קדמא ואזלא
משתמש ותיק
בבא בתרא יב ע"ב
א"ר יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים - מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא - טביומי חתים. אמר: מאן חתים טביומי ברבנן? אנא, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא אימנו רבנן לאותביה לרב אחא מדפתי ברישא. כיון דשמעי דאתא, שדור זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה, עכביה. הדר שדור זוגא דרבנן אחרינא, עכביה גביה, עד דמלו בי עשרה. כיון דמלו בי עשרה, פתח הוא ותנא ודרש, לפי שאין פותחין בכלה פחות מעשרה. קרי רב אחא אנפשיה: כל המריעין לו - לא במהרה מטיבין לו, וכל המטיבין לו - לא במהרה מריעין לו.
לא זכיתי להבין, אף שניתנה נבואה לשוטים, למה הוצרך מר בר"א לעשות מעשים בפועל לקבל את ה'ריש מתיבתא', עד כדי להשאיר אצלו את אלו שבאו להמלך עמו על רב אחא ולדרוש להם הוא, הרי אם אכן יש אמת בנבואה זו, היה לו להאמין שהנבואה תתקיים באיזה אופן שיהיה, ולא לעשות כלום לקרב הדבר, וכ"ש שלא לקחת אליו את זוגי דרבנן שבאו להמלך על רב אחא?
א"ר יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים - מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא - טביומי חתים. אמר: מאן חתים טביומי ברבנן? אנא, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא אימנו רבנן לאותביה לרב אחא מדפתי ברישא. כיון דשמעי דאתא, שדור זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה, עכביה. הדר שדור זוגא דרבנן אחרינא, עכביה גביה, עד דמלו בי עשרה. כיון דמלו בי עשרה, פתח הוא ותנא ודרש, לפי שאין פותחין בכלה פחות מעשרה. קרי רב אחא אנפשיה: כל המריעין לו - לא במהרה מטיבין לו, וכל המטיבין לו - לא במהרה מריעין לו.
לא זכיתי להבין, אף שניתנה נבואה לשוטים, למה הוצרך מר בר"א לעשות מעשים בפועל לקבל את ה'ריש מתיבתא', עד כדי להשאיר אצלו את אלו שבאו להמלך עמו על רב אחא ולדרוש להם הוא, הרי אם אכן יש אמת בנבואה זו, היה לו להאמין שהנבואה תתקיים באיזה אופן שיהיה, ולא לעשות כלום לקרב הדבר, וכ"ש שלא לקחת אליו את זוגי דרבנן שבאו להמלך על רב אחא?