היכן המקור? דחוף!

נושאים שונים

מוטי מן
הודעות: 36
הצטרף: 24 מאי 2020, 01:07
נתן תודה: 38 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מוטי מן » 09 אוקטובר 2020, 00:48

מבני ברק כתב:
08 אוקטובר 2020, 23:23
וכן אני מחפש מקור למה ששצעתי אני חושב בשם הח"ח שמי שעושה ביטוח מביא על עצמו את הצורך לביטוח ומחובת ההשתדלות לא צריך

יש בגמ' שבמקום שיש רופא יש חולה...
זכורני שבהיותי בישיבה הרה"י לא הסכים שיהיה בחור שילמד עזרה ראשונה מהטעם הנ"ל...

ערכים:


מבני ברק
הודעות: 174
הצטרף: 09 דצמבר 2018, 17:30
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מבני ברק » 09 אוקטובר 2020, 02:42

מוטי מן כתב:
09 אוקטובר 2020, 00:48
מבני ברק כתב:
08 אוקטובר 2020, 23:23
וכן אני מחפש מקור למה ששצעתי אני חושב בשם הח"ח שמי שעושה ביטוח מביא על עצמו את הצורך לביטוח ומחובת ההשתדלות לא צריך

יש בגמ' שבמקום שיש רופא יש חולה...
זכורני שבהיותי בישיבה הרה"י לא הסכים שיהיה בחור שילמד עזרה ראשונה מהטעם הנ"ל...

איפה הגמ'? ומה ענינה?
מי הרה"י?


מה אדבר
הודעות: 759
הצטרף: 09 יולי 2020, 14:59
מיקום: ירושלים
קיבל תודה: 169 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מה אדבר » 09 אוקטובר 2020, 03:09

מה המקור לכך שמי שאומר כל ספר התהילים בליי הושע"ר יזכה לישועה.


מבני ברק
הודעות: 174
הצטרף: 09 דצמבר 2018, 17:30
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מבני ברק » 09 אוקטובר 2020, 03:16

במנהגי חת"ס מבואר שכך נהג
נמצא בספר "סדר היום" לר"מ בן מכיר:
"מפני שהיא אושפיזא של דוד המלך, והוא היה ניעור ולא היה ישן, רק שיתין נשמי, ואמר שירות ותשבחות, לכן אנו מעוררים מדה שלו".

מנהג הנעורים בלילה היה נהוג גם בבית מדרשם של גורי האר"י בצפת, ושם היו נוהגין לקרוא תהלים בו בלילה וב"רשימת מנהגים טובים וקדושים הנוהגים באר"י" שנכתבה ע"י רבי אברהם גלנטי, נמסר כי
"בליל זה קורין כל הלילה בספר תהלים וסליחות בין ספר וספר".

אף רבי משה בן מכיר, בעל "סדר היום" ריש מתיבתא דעין זיתון באותה תקופה, מציין:
"ולהיות היום הזה נורא מאד, ובו נחתמים כל הספרים כולם והפסקי דינים ניתנים ביד כל תובע ומשטין, ולכן צריך להרבות בו צדקה תפילה ותחנונים, לעורר הרחמים העליונים... ויש שעומדים כל הלילה ואין ישנים כלל ומרבים בזמירות ותחינות, וקורין בספר תהילים כולו, וכל המרבה להתחנן הרי זה משובח".


שלו'
הודעות: 748
הצטרף: 27 אפריל 2020, 03:40
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 196 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי שלו' » 11 אוקטובר 2020, 00:28

האם ידוע מקור למה ששמעתי שהש"י עולמות דשכר העתיד - ש' מהם על סור מרע, וי' על עשה טוב?


אורח
הודעות: 149
הצטרף: 21 פברואר 2020, 11:12
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 105 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אורח » 11 אוקטובר 2020, 09:08

שלו' כתב:
11 אוקטובר 2020, 00:28
האם ידוע מקור למה ששמעתי שהש"י עולמות דשכר העתיד - ש' מהם על סור מרע, וי' על עשה טוב?
הגר"א באדרת אליהו פרשת בראשית עה"פ וייצר ה' את האדם


סיידוף
הודעות: 103
הצטרף: 14 מרץ 2020, 23:49
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי סיידוף » 11 אוקטובר 2020, 21:11

שלום, מחפש תשובה ביביע אומר בעקבות מעשה שאירע לגרע"י זצ"ל בהיותו רב ראשי בת"א שהעלוהו לתורה בליל שמחת תורה, שכמובן זה מנהג בני אשכנז ולא בני עדות המזרח.


אשרי העם
הודעות: 235
הצטרף: 17 יוני 2020, 12:25
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אשרי העם » 11 אוקטובר 2020, 21:55

איפה מצאני בדיני קדשים שאין להוציא קרבן עולה לחוצה לארץ?

(ברש"י בראשית כו, ב כתב שלכן יצחק לא יצא לחו"ל לפי שהי' עולה תמימה. אני מחפש המקור לגבי קדשים עצמו).

שו"מ שבאיילת השחר בבראשית שם תמה שאין מקור לזה.


מוטי מן
הודעות: 36
הצטרף: 24 מאי 2020, 01:07
נתן תודה: 38 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מוטי מן » 12 אוקטובר 2020, 23:48

מחפש מקור בגמרא (אם קיים:) לסיפור שהמלך כעס על רבא, ורצה להענישו, אבל אמא שלו (של המלך) הזהירה אותו שלא כדאי לו להתחיל עם יהודים...


בבא בוטא
הודעות: 272
הצטרף: 21 אפריל 2020, 16:31
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בבא בוטא » 12 אוקטובר 2020, 23:57

מוטי מן כתב:
12 אוקטובר 2020, 23:48
מחפש מקור בגמרא (אם קיים:) לסיפור שהמלך כעס על רבא, ורצה להענישו, אבל אמא שלו (של המלך) הזהירה אותו שלא כדאי לו להתחיל עם יהודים...
 תענית כ"ד ב' 
 


אביי
הודעות: 46
הצטרף: 31 מאי 2019, 03:39
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אביי » 12 אוקטובר 2020, 23:58

כמדומה שבגמ' בתענית דף כד:

עריכה: אופס... עכשיו שמתי לב ש @בבא בוטא כבר ציין זאת... ואם שנינו כוונו כנראה שזה באמת המקור...


קדמא ואזלא
הודעות: 908
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 323 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 18 אוקטובר 2020, 23:23

אשרי העם כתב:
07 אוקטובר 2020, 11:46
היכן המקור שחודש חשוון נקרא כך, לפי ש"מרחשין שפוותיהו דאינשי מניגוני הימים הנוראים"?
מישהו יודע?
עי' 'המכלול' שמקור השם הוא אחר:

מקורו של השם מרחשוון הוא במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[1]


לבי במערב
הודעות: 3530
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 1764 פעמים
קיבל תודה: 1515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי לבי במערב » 20 אוקטובר 2020, 12:02

ברור שהכוונה היא בדרך דרוש, ולא כבירור הסטורי למשמעותו הבבלית.


קדמא ואזלא
הודעות: 908
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 323 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 20 אוקטובר 2020, 12:10

דרוש אתה מתכוון לפירוש של 'מרחשין שפוותיה', כי הפי' שהבאתי הוא בהחלט כן בירור היסטורי.


לבי במערב
הודעות: 3530
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 1764 פעמים
קיבל תודה: 1515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי לבי במערב » 20 אוקטובר 2020, 13:34

כמובן.


קמיע מומחה
הודעות: 77
הצטרף: 22 אפריל 2020, 18:41
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי קמיע מומחה » 26 אוקטובר 2020, 14:26

הלשון ''במה יתרצה עבד אל אדוניו'' מה המקור?


huo yuc יום טוב
הודעות: 505
הצטרף: 26 יולי 2020, 11:22
נתן תודה: 109 פעמים
קיבל תודה: 98 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי huo yuc יום טוב » 26 אוקטובר 2020, 14:57

שמואל א פרק כט
ובמה יתרצה זה אל אדניו הלוא בראשי האנשים ההם:


יקותיאל אבי זנוח
הודעות: 152
הצטרף: 22 אוקטובר 2020, 15:20
נתן תודה: 76 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יקותיאל אבי זנוח » 26 אוקטובר 2020, 15:17

הבוחן כתב:
25 ינואר 2018, 15:25
לגבי אכילת דגים:
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רמב - להזהר בכבוד שבת אות ה
ה) הנה בעצם אכילת דגים בשבת, מקורו בגמרא שבת (קיח ב), במה מענגו, רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר, בתבשיל של תרדין [תבשיל חשוב. רש"י ור"ן], ודגים גדולים. ורב חייא בר אשי אמר רב אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו, הרי זה עונג. מאי היא, אמר רב פפא כסא דהרסנא. ופירש רש"י, דגים קטנים מטוגנים בשומן קרביהן ובקמח. וכן הוא בר"ן שם. ומבואר, שאכילת דגים בשבת הוא מכלל עונג שבת. וכן פסק הרי"ף, הרא"ש והטור (שם). וכן הוא בספר היראים (סימן צט, וסימן תר). וכן כתב הסמ"ג (עשין ל), עונג שבת הוא אכילת בשר ודגים ושתיית יין. ע"כ. ואמנם אין אכילת דגים בשבת חובה, אלא רשות ומצוה, שהרי יכול לקיים עונג שבת בבשר או בשאר מאכלים החביבים עליו. וכן משמע מדברי הרמב"ם (בפרק לו מהלכות שבת הלכה ז') שכתב, איזהו עונג שאמרו חכמים, שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת וכו'. ע"ש. הרי שלא הזכיר בדוקא אכילת הדגים בשבת. גם בספר הרוקח (סימן נד) כתב, שאחר שאכל התבשיל אוכלים אחר כך לקינוח סעודה דגים או עופות או פירות להיות שלשה סעודות אחת בערב שבת וכו'. ע"ש. גם מרן בשלחן ערוך לא כתב שיתענג בשבת בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין, כדברי הגמ' הנ"ל, ועל כרחך שהכל לפי הענין שיכבד את השבת כפי כחו וחשיבות מאכליו. וכבר רמז על זה מרן בשלחן ערוך (סימן תקנב סעיף י') לענין תשעה באב שחל להיות בשבת, שאוכל בשר ושותה יין וכו', משמע דעונג שבת הוא בבשר ויין. ובספר יסודי ישורון (עמוד ז') הביא בשם הגאון מהרי"ל גרויברט, שלכן מותר לבטל אכילת דגים בשבת, וליתן המעות לצדקה, ויקיים עונג שבת בבשר או בשאר מאכלים. ע"ש. ובפרט בסעודת ליל שבת, ובסעודת הבוקר, שרשאי שלא לאכול דגים, כי בשער הכוונות לא נזכר בהדיא שצריך לאכול דגים בשבת, כמבואר בכף החיים (שם אות י'), ורק ממ"ש בפזמון "ונונין עם רחשין" משמע שהאר"י ז"ל היה אוכל דגים בליל שבת, אבל הפרי עץ חיים כתב בהדיא, שבסעודה שלישית צריך לאכול דגים. ע"ש.ומשמע שבסעודת ליל שבת ויום שבת אכילת הדגים היא לתענוג, וכמו שמוסיפין שאר פירות וכדומה. אלא שהשל"ה הקדוש (דף קלג ע"א) כתב, שמצא רי"ף שכתב, שיש ליזהר בכל סעודה משלשה סעודות שיהיה לו בשר ויין ודגים. ע"ש. [ורבינו ירוחם (נתיב יב חלק א' דף סד עמוד א') כתב, וחייב הוא בעצמו למלוח הדג. ע"ש]. וכן הוא בתיקוני שבת והביאו המגן אברהם (סימן רמב סק"א), שיאכל דגים בכל סעודה משלוש סעודות שבת. ע"ש. אלא שהמגן אברהם כתב על זה, ונראה לי שכל אחד לפי טבעו, וכמ"ש בסימן רפח. ובספר ים של שלמה (פרק ד' דגיטין סימן נא) כתב, אני קורא תגר על בני עמי זרע קודש שומרי שבת שאינם נזהרים בזה, ונקל בעיניהם להשוות סעודת בוקר לסעודת ערב, אלא מוסיפין בליל שבת מיני תבשילין יותר על סעודת בוקר וכו'. ומיום עמדי על דעתי זאת גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת שהוא דבר חשוב ומסויים, ואוכל אני אותם בבוקר, ואז אפילו יעשו בליל שבת כמה מעדנים לא ישוו לסעודת שחרית שיש בה דגים. והביאו את דבריו בישועות יעקב (סימן רמב סק"א), ומרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן רעא סק"ד), ובבית מנוחה (דף נ"ב אות ז). ובשערי תשובה, ובספר משפט כתוב (סימן רעא). ע"ש. ובשערי תשובה שם כתב, ועיין לקמן (סימן תקפג) שרש"ל לא אכל דגים בראש השנה שהיו חביבין עליו. ואם כן מי שחביב עליו מין מאכל אחר יש לו להניחו לסעודת שחרית. ע"ש. וכתב בכף החיים (סימן רעא אות טז), שכן הוא לפי דברי האר"י ז"ל, שצריך לאכול דגים בליל שבת, ויכבד את סעודת שחרית במין מאכל שחביב עליו, או ירבה באיזה מין שלא אכל ממנו בסעודת הלילה. ע"ש. [וכידוע הדג המבושל עיניו נשארות פתוחות, זכר למה שנאמ', הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. וכן הוא בליל יום המנוחה השי"ת שומר עלינו ועל בטחונינו]. וע"ע בספר שלחן לחם הפנים חלק ד' (עמוד ד - ה). ע"ש. וראה עוד מ"ש להלן סימן רצא סעיף י'. (עמוד תח).
וכמה גדול כח המכבד את השבת וקונה בו דגים, יש ללמוד ממעשה שהובא בגמרא (שבת קיט א) אמרו על יוסף מוקיר שבת [מכבד שבתות. רש"י], שהיה נכרי אחד שגר בשכונתו, שהיו לו נכסים רבים, יום אחד אמר לו החוזה בכוכבים לאותו נכרי, כל נכסיך יבואו בסופו של דבר לידי יוסף מוקיר שבת. הלך ומכר את כל נכסיו, כדי שלא יפלו בידי שכנו היהודי, וקנה בכסף מרגלית טובה ויקרה. והניח אותה בכובע של לבד, ושבצו במשבצות של זהב, וקבע בו מרגליות וקבע את זו עמהם וכו'. בשעה שהיה עובר על הגשר, באה רוח חזקה והעיפה את הכובע לתוך הנהר, ובלעו דג שמן. ונצטער צער רב. לימים, דגו הדייגים את הדג הזה, והביאוהו לשוק בערב שבת סמוך לחשכה, אמרו, מי יקנה את הדג בשעה זו, אמרו להו לכו ותמכרו הדג ליוסף מוקיר שבת, הלכו ומכרו לו הדג, חתכו ומצאו בתוכו את אותם מרגליות יקרות. ומכרם בסך גדול של דינרי זהב, פגע בו ההוא סבא אמר, מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא. ע"כ. וע"ש בעמודי שמים (דף שלד), ובחיי אדם (כלל א' אות ב'). אתה הראת לדעת כמה גדול כח המכבד את השבת וקונה בו להתענג על ה'.
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצא - דין סעודה שלישית בשבת אות יב
יב) ראה מה שכתבנו בזה לעיל סימן רמ"ב. ובספר פרי עץ חיים (שער י"ח פרק כב) כתב, שיש לעשות סעודה שלישית בדגים, כי הדג עינו פקוחה, ואז הארה מא"א לז"א בלי שום מסך כלל. ע"ש. והשל"ה הקדוש (דף קלג ע"א) כתב, שמצא רי"ף שכתב, שיש ליזהר בכל סעודה משלשה סעודות שיהיה לו בשר ויין ודגים. ע"ש. וכן הוא בתיקוני שבת והביאו המגן אברהם (סימן רמב סק"א), שיאכל דגים בכל סעודה משלוש סעודות שבת. ע"ש. אלא שהמגן אברהם כתב על זה, ונראה לי שכל אחד לפי טבעו, וכמ"ש בסימן רפח. ובספר החרדים (פרק ז' מל"ת התלויים בראש סימן נו) כתב, שמצוה לאכול דג בשבת ובפרט בסעודה שלישית. ע"ש. וראה בכף החיים (סימן רמב סק"י, וסימן רצא ס"ק כט). ע"ש.
הערה
ב'אזמר בשבחין' הנ''ל כתוב:
קריבו שושבינין,
עבידו תיקונין,
לאפשא זינין,
ונונין עם רחשין.

נראה שהרב בעל ילקוט יוסף שליט''א שגה בזה
כי לא כתוב כאן שום דבר על אכילת הדגים... אלא על התרבות הדגים.

כמו בבית הסמוך לו:
למעבד נשמתין
ורוחין חדתין,
בתרתין ובתלתין,
ובתלתא שבשין.


