלי תירוצי מנהגים) יש ויש רתיעה גדולה מהליכה לבית המתים ללא צורך.

[לבי במערב]

פעם ראשונה שאני שומע שיש 'רוב גדולי ישראל' בימינו שעומדים מול רבינו הגר"א ומכריעים אותו כלאחר יד.

טעותו של מר היא במילה המודגשת. לא בני־גרים אנחנו, יש מסורת ותיעוד מספיקים גם מהדורות הקודמים.
 

רק אוסיף שבד"כ אצל החוגים הנוהגים ללמוד בעיון ישר וענייני (ולתרגם למעשה את לימודם בלי תירוצי מנהגים) . . 

רק אוסיף, כי אמנם דברים אלו נחשבים (כנראה) בעיני מר לְמעֲלה, אך לא זו היא הדרך המקובלת - ופוק חזי כמה טרחו רבותינו הפוסקים (ועוד קודם להם - חכמי התלמוד) ליישב מנהגן של ישראל שתורה הוא. ההשמצה על רבבות אלפי ישראל שאינם לומדים בצורה 'ענינית' - אינה 'לענין', בלשון המעטה.

[אברך]

viewtopic.php?t=5529
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... =9&p=66922
viewtopic.php?f=68&t=5536
viewtopic.php?style=19&t=4507
לפני זמן מה היה גם דיון עם הרב @יצחק שליט"א בענין כניסה לבית הקברות, שהוא טען שלא ראוי להכנס לשם, או בדומה. ולא מצאתיו כעת.

[אבי חי]

ולא מצאתיו כעת.

viewtopic.php?f=45&t=16367&start=60#p239897

[אברך]

ולא מצאתיו כעת.

viewtopic.php?f=45&t=16367&start=60#p239897

ייש"כ. חזקה על חבר...

[HaimL]

רק להבהיר: גם אין כל טעם בציטוט חוזר ונשנה של תשובות הגרב"צ, ולו מפני שבקל ניתן להפריכם (מפני כבודו אשתוק כרגע, אך רוב מנין ובנין של רבותינו לא פירשו ד' האריז"ל כאיסור גמור ותמידי מלהכנס לבית־החיים).

עכ"פ הוא ממש לא דעת יחיד ובאגרת הגר"א כתוב דברים חריפים ("וכל הצרות והעוונות באים מזה") ובפרט כתב אודות הליכת נשים לבית הקברות.
מי יכול להעלות לכאן את לשונו של הגר"א שם ?

שים לב שבאיגרת הגר"א ז"ל האזהרה הנ"ל כרוכה באזהרה שלא ללכת גם לבית הכנסת, להבדיל.
 

[יד אבשלום]

מה חושב כל ילד הגיוני וישר שקורא בחומש שהכהנים הם הקרובים לה' ולכן מצווים לה-ת-ר-ח-ק מן המתים?
ושהכהן הגדול הוא הכי קדוש לאלהיו ולכן מתרחק אפילו מקרוביו במותם!
ומה הוא חושב כשהוא לומד איך התורה מרחיקה מן המתים את האיש ה'קדוש'=הנזיר?
ומה הוא חושב כשהוא קורא בגמ' בחגיגה שהלינה בבית הקברות היא מאפיין הלכתי מובהק של 'שויטה' רח"ל, ובלבד שהוברר איכשהו שאי"ז נובע מסיבה גרועה אחרת - שהוא מרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח ט-ו-מ-א-ה?
אולי בזמנינו צריך לגרוס במשניות שהמת הוא אבי אבות הקדושה...

אולי זה באמת הגיון של ילד אבל אותו ילד גם יבין שאם התורה הזהירה כהן מלהתחתן עם גרושה אולי גם לאשה גרושה יש רוח טומאה מיוחד  
 

[תלמיד נאמן]

רק להבהיר: גם אין כל טעם בציטוט חוזר ונשנה של תשובות הגרב"צ, ולו מפני שבקל ניתן להפריכם (מפני כבודו אשתוק כרגע, אך רוב מנין ובנין של רבותינו לא פירשו ד' האריז"ל כאיסור גמור ותמידי מלהכנס לבית־החיים).

עכ"פ הוא ממש לא דעת יחיד ובאגרת הגר"א כתוב דברים חריפים ("וכל הצרות והעוונות באים מזה") ובפרט כתב אודות הליכת נשים לבית הקברות.
מי יכול להעלות לכאן את לשונו של הגר"א שם ?

