היכן המקור? דחוף!

[בער ולא אדע]

מי שיודע לציין מקורם של תשובות האחרונים [מלבד הנובי"ק נט]
בעניין קידושין כשהמקדש ו/או המתקדשת עשו זאת לשחוק
[זכורני שיש ע"ז ברעק"א ואיני זוכר מקורו]
אודה לו מאוד אם יציב לי בזה ציונים

[יהודה בן יעקב]

ראה שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא תניינא סימן מה

[בלדד השוחי]

ב"ח החדשות ע"ט
אחיעזר ח"ג כ"ב (וכן באה"ע א' כד)
אגר"מ אהע"ז ד' עט

[בער ולא אדע]

מי שיודע לציין מקורם של תשובות האחרונים [מלבד הנובי"ק נט]
בעניין קידושין כשהמקדש ו/או המתקדשת עשו זאת לשחוק
[זכורני שיש ע"ז ברעק"א ואיני זוכר מקורו]
אודה לו מאוד אם יציב לי בזה ציונים

תודה רבה לכולם
אם יש עוד אודה מאוד

[אליהו52]

היכל יצחק אבן העזר ב סימן כו
אג"מ אבן העזר א סימן צ, פב- פד
יביע אומר ו אבן העזר סימן ו
משנה הלכות חלק יב סימן שלא
אחיעזר אבה"ע כה

ממפתח נושאים של פרויקט השו"ת ולכן כנראה חלק יותר רלוונטיים וחלק פחות

[קמיע מומחה]

במסכת אבות פרק ראשון משנה ח''י בפיה'מ להרמב''ם ''ואמר בספר המדות שהיה אחד מהחכמים נראה שותק הרבה''
האם ספר המדות שהרמב''ם הוא לאריסטו?

[אבר כיונה]

במסכת אבות פרק ראשון משנה ח''י בפיה'מ להרמב''ם ''ואמר בספר המדות שהיה אחד מהחכמים נראה שותק הרבה''
האם ספר המדות שהרמב''ם הוא לאריסטו?

בהערות של הרב קאפח הוא כותב שהוא לא יודע לאיזה ספר המידות הכוונה
וברמב"ם לעם כותב שאותם דברים מובאים גם במבחר הפנינים לרשב"ג, "ואין להכריע אם אותו 'ספר המדות' שימש מקור משותף לשניהם וכו' או שספר מבחר הפנינים הוא הוא ספר המדות".

[קמיע מומחה]

יישר כח
הרב אבר כיונה

[יונה בן יעקב]

שלו' וברכה.
היכן דברי הגר"ח [כמדומני] שבדבר שנאמר בו שיעור ל"ש רובו ככולו?

[בבא בוטא]

שלו' וברכה.
היכן דברי הגר"ח [כמדומני] שבדבר שנאמר בו שיעור ל"ש רובו ככולו?

מהר"י חגיז כתב כן בשו"ת הלכות קטנות (ח"ב סימן נ"ג) 
ולגבי הגר"ח, אולי כוונת מר למה שהביא הברכת שמואל (יבמות סימן כ"א) בשם הגר"ח בהאי ענינא (לגבי מנין לקריאה"ת), עיין שם.

[יונה בן יעקב]

שלו' וברכה.
היכן דברי הגר"ח [כמדומני] שבדבר שנאמר בו שיעור ל"ש רובו ככולו?

מהר"י חגיז כתב כן בשו"ת הלכות קטנות (ח"ב סימן נ"ג) 
ולגבי הגר"ח, אולי כוונת מר למה שהביא הברכת שמואל (יבמות סימן כ"א) בשם הגר"ח בהאי ענינא (לגבי מנין לקריאה"ת), עיין שם.

ייש"כ על המקור.
לגבי הגר"ח, משם באתי... לכאו' אף להך צד דהחיוב עכאו"א ולא בעינן עשרה אלא מדין ציבור סו"ס הוא שיעור ומה שייך רובו ככולו.
וצ"ל דעשרה מדין עדה ורוב עדה ככל עדה. וק"ל.

יי

[נבשר]

שלו' וברכה.
היכן דברי הגר"ח [כמדומני] שבדבר שנאמר בו שיעור ל"ש רובו ככולו?

יש סטייפלער בזבחים סי' לד' שמדבר מזה https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=89&book=28028. , ומסתמא מביא עוד מדברים בזה. נראה לי לגבי טומאה של שיעור דם, ואיירי שמצטרף המים לדם, לשיעור רביעית.

[שלו']

כתב החתם סופר פר' חקת (ד"ה קח את המטה) שמצאנו לקדושי עליון שדיברו עם היצה"ר בפי' המקראות, והוא סייע להם, ע"ש.

היכן מצינו?

[בר בי רב דחד יומא]

אם מישהו יודע איפה ואם מוזכר הביטוי גר שמת הכל יורשיו/קרוביו או סתם שהזוכה בנכסיו מפרשת ירושה הוא זוכה ולא הפקר

[דוד 123]

אני מחפש כבר הרבה זמן את המקור לאמרה הידועה: האוכל דג ביום דג ניצול מדג.

שלחן לחם הפנים ח"ד [סי' רמב] עמוד ג, למהר"י רקח זצ"ל.
ועיין בספר אש התורה -בראשית יש שו"ת תורת חיים מהגר"ח קנייבסקי ששאלו מנין המקור והשיבו שלא שמע.

[מיץ תפוחים]

עיין שות מים חיים משאש

[דוד 123]

האם משהו יודע מקור לדברי הדברי יציב [שבת סג:] שכתב דרב ירמיה היה ניצוץ של ירמיהו הנביא,
בזה ביאר שם מה שמוזכר בג' מקומות בש"ס שר' ירמיה היה מתנמנם, וזאת מחמת ציפיתו למשיח כמובא בירושלמי כלאים פ"ג ה"ט

[קמיע מומחה]

מובא בהרבה ספרים הלשון ''עלמא דשיקרא'' אשמח אם מישהוא יכול להודיענו המקור אם זה לשון זוהר או גמרא וכדומה
יישר כח

[בבא בוטא]

---

[ד.מ.]

מובא בהרבה ספרים הלשון ''עלמא דשיקרא'' אשמח אם מישהוא יכול להודיענו המקור אם זה לשון זוהר או גמרא וכדומה
יישר כח

ויקרא רבה כו ז - 

[גבריאל פולארד]

אם מישהו יודע איפה ואם מוזכר הביטוי גר שמת הכל יורשיו/קרוביו או סתם שהזוכה בנכסיו מפרשת ירושה הוא זוכה ולא הפקר

עי' תוס עירובין ע: ד'ה תא שמע.
ויש גם איזה סמ"ע על זה

[בר בי רב דחד יומא]

אם מישהו יודע איפה ואם מוזכר הביטוי גר שמת הכל יורשיו/קרוביו או סתם שהזוכה בנכסיו מפרשת ירושה הוא זוכה ולא הפקר

עי' תוס עירובין ע: ד'ה תא שמע.
ויש גם איזה סמ"ע על זה

הסמ"ע מדבר על גר או על כל מת
 

[קמיע מומחה]

הננו מחפש מקור להשם ''ימי הביניים'' הנקרא באידיש ''מיטעל-אלטער'' מי התחיל בקריאת שם זה? האם יש בלשון הקודש שם אחר על תקופה ההוא חוץ מ''ימי הביניים''?

יישר כח

[גבריאל פולארד]

אם מישהו יודע איפה ואם מוזכר הביטוי גר שמת הכל יורשיו/קרוביו או סתם שהזוכה בנכסיו מפרשת ירושה הוא זוכה ולא הפקר

עי' תוס עירובין ע: ד'ה תא שמע.
ויש גם איזה סמ"ע על זה

הסמ"ע מדבר על גר או על כל מת
 

על גר.

