השתדלות ל'שטעלע'

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
בבא בתרא יב ע"ב
א"ר יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים - מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא - טביומי חתים. אמר: מאן חתים טביומי ברבנן? אנא, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא אימנו רבנן לאותביה לרב אחא מדפתי ברישא. כיון דשמעי דאתא, שדור זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה, עכביה. הדר שדור זוגא דרבנן אחרינא, עכביה גביה, עד דמלו בי עשרה. כיון דמלו בי עשרה, פתח הוא ותנא ודרש, לפי שאין פותחין בכלה פחות מעשרה. קרי רב אחא אנפשיה: כל המריעין לו - לא במהרה מטיבין לו, וכל המטיבין לו - לא במהרה מריעין לו.

לא זכיתי להבין, אף שניתנה נבואה לשוטים, למה הוצרך מר בר"א לעשות מעשים בפועל לקבל את ה'ריש מתיבתא', עד כדי להשאיר אצלו את אלו שבאו להמלך עמו על רב אחא ולדרוש להם הוא, הרי אם אכן יש אמת בנבואה זו, היה לו להאמין שהנבואה תתקיים באיזה אופן שיהיה, ולא לעשות כלום לקרב הדבר, וכ"ש שלא לקחת אליו את זוגי דרבנן שבאו להמלך על רב אחא?
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יב עמוד ב
א"ר יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים - מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא - טביומי חתים. אמר: מאן חתים טביומי ברבנן? אנא, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא אימנו רבנן לאותביה לרב אחא מדפתי ברישא. כיון דשמעי דאתא, שדור זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה, עכביה. הדר שדור זוגא דרבנן אחרינא, עכביה גביה, עד דמלו בי עשרה. כיון דמלו בי עשרה, פתח הוא ותנא ודרש, לפי שאין פותחין בכלה פחות מעשרה. קרי רב אחא אנפשיה: כל המריעין לו - לא במהרה מטיבין לו, וכל המטיבין לו - לא במהרה מריעין לו.

לא זכיתי להבין, אף שניתנה נבואה לשוטים, למה הוצרך מר בר"א לעשות מעשים בפועל לקבל את ה'ריש מתיבתא', עד כדי להשאיר אצלו את אלו שבאו להמלך עמו על רב אחא ולדרוש להם הוא, הרי אם אכן יש אמת בנבואה זו, היה לו להאמין שהנבואה תתקיים באיזה אופן שיהיה, ולא לעשות כלום לקרב הדבר, וכ"ש שלא לקחת אליו את זוגי דרבנן שבאו להמלך על רב אחא?
עי' באשכול הזה
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=9&f=7&t=2109
מישהו שם כתב להוכיח מדברי הגר"א דעל כל אדם לסייע לנבואות שיתקיימו
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
גבריאל פולארד אמר:
קדמא ואזלא אמר:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יב עמוד ב
א"ר יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים - מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא - טביומי חתים. אמר: מאן חתים טביומי ברבנן? אנא, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא אימנו רבנן לאותביה לרב אחא מדפתי ברישא. כיון דשמעי דאתא, שדור זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה, עכביה. הדר שדור זוגא דרבנן אחרינא, עכביה גביה, עד דמלו בי עשרה. כיון דמלו בי עשרה, פתח הוא ותנא ודרש, לפי שאין פותחין בכלה פחות מעשרה. קרי רב אחא אנפשיה: כל המריעין לו - לא במהרה מטיבין לו, וכל המטיבין לו - לא במהרה מריעין לו.

לא זכיתי להבין, אף שניתנה נבואה לשוטים, למה הוצרך מר בר"א לעשות מעשים בפועל לקבל את ה'ריש מתיבתא', עד כדי להשאיר אצלו את אלו שבאו להמלך עמו על רב אחא ולדרוש להם הוא, הרי אם אכן יש אמת בנבואה זו, היה לו להאמין שהנבואה תתקיים באיזה אופן שיהיה, ולא לעשות כלום לקרב הדבר, וכ"ש שלא לקחת אליו את זוגי דרבנן שבאו להמלך על רב אחא?
עי' באשכול הזה
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=9&f=7&t=2109
מישהו שם כתב להוכיח מדברי הגר"א דעל כל אדם לסייע לנבואות שיתקיימו
 
ייש"כ. עוד לא עיינתי שם, אבל אני חושב עכשיו, שבפשוטו גם אצל יוסף נראה שפעל לקיום חלומותיו.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
גבריאל פולארד אמר:
קדמא ואזלא אמר:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יב עמוד ב
א"ר יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים - מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא - טביומי חתים. אמר: מאן חתים טביומי ברבנן? אנא, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא אימנו רבנן לאותביה לרב אחא מדפתי ברישא. כיון דשמעי דאתא, שדור זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה, עכביה. הדר שדור זוגא דרבנן אחרינא, עכביה גביה, עד דמלו בי עשרה. כיון דמלו בי עשרה, פתח הוא ותנא ודרש, לפי שאין פותחין בכלה פחות מעשרה. קרי רב אחא אנפשיה: כל המריעין לו - לא במהרה מטיבין לו, וכל המטיבין לו - לא במהרה מריעין לו.

לא זכיתי להבין, אף שניתנה נבואה לשוטים, למה הוצרך מר בר"א לעשות מעשים בפועל לקבל את ה'ריש מתיבתא', עד כדי להשאיר אצלו את אלו שבאו להמלך עמו על רב אחא ולדרוש להם הוא, הרי אם אכן יש אמת בנבואה זו, היה לו להאמין שהנבואה תתקיים באיזה אופן שיהיה, ולא לעשות כלום לקרב הדבר, וכ"ש שלא לקחת אליו את זוגי דרבנן שבאו להמלך על רב אחא?
עי' באשכול הזה
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=9&f=7&t=2109
מישהו שם כתב להוכיח מדברי הגר"א דעל כל אדם לסייע לנבואות שיתקיימו
ייש"כ. עוד לא עיינתי שם, אבל אני חושב עכשיו, שבפשוטו גם אצל יוסף נראה שפעל לקיום חלומותיו.
אתה בכיוון הנכון...
תעיין שם
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יב עמוד ב
א"ר יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים - מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא - טביומי חתים. אמר: מאן חתים טביומי ברבנן? אנא, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא אימנו רבנן לאותביה לרב אחא מדפתי ברישא. כיון דשמעי דאתא, שדור זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה, עכביה. הדר שדור זוגא דרבנן אחרינא, עכביה גביה, עד דמלו בי עשרה. כיון דמלו בי עשרה, פתח הוא ותנא ודרש, לפי שאין פותחין בכלה פחות מעשרה. קרי רב אחא אנפשיה: כל המריעין לו - לא במהרה מטיבין לו, וכל המטיבין לו - לא במהרה מריעין לו.

לא זכיתי להבין, אף שניתנה נבואה לשוטים, למה הוצרך מר בר"א לעשות מעשים בפועל לקבל את ה'ריש מתיבתא', עד כדי להשאיר אצלו את אלו שבאו להמלך עמו על רב אחא ולדרוש להם הוא, הרי אם אכן יש אמת בנבואה זו, היה לו להאמין שהנבואה תתקיים באיזה אופן שיהיה, ולא לעשות כלום לקרב הדבר, וכ"ש שלא לקחת אליו את זוגי דרבנן שבאו להמלך על רב אחא?
הדבר נראה ברור דהגם דניתנה נבואה לשוטים אין דבריהם כנבואת ירמיה הנביא ודומיו אלא אפשר דאף שיש בהם אמת הוא לא התקיים לפי הנסיבות, ועל כן צריך לטרוח מה שאין כן בנביא גמור.
 
 

מהמבקשים

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
כמעיין המתגבר כתב: ↑היום, 16:32
אגב בנוגע לכותרת האשכול, אעיר דרבותי למדוני שאין שטעלע יותר מכובדת מהשטעלע הנקראת אברך.
מבלי לזלזל ח"ו ברבותיך, הם עזבו את ה"שטעלע" של אברך לטובת שטעלע'ס מכובדות פחות
רוב בנ"א כולל צדיקים גדוליםלא מסוגלים לשבת בכולל וללמוד
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב בנוגע לכותרת האשכול, אעיר דרבותי למדוני שאין שטעלע יותר מכובדת מהשטעלע הנקראת אברך.
מבלי לזלזל ח"ו ברבותיך, הם עזבו את ה"שטעלע" של אברך לטובת שטעלע'ס מכובדות פחות


שמעתי פעם מאדם חכם: למה מתייחסים לר"מ או ראש ישיבה יותר מאשר לאברך, הרי אברך לומד הרבה יותר טוב מהם, הרבה יותר זמן, והרבה יותר על רמה (משום שהם מתעסקים עם צעירים)?
ענה אותו חכם: משום שאם אתה ר"מ אז אתה מינימום 70% תלמיד חכם, אולם אם אתה אברך אז זה יכול להיות מ0% עד 100%, ומכיון שלהיות אברך זה לא מראה על תוצאה, לכן היחס הוא כך. אבל ברור שאברך שהוא ב100% הוא הרבה יותר חשוב מראש ישיבה שהוא 70%. (כמובן שיתכן שראש ישיבה יהיה 100% אבל התואר ראש ישיבה אינו מכריח כן).
 
מהמבקשים אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
כמעיין המתגבר כתב: ↑היום, 16:32
אגב בנוגע לכותרת האשכול, אעיר דרבותי למדוני שאין שטעלע יותר מכובדת מהשטעלע הנקראת אברך.
מבלי לזלזל ח"ו ברבותיך, הם עזבו את ה"שטעלע" של אברך לטובת שטעלע'ס מכובדות פחות
רוב בנ"א כולל צדיקים גדולים לא מסוגלים לשבת בכולל וללמוד
נכון אבל שלא יטיפו לאחרים על דבר שהם לא אוחזים בו
 
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
מהמבקשים אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
כמעיין המתגבר כתב: ↑היום, 16:32
אגב בנוגע לכותרת האשכול, אעיר דרבותי למדוני שאין שטעלע יותר מכובדת מהשטעלע הנקראת אברך.
מבלי לזלזל ח"ו ברבותיך, הם עזבו את ה"שטעלע" של אברך לטובת שטעלע'ס מכובדות פחות
רוב בנ"א כולל צדיקים גדולים לא מסוגלים לשבת בכולל וללמוד
נכון אבל שלא יטיפו לאחרים על דבר שהם לא אוחזים בו
אני טענתי כבר כמה שנים, שהתלמידי חכמים שבאים לומר שיחות בכוללים, הם לא צריכים להיות ראשי ישיבות ומשגיחים וכל מיני רבנים למיניהם (שח"ו איני מזלזל בגודל רוממותם), שכאשר הם לא חווים את חיי היום יום של אברך בן זמנינו, אינם יכולים לומר לו מה כן ומה לא, אלא צריכים להביא אברכים מופלגים מבוגרים ששנים על גבי שנים לומדים בכולל, וכמובן יודעים מהם חיי היום יום של אברכים, ומכאלה אנשים הרבה יותר קל לקבל.
כמו כן טענתי, שבמועצת גדולי התורה צריכים להיות לא רק ראשי ישיבות, אלא גם אברכים, כדי לומר שאברך הוא לא פחות מראשי ישיבות. (והאמת שמסתמא מה שמביאים ראשי ישיבות למועצת, זה משום שלהם ישנה השפעה ציבורית, ואם כן דברי אינם אלא להביע את המצב הכואב, שהיחס לאברכים בשדרה הציבורית אינו יחס מכבד).
 
 
לילה כיום יאיר אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
מהמבקשים אמר:
רוב בנ"א כולל צדיקים גדולים לא מסוגלים לשבת בכולל וללמוד
נכון אבל שלא יטיפו לאחרים על דבר שהם לא אוחזים בו
אני טענתי כבר כמה שנים, שהתלמידי חכמים שבאים לומר שיחות בכוללים, הם לא צריכים להיות ראשי ישיבות ומשגיחים וכל מיני רבנים למיניהם (שח"ו איני מזלזל בגודל רוממותם), שכאשר הם לא חווים את חיי היום יום של אברך בן זמנינו, אינם יכולים לומר לו מה כן ומה לא, אלא צריכים להביא אברכים מופלגים מבוגרים ששנים על גבי שנים לומדים בכולל, וכמובן יודעים מהם חיי היום יום של אברכים, ומכאלה אנשים הרבה יותר קל לקבל.
כמו כן טענתי, שבמועצת גדולי התורה צריכים להיות לא רק ראשי ישיבות, אלא גם אברכים, כדי לומר שאברך הוא לא פחות מראשי ישיבות. (והאמת שמסתמא מה שמביאים ראשי ישיבות למועצת, זה משום שלהם ישנה השפעה ציבורית, ואם כן דברי אינם אלא להביע את המצב הכואב, שהיחס לאברכים בשדרה הציבורית אינו יחס מכבד).
בדרך כלל ועד לפני מס' שנים אין חולק שלא כל ראש ישיבה נכנס למועצת וברוך ה' רוב רובם של ראשי הישיבות אכן אנשים גדולים הם וחלילה מלזלזל בכבודם מה גם שכל יום אנו מתפללים ללמוד "וללמד" ולכן ברור שרוב או עכ"פ חלק גדול מראשי הישיבות ובעלי השטעלע'ס גדולים יותר מהאברכים, ולו רק בגלל הס"ד שמלווה אותם בעצם זה שממונים על הציבור. דברי באו לומר על אותם אלו שביהירות/ענוה מזויפת אומרים שהשטעלע' הכי גדולה היא אברך להם אמרתי טול קורה בין עיניך
 
 
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
נכון אבל שלא יטיפו לאחרים על דבר שהם לא אוחזים בו
אני טענתי כבר כמה שנים, שהתלמידי חכמים שבאים לומר שיחות בכוללים, הם לא צריכים להיות ראשי ישיבות ומשגיחים וכל מיני רבנים למיניהם (שח"ו איני מזלזל בגודל רוממותם), שכאשר הם לא חווים את חיי היום יום של אברך בן זמנינו, אינם יכולים לומר לו מה כן ומה לא, אלא צריכים להביא אברכים מופלגים מבוגרים ששנים על גבי שנים לומדים בכולל, וכמובן יודעים מהם חיי היום יום של אברכים, ומכאלה אנשים הרבה יותר קל לקבל.
כמו כן טענתי, שבמועצת גדולי התורה צריכים להיות לא רק ראשי ישיבות, אלא גם אברכים, כדי לומר שאברך הוא לא פחות מראשי ישיבות. (והאמת שמסתמא מה שמביאים ראשי ישיבות למועצת, זה משום שלהם ישנה השפעה ציבורית, ואם כן דברי אינם אלא להביע את המצב הכואב, שהיחס לאברכים בשדרה הציבורית אינו יחס מכבד).
בדרך כלל ועד לפני מס' שנים אין חולק שלא כל ראש ישיבה נכנס למועצת וברוך ה' רוב רובם של ראשי הישיבות אכן אנשים גדולים הם וחלילה מלזלזל בכבודם מה גם שכל יום אנו מתפללים ללמוד "וללמד" ולכן ברור שרוב או עכ"פ חלק גדול מראשי הישיבות ובעלי השטעלע'ס גדולים יותר מהאברכים, ולו רק בגלל הס"ד שמלווה אותם בעצם זה שממונים על הציבור. דברי באו לומר על אותם אלו שביהירות/ענוה מזויפת אומרים שהשטעלע' הכי גדולה היא אברך להם אמרתי טול קורה בין עיניך
דברי לא כוונו כלפי ראשי הישיבות שצריך להעריכם פחות ח"ו, אלא רק לרומם את קרנם של האברכים שחשיבותם לא נופלת משל ראש ישיבה.
ואני מתנצל בפני כל אלה שלא הבינו אותי כמו שהתכוונתי. פעם הבאה אשים לב יותר לדבריי.
 

כדיתבין

משתמש ותיק
לגבי עיקר הנידון של השתדלות לצורך שטעלע, אם הוא ענין של פרנסה גירדא, אולי זה נכנס בגדר השתדלות לפרנסה.. אבל אם הענין הוא הכבוד (שבמינון הנכון הוא גם דבר חשוב לכל אדם), מסתבר שההשדתלות רק מרחיקה את השטעלע, וכמאמר חז"ל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורחת ממנו, והבורח ממנו רודפת אחריו, וכן אמרו (ברכות סד.) "כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו", (וכך ראיתי במציאות אצל חברים שלי). (ולגבי המעשה בגמ' צ"ל באמת כעין הענין של קיום הנבואה, או שראה שנותנים לו סימן מן השמים לפעול כן).
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב בנוגע לכותרת האשכול, אעיר דרבותי למדוני שאין שטעלע יותר מכובדת מהשטעלע הנקראת אברך.
מבלי לזלזל ח"ו ברבותיך, הם עזבו את ה"שטעלע" של אברך לטובת שטעלע'ס מכובדות פחות
רבותי הבהירו לי שבגיל שישים כבר לא פשוט לשבת בכולל מכמה סיבות, אבל עד גיל מבוגר אין לחפש שטעלע.
ועל האברכונים הצעירים מאוד שיש להם קשרים והם ישר נהפכים להיות ר''מ עם פראק וכו', קראו עליהם רבותי בהלצה מקטנותם יצאו לבגר (מושג שנאמר בש''ס בקשר לאיילונית שלא היה לה זמן נערות).
 
 

אבוה דשמואל

משתמש רגיל
קדמא ואזלא אמר:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יב עמוד ב
א"ר יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים - מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא - טביומי חתים. אמר: מאן חתים טביומי ברבנן? אנא, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא אימנו רבנן לאותביה לרב אחא מדפתי ברישא. כיון דשמעי דאתא, שדור זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה, עכביה. הדר שדור זוגא דרבנן אחרינא, עכביה גביה, עד דמלו בי עשרה. כיון דמלו בי עשרה, פתח הוא ותנא ודרש, לפי שאין פותחין בכלה פחות מעשרה. קרי רב אחא אנפשיה: כל המריעין לו - לא במהרה מטיבין לו, וכל המטיבין לו - לא במהרה מריעין לו.

לא זכיתי להבין, אף שניתנה נבואה לשוטים, למה הוצרך מר בר"א לעשות מעשים בפועל לקבל את ה'ריש מתיבתא', עד כדי להשאיר אצלו את אלו שבאו להמלך עמו על רב אחא ולדרוש להם הוא, הרי אם אכן יש אמת בנבואה זו, היה לו להאמין שהנבואה תתקיים באיזה אופן שיהיה, ולא לעשות כלום לקרב הדבר, וכ"ש שלא לקחת אליו את זוגי דרבנן שבאו להמלך על רב אחא?

אולי יש ליישב ע"פ הגמ' דלעיל דף ג:, גבי הורדוס.
דאיתא ששמע בת קול דאמרה, כל עבדא דמרד השתא מצלח.
וא"כ לפעמים יש עת-רצון זמני לעניין הזה, וכן בנ"ד. שנסע לשם והמתין לראות היצליח ה' דרכו אם לא.
תדע, שהוא עצמו לא הזמין אף זוגא דרבנן, וחיכה שישלחו לו. ומששלחו לו, עכבם.
 

דווס

משתמש רגיל
כנראה שהוא לא שמע על המושג השתדלות, כשצריך לעשות אז עושים. הזלזול ברבנים שנותנים מזמנם לתלמידים הוא דבר תמוה ביותר, זה כמו רופא שמטפל בחולים אבל יש רופא שמלמד תלמידים מי יותר גדול?
 

E. W

משתמש ותיק
דווס אמר:
כנראה שהוא לא שמע על המושג השתדלות, כשצריך לעשות אז עושים. הזלזול ברבנים שנותנים מזמנם לתלמידים הוא דבר תמוה ביותר, זה כמו רופא שמטפל בחולים אבל יש רופא שמלמד תלמידים מי יותר גדול?

כמדומני שאף אחד לא זלזל בהם, ס"ה העמידו דברים על אמיתותם שאברך שלומד תורה לשמה מעלתו הרבה יותר מאחרים שבתכלס' לומדים הרבה פחות, ומקבלים כסף וכבוד וכ"ו הרבה יותר מאברך על מה שכן לומדים..... 
 

דווס

משתמש רגיל
אולי באמת צריך לכבד אותם יותר מאברכים הם מחנכים את הילדים, עכשיו נפטר ר' אברהם סטפנסקי זצ"ל כמה שעות הוא למד ביום אני לא יודע אבל מה שהוא עשה למען התלמידים שלו א"א לקחת לו זאת אומרת שהוא הקריב מהתורה שלו למען התלמידים. ויש כאן גם את הענין שאם בחור נכנס לישיבה הוא צריך לכבד את הרמי"ם המשגיחים הגדולים והקטנים המישיבים וגם להכנס לשעורים ולשיחות שלהם, אם יזלזלו בהם למה שבחורים ילמדו מהם ממי ילמדו? ובדרך כלל מי שמתמנה לתפקיד הוא מוכשר לכך, למשל בן של ראש ישיבה הוא יודע איך לדבר עם בחור צעיר לייעץ בשידוכיםוכדו' זה גם חשוב, גם בטחון עצמי ונסיון זה חשוב מי שאבא שלו מוסר שיעור גם הוא ידע איך למסור.
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
דווס אמר:
אולי באמת צריך לכבד אותם יותר מאברכים הם מחנכים את הילדים, עכשיו נפטר ר' אברהם סטפנסקי זצ"ל כמה שעות הוא למד ביום אני לא יודע אבל מה שהוא עשה למען התלמידים שלו א"א לקחת לו זאת אומרת שהוא הקריב מהתורה שלו למען התלמידים. ויש כאן גם את הענין שאם בחור נכנס לישיבה הוא צריך לכבד את הרמי"ם המשגיחים הגדולים והקטנים המישיבים וגם להכנס לשעורים ולשיחות שלהם, אם יזלזלו בהם למה שבחורים ילמדו מהם ממי ילמדו? ובדרך כלל מי שמתמנה לתפקיד הוא מוכשר לכך, למשל בן של ראש ישיבה הוא יודע איך לדבר עם בחור צעיר לייעץ בשידוכיםוכדו' זה גם חשוב, גם בטחון עצמי ונסיון זה חשוב מי שאבא שלו מוסר שיעור גם הוא ידע איך למסור.
אני לא מבין, מה יותר חשוב לחנך אחרים ללמוד או ללמוד בעצמו??? זה ברור שעבודת הקודש של המלמדים היא לאין ערוך ושיעור, אולם כמובן הרבה יותר חשוב ללמוד בעצמו מאשר לחנך אחרים ללמוד.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
דווס אמר:
אולי באמת צריך לכבד אותם יותר מאברכים הם מחנכים את הילדים, עכשיו נפטר ר' אברהם סטפנסקי זצ"ל כמה שעות הוא למד ביום אני לא יודע אבל מה שהוא עשה למען התלמידים שלו א"א לקחת לו זאת אומרת שהוא הקריב מהתורה שלו למען התלמידים. ויש כאן גם את הענין שאם בחור נכנס לישיבה הוא צריך לכבד את הרמי"ם המשגיחים הגדולים והקטנים המישיבים וגם להכנס לשעורים ולשיחות שלהם, אם יזלזלו בהם למה שבחורים ילמדו מהם ממי ילמדו? ובדרך כלל מי שמתמנה לתפקיד הוא מוכשר לכך, למשל בן של ראש ישיבה הוא יודע איך לדבר עם בחור צעיר לייעץ בשידוכיםוכדו' זה גם חשוב, גם בטחון עצמי ונסיון זה חשוב מי שאבא שלו מוסר שיעור גם הוא ידע איך למסור.
אני לא מבין, מה יותר חשוב לחנך אחרים ללמוד או ללמוד בעצמו??? זה ברור שעבודת הקודש של המלמדים היא לאין ערוך ושיעור, אולם כמובן הרבה יותר חשוב ללמוד בעצמו מאשר לחנך אחרים ללמוד.
 

מה דפשיטא ליה למר, לדידי צ"ע טובא.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
E. W אמר:
דווס אמר:
כנראה שהוא לא שמע על המושג השתדלות, כשצריך לעשות אז עושים. הזלזול ברבנים שנותנים מזמנם לתלמידים הוא דבר תמוה ביותר, זה כמו רופא שמטפל בחולים אבל יש רופא שמלמד תלמידים מי יותר גדול?

כמדומני שאף אחד לא זלזל בהם, ס"ה העמידו דברים על אמיתותם שאברך שלומד תורה לשמה מעלתו הרבה יותר מאחרים שבתכלס' לומדים הרבה פחות, ומקבלים כסף וכבוד וכ"ו הרבה יותר מאברך על מה שכן לומדים..... 

כב' לא הזכיר שהם מלמדים תורה לשמה, (ולא עסקינן בשאינם הגונים כי יש גם אברכים שאינם הגונים).
 
כמעיין המתגבר אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב בנוגע לכותרת האשכול, אעיר דרבותי למדוני שאין שטעלע יותר מכובדת מהשטעלע הנקראת אברך.
מבלי לזלזל ח"ו ברבותיך, הם עזבו את ה"שטעלע" של אברך לטובת שטעלע'ס מכובדות פחות
רבותי הבהירו לי שבגיל שישים כבר לא פשוט לשבת בכולל מכמה סיבות, אבל עד גיל מבוגר אין לחפש שטעלע.
ועל האברכונים הצעירים מאוד שיש להם קשרים והם ישר נהפכים להיות ר''מ עם פראק וכו', קראו עליהם רבותי בהלצה מקטנותם יצאו לבגר (מושג שנאמר בש''ס בקשר לאיילונית שלא היה לה זמן נערות).
מעניין לשמוע את נימוקם כדי להחכים, והאם הם חושבים שהם סוג ב' רק מהסיבות שלהם היו צריכים לחפש שטעלע' או שבגיל הזה זה יותר מאברך
[דרך אגב רוב רובם של מרביצי התורה לא התחילו בגיל 60 אלא הרבה יותר מוקדם]
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
מבלי לזלזל ח"ו ברבותיך, הם עזבו את ה"שטעלע" של אברך לטובת שטעלע'ס מכובדות פחות
רבותי הבהירו לי שבגיל שישים כבר לא פשוט לשבת בכולל מכמה סיבות, אבל עד גיל מבוגר אין לחפש שטעלע.
ועל האברכונים הצעירים מאוד שיש להם קשרים והם ישר נהפכים להיות ר''מ עם פראק וכו', קראו עליהם רבותי בהלצה מקטנותם יצאו לבגר (מושג שנאמר בש''ס בקשר לאיילונית שלא היה לה זמן נערות).
מעניין לשמוע את נימוקם כדי להחכים, והאם הם חושבים שהם סוג ב' רק מהסיבות שלהם היו צריכים לחפש שטעלע' או שבגיל הזה זה יותר מאברך
[דרך אגב רוב רובם של מרביצי התורה לא התחילו בגיל 60 אלא הרבה יותר מוקדם]
אגב יש הבדל ברור בין מחפש שטעלע בבחינת פרה הרוצה מאוד להניק, לבין מחפש שטעלע בשביל כבוד או כסף וכו', ולפעמים הם פרה בלי חלב שרק מקשים על העגל.
 
 

E. W

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
E. W אמר:
דווס אמר:
כנראה שהוא לא שמע על המושג השתדלות, כשצריך לעשות אז עושים. הזלזול ברבנים שנותנים מזמנם לתלמידים הוא דבר תמוה ביותר, זה כמו רופא שמטפל בחולים אבל יש רופא שמלמד תלמידים מי יותר גדול?

כמדומני שאף אחד לא זלזל בהם, ס"ה העמידו דברים על אמיתותם שאברך שלומד תורה לשמה מעלתו הרבה יותר מאחרים שבתכלס' לומדים הרבה פחות, ומקבלים כסף וכבוד וכ"ו הרבה יותר מאברך על מה שכן לומדים..... 

כב' לא הזכיר שהם מלמדים תורה לשמה, (ולא עסקינן בשאינם הגונים כי יש גם אברכים שאינם הגונים).
שאלה לי אליך, לדעתך לו יצוייר שלמועצת גדולי התורה היו נכנסים רק מלמדים בחיידר בכיתה ח'(שדרך אגב, הם מרביצים תורה לכלל ישראל בדיוק כמו ר"מ בישיבה), והסידור קידושין, והימים על ימי מלךבחתונות ושאר ענייני הכבוד בציבור שלנו היו רק למלמדים בכיתה ח', וכן המשכורת היתה פי 2 למלמד מאשר לר"מ בישיבה גדולה, האם גם אז הרמים והראשי ישיבות היו ממשיכים להיות רמים וראשי ישיבות , או שהיו עוברים להיות מלמדים???   
לדעתי אברכים רציניים שנשארים שקועים בלימוד גם בגיל 40 ו50 לומדים תורה לשמה פי אלף מאותם אלו שעזבו את הכולל לטובת משרה שמכניסה להם המון כבוד וכסף, הם אנשים ת"ח גדולים וצדיקים ומה שאתה רוצה, אבל תורה לשמה, לדעתי לא! ( כמובן שאני לא מכליל את כולם ח"ו, אבל תחשוב בכנות על הדוגמא שהבאתי לעיל)
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
רבותי הבהירו לי שבגיל שישים כבר לא פשוט לשבת בכולל מכמה סיבות, אבל עד גיל מבוגר אין לחפש שטעלע.
הלוואי ויהיה הדבר כן, שאז יהיו בכוללים גם אברכים בני חמישים שישים שכבר גמרו חלק ניכר מהש"ס, ואפשר לשאול אותם איפה נמצא או מה הביאור, וישביחו את האברכים הצעירים. לצערנו כל יהודי בן 40 שמקבל שטעלע של משיב או ראש בקיאות ועסוק בלענות לבחורים על שאלות שגם אברך בן 30 יוכל לענות להם, והכולל שממנו הלך - ניטל הודה זיוה והדרה! אי אפשר לשואלו את השאלות היותר כבדות שיש לאנשים בני 30.
עוד שמעתי בשם הגרי"ז, שאחרי שהאדם מקבל שטעלע הוא מחוייב כבר למסור שיעור לא משנה מה, ואם אין לו דברים אמיתיים צריך להתעקם מעט.
לא לקפוץ. לא אמרתי שכל מי שיש לו שטעלע הוא עקום. פשוט צריך מאוד להתאמץ כדי שתמיד יהיו הדברים אמת, והמבחן לקבל אותו לשטעלע אינו עד כמה יכול להתאמץ, אלא מי האבא שלו והשווער שלו וכדו'.
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
דווס אמר:
אולי באמת צריך לכבד אותם יותר מאברכים הם מחנכים את הילדים, עכשיו נפטר ר' אברהם סטפנסקי זצ"ל כמה שעות הוא למד ביום אני לא יודע אבל מה שהוא עשה למען התלמידים שלו א"א לקחת לו זאת אומרת שהוא הקריב מהתורה שלו למען התלמידים. ויש כאן גם את הענין שאם בחור נכנס לישיבה הוא צריך לכבד את הרמי"ם המשגיחים הגדולים והקטנים המישיבים וגם להכנס לשעורים ולשיחות שלהם, אם יזלזלו בהם למה שבחורים ילמדו מהם ממי ילמדו? ובדרך כלל מי שמתמנה לתפקיד הוא מוכשר לכך, למשל בן של ראש ישיבה הוא יודע איך לדבר עם בחור צעיר לייעץ בשידוכיםוכדו' זה גם חשוב, גם בטחון עצמי ונסיון זה חשוב מי שאבא שלו מוסר שיעור גם הוא ידע איך למסור.
אני לא מבין, מה יותר חשוב לחנך אחרים ללמוד או ללמוד בעצמו??? זה ברור שעבודת הקודש של המלמדים היא לאין ערוך ושיעור, אולם כמובן הרבה יותר חשוב ללמוד בעצמו מאשר לחנך אחרים ללמוד.

מה דפשיטא ליה למר, לדידי צ"ע טובא.
מדוע? הרי פשוט שאם אתה מחנך ללמוד, אז הלימוד עצמו יותר חשוב מהחינוך, לא כך?
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
הצבי אמר:
נתנאל_ב אמר:
והמבחן לקבל אותו לשטעלע אינו עד כמה יכול להתאמץ, אלא מי האבא שלו והשווער שלו וכדו'.
הוצש''ר
ציטטת בלי הרישא וזו הוצש"ר. כתבתי קודם שלא לקפוץ. לא אמרתי שכל מי שיש לו שטעלע הוא עקום. 
ובאמת פעמים שהוא ישר ועמל בתורה, אלא שלא בגלל זה קיבלו אותו לשטעלע, וזה לא מה שעניין אותם כשבחרוהו, ומ"מ זכו בעמל בתורה ור"מ ישר. 
 
חלק עליון תַחתִית