אכילת מאכלי השבת ביום חמישי בלילה

שעשועי תורה

משתמש רגיל
האם יש מקור לכך שמתאספים חבורות חבורות ואוכלים יחד ממאכלי השבת ביום חמישי בלילה?
לכאורה הדעת נותנת שיש בזה זלזול שאוכלים את מאכלי השבת קודם זמנם, אך טען לי מישהו שהמקור בספה"ק. 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שעשועי תורה אמר:
האם יש מקור לכך שמתאספים חבורות חבורות ואוכלים יחד ממאכלי השבת ביום חמישי בלילה?
לכאורה הדעת נותנת שיש בזה זלזול שאוכלים את מאכלי השבת קודם זמנם, אך טען לי מישהו שהמקור בספה"ק. 
ודאי לא מחז''ל.
מנהג רע שרווח עם ירידת הדורות.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שעשועי תורה אמר:
האם יש מקור לכך שמתאספים חבורות חבורות ואוכלים יחד ממאכלי השבת ביום חמישי בלילה?
לכאורה הדעת נותנת שיש בזה זלזול שאוכלים את מאכלי השבת קודם זמנם, אך טען לי מישהו שהמקור בספה"ק

בסתם ספרים לא תמצא. בספה"ק ייתכן.
 
נדיב לב אמר:
שעשועי תורה אמר:
האם יש מקור לכך שמתאספים חבורות חבורות ואוכלים יחד ממאכלי השבת ביום חמישי בלילה?
לכאורה הדעת נותנת שיש בזה זלזול שאוכלים את מאכלי השבת קודם זמנם, אך טען לי מישהו שהמקור בספה"ק

בסתם ספרים לא תמצא. בספה"ק ייתכן.
פתרונו 'בספרים הקולינאריים'.

יהודים קדושים הם ומחבבים את השבת, וטועמיה חיים זכו. 
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
ישנו נדון המובא בפוסקים הנקרא "טועמיה חיים זכו" ... ומסמיכים את זה לעניין שבני הבית צריכים לטעום מסעודות השבת בכדי לדעת מה לתקן במאכלים ובכדי שיהיה להם עונג שבת, ואף שמעתי שנהגו כך קהילות שלימות בתוניס ובגרב'ה ואף קראו לזה שם מיוחד ... אינני זוכר איך !

ואלי זה מקור המנהג לדבר זה ... ואף המשנ"ב מביא עניין זה ! (אם אני זוכר לנכון )
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
ישנו נדון המובא בפוסקים הנקרא "טועמיה חיים זכו" ... ומסמיכים את זה לעניין שבני הבית צריכים לטעום מסעודות השבת בכדי לדעת מה לתקן במאכלים ובכדי שיהיה להם עונג שבת, ואף שמעתי שנהגו כך קהילות שלימות בתוניס ובגרב'ה ואף קראו לזה שם מיוחד ... אינני זוכר איך !

ואלי זה מקור המנהג לדבר זה ... ואף המשנ"ב מביא עניין זה ! (אם אני זוכר לנכון )


כבר ידוע שטועמיה, היינו טעימה בעלמא, ועוד שכאן אוכלים מסיר אחר ולא משל שבת ואין כאן טועמיה, ואין זה אלא עוד סיבה לבטל תורה לדאבונינו.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
נדיב לב אמר:
שעשועי תורה אמר:
האם יש מקור לכך שמתאספים חבורות חבורות ואוכלים יחד ממאכלי השבת ביום חמישי בלילה?
לכאורה הדעת נותנת שיש בזה זלזול שאוכלים את מאכלי השבת קודם זמנם, אך טען לי מישהו שהמקור בספה"ק

בסתם ספרים לא תמצא. בספה"ק ייתכן.
פתרונו 'בספרים הקולינאריים'.

יהודים קדושים הם ומחבבים את השבת, וטועמיה חיים זכו. 
 


