חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי

[המתאבק]

חידה חדשה:

איזה משנה מובאת הכי הרבה פעמים בש"ס [הכוונה לדין אחד מהמשנה ולא למשנה שלמה]?
אין באפשרותי לברר האם אכן זו התשובה האמיתית אך כדאי הוא אותו גאון לסמוך עליו.

עוד יש לציין דאחד מהראשונים כתב על משנה אחרת שהיא המוזכרת הכי הרבה פעמים בש"ס אך דבריו צ"ב.

אפשר לרפרף בכל כרך של הש"ס ולהסתכל רק במסורת הש"ס, ולחפש את הקטע שמביא שם הכי הרבה מרא"מ.

מכיון שלוקח לרבינו איש תם @יושב אוהלים קצת יותר זמן ממה שתכנן על מנת לרפרף על כל מסורת הש"ס.

אתן רמז קטן:

אחד מהראשונים נתקשה מדוע משנה מסויימת מופיעה יותר משאר המשניות, ודבריו הובאו באחד ממפרשי המשנה המפורסמים על אותה משנה.
אמנם משנה זו שכתב לא מופיעה כלל הרבה פעמים אלא משנה אחרת הנמצאת שתי פרקים אחר כך. 

[התורה היא חיינו]

דברים נבונים. 
וברכותינו לרגל יום השמחה, שנת הארבעים.
 

[לעיתים נושאים נדחים שלא היה מגיע אליהם לולי זה].

הזכרת לי מעשה 
הגיע לפני ר' אברהם גניחובסקי זצוק"ל אחד הת"ח ובתוך דבריו אמר שמצא לגבי סוגיא פלונית ש"ך נידח, שדן באותה הסוגיא.
ואמר לו האי גאון, שלא הש"ך נידח, אלא אתה נידח מהש"ך.
 

[המתאבק]

שתי חידות חדשות:

א. כיצד יתכן אשה שנתגרשה ונאסרה לכהונה ומ"מ לאחר מכן תוכל לחזור להיתרה?
ב. (חידה קלה) כיצד יתכן אדם שיאכל פת בראש חודש [ויתחיל לאכול בר"ח וגם יגמור בר"ח] ומ"מ לא יזכיר יעלה ויבוא מעיקר הדין? 

[התורה היא חיינו]

א. כיצד יתכן אשה שנתגרשה ונאסרה לכהונה ומ"מ לאחר מכן תוכל לחזור להיתרה?

למ"ד אתי מיאון ומבטל גיטא.

אני לא בסוגיא,
אולי הגמ' דח' שיטה זו. ?

[המתאבק]

א. כיצד יתכן אשה שנתגרשה ונאסרה לכהונה ומ"מ לאחר מכן תוכל לחזור להיתרה?

למ"ד אתי מיאון ומבטל גיטא.

אני לא בסוגיא,
אולי הגמ' דח' שיטה זו. ?

כשהתורה היא חייו לא צריך תוכנות חיפוש כדי לדעת.

נפלא ביותר!

הדבר נפסק באבן העזר סי' ו' סעי' ב'

[יושב אוהלים]

דברים נבונים. 
וברכותינו לרגל יום השמחה, שנת הארבעים.
 

[לעיתים נושאים נדחים שלא היה מגיע אליהם לולי זה].

הזכרת לי מעשה 
הגיע לפני ר' אברהם גניחובסקי זצוק"ל אחד הת"ח ובתוך דבריו אמר שמצא לגבי סוגיא פלונית ש"ך נידח, שדן באותה הסוגיא.
ואמר לו האי גאון, שלא הש"ך נידח, אלא אתה נידח מהש"ך.
 

מענין לענין באותו מהלך,
פעם ניגשתי להגאון הגדול ר' יצחק סולובייצ'ק שליט"א בישיבתו, ואמרתי לו "מצאתי היום "רמב"ם מאוד מעניין". (איך האב גיפונען היינט א "זייער אינטרסנטע רמב"ם").
ואמר לי הגרי"ס "אני אשמח לראות את ה"רמב"ם המעניין" שמצאת, אבל בתנאי שתחילה תראה לי אפילו רמב"ם א' "לא מעניין" שמצאת אי פעם בחייך.

[בן יהוידע]

א. כיצד יתכן אשה שנתגרשה ונאסרה לכהונה ומ"מ לאחר מכן תוכל לחזור להיתרה?

אמרו לה מת בעלך ונתקדשה וחזר בעלה אע״פ שנתן לה השני גט לא פסלה.
ואל תשיבני שהרי הגט אינו כלום דגם במיאון אחרי הגט - למאן דסבירא ליה כך - הגט אינו שוה כלום.
וה״ה כאן לכאורה גם אם גירשה ורק אח״כ חזר בעלה הדין זהה.

[התורה היא חיינו]

אמרו לה מת בעלך ונתקדשה וחזר בעלה אע״פ שנתן לה השני גט לא פסלה.

מדוע אינה נאסרת משום אשת איש שזינתה ?

[איכא בשוקא]

מדוע אינה נאסרת משום אשת איש שזינתה ?

איירי בהתירוה בי"ד

[הצעיר שבחבורה]

אמרו לה מת בעלך ונתקדשה וחזר בעלה אע״פ שנתן לה השני גט לא פסלה.

מדוע אינה נאסרת משום אשת איש שזינתה ?

נתקדשה, ולא נישאת.

[הצעיר שבחבורה]

מדוע אינה נאסרת משום אשת איש שזינתה ?

איירי בהתירוה בי"ד

ואנן תנן ביבמות

היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה 

[התורה היא חיינו]

מדוע אינה נאסרת משום אשת איש שזינתה ?

איירי בהתירוה בי"ד

אאל"ט בכהן ל"מ היתירוה, 

ולכאו' כפי שביאר הרב @הצעיר שבחבורה 

[עריכה : הקדים אותי הרב הצעיר שליט"א]

[איכא בשוקא]

אאל"ט בכהן ל"מ היתירוה, 

ולכאו' כפי שביאר הרב הצעיר שבחבורה

ואנן תנן ביבמות
היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה

בשטף הקריאה לא שמתי ליבי לאמור בחידה.

[המתאבק]

איזה הלכות למדים בש"ס מגימטריא
[יש הרבה].

אחר הרשימה המקיפה של הרב @המתאבק וכדבריו שלא כל הרשימה היא הלכות, הוצאתי את ההלכות מהרשימה והוספתי עוד קצת.

נזירות ל' יום
מיתה בידי שמים
שיעור הין
חסידים הראשונים משמשין מיטתם ברביעי בשבת
ספק בבהמה אם ביכרה (לא חיישינן לטינוף אם ילדה). (שני דינים אלו נלמדים מהריון)
ל"ט מלאכות שבת
להישאר מהסנהדרין שליש
אולי חומר מצות ציצית (לא ממש הלכה)
מותר לכהן לתת מחצית השקל.
י"ב שורות בגט
תוס' שבת קל מילה בשמיני היא יו"ט.

יישר כח על ברירת הבר מן התבן, אך יש לדון בכמה נקודות.

א. (הערה כללית שנוגעת לעיקר העניין ולאו דווקא לדבריך)
הרא"ש בנזיר ה. על הלימוד של סתם נזירות ל' יום מ"יהיה" כתב וז"ל יראה דגמרא גמירי לה ואסמכוה אהך גימטריא דלאו מי"ג מידות היא שהתורה נדרשת.
ונמצא לדבריו דכל הגמ' שלמדו הלכות מגימטריא זהו אסמכתא בעלמא. 
ב. מיתה בידי שמים בגיל ס' לכאורה אינה הלכה ואין חיוב על האדם למות בגיל זה [אא"כ כוונתך להא דאב יוסף עביד יומא טבא לרבנן כשהגיע לגיל ס' אך מלבד דאין זו הלכה הא דעשה כן הוא משום דנפיק מכלל כרת ולא משום המיתה בידי שמים וא"כ אינו ענין לגימט' של כלח].
ג. מה שכתבתם לענין ספק בהמה אם ביכרה, לא הבנתי כלל את כוונתכם, דנהי שגם עיבור בהמה גסה טהרה הוא תשעה חדשים אך מנלן דהוה כמנין הריון באשה [והגמ' בבכורות כא דנה האם יולדת למקוטעין ולא השוותה זאת לאשה]. 
ואם כבר היה צריך כבודו לומר דאיכא נפק"מ לענין האם תלינן באשה לומר שילדה למקוטעים [אמנם הנפק"מ להלכה אינה נמצאת בגמ' אך יוצאת מכח הגימטריא].
ד. לעניין ל"ט מלאכות שבת יש לדייק דהפני יהושע בשבת מט: דן האם ילפינן מהכא את המנין של ל"ט מלאכות או דילפינן רק את החילוק לל"ט חטאות היכא דעביד לכולהו עיי"ש.
ה. להישאר מהסנהדין שליש כוונתכם לדברי התוס' בסנהדרין יד: בשם י"מ דהדרשה של אל יחסר המזג היינו דמזג בגי' 50, אך כל הראשונים דחו פירוש זה [עיין תוס' ב"ב צו:] וכמפורש להדיא במדרש בירושלמי ובפסיקתא דהלימוד הוא מדרך מזיגה.
ו. חומר מצות ציצית כוונתכם להא דציצית שקולה כנגד כל המצוות, אך הדבר אינו מבואר כלל בגמ' אלא רק ברש"י [הגמ' לומדת זאת מההיקש לועשיתם את כל מצוותי] וא"כ אינו דבר הנלמד בש"ס.
ז. כהן השוקל מחצית השקל כוונתכם לירושלמי בשקלים פ"א ה"ג אך צריך לתקן את לשונך דכתבת שכהן מותר לשקול וזה טעות כיון דכך היא שיטת ר' יהודה אך הלימוד מהגי' של זה יתנו דריש ר' יוחנן ב"ז והוא לומד מכך דכהן חייב לשקול.
ומ"מ זהו רק ירושלמי ולא בבלי [ורק הובא ברש"י במנחות כא:].
ובדוחק אולי נכלל בכלל ההלכות בש"ס משום שנלמד בדף היומי.
ח. י"ב שורות בגט לא הוזכר בש"ס כלל אלא אלו רק דברי התוס' בריש גיטין לבאר המנהג.
ט. לענין מילה הזכרתם לבד שאין זה גמ' אלא רק תוס' שמבאר בהכי את דברי הפרקי דר"א [והלשון יו"ט שכתבם אינו מדוייק דהנידון שם לענין לעשות משתה ושמחה].

ומ"מ אין מקום להביא דברים שנאמרו רק בראשונים דא"כ ישנם עוד עשרות שנאמרו בראשונים ופשוט דכל הני אינן הלכות שנלמדות מגימט' אלא הוו רק רמיזות.
ואם נרצה להביא גם את דברי הראשונים נצטרך להעתיק חצי מדברי הבעל הטורים על התורה ואכמ"ל. 

[פדהצור השרף]

יראה דגמרא גמירי לה ואסמכוה אהך גימטריא דלאו מי"ג מידות היא שהתורה נדרשת.

חלשה דעתנו מבקיאות ההרים הרמים @המתאבק והגה"ג ר' @דוד ה.
ומשום כבודו דהרב דוד ה. אציין, שהביא את מקורותיו במהירות מקופיא, תוך דקות ספורות בפרטי, ומענוונתנותו וכדי שלא להרוס את אפקט החידה, לא כתב ברבים!

נ.ב. עי' בברייתא דל"ב מדות [מס' 29] שכותב "מלשון גימטריא".

[המתאבק]

יראה דגמרא גמירי לה ואסמכוה אהך גימטריא דלאו מי"ג מידות היא שהתורה נדרשת.

חלשה דעתנו מבקיאות ההרים הרמים @המתאבק והגה"ג ר' @דוד ה.
ומשום כבודו דהרב דוד ה. אציין, שהביא את מקורותיו במהירות מקופיא, תוך דקות ספורות בפרטי, ומענוונתנותו וכדי שלא להרוס את אפקט החידה, לא כתב ברבים!

נ.ב. עי' בברייתא דל"ב מדות [מס' 29] שכותב "מלשון גימטריא".

עיין בהקדמה לאותה ברייתא דהובאו דברי ספר הכריתות שביאר בכמה אופנים אמאי ר' ישמעאל חשיב רק י"ג ולא ל"ב ובאחד מהטעמים כתב דזהו משום שהל"ב מידות נאמרו לענין אגדה ולא לעניין לימוד ההלכה.
ובהגהות היעב"ץ שם כתב דזוהי הדרך העיקרית וכמפורש בריש אותה ברייתא כל מקום שאתה מוצא דברי ר"א בנו של ריה"ג באגדה עשה אזנך כאפרכסת.
אך לא בעינן לכל זה דבמדרש משנת ר' אליעזר השלם מפורש להדיא מנין שדורשין גימטריא בהגדה.
וכן בתחילת הברייתא איתא בשלושים ושלוש מידות ההגדה נדרשת.

נ.ב, אין צורך להגן על כבודו של רבינו דוד ה. משום שתורתו מכרזת עליו בחוץ.
ואדרבה מחמת כן הארכתי לדייק בדבריו משום חשיבותם ולא איפכא.
 

[דוד ה.]

ב. מיתה בידי שמים בגיל ס' לכאורה אינה הלכה ואין חיוב על האדם למות בגיל זה [אא"כ כוונתך להא דאב יוסף עביד יומא טבא לרבנן כשהגיע לגיל ס' אך מלבד דאין זו הלכה הא דעשה כן הוא משום דנפיק מכלל כרת ולא משום המיתה בידי שמים וא"כ אינו ענין לגימט' של כלח].

איני זוכר מה חשבתי כשכתבתי זאת, כעת איני מוצא נ"מ, כדבריך.

ג. מה שכתבתם לענין ספק בהמה אם ביכרה, לא הבנתי כלל את כוונתכם, דנהי שגם עיבור בהמה גסה טהרה הוא תשעה חדשים אך מנלן דהוה כמנין הריון באשה [והגמ' בבכורות כא דנה האם יולדת למקוטעין ולא השוותה זאת לאשה].

זה לא גמרא מפורשת אבל כך רש"י בבכורות בדף כ מסביר אותה.

ז. כהן השוקל מחצית השקל כוונתכם לירושלמי בשקלים פ"א ה"ג אך צריך לתקן את לשונך דכתבת שכהן מותר לשקול וזה טעות כיון דכך היא שיטת ר' יהודה אך הלימוד מהגי' של זה יתנו דריש ר' יוחנן ב"ז והוא לומד מכך דכהן חייב לשקול.

צודק כרגיל.

ט. לענין מילה הזכרתם לבד שאין זה גמ' אלא רק תוס' שמבאר בהכי את דברי הפרקי דר"א [והלשון יו"ט שכתבם אינו מדוייק דהנידון שם לענין לעשות משתה ושמחה].

אכן, אך מקובל להביא מכאן מקור ליו"ט שלו (כגון לגבי אבל).

בנוגע לרוב ההערות האחרות, לא בדקתי כל מקור בפנים, אבל חשבתי שיש בנ"ט להביא את הגימטריות המוכרות מהראשונים כגון גט, ואולי יש לשאול חידה חדשה איזה הלכות מלמדות מגימטריה בראשונים שעל הש"ס (לא בעל הטורים כמובן).

הביא את מקורותיו במהירות מקופיא, תוך דקות ספורות בפרטי,

כמובן שהבאתי רק חלק קטן מהרשימה של הרב @המתאבק ששליטתו בש"ס ובתורה מפחידה.

[במבי]

מי מגדולי ישראל התפלל ערבית עם תפילין ? (חי לפני 400 שנה בערך)

[חימקו]

מי מגדולי ישראל התפלל ערבית עם תפילין ? (חי לפני 400 שנה בערך)

הרבה, כך היה נהוג בהרבה מקומות.
 

[בשלמא]

ב. (חידה קלה) כיצד יתכן אדם שיאכל פת בראש חודש [ויתחיל לאכול בר"ח וגם יגמור בר"ח] ומ"מ לא יזכיר יעלה ויבוא מעיקר הדין?

הביאו לו מליח ופת עמו (ובאופן שא"צ לברך ברכה אחרונה על הטפל)

[המתאבק]

ב. (חידה קלה) כיצד יתכן אדם שיאכל פת בראש חודש [ויתחיל לאכול בר"ח וגם יגמור בר"ח] ומ"מ לא יזכיר יעלה ויבוא מעיקר הדין?

הביאו לו מליח ופת עמו (ובאופן שא"צ לברך ברכה אחרונה על הטפל)

התשובה עצמה נכונה.

אך לא לכך נתכוונתי אלא לגוונא שמברך ברכת המזון ואעפ"כ אינו מזכיר יעלה ויבוא.
[ומכאן והלאה אשתדל בל"נ לדייק יותר בלשון החידות וכמבואר בסנהדרין ה: דבעינן ליטול רשות מרבו שיבדוק האם לשונו פתוח ולא יטעו השומעין את דבריו].
 

[המתאבק]

ואולי יש לשאול חידה חדשה איזה הלכות מלמדות מגימטריה בראשונים שעל הש"ס (לא בעל הטורים כמובן).

רק יצטרכו להגדיר מה נקרא ראשונים על הש"ס רא"ש ר"ן על הרי"ף או גם חי' הראשונים האחרים ואולי כל מה שמובא בקובץ שיטות קמאי.

ובינתיים בשביל לא להפלות את הבעל הטורים.

היכן ה"טור" מביא גימטריות? 

[דוד ה.]

ואולי יש לשאול חידה חדשה איזה הלכות מלמדות מגימטריה בראשונים שעל הש"ס (לא בעל הטורים כמובן).

רק יצטרכו להגדיר מה נקרא ראשונים על הש"ס רא"ש ר"ן על הרי"ף או גם חי' הראשונים האחרים ואולי כל מה שמובא בקובץ שיטות קמאי.

ובינתיים בשביל לא להפלות את הבעל הטורים.

היכן ה"טור" מביא גימטריות? 

יש משהו עם לפני המתפלל אבל אולי זה לא בטור אלא רק בנו"כ.
 

[בשלמא]

היכן ה"טור" מביא גימטריות? 

לחמם טמא
עמכה בזה
ושחטתם בזה
חלולים חלולים
מנין חוטי הציצית
ג"ט מנין י"ב
הוקם על
אני והו
יש עוד?
 

[דוד ה.]

היכן ה"טור" מביא גימטריות?

אני מאמין שגם חלק ממה שהובא לעיל הוא מביא כמו את י"ב שורות של גט.

[בן יהוידע]

יש משהו עם לפני המתפלל אבל אולי זה לא בטור אלא רק בנו"כ.

הנצבת עמכה בזה גימט׳ יב שאסור לישב בד״א של מתפלל מכל צדדיו = יב אמות

[דוד ה.]

היכן ה"טור" מביא גימטריות?

אני מאמין שגם חלק ממה שהובא לעיל הוא מביא כמו את י"ב שורות של גט.

יש גם על מקומות שנרמז שם ע"ב
 

[בשלמא]

היכן ה"טור" מביא גימטריות?

אני מאמין שגם חלק ממה שהובא לעיל הוא מביא כמו את י"ב שורות של גט.

יש גם על מקומות שנרמז שם ע"ב

בכן
 

[המתאבק]

חידה חדשה:

איזה משנה מובאת הכי הרבה פעמים בש"ס [הכוונה לדין אחד מהמשנה ולא למשנה שלמה]?
אין באפשרותי לברר האם אכן זו התשובה האמיתית אך כדאי הוא אותו גאון לסמוך עליו.

עוד יש לציין דאחד מהראשונים כתב על משנה אחרת שהיא המוזכרת הכי הרבה פעמים בש"ס אך דבריו צ"ב.

אפשר לרפרף בכל כרך של הש"ס ולהסתכל רק במסורת הש"ס, ולחפש את הקטע שמביא שם הכי הרבה מרא"מ.

מכיון שלוקח לרבינו איש תם @יושב אוהלים קצת יותר זמן ממה שתכנן על מנת לרפרף על כל מסורת הש"ס.

אתן רמז קטן:

אחד מהראשונים נתקשה מדוע משנה מסויימת מופיעה יותר משאר המשניות, ודבריו הובאו באחד ממפרשי המשנה המפורסמים על אותה משנה.
אמנם משנה זו שכתב לא מופיעה כלל הרבה פעמים אלא משנה אחרת הנמצאת שתי פרקים אחר כך. 

ועכשיו אגלה חצי מהתשובה.

בליקוטי מהרי"ל אות כ"ה כתב דמימי תמהתי על מתניתין מערבין בדמאי אמאי היא נשנית כמה פעמים בתלמוד יותר משום משנה.
והיינו המשנה בדמאי פ"א מ"ד (ואגב בהוצאת מכון ירושלים ציינו פאה פ"א מ"ד וזה טעות כמובן).
והובאו הדברים בתוס' יו"ט שם על המשנה, אך הדבר תמוה כיון שהוזכרה משנה זו בש"ס רק פעמיים [ובתוס' אנשי שם דחק לפרש את דבריו באופן אחר עיי"ש].

אמנם המשנה שאכן מוזכרת בש"ס הכי הרבה פעמים נמצאת שתי פרקים אחר כך,
וכעת נשאר רק לחפש מהי אותה משנה?

[המתאבק]

וכעת חידות חדשות לכבוד בין הזמנים:

א. היכן מצינו בזמן התנ"ך שהיו "מחותנים" עם אותם שמות?
ב. היכן מצינו אצל האמוראים שהיה שווער וחתן עם אותו השם [כך בפשטות]?
ג. היכן מצינו אצל התנאים והאמוראים שקראו לנכד והסב באותו שם [כמובן מלבד שושלת רשב"ג ור' יהודה הנשיא]?.