[בר בי רב דחד יומא]

עי' תוס עירובין ע: ד'ה תא שמע.
ויש גם איזה סמ"ע על זה

הסמ"ע מדבר על גר או על כל מת

על גר.

איפה
 

[לבי במערב]

 . . מקור להשם ''ימי הביניים'' הנקרא באידיש ''מיטעל-אלטער'' מי התחיל בקריאת שם זה? האם יש בלשון הקודש שם אחר על תקופה ההוא חוץ מ''ימי הביניים''? . . 

עכו"ם דאיטליא, במאה ה-15 לספירתם הטמאה.

אנן, כשרי ישראל, קוראים תקופה זו בשם 'ימי (הגאונים ו)הראשונים' [אף שיש המאחרים סיומה עד לאחרונים דדורות שלפנינו, עכ"ז העיקר כדאמרן].

[גבריאל פולארד]

איפה
 

טוב. אז ככה.
לא מצאתי את הסמ"ע מפורש, אבל ידעתי שלא המצאתי, וכנראה יש איזה משהו.
ובסוף העלתי משהו בחכתי, ואדרבה תבדוק אם זה דברים בטלים או לא.

הרמ"א בחו''מ סי' ערה סכ"ח הָיָה הַגֵּר חַיָּב לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁטָר אוֹ בְעֵדִים, אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהַחֲזִיק בְּשִׁעוּר הַחוֹב, וְהַמַּחֲזִיק בִּנְכָסָיו יֵשׁ לוֹ דִּין יוֹרֵשׁ, וְהַבָּא לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ כְּבָא לִפָּרַע מִן הַיּוֹרְשִׁין (הַמַּגִּיד פ''ב דִּזְכִיָּה וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם בַּעַל הָעִטּוּר) .

והנה מדברי הסמ"ע בסי' רמה סקי''ח משמע דדדוקא מלוה בשטר גובה מהפקר (אם הפקיר הלוה נכסיו), אמנם מהט''ז שם נראה שגם מלוה על פה גובה מהפקר, והקצה"ח (סק"ב) והנתה"מ (סק''ה) הביאו ראיה לדברי הט''ז מדברי הרמ"א בסי' ער"ה הנ"ל.

וכפי הנראה ששמעתי לפני שנים רבות ממישהו שרצה לתרץ דסובר הסמ"ע שאין להביא ראיה מדין גר שמת לכל הפקר.
[אמנם צריך לעיין במקורות הדברים אם יש מקום לחילוק הזה, אני משאיר לך את העבודה]


ומכאן כנראה השתרש בזכרוני שיש כזה סמ"ע...

[קמיע מומחה]

עכו"ם דאיטליא, במאה ה-15 לספירתם הטמאה.

אנן, כשרי ישראל, קוראים תקופה זו בשם 'ימי (הגאונים ו)הראשונים' [אף שיש המאחרים סיומה עד לאחרונים דדורות שלפנינו, עכ"ז העיקר כדאמרן].

יישר כח

האם משתמשים בשם זה ''ימי הביניים'' רק לגבי הגזירות והרדיפות והשמדות שהיו אז או גם לגבי ימי הזוהר דאז?

[לבי במערב]

הגויים - על הכל בכל מכל כֹּל.

להבדיל אא"ה: לדידן, מי אמר שמשתמשים?!

[שייף עייל]

בר בי רב דחד יומא כתב: ↑
03 יולי 2020, 14:19
אם מישהו יודע איפה ואם מוזכר הביטוי גר שמת הכל יורשיו/קרוביו או סתם שהזוכה בנכסיו מפרשת ירושה הוא זוכה ולא הפקר

רמב"ם, הל' זכיה ומתנה פ"א ה"ו:
גר שמת ולא הוליד ישראל אחר שנתגייר אין לו יורשין אלא כל הקודם והחזיק בנכסיו זכה, ואין בעל המצר יכול לסלקו בדמים שזו כמתנה היא. 

ועי' בנו"כ שם.