פתרון מוטל בסיכון. לך תדע אם לא נכתב על כך באחד הספרים הקדושים, על כן לא אאשר ולא אכחיש פן יסקלוני.. רק נמתין ..
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
ישנו נדון המובא בפוסקים הנקרא "טועמיה חיים זכו" ... ומסמיכים את זה לעניין שבני הבית צריכים לטעום מסעודות השבת בכדי לדעת מה לתקן במאכלים ובכדי שיהיה להם עונג שבת, ואף שמעתי שנהגו כך קהילות שלימות בתוניס ובגרב'ה ואף קראו לזה שם מיוחד ... אינני זוכר איך !

ואלי זה מקור המנהג לדבר זה ... ואף המשנ"ב מביא עניין זה ! (אם אני זוכר לנכון )


כבר ידוע שטועמיה, היינו טעימה בעלמא, ועוד שכאן אוכלים מסיר אחר ולא משל שבת ואין כאן טועמיה, ואין זה אלא עוד סיבה לבטל תורה לדאבונינו.


אהה .. אם כך עבריינים המה ... ומבטלים דין מהותי של עונג שבת ... ואפילו על הצונ'ט בליל  שישי כבר העירו על כך גדולי ישראל, שמי ששבת חשובה לו יזהר בכך ,,, ולאוממללים אלו לא צריך לחפש מקור למנהגם ... כי אין זה מנהג ... אלא גהנם !!!

 
 
לבי במערב אמר:
מפני מה נקרא שמם 'מאכלי שבת'? וכי נוטלים מאותו הסיר לסעודות היום?
לפי שאין אוכלים מהם אלא היהודים, ועל שמם 'חמין' הלקוח מדין אכילת חמין. ואמנם המכנים להם ביידיש יל''ד אי יצאו.

בספרים הקדושים מובא שהמאכל שהביא רבי לאנטונינוס היה 'חמין'. והפנה אותי אחד מחשובי הכותבים כאן למהרש''א ד'שבת שמו' היינו שֶבֶת, אניס בלע''ז.
 
 
כמעיין המתגבר אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
ישנו נדון המובא בפוסקים הנקרא "טועמיה חיים זכו" ... ומסמיכים את זה לעניין שבני הבית צריכים לטעום מסעודות השבת בכדי לדעת מה לתקן במאכלים ובכדי שיהיה להם עונג שבת, ואף שמעתי שנהגו כך קהילות שלימות בתוניס ובגרב'ה ואף קראו לזה שם מיוחד ... אינני זוכר איך !

ואלי זה מקור המנהג לדבר זה ... ואף המשנ"ב מביא עניין זה ! (אם אני זוכר לנכון )


כבר ידוע שטועמיה, היינו טעימה בעלמא, ועוד שכאן אוכלים מסיר אחר ולא משל שבת ואין כאן טועמיה, ואין זה אלא עוד סיבה לבטל תורה לדאבונינו.
הנוהג התחיל דווקא מתבשיל שהיו מגישות נשות ישראל הצדקניות לבחורים העוסקים בתורה בליל ער''ש, ופסק הלימוד ונותר הכיבוד. וכהמעשה הידוע באורח שנקלע לעיר, והקיצוהו ב2 לפנות בוקר לשתות תה עם מרעים בבית הכנסת, ותמה על המקור למנהג, ואמרו לו שבעבר היה מגיד בעיירה שעורר על תיקון חצות, ושמעו לו הקהל והחלו מתאספים בבית הכנסת מדי חצות עם בכיות נוראות, וכדי שייחמו ותפיג צינתן לגמו תה, ונשתכחו הסליחות ונותר התה.
 
 

ערבה

משתמש ותיק
שעשועי תורה אמר:
האם יש מקור לכך שמתאספים חבורות חבורות ואוכלים יחד ממאכלי השבת ביום חמישי בלילה?
לכאורה הדעת נותנת שיש בזה זלזול שאוכלים את מאכלי השבת קודם זמנם, אך טען לי מישהו שהמקור בספה"ק. 

מקור התאוות.

עריכה:
שו"ר שהקדימוני
 

לבי במערב

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
לפי שאין אוכלים מהם אלא היהודים, ועל שמם 'חמין' הלקוח מדין אכילת חמין. ואמנם המכנים להם ביידיש יל''ד אי יצאו.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע נהג לקיים דין זה בשתיית כוס של חמין שאחר הסעודה (כרגילות בני רוסיא וסמוכותי'). טשולנט לא טעם.
 
לבי במערב אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
לפי שאין אוכלים מהם אלא היהודים, ועל שמם 'חמין' הלקוח מדין אכילת חמין. ואמנם המכנים להם ביידיש יל''ד אי יצאו.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע נהג לקיים דין זה בשתיית כוס של חמין שאחר הסעודה (כרגילות בני רוסיא וסמוכותי'). טשולנט לא טעם.
יעיין כבודו בסוגריים הא' שבקטע השני בהודעתי כאן. המילה ממנה שאב רבנו החוט שני זללה''ה את דיוקו לקוחה כמובן מבעל המאור המובא במשנ''ב.
 
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
מה עם אכילת מאכלי השבת ביום ראשון הנהוגה בקרב אברכים?
זה הרבה יותר גרוע לאכול מאכלים שסר טעמם. זה מוציא את כל העונג ממאכלי השבת.
 

מתלבט

משתמש ותיק
שעשועי תורה אמר:
האם יש מקור לכך שמתאספים חבורות חבורות ואוכלים יחד ממאכלי השבת ביום חמישי בלילה?
לכאורה הדעת נותנת שיש בזה זלזול שאוכלים את מאכלי השבת קודם זמנם, אך טען לי מישהו שהמקור בספה"ק. 


בשנות הבחרות שלי עדיין לא היה נהוג מנהג זה,
(מה שכן היו אומרים שבישיבת פונוביץ' הבחורים גונבים הטשולנט בליל שבת, - איני יודע אם זה אמת אבל כך סיפרו בשעתו),
גם בבר מצוה וכד' לא היה נהוג להביא טשולנט, וכשהתחיל להיכנס הטשולנט לבר מצוה היו הרבה שנמנעו מלאכול באמרם כי הוא מאכל שבת,

כמדומני שגם ענין ה'משמר' בליל שישי סיפרו אז אצלינו כי בישיבות הליטאיות נהוג לעשות 'משמר' בליל שבת ולא ליל שישי
 
לעצמו נברא אמר:
מה עם אכילת מאכלי השבת ביום ראשון הנהוגה בקרב אברכים?
זה הרבה יותר גרוע לאכול מאכלים שסר טעמם. זה מוציא את כל העונג ממאכלי השבת.

מדוע סר טעמם? והנפק''מ במה שאסור לאכול מהטשולנט ביום א' בתשעת הימים, ולדברי מעכ''ת הלא 'סר טעמו', אשתכח ד'חלות שם בשר' שפיר אית ליה.
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
לעצמו נברא אמר:
מה עם אכילת מאכלי השבת ביום ראשון הנהוגה בקרב אברכים?
זה הרבה יותר גרוע לאכול מאכלים שסר טעמם. זה מוציא את כל העונג ממאכלי השבת.

מדוע סר טעמם? והנפק''מ במה שאסור לאכול מהטשולנט ביום א' בתשעת הימים, ולדברי מעכ''ת הלא 'סר טעמו', אשתכח ד'חלות שם בשר' שפיר אית ליה.

ממה נפשך מי שלא מבין לא יאכל דלא גרע מליל שישי ואכמ"ל.
 
מתלבט אמר:
שעשועי תורה אמר:
האם יש מקור לכך שמתאספים חבורות חבורות ואוכלים יחד ממאכלי השבת ביום חמישי בלילה?
לכאורה הדעת נותנת שיש בזה זלזול שאוכלים את מאכלי השבת קודם זמנם, אך טען לי מישהו שהמקור בספה"ק. 


בשנות הבחרות שלי עדיין לא היה נהוג מנהג זה,

גם בבר מצוה וכד' לא היה נהוג להביא טשולנט, וכשהתחיל להיכנס הטשולנט לבר מצוה היו הרבה שנמנעו מלאכול באמרם כי הוא מאכל שבת,

כמדומני שגם ענין ה'משמר' בליל שישי סיפרו אז אצלינו כי בישיבות הליטאיות נהוג לעשות 'משמר' בליל שבת ולא ליל שישי



אכן בישיבת פוניבז' כמדומני שיותר מצוי הלומדים בליל שבת מבליל שישי.

וכאן המקום לציין את הרב לוי זצ''ל שלא חסך מהונו, ובעקבות בקשת מרן הרב שך זללה''ה הכין טשולנט לבני הישיבה קרוב לארבעים שנה עד לפטירתו בי' בטבת ה'תשע. זכיותיו רבות מספור, ועל הכח והאפשרות שנתן לאלפי אלפי בחורים ללמוד בלילות שבת ולהתענג מזיו שכינתו. תהי משכרתו שלמה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
ישנו נדון המובא בפוסקים הנקרא "טועמיה חיים זכו" ... ומסמיכים את זה לעניין שבני הבית צריכים לטעום מסעודות השבת בכדי לדעת מה לתקן במאכלים ובכדי שיהיה להם עונג שבת, ואף שמעתי שנהגו כך קהילות שלימות בתוניס ובגרב'ה ואף קראו לזה שם מיוחד ... אינני זוכר איך !

ואלי זה מקור המנהג לדבר זה ... ואף המשנ"ב מביא עניין זה ! (אם אני זוכר לנכון )


כבר ידוע שטועמיה, היינו טעימה בעלמא, ועוד שכאן אוכלים מסיר אחר ולא משל שבת ואין כאן טועמיה, ואין זה אלא עוד סיבה לבטל תורה לדאבונינו.
 

ואם אוכלים מאותו הסיר נחשב למאכל שבת?
הרי ממ"נ, אם מה שקובע את שמו למאכל שבת, הוא במה שמייחדו לאכול בסעודת שבת, הלא מה שאכל כבר איננו ואין לו שייכות לשבת... ויש לפלפל..

ספר אגרא דכלה לב. [חסידות]
והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויה"י כ"ן (בראשית א טו). להיות הצלחת ישראל תלוי במאורות ונמשלו להם כמו שאמרו רז"ל (שהש"ר פ"ו י') על פסוק (שיר השירים ו י) הנשקפה כמו "שחר יפה כלבנ"ה ברה כחמ"ה איומה כנדגלו"ת, שאמרו רז"ל מתחלה כמו "שחר, ואחר כך יפה כלבנה, ואחר כך ברה כחמה, ואחר כך איומה כנדגלות. ולזה ר"ת וס"ת כל הפסוק בגימטריא "והיו "שחר "לבנה "חמה "נדגלות. ויש לנו בזה הענין רמזים נכונים בזה השלחן אשר לפני יי' (יחזקאל מא כב), דהיינו "שחר "לבנה "חמה "נדגלות, ר"ת שלח"ן, שהוא הוא שלחנו של אדם שמכפר עליו (ברכות נ"ה ע"א), והבן. ונרמז בזה גם כן סעודות שבת עם התוספת שמקבלין קודם הכניסה, בסוד טועמיה חיים זכו (מוסף לשבת) טעימה בעלמא, והוא גם כן בכאן הנשקפה כמו שחר שקיפה בעלמא כמציץ מן החרכים, ואחר כך בסעודת ליל שבת יפה כלבנ"ה כנודע סעודתא דחקל תפוחין קדישין, ואחר כך וכו', והמ"י וידום. והנה ידוע (עיין ברכות ז' ע"א) שכל ישראל מוכנים לנבואה כנודע בסוד ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר וכו' (שמות לג טז), רק שצריך להעלות ממדריגה למדריגה עכ"ל.

נראה שפירש שעיקר טועמיה [טעימה מועטת] אמורה בתוספת שבת, לא קודם לכן.

ואגב מאכלי שבת מצאתי בספר פוקד עקרים [חסידות] כתב לפרש מה שנאמר עשה שבתך חול ואל וכו', ולא אמרו סעודת שבת מבחול משמע דעיקר הרגשת קדושת השבת הוא בהסעודות וכשלא יאכל הסעודה נעשה מהשבת חול, אבל לא אמר עשה שבת חול דקדושת שבת עצמו דקביעא וקיימא לא נשתנה רק שבתך הרגשת הקדושה שלך על ידי הסעