היכן המקור? דחוף!

נושאים שונים

יהודה בן יעקב
משתמש ותיק
הודעות: 201
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 30 מרץ 2020, 02:28

אמונה ובטחון כתב:
30 מרץ 2020, 01:18
היכן המקור כשמניחים תפילין צריך לומר איתם קריאת שמע
[אם כבר אמר ק"ש] וכגון שמניח תפילין דר"ת או שמניח שוב תפילין במנחה

משנה ברורה סימן כה ס"ק טז
להניח ד' פרשיות - ויש נוהגים מחמת זה לקרות הארבע פרשיות לאחר הנחת תפלין היינו קדש והיה כי יביאך דשמע והיה אם שמוע בלא"ה קורין כל ישראל בשעת ק"ש. ובתפלין דר"ת יאמר כל הד' פרשיות. ומנהג יפה הוא [ארה"ח]: 

ערכים:


עניו כמשה
הודעות: 25
הצטרף: 03 יוני 2019, 22:57
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי עניו כמשה » 01 אפריל 2020, 10:20

יושב אוהלים כתב:
26 דצמבר 2019, 11:03
הרב אביגדור מילר ז"ל כותב שבזמן בית שני היו שתי כהנים גדולים אחד עשה העבודה והשני היה כמו ראש ממשלה שהנהיג כל הענינים עם הגוים והיה לו הכח הפוליטי מהו המקור של הרב מילר לזה?

אני חושב שהמקור הוא ביוסיפון 


עניו כמשה
הודעות: 25
הצטרף: 03 יוני 2019, 22:57
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי עניו כמשה » 01 אפריל 2020, 10:23

שלמה בן דוד 15 כתב:
30 דצמבר 2019, 22:30
מבקש אמת כתב:
11 אפריל 2019, 23:06
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 אפריל 2019, 23:01

הרב וואזנער לא דיבר על 'גבריות' הוא דיבר על צניעות. כל מי שבעל הרגשה, יכול להרגיש שיש בכך חסרון שאשה נוהגת ברכב בפרהסיא ובתוך ים של רכבים. [ויש לחלק בין זה להנהגת גמל..]
בנוגע לסיפורים נוסח 'סיפר לי מישהו' מצטער מאוד אבל עד שאני לא רואה בעיניים את התשובה, הסיפור הוא כמאן דליתא.

מה בדיוק ההבדל בין נהיגה ברכב בפרהסיא בתוך ים של רכבים, לנהיגה בגמל בפרהסיא בתוך ים של גמלים?

תמיד התפלאתי כשהביאו ראייה מרכיבת גמלים בידי נשים (הדוגמא הידועה היא רבקה אמנו) לשאלה בנהיגת אישה על רכב
הרי בזמנם האפשרות היחידה לחצות מדבריות וודאיות היתה בעזרת גמל שהאישה תרכוב עליו או אישה אחרת תנהיג אותו אבל בדורינו המשוכלל שיש אפשרויות אחרות בלי שהאישה תצטרך לנהוג בעצמה אז מה הראיה שמותר?
וכל זאת בלי להכנס לעצם הדיון אם מותר או אסור. שמסתבר יותר שאין בזה איסור ממש אלא רגשות צניעות וכל מקום לפי ענינו

לא הבנתי את הראיה מרבקה אמנו
הרי מבואר בגמ' בשבת שאשה לא רוכבת עם הרגלים כלפי צדדי הגמל/החמור אלא בצד
וא"כ היא שמרה על כל גדרי הצניעות ומה כלל הנידון לראיה


ב.א.
הודעות: 65
הצטרף: 06 אפריל 2020, 10:51
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי ב.א. » 19 אפריל 2020, 12:15

עניו כמשה כתב:
01 אפריל 2020, 10:23
שלמה בן דוד 15 כתב:
30 דצמבר 2019, 22:30
מבקש אמת כתב:
11 אפריל 2019, 23:06


מה בדיוק ההבדל בין נהיגה ברכב בפרהסיא בתוך ים של רכבים, לנהיגה בגמל בפרהסיא בתוך ים של גמלים?

תמיד התפלאתי כשהביאו ראייה מרכיבת גמלים בידי נשים (הדוגמא הידועה היא רבקה אמנו) לשאלה בנהיגת אישה על רכב
הרי בזמנם האפשרות היחידה לחצות מדבריות וודאיות היתה בעזרת גמל שהאישה תרכוב עליו או אישה אחרת תנהיג אותו אבל בדורינו המשוכלל שיש אפשרויות אחרות בלי שהאישה תצטרך לנהוג בעצמה אז מה הראיה שמותר?
וכל זאת בלי להכנס לעצם הדיון אם מותר או אסור. שמסתבר יותר שאין בזה איסור ממש אלא רגשות צניעות וכל מקום לפי ענינו

לא הבנתי את הראיה מרבקה אמנו
הרי מבואר בגמ' בשבת שאשה לא רוכבת עם הרגלים כלפי צדדי הגמל/החמור אלא בצד
וא"כ היא שמרה על כל גדרי הצניעות ומה כלל הנידון לראיה
אם אין בעיה באישה הרוכבת על גמל ורואים את רגליה מצד אחד, ק"ו שלא תהיה בעיה באישה הנוהגת ברכב ולא רואים את רגליה כלל.
הנידון הוא מצדדים אחרים. עי' בלבושה של תורה (ח"ב סי' ע"ד אות י"ב) שהאריך בזה. [בקצרה: מונה שם עשר עשר חסרונות: א', בחינה של לא תלבש. ב', מביא לרגש גאווה. ג', נוהגות צעירות מחזיקות עצמן חשובות משאר נשים (לכאו' הוא כהנקודה הקודמת). ד', מסתכלים בה יותר כשהיא נוהגת. ה', מביא לידי מכשול בנוגע לסוג או צבע הרכב (בולט). ו', קל יותר להיות "יצאנית". ז', בעיות מצד לימוד הנהיגה אצל גבר. ח', יש מכשולים בכניסה וביציאה לרכב (ולאו דוקא אצל נהגת). ט', יתכן ערוב צעירים וצעירות וקלות ראש ביניהם. י', קשה לאישה להיזהר מסכנות הדרכים יותר מהאיש. עכת"ד. דברים אלו צריכים הרבה עיון ובדיקה (וכפי שהוא עצמו מציין בתחילת וסוף דבריו שם), כי חלק גדול מהנ"ל תלוי לגמרי במנהג המקום (א', ב', ג', ד', לפעמים גם ה' וו' וז' וט'. ח' אינו תלוי דווקא בנהגת, י' המציאות מורה להיפך, שיש פחות תאונות אצל נשים מאשר אצל גברים!)].
 


מהרילניק
משתמש ותיק
הודעות: 417
הצטרף: 13 אפריל 2020, 16:35
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מהרילניק » 19 אפריל 2020, 12:48

ראיתי איפשהו שבספר הקנה הקשה הקושיה הידועה על המלאכים מסולם יעקב שהרי יש להם כנפים ותי' שהיו צעירים, זה נשמע זר מאוד אם מישהו יודע איפה זה או שיודע שאינו אשמח שיודיעני (ניסיתי לעשות חיפוש באוה"ח לפי מילות מלאכים, יעקב, סולם, כנפים ולא מצאתי).


עניו כמשה
הודעות: 25
הצטרף: 03 יוני 2019, 22:57
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי עניו כמשה » 20 אפריל 2020, 18:43

ב.א. כתב:
19 אפריל 2020, 12:15
אם אין בעיה באישה הרוכבת על גמל ורואים את רגליה מצד אחד, ק"ו שלא תהיה בעיה באישה הנוהגת ברכב ולא רואים את רגליה כלל.
הנידון הוא מצדדים אחרים. עי' בלבושה של תורה (ח"ב סי' ע"ד אות י"ב) שהאריך בזה. [בקצרה: מונה שם עשר עשר חסרונות: א', בחינה של לא תלבש. ב', מביא לרגש גאווה. ג', נוהגות צעירות מחזיקות עצמן חשובות משאר נשים (לכאו' הוא כהנקודה הקודמת). ד', מסתכלים בה יותר כשהיא נוהגת. ה', מביא לידי מכשול בנוגע לסוג או צבע הרכב (בולט). ו', קל יותר להיות "יצאנית". ז', בעיות מצד לימוד הנהיגה אצל גבר. ח', יש מכשולים בכניסה וביציאה לרכב (ולאו דוקא אצל נהגת). ט', יתכן ערוב צעירים וצעירות וקלות ראש ביניהם. י', קשה לאישה להיזהר מסכנות הדרכים יותר מהאיש. עכת"ד. דברים אלו צריכים הרבה עיון ובדיקה (וכפי שהוא עצמו מציין בתחילת וסוף דבריו שם), כי חלק גדול מהנ"ל תלוי לגמרי במנהג המקום (א', ב', ג', ד', לפעמים גם ה' וו' וז' וט'. ח' אינו תלוי דווקא בנהגת, י' המציאות מורה להיפך, שיש פחות תאונות אצל נשים מאשר אצל גברים!)].

מה כוונתו ביצאנית??

הכוונה לפורקת עול או הכוונה לאחת שיוצאת לקניות
 


ב.א.
הודעות: 65
הצטרף: 06 אפריל 2020, 10:51
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי ב.א. » 20 אפריל 2020, 21:44

עניו כמשה כתב:
20 אפריל 2020, 18:43
ב.א. כתב:
19 אפריל 2020, 12:15
אם אין בעיה באישה הרוכבת על גמל ורואים את רגליה מצד אחד, ק"ו שלא תהיה בעיה באישה הנוהגת ברכב ולא רואים את רגליה כלל.
הנידון הוא מצדדים אחרים. עי' בלבושה של תורה (ח"ב סי' ע"ד אות י"ב) שהאריך בזה. [בקצרה: מונה שם עשר עשר חסרונות: א', בחינה של לא תלבש. ב', מביא לרגש גאווה. ג', נוהגות צעירות מחזיקות עצמן חשובות משאר נשים (לכאו' הוא כהנקודה הקודמת). ד', מסתכלים בה יותר כשהיא נוהגת. ה', מביא לידי מכשול בנוגע לסוג או צבע הרכב (בולט). ו', קל יותר להיות "יצאנית". ז', בעיות מצד לימוד הנהיגה אצל גבר. ח', יש מכשולים בכניסה וביציאה לרכב (ולאו דוקא אצל נהגת). ט', יתכן ערוב צעירים וצעירות וקלות ראש ביניהם. י', קשה לאישה להיזהר מסכנות הדרכים יותר מהאיש. עכת"ד. דברים אלו צריכים הרבה עיון ובדיקה (וכפי שהוא עצמו מציין בתחילת וסוף דבריו שם), כי חלק גדול מהנ"ל תלוי לגמרי במנהג המקום (א', ב', ג', ד', לפעמים גם ה' וו' וז' וט'. ח' אינו תלוי דווקא בנהגת, י' המציאות מורה להיפך, שיש פחות תאונות אצל נשים מאשר אצל גברים!)].
מה כוונתו ביצאנית??

הכוונה לפורקת עול או הכוונה לאחת שיוצאת לקניות
הוא מביא דוגמה מדינה בת יעקב (עי' רש"י בראשית לד, א). [וראה ברבינו בחיי שם מש"כ].
וראה עוד ברש"י בראשית א, כח (ובדעת זקנים שם).
נראה שזה לא ענין של פריקת עול (וכמובן שלא ענין של יציאה לקניות), אלא הכוונה למשהו שאינו עומד בגדרי הצניעות של אישה. מה בדיוק הגדר בזה? נו, בזה דנים כאן בפורום בלי סוף, משום שמדובר בנתון סובייקטיבי (מה שקצת מתמיה על הדיון המתמיד בזה...).
 


