ביטול תורה באיכות?

[אוריאל]

ידוע ומפורסם כמדומני בשם הגר"ח מבריסק, שכמו שיש מושג של ביטול תורה בכמות, בזמן, יש גם מושג של ביטול תורה באיכות.
והנה במסכת סוכה כח: כתוב שבשביל לימוד בעיון יש לו ללמוד מחוץ לסוכה, ופירש רש"י "אם ירצה, דמצטער הוא ומצטער פטור מן הסוכה והאויר יפה לו להרחיב דעתו". משמע שאם אינו רוצה - הוא יכול להשאר בסוכה וללמוד כפי שיכול, ולכאורה הלא מבטל באיכות הלימוד הוא, והיאך הותר לו הדבר.

ולכאו' הטעם הוא משום שבלאו הכי הרי הוא יכול להשאר בסוכה ולקיים מצוות סוכה [אף שאינו לומד], ויש לעיין בזה דאם הוא מצטער [כמ"ש רש"י] אז אולי אינו מקיים מצות סוכה כלל, ומאידך אולי הוא יכול להשאר בסוכה ולהבטל מהתורה לגמרי כיון דמקיים מצות סוכה [ולא להצטער כלל], ומצד אחר הלא המצוה של ת"ת היא מצוה חיובית. בקיצור, נבוכתי בזה, ואשמח לשמוע דעת החו"ר.

[סבא]

ידוע ומפורסם כמדומני בשם הגר"ח מבריסק, שכמו שיש מושג של ביטול תורה בכמות, בזמן, יש גם מושג של ביטול תורה באיכות.

רציתי להעיר שקדמו לגר"ח הבית אפריים או"ח סימן ס"ח, והוא ממש ענייני דיומא כי נלמד מהא דמפסיקים לקריאת מגילה, וז"ל הבית אפריים [אחרי אריכות שם]-
ומעתה הדבר פשוט שאין מקום לקושית כ"ת כלל דודאי מגילה לא עדיפה מק"ש והמבטל מלימוד משנה והתלמוד לקרות בנביאים וכתובים בכלל ביטול ת"ת הוא ומכ"ש קריאת מגילה אי לאו משום חביבות מצוה בשעתא ופרסומי ניסא וזהו שאמרו של בית רבי שהם היו לומדים משנה וגמ' ותורתם אומנתם ואפילו לתפלה ולשאר מצות דרבנן א"צ להפסיק ומכ"ש שאין להם להפסיק לקרות במקרא ואפ"ה היו מבטלין לשמוע מקרא מגילה שכך קיימו וקיבלו עליהם עפ"י מרדכי ואסתר שאמרו ברוה"ק להפסיק אפילו מעבודה וק"ו מת"ת.

[סבא]

לעצם הקושיה
אכן בברכת אברהם הקדמון כתב שרש"י מיירי רק כשאינו ברור לגמרי שבאמת יפריע לו מלימודו, אבל אם ברור שיפגם איכות לימודו, חייב לצאת. רצו"ב-

ברכת אברהם.PDF

[מוטי מוזס]

ולדעתי מי נקרא בחור שקדן מי שהשעה אצלו היא שישים דקות ולא מדבר באמצע , ערובה לאיכות היא הלימוד ללא הפסקות של שיחות בטלות
עכ"ל האורל"צ בחכמה ומוסר [זכרון הדסה] ויש מקום להשליך על לימוד תורה באיכות
ואפשר להוסיף נופך על נושא זה כשלושים אשכולות ואף יותר בכל פרטי הדינים בזה ויכלה הזמן והם לא יכלו
ועיין בארוכה בספר כבוד התורה [הידוע על דין הפוסק ממשנתו] בארוכה הרבה מאד

[אברך כולל]

וכן משמע דעת הגר"ח מוואלוזין בנפש החיים שער ד' פ"ב

[אברך כולל]

לעי' עוד בבנין יוסף (נדפס בסוף יסוד יוסף) פרק ל'. פרקי דאברהם על אבות לר' אברהם אחי הגר"א פ"ו מ"א. מרגניתא דר"ב בסוף הדרוש על מגילת איכה. נחל יצחק פתח השער אות י'. פלא יועץ אות ת' תהלים. ר"י בר יקר פי' התפלה הבוחר בשירי זמרה. של"ה הק' מסכת יומא פרק נר מצוה אות כח. תפארת בנים (לבעל הד"ת) פ' שמות ד"ה והנוגשים. פ' ראה ד"ה אפס.