כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

נושאים שונים

פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 238
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 363 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שייף עייל » 06 אפריל 2021, 04:10

ברמב"ם הלכות שבת פט"ז הי"ח
כיצד הרי שהקיף בקנים ואין בין קנה לחבירו שלשה טפחים, או שהקיף בחבלים ואין בין חבל לחבירו שלשה טפחים, הרי זו מחיצה גמורה, אף על פי שהיא שתי בלא ערב או ערב בלא שתי, וצריך שיהיה גובה הקנה עשרה או שיהיה מן הארץ עד סוף עובי החבל העליון עשרה אם הקיף בחבלים, שאין מחיצה פחותה מעשרה, וכל השיעורין האלו הלכה למשה מסיני הן

למאי נפק"מ אם השיעורים הלמ"מ, ולמה היה כ"כ נחוץ לרמב"ם לציין זאת? 


שש אנוכי
הודעות: 63
הצטרף: 19 מרץ 2021, 15:23
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שש אנוכי » 06 אפריל 2021, 04:52

עיין פיה"מ עירובין ט"ז ב'
משמע שם מדבריו שזה הטעם מדוע צריך עובי חבלים יתר על טפח דבזה לא שייך להקל
כיון שלבוד בפ' מג' הוי הלמ"ס.


דבש לפי
הודעות: 693
הצטרף: 03 דצמבר 2020, 01:05
נתן תודה: 615 פעמים
קיבל תודה: 229 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי דבש לפי » 06 אפריל 2021, 04:59

שייף עייל כתב:
06 אפריל 2021, 04:10
ברמב"ם הלכות שבת פט"ז הי"ח
כיצד הרי שהקיף בקנים ואין בין קנה לחבירו שלשה טפחים, או שהקיף בחבלים ואין בין חבל לחבירו שלשה טפחים, הרי זו מחיצה גמורה, אף על פי שהיא שתי בלא ערב או ערב בלא שתי, וצריך שיהיה גובה הקנה עשרה או שיהיה מן הארץ עד סוף עובי החבל העליון עשרה אם הקיף בחבלים, שאין מחיצה פחותה מעשרה, וכל השיעורין האלו הלכה למשה מסיני הן
למאי נפק"מ אם השיעורים הלמ"מ, ולמה היה כ"כ נחוץ לרמב"ם לציין זאת? 
לאפוקי ממחשבה ששיעורים אלו הן מדרבנן.


HaimL
הודעות: 5658
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 977 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי HaimL » 06 אפריל 2021, 08:02

שש אנוכי כתב:
06 אפריל 2021, 04:52
עיין פיה"מ עירובין ט"ז ב'
משמע שם מדבריו שזה הטעם מדוע צריך עובי חבלים יתר על טפח דבזה לא שייך להקל
כיון שלבוד בפ' מג' הוי הלמ"ס.
לא ראיתי שהרמב"ם כאן דיבר על עובי החבלים. אבל נראה לי שהרמב"ם כתב כן, כדי שלא יחשבו שהשיעורים האלה מדרבנן, ויאמרו שעשו חכמים תקנה פורתא לטלטל ברה"ר או בכרמלית, ויזלזלו בחומרת האיסור.
 


כמעיין המתגבר
הודעות: 1145
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 1338 פעמים
קיבל תודה: 355 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 06 אפריל 2021, 20:48

שייף עייל כתב:
06 אפריל 2021, 04:10
ברמב"ם הלכות שבת פט"ז הי"ח
כיצד הרי שהקיף בקנים ואין בין קנה לחבירו שלשה טפחים, או שהקיף בחבלים ואין בין חבל לחבירו שלשה טפחים, הרי זו מחיצה גמורה, אף על פי שהיא שתי בלא ערב או ערב בלא שתי, וצריך שיהיה גובה הקנה עשרה או שיהיה מן הארץ עד סוף עובי החבל העליון עשרה אם הקיף בחבלים, שאין מחיצה פחותה מעשרה, וכל השיעורין האלו הלכה למשה מסיני הן

למאי נפק"מ אם השיעורים הלמ"מ, ולמה היה כ"כ נחוץ לרמב"ם לציין זאת? 
לק''מ נפק''מ לספיקות שהם לחומרא.
 


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 238
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 363 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שייף עייל » 06 אפריל 2021, 21:08

כמעיין המתגבר כתב:
06 אפריל 2021, 20:48
שייף עייל כתב:
06 אפריל 2021, 04:10
ברמב"ם הלכות שבת פט"ז הי"ח
כיצד הרי שהקיף בקנים ואין בין קנה לחבירו שלשה טפחים, או שהקיף בחבלים ואין בין חבל לחבירו שלשה טפחים, הרי זו מחיצה גמורה, אף על פי שהיא שתי בלא ערב או ערב בלא שתי, וצריך שיהיה גובה הקנה עשרה או שיהיה מן הארץ עד סוף עובי החבל העליון עשרה אם הקיף בחבלים, שאין מחיצה פחותה מעשרה, וכל השיעורין האלו הלכה למשה מסיני הן

למאי נפק"מ אם השיעורים הלמ"מ, ולמה היה כ"כ נחוץ לרמב"ם לציין זאת? 
לק''מ נפק''מ לספיקות שהם לחומרא.

מניין? 
אפשר דוגמה? 
ככלל, כמדומה שמהרמב"ם בשורשי סה"מ משמע לכאו' שיש לו דין דרבנן. 


כמעיין המתגבר
הודעות: 1145
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 1338 פעמים
קיבל תודה: 355 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 06 אפריל 2021, 21:16

שייף עייל כתב:
06 אפריל 2021, 21:08
כמעיין המתגבר כתב:
06 אפריל 2021, 20:48
שייף עייל כתב:
06 אפריל 2021, 04:10
ברמב"ם הלכות שבת פט"ז הי"ח


למאי נפק"מ אם השיעורים הלמ"מ, ולמה היה כ"כ נחוץ לרמב"ם לציין זאת? 
לק''מ נפק''מ לספיקות שהם לחומרא.
מניין? 
אפשר דוגמה? 
ככלל, כמדומה שמהרמב"ם בשורשי סה"מ משמע לכאו' שיש לו דין דרבנן. 
חז''ל אמרו ספק דאורייתא לחומרא, וכי זה לא דאורייתא, דבר שהוא מהלכה למשה מסיני הוא לא נחשב דאורייתא, הרמב''ם בשרשי המצוות כתב על דרך משחק מילים, גם הוא כתב שמה שיוצא מהדרשות שאינם מפורשות הוא דברי סופרים (אם איני טועה) וכי יעלה על דעת אדם דהספיקות שלהם יהיו לקולא, הגם שאין עמדי כעת ראיה אבל זה נראה לי שאין מי שיחלוק עלי בזה כי זה די פשוט.
 


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 238
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 363 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שייף עייל » 07 אפריל 2021, 12:54

לכאו' בוודאי שהדברים לא פשוטים כמו שכת"ר כתב.
רבים הם שכתבו בדעת הרמב"ם שספק הלמ"מ לקולא. (לדוגמה, הרב מטשעבין בשו"ת דובב מישרים ח"א סי' נ"ד). 

והשווה אף דברי הרמב"ם בהל' שחיטה פ"ה ה"ג
על אף שכולן (שמונה טרפות) הלכה למשה מסיני הן הואיל ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה החמירו בה וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור, ושאר שבעה מיני טרפות יש בהן ספקין מותרים כמו שיתבאר.


שאר לעמו
הודעות: 4490
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 771 פעמים
קיבל תודה: 1513 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שאר לעמו » 07 אפריל 2021, 12:59

הענין צ"ע. הרמב"ם פוסק שאף בדברי קבלה ספיקו לחומרא, ולכן טבריא קוראים המגילה מדינא בב' ימים. לא כמו ראשונים רבים שזה רק חסידות.
כ"ש הללמ"ס.


לבי במערב
הודעות: 3530
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 1764 פעמים
קיבל תודה: 1515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי לבי במערב » 07 אפריל 2021, 13:39

יעוי' כאן בארוכה (גם נסמן שם אי אזלינן בספקו לקולא או לחומרא).


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 238
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 363 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שייף עייל » 07 אפריל 2021, 13:43

שאר לעמו כתב:
07 אפריל 2021, 12:59
הענין צ"ע. הרמב"ם פוסק שאף בדברי קבלה ספיקו לחומרא, ולכן טבריא קוראים המגילה מדינא בב' ימים. לא כמו ראשונים רבים שזה רק חסידות.
כ"ש הללמ"ס.


א. היכן הרמב"ם פוסק שאף בדברי קבלה ספיקו לחומרא? הרמב"ם פסק אמנם בכמה מקומות בד"ס לחומרא אבל לא מכיון שהיה לו ספק בכך, אלא מכיון שכך נפסק בגמ', וזה כבר לא ספק. 
ב. לכאו' מגילה זה לא מדברי קבלה (עד למשה מסיני) אלא תקנה מדרבנן. משה רבנו לא קרא מגילת אסתר. הרי לא ייתכן שיש מי שסובר שספק דרבנן לחומרא. 


לבי במערב
הודעות: 3530
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 1764 פעמים
קיבל תודה: 1515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי לבי במערב » 07 אפריל 2021, 13:46

'דברי קבלה' פרושו תקנת נביאים (שנכתבה בנ"ך).


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 238
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 363 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שייף עייל » 07 אפריל 2021, 13:48

לבי במערב כתב:
07 אפריל 2021, 13:39
יעוי' כאן בארוכה (גם נסמן שם אי אזלינן בספקו לקולא או לחומרא).


ייש"כ. 
מועתק משם:בספקספק באיסור מהלכה למשה מסיני, נחלקו ראשונים:
  • יש סוברים שהולכים בו להחמיר כבספק של תורה (רמב"ן בספר המצוות שורש א בד"ה והנה בכאן, ובשורש ב בד"ה והנה הרב תלה; חינוך רמו; בית יוסף יו"ד רצד, וט"ז שם ס"ק יג, וש"ך ס"ק יט; פרי מגדים או"ח משבצות לב ס"ק כז להלכה. וראה בארוכה בשדי חמד כללים מערכת ה כד), מלבד כשנאמרה כך ההלכה שספקה מותר, כערלה בחוץ לארץ (קדושין לט א ורש"י). וכן כשאין עיקרה מפורש בתורה, ונפל הספק בשיעורו (שו"ת מהרשד"ם יו"ד קלא).
  • יש סוברים ספקה להקל (טור יו"ד רצד, ראה בית יוסף שם; רמב"ן בספר המצוות שם, ולחם משנה שחיטה ח כא, בדעת הרמב"ם; שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא יו"ד קמו, ובתשובת בנו בשיבת ציון מח), מלבד אם עיקרו מן התורה שספקו להחמיר (פירוש המשניות לרמב"ם, ור"ש מקואות ו ז, על פי תוספתא מקואות; רמב"ם מקואות ח ו), לפי שההלכה באה לגלות כוונת הנאמר בתורה, ונחשב כאילו כתוב בפירוש בתורה (שו"ת שיבת ציון שם).
  • ויש שכתבו שהדבר תלוי במחלוקת אם ספק דאורייתא הוא מן התורה לחומרא או מדרבנן (ראה ערך ספק דאורייתא), שלסוברים שאינו אלא מדרבנן, לא החמירו חכמים בספק הלכה למשה מסיני (פרי חדש יו"ד כט; פרי מגדים יו"ד פתיחה לטרפות ד"ה אמנם)[5].
לדעת הרמב"ם כלחם משנה מצטרפים צרור של אחרונים, ואפשר לומר שלרוב זו ההבנה המקובלת ברמב"ם. 

אדהכי והכי כרגע מובן שזה לא פשוט שספק הלמ"מ להחמיר כמו שהשתמע כאן לעיל. 
 


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 238
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 363 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שייף עייל » 07 אפריל 2021, 13:49

לבי במערב כתב:
07 אפריל 2021, 13:46
'דברי קבלה' פרושו תקנת נביאים (שנכתבה בנ"ך).

צודק כמובן. דברי קבלה של תקנת רבנן, ולא דברי קבלה מהלמ"מ. לזו כוונתי. 


שאר לעמו
הודעות: 4490
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 771 פעמים
קיבל תודה: 1513 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שאר לעמו » 07 אפריל 2021, 13:52

שייף עייל כתב:
07 אפריל 2021, 13:43
שאר לעמו כתב:
07 אפריל 2021, 12:59
הענין צ"ע. הרמב"ם פוסק שאף בדברי קבלה ספיקו לחומרא, ולכן טבריא קוראים המגילה מדינא בב' ימים. לא כמו ראשונים רבים שזה רק חסידות.
כ"ש הללמ"ס.


א. היכן הרמב"ם פוסק שאף בדברי קבלה ספיקו לחומרא? הרמב"ם פסק אמנם בכמה מקומות בד"ס לחומרא אבל לא מכיון שהיה לו ספק בכך, אלא מכיון שכך נפסק בגמ', וזה כבר לא ספק. 
ב. לכאו' מגילה זה לא מדברי קבלה אלא תקנה מדרבנן. משה רבנו לא קרא מגילת אסתר. 
הערת יפה, ואלו המקורות:
ראה טו"א מגילה ה: ד"ה חזקיה. ופנ"י פסחים נד: כדבריו.
וראה פמ"ג תפר"ח א"א ס"ד. ופר"ח ס"ד. וזהו שפסק כן הרמב"ם (והטושו"ע) לא כרמב"ן רשב"א ריטב"א ור"ן.
וכך משמע בשעה"צ תפר"ח אות ט, שמצרף דעת הגר"א כהר"ן שדברי קבלה לקולא. משמע בזה חלק השו"ע עליהם.

ושפורים דברי קבלה, הכי משמע גם בר"ן ר"ה יט. וברשב"א מגילה ה: בשם רמב"ן. ומוסכם על הכל.

ממילא יש להבין היטב מה קורה בספק הלממ"ס. ואולי אמצא לזה זמן.

 


שש אנוכי
הודעות: 63
הצטרף: 19 מרץ 2021, 15:23
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שש אנוכי » 07 אפריל 2021, 22:31

HaimL כתב:
06 אפריל 2021, 08:02
שש אנוכי כתב:
06 אפריל 2021, 04:52
עיין פיה"מ עירובין ט"ז ב'
משמע שם מדבריו שזה הטעם מדוע צריך עובי חבלים יתר על טפח דבזה לא שייך להקל
כיון שלבוד בפ' מג' הוי הלמ"ס.
לא ראיתי שהרמב"ם כאן דיבר על עובי החבלים. אבל נראה לי שהרמב"ם כתב כן, כדי שלא יחשבו שהשיעורים האלה מדרבנן, ויאמרו שעשו חכמים תקנה פורתא לטלטל ברה"ר או בכרמלית, ויזלזלו בחומרת האיסור.

עיינת בפיה"מ?
כוונתי הייתה שדברי הרמב"ם הולכים כדי להסביר את עובי החבלים כדי שתהיה מחיצה עשרה ולא שבא לבאר את דין לבוד וכלפי זה בא לתת טעם למה שכתב ובלבד שיהיה שזה ע"י עובי החבל.
וזה בדיוק כדבריו בפיה"מ.
וז"ל [ע"פ תרגום ק' המופיע בפרוייקט השו"ת]:
"זה פשוט, כי שעור המחיצה עשרה טפחים. וכלל הוא אצלינו כל פחות משלשה כלבוד דאמי, וזה מכלל דברים שהן הלכה למשה מסיני. וצריך שיהא בעובי כל החבלים יותר על טפח כנגד שלשת השיעורים החסרים בין כל חבל וחבל כדי שישאר ביניהן פחות משלשה.
יתכן עוד שכוונתו על דין מחיצה עשרה וקצת משמע מלשונו בהלכות וילע"ע.
 


HaimL
הודעות: 5658
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 977 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי HaimL » 07 אפריל 2021, 22:33

שש אנוכי כתב:
07 אפריל 2021, 22:31
HaimL כתב:
06 אפריל 2021, 08:02
שש אנוכי כתב:
06 אפריל 2021, 04:52
 
עיינת בפיה"מ?
כוונתי הייתה שדברי הרמב"ם הולכים כדי להסביר את עובי החבלים כדי שתהיה מחיצה עשרה ולא שבא לבאר את דין לבוד וכלפי זה בא לתת טעם למה שכתב ובלבד שיהיה שזה ע"י עובי החבל.
וזה בדיוק כדבריו בפיה"מ.
וז"ל [ע"פ תרגום ק' המופיע בפרוייקט השו"ת]:
"זה פשוט, כי שעור המחיצה עשרה טפחים. וכלל הוא אצלינו כל פחות משלשה כלבוד דאמי, וזה מכלל דברים שהן הלכה למשה מסיני. וצריך שיהא בעובי כל החבלים יותר על טפח כנגד שלשת השיעורים החסרים בין כל חבל וחבל כדי שישאר ביניהן פחות משלשה.
יתכן עוד שכוונתו על דין מחיצה עשרה וקצת משמע מלשונו בהלכות וילע"ע.

לכן כתבתי, שלא ראיתי ברמב"ם כאן. וגם שם, את עובי החבלים הוא מזכיר אחרי היסוד של כל פחות מג' לבוד.
 


שאר לעמו
הודעות: 4490
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 771 פעמים
קיבל תודה: 1513 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שאר לעמו » 09 אפריל 2021, 12:12

שייף עייל כתב:
07 אפריל 2021, 12:54
לכאו' בוודאי שהדברים לא פשוטים כמו שכת"ר כתב.
רבים הם שכתבו בדעת הרמב"ם שספק הלמ"מ לקולא. (לדוגמה, הרב מטשעבין בשו"ת דובב מישרים ח"א סי' נ"ד). 

והשווה אף דברי הרמב"ם בהל' שחיטה פ"ה ה"ג
על אף שכולן (שמונה טרפות) הלכה למשה מסיני הן הואיל ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה החמירו בה וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור, ושאר שבעה מיני טרפות יש בהן ספקין מותרים כמו שיתבאר.
פלא לי על הדובב מישרים. הב"י מבאר את הטור שכך היתה הלכה שספיקו מותר כדאמרו בקידושין לח:! וכך ביאר בדעת הרמב"ם המ"מ לכה"ר יהודה ן' כלץ, והלח"מ פ"ח משחיטה הכ"א, דודאי ספיקו אסור, ורק באי אילו מקומות בטריפות מקילין וע"ש באורך מדוע.
ועכ"פ מוסכם דהלממ"ס בעלמא ספיקו אסור.


תלמיד נאמן
הודעות: 1019
הצטרף: 29 דצמבר 2020, 20:44
נתן תודה: 76 פעמים
קיבל תודה: 198 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי תלמיד נאמן » 09 אפריל 2021, 12:19

שאר לעמו כתב:
07 אפריל 2021, 13:52
וברשב"א מגילה ה: בשם רמב"ן.
נא להסביר, הרי לכאו' כתב שם לקולא


שאר לעמו
הודעות: 4490
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 771 פעמים
קיבל תודה: 1513 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שאר לעמו » 09 אפריל 2021, 12:25

שייף עייל כתב:
07 אפריל 2021, 13:48
לבי במערב כתב:
07 אפריל 2021, 13:39
יעוי' כאן בארוכה (גם נסמן שם אי אזלינן בספקו לקולא או לחומרא).


ייש"כ. 
מועתק משם:בספקספק באיסור מהלכה למשה מסיני, נחלקו ראשונים:
  • יש סוברים שהולכים בו להחמיר כבספק של תורה (רמב"ן בספר המצוות שורש א בד"ה והנה בכאן, ובשורש ב בד"ה והנה הרב תלה; חינוך רמו; בית יוסף יו"ד רצד, וט"ז שם ס"ק יג, וש"ך ס"ק יט; פרי מגדים או"ח משבצות לב ס"ק כז להלכה. וראה בארוכה בשדי חמד כללים מערכת ה כד), מלבד כשנאמרה כך ההלכה שספקה מותר, כערלה בחוץ לארץ (קדושין לט א ורש"י). וכן כשאין עיקרה מפורש בתורה, ונפל הספק בשיעורו (שו"ת מהרשד"ם יו"ד קלא).
  • יש סוברים ספקה להקל (טור יו"ד רצד, ראה בית יוסף שם; רמב"ן בספר המצוות שם, ולחם משנה שחיטה ח כא, בדעת הרמב"ם; שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא יו"ד קמו, ובתשובת בנו בשיבת ציון מח), מלבד אם עיקרו מן התורה שספקו להחמיר (פירוש המשניות לרמב"ם, ור"ש מקואות ו ז, על פי תוספתא מקואות; רמב"ם מקואות ח ו), לפי שההלכה באה לגלות כוונת הנאמר בתורה, ונחשב כאילו כתוב בפירוש בתורה (שו"ת שיבת ציון שם).
  • ויש שכתבו שהדבר תלוי במחלוקת אם ספק דאורייתא הוא מן התורה לחומרא או מדרבנן (ראה ערך ספק דאורייתא), שלסוברים שאינו אלא מדרבנן, לא החמירו חכמים בספק הלכה למשה מסיני (פרי חדש יו"ד כט; פרי מגדים יו"ד פתיחה לטרפות ד"ה אמנם)[5].
לדעת הרמב"ם כלחם משנה מצטרפים צרור של אחרונים, ואפשר לומר שלרוב זו ההבנה המקובלת ברמב"ם. 

אדהכי והכי כרגע מובן שזה לא פשוט שספק הלמ"מ להחמיר כמו שהשתמע כאן לעיל. 
 
אוי לנו מהלכות וסוגיות באינטרנט... דעתם קצרה והמצע קצר ודוחקים רגלי תורנו הקדושה. מנע רגליך מנתיבתם.
אין כלום בכל המ"מ הזה. רק היפוך הדברים.


שאר לעמו
הודעות: 4490
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 771 פעמים
קיבל תודה: 1513 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שאר לעמו » 09 אפריל 2021, 12:26

תלמיד נאמן כתב:
09 אפריל 2021, 12:19
שאר לעמו כתב:
07 אפריל 2021, 13:52
וברשב"א מגילה ה: בשם רמב"ן.
נא להסביר, הרי לכאו' כתב שם לקולא
הם מקילים, והרמב"ם ורז"ה חולקים וכך נפסק בשו"ע. אבל מהדברים אתה רואה דכל מצוות הפורים נקראים דברי קבלה!
והמ"מ שכתבתי לעיל בחלקם כדי לענות על הסעיף ב' שעליו נסובה תגובתי: ששאל מהכ"ת דפורים דברי קבלה.


תלמיד נאמן
הודעות: 1019
הצטרף: 29 דצמבר 2020, 20:44
נתן תודה: 76 פעמים
קיבל תודה: 198 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי תלמיד נאמן » 09 אפריל 2021, 12:32

שאר לעמו כתב:
09 אפריל 2021, 12:26
תלמיד נאמן כתב:
09 אפריל 2021, 12:19
שאר לעמו כתב:
07 אפריל 2021, 13:52
וברשב"א מגילה ה: בשם רמב"ן.
נא להסביר, הרי לכאו' כתב שם לקולא
הם מקילים, והרמב"ם ורז"ה חולקים וכך נפסק בשו"ע. אבל מהדברים אתה רואה דכל מצוות הפורים נקראים דברי קבלה!
והמ"מ שכתבתי לעיל בחלקם כדי לענות על הסעיף ב' שעליו נסובה תגובתי: ששאל מהכ"ת דפורים דברי קבלה.
אם כך כדאי שכב' יערוך ויבהיר את דבריו. ייש"כ.
 


שאר לעמו
הודעות: 4490
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 771 פעמים
קיבל תודה: 1513 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שאר לעמו » 09 אפריל 2021, 12:46

תיקנתי שם בקיצור.
רק מסקנת הדברים שהללמ"ס ספיקה אסור לכו"ע. ורק באי אלו סוג ספיקות שבהם מקילין.
ודברי קבלה ספיקו מחלוקת ראשונים ומחלוקת הפוסקים. ונקטי' בעלמא לחומרא.
ופורים ומצוות התלויות בארץ בזמן עזרא נחשבים דברי קבלה לכו"ע.

ולפ"ז מובן שאמרו שיעורין הללמ"ס לחומרתם בספיקות.

ויש"כ לכל החברים שהביאו מ"מ בזה.


לבי במערב
הודעות: 3530
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 1764 פעמים
קיבל תודה: 1515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי לבי במערב » 09 אפריל 2021, 17:29

שאר לעמו כתב:
09 אפריל 2021, 12:25
אוי לנו מהלכות וסוגיות באינטרנט...
לא אדע כוונת מר. מדובר בערך מאנצי"ת, שעבר את הגהת הגרז"נ זללה"ה.


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 238
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 363 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שייף עייל » 10 אפריל 2021, 22:03

לבי במערב כתב:
09 אפריל 2021, 17:29
שאר לעמו כתב:
09 אפריל 2021, 12:25
אוי לנו מהלכות וסוגיות באינטרנט...
לא אדע כוונת מר. מדובר בערך מאנצי"ת, שעבר את הגהת הגרז"נ זללה"ה.

השגות הרמב"ן לספר המצוות שורש ב:
וכן מה שאמר הרב שאפילו דבר שהוא הלכה למשה מסיני נקרא מדברי סופרים, כלומר מדרבנן, אינו כן. וכבר למדתי בעיקר הראשון שספק הלכה למשה מסיני לחומרא כדברי תורה ולא דנו אותו לקולא כדבר שהוא מדרבנן
נמצא ש-:
א. הרמב"ן מעיד בפירוש שהרמב"ם אמר דדבר שהוא הלמ"מ נקרא מד"ס. 
ב. הרמב"ן כותב בפירוש דדעתו שספק הלמ"מ לחומרא. 

כפי הנראה הרב 'שאר לעמו' הבין שהציון "רמב"ן בסהמ"צ שם", מתייחס לדעתו עצמו, ובאמת הציון שם מתייחס לדעת הרמב"ן ברמב"ם: "רמב"ן בסהמ"צ שם וריב"ש שם - לדעת הרמב"ם"
טור יו"ד רצד להבנת הב"י שם בדעתו, אלא שהשיג; רמב"ן בסהמ"צ שם וריב"ש שם לדעת הרמב"ם, אלא שהשיגו עליו; לח"מ שחיטה פ"ח הכ"א בד' הרמב"ם שם פ"ה ה"ג; שו"ת נוב"י מהדו"ת יו"ד סי' קמו ובתשו' בנו בשיבת ציון סי' מח. 
ובזה תנוח דעתו כת"ר שהדברים הכתובים באנצ"ת - מדויקים וממש לא הפוכים.
 
שאר לעמו כתב:
09 אפריל 2021, 12:12
שייף עייל כתב:
07 אפריל 2021, 12:54
לכאו' בוודאי שהדברים לא פשוטים כמו שכת"ר כתב.
רבים הם שכתבו בדעת הרמב"ם שספק הלמ"מ לקולא. (לדוגמה, הרב מטשעבין בשו"ת דובב מישרים ח"א סי' נ"ד).

והשווה אף דברי הרמב"ם בהל' שחיטה פ"ה ה"ג
על אף שכולן (שמונה טרפות) הלכה למשה מסיני הן הואיל ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה החמירו בה וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור, ושאר שבעה מיני טרפות יש בהן ספקין מותרים כמו שיתבאר.
פלא לי על הדובב מישרים. הב"י מבאר את הטור שכך היתה הלכה שספיקו מותר כדאמרו בקידושין לח:! וכך ביאר בדעת הרמב"ם המ"מ לכה"ר יהודה ן' כלץ, והלח"מ פ"ח משחיטה הכ"א, דודאי ספיקו אסור, ורק באי אילו מקומות בטריפות מקילין וע"ש באורך מדוע.
ועכ"פ מוסכם דהלממ"ס בעלמא ספיקו אסור.
פלא לך לא רק על הדובב מישרים אלא גם על הנוב"י (תניינא חיו"ד סימן קמ"ד) ובנו השיבת ציון (סי' מח) והב"י בהבנת הטור (יו"ד רצ"ד) את דברי הרמב"ם, ועל הצל"ח (פסחים פא. מובא בטהרת משה על מקוואות), ובמשמרות כהונה בחידושיו למקוואות (פ"ו מ"ז), וגלות עליות (פ"ו מ"ו פיס' ב), ובשו"ת בית שלמה (ח"א יו"ד סי' ד). וכן לכאו' פלא על הרמב"ן (השגות סה"מ) והרשב"א (עי' בית רביעי שער ראשון דף יב ע"א) והריב"ש (סי' קס"ג) שהבינו כך את הרמב"ם. מבלי להיכנס לשאלה מה הרוב סוברים בדעתם שלהם, נראה כי הרוב (בראשונים ובאחרונים) בדעת הרמב"ם דס"ל דהלמ"מ לקולא. 


שאר לעמו
הודעות: 4490
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 771 פעמים
קיבל תודה: 1513 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שאר לעמו » 10 אפריל 2021, 22:19

באחרונים שהבאת לא עיינתי עדיין. וחזון למועד
אך לא ראיתי שום התייחסות לפוסקים שהבאתי: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 37#p282361
ואף הט"ז שמייישב לשון הטור, אין כוונתו שבכ"מ הללמ"ס ספיקה מותר, אלא דוקא בערלה ע"ש הטעם. וכ"ש הפרישה כשמיישב באופן אחר. ועי' ש"ך שם שג"כ פסק כהב"י ושו"ע, וסיים והכי משמע בגמ'.


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 238
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 363 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל השיעורים הלמ"מ - למאי נפק"מ

שליחה על ידי שייף עייל » 10 אפריל 2021, 22:56

שאר לעמו כתב:
10 אפריל 2021, 22:19
באחרונים שהבאת לא עיינתי עדיין. וחזון למועד
אך לא ראיתי שום התייחסות לפוסקים שהבאתי: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 37#p282361
ואף הט"ז שמייישב לשון הטור, אין כוונתו שבכ"מ הללמ"ס ספיקה מותר, אלא דוקא בערלה ע"ש הטעם. וכ"ש הפרישה שמיישב באופן אחר. ועי' ש"ך שם שג"כ פסק כהב"י ושו"ע, וסיים והכי משמע בגמ'.
ההתייחסות לזה הייתה מובנת בין השורות, שאכן קיים מיעוט ברור של פוסקים דס"ל בדעת הרמב"ם שספק הלמ"מ לחומרא, אך מדובר במיעוט, ורוב הראשונים והאחרונים ס"ל בדעת הרמב"ם ספק הלמ"מ להקל. 
(לא נכנסתי להכריע בין ההרים, ואמנם יש קושיות על שיטת הרמב"ם, אבל יש גם תירוצים ובאותו זמן גם קושיות על הדעה ההפוכה גם כן, וכבר נכב"ב רבות. ממליץ גם לעיין באנצ"ת עצמה. הנה העתק: 
ספק באיסור שהוא מהלכה למשה מסיני, נחלקו בו ראשונים אם דינו כספק דאורייתא, שהוא לחומרא, או כספק דרבנן, שהוא לקולא: יש סוברים שהולכים בו להחמיר כשל תורה, מלבד כשנאמרה כך ההלכה למשה מסיני שספקה מותר, כאותה שאמרו בערלה בחוץ לארץ: כך נאמר - הלכה למשה - ספקה מותר וודאה אסור. ויש סוברים ספק הלמ"מ להקל, ולא הוצרכו לומר בערלה בחו"ל שכך נאמרה ההלכה שספקה מותר, אלא מפני שהספק מותר שם אף במקום שהוקבע בו איסור, או לפי שערלה בחו"ל אינה הלכה מחודשת, אלא באה לפרש את איסור ערלה הכתוב בתורה שאף חו"ל בכללו, ולכן דין ספקו כספק בשל תורה, ולכן הוצרכנו להלכה מיוחדת להתיר ספקו. וכן דוקא כשעיקר ההלכה הוא מהלמ"מ ספקו להקל - לסוברים כן - אבל אם עיקרו מן התורה ושיעורו מהלמ"מ ספקו להחמיר, לפי שהלמ"מ של השיעורים באה לגלות כוונת מה שנאמר בתורה, ולכן נחשבים השיעורים כאילו כתובים בפירוש בתורה, אלא שלסוברים ספק הלמ"מ להחמיר, אם היה עיקרו מהלכה יש הבדל בין כשנפל הספק בגוף האיסור שהולכים להחמיר, לנפל הספק בשיעורו שהולכים להקל, ולסוברים ספק הלמ"מ להקל, אם היה עיקרו מהלמ"מ, אפילו שנפל הספק בגוף האיסור ספקו להקל. ויש שכתבו שהדבר תלוי במחלוקת הראשונים אם ספק דאורייתא הוא מן התורה לחומרא או מדרבנן, שלסוברים שספקו אסור מדאורייתא אף בספק הלמ"מ אסור, ולסוברים שאינו אסור אלא מדרבנן, לא החמירו חכמים אלא בספק איסור המפורש בתורה ולא בספק הלמ"מ. 
שמעתי פעם מגיד שיעור מסוים שטען שמכיון שדעת הב"י היא ספק דהלמ"מ לחומרא, היו מגמתיים שניסו להצדיק את זה בכל מחיר וטשטשו את דעת החולקים, והקושיות שיש עליהם, והמעיטו בהזכרתם, והדגישו במיוחד ותקפו את השיטה השניה מבלי להזכיר אף את הקושיות והחולשות שיש בשיטת החולקים. לא בדקתי טענה זו לעומק, אבל מעיון במספר מצומצם של ספרים לכאו' יש לזה קצת תימוכין. 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אור זרוע | 7 אורחים