היכן המקור? דחוף!

[יושב בשבת תחכמוני]

סידור יעב"ץ בהקדמה (קצת אחרי 'סולם בית א-ל')

דומני שזה בסידור בהל' ת"ב. לא כך?

אולי בדפוסים שונים מאלו שיש באוצה"ח.

[אין חכמה]

איפה מצאני בדיני קדשים שאין להוציא קרבן עולה לחוצה לארץ?

(ברש"י בראשית כו, ב כתב שלכן יצחק לא יצא לחו"ל לפי שהי' עולה תמימה. אני מחפש המקור לגבי קדשים עצמו).

שו"מ שבאיילת השחר בבראשית שם תמה שאין מקור לזה.

אולי משמע כך בתמורה כא דקדשים שאין להם פרנסה במקומן מעלין אותם ליקרב
 

[תלמיד נאמן]

איפה מצאני בדיני קדשים שאין להוציא קרבן עולה לחוצה לארץ?

(ברש"י בראשית כו, ב כתב שלכן יצחק לא יצא לחו"ל לפי שהי' עולה תמימה. אני מחפש המקור לגבי קדשים עצמו).

שו"מ שבאיילת השחר בבראשית שם תמה שאין מקור לזה.

לי לא ברור שזה המכוון, דאפ"ל שזה נאמר כהגדרת ייחודיות קדושתו.

[אשרי העם]

איפה מצאני בדיני קדשים שאין להוציא קרבן עולה לחוצה לארץ?

(ברש"י בראשית כו, ב כתב שלכן יצחק לא יצא לחו"ל לפי שהי' עולה תמימה. אני מחפש המקור לגבי קדשים עצמו).

שו"מ שבאיילת השחר בבראשית שם תמה שאין מקור לזה.

אולי משמע כך בתמורה כא דקדשים שאין להם פרנסה במקומן מעלין אותם ליקרב

יעויין בספרי (שהובא כאן), בעמוד קיב הערה נו מה שכתבתי בזה בס"ד.
 

[בבלי]

מזרחי (רא"ם) שמות פרשת בא פרק יב פסוק כא

(כא) משכו מי שיש לו צאן ימשוך משלו. וקחו מי שאין לו, יקח מן השוק. במכילתא אליבא דתנא קמא, ולא אליבא דרבי אלעזר הקפר

היכן במכילתא?

[יהודה בן יעקב]

מזרחי (רא"ם) שמות פרשת בא פרק יב פסוק כא

(כא) משכו מי שיש לו צאן ימשוך משלו. וקחו מי שאין לו, יקח מן השוק. במכילתא אליבא דתנא קמא, ולא אליבא דרבי אלעזר הקפר

היכן במכילתא?

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יא
משכו וקחו לכם צאן משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו רבי יוסי הגלילי אומר משכו ידיכם מע"ז והדבקו במצוה רבי ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך שלעולם נמנין על הפסח ומושכין את ידיהם ממנו עד שישחט ובלבד שיניח את הפסח כל שהוא ר' יצחק אומר בא הכתוב ללמדך על בהמה דקה שהיא נקנית במשיכה. 

כנראה שהיתה לו גירסא שונה בשמות התנאים.
 

[בבלי]

מזרחי (רא"ם) שמות פרשת בא פרק יב פסוק כא

(כא) משכו מי שיש לו צאן ימשוך משלו. וקחו מי שאין לו, יקח מן השוק. במכילתא אליבא דתנא קמא, ולא אליבא דרבי אלעזר הקפר

היכן במכילתא?

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יא
משכו וקחו לכם צאן משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו רבי יוסי הגלילי אומר משכו ידיכם מע"ז והדבקו במצוה רבי ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך שלעולם נמנין על הפסח ומושכין את ידיהם ממנו עד שישחט ובלבד שיניח את הפסח כל שהוא ר' יצחק אומר בא הכתוב ללמדך על בהמה דקה שהיא נקנית במשיכה. 

כנראה שהיתה לו גירסא שונה בשמות התנאים.

