דוד ה. כתב: ↑03 אוגוסט 2022, 09:23
פדהצור השרף כתב: ↑02 אוגוסט 2022, 17:48
איזה הלכות למדים בש"ס מגימטריא
[יש הרבה].
אחר הרשימה המקיפה של הרב @המתאבק וכדבריו שלא כל הרשימה היא הלכות, הוצאתי את ההלכות מהרשימה והוספתי עוד קצת.
נזירות ל' יום
מיתה בידי שמים
שיעור הין
חסידים הראשונים משמשין מיטתם ברביעי בשבת
ספק בבהמה אם ביכרה (לא חיישינן לטינוף אם ילדה). (שני דינים אלו נלמדים מהריון)
ל"ט מלאכות שבת
להישאר מהסנהדרין שליש
אולי חומר מצות ציצית (לא ממש הלכה)
מותר לכהן לתת מחצית השקל.
י"ב שורות בגט
תוס' שבת קל מילה בשמיני היא יו"ט.
יישר כח על ברירת הבר מן התבן, אך יש לדון בכמה נקודות.
א. (הערה כללית שנוגעת לעיקר העניין ולאו דווקא לדבריך)
הרא"ש בנזיר ה. על הלימוד של סתם נזירות ל' יום מ"יהיה" כתב וז"ל
יראה דגמרא גמירי לה ואסמכוה אהך גימטריא דלאו מי"ג מידות היא שהתורה נדרשת.
ונמצא לדבריו דכל הגמ' שלמדו הלכות מגימטריא זהו אסמכתא בעלמא.
ב. מיתה בידי שמים בגיל ס' לכאורה אינה הלכה ואין חיוב על האדם למות בגיל זה [אא"כ כוונתך להא דאב יוסף עביד יומא טבא לרבנן כשהגיע לגיל ס' אך מלבד דאין זו הלכה הא דעשה כן הוא משום דנפיק מכלל כרת ולא משום המיתה בידי שמים וא"כ אינו ענין לגימט' של כלח].
ג. מה שכתבתם לענין ספק בהמה אם ביכרה,
לא הבנתי כלל את כוונתכם, דנהי שגם עיבור בהמה גסה טהרה הוא תשעה חדשים אך מנלן דהוה כמנין הריון באשה [והגמ' בבכורות כא דנה האם יולדת למקוטעין ולא השוותה זאת לאשה].
ואם כבר היה צריך כבודו לומר דאיכא נפק"מ לענין האם תלינן באשה לומר שילדה למקוטעים [אמנם הנפק"מ להלכה אינה נמצאת בגמ' אך יוצאת מכח הגימטריא].
ד. לעניין ל"ט מלאכות שבת יש לדייק דהפני יהושע בשבת מט: דן האם ילפינן מהכא את המנין של ל"ט מלאכות או דילפינן רק את החילוק לל"ט חטאות היכא דעביד לכולהו עיי"ש.
ה. להישאר מהסנהדין שליש כוונתכם לדברי התוס' בסנהדרין יד: בשם י"מ דהדרשה של אל יחסר המזג היינו דמזג בגי' 50, אך כל הראשונים דחו פירוש זה [עיין תוס' ב"ב צו:] וכמפורש להדיא במדרש בירושלמי ובפסיקתא דהלימוד הוא מדרך מזיגה.
ו. חומר מצות ציצית כוונתכם להא דציצית שקולה כנגד כל המצוות, אך הדבר אינו מבואר כלל בגמ' אלא רק ברש"י [הגמ' לומדת זאת מההיקש לועשיתם את כל מצוותי] וא"כ אינו דבר הנלמד בש"ס.
ז. כהן השוקל מחצית השקל כוונתכם לירושלמי בשקלים פ"א ה"ג
אך צריך לתקן את לשונך דכתבת שכהן
מותר לשקול
וזה טעות כיון דכך היא שיטת ר' יהודה אך הלימוד מהגי' של
זה יתנו דריש ר' יוחנן ב"ז והוא לומד מכך דכהן
חייב לשקול.
ומ"מ זהו רק ירושלמי ולא בבלי [ורק הובא ברש"י במנחות כא:].
ובדוחק אולי נכלל בכלל ההלכות בש"ס משום שנלמד בדף היומי.
ח. י"ב שורות בגט לא הוזכר בש"ס כלל אלא אלו רק דברי התוס' בריש גיטין לבאר המנהג.
ט. לענין מילה הזכרתם לבד שאין זה גמ' אלא רק תוס' שמבאר בהכי את דברי הפרקי דר"א [והלשון יו"ט שכתבם אינו מדוייק דהנידון שם לענין לעשות משתה ושמחה].
ומ"מ אין מקום להביא דברים שנאמרו רק בראשונים דא"כ ישנם עוד עשרות שנאמרו בראשונים ופשוט דכל הני אינן הלכות שנלמדות מגימט' אלא הוו רק רמיזות.
ואם נרצה להביא גם את דברי הראשונים נצטרך להעתיק חצי מדברי הבעל הטורים על התורה ואכמ"ל.