ברכה על הדיבור?

נושאים שונים

פותח הנושא
יהי חסדך עלינו
מאמרים: 0
הודעות: 60
הצטרף: 05 יוני 2019, 13:57
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ברכה על הדיבור?

שליחה על ידי יהי חסדך עלינו » 11 פברואר 2020, 11:50

האם ידוע לת"ח מדוע לא מברכים בבוקר על הדבור? כמו שאר הדברים? והרי זה דבר מרכזי.?


HaimL
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1032
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכה על הדיבור?

שליחה על ידי HaimL » 11 פברואר 2020, 12:02

יהי חסדך עלינו כתב:
11 פברואר 2020, 11:50
האם ידוע לת"ח מדוע לא מברכים בבוקר על הדבור? כמו שאר הדברים? והרי זה דבר מרכזי.?
כוונתך לברך ברוך משיח אלמים. אפשר לומר בזה כמה טעמים. אני חושב שהוא בגלל שהאילם לא יכול לברך, אם כן עצם הברכות כולל את השבח של משיח אלמים, שאם אין דיבור, ברכה מניין. 
 


פותח הנושא
יהי חסדך עלינו
מאמרים: 0
הודעות: 60
הצטרף: 05 יוני 2019, 13:57
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על הדיבור?

שליחה על ידי יהי חסדך עלינו » 11 פברואר 2020, 12:15

גם אלוקי נשמה מברכים אע"פ שמת לא יכול לברך..........


הכהן
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 922
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על הדיבור?

שליחה על ידי הכהן » 11 פברואר 2020, 12:38

ועל השמיעה?


HaimL
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1032
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכה על הדיבור?

שליחה על ידי HaimL » 11 פברואר 2020, 13:07

יהי חסדך עלינו כתב:
11 פברואר 2020, 12:15
גם אלוקי נשמה מברכים אע"פ שמת לא יכול לברך..........
לכן אולי לא מברכים ברוך מחיה המתים. אבל התכוונתי לומר שבכל הברכות, השבח הוא נפרד מהדבר שנותנים עליו את השבח. ואם היו מברכים משיח אלמים, אז עצם הברכה היא גופא השבח וכמו הדעה שאין מברכים אשר קבו"צ לספר ביציאת מצרים, מפני שבזה גופא כבר יצא. 
 


משבט הכהונא
מאמרים: 0
הודעות: 127
הצטרף: 06 ספטמבר 2019, 00:26
נתן תודה: 43 פעמים
קיבל תודה: 31 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכה על הדיבור?

שליחה על ידי משבט הכהונא » 11 פברואר 2020, 19:12

היות שאף אחד לא ענה אענה חלקי למרות שהוא קצת דחוק
הנה סיבת עשיית הברכות הוא כדי להשלים המאה ברכות בכל יום כדמשמע בגמ' ובפוסקים וע"כ ראו בגמ' להוסיף את המובחרים שבהם דהיינו דברי חידוש שהאדם יתרגש בהם ויברך עליהם וע"כ הסדר הוא כשלובש חלוקו והוא מושכב יברך מלביש ערומים וכשיניח ידו על עיניו דרך חלוק יברך פוקח עורים וכו' כמו שאכתוב לקמן אינ ם דברים שבאים מיד בשכיבה אלא ידוש אחר חידוש שיש לו לבוש שיכול לראות שאינו כפות אבל עמם החידוש שהוא חיי ובריא רואה זאת בסיכום העניין ומברך אלו-ה נשמה אמנם כי כן יש להוסיף כי על השמיעה לכאו' שפיר מברך הנותן לשכוי בינה ולכאו' בכוונה ששמוע קול התרנגול ומבין (ולא שהתרנגול הוא מבין) רק שהגאונים ראו לנכון להוסיף ברכה הנותן ליעף כח ולכאו' הכוונה כח בכל המעשים וזה לא נפק"מ בין הפוסקים אי מברך על עצמו או על חידושו של עולם כי בכל גווני עדיין האדם מרגיש חידוש זה כנ"ל
עוד יש לומר כי הכל רזי דרזין שאין לנו השגה בזה וכמו שהרב הב"י כתב שלא לברך הנותן ליעף כח מאחר דלא ניתן להוסיף אמש"כ בתלמוד ואעפ"כ כתבו גדולי יהדות ספרד לאומרה מאחר שכן הוא ע"פ סוד וכתבו דאי ידע ליה הב"י היה אומרה
וז"ל השו"ע הרב (|שמרחיב הענין יפה)
סעיף א
ברכות השחר תקנום חכמים על סדר העולם והנהגתו, מה שהבריות נהנין בכל יום, שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם הראשונה שנהנין הנאה זו בכל יום ויום, להשלים מניין המאה ברכות שחייב כל אדם לברך בכל יום ויום מערב ועד בוקר, כמו שתיקן דוד המלך עליו השלום על ידי מעשה, שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל, ולא היו יודעים על מה היו מתים, עד שחקר והבין ברוח הקודש, ותיקן מאה ברכות בכל יום. ורמז לדבר (שמואל ב כג א): "נאום הגבר הוקם על", על בגימטריא מאה. וסמך לדבר מן התורה (דברים ח יב): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה'", אל תקרי מה אלא מאה; והן מאה ברכות, שהן ליראה את ה' ולאהבה אותו ולזכרו תמיד, על ידי הברכות שמברך תמיד ערב ובוקר וצהרים, בשלוש תפילות, וברכות השחר, ושאר ברכות הקבועות בכל יום ובכל עת.
והן מאה ברכות אף ביום התענית: חמישים ושבע בשלוש תפילות, ושתיים לפני קריאת שמע של ערבית, ושלוש לאחריה עם יראו עינינו, הרי שישים ושתיים. ובסעודת הלילה מברך שמונה ברכות: על נטילת ידיים, והמוציא, וארבע של ברכת המזון, ועל כוס שבברכת המזון מברך לפניו ולאחריו, הרי שבעים. ואחר כך ברכת המפיל כשהולך לישן, ועל נטילת ידיים בשחר, ואשר יצר, ואלהי נשמה, הרי שבעים וארבע. וחמש עשרה ברכות מהנותן לשכוי עד הגומל חסדים טובים, הרי שמונים ותשע. ושלוש ברכות התורה, ושתיים של תפילין, ואחת של ציצית, וברוך שאמר וישתבח, ושתיים לפני קריאת שמע ואחת לאחריה, הרי מאה.
ובשבת חסרו משלוש תפילות שלושים ושש ברכות, ושתי ברכות של תפילין, וברכת יראו עינינו. ונתוספו שבע של מוסף, ושש עשרה של שתי סעודות, ושתיים של קידוש הלילה כשמקדש על הכוס, ואחת של קידוש היום, הרי עשרים ושש. חסרו שלוש עשרה. צריך למלאותן בפירות ומיני בשמים. ואם אין לו, יכוין וישמע ברכות הקוראין בתורה והמפטיר, ויענה אחריהן אמן, כמו שכתבתי בסימן רפ"ד (סעיף ז'). אבל אם לא ישמע הברכה, אף על פי שיודע איזה ברכה מברך ועונה אחריה אמן, אינה עולה לו למנין מאה ברכות. אבל מי שיש לו פירות, אינו יוצא בשמיעת הברכות.
וביום הכיפורים, יכול להריח ולמלאות מנין מאה ברכות. אך אי אפשר לברך על כל פעם, אם לא בהיסח הדעת, כמו שיתבאר בסימן רי"ז. והשאר יכוין בשמיעת הברכות בחזרת הש"ץ. וכן יעשה מי שמתענה מבעוד יום, שחסרו לו שמונה של סעודת הלילה.
סעיף ב
ברכות השחר נתקנו לברך כל אחת בשעתה שנתחייב בה דהיינו כשיעור משנתו יאמר אלקי נשמה וכששומע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה וכשלובש חלוקו והוא מושכב יברך מלביש ערומים וכשיניח ידו על עיניו דרך חלוק (אבל שלא דרך החלוק אסור להושיט יד לעין קודם נט"י כמ"ש בסי' ד') יברך פוקח עורים וכשיושב יברך מתיר אסורים מפני שמניע עצמותיו שהיו כל הלילה כמו כפותים וכשזוקף יברך זוקף כפופים שהיתה קומתו כפופה כל הלילה ועכשו עמדה על מעמדה וכשיניח רגליו בארץ יברך רוקע הארץ על המים וכשנועל מנעליו יברך שעשה לי כל צרכי ואין לשנות הנוסח ולומר צרכי הכ"ף בקמץ שהוא לשון רבים מפני שברכה זו אינו אלא על נעילת מנעלים שהוא צורך האדם (ועל שאר צרכיו מברך עליהם בפ"ע כשנהנה מהם) וכשהולך יברך המכין מצעדי גבר ויש נוהגין לומר אשר הכין וכשחוגר חגורו או לובש האבנט המפסיק בינו לערוה יברך אוזר ישראל בגבורה וכשמשים כובע או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה. ולמה הוזכרו שם ישראל בב' ברכות אלו ולא באחרות לפי שהחגור והכובע בישראל אינם כמו באומות שבאומות אינן אלא להנאת הגוף בלבד אבל בישראל הם ג"כ משום צניעות וקדושה החגורה להפסיק בין לבו לערוה והכובע שלא יהא בגלוי הראש ואף שאין איסור בזה מן הדין מ"מ מדת צניעות וקדושה הוא שעי"כ ממשיך מורא שמים על ראשו וכשנוטל ידיו יברך ענט"י וכשנוטל פניו יברך המעביר שינה מעיני וכו ויהי רצון כו' עד בא"י גומל חסדים טובים לעמו ישראל ואין לענות אמן אחר המעביר שינה מעיני קודם ויהי רצון מפני שהכל ברכה אחת ארוכה פותחת בברוך וחותמת בברוך ואע"פ שצ"ל החתימה מעין הפתיחה י"ל שגומל חסדים טובים הוא החסד שעושה הקב"ה שמעביר חבלי שינה מעיניו :
סעיף ו
במדינות אלו נוהגין לברך הנותן ליעף כח ותקנוהו הגאונים אחר חתימת התלמוד מפני תשות כח שירדה לעולם ובכל יום מתחדש כחו של אדם וכמו שאמרו (איכה ג') חדשים לבקרים רבה אמונתך בשר ודם מפקיד פקדון אצל חבירו והוא מחזירו בלוי ומקולקל וכל אדם מפקיד נשמתו אצל הקב"ה לעת ערב עיפה והוא מחזירו לו חדשה ורגועה וראו הגאונים לתקן ברכה על החסד הגדול הזה ויש מפקפקים לאמרה מפני שאין כח ביד שום אדם לתקן ברכה אחר חתימת התלמוד ואין בזה כדאי לדחות המנהג ותקנת הגאונים אבל ברכה שלא תיקנוה הגאונים או שלא נתפשטה תקנתם ולא נהגו בה רוב הציבור אין לאמרה כלל לד"ה (ולכן צריך למחות ביד המדפיסים שלא להדפיס בא"י בסוף כמה תחינות ובקשות כי הן ברכות לבטלה לד"ה) וכן מה שיש נוהגין לברך בשחר ברכות אחרות נוספות כגון ברוך סומך נופלים ברוך מגביה שפלים טעות הוא בידם ואין לאמרם כלל :
סעיף ז
כל ברכות השחר אם לא נתחייב בא' מהן כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או שלא לבש או שלא חגר (או שהיה ניעור כל הלילה ולא הוצרך להעביר חבלי שינה מעיניו) י"א שאותה ברכה שלא נתחייב בה לא יאמרנה וי"א שכל הברכות שהן על סידורו של עולם והנהגתו כגון הנותן לשכוי בינה ורוקע הארץ מברך אותן אע"פ שלא נתחייב בהן אבל הברכות שהן להנאתו כגון מלביש ערומים והמכין מצעדי גבר ואוזר ישראל בגבורה ועוטר ישראל אם לא נתחייב בהן כגון ששוכב על מטתו ערום לא יאמרן כלל וי"א שאפי' לא נתחייב בהן כלל יברך כולן כסדרן מפני שאין הברכות על הנאת עצמו בלבד אלא מברכין שהקב"ה ברא צרכי העולם ואם הוא אינו נהנה אחרים נהנין וכן המנהג פשוט ואין לשנות ויש מי שאומר שאעפ"כ סומא לא יברך פוקח עורים כיון שהוא דבר החסר בגופו אבל חרש יברך הנותן לשכוי בינה כיון ששמיעת האוזן אינה מוזכרת בברכה ולכתחלה טוב להביא עצמו לידי חיוב כל הברכות אם אפשר לו (ואם א"א בכולן עכ"פ יש לו לילך וללבוש ולחגור ולעטר קודם שיסדר ברכותיהן כדי לחוש לסברא שניה) :

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], משבט הכהונא, תקפו כהן | 4 אורחים