היכן המקור? דחוף!

נושאים שונים

אהרן פישר
הודעות: 673
הצטרף: 17 מרץ 2021, 05:24
נתן תודה: 146 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אהרן פישר » 06 אוקטובר 2021, 22:03

בלויא כתב:
06 אוקטובר 2021, 21:41
מחפש מקור ש'ים' זה כינוי לספי' מלכות. יישר כח.

שערי אורה?
 

ערכים:



לבי במערב
הודעות: 9775
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 10108 פעמים
קיבל תודה: 6237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי לבי במערב » 06 אוקטובר 2021, 22:11

וכ"ה בזח"א פו, רע"א.


בלויא
הודעות: 432
הצטרף: 25 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 154 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בלויא » 06 אוקטובר 2021, 22:57

יישר כח !!!
שו"מ שמובא גם בקהלת יעקב ערך ים אות ב
ובדגל מחנה אפרים בראשית תחילת ענין חנוכה
 


תורתו אומנותו
הודעות: 272
הצטרף: 04 מאי 2020, 13:00
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי תורתו אומנותו » 08 אוקטובר 2021, 16:37

היכן מובא מחלוקת בין רב ושמואל לגבי דבר שקשור לנס?
אינני זוכר בדיוק.


בן יהוידע
הודעות: 275
הצטרף: 03 מאי 2021, 15:31
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 135 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בן יהוידע » 08 אוקטובר 2021, 16:44

לגבי הסיפור עם אלישע הנביא שיצאו דובים מן היער?
רב אמר יער היה דובים לא היו
ושמואל אמר לא דובים ולא יער


תורתו אומנותו
הודעות: 272
הצטרף: 04 מאי 2020, 13:00
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי תורתו אומנותו » 08 אוקטובר 2021, 16:55

לא משהו אחר, נראה לי לגבי משהו בביהמ''ק.


אבוקה כנגדו
הודעות: 687
הצטרף: 28 מאי 2021, 12:11
נתן תודה: 128 פעמים
קיבל תודה: 206 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אבוקה כנגדו » 09 אוקטובר 2021, 22:07

תורתו אומנותו כתב:
08 אוקטובר 2021, 16:55
לא משהו אחר, נראה לי לגבי משהו בביהמ''ק.
כוונתך לאביי ורבא אם סומכין על הנס בפסחים סד?


4568734
הודעות: 230
הצטרף: 19 אוקטובר 2020, 19:13
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי 4568734 » 13 אוקטובר 2021, 16:42

איפה כתב החפץ חיים עיצה לכוין בשמונה עשרה, שלפני כל ברכה - יעצור רגע ויחשוב במחשבתו על מה הוא הולך לבקש???


4568734
הודעות: 230
הצטרף: 19 אוקטובר 2020, 19:13
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי 4568734 » 13 אוקטובר 2021, 17:17

4568734 כתב:
13 אוקטובר 2021, 16:42
איפה כתב החפץ חיים עיצה לכוין בשמונה עשרה, שלפני כל ברכה - יעצור רגע ויחשוב במחשבתו על מה הוא הולך לבקש???

כעת ראיתי שזה כבר הובא בפורום
כאן - viewtopic.php?t=4919#p93519
דא עקא שאני לא רואה את זה בהקדמה לשמירת הלשון.
מישהו יודע איפה זה כן נדפס?


בשלמא
הודעות: 3108
הצטרף: 21 אוקטובר 2020, 21:00
נתן תודה: 671 פעמים
קיבל תודה: 1511 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בשלמא » 13 אוקטובר 2021, 18:57

4568734 כתב:
13 אוקטובר 2021, 17:17
4568734 כתב:
13 אוקטובר 2021, 16:42
איפה כתב החפץ חיים עיצה לכוין בשמונה עשרה, שלפני כל ברכה - יעצור רגע ויחשוב במחשבתו על מה הוא הולך לבקש???

כעת ראיתי שזה כבר הובא בפורום
כאן - viewtopic.php?t=4919#p93519
דא עקא שאני לא רואה את זה בהקדמה לשמירת הלשון.
מישהו יודע איפה זה כן נדפס?
נמצא ב"השמטות" סוף ח"א אחר מאמר "חתימת הספר". 
 


דלפון
הודעות: 201
הצטרף: 22 מרץ 2021, 17:48
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי דלפון » 15 אוקטובר 2021, 10:57

זכורני מדרש שבעת חובן בית ראשון השביעו למלאכים למנוע החורבן עד ששינה ה' את שמות המלאכים
אשמח אם יביאו מ"מ לזה


תרופת_פלא
הודעות: 41
הצטרף: 11 אוקטובר 2021, 10:04
נתן תודה: 26 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי תרופת_פלא » 15 אוקטובר 2021, 11:17

מצאנו במפרשים שהביאו הלשון הידוע 'יש לו מנה רוצה מאתיים'.
מהיכן יצא פנינים אלו (כמובן שיש משנה באבות 'מרבה נכסים מרבה דאגה', כוונתי לשאול על לשון הזה) ? 
תודה רבה!


דלפון
הודעות: 201
הצטרף: 22 מרץ 2021, 17:48
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי דלפון » 15 אוקטובר 2021, 11:22

תרופת_פלא כתב:
15 אוקטובר 2021, 11:17
מצאנו במפרשים שהביאו הלשון הידוע 'יש לו מנה רוצה מאתיים'.
מהיכן יצא פנינים אלו (כמובן שיש משנה באבות 'מרבה נכסים מרבה דאגה', כוונתי לשאול על לשון הזה) ? 
תודה רבה!

מה המקור של "יש לו מנה רוצה מאתים וכו"


אליהו52
הודעות: 350
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 126 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אליהו52 » 15 אוקטובר 2021, 14:58

דלפון כתב:
15 אוקטובר 2021, 10:57
זכורני מדרש שבעת חובן בית ראשון השביעו למלאכים למנוע החורבן עד ששינה ה' את שמות המלאכים
אשמח אם יביאו מ"מ לזה

איכה רבה פרשה ב אות ה


תרופת_פלא
הודעות: 41
הצטרף: 11 אוקטובר 2021, 10:04
נתן תודה: 26 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי תרופת_פלא » 17 אוקטובר 2021, 00:28

דלפון כתב:
15 אוקטובר 2021, 11:22
תרופת_פלא כתב:
15 אוקטובר 2021, 11:17
מצאנו במפרשים שהביאו הלשון הידוע 'יש לו מנה רוצה מאתיים'.
מהיכן יצא פנינים אלו (כמובן שיש משנה באבות 'מרבה נכסים מרבה דאגה', כוונתי לשאול על לשון הזה) ? 
תודה רבה!

מה המקור של "יש לו מנה רוצה מאתים וכו"
תודה רבה !!!
 


4568734
הודעות: 230
הצטרף: 19 אוקטובר 2020, 19:13
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי 4568734 » 18 אוקטובר 2021, 16:17

מה המקור שאי אפשר להביא קרבן זקן לקרבן???

(ראיתי מקשים איך אברהם הקריב את האיל של יצחק, הרי הוא נברא בבין השמשות בערב שבת בראשית, והוא זקן).


לבי במערב
הודעות: 9775
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 10108 פעמים
קיבל תודה: 6237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי לבי במערב » 18 אוקטובר 2021, 16:19

הל' מעשה הקרבנות פ"א הי"א.


4568734
הודעות: 230
הצטרף: 19 אוקטובר 2020, 19:13
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי 4568734 » 18 אוקטובר 2021, 16:22

לבי במערב כתב:
18 אוקטובר 2021, 16:19
הל' מעשה הקרבנות פ"א הי"א.

ידוע למר מי שואל את הקושיא על אילו של יצחק?


בשלמא
הודעות: 3108
הצטרף: 21 אוקטובר 2020, 21:00
נתן תודה: 671 פעמים
קיבל תודה: 1511 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בשלמא » 18 אוקטובר 2021, 16:33

4568734 כתב:
18 אוקטובר 2021, 16:22
לבי במערב כתב:
18 אוקטובר 2021, 16:19
הל' מעשה הקרבנות פ"א הי"א.

ידוע למר מי שואל את הקושיא על אילו של יצחק?
רבו האחרונים שדנו בזה.
אבל עצם הענין נזכר כבר בזוה"ק.
 


4568734
הודעות: 230
הצטרף: 19 אוקטובר 2020, 19:13
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי 4568734 » 18 אוקטובר 2021, 16:39

בשלמא כתב:
18 אוקטובר 2021, 16:33
4568734 כתב:
18 אוקטובר 2021, 16:22
לבי במערב כתב:
18 אוקטובר 2021, 16:19
הל' מעשה הקרבנות פ"א הי"א.

ידוע למר מי שואל את הקושיא על אילו של יצחק?
רבו האחרונים שדנו בזה.
אבל עצם הענין נזכר כבר בזוה"ק.


אם ידוע לאחד מהחברים מי האחרונים שדן בזה, אשמח מאד לדעת, תודה


בשלמא
הודעות: 3108
הצטרף: 21 אוקטובר 2020, 21:00
נתן תודה: 671 פעמים
קיבל תודה: 1511 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בשלמא » 18 אוקטובר 2021, 16:47

4568734 כתב:
18 אוקטובר 2021, 16:39
מי האחרונים שדן בזה,
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


4568734
הודעות: 230
הצטרף: 19 אוקטובר 2020, 19:13
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי 4568734 » 19 אוקטובר 2021, 23:16

האם ידוע למישהו איפה נמצא המנחת חינוך שדן - באדם ששני עדים מעידים עליו שהוא גנב, והוא ברור לו שלא גנב,
ובית דין פסקו שהוא עבד עברי, וכעת רוצה לישא שפחה כנענית, האם מותר לו או לא, כי מצד אחד יש פה פסק בית דין שהוא עבד עברי,
ומצד שני הוא יודע בעצמו בוודאות גמורה שהוא לא גנב.
יש על זה מנחת חינוך, אולי במצוה מב, וחיפשתי רבות ולא מצאתיו.
מי שיודע - אשמח מאד מאד אם יוכל להראות לי את המקור!
תודה רבה


לבי במערב
הודעות: 9775
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 10108 פעמים
קיבל תודה: 6237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי לבי במערב » 19 אוקטובר 2021, 23:25

הוא במצוה מב (לא הגהתי את הטקסט המצורף):
עוד מבואר בר"מ דשותפים שגנבו משלשין ביניהם וכ"א ימכר בעד חלקו מן הקרן ואם היו דמיו יתירים על חלקו אינו נמכר ועיין כסף משנה מרשים ד"ז מקדושין ולא מצאתיו אך הדברים ברורים. ונ"ל דמכירת הב"ד אינו תלוי בהעמדה בדין לכ"ע כגון אם נגמר דינו לימכר שלא הו"ל לשלם וקודם שנמכר העשיר בודאי אין מוכרין אותו אף דלענין גנבה אחת תלוי בהעמדה בדין לפרש"י שא"ה דיש טעם בדבר ע"ש אבל כאן לא תלוי בזה. ונראה גם כן אם בשעת העמדה בדין הי' שוה פחות או שוה בשוה וקודם שנמכר השביח עד שהוא שוה יותר גם כן אין מוכרין אותו כיון שעתה שוה יותר הכל הולך בתר שעת המכירה וכן להיפך אם בשעת העמדה בדין הי' שוה יותר ונגמר הדין שלא למכרו ואח"כ נפחת ושוה כמו הגניבה או פחות מוכרין אותו דלא יהא כמו שלא תבעו עד עתה דהברירה ביד בעה"ב לתבעו בכל עת שירצה כיון שהגניבה חוב עליו וכמו כן דרך משל אם הי' הגניבה הרבה שנים קודם יובל ודינו לעבוד שש שנים ועבודת שש שנים הוא שוה יותר הרבה מהגניבה יכול הבעה"ב להמתין עד ב' או ג' שנים לפני היובל ויהי' שוה כמו הגניבה או פחות כי יוצא ביובל ולא יעבוד כל שש שנים והברירה ביד הבעה"ב כנלע"ד בעזה"י פשוט. עוד נראה דאם אין עדים שגנב והוא עצמו מודה שגנב ל"מ אם בשעת הודאה יש לו לשלם אם כן הי' חייב לשלם דהודאת בע"ד כמאה ואח"כ העני ודאי הב"ד מוכרין אותו אף דישא ש"כ ואסורה מן התורה למי שאינו עבד להרבה ראשונים וע' כאן במ"ל פ"ג מה"ע והד' עתיקין מכל מקום כיון דבשעת הודאה לא הי' נוגע להאיסור רק לממון והי' נאמן אז אם כן נאמן ממילא אח"כ והוא כעין המבואר בר"מ פט"ז מסנהדרין דהאיסור הוחזק עפ"י עד אחד אלא אפילו אם בשעת הודאה אין לו לשלם מכל מקום נראה כיון דמחייב עצמו אם כן הדין למוכרו והב"ד עושין כדין אם כן ממילא מותר בש"כ כיון דנמכר על פי ב"ד אפילו יודע בעצמו שלא גנב מכל מקום אודיתא אפילו בשקר מהני לענין איסור. עקצה"ח סי' קצ"ד ואפילו להט"ז דל"מ אודיתא בשקר לענין איסור ע' סי' קס"ט ביו"ד מכל מקום נראה דכאן עיקר הודאה על הגנבה דהוא ממון אם כן מחויב ממון וגזרה התורה שימכרו הב"ד ובנמכר עפ"י ב"ד אינו אסור בשפחה כנענית וכאן נמכר כדין וגם אפשר דלא ירצה הנגנב שימכר בעבורו אם כן עיקר הודאה לענין ממון והודאת בע"ד כמאה עדים ואין להביא מקדושין ס"ט אשפזיכני' דר"ש דהי' נסיב לי' עצה לגנוב ולהזדבן בע"ע כדי לטהר הבנים ורש"י ותוס' נתקשו היאך השיא לו עצה למעבד איסור ויעבור על לא תגנוב ולכאורה הו"ל ליתן לו עצה שיודה שגנב וימכר באודיתא כמ"ש ז"א דאם באמת לא גנב לא הי' רוצה הבעה"ב שימכר עבורו אך אם בא לפנינו ומודה על עצמו שהוא ע"ע שנמכר ע"י ב"ד נראה אף דלענין להשתעבד לחבירו מהני הודאתו מכל מקום אסור בש"כ כי היאך יוכל להתיר לעצמו איסור תורה כמו שאינו נאמן לומר מתה אשתו שישא אחותה דלמא לא נמכר כלל עפ"י ב"ד וא"כ אסור מן התורה ואינו נאמן לענין איסור כמבואר בש"ס כ"פ דא"נ להתיר איסור לעצמו במקום חזקה וה"נ כאן יש לו כמה חזקות חזה"ג שאינו עבד וחזקת כשרות שלא גנב ומכל מקום לענין (מ"ע) להשתעבד לחבירו ודאי נאמן כי לענין ממון מהני הודאת הבע"ד אבל אסור בש"כ ואין זה דברים שבידו למכור עצמו דהמוכר עצמו אסור בש"כ כמבואר לפנינו בעזה"י ואפילו להסוברים דאודית' מהני לענין איסור דע"י הממון נסתעף האיסור וכיון שמחייב עצמו אם כן אין כאן איסור ג"כ ע"ש אבל כאן דתיכף הודאתו להתיר איסור ואף אם הוא עבד מכל מקום אם לא נמכר עפ"י ב"ד אסור בש"כ אם כן ל"מ הודאתו רק להשתעבד ולא לש"כ כנלע"ד.
אך ק"ל מהא דקדושין כ"ח עד היכן גלגול שבועה השבע לי שלא נמכרת לי בע"ע ומקשינן האי טענה מעליית' וממונא אית לי' גבי' ופירש"י בלא גלגול נמי הא קתבע לי' שכר פעולתו או גרעונו ואם הי' מודה במקצת או בע"א חייב שבועה ומתרץ רבא לטעמי' דאמר ע"ע גופו קנוי לו וכו' א"ה היינו קרקע מ"ד ע"ש והנה מימרא זו דרבא הוא בדט"ז דע"ע קונה עצמו בשטר ומקשה הש"ס לימא לי' באפי תרי זיל וא"ר זאת אומרת ע"ע גופו קנוי וכ' הרמב"ן הובאו דבריו ברשב"א וריטב"א שם הטעם דגופו קנוי דיש לו ג"כ קנין אישות דהוא מותר בשפחה ע"ש אם כן כאן דאמר השבע לי והוא כופר ואף אם יודה לו מכל מקום נהי דנשתעבד לו אבל יהי' אסור בש"כ אם כן הדק"ל הא ה"ל מטלטלין דתובע לו מע"י ואי דגופו קנוי לו הא באמת הטעם דגופו קנוי לו מחמת דיהי' מותר בשפחה כנענית ובאמת כאן אפילו אם יודה אסור בש"כ אם כן כל מחלקותם אינו אלא על מע"י וגרעונו וה"ל מטלטלין אך באמת י"ל זה נהי דאינו נאמן להתיר עצמו בש"כ כמו שאם בא אחד ואמר ממזר אני דא"נ להתיר עצמו בממזרת עיין באה"ע סימן ד' סעיף ל' היינו שאין אנו מניחין לו שהוא אצלינו בחזקת איסור אבל הוא עצמו מותר בצנעה אף במקום ב' עדים שאומרים זה חלב וא' יודע שמשקרים אף דלכולי עלמא שא"י הוא בחיוב כרת מכל מקום למי שיודע שמשקרים מותר לו לאכול בצנעה ע' בכור שור בכריתות ומכ"ש מה שהוא רק נגד חזקה כמ"ש רשב"א בכתובות דמי שיודע בבירור ל"ש חזקה אצלו אם כן ה"נ שתובע אותו בברי וגם אתה ידעת אם כן יהי' מותר לו לישא ש"כ אם כן הוא תבעו ג"כ לגוף ע"כ שפיר משני דגופו קנוי לו ואף דיהי' איסור על הש"כ כי בכ"מ האשה מוזהרת כמו האיש והיא א"י בבירור מכל מקום כיון שהוא מותר שפיר מיקרי גופו קנוי כמו אם האדון אין לו ש"כ מכל מקום הוי גופו קנוי ה"נ. ובר מן דין נ"ל דוקא במצות עשה לדעת הרמב"ן כיון דהתורה לא התירה לו ש"כ או שאינו יכול לכופו כאשר יבואר לקמן אם כן אין גופו קנוי אבל כאן דא"י לישא מחמת איסור דרביע עליו מכל מקום הוי גופו קנוי וק"ל ואין להאריך ועמש"ל בד' הרמב"ן אי"ה.


4568734
הודעות: 230
הצטרף: 19 אוקטובר 2020, 19:13
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי 4568734 » 19 אוקטובר 2021, 23:42

לבי במערב כתב:
19 אוקטובר 2021, 23:25
הוא במצוה מב (לא הגהתי את הטקסט המצורף):
עוד מבואר בר"מ דשותפים שגנבו משלשין ביניהם וכ"א ימכר בעד חלקו מן הקרן ואם היו דמיו יתירים על חלקו אינו נמכר ועיין כסף משנה מרשים ד"ז מקדושין ולא מצאתיו אך הדברים ברורים. ונ"ל דמכירת הב"ד אינו תלוי בהעמדה בדין לכ"ע כגון אם נגמר דינו לימכר שלא הו"ל לשלם וקודם שנמכר העשיר בודאי אין מוכרין אותו אף דלענין גנבה אחת תלוי בהעמדה בדין לפרש"י שא"ה דיש טעם בדבר ע"ש אבל כאן לא תלוי בזה. ונראה גם כן אם בשעת העמדה בדין הי' שוה פחות או שוה בשוה וקודם שנמכר השביח עד שהוא שוה יותר גם כן אין מוכרין אותו כיון שעתה שוה יותר הכל הולך בתר שעת המכירה וכן להיפך אם בשעת העמדה בדין הי' שוה יותר ונגמר הדין שלא למכרו ואח"כ נפחת ושוה כמו הגניבה או פחות מוכרין אותו דלא יהא כמו שלא תבעו עד עתה דהברירה ביד בעה"ב לתבעו בכל עת שירצה כיון שהגניבה חוב עליו וכמו כן דרך משל אם הי' הגניבה הרבה שנים קודם יובל ודינו לעבוד שש שנים ועבודת שש שנים הוא שוה יותר הרבה מהגניבה יכול הבעה"ב להמתין עד ב' או ג' שנים לפני היובל ויהי' שוה כמו הגניבה או פחות כי יוצא ביובל ולא יעבוד כל שש שנים והברירה ביד הבעה"ב כנלע"ד בעזה"י פשוט. עוד נראה דאם אין עדים שגנב והוא עצמו מודה שגנב ל"מ אם בשעת הודאה יש לו לשלם אם כן הי' חייב לשלם דהודאת בע"ד כמאה ואח"כ העני ודאי הב"ד מוכרין אותו אף דישא ש"כ ואסורה מן התורה למי שאינו עבד להרבה ראשונים וע' כאן במ"ל פ"ג מה"ע והד' עתיקין מכל מקום כיון דבשעת הודאה לא הי' נוגע להאיסור רק לממון והי' נאמן אז אם כן נאמן ממילא אח"כ והוא כעין המבואר בר"מ פט"ז מסנהדרין דהאיסור הוחזק עפ"י עד אחד אלא אפילו אם בשעת הודאה אין לו לשלם מכל מקום נראה כיון דמחייב עצמו אם כן הדין למוכרו והב"ד עושין כדין אם כן ממילא מותר בש"כ כיון דנמכר על פי ב"ד אפילו יודע בעצמו שלא גנב מכל מקום אודיתא אפילו בשקר מהני לענין איסור. עקצה"ח סי' קצ"ד ואפילו להט"ז דל"מ אודיתא בשקר לענין איסור ע' סי' קס"ט ביו"ד מכל מקום נראה דכאן עיקר הודאה על הגנבה דהוא ממון אם כן מחויב ממון וגזרה התורה שימכרו הב"ד ובנמכר עפ"י ב"ד אינו אסור בשפחה כנענית וכאן נמכר כדין וגם אפשר דלא ירצה הנגנב שימכר בעבורו אם כן עיקר הודאה לענין ממון והודאת בע"ד כמאה עדים ואין להביא מקדושין ס"ט אשפזיכני' דר"ש דהי' נסיב לי' עצה לגנוב ולהזדבן בע"ע כדי לטהר הבנים ורש"י ותוס' נתקשו היאך השיא לו עצה למעבד איסור ויעבור על לא תגנוב ולכאורה הו"ל ליתן לו עצה שיודה שגנב וימכר באודיתא כמ"ש ז"א דאם באמת לא גנב לא הי' רוצה הבעה"ב שימכר עבורו אך אם בא לפנינו ומודה על עצמו שהוא ע"ע שנמכר ע"י ב"ד נראה אף דלענין להשתעבד לחבירו מהני הודאתו מכל מקום אסור בש"כ כי היאך יוכל להתיר לעצמו איסור תורה כמו שאינו נאמן לומר מתה אשתו שישא אחותה דלמא לא נמכר כלל עפ"י ב"ד וא"כ אסור מן התורה ואינו נאמן לענין איסור כמבואר בש"ס כ"פ דא"נ להתיר איסור לעצמו במקום חזקה וה"נ כאן יש לו כמה חזקות חזה"ג שאינו עבד וחזקת כשרות שלא גנב ומכל מקום לענין (מ"ע) להשתעבד לחבירו ודאי נאמן כי לענין ממון מהני הודאת הבע"ד אבל אסור בש"כ ואין זה דברים שבידו למכור עצמו דהמוכר עצמו אסור בש"כ כמבואר לפנינו בעזה"י ואפילו להסוברים דאודית' מהני לענין איסור דע"י הממון נסתעף האיסור וכיון שמחייב עצמו אם כן אין כאן איסור ג"כ ע"ש אבל כאן דתיכף הודאתו להתיר איסור ואף אם הוא עבד מכל מקום אם לא נמכר עפ"י ב"ד אסור בש"כ אם כן ל"מ הודאתו רק להשתעבד ולא לש"כ כנלע"ד.
אך ק"ל מהא דקדושין כ"ח עד היכן גלגול שבועה השבע לי שלא נמכרת לי בע"ע ומקשינן האי טענה מעליית' וממונא אית לי' גבי' ופירש"י בלא גלגול נמי הא קתבע לי' שכר פעולתו או גרעונו ואם הי' מודה במקצת או בע"א חייב שבועה ומתרץ רבא לטעמי' דאמר ע"ע גופו קנוי לו וכו' א"ה היינו קרקע מ"ד ע"ש והנה מימרא זו דרבא הוא בדט"ז דע"ע קונה עצמו בשטר ומקשה הש"ס לימא לי' באפי תרי זיל וא"ר זאת אומרת ע"ע גופו קנוי וכ' הרמב"ן הובאו דבריו ברשב"א וריטב"א שם הטעם דגופו קנוי דיש לו ג"כ קנין אישות דהוא מותר בשפחה ע"ש אם כן כאן דאמר השבע לי והוא כופר ואף אם יודה לו מכל מקום נהי דנשתעבד לו אבל יהי' אסור בש"כ אם כן הדק"ל הא ה"ל מטלטלין דתובע לו מע"י ואי דגופו קנוי לו הא באמת הטעם דגופו קנוי לו מחמת דיהי' מותר בשפחה כנענית ובאמת כאן אפילו אם יודה אסור בש"כ אם כן כל מחלקותם אינו אלא על מע"י וגרעונו וה"ל מטלטלין אך באמת י"ל זה נהי דאינו נאמן להתיר עצמו בש"כ כמו שאם בא אחד ואמר ממזר אני דא"נ להתיר עצמו בממזרת עיין באה"ע סימן ד' סעיף ל' היינו שאין אנו מניחין לו שהוא אצלינו בחזקת איסור אבל הוא עצמו מותר בצנעה אף במקום ב' עדים שאומרים זה חלב וא' יודע שמשקרים אף דלכולי עלמא שא"י הוא בחיוב כרת מכל מקום למי שיודע שמשקרים מותר לו לאכול בצנעה ע' בכור שור בכריתות ומכ"ש מה שהוא רק נגד חזקה כמ"ש רשב"א בכתובות דמי שיודע בבירור ל"ש חזקה אצלו אם כן ה"נ שתובע אותו בברי וגם אתה ידעת אם כן יהי' מותר לו לישא ש"כ אם כן הוא תבעו ג"כ לגוף ע"כ שפיר משני דגופו קנוי לו ואף דיהי' איסור על הש"כ כי בכ"מ האשה מוזהרת כמו האיש והיא א"י בבירור מכל מקום כיון שהוא מותר שפיר מיקרי גופו קנוי כמו אם האדון אין לו ש"כ מכל מקום הוי גופו קנוי ה"נ. ובר מן דין נ"ל דוקא במצות עשה לדעת הרמב"ן כיון דהתורה לא התירה לו ש"כ או שאינו יכול לכופו כאשר יבואר לקמן אם כן אין גופו קנוי אבל כאן דא"י לישא מחמת איסור דרביע עליו מכל מקום הוי גופו קנוי וק"ל ואין להאריך ועמש"ל בד' הרמב"ן אי"ה.
יישר כח
איזה אות זה?
 


לבי במערב
הודעות: 9775
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 10108 פעמים
קיבל תודה: 6237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי לבי במערב » 19 אוקטובר 2021, 23:55

באמצע אות א.


א סו
הודעות: 73
הצטרף: 06 אוגוסט 2021, 15:48
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 29 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי א סו » 22 אוקטובר 2021, 11:40

איפה כתוב (בספרי מהר"ל נראה לי) שאברהם פתח את התהליך של היצירה של 'ישראל', יצחק שנולד כיהודי אך נולד לו בן שהוא מומר התקדם שלב נוסף, ויעקב שנולד ישראל ונגוע כישראל ומיתתו שלימה שצאצאיו ישראל, סיים את התהליך, ומאז נהיה עם ישראל


פריחת ההרים
הודעות: 183
הצטרף: 06 יוני 2021, 21:20
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי פריחת ההרים » 22 אוקטובר 2021, 11:47

4568734 כתב:
18 אוקטובר 2021, 16:17
מה המקור שאי אפשר להביא קרבן זקן לקרבן???

(ראיתי מקשים איך אברהם הקריב את האיל של יצחק, הרי הוא נברא בבין השמשות בערב שבת בראשית, והוא זקן).
אתה מניח שהאיל עצמו בחיותו נברא בששת ימי בראשית.
האם גם אתונו של בלעם נבראה אז, שהרי פי האתון נברא אז?
לא, אלא שהקב"ה יצר בעולמו את הבריאה הזו, כלומר בשעת מעשה לא התחדש דבר שלא היה בעולם אלא כבר קדמה לו הכנה ותשתית, ללמדינו שהוא מכבשונו של עולם, וא"א לעולם בלעדיו, ולא מפני שקרה כך וכך עשה הקב"ה כך, אלא מראש כך הכין.
 


הצדיקים מבקשים
הודעות: 110
הצטרף: 23 יולי 2020, 21:21
נתן תודה: 153 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי הצדיקים מבקשים » 22 אוקטובר 2021, 11:50

דלפון כתב:
15 אוקטובר 2021, 11:22
תרופת_פלא כתב:
15 אוקטובר 2021, 11:17
מצאנו במפרשים שהביאו הלשון הידוע 'יש לו מנה רוצה מאתיים'.
מהיכן יצא פנינים אלו (כמובן שיש משנה באבות 'מרבה נכסים מרבה דאגה', כוונתי לשאול על לשון הזה) ? 
תודה רבה!

מה המקור של "יש לו מנה רוצה מאתים וכו"

viewtopic.php?t=15959


4568734
הודעות: 230
הצטרף: 19 אוקטובר 2020, 19:13
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי 4568734 » 22 אוקטובר 2021, 12:19

פריחת ההרים כתב:
22 אוקטובר 2021, 11:47
4568734 כתב:
18 אוקטובר 2021, 16:17
מה המקור שאי אפשר להביא קרבן זקן לקרבן???

(ראיתי מקשים איך אברהם הקריב את האיל של יצחק, הרי הוא נברא בבין השמשות בערב שבת בראשית, והוא זקן).
אתה מניח שהאיל עצמו בחיותו נברא בששת ימי בראשית.
האם גם אתונו של בלעם נבראה אז, שהרי פי האתון נברא אז?
לא, אלא שהקב"ה יצר בעולמו את הבריאה הזו, כלומר בשעת מעשה לא התחדש דבר שלא היה בעולם אלא כבר קדמה לו הכנה ותשתית, ללמדינו שהוא מכבשונו של עולם, וא"א לעולם בלעדיו, ולא מפני שקרה כך וכך עשה הקב"ה כך, אלא מראש כך הכין.

כעין מה שכתבת מבואר בפירוש המשניות להרמב"ם באבות פ"ה מ"ו, ובתוי"ט ובתפארת ישראל שם, יעויין שם היטב
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: טובה ראייתה | 6 אורחים