שים לב שבאיגרת הגר"א ז"ל האזהרה הנ"ל כרוכה באזהרה שלא ללכת גם לבית הכנסת, להבדיל.
 

לא הבנתי, הרי שם זה מטעם אחר.

[HaimL]

עכ"פ הוא ממש לא דעת יחיד ובאגרת הגר"א כתוב דברים חריפים ("וכל הצרות והעוונות באים מזה") ובפרט כתב אודות הליכת נשים לבית הקברות.
מי יכול להעלות לכאן את לשונו של הגר"א שם ?

שים לב שבאיגרת הגר"א ז"ל האזהרה הנ"ל כרוכה באזהרה שלא ללכת גם לבית הכנסת, להבדיל.

לא הבנתי, הרי שם זה מטעם אחר.

לא זה מה שאני הבנתי משם. להבנתי, מדובר על טעם אחד.

באיגרת שאני מצאתי בחיפוש, ניתן לראות שהאזהרה של ביה"ק נמצאת ממש בתוך כל האזהרות על הליכה לבית הכנסת, מטעם של דב"ט, לשה"ר, קנאה וכדומה.

כן יש נוסחא שמייחסת קליפות וכוחות הטומאה לביה"ק בתוך האיגרת, אבל גם אם הנוסחא מדויקת, לא משמע שעיקר האזהרה הוא מטעם זה.

--- ציטוט ---
ועיקר הגדר בבדידות, שלא תצא חס-ושלום מפתח ביתך חוצה, ואף בבית-הכנסת תקצר מאד ותצא. ויותר טוב להתפלל בבית, כי בבית-הכנסת אי-אפשר להינצל מקנאה, ולשמוע דברים בטלים ולשון-הרע. ונענשין על-זה, כמו שאמרו (שבת לג א): "אף שומע ושותק" כו'. וכל-שכן בשבת ויום-טוב שמתאספין לדבר, יותר טוב שלא תתפלל כלל. ותישמר שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל. (נ"א: ששם מתדבקין הקליפות מאד וכל שכן בנשים), וכל הצרות והעוונות באים מזה. וגם בתך יותר טוב שלא תלך לבית- הכנסת, כי שם רואה בגדים טובים ומתקנאת ומספרת בבית, ומתוך זה באין ללשון- הרע ולשאר דברים. אלא תדבק במוסר תמיד ואל תקנא בעולם- הזה, הכל הבל מעשה תעתועים, "שבן-לילה היה" וגו' (יונה ד, י). כי "אם-יעלה לשמים שיאו" וגו' (איוב כ, ו). "כי לא לעולם חסן, ואם-נזר" וגו' (משלי כז, כד). ואף בשעתו הוא הבל אין בו ממש ומאוס ובזוי בעיני כל בעל-שכל. אוי ואבוי למי ששוגה בו. ותקנא ביראת ה' (שם כג, יז). ולא תאמר במה אזכה לעולם-הבא, איני יכולה לעשות? "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים" (ברכות יז א).
 

[תלמיד נאמן]

שים לב שבאיגרת הגר"א ז"ל האזהרה הנ"ל כרוכה באזהרה שלא ללכת גם לבית הכנסת, להבדיל.

לא הבנתי, הרי שם זה מטעם אחר.

לא זה מה שאני הבנתי משם. להבנתי, מדובר על טעם אחד.

באיגרת שאני מצאתי בחיפוש, ניתן לראות שהאזהרה של ביה"ק נמצאת ממש בתוך כל האזהרות על הליכה לבית הכנסת, מטעם של דב"ט, לשה"ר, קנאה וכדומה.

כן יש נוסחא שמייחסת קליפות וכוחות הטומאה לביה"ק בתוך האיגרת, אבל גם אם הנוסחא מדויקת, לא משמע שעיקר האזהרה הוא מטעם זה.