אכן, ראיתי שזה שם רק מה שהתכוונתי לשאול האם יש מקום נוסף ששם במקום רבי יוסי הגלילי יש רבי אלעזר הקפר

[בבלי]

כנראה שהיתה לו גירסא שונה בשמות התנאים

אשמח למקור ולא רק לספק

[ריש תורא]

איפה מצאני בדיני קדשים שאין להוציא קרבן עולה לחוצה לארץ?

(ברש"י בראשית כו, ב כתב שלכן יצחק לא יצא לחו"ל לפי שהי' עולה תמימה. אני מחפש המקור לגבי קדשים עצמו).

שו"מ שבאיילת השחר בבראשית שם תמה שאין מקור לזה.

אולי משמע כך בתמורה כא דקדשים שאין להם פרנסה במקומן מעלין אותם ליקרב

יעויין בספרי (שהובא כאן), בעמוד קיב הערה נו מה שכתבתי בזה בס"ד.
 

המקור הוא במדרש רבה סד,ג: אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה אַתְּ עוֹלָה תְּמִימָה, מָה עוֹלָה אִם יָצָאת חוּץ לַקְּלָעִים הִיא נִפְסֶלֶת, אַף אַתְּ אִם יָצָאת חוּץ לָאָרֶץ נִפְסַלְתָּ.

[עדין]

כנראה שהיתה לו גירסא שונה בשמות התנאים

אשמח למקור ולא רק לספק

במכילתא דרשב"י פרשה יב
ובמכילתא דרבי ישמעאל פרשה ה כתוב בסתם אולם לפני זה מוזכר רבי אליעזר הקפר. [ובילקוט שמעוני רמז קצד קצה, בשם רבי אלעזר, ויש גרסאות שונות במהדורת הרב קוק].
 

[בבלי]

ובמכילתא דרבי ישמעאל פרשה ה כתוב בסתם אולם לפני זה מוזכר רבי אליעזר הקפר. [ובילקוט שמעוני רמז קצד קצה, בשם רבי אלעזר, ויש גרסאות שונות במהדורת הרב קוק].

לא מצאתי שם.
מצאתי רק:

במכילתא דרשב"י פרשה יב

[אלמוני]

ידוע שכל חי' נתנה באדם מידה אחת. מה המקור?

[חיים כולכם היום]

המקור

[נסיכא דבי נשיאה]

ומצאנו כתוב ב'ספר החסידים' (*), שיזהר אפילו בסימנים ואותות ובהנעת הראש והידיים, בכל אלה יהיה דרכו אמת בלא רמיה

היכן הספר החסידים?

[בשלמא]

ספר חסידים אינני יודע
אבל עיין שש"ק בשם הקאצקער על וירא העם ויניעו ויעמדו מרחוק, מי שעושה תנועות עומד מרחוק מהקב"ה ומשה ניגש וגו' בלי שום תנועה

[מחשב מסלול]

היכן מצאנו במדרש תנחומא שאומר כי בעבור הזכות שנזהרו ישראל בזמן בלעם בנטילת ידיים, מנעו בעד בלעם ולא היה בידו הכוח לקלל את ישראל.

[בשלמא]

היכן מצאנו במדרש תנחומא שאומר כי בעבור הזכות שנזהרו ישראל בזמן בלעם בנטילת ידיים, מנעו בעד בלעם ולא היה בידו הכוח לקלל את ישראל.

(נמצא גם ברגיל)
https://www.sefaria.org.il/Midrash_Tanc ... .2?lang=he

[אור החכמה]

משפט מפורסם, "מקושיא לא מתים" מה משמעותו ומה מקורו?

שמעתי פעם שמקור משפט זה הוא בגמ' הבאה:

תלמוד בבלי מסכת תענית דף ה עמוד ב
רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא, אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא! אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה. בתר דסעוד אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: יעקב אבינו לא מת. - אמר ליה: וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? - אמר ליה: מקרא אני דורש, שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים. 

והנה לכאורה בעל ה"מקרא אני דורש" לא ענה תשובה על השאלה של "וכי בכדי ספדו ספדיניה" המוכיחה לכאורה שיעקב אבינו מת? [ועי' ברש"י שנדמה להם שמת]
אלא מכאן שמקושיא לא מתים...

[תלמיד נאמן]

אומרים שהגר"ח מואלזין אמר זאת לרב שרצה להתיר עגונה על סמך קושיה בתוס' ואמר לו הגר"ח שבגלל הקושיא הבעל לא מת...
המליצו על זה את הגמ' תענית ה. יעקב אבינו לא מת ואמרו שם וכי לחינם חנטו אותו וכו' א"ל מקרא אני דורש וכו' הרי שמקושיה לא מתים

יש נוסחא אחרת שגדול מפורסם התיר עגונה על סמך הוכחה מקושית התוס', והיתה לו סייעתא דשמיא שהבעל "בא הרוג ברגליו" לפני שבאה האשה לידי מכשול.
וכששאלוהו הרי תוס' הקשו קושיא, ענה "מקושיא לא מתים".

[4568734]

מה המקור בירושלמי - ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה' שלא לפרסם את החטאים?

[משמרת למשמרתי]

מה המקור בירושלמי - ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה' שלא לפרסם את החטאים?

סוטה פ"ח ה"ט
 

[אשרי העם]

מה המקור בירושלמי - ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה' שלא לפרסם את החטאים?

סוטה פ"ח ה"ט

וכן בירושלמי ביבמות (פ"ח ה"ג), ובקידושין פ"ד ה"א.

[משמרת למשמרתי]

מה המקור בירושלמי - ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה' שלא לפרסם את החטאים?

סוטה פ"ח ה"ט

וכן בבלי סוטה לב: בשינוי לשון
 

[דלפון]

מיהו הראשון שהשתמש בבטוי לא כל הגוים בית ישראל

[תלמיד נאמן]

מיהו הראשון שהשתמש בבטוי לא כל הגוים בית ישראל

ראיתי מציינים לאוה"ח הק' ויקרא י"ט ל"ד, לא עיינתי בפנים

[זאת ועוד]

מיהו הראשון שהשתמש בבטוי לא כל הגוים בית ישראל

 

 1.  אור החיים בראשית פרשת לך לך פרק טו פסוק יד ד"ה (יד) וגם  (*2)
וצא ולמד אם היו ישראל עובדים לטלה והיו לעם אחד במצרים לא היו המצריים משתעבדים בהם והיו כאחיהם המצרים, וכן בכל אומה ואומה אשר תשעבד ישראל ותריע הטעם הוא לצד היותינו נחלת שדי. ומעתה מה מקום לטענת שהם שלוחי אל הגוזר והלא אל גזר על אשר עברו ענף אחד מדבריו והם מריעים על שאינם עוברים על כל התורה והיו ככל הגוים בית ישראל, והוא אומרו (זכרי' א) אני קצפתי מעט פירוש על אשר עברו על חלק מהתורה קצפתי מעט והם האומות המיסרים את ישראל אדרבא עוזרים באמצעות העינוי לרעה לעבור על הכל, וכן הוא שהעובר על הדת פוטרים אותו מכל רע ומטיבין לו. והוא אומרו וגם את הגוי אני אתדיין עמו כי אני יודע מחשבות 

 2.  אור החיים ויקרא פרשת קדושים פרק יט פסוק לד ד"ה (לד) כאזרח
מה שפירשתי בפרשת יתרו (כ' ב') בפסוק אנכי ה' וגו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו', וכמו כן גר זה היתה נפשו תוך הקליפות ועכשיו זרחה בעולם וחזרה לשורשה, וכפי זה ישנו לנתינת טעם לשבח כי גרים וגו', שאם על גרות הגופות אין הטעם נכון כי ישתנה גר הבא מן האומות שלא יהיה נאהב לצד ההבדל שישנו בשינוי המשפחות, כי לא ככל משפחות הגוים בית ישראל: 

 3.  אור החיים במדבר פרשת חקת פרק יט פסוק ב ד"ה (ב) זאת
הענין על פי מה שאמרו בפרק בתרא דנזיר (סא ב) ופסקו רמב"ם בפרק א' מהלכות טומאת מת שאין הכותי נעשה טמא מת, וזה לשונו שאם נגע במת או נשאו או האהיל עליו הרי הוא כמו שלא נגע הא למה זה דומה לבהמה שנגעה וכו' עד כאן. והנה ההבדל שבו הורמו עם בני ישראל משאר הגוים הוא באמצעות קבלת התורה שזולת זה הנה ככל הגוים בית ישראל, ומעתה טעמנו צוף דבש אמרי אל במה שאמר זאת חקת התורה פירוש חקה זו של הטומאה ותנאי טהרתה תסובב מהתורה, כי על ידי שקבלו התורה נעשו עם בני ישראל דבר שהרוחנים השפלים תאבים להדבק בהם להיותם חטיבה של קדושה עליונה בחייהם גם במותם, בחייהם שבנוגע במת או יאהילו עליו וכדומה תדבק 

 4.  נחלת יעקב דברים פרשת שופטים פרק יח פסוק כא ד"ה (כא - כב
 5.  העמק דבר שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ח ד"ה (ח) ויבא
 6.  העמק דבר ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק לו ד"ה (לו) והנשארים
 7.  הרחב דבר ויקרא פרשת אחרי מות פרק טז פסוק כט ד"ה (א) וכלשון
 8.  אמת ליעקב מסכת בבא בתרא דף עג עמוד ב ד"ה נראה בכוונתם, דהישראל
 9.  ילקוט יוסף השכמת הבוקר הערות סימן א - דין תיקון חצות אות מג
 10.  תפארת מנחם הלכות אישות פרק ז הלכה א ד"ה (ה) הנה  (*2)
 11.  שו"ת האלף לך שלמה חלק אורח חיים סימן רכט ד"ה ע"ד שאלתו
 12.  שו"ת אור שמח ליקוטים סימן י ד"ה והנה לפי
 13.  שו"ת ציץ אליעזר חלק ו סימן מב - קונ' אורחות המשפטים פרק ח ד"ה מנקודת ההשקפה
 14.  שו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן סד ד"ה הגר"י בלזר
 15.  שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מא ד"ה (ה) ומלבד  (*2)
 16.  שו"ת משנה הלכות חלק יב סימן שנח ד"ה ועוד יגדל
 17.  שו"ת משנה הלכות חלק יז סימן עט ד"ה עוד רגע
 18.  משנה שכיר - מועדים ראש השנה דברי כיבושין קודם תקיעת שופר ד"ה כאשר אב
 19.  באר מים חיים במדבר פרשת קרח ד"ה [טז, א  (*2)
 20.  באר מים חיים במדבר פרשת מטות ד"ה [לא, ב  (*2)
 21.  אור המאיר בראשית פרשת מקץ ד"ה ולזה כתיב
 22.  אור המאיר שמות פרשת שמות ד"ה בפסוק אתם
 23.  אור המאיר שמות פרשת בשלח ד"ה או יאמר
 24.  אור המאיר שמות פרשת כי תשא ד"ה ורומז הכתוב
 25.  אור המאיר שמות פרשת כי תשא ד"ה ועתה נחזור  (*2)
 26.  אור המאיר שמות מגילת אסתר ד"ה ובאופן אחר
 27.  אור המאיר ויקרא לפסח ד"ה ואפשר לומר
 28.  אור המאיר ויקרא לפסח ד"ה ולזה תראה  (*2)
 29.  אור המאיר ויקרא פרשת מצורע ד"ה לזה רמז
 30.  אור המאיר ויקרא פרשת מצורע ד"ה וזהו הנרמז
 31.  אור המאיר ויקרא פרשת בחקותי ד"ה ושא עיניך  (*2)
 32.  אור המאיר במדבר לשבועות ד"ה והעמיקו בדבריהם
 33.  אור המאיר במדבר מגילת רות ד"ה ויאמר לה
 34.  אור המאיר במדבר פרשת שלח ד"ה בפסוק וישלח
 35.  אור המאיר במדבר פרשת חקת ד"ה והנה זאת
 36.  אור המאיר דברים פרשת דברים ד"ה מול זה  (*2)
 37.  אור המאיר דברים פרשת עקב ד"ה והנה הגם
 38.  אור המאיר דברים פרשת כי תצא ד"ה כי תשה
 39.  עבודת ישראל דברים לראש השנה ד"ה ונחזור לעניננו
 40.  ר' צדוק הכהן מלובלין - דברי סופרים אות לח ד"ה ועשו ראש  (*2)
 41.  ר' צדוק הכהן מלובלין - ישראל קדושים אות ה ד"ה ועמלק שהוא  (*3)
 42.  ר' צדוק הכהן מלובלין - ישראל קדושים אות ח ד"ה ואיתא (מגילה
 43.  ר' צדוק הכהן מלובלין - ישראל קדושים אות ח ד"ה וזה טעם  (*2)
 44.  ר' צדוק הכהן מלובלין - ישראל קדושים אות י ד"ה ואלו ואלו
 45.  ר' צדוק הכהן מלובלין - ליקוטי מאמרים עמוד קי ד"ה וכן באשר  (*2)
 46.  ר' צדוק הכהן מלובלין - מחשבות חרוץ אות טו ד"ה ומה שיעקב
 47.  ר' צדוק הכהן מלובלין - מחשבות חרוץ אות יט ד"ה וזהו המשתה  (*2)
 48.  ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק קדושת שבת מאמר ג ד"ה וידוע כי
 49.  ר' צדוק הכהן מלובלין - רסיסי לילה אות נב ד"ה הכוונה שאי  (*2)
 50.  ר' צדוק הכהן מלובלין - רסיסי לילה אות נח ד"ה ועכו"ם בהיפוך
 51.  ר' צדוק הכהן מלובלין - תקנת השבין עמוד נז ד"ה ועל ידי  (*2)
 52.  שם משמואל ויקרא פרשת צו שנה תרעו
 53.  שם משמואל במדבר שבועות שנה תרעח

יחזקאל פכ"ה, פ"ח
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה: 

[משמרת למשמרתי]

מי יודע איפה נמצא בספרי הגר"ח מבריסק החילוק בין נדר בהתפסה לנדר בלא התפסה
(חוץ ממה שהובא בססטנסיל נדרים אות קצ"ו)

[ציון הלא תשאלי]

מי יודע איפה נמצא בספרי הגר"ח מבריסק החילוק בין נדר בהתפסה לנדר בלא התפסה
(חוץ ממה שהובא בססטנסיל נדרים אות קצ"ו)

 בחידושי ר' שמואל בנדרים סימן ג' - בד"ה והנה בכתבי הגר"ח ... 
 

[משמרת למשמרתי]

מי יודע איפה נמצא בספרי הגר"ח מבריסק החילוק בין נדר בהתפסה לנדר בלא התפסה
(חוץ ממה שהובא בססטנסיל נדרים אות קצ"ו)

 בחידושי ר' שמואל בנדרים סימן ג' - בד"ה והנה בכתבי הגר"ח ... 

ומה המקור בספרי הגר"ח?
 

[נצבים וילך]

האם יש מפרשים וחמושים עלו בני ישראל ממצרים (שנאמר בפרשת בשלח בתחילתה) שחלק מבנ"י התערבו והתבוללו ר"ל ולא יצאו ממצרים?
(ידוע הפי' שמתו בשלושת ימי האפלה. שמעתי פירוש אחר כנ"ל, ואיני יודע האם באמת יש לזה מקור. או אפילו מקור על עצם הענין שהתערבו במצריים, גם לא כפירוש על הפסוק וחמושים, גם יעזור.
מי שיכול להפנות אותי למקור, תודה