חן אינו יופי

[נסיכא דבי נשיאה]

חן אינו יופי, כמו שאמרו על אסתר "ירקרוקת [מכוערת] היתה, וחוט של חסד משוך עליה" (מגילה י"ג) זאת אומרת שאדם יכול להיות מכוער אבל יהיה לו חן ואנשים ימשכו אחריו.

[פיילוט 0.4]

חן אינו יופי, כמו שאמרו על אסתר "ירקרוקת [מכוערת] היתה, וחוט של חסד משוך עליה" (מגילה י"ג) זאת אומרת שאדם יכול להיות מכוער אבל יהיה לו חן ואנשים ימשכו אחריו.

ולכן החן הוא שקר והיופי הוא אמיתי אבל הבל

[במבי]

 

.....

ועניין חן הוא שונה לחלוטין והוא מלשון חינם ואף שאין סיבה טובה לכך, כמאמר הגמ'

שלשה חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על מקחו (סוטה מז.)

וכותב שם רש"י
 חן מקום על יושביו - ואפילו הוא רע נראה להם טוב
חן האשה - תמיד על בעלה ואפי' היא מכוערת נושאת חן בעיניו:

ובעניין חן המקום על יושביו מספר המ"ר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה יָתֵיב לָעֵי בְּאוֹרָיְתָא בַּחֲדָא אִילְטִיס דִּטְבֶרְיָה, נְפַקּוּן תַּרְתֵּין נָשִׁין מִן תַּמָּן אָמְרָה חָדָא לַחֲבֶרְתָּהּ בְּרִיךְ דְּאַפְקִין מִן הָדֵין אֲוִירָא בִּישָׁא, צְוַח לְהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן מָה הָן אַתּוּן אָמְרִין מִן מְזָגָא, אָמַר אֲנָא חָכֵם מִן מְזָגָא, וְלֵית בָּהּ אֶלָּא תַּרְתֵּין עַמּוּדִין, אָמַר בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן חֵן לַמָּקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרַבִּי יוֹסֵי הֲוָה יָתֵיב קֳדָמוֹי, הֲוָה מַסְבַּר לֵיהּ וְלָא סְבַר לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ לְמָה לֵית אַתְּ סָבַר, אֲמַר לֵיהּ דַּאֲנָא גָּלֵי מֵאַתְרָאי. אֲמַר לֵיהּ מֵהֵיכָן אֲתַר אַתְּ, אֲמַר לֵיהּ מִן גּוֹבַת שַׁמַּאי. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִינוּן אֲוִירָא דְתַמָּן, אֲמַר לֵיהּ כַּד יָנוֹקָא מִתְיְלִיד אֲנָא גָבְלִין לֵיהּ אֲדַמְדְּמָנֵי וְטוֹשִׁין מוֹחֵיהּ דְּלָא יֵכְלוּנֵיהּ יַתּוּשַׁיָּה, אֲמַר בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן חֵן מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו. אַף לֶעָתִיד לָבוֹא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כו): וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וגו' לֵב בָּשָׂר, לֵב בּוֹסֵר שֶׁל חֲבֵרוֹ. (ב"ר לד-טו)

ועפ"ז מובן הביטוי "נקודת חן"......

[nls]

חן אינו יופי, כמו שאמרו על אסתר "ירקרוקת [מכוערת] היתה, וחוט של חסד משוך עליה" (מגילה י"ג) זאת אומרת שאדם יכול להיות מכוער אבל יהיה לו חן ואנשים ימשכו אחריו.

ולכן החן הוא שקר והיופי הוא אמיתי אבל הבל

כך כתב הגר"א, והוסיף שזה מלשון חינם

[נתנאל_ב]

חן אינו יופי, כמו שאמרו על אסתר "ירקרוקת [מכוערת] היתה, וחוט של חסד משוך עליה" (מגילה י"ג) זאת אומרת שאדם יכול להיות מכוער אבל יהיה לו חן ואנשים ימשכו אחריו.

שמעתי פעם שההגדרה ליופי הוא דבר המגיע לשלמותו ותכליתו.
לכן ברש"י בריש פרשת מקץ שכתב שיוסף הבין מהפרות יפות המראה שזה רמז לימי השובע שהבריות יפות זו לזו, והפשט שאצל בני אדם יופי הוא מתי שיש מידו טובות וויתור בגלל השפע, ופרות יפות הן פרות שמנות, כי כל אחד לפי תכליתו. לכן מלפפון צבעוני אינו יפה, אלא רק אם הוא ירוק לגמרי, ועגבנייה יפה היא דווקא אדומה לגמרי ולא צבעונית. 
 

[כמעיין המתגבר]

בדרך כלל יופי, זה דבר שאפשר להגדיר מה נאה באדם, כגון צורת קלסתר וצבע, אבל חן אי אפשר להגדירו.

[נתנאל_ב]

בדרך כלל יופי, זה דבר שאפשר להגדיר מה נאה באדם, כגון צורת קלסתר וצבע, אבל חן אי אפשר להגדירו.

נראה טעם הדבר, משום שחן הוא דבר שאינו מציאותי ממש אלא הוא תלוי בדעת האדם איך רואה את הדבר, וכדאי' בירושלמי על נכנסה לחופה ולא נבעלה שכתובתה מנה (אם מת בעלה ונישאת לאחר) אפילו שהיא בתולה, משום ש"בטל חינה", דהיינו שיש חן מיוחד לאישה שלא נכנסה לחופה, ואותו חן מיוחד בטל לאחר שנכנסה לחופה. 
 

[שש אנוכי]

חן אינו יופי, כמו שאמרו על אסתר "ירקרוקת [מכוערת] היתה, וחוט של חסד משוך עליה" (מגילה י"ג) זאת אומרת שאדם יכול להיות מכוער אבל יהיה לו חן ואנשים ימשכו אחריו.

יש מקום בכאן להעמיד את ההגדרה של 'ירקרוקת' דאינו ענין כיעור אלא לקות מראיתו של העור של חסרון הארת פנים [עי' מהרש"א ע"ז ג'].
ולכאורה היינו שמראה פניה הי' בגוון צהוב ולא כמו שחושבים שהיה כעין ירוק דהא אי"ז מראה פני אדם כלל וע"ד מראה ירוק. וכן משמעות בתיקו"ז.
ועיין תהלים ירקרק חרוץ. ובתוס' סוכה ל"ב.
[אמנם עיין רש"י שם].
ונפ"מ לנד"ד שאין בזה ענין לחן המקום על יושביו וחן אישה על בעלה דהתם אף בכעור ממש [ופו"ח ב"ב ויושביה].
ומשא"כ הכא שנשאה חן בעיני כל רואיה שזה ע"י חוט של חסד שהשלים החסרון הנ"ל.

ואגב נראה קצת בתיקו"ז דירקרוקת היינו בשיער שהיה לה שיער בצבע צהוב כזהב [וחשיב בגמ' דידן חסרון היופי] ושם נקיט ליה לשבח.
ובאמת לישנא דגמ' חוט של חסד משוך עליה.