--- ציטוט ---
ועיקר הגדר בבדידות, שלא תצא חס-ושלום מפתח ביתך חוצה, ואף בבית-הכנסת תקצר מאד ותצא. ויותר טוב להתפלל בבית, כי בבית-הכנסת אי-אפשר להינצל מקנאה, ולשמוע דברים בטלים ולשון-הרע. ונענשין על-זה, כמו שאמרו (שבת לג א): "אף שומע ושותק" כו'. וכל-שכן בשבת ויום-טוב שמתאספין לדבר, יותר טוב שלא תתפלל כלל. ותישמר שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל. (נ"א: ששם מתדבקין הקליפות מאד וכל שכן בנשים), וכל הצרות והעוונות באים מזה. וגם בתך יותר טוב שלא תלך לבית- הכנסת, כי שם רואה בגדים טובים ומתקנאת ומספרת בבית, ומתוך זה באין ללשון- הרע ולשאר דברים. אלא תדבק במוסר תמיד ואל תקנא בעולם- הזה, הכל הבל מעשה תעתועים, "שבן-לילה היה" וגו' (יונה ד, י). כי "אם-יעלה לשמים שיאו" וגו' (איוב כ, ו). "כי לא לעולם חסן, ואם-נזר" וגו' (משלי כז, כד). ואף בשעתו הוא הבל אין בו ממש ומאוס ובזוי בעיני כל בעל-שכל. אוי ואבוי למי ששוגה בו. ותקנא ביראת ה' (שם כג, יז). ולא תאמר במה אזכה לעולם-הבא, איני יכולה לעשות? "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים" (ברכות יז א).

כמדומני שהם שני דינים נפרדים.

[מתאהב על ידך]

רק להבהיר: גם אין כל טעם בציטוט חוזר ונשנה של תשובות הגרב"צ, ולו מפני שבקל ניתן להפריכם (מפני כבודו אשתוק כרגע, אך רוב מנין ובנין של רבותינו לא פירשו ד' האריז"ל כאיסור גמור ותמידי מלהכנס לבית־החיים).

עכ"פ הוא ממש לא דעת יחיד ובאגרת הגר"א כתוב דברים חריפים ("וכל הצרות והעוונות באים מזה") ובפרט כתב אודות הליכת נשים לבית הקברות.
מי יכול להעלות לכאן את לשונו של הגר"א שם ?

שים לב שבאיגרת הגר"א ז"ל האזהרה הנ"ל כרוכה באזהרה שלא ללכת גם לבית הכנסת, להבדיל.
 

כלומר, אגרת הגר"א כבר לא רלוונטית בשום דבר כי יש משהו שם שנראה לנו יותר מידי מחמיר...
קרומקייט.

[יושב אוהלים]

פעם ראשונה שאני שומע שיש 'רוב גדולי ישראל' בימינו שעומדים מול רבינו הגר"א ומכריעים אותו כלאחר יד.

טעותו של מר היא במילה המודגשת. לא בני־גרים אנחנו, יש מסורת ותיעוד מספיקים גם מהדורות הקודמים.
 

רק אוסיף שבד"כ אצל החוגים הנוהגים ללמוד בעיון ישר וענייני (ולתרגם למעשה את לימודם בלי תירוצי מנהגים) . . 

רק אוסיף, כי אמנם דברים אלו נחשבים (כנראה) בעיני מר לְמעֲלה, אך לא זו היא הדרך המקובלת - ופוק חזי כמה טרחו רבותינו הפוסקים (ועוד קודם להם - חכמי התלמוד) ליישב מנהגן של ישראל שתורה הוא. ההשמצה על רבבות אלפי ישראל שאינם לומדים בצורה 'ענינית' - אינה 'לענין', בלשון המעטה.

שאלתי את הגרח"ק שליט"א אם נשים ילכו לבית הקברות, וענה לי "בגר"א כתוב שנשים לא הולכות לבית הקברות".
שאלתי אותו שוב "אז אסור להן ללכת?"
ענה לי "כך כתוב בגר"א".
ופעם אחרת שאלתי להגרח"ק שאשתי רוצה ללכת לקבר של אביה ז"ל ביום היארצייט, האם היא יכולה.
והשיב לי "בגר"א כתוב שנשים לא הולכות לביה"ק, אבל אם היא מאוד רוצה ללכת אתה יכול להרשות לה ללכת".
 

[HaimL]

 

שים לב שבאיגרת הגר"א ז"ל האזהרה הנ"ל כרוכה באזהרה שלא ללכת גם לבית הכנסת, להבדיל.

כלומר, אגרת הגר"א כבר לא רלוונטית בשום דבר כי יש משהו שם שנראה לנו יותר מידי מחמיר...
קרומקייט.

חבר, אתה שם מילים בפי, אשר מעולם לא אמרתי, ולא הייתה כוונתי. אין זאת, כי אם אתה מדבר מהרהורי לבך, ושם הקרומקייט נמצאת.
 

[מתאהב על ידך]

אז סליחה ומחילה על שלא הבנתי דבריך (ועדיין איני מבין).

[לבי במערב]

שאלתי את הגרח"ק שליט"א . . 

מן הסתם הבחין מר כי מעשה זה אינו סותר לדברי, ואדרבא. עכ"פ, ייש"כ.