האם יש דברים שעיקרם לא מן התורה ושיעורם הלכה?

[שייף עייל]

רמב"ם מקוואות פ"ח ה"ו: 

כמה הוא שיעור הנקב שהוא כשפופרת הנוד ברוחב שתי אצבעות בינוניות של כל אדם וחוזרות בו, ואינן בגודל אלא שתי אצבעות ראשונות מן הד' שבפס היד, כל שיעמוד בשפופרת הנוד ממעט ואפילו בדברים שהן מברייתו של מים, ספק יש בנקב כשפופרת הנוד ספק אין בו אין מצטרפין מפני שעיקר הטבילה מן התורה וכל שעיקרו מן התורה אף ע"פ ששיעורו הלכה ספק שיעורו להחמיר. 

האם יש דברים שעיקרם לא מן התורה ושיעורם הלכה? 
או דברים שעיקרם מן התורה ואין שיעורם הלכה? 

[דרבמדיקר]

רמב"ם מקוואות פ"ח ה"ו: 

כמה הוא שיעור הנקב שהוא כשפופרת הנוד ברוחב שתי אצבעות בינוניות של כל אדם וחוזרות בו, ואינן בגודל אלא שתי אצבעות ראשונות מן הד' שבפס היד, כל שיעמוד בשפופרת הנוד ממעט ואפילו בדברים שהן מברייתו של מים, ספק יש בנקב כשפופרת הנוד ספק אין בו אין מצטרפין מפני שעיקר הטבילה מן התורה וכל שעיקרו מן התורה אף ע"פ ששיעורו הלכה ספק שיעורו להחמיר. 

האם יש דברים שעיקרם לא מן התורה ושיעורם הלכה? 
או דברים שעיקרם מן התורה ואין שיעורם הלכה? 

בתערובת מין במינו לח הוא לא מדאורייתא ושיערו חכמים בשישים

[שייף עייל]

רמב"ם מקוואות פ"ח ה"ו: 

כמה הוא שיעור הנקב שהוא כשפופרת הנוד ברוחב שתי אצבעות בינוניות של כל אדם וחוזרות בו, ואינן בגודל אלא שתי אצבעות ראשונות מן הד' שבפס היד, כל שיעמוד בשפופרת הנוד ממעט ואפילו בדברים שהן מברייתו של מים, ספק יש בנקב כשפופרת הנוד ספק אין בו אין מצטרפין מפני שעיקר הטבילה מן התורה וכל שעיקרו מן התורה אף ע"פ ששיעורו הלכה ספק שיעורו להחמיר. 

האם יש דברים שעיקרם לא מן התורה ושיעורם הלכה? 
או דברים שעיקרם מן התורה ואין שיעורם הלכה? 

בתערובת מין במינו לח הוא לא מדאורייתא ושיערו חכמים בשישים

ייש"כ. 
לענ"ד
שיעורם הלכה = הלמ"מ 
ביטול בס' במין במינו לח הוא מדרבנן ולא הלמ"מ.
 

[דרבמדיקר]

כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ ספק יש בהן כשיעור ספק אין בהם כשיעור ספקן טמא שכל דבר שעיקרו מן התורה ושיעורו מדברי סופרים ספקו טמא וכבר ביארנו שזה לא יחסר מאמרם שיעורין הלכה למשה מסיני לפי שכל מה שאינו בפסוק יקראוהו מדברי סופרים(פ"ו מ"ז מקוואות פירוש הרמב"ם)

[יצחק]

כמדומני שלגבי עצם כשעורה הגמ' בנזיר דנה אם עיקר טומאתו מדברי תורה ורק שיעורו מד"ס או שגם עיקר טומאתו מד"ת, ומסקנת הגמ' שגם עיקר טומאתו הלכה. וכ"כ הר"מ בהקדמה לטהרות כשהוא מונה את אבות הטומאות מדברי סופרים הוא מונה גם עצם כשעורה. אבל במקומות אחרים הר"מ סותר את עצמו ע' מה שהביאו לעיל, וגם בעדויות במשנה המפורסמת שנחלקו רבי יהושע ורבי אליעזר על אבר מן החי משמע שם שעצם כשעורה עיקרו דברי תורה. 

[כמעיין המתגבר]

רמב"ם מקוואות פ"ח ה"ו: 

כמה הוא שיעור הנקב שהוא כשפופרת הנוד ברוחב שתי אצבעות בינוניות של כל אדם וחוזרות בו, ואינן בגודל אלא שתי אצבעות ראשונות מן הד' שבפס היד, כל שיעמוד בשפופרת הנוד ממעט ואפילו בדברים שהן מברייתו של מים, ספק יש בנקב כשפופרת הנוד ספק אין בו אין מצטרפין מפני שעיקר הטבילה מן התורה וכל שעיקרו מן התורה אף ע"פ ששיעורו הלכה ספק שיעורו להחמיר. 

האם יש דברים שעיקרם לא מן התורה ושיעורם הלכה? 
או דברים שעיקרם מן התורה ואין שיעורם הלכה? 

אגב מדברי הרמב''ם אין ראיה שיש כאלה דברים, אלא רק כתב הטעם של דין זה.
 

[שייף עייל]

רמב"ם מקוואות פ"ח ה"ו: 

כמה הוא שיעור הנקב שהוא כשפופרת הנוד ברוחב שתי אצבעות בינוניות של כל אדם וחוזרות בו, ואינן בגודל אלא שתי אצבעות ראשונות מן הד' שבפס היד, כל שיעמוד בשפופרת הנוד ממעט ואפילו בדברים שהן מברייתו של מים, ספק יש בנקב כשפופרת הנוד ספק אין בו אין מצטרפין מפני שעיקר הטבילה מן התורה וכל שעיקרו מן התורה אף ע"פ ששיעורו הלכה ספק שיעורו להחמיר. 

האם יש דברים שעיקרם לא מן התורה ושיעורם הלכה? 
או דברים שעיקרם מן התורה ואין שיעורם הלכה? 

אגב מדברי הרמב''ם אין ראיה שיש כאלה דברים, אלא רק כתב הטעם של דין זה.

נכון. אין ראיה מדבריו לכאן או לכאן. ולכן אנחנו מחפשים אם קיימים דברים כאלה.