בעל כנפיים
הודעות: 129
הצטרף: 18 אפריל 2020, 23:17
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 31 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בעל כנפיים » 21 אפריל 2020, 18:06

האם מישהו יודע היכן המקור לכך שבין השמשות אינו יום ואינו לילה, אלא בריה בפנ"ע?
ושיטת מי הוא?


בבא בוטא
הודעות: 70
הצטרף: 21 אפריל 2020, 16:31
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בבא בוטא » 21 אפריל 2020, 18:10

ריטב"א יומא מ"ז ב'


בבא בוטא
הודעות: 70
הצטרף: 21 אפריל 2020, 16:31
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בבא בוטא » 21 אפריל 2020, 18:18

עיין בריטב"א הנ"ל שמפו' שיש בו גם מן היום וגם מן הלילה. והיינו דאי"ז ספק אלא כיצד להחשיבו.
אמנם, בנוסח זה ממש דהוא ברי' בפני עצמה, כמדו' שיש רק באחרונים. עיין ערוך השולחן או"ח סי' תנ"ה ס"ג, וכן יו"ד סי' ק"י סצ"ב.


בבא בוטא
הודעות: 70
הצטרף: 21 אפריל 2020, 16:31
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בבא בוטא » 21 אפריל 2020, 18:34

מהרילניק כתב:
19 אפריל 2020, 12:48
ראיתי איפשהו שבספר הקנה הקשה הקושיה הידועה על המלאכים מסולם יעקב שהרי יש להם כנפים ותי' שהיו צעירים, זה נשמע זר מאוד
לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.


מהרילניק
משתמש ותיק
הודעות: 417
הצטרף: 13 אפריל 2020, 16:35
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מהרילניק » 21 אפריל 2020, 18:38

בבא בוטא כתב:
21 אפריל 2020, 18:34
מהרילניק כתב:
19 אפריל 2020, 12:48
ראיתי איפשהו שבספר הקנה הקשה הקושיה הידועה על המלאכים מסולם יעקב שהרי יש להם כנפים ותי' שהיו צעירים, זה נשמע זר מאוד
לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים
 


יוספי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יוספי » 21 אפריל 2020, 20:09

מהרילניק כתב:
21 אפריל 2020, 18:38
בבא בוטא כתב:
21 אפריל 2020, 18:34
מהרילניק כתב:
19 אפריל 2020, 12:48
ראיתי איפשהו שבספר הקנה הקשה הקושיה הידועה על המלאכים מסולם יעקב שהרי יש להם כנפים ותי' שהיו צעירים, זה נשמע זר מאוד
לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים

באוצר החכמה ספר אור התורה לבן עמרם, ג - ויקרא. עמו' 94


מהרילניק
משתמש ותיק
הודעות: 417
הצטרף: 13 אפריל 2020, 16:35
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מהרילניק » 21 אפריל 2020, 20:18

יוספי כתב:
21 אפריל 2020, 20:09
מהרילניק כתב:
21 אפריל 2020, 18:38
בבא בוטא כתב:
21 אפריל 2020, 18:34

לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים
באוצר החכמה ספר אור התורה לבן עמרם, ג - ויקרא. עמו' 94
הסיפור מוכר אני מחפש מישהו שתירץ ככה ברצינות
 


יוספי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יוספי » 21 אפריל 2020, 20:24

יוספי כתב:
21 אפריל 2020, 20:09
מהרילניק כתב:
21 אפריל 2020, 18:38
בבא בוטא כתב:
21 אפריל 2020, 18:34

לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפיהם, ושוב לא היו יכולין לעלות השמימה, ונותרו בארץ עד שמצאו להסולם מחלומו של יעקב אבינו ועלו בו, והקב”ה הפילם לארץ, וזהו מה שנאמר “והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו”.
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים
באוצר החכמה ספר אור התורה לבן עמרם, ג - ויקרא. עמו' 94
חפש באוצר החכמה את המילים מלאכים צעירים בצמוד, תמצא שש תוצאות שמפריכות את השמועה חוץ מספר אחד.

 


מהרילניק
משתמש ותיק
הודעות: 417
הצטרף: 13 אפריל 2020, 16:35
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מהרילניק » 21 אפריל 2020, 20:36

יוספי כתב:
21 אפריל 2020, 20:24
יוספי כתב:
21 אפריל 2020, 20:09
מהרילניק כתב:
21 אפריל 2020, 18:38
את כל זה אני יודע אני מחפש את התירוץ המסויים הזה שהיו צעירים
באוצר החכמה ספר אור התורה לבן עמרם, ג - ויקרא. עמו' 94
חפש באוצר החכמה את המילים מלאכים צעירים בצמוד, תמצא שש תוצאות שמפריכות את השמועה חוץ מספר אחד.
עיין פה
מעדני אשר בעניין


מהרילניק
משתמש ותיק
הודעות: 417
הצטרף: 13 אפריל 2020, 16:35
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מהרילניק » 21 אפריל 2020, 20:44

יוספי כתב:
21 אפריל 2020, 20:24
חפש באוצר החכמה את המילים מלאכים צעירים בצמוד, תמצא שש תוצאות שמפריכות את השמועה חוץ מספר אחד.

וכן עשיתי אחת התוצאות: מוסף שב"ק יתרו ע"א

 


מהרילניק
משתמש ותיק
הודעות: 417
הצטרף: 13 אפריל 2020, 16:35
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מהרילניק » 21 אפריל 2020, 20:46

יוספי כתב:
21 אפריל 2020, 20:24
חפש באוצר החכמה את המילים מלאכים צעירים בצמוד, תמצא שש תוצאות שמפריכות את השמועה חוץ מספר אחד.


ייש"כ שעזרתני לטהר שמם של רבותינו הראשונים משמועות זרות כאלה
 


אחד הבנים
משתמש ותיק
הודעות: 396
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אחד הבנים » 23 אפריל 2020, 09:54

בעל כנפיים כתב:
21 אפריל 2020, 18:06
האם מישהו יודע היכן המקור לכך שבין השמשות אינו יום ואינו לילה, אלא בריה בפנ"ע?
ושיטת מי הוא?
עיין באבן האזל הל' ק"ש א' א' ד"ה ואחר עיוני הביא כן מר' יוסף שוורץ בביאור הירושלמי.
 


chagold
הודעות: 100
הצטרף: 01 יולי 2017, 22:28
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי chagold » 26 אפריל 2020, 17:20

מהיכן לומדים שלשמה בכה" ת (חוץ מקדשים) שהוא מעכב (בהי"ת שמעכב)?


אחד הבנים
משתמש ותיק
הודעות: 396
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אחד הבנים » 26 אפריל 2020, 17:28

chagold כתב:
26 אפריל 2020, 17:20
 מהיכן לומדים שלשמה בכה" ת (חוץ מקדשים) שהוא מעכב (בהי"ת שמעכב)?
סוכה ט. לב"ש בעינן סוכה לשמה דכתיב חג הסוכות תעשה ע"ש המו"מ בגמ' ועי"ש ברש"י.
ושם לגבי ציצית לך לשם חובך.
 


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 716
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מחשבות » 09 מאי 2020, 23:30

אני צריך רשימה מלאה של המדרשים שהורה הגרח"ק למחוק
איפה ניתן להשיג.


אגדתא
הודעות: 16
הצטרף: 04 אפריל 2019, 20:40
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אגדתא » 14 מאי 2020, 10:27

דחוף!
היכן המקור שהמוציא ז"ל קורם שילדים ימותו טרם זמנם? (נראה לי בזוה"ק)


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 716
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מחשבות » 14 מאי 2020, 12:41

אני זוכר שראיתי זאת באוה"ח
אינני יודע אם מקורו מהזוהר.


להתעמק
הודעות: 46
הצטרף: 02 יולי 2019, 19:58
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי להתעמק » 14 מאי 2020, 14:02

מחשבות כתב:
09 מאי 2020, 23:30
אני צריך רשימה מלאה של המדרשים שהורה הגרח"ק למחוק
איפה ניתן להשיג.
מתוך המכלול:
הרב חיים קנייבסקי חיבר סדרת הערות על הספר, שתוכנן העיקרי הוא עריכת סלקציה בין המדרשים. בהערותיו קובע הרב קנייבסקי מי מהם נכון ומקורי לדעתו, ומי מהם מזויף ויש להתייחס אליו כבדיה. הערותיו של הרב קנייבסקי צורפו לספר 'אוצר המדרשים' שיצא לאור בהוצאת מישור. יש לציין שככלל מתייחס הרב קנייבסקי למדרשים ככאלו שיצאו מידם של גדולי ישראל, תנאים, אמוראים או גאונים.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2726
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 741 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי נדיב לב » 14 מאי 2020, 20:59

אגדתא כתב:
14 מאי 2020, 10:27
דחוף!
היכן המקור שהמוציא ז"ל קורם שילדים ימותו טרם זמנם? (נראה לי בזוה"ק)

ספר ראשית חכמה - שער הקדושה - פרק שבעה עשר כתב: עוד כתב מורי ע"ה בענין ויהי ער בכור יהודה עוד ואונן שנאמר בהם וימיתם ה', ופירשו רבותינו ז"ל מכאן שהמוציא זרע לבטלה חייב מיתה לשמים, והטעם הוא כדפי' לעיל שהטפה ההיא היוצאת לבטלה כיון שלא באה בנקבה מיד החיצונית מזומנת שם ולוקחת חמום הרע ההוא ועושקת הנשמה שהיתה ראוי לבא בטפה ההיא נמצא שיש ביד החיצונית כל אותם הנשמות הראויות לבא באותם הטיפות. וכאשר האדם נושא אשה ולא עשה תשובה הראוי החיצונה מזמנת שם אותם הנשמות הטהורות העשוקות בידה ובניו מתים כשהם קטנים בתוקפא דאימהון, כדפי' בסבא. ובהיותו מצטער במיתת בניו מתכפר לו מה שהיה חייב מיתה לשמים, שהרי גם כן היא מתקבצת ובלבד שיעשה תשובה מכאן ואילך, ועל העון הזה נאמר (ירמיה ב, לג) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים צדיקים. וכן מה שפירשו רבותינו ז"ל שהעתקנו בראש הפרק שוחטי הילדים שזה שוחט בניו ממש, וכדפירש הרשב"י ע"ה בפרשת ויחי שהעתקנו לשונו לעיל. ולכך אינו רואה פני שכינה שאין שכינה מתגלה לו כמו שמתגלה משאר הצדיקים, אלא אם יעשה תשובה הראויה וכמו שיתבאר, עד כאן קיצור כוונתו:

ספר חמדת ימים - שובבים - פרק א - וכתב האור המופלא האר"י ז"ל כי אין עבירה בכל התורה ומי שמוליד מזיקין, כמו המקלקל זרע או שראה קרי לאונסו. כי כמו שהוא משמש זכר בלי נקבה כביכול, גם למעלה נמשך הטפה של אותה הנשמה החוצה בקליפת נוגה. ואז מתלבש בה כח מזיק אחד מן אשת זנונים והיא נעשית גוף אל אותה הנשמה ומנאץ ומכעיס את בוראו בשתים, הן בהחזיר הטוב אל הרע, והן כי אין ברצונו שיבראו משחיתים ומחבלים בעולמו. ואף אם ברא הוא יתברך את המזיקין להעניש החוטאים על ידם, מכל מקום לא גמר פעולתם, ובראם בין שמשות נפש בלא גוף, לבחור הרע במיעוטו. אכן המקלקל את זרעו בורא גוף למשחית ומשנה הבריאה הפך כוונתו יתברך. והגיד הרב ז"ל כי הם הנקראים נגעי בני אדם שהמה עושים נגעים גדולים לבני אדם, לשבר כדו ופכו, ולהחריב ביתו ולשפוך יינו ושמנו וכיוצא באלו העניינים. הם הם הגורמים כל אלה כמ"ש "פועל אדם ישלם לו" כנזכר בזוהר. וכאשר האיש הפגום בזה, לא ירפא נגעו לעשות תשובה גמורה, אז לילית אשר בידיה כל אותם הנשמות מזמנת שם בבאו להזדקק לאשתו אותן הנשמות הטהורות העשוקות בידה. ולפיכך בניו מתים כשהם קטנים בתוקפא דאמהון. ועל עון זה נאמר "גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים". ועל כוונה זו אמרו בריש ב' דנדה ר' יצחק ור' אמי אמרי המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו שופך דמים שנאמר "הנחמים באלים ותחת כל עץ רענן שוחט"י הילדים" וכו'. וכן אמרו בזוהר פ' ויחי דף רי"ט בפסוק "אוי לרשע רע כי גמול ידי"ו יעשה לו". פירש כוונת הכתוב על מאן דזני בידוי לאפקא ולחבלא זרעיה וכו'. ואמרו שם, כולהו סלקין והוא לא סליק ואי תימא שאר חייבין דקטלו בני נשא ת"ח כלהו סלקין והוא לא סליק, מ"ט אינון קטלי בני נשא אחרא, והאי קטיל בנוי ממש ואושיד דמין סגיאין ע"כ:

ועוד כתב שם יום הכפורים - פרק ג וז"ל: ובדיבור לא תרצח, מה מאד נפשו עליו תאבל על כי בכנפיו נמצאו כמה דם נפשות אביונים בעונותיו, הקטנים עם הגדולים, ואשר המית את בניו בידיו בהוציאם שז"ל בר מינן.

ספר תולדות יעקב יוסף פרשת נשא - אות ג כתב: ובזה יובן כל המוריד דמעות על אדם כשר הקדוש ברוך הוא סופרן. והיה קשה מנא לן דקאי על אדם כשר דלמא על עונותיו, ועוד למה לי סופרן. וכדי לתרץ קושיא חדא באידך, מביא ש"ס שאחר זה תניא מפני מה בניו קטנים מתים, שהוא עבור חטא ש"ז שנקרא שוחטי ילדים, שלא עשה תקנה והוא לבכות על אדם כשר שידע שהוא נעדר בעונו, ואז הדמעות הוא תיקון חטא הנ"ל, ואז מוחלין כל עונותיו. ולכך הקדוש ברוך הוא סופרן, כי כל טפה של שכבת זרע שגורם מיתת בנים, נגד זה כל טפה מן הדמעות נקרא תיקון על כל טפה הנ"ל. ולכך סופרן ומניחן בבית גנזיו, באוצר שנקרא גוף וכו', והבן כי קצרתי:

ובמה שכתבו בספרים הנז' לפרש את דברי ר' אמי בגמ' נדה יג. ['כל המוציא שז"ל כאילו שופך דמים שנאמר הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים אל תקרי שוחטי אלא סוחטי'] על מיתת בניו הקטנים, בפשטות אינו המכוון בגמרא אם כי כתבו לפרש זאת עפ"י הזוהר, כמבואר בראשית החכמה .

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים