נדיב לב אמר:
*ראשון בתור הוא ידידינו אבי הכלה שישמיע באשכול מנאומו חוצב הלהבות בדרשת האירוסין.:)
א. מסיבת שמחת האירוסין עדיין לא התקיימה, ותתקיים בעזה"י ביום ראשון הקרוב בערב - אור לי"ז מנחם אב הבעל"ט.
ב. בזמן ה'ווארט' אמרתי למחותני שליט"א אבי החתן, שהיה לי קושיא חזקה כלפי הקב"ה כביכול, שאחרי המחשבה נתיישבה לי בטוב טעם ודעת.
חז"ל אמרו (שבת י:) אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ, צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעָם.
הרי כשנותנים מתנה צריכים להודיע למקבל שהולכים לתת לו מתנה, וצריכים להודיע לו את ערך המתנה שנותנים לו. וגם הקב"ה מתנהג כן, וכאשר נלמד ממשה.
והקשתי, א"כ למה הקב"ה לא הודיע לי מראש שהוא הולך לתת לנו מתנה טובה מאוד ויקר ערך של חתן יקר וחשוב ולמדן ויר"ש וכו', בן למשפחה חשובה ומרוממת כזאת, וגם אחרי שקיבלתיו לא הודיע לי את כל מעלותיו וערכו ומעלות וערך משפחתו החשובה.
והיה אולי מקום לתרץ שבסוף הגמ' שם מקשה הגמ' מהפסוק "ומשה לא ידע כי קרן אור פניו", ולמה לא הודיע הקב"ה למשה שהוא נתן לו את המתנה של קרן אור פניו, ומתרצת הגמ' דסמילתא דעבידא לגלויי אין צריך להודיעו.
ואולי ה"נ בניד"ד עתידין כל מעלותיו של החתן ומשפחתו החשובה להתגלות בתפארתם, ולכן לא הי' הקב"ה צריך להודיע לי.
אמנם לי נראה שלגבי המתנה שלנו יש תשובה הרבה יותר טובה.
זכור לי סיפור מלפני כמה שנים שהתארחו אצלנו בבית זוג יהודים מבוגרים שלא זכו [עדיין] להיות מתוך ציבור החרדי, ושאלני האשה שאלה קנטרית - וזו שאלתה: "למה חושבים החרדים שרק איתם מדבר הקדוש ברוך הוא, ורק הם יודעים מה דעתו ורצונו של הקב"ה מעם ישראל בפרט, ומהעולם כולו בכלל, וכי אנחנו לא יהודים?? ואולי הקב"ה מדבר גם עמנו?? ואולי גם אנחנו שלא חרדים יודעים מה דעתו ורצונו של הקב"ה?? וכי יש לחרדים מונופול ובלעדיות על שיחות מהקב"ו??
וזה מה שהשבתי לה: "אני מסכים איתך לגמרי, לחרדים אין בלעדיות כלל לקבלת שיחות מהקב"ה, ואכן גם איתך מדבר הקב"ה, והוא מודיע לך את דעתו ורצונו, ואין הבדל בזה גדול בין החרדים לבין אחרים, אלא ההבדל הגדול הוא בין אלה שמקשיבים להודעות שהם מקבלים מהקב"ה, וקוראים את המסרים שהקב"ה שולח להם, ולכן הם יודעים מהו דעתו ומה רצונו על פי תוכן ההודעות והמסרים שהוא שולח להם, בניגוד לאלה שאינם כך, שלצערי לומר שלא קוראים את ההודעות, ולא מקשיבים להודעות שנשלחים עליהם מהקב"ה, ואיך יידעו מהו תוכן הודעות אלו אם לא יקראו אותם, ולא יקשיבו להם, ולפעמים אף אם קוראים או שומעים את ההודעה עצמה, לא בודקים ממי הגיע המסר שנשלח או ההודעה שהושמעה, ואיך ידעו שתוכנו הוא דעת הקב"ה ורצונו, אם לא טרחו לברר שההודעה הגיע ממנו יתברך שמו?
ועל פי כך אני מיישב את קושייתי הנ"ל, אכן לפני שקבלנו את המתנה הגדולה הזאת, של החתן היקר שלנו, שלח לי הקב"ה כמה וכמה הודעות ומסרים, בתחילה על ידי השדכן שהציע את השידוך, ועל ידי כל הרבנים והחברים של החתן ששמענו מהם על מעלותיו וערכו הגדול של החתן, וכן מחברי המשפחה ששמענו על יקרת ומעלת משפחת החתן.
ולא זו בלבד אלא גם הסיעתא דשמיא המיוחדת שזכינו לו בכל שלב ושלב של מהלך השידוך, והשכל הישר שזכינו לו בקבלת החלטות לגבי שאלות שהיו לנו, כל אלה היו ההודעות שהקב"ה שלח לנו מראש להודיע לנו "מתנה טובה יש לי בבית גנזי, ואני רוצה לתתו לכם, ואמר לכל השלוחים הנאמנים "לכו והודיעו לו".
רק שאני בעניות דעתי, לא התבוננתי לראות ממי מגיעים ההודעות האלה, ובחלקם אף לא הקשבתי להם בעיון הצריך, ולא קראתי אותם במילואים, ואיך אקבל את ההודעה על המתנה טובה מהקב"ה אם לא קראתי ולא הקשבתי להודעות, ולא שמתי את לבי לראות שההודעות מגיעים ממנו יתברך שמו.
ויה"ר שנזכה תמיד לשמוע, ולהקשיב, ולקרוא את כל ההודעות והמסרים שנשלחים אלנו משמים, ונזכה לשים לב שאכן הם מסרים ממנו יתברך, וכך נזכה להתייחס אליהם כראוי, ולגלות מה הקב"ה רוצה להודיע לנו בזה, ובמקרה של מתנות טובות שהקב"ה נותן לנו, שנדע שהוא מודיע לנו על נתינתם, וגם על מעלתם וערכם הגדול ובזה נוכל להודות לו על כל המתנות הטובות שהוא נותן לנו ומשפיע עלינו ברוב טובו וחסדו ורחמנותו תמיד, ונזכה בס"ד להכיר לו טובה כראוי לגודל ערך כל המתנות הטובות ממנו יתברך.