קדמא ואזלא
הודעות: 908
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 323 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 26 אוקטובר 2020, 15:37

יקותיאל אבי זנוח כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:17
הבוחן כתב:
25 ינואר 2018, 15:25
לגבי אכילת דגים:
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רמב - להזהר בכבוד שבת אות ה
ה) הנה בעצם אכילת דגים בשבת, מקורו בגמרא שבת (קיח ב), במה מענגו, רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר, בתבשיל של תרדין [תבשיל חשוב. רש"י ור"ן], ודגים גדולים. ורב חייא בר אשי אמר רב אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו, הרי זה עונג. מאי היא, אמר רב פפא כסא דהרסנא. ופירש רש"י, דגים קטנים מטוגנים בשומן קרביהן ובקמח. וכן הוא בר"ן שם. ומבואר, שאכילת דגים בשבת הוא מכלל עונג שבת. וכן פסק הרי"ף, הרא"ש והטור (שם). וכן הוא בספר היראים (סימן צט, וסימן תר). וכן כתב הסמ"ג (עשין ל), עונג שבת הוא אכילת בשר ודגים ושתיית יין. ע"כ. ואמנם אין אכילת דגים בשבת חובה, אלא רשות ומצוה, שהרי יכול לקיים עונג שבת בבשר או בשאר מאכלים החביבים עליו. וכן משמע מדברי הרמב"ם (בפרק לו מהלכות שבת הלכה ז') שכתב, איזהו עונג שאמרו חכמים, שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת וכו'. ע"ש. הרי שלא הזכיר בדוקא אכילת הדגים בשבת. גם בספר הרוקח (סימן נד) כתב, שאחר שאכל התבשיל אוכלים אחר כך לקינוח סעודה דגים או עופות או פירות להיות שלשה סעודות אחת בערב שבת וכו'. ע"ש. גם מרן בשלחן ערוך לא כתב שיתענג בשבת בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין, כדברי הגמ' הנ"ל, ועל כרחך שהכל לפי הענין שיכבד את השבת כפי כחו וחשיבות מאכליו. וכבר רמז על זה מרן בשלחן ערוך (סימן תקנב סעיף י') לענין תשעה באב שחל להיות בשבת, שאוכל בשר ושותה יין וכו', משמע דעונג שבת הוא בבשר ויין. ובספר יסודי ישורון (עמוד ז') הביא בשם הגאון מהרי"ל גרויברט, שלכן מותר לבטל אכילת דגים בשבת, וליתן המעות לצדקה, ויקיים עונג שבת בבשר או בשאר מאכלים. ע"ש. ובפרט בסעודת ליל שבת, ובסעודת הבוקר, שרשאי שלא לאכול דגים, כי בשער הכוונות לא נזכר בהדיא שצריך לאכול דגים בשבת, כמבואר בכף החיים (שם אות י'), ורק ממ"ש בפזמון "ונונין עם רחשין" משמע שהאר"י ז"ל היה אוכל דגים בליל שבת, אבל הפרי עץ חיים כתב בהדיא, שבסעודה שלישית צריך לאכול דגים. ע"ש.ומשמע שבסעודת ליל שבת ויום שבת אכילת הדגים היא לתענוג, וכמו שמוסיפין שאר פירות וכדומה. אלא שהשל"ה הקדוש (דף קלג ע"א) כתב, שמצא רי"ף שכתב, שיש ליזהר בכל סעודה משלשה סעודות שיהיה לו בשר ויין ודגים. ע"ש. [ורבינו ירוחם (נתיב יב חלק א' דף סד עמוד א') כתב, וחייב הוא בעצמו למלוח הדג. ע"ש]. וכן הוא בתיקוני שבת והביאו המגן אברהם (סימן רמב סק"א), שיאכל דגים בכל סעודה משלוש סעודות שבת. ע"ש. אלא שהמגן אברהם כתב על זה, ונראה לי שכל אחד לפי טבעו, וכמ"ש בסימן רפח. ובספר ים של שלמה (פרק ד' דגיטין סימן נא) כתב, אני קורא תגר על בני עמי זרע קודש שומרי שבת שאינם נזהרים בזה, ונקל בעיניהם להשוות סעודת בוקר לסעודת ערב, אלא מוסיפין בליל שבת מיני תבשילין יותר על סעודת בוקר וכו'. ומיום עמדי על דעתי זאת גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת שהוא דבר חשוב ומסויים, ואוכל אני אותם בבוקר, ואז אפילו יעשו בליל שבת כמה מעדנים לא ישוו לסעודת שחרית שיש בה דגים. והביאו את דבריו בישועות יעקב (סימן רמב סק"א), ומרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן רעא סק"ד), ובבית מנוחה (דף נ"ב אות ז). ובשערי תשובה, ובספר משפט כתוב (סימן רעא). ע"ש. ובשערי תשובה שם כתב, ועיין לקמן (סימן תקפג) שרש"ל לא אכל דגים בראש השנה שהיו חביבין עליו. ואם כן מי שחביב עליו מין מאכל אחר יש לו להניחו לסעודת שחרית. ע"ש. וכתב בכף החיים (סימן רעא אות טז), שכן הוא לפי דברי האר"י ז"ל, שצריך לאכול דגים בליל שבת, ויכבד את סעודת שחרית במין מאכל שחביב עליו, או ירבה באיזה מין שלא אכל ממנו בסעודת הלילה. ע"ש. [וכידוע הדג המבושל עיניו נשארות פתוחות, זכר למה שנאמ', הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. וכן הוא בליל יום המנוחה השי"ת שומר עלינו ועל בטחונינו]. וע"ע בספר שלחן לחם הפנים חלק ד' (עמוד ד - ה). ע"ש. וראה עוד מ"ש להלן סימן רצא סעיף י'. (עמוד תח).
וכמה גדול כח המכבד את השבת וקונה בו דגים, יש ללמוד ממעשה שהובא בגמרא (שבת קיט א) אמרו על יוסף מוקיר שבת [מכבד שבתות. רש"י], שהיה נכרי אחד שגר בשכונתו, שהיו לו נכסים רבים, יום אחד אמר לו החוזה בכוכבים לאותו נכרי, כל נכסיך יבואו בסופו של דבר לידי יוסף מוקיר שבת. הלך ומכר את כל נכסיו, כדי שלא יפלו בידי שכנו היהודי, וקנה בכסף מרגלית טובה ויקרה. והניח אותה בכובע של לבד, ושבצו במשבצות של זהב, וקבע בו מרגליות וקבע את זו עמהם וכו'. בשעה שהיה עובר על הגשר, באה רוח חזקה והעיפה את הכובע לתוך הנהר, ובלעו דג שמן. ונצטער צער רב. לימים, דגו הדייגים את הדג הזה, והביאוהו לשוק בערב שבת סמוך לחשכה, אמרו, מי יקנה את הדג בשעה זו, אמרו להו לכו ותמכרו הדג ליוסף מוקיר שבת, הלכו ומכרו לו הדג, חתכו ומצאו בתוכו את אותם מרגליות יקרות. ומכרם בסך גדול של דינרי זהב, פגע בו ההוא סבא אמר, מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא. ע"כ. וע"ש בעמודי שמים (דף שלד), ובחיי אדם (כלל א' אות ב'). אתה הראת לדעת כמה גדול כח המכבד את השבת וקונה בו להתענג על ה'.
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצא - דין סעודה שלישית בשבת אות יב
יב) ראה מה שכתבנו בזה לעיל סימן רמ"ב. ובספר פרי עץ חיים (שער י"ח פרק כב) כתב, שיש לעשות סעודה שלישית בדגים, כי הדג עינו פקוחה, ואז הארה מא"א לז"א בלי שום מסך כלל. ע"ש. והשל"ה הקדוש (דף קלג ע"א) כתב, שמצא רי"ף שכתב, שיש ליזהר בכל סעודה משלשה סעודות שיהיה לו בשר ויין ודגים. ע"ש. וכן הוא בתיקוני שבת והביאו המגן אברהם (סימן רמב סק"א), שיאכל דגים בכל סעודה משלוש סעודות שבת. ע"ש. אלא שהמגן אברהם כתב על זה, ונראה לי שכל אחד לפי טבעו, וכמ"ש בסימן רפח. ובספר החרדים (פרק ז' מל"ת התלויים בראש סימן נו) כתב, שמצוה לאכול דג בשבת ובפרט בסעודה שלישית. ע"ש. וראה בכף החיים (סימן רמב סק"י, וסימן רצא ס"ק כט). ע"ש.
הערה
ב'אזמר בשבחין' הנ''ל כתוב:
קריבו שושבינין,
עבידו תיקונין,
לאפשא זינין,
ונונין עם רחשין.

נראה שהרב בעל ילקוט יוסף שליט''א שגה בזה
כי לא כתוב כאן שום דבר על אכילת הדגים... אלא על התרבות הדגים.

כמו בבית הסמוך לו:
למעבד נשמתין
ורוחין חדתין,
בתרתין ובתלתין,
ובתלתא שבשין.
הכוונה : קרבו שושבינים, הכינו קישוטים לכלה, להרבות במיני מזונות, ודגים עם עופות,
וכילקוט יוסף.
ואח"כ הוא ענין חדש.
http://old.piyut.org.il/textual/127.html


אבר כיונה
הודעות: 1364
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 358 פעמים
קיבל תודה: 557 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי אבר כיונה » 26 אוקטובר 2020, 15:45

יקותיאל אבי זנוח כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:17
הבוחן כתב: ↑25 ינואר 2018, 15:25
לגבי אכילת דגים:
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רמב - להזהר בכבוד שבת אות ה
בשער הכוונות לא נזכר בהדיא שצריך לאכול דגים בשבת, כמבואר בכף החיים (שם אות י'), ורק ממ"ש בפזמון "ונונין עם רחשין" משמע שהאר"י ז"ל היה אוכל דגים בליל שבת, אבל הפרי עץ חיים כתב בהדיא, שבסעודה שלישית צריך לאכול דגים. ע"ש.ומשמע שבסעודת ליל שבת ויום שבת אכילת הדגים היא לתענוג, וכמו שמוסיפין שאר פירות וכדומה.

יקותיאל אבי זנוח כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:17
נראה שהרב בעל ילקוט יוסף שליט''א שגה בזה

המילים "כמבואר בכף החיים" הם גם על כל ההמשך "ורק ממ"ש... שאר פירות וכדומה", עי"ש בכה"ח שהכל כתוב כבר שם.


בשלמא
הודעות: 1203
הצטרף: 21 אוקטובר 2020, 21:00
נתן תודה: 159 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בשלמא » 26 אוקטובר 2020, 19:26

המקור ע"פ הקבלה לאכול דג בכל הסעודות הוא בספר "עמק המלך" בתיקוני התשובה שהעתיק מה"כנפי יונה", אלא שמבואר שם ש"בפרט"בסעודה ג' יש בזה ענין גדול, הפע"ח הוא גם העתק משם.


יקותיאל אבי זנוח
הודעות: 152
הצטרף: 22 אוקטובר 2020, 15:20
נתן תודה: 76 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יקותיאל אבי זנוח » 27 אוקטובר 2020, 01:04

קדמא ואזלא כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:37
יקותיאל אבי זנוח כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:17
הבוחן כתב:
25 ינואר 2018, 15:25
לגבי אכילת דגים:
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רמב - להזהר בכבוד שבת אות ה
ה) הנה בעצם אכילת דגים בשבת, מקורו בגמרא שבת (קיח ב), במה מענגו, רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר, בתבשיל של תרדין [תבשיל חשוב. רש"י ור"ן], ודגים גדולים. ורב חייא בר אשי אמר רב אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו, הרי זה עונג. מאי היא, אמר רב פפא כסא דהרסנא. ופירש רש"י, דגים קטנים מטוגנים בשומן קרביהן ובקמח. וכן הוא בר"ן שם. ומבואר, שאכילת דגים בשבת הוא מכלל עונג שבת. וכן פסק הרי"ף, הרא"ש והטור (שם). וכן הוא בספר היראים (סימן צט, וסימן תר). וכן כתב הסמ"ג (עשין ל), עונג שבת הוא אכילת בשר ודגים ושתיית יין. ע"כ. ואמנם אין אכילת דגים בשבת חובה, אלא רשות ומצוה, שהרי יכול לקיים עונג שבת בבשר או בשאר מאכלים החביבים עליו. וכן משמע מדברי הרמב"ם (בפרק לו מהלכות שבת הלכה ז') שכתב, איזהו עונג שאמרו חכמים, שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת וכו'. ע"ש. הרי שלא הזכיר בדוקא אכילת הדגים בשבת. גם בספר הרוקח (סימן נד) כתב, שאחר שאכל התבשיל אוכלים אחר כך לקינוח סעודה דגים או עופות או פירות להיות שלשה סעודות אחת בערב שבת וכו'. ע"ש. גם מרן בשלחן ערוך לא כתב שיתענג בשבת בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין, כדברי הגמ' הנ"ל, ועל כרחך שהכל לפי הענין שיכבד את השבת כפי כחו וחשיבות מאכליו. וכבר רמז על זה מרן בשלחן ערוך (סימן תקנב סעיף י') לענין תשעה באב שחל להיות בשבת, שאוכל בשר ושותה יין וכו', משמע דעונג שבת הוא בבשר ויין. ובספר יסודי ישורון (עמוד ז') הביא בשם הגאון מהרי"ל גרויברט, שלכן מותר לבטל אכילת דגים בשבת, וליתן המעות לצדקה, ויקיים עונג שבת בבשר או בשאר מאכלים. ע"ש. ובפרט בסעודת ליל שבת, ובסעודת הבוקר, שרשאי שלא לאכול דגים, כי בשער הכוונות לא נזכר בהדיא שצריך לאכול דגים בשבת, כמבואר בכף החיים (שם אות י'), ורק ממ"ש בפזמון "ונונין עם רחשין" משמע שהאר"י ז"ל היה אוכל דגים בליל שבת, אבל הפרי עץ חיים כתב בהדיא, שבסעודה שלישית צריך לאכול דגים. ע"ש.ומשמע שבסעודת ליל שבת ויום שבת אכילת הדגים היא לתענוג, וכמו שמוסיפין שאר פירות וכדומה. אלא שהשל"ה הקדוש (דף קלג ע"א) כתב, שמצא רי"ף שכתב, שיש ליזהר בכל סעודה משלשה סעודות שיהיה לו בשר ויין ודגים. ע"ש. [ורבינו ירוחם (נתיב יב חלק א' דף סד עמוד א') כתב, וחייב הוא בעצמו למלוח הדג. ע"ש]. וכן הוא בתיקוני שבת והביאו המגן אברהם (סימן רמב סק"א), שיאכל דגים בכל סעודה משלוש סעודות שבת. ע"ש. אלא שהמגן אברהם כתב על זה, ונראה לי שכל אחד לפי טבעו, וכמ"ש בסימן רפח. ובספר ים של שלמה (פרק ד' דגיטין סימן נא) כתב, אני קורא תגר על בני עמי זרע קודש שומרי שבת שאינם נזהרים בזה, ונקל בעיניהם להשוות סעודת בוקר לסעודת ערב, אלא מוסיפין בליל שבת מיני תבשילין יותר על סעודת בוקר וכו'. ומיום עמדי על דעתי זאת גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת שהוא דבר חשוב ומסויים, ואוכל אני אותם בבוקר, ואז אפילו יעשו בליל שבת כמה מעדנים לא ישוו לסעודת שחרית שיש בה דגים. והביאו את דבריו בישועות יעקב (סימן רמב סק"א), ומרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן רעא סק"ד), ובבית מנוחה (דף נ"ב אות ז). ובשערי תשובה, ובספר משפט כתוב (סימן רעא). ע"ש. ובשערי תשובה שם כתב, ועיין לקמן (סימן תקפג) שרש"ל לא אכל דגים בראש השנה שהיו חביבין עליו. ואם כן מי שחביב עליו מין מאכל אחר יש לו להניחו לסעודת שחרית. ע"ש. וכתב בכף החיים (סימן רעא אות טז), שכן הוא לפי דברי האר"י ז"ל, שצריך לאכול דגים בליל שבת, ויכבד את סעודת שחרית במין מאכל שחביב עליו, או ירבה באיזה מין שלא אכל ממנו בסעודת הלילה. ע"ש. [וכידוע הדג המבושל עיניו נשארות פתוחות, זכר למה שנאמ', הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. וכן הוא בליל יום המנוחה השי"ת שומר עלינו ועל בטחונינו]. וע"ע בספר שלחן לחם הפנים חלק ד' (עמוד ד - ה). ע"ש. וראה עוד מ"ש להלן סימן רצא סעיף י'. (עמוד תח).
וכמה גדול כח המכבד את השבת וקונה בו דגים, יש ללמוד ממעשה שהובא בגמרא (שבת קיט א) אמרו על יוסף מוקיר שבת [מכבד שבתות. רש"י], שהיה נכרי אחד שגר בשכונתו, שהיו לו נכסים רבים, יום אחד אמר לו החוזה בכוכבים לאותו נכרי, כל נכסיך יבואו בסופו של דבר לידי יוסף מוקיר שבת. הלך ומכר את כל נכסיו, כדי שלא יפלו בידי שכנו היהודי, וקנה בכסף מרגלית טובה ויקרה. והניח אותה בכובע של לבד, ושבצו במשבצות של זהב, וקבע בו מרגליות וקבע את זו עמהם וכו'. בשעה שהיה עובר על הגשר, באה רוח חזקה והעיפה את הכובע לתוך הנהר, ובלעו דג שמן. ונצטער צער רב. לימים, דגו הדייגים את הדג הזה, והביאוהו לשוק בערב שבת סמוך לחשכה, אמרו, מי יקנה את הדג בשעה זו, אמרו להו לכו ותמכרו הדג ליוסף מוקיר שבת, הלכו ומכרו לו הדג, חתכו ומצאו בתוכו את אותם מרגליות יקרות. ומכרם בסך גדול של דינרי זהב, פגע בו ההוא סבא אמר, מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא. ע"כ. וע"ש בעמודי שמים (דף שלד), ובחיי אדם (כלל א' אות ב'). אתה הראת לדעת כמה גדול כח המכבד את השבת וקונה בו להתענג על ה'.
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצא - דין סעודה שלישית בשבת אות יב
יב) ראה מה שכתבנו בזה לעיל סימן רמ"ב. ובספר פרי עץ חיים (שער י"ח פרק כב) כתב, שיש לעשות סעודה שלישית בדגים, כי הדג עינו פקוחה, ואז הארה מא"א לז"א בלי שום מסך כלל. ע"ש. והשל"ה הקדוש (דף קלג ע"א) כתב, שמצא רי"ף שכתב, שיש ליזהר בכל סעודה משלשה סעודות שיהיה לו בשר ויין ודגים. ע"ש. וכן הוא בתיקוני שבת והביאו המגן אברהם (סימן רמב סק"א), שיאכל דגים בכל סעודה משלוש סעודות שבת. ע"ש. אלא שהמגן אברהם כתב על זה, ונראה לי שכל אחד לפי טבעו, וכמ"ש בסימן רפח. ובספר החרדים (פרק ז' מל"ת התלויים בראש סימן נו) כתב, שמצוה לאכול דג בשבת ובפרט בסעודה שלישית. ע"ש. וראה בכף החיים (סימן רמב סק"י, וסימן רצא ס"ק כט). ע"ש.
הערה
ב'אזמר בשבחין' הנ''ל כתוב:
קריבו שושבינין,
עבידו תיקונין,
לאפשא זינין,
ונונין עם רחשין.

נראה שהרב בעל ילקוט יוסף שליט''א שגה בזה
כי לא כתוב כאן שום דבר על אכילת הדגים... אלא על התרבות הדגים.

כמו בבית הסמוך לו:
למעבד נשמתין
ורוחין חדתין,
בתרתין ובתלתין,
ובתלתא שבשין.
הכוונה : קרבו שושבינים, הכינו קישוטים לכלה, להרבות במיני מזונות, ודגים עם עופות,
וכילקוט יוסף.
ואח"כ הוא ענין חדש.
http://old.piyut.org.il/textual/127.html
לאו!
גם אני הקטן יודע ארמית, זה לא הפירוש.
ומה תאמר על 'רחשין'???
הלא זהו תרגום של 'הרמש הרומש על הארץ'!
וגם 'וירם תולעים'
וכן במעשה דר' אלעזר ברבי שמעון בב''מ, דנפיק ריחשא מאוניה,
היינו תולעת.
 


קדמא ואזלא
הודעות: 908
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 323 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 27 אוקטובר 2020, 01:07

יקותיאל אבי זנוח כתב:
27 אוקטובר 2020, 01:04
קדמא ואזלא כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:37
יקותיאל אבי זנוח כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:17

הערה
ב'אזמר בשבחין' הנ''ל כתוב:
קריבו שושבינין,
עבידו תיקונין,
לאפשא זינין,
ונונין עם רחשין.

נראה שהרב בעל ילקוט יוסף שליט''א שגה בזה
כי לא כתוב כאן שום דבר על אכילת הדגים... אלא על התרבות הדגים.

כמו בבית הסמוך לו:
למעבד נשמתין
ורוחין חדתין,
בתרתין ובתלתין,
ובתלתא שבשין.
הכוונה : קרבו שושבינים, הכינו קישוטים לכלה, להרבות במיני מזונות, ודגים עם עופות,
וכילקוט יוסף.
ואח"כ הוא ענין חדש.
http://old.piyut.org.il/textual/127.html
לאו!
גם אני הקטן יודע ארמית, זה לא הפירוש.
ומה תאמר על 'רחשין'???
הלא זהו תרגום של 'הרמש הרומש על הארץ'!
וגם 'וירם תולעים'
וכן במעשה דר' אלעזר ברבי שמעון בב''מ, דנפיק ריחשא מאוניה,
היינו תולעת.

קודם כל, כבר כתב לך הרב @אבר כיונה שאלו דברי הכף החיים, ולא דברי ילקוט יוסף. 

 


יקותיאל אבי זנוח
הודעות: 152
הצטרף: 22 אוקטובר 2020, 15:20
נתן תודה: 76 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יקותיאל אבי זנוח » 27 אוקטובר 2020, 01:08

אבר כיונה כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:45
יקותיאל אבי זנוח כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:17
הבוחן כתב: ↑25 ינואר 2018, 15:25
לגבי אכילת דגים:
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רמב - להזהר בכבוד שבת אות ה
בשער הכוונות לא נזכר בהדיא שצריך לאכול דגים בשבת, כמבואר בכף החיים (שם אות י'), ורק ממ"ש בפזמון "ונונין עם רחשין" משמע שהאר"י ז"ל היה אוכל דגים בליל שבת, אבל הפרי עץ חיים כתב בהדיא, שבסעודה שלישית צריך לאכול דגים. ע"ש.ומשמע שבסעודת ליל שבת ויום שבת אכילת הדגים היא לתענוג, וכמו שמוסיפין שאר פירות וכדומה.
 
יקותיאל אבי זנוח כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:17
נראה שהרב בעל ילקוט יוסף שליט''א שגה בזה

המילים "כמבואר בכף החיים" הם גם על כל ההמשך "ורק ממ"ש... שאר פירות וכדומה", עי"ש בכה"ח שהכל כתוב כבר שם.


יש''כ!
אם כן שגגה היא היוצאת מלפני השליט מוהר''ר כה''ח זיע''א,
והר' בעל ילקוט יוסף יבדלחט''א נקי.
 


קדמא ואזלא
הודעות: 908
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 323 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 27 אוקטובר 2020, 01:13

יקותיאל אבי זנוח כתב:
27 אוקטובר 2020, 01:04
קדמא ואזלא כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:37
יקותיאל אבי זנוח כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:17
 

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פרשת ויקהל
עבידו תיקונין לאפשא זינין כי על ידי שמתקנים סעודת שבת בריבוי המינים וכו' וכו' ונונין הם דגים גדולים עם רחשין היינו דגים קטנים והוא מה שאמרו (שבת שם) אפילו דבר מועט וכו' הרי זה עונג מאי היא כסא דהרסנא ופירש רש"י דגים קטנים וכו'.


אז גם מלפניו יצאה שגגה?


יקותיאל אבי זנוח
הודעות: 152
הצטרף: 22 אוקטובר 2020, 15:20
נתן תודה: 76 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי יקותיאל אבי זנוח » 27 אוקטובר 2020, 01:57

קדמא ואזלא כתב:
27 אוקטובר 2020, 01:13
יקותיאל אבי זנוח כתב:
27 אוקטובר 2020, 01:04
קדמא ואזלא כתב:
26 אוקטובר 2020, 15:37
 

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פרשת ויקהל
עבידו תיקונין לאפשא זינין כי על ידי שמתקנים סעודת שבת בריבוי המינים וכו' וכו' ונונין הם דגים גדולים עם רחשין היינו דגים קטנים והוא מה שאמרו (שבת שם) אפילו דבר מועט וכו' הרי זה עונג מאי היא כסא דהרסנא ופירש רש"י דגים קטנים וכו'.


אז גם מלפניו יצאה שגגה?
השבתני כהלכה!
יישר כחך ששיבר''ת את דברי,
פירוש זה מתקבל על הדעת ללא ספק (אפי' על דעתי, שהיא דלה שבדלות) 
ברוך טנא''ך ומשארת''ך!


בשלמא
הודעות: 1203
הצטרף: 21 אוקטובר 2020, 21:00
נתן תודה: 159 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי בשלמא » 27 אוקטובר 2020, 02:01

קטן אנכי
אבל דברי הכהן הגדול נראה יותר כדרוש ולא כפירוש הפשוט.
וא"כ אין מכאן ראיה או משמעות "שהאר"י ז"ל היה אוכל דגים בליל שבת" כלשון הכה"ח, אלא לא יותר מ"סמך" ע"פ הדרוש בפיוטו של האריז"ל לאכול נונין ורחשין בליל שבת ודו"ק.

את המקור הברור לאכילת דגים בכל סעודות שבת ציינתי לעיל.


משה יהושע
הודעות: 50
הצטרף: 20 פברואר 2019, 19:35
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי משה יהושע » 28 אוקטובר 2020, 15:02

אלימלך כתב:
19 פברואר 2018, 11:54
ספר כד הקמח פורים
"במתניתא תנא בא גבריאל ועשה לה זנב, והוא יתרת בשר שנעשה בפניה לפי שעה בדרך הנס"




מופיע בפירוש המיוחס לרמב"ם על מגילת אסתר


מיץ תפוחים
הודעות: 26
הצטרף: 19 אפריל 2020, 19:43
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מיץ תפוחים » 08 נובמבר 2020, 13:18

רבנו המהרח"ו זיע"א כתב על זמנו - לפני כארבע מאות וחמישים שנה - שאין היום בת זוג או בן זוג מאותו שורש נשמה, מכיון שכל בני האדם המצויים כיום בעולם הינם עם נשמה מגולגלת,


מיץ תפוחים
הודעות: 26
הצטרף: 19 אפריל 2020, 19:43
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: היכן המקור? דחוף!

שליחה על ידי מיץ תפוחים » 08 נובמבר 2020, 13:33

שער הפסוקים - פרשת בחקתי
ואכלתם ישן נושן וישן וגו':
וכתיב בתריה, ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, הנה לכאורה קשה, איך הבטחה זו גדולה מכלם, וכלם תלויים בה, איך נאמרה באחרונה. אבל הענין הוא, לסמכו לפסוק ראשון, לרמוז אל מ"ש חז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. והוא ענין מ"ש בזוהר בפרשת פקודי, כי מיום שנחרב ב"ה, לא יצאו נשמות חדשות, וכלם הם נשמות ישנות, מתגלגלות ובאות, עד יושלם תקונם, ואח"כ בן דוד בא. ואז יבאו נשמות חדשות. וזש"ה וישן מפני חדש תוציאו, והם הנשמות הישנות, שיצאו לעולם טרם החדשות. ואחר שיושלמו הישנות, אז בן דוד בא. ובכן, ונתתי משכני בתוככם, ויבנה ב"ה במהרה בימינו, ואז יבאו נשמות חדשות לעולם

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: chagold, אלי מאירי | 11 אורחים