היכן המקור? דחוף!

נושאים שונים

יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יושב אוהלים » 18 דצמבר 2019, 11:12

היכן נמצאים דברי הגר"א?

כידוע ליודעי דבר, בענין ה"חש'מל" (במרכבה דיחזקאל א, ד) שהמילה "חשמל" מורכבת משתי מילים - חש (שתיקה) מל (דיבור). "עתים חשות עתים ממללות" - פעמים שותקות (החיות\המלאכים) ולפעמים הן מדברות. (עיין גמ' חגיגה יג ע"ב).
ושמעתי בשיחה מפי הגר"ש פינקוס זצוק"ל (ומובא בספריו) בשם הגר"א שזהו גם ענין שני התפילות של שמונה-עשרה, התפילה בלחש, שבה הציבור "ממלמלים" (בפה) את התפילה, ואחריו יש חזרת הש"ץ, שבה הציבור "מתפללים בשתיקה" על ידי ששומעים ושותקים. ואמר עוד בשם הגר"א שמעלת תפילת חזרת הש"ץ (שהוא בשתיקה) הוא מעלה גדולה יותר ממעלת התפילה בלחש (שהוא בדיבור).
(ובונה על זה הגרש"פ זצ"ל שהשירה הכי גדולה לה' זה השתיקה).

האם מישהו יודע (או שיכול לעזור לי למצוא) איפה מקור הדברים בספרי הגר"א (או בספרי תלמידיו בשמו)?

ערכים:


אבר כיונה
הודעות: 699
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 157 פעמים
קיבל תודה: 236 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אבר כיונה » 18 דצמבר 2019, 11:24

תיקו"ז תיקון י', כ"ה ע"ב (יתכן שבדפוסים שונים זה בדף אחר).


אבר כיונה
הודעות: 699
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 157 פעמים
קיבל תודה: 236 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אבר כיונה » 18 דצמבר 2019, 11:33

מאן דהו כתב:
14 יוני 2019, 00:31
קראתי משפט יפה בשם החתם סופר. אילו היה לי רבי כריבונו-של-עולם, הייתי אף אני משה רבנו. ואם תאמרו, מפני מה אין לי רבי כריבונו-של-עולם? משום שאין אני משה רבנו

אני מחפש את המקור
כאן למטה:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... t=&pgnum=6


יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יושב אוהלים » 18 דצמבר 2019, 13:40

אבר כיונה כתב:
18 דצמבר 2019, 11:24
תיקו"ז תיקון י', כ"ה ע"ב (יתכן שבדפוסים שונים זה בדף אחר).

יישר כחכם
אם יואיל כבוד תורתו בטובו להעתיק לי כאן את הקטע בתיקו"ז ובביאור הגר"א שם, כי קשה לי למצוא את זה, אודה לו מאוד.



ספר וסופר
הודעות: 748
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 242 פעמים
קיבל תודה: 455 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי ספר וסופר » 18 דצמבר 2019, 15:56

יושב אוהלים כתב:
18 דצמבר 2019, 11:12
היכן נמצאים דברי הגר"א?

ושמעתי בשיחה מפי הגר"ש פינקוס זצוק"ל (ומובא בספריו) בשם הגר"א שזהו גם ענין שני התפילות של שמונה-עשרה, התפילה בלחש, שבה הציבור "ממלמלים" (בפה) את התפילה, ואחריו יש חזרת הש"ץ, שבה הציבור "מתפללים בשתיקה" על ידי ששומעים ושותקים. ואמר עוד בשם הגר"א שמעלת תפילת חזרת הש"ץ (שהוא בשתיקה) הוא מעלה גדולה יותר ממעלת התפילה בלחש (שהוא בדיבור).
במקור שהביא הרב @אבר כיונה ה'חש' וה'מל' שניהם בתוך חזרת הש"ץ מיניה וביה, והכונה שהחש הוא בזמן שהש"ץ מדבר, וה'מל' הוא בזמן שעונים אמן - 'וגדול העונה אמן יותר מהמברך' [ומזה רואים שה'מל' גדול מה'חש', ולא כמו שמשמע מהשמועה הנ"ל].

אלא שמתוך הסוגיא שם בתיקו"ז, ע"פ ביאור הגר"א, נראה להדיא שחזרת הש"ץ גדולה מהלחש.


יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יושב אוהלים » 18 דצמבר 2019, 16:59

ספר וסופר כתב:
18 דצמבר 2019, 15:56
יושב אוהלים כתב:
18 דצמבר 2019, 11:12
היכן נמצאים דברי הגר"א?

ושמעתי בשיחה מפי הגר"ש פינקוס זצוק"ל (ומובא בספריו) בשם הגר"א שזהו גם ענין שני התפילות של שמונה-עשרה, התפילה בלחש, שבה הציבור "ממלמלים" (בפה) את התפילה, ואחריו יש חזרת הש"ץ, שבה הציבור "מתפללים בשתיקה" על ידי ששומעים ושותקים. ואמר עוד בשם הגר"א שמעלת תפילת חזרת הש"ץ (שהוא בשתיקה) הוא מעלה גדולה יותר ממעלת התפילה בלחש (שהוא בדיבור).
במקור שהביא הרב @אבר כיונה ה'חש' וה'מל' שניהם בתוך חזרת הש"ץ מיניה וביה, והכונה שהחש הוא בזמן שהש"ץ מדבר, וה'מל' הוא בזמן שעונים אמן - 'וגדול העונה אמן יותר מהמברך' [ומזה רואים שה'מל' גדול מה'חש', ולא כמו שמשמע מהשמועה הנ"ל].

אלא שמתוך הסוגיא שם בתיקו"ז, ע"פ ביאור הגר"א, נראה להדיא שחזרת הש"ץ גדולה מהלחש.

ברוך שכיוונתי - מיד שבדקתי במקור ראיתי כמו בתיקו"ז ובבאור הגר"א שכתב הרב ספר וסופר.
 


יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

היכן המקור? דחוף! (בעניין חנוכה)

שליחה על ידי יושב אוהלים » 22 דצמבר 2019, 09:48

מישהו מכיר מקור מוסמך (קדום ככל האפשר) למה שמספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה? או אולי זה רק "מדרש הגננות" כמו עוד כמה סיפורים ומדרשים שכולנו מכירים אותם מסיפורי הגננות בגן, ואף אחד לא יודע אם יש להם מקור מוסמך?


עניו כמשה
הודעות: 30
הצטרף: 03 יוני 2019, 22:57
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי עניו כמשה » 23 דצמבר 2019, 00:06

אוריאל כתב:
25 ינואר 2018, 11:32
אני מחפש כבר הרבה זמן את המקור לאמרה הידועה: האוכל דג ביום דג ניצול מדג.

המקור למשפט זה נמצא בדברי רבי יעקב רקח זצ"ל (מחכמי טריפולי, חי בין השנים תק"ס-תרנ"א) בספר שלחן לחם הפנים (סימן רמב ד"ה הרב) שכתב: ועל זה רמזו ז"ל, כל האוכל דג ביום ד"ג ניצול מד"ג, כי יום ד"ג רצונו לומר שבת, כי ד"ג עולה ז', ניצול מד"ג, מדין גהינם. וע"ע בשו"ת מים חיים חלק א' (סימן קי, ד"ה ואפריין).


עניו כמשה
הודעות: 30
הצטרף: 03 יוני 2019, 22:57
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי עניו כמשה » 23 דצמבר 2019, 00:11

יושב בין חכמים כתב:
05 פברואר 2018, 23:44
אני זוכר שבילדותי שמעתי סיפור על הפסוק כרחם אב על בנים שאשא הגיעה לדוד המלך למה כתב כרחם אב ולא כרחמי אם והוא אמר לה שיוכיח את זה והוא שלח מישהו שישכנע אותה למכור את בנה ובסוף הסכימה וכשהאבא שמע את זה הוא יצא עם חרב להלחם שיחזירו את בנו וזה הוא הביא ראיה לאשה הזאת האם יש מקור לסיפור הזה והיכן?

עיין בזה בשדח בפאת השדה כלל צז מש"כ בזה.


אליועיני
הודעות: 9
הצטרף: 03 נובמבר 2019, 12:20
נתן תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אליועיני » 23 דצמבר 2019, 00:48

מישהו יודע מקור בליקוטי הלכות (זכור לי מאוה"ח א ואני לא מוצא) שבעליה לציון באומן יש בחינה של ד שנכנסו לפרדס
ייש"כ


אבר כיונה
הודעות: 699
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 157 פעמים
קיבל תודה: 236 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אבר כיונה » 23 דצמבר 2019, 11:29

יושב אוהלים כתב:
22 דצמבר 2019, 09:48
מספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה? או אולי זה רק "מדרש הגננות"

מתוך 'מאיר דרך' להרב ישראל מאיר וייל:
image.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אבר כיונה
הודעות: 699
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 157 פעמים
קיבל תודה: 236 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אבר כיונה » 23 דצמבר 2019, 11:36

יושב אוהלים כתב:
22 דצמבר 2019, 09:48
מישהו מכיר מקור מוסמך (קדום ככל האפשר) למה שמספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה?

ראיתי שמביאים את זה בשם 'אוצר כל מנהגי ישורון' (נדפס לפני 103 שנה):

image.png

(כמובן שאין כוונתי לסתור את מה שהבאתי קודם בשם 'מאיר דרך', אלא להביא מקור מאוחר, שלא ידוע לי על מקור יותר מוקדם לסיפור הזה).
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יושב אוהלים » 24 דצמבר 2019, 09:27

אבר כיונה כתב:
23 דצמבר 2019, 11:36
יושב אוהלים כתב:
22 דצמבר 2019, 09:48
מישהו מכיר מקור מוסמך (קדום ככל האפשר) למה שמספרים שבימי גזירת היונים התחבאו היהודים במערות ולמדו תורה (לזה יש מקור), וכששמעו שבאים היוונים עשו עצמם כאילו שמשחקים במשחק - ושזה מקור המנהג של משחק הסביבון בחנוכה?

ראיתי שמביאים את זה בשם 'אוצר כל מנהגי ישורון' (נדפס לפני 103 שנה):

image.png

(כמובן שאין כוונתי לסתור את מה שהבאתי קודם בשם 'מאיר דרך', אלא להביא מקור מאוחר, שלא ידוע לי על מקור יותר מוקדם לסיפור הזה).
לא הבנתי ברור- כתבת שהספר 'אוצר כל מנהגי ישורון' נדפס לפני 103 שנה, ומה הם הספרים 'עבודת עבודה' ו'תפארת צבי', הם מלפני ה'אוצר כל מנהגי ישורון'? ככה נראה מזה שהוא מביא אותם כמקור, והוא מצטט את זה בשמם, (אלא אם כן מישהו הוסיף את הספרים האלה אח"כ), אבל הוא גם מביא ש'הרב זוין' מביאו, והפשטות הוא שהכוונה לר' שלמה יוסף זוין ז"ל. אכן מצאתי כתוב (המכלול - רבי שלמה יצחק זוין) שהרב זוין נולד בתרמ"ה, ונתמנה לרב בעיר הולדתו קזמירוב בגיל צעיר והיה מעורכי כתב העת "שערי תורה", וכן ערך ביחד עם רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל (שהיה צעיר ממנו בשנה 1)  את כתב העת "יגדיל תורה" (ובעוון הוצאתו לאור נאסר על ידי הקומוניסטים), וא"כ יתכן שהציטוט הנ"ל הוא מאחד מכתביו המאוד קדומים של הרב זוין, שכתב מלפני 103 שנים, והוא ציטט את הספר\ים הנ"ל שנכתבו עוד מלפניו!, הרי שהמקור שהבאת הוא באמת קצת יותר עתיק ממה שחשבנו. 
 


אבר כיונה
הודעות: 699
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 157 פעמים
קיבל תודה: 236 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אבר כיונה » 24 דצמבר 2019, 09:45

יושב אוהלים כתב:
24 דצמבר 2019, 09:27
לא הבנתי ברור- כתבת שהספר 'אוצר כל מנהגי ישורון' נדפס לפני 103 שנה, ומה הם הספרים 'עבודת עבודה' ו'תפארת צבי', הם מלפני ה'אוצר כל מנהגי ישורון'? ככה נראה מזה שהוא מביא אותם כמקור, והוא מצטט את זה בשמם, (אלא אם כן מישהו הוסיף את הספרים האלה אח"כ), אבל הוא גם מביא ש'הרב זוין' מביאו, והפשטות הוא שהכוונה לר' שלמה יוסף זוין ז"ל. אכן מצאתי כתוב (המכלול - רבי שלמה יצחק זוין) שהרב זוין נולד בתרמ"ה, ונתמנה לרב בעיר הולדתו קזמירוב בגיל צעיר והיה מעורכי כתב העת "שערי תורה", וכן ערך ביחד עם רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל (שהיה צעיר ממנו בשנה 1)  את כתב העת "יגדיל תורה" (ובעוון הוצאתו לאור נאסר על ידי הקומוניסטים), וא"כ יתכן שהציטוט הנ"ל הוא מאחד מכתביו המאוד קדומים של הרב זוין, שכתב מלפני 103 שנים!.
הרב י"מ וייל כתב לפני כ-3 שנים (ה'מאיר דרך' הנ"ל הוא משנת תשע"ז) שזו אפשרות שהומצאה לפני פחות ממאה שנה, אז הבאתי את אוצר כל מנהגי ישורון, שהודפס 100 שנה לפני המאיר דרך הנ"ל. אך אכן נראה כדבריך שהאפשרות הזאת הומצאה לפני יותר ממאה שנה, אבל נראה שלא הרבה יותר


אבר כיונה
הודעות: 699
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 157 פעמים
קיבל תודה: 236 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אבר כיונה » 26 דצמבר 2019, 09:46

יושב אוהלים כתב:
24 דצמבר 2019, 09:27
ומה הם הספרים 'עבודת עבודה' ו'תפארת צבי', הם מלפני ה'אוצר כל מנהגי ישורון'? ככה נראה מזה שהוא מביא אותם כמקור, והוא מצטט את זה בשמם, (אלא אם כן מישהו הוסיף את הספרים האלה אח"כ), אבל הוא גם מביא ש'הרב זוין' מביאו, והפשטות הוא שהכוונה לר' שלמה יוסף זוין ז"ל
לא 'עבודת עבודה' אלא 'עבודת עבד' להרב עזריאל זעליג קרלנשטיין, ו'תפארת צבי' זה בנו, הרב דוב צבי קרלנשטיין.
'הרב זיוו' - זה לא הרב זוין אלא הרב משה שמעון זיוויץ, מח"ס משבי"ח ועוד ספרים.
כל זה ראיתי כאן: https://www.dafyomi.co.il/lectures/mare ... ng5776.pdf


יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יושב אוהלים » 26 דצמבר 2019, 11:03

הרב אביגדור מילר ז"ל כותב שבזמן בית שני היו שתי כהנים גדולים אחד עשה העבודה והשני היה כמו ראש ממשלה שהנהיג כל הענינים עם הגוים והיה לו הכח הפוליטי מהו המקור של הרב מילר לזה?


שאר לעמו
הודעות: 3542
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 546 פעמים
קיבל תודה: 1065 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי שאר לעמו » 26 דצמבר 2019, 11:16

כנראה מכך שמתתיהו כהן גדול לא שימש בכהונה גדולה (כך מקובל והגיוני), ואעפ"כ היה נקרא כה"ג.
אבל זה לא מחייב שכך היה כל ימי הבית.
אדרבא ואדרבא, שמעון הצדיק שימש בכהונה גדולה מ' שנה והיה גם שופט העם.
יותר מכך: נראה לי שזה ממש נקודתי לכמה שנים בתקופת בני חשמונאי הראשונים בלבד; מתתיהו כה"ג ובניו יהודה המקבאי ויוחנן הטרסי שהו מנהיגי העם ולא שימשו בכהונה גדולה. אבל שמעון בם מתתיהו כבר היה נשיא ישראל וכמובן בנו של שמעון; יוחנן כהן גדול שהיה כמלך.
ולפני כן שנים רבות היתה הכהונה הגדולה נמכרת בחוזה, וגם אחרי ימי ינאי היה כ"ג כך.

(אינני מכיר את הרב הנ"ל זצ"ל, אבל בכמה דברים בהיסטוריה יהודית שציטטו בשמו, ראיתי שהוא 'מחדש')


יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יושב אוהלים » 26 דצמבר 2019, 12:31

@שאר לעמו:
שאר לעמו כתב:
26 דצמבר 2019, 11:16
כנראה מכך שמתתיהו כהן גדול לא שימש בכהונה גדולה (כך מקובל והגיוני), ואעפ"כ היה נקרא כה"ג.

יישר כחכם
אולי תוכל להרחיב במה שכתבת שזה מקובל, מאיפה מקובל? וגם שזה הגיוני? אפשר להסביר למה?


אברהם
הודעות: 4
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 08:11
קיבל תודה: 3 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אברהם » 29 דצמבר 2019, 23:12

בתפילין דמארי עלמא רשום שבחן של ישראל -
מכאן שמי שמדבר רע על ישראל כביכול פוגם בתפילין דמארי עלמא


אבל יש לזה מקור? אני מניח שזה לא חידוש שלי...


ראשון לציון
הודעות: 182
הצטרף: 23 אפריל 2019, 20:47
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי ראשון לציון » 29 דצמבר 2019, 23:18

כמדומה בספרים המיוחסים לבעש"ט


יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יושב אוהלים » 30 דצמבר 2019, 20:23

ממתי התחילו (האשכנזים) לקרוא "לתפילת ערבית" "תפילת מעריב" - ומה המקור הכי קדום לשם זה? ולמה שינו את השם?


שאר לעמו
הודעות: 3542
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 546 פעמים
קיבל תודה: 1065 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי שאר לעמו » 30 דצמבר 2019, 20:37

ע"ש מעריב ערבים
כמו הולכים ל'כל נדרי'..


יאיר119
הודעות: 6
הצטרף: 30 דצמבר 2019, 21:14
קיבל תודה: 6 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יאיר119 » 30 דצמבר 2019, 21:53

סופר כתב:
23 פברואר 2018, 10:21
עפר ואפר כתב: מה איתך, לאסתר היה ערליכע טאטע שוודאי חתם על ערבים כמצוות גדו"י.
יש לדחות, שאביו של אסתר היה בנש"ק, וע"כ לא ראה לנכון לעשות ערבים, כי יוכל לעשות שנור בקלות.

מקווה שלא יקפידו עלי, אך נראה לי שלא כ"כ מתאים להתבדח על חשבון הקדושים הללו.
וסליחה מראש. אך זו דעתי.
ויעויין בזה בנדרים נ ב מעשה בההיא אתתא שנתלוצצה על שמואל. והביאו מהרי"ט בתשובה ח"ב יו"ד טז, יעויי"ש היטב.
 


יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יושב אוהלים » 30 דצמבר 2019, 22:21

יאיר119 כתב:
30 דצמבר 2019, 21:53
סופר כתב:
23 פברואר 2018, 10:21
עפר ואפר כתב: מה איתך, לאסתר היה ערליכע טאטע שוודאי חתם על ערבים כמצוות גדו"י.
יש לדחות, שאביו של אסתר היה בנש"ק, וע"כ לא ראה לנכון לעשות ערבים, כי יוכל לעשות שנור בקלות.

מקווה שלא יקפידו עלי, אך נראה לי שלא כ"כ מתאים להתבדח על חשבון הקדושים הללו.
וסליחה מראש. אך זו דעתי.
ויעויין בזה בנדרים נ ב מעשה בההיא אתתא שנתלוצצה על שמואל. והביאו מהרי"ט בתשובה ח"ב יו"ד טז, יעויי"ש היטב.

אין שום צורך להתנצל ולבקש סליחה כשמוחה נגד מי שמתלוצץ נגד נביאים וקדושי עליון! 
 


יושב אוהלים
הודעות: 1900
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 388 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יושב אוהלים » 30 דצמבר 2019, 22:24

שאר לעמו כתב:
30 דצמבר 2019, 20:37
ע"ש מעריב ערבים
כמו הולכים ל'כל נדרי'..

לא שאלתי למה זה נקרא כך. ומאוד הגיוני ומסתבר שדבריך נכונים.
רק שאלתי 1- מתי התחיל שינוי זה? ומה המקור הכי קדום לקרותו 'מעריב' במקום 'ערבית'
 


שלמה בן דוד 15
הודעות: 236
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:42
נתן תודה: 630 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי שלמה בן דוד 15 » 30 דצמבר 2019, 22:30

מבקש אמת כתב:
11 אפריל 2019, 23:06
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 אפריל 2019, 23:01
מבקש אמת כתב:
11 אפריל 2019, 22:56


מעניין שרבקה ורחל אמנו שרכבו על גמלים לא הרגישו בזה חסרון צניעות...

הסיבה שהוא זצ"ל הרגיש שיש בזה חסרון צניעות היא משום שבמקומות בהם גדל וחי להיות נהג היה "חלות" של "הנהגה" וע"כ אם אשה תנהג יש בזה גבריות מסויימת, וכמו שבכל מקום אין זה מקובל שאשה נוהגת על משאית וזה נתפס (אפילו אצל הגויים) כדבר גברי. אבל אילו היה חי במקומות בהם לנהוג הוא דבר סתמי כמו הליכה, כדוגמת ארה"ב שאין בה תחבורה ציבורית ואין דרך להגיע ממקום למקום בלי לנהוג ברכב, לא היה מרגיש כן. (ובאמת סיפר לי יהודי חסידי הדר בלייקווד שיש לו חמשה מכרים חסידיים שהסבירו להגר"ש וואזנר זצ"ל את המציאות שם ואמר להם שאין בעיה) וכך אמר הגרי"ש אלישיב לשואלים אותו בענין זה - שהצניעות בזה תלויה במה שמקובל.
הרב וואזנער לא דיבר על 'גבריות' הוא דיבר על צניעות. כל מי שבעל הרגשה, יכול להרגיש שיש בכך חסרון שאשה נוהגת ברכב בפרהסיא ובתוך ים של רכבים. [ויש לחלק בין זה להנהגת גמל..]
בנוגע לסיפורים נוסח 'סיפר לי מישהו' מצטער מאוד אבל עד שאני לא רואה בעיניים את התשובה, הסיפור הוא כמאן דליתא.

מה בדיוק ההבדל בין נהיגה ברכב בפרהסיא בתוך ים של רכבים, לנהיגה בגמל בפרהסיא בתוך ים של גמלים?

תמיד התפלאתי כשהביאו ראייה מרכיבת גמלים בידי נשים (הדוגמא הידועה היא רבקה אמנו) לשאלה בנהיגת אישה על רכב
הרי בזמנם האפשרות היחידה לחצות מדבריות וודאיות היתה בעזרת גמל שהאישה תרכוב עליו או אישה אחרת תנהיג אותו אבל בדורינו המשוכלל שיש אפשרויות אחרות בלי שהאישה תצטרך לנהוג בעצמה אז מה הראיה שמותר?
וכל זאת בלי להכנס לעצם הדיון אם מותר או אסור. שמסתבר יותר שאין בזה איסור ממש אלא רגשות צניעות וכל מקום לפי ענינו


יאיר119
הודעות: 6
הצטרף: 30 דצמבר 2019, 21:14
קיבל תודה: 6 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יאיר119 » 30 דצמבר 2019, 22:34

יושב אוהלים כתב:
30 דצמבר 2019, 20:23
ממתי התחילו (האשכנזים) לקרוא "לתפילת ערבית" "תפילת מעריב" - ומה המקור הכי קדום לשם זה? ולמה שינו את השם?

לי ידוע שכבר מאמצע תקופת הראשונים האשכנזים נקרא כך.
לדוגמא עי' ספר האגודה שהוא מתלמידי תלמידיו של המהר"מ מרוטנבורג. וחי בגרמניה.
ראה לדוגמא: מו"ק פ"ג דף כ ע"א ד"ה מעשה באחד.
 


יאיר119
הודעות: 6
הצטרף: 30 דצמבר 2019, 21:14
קיבל תודה: 6 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יאיר119 » 30 דצמבר 2019, 22:54

יאיר119 כתב:
30 דצמבר 2019, 22:34
יושב אוהלים כתב:
30 דצמבר 2019, 20:23
ממתי התחילו (האשכנזים) לקרוא "לתפילת ערבית" "תפילת מעריב" - ומה המקור הכי קדום לשם זה? ולמה שינו את השם?

לי ידוע שכבר מאמצע תקופת הראשונים האשכנזים נקרא כך.
לדוגמא עי' ספר האגודה שהוא מתלמידי תלמידיו של המהר"מ מרוטנבורג. וחי בגרמניה.
ראה לדוגמא: מו"ק פ"ג דף כ ע"א ד"ה מעשה באחד.

האמת היא, שכבר הראבי"ה שהיה כמאה חמישים שנה קודם לאגודה, אף הוא בגרמניה, כותב כך.
ראה תשובות סי' תתקסט ד"ה 'ומדקאמר קודם' ועוד.
 


יאיר119
הודעות: 6
הצטרף: 30 דצמבר 2019, 21:14
קיבל תודה: 6 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יאיר119 » 30 דצמבר 2019, 22:58

יושב אוהלים כתב:
30 דצמבר 2019, 22:24
שאר לעמו כתב:
30 דצמבר 2019, 20:37
ע"ש מעריב ערבים
כמו הולכים ל'כל נדרי'..

לא שאלתי למה זה נקרא כך. ומאוד הגיוני ומסתבר שדבריך נכונים.
רק שאלתי 1- מתי התחיל שינוי זה? ומה המקור הכי קדום לקרותו 'מעריב' במקום 'ערבית'
פשוט שזה הטעם.
וכן נראה מפורש מדברי ה'מנהגים ישנים' שהוא מתלמידי מהר"מ מרוטנבורג. 
ציטוט דבריו "וכללו של דבר שאין אומרין תתקבל [אלא] אחר סיום תפילה. כגון סיום תפילת המנחה ואחר מעריב ואחר יוצר ואחר מוסף." 
הרי שקורא לתפילה על שם הברכה הראשונה, כמו תפילת יוצר.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אורח, אין חכמה, אלי פלדמן, יושב אוהלים, מתלבט, צפוני | 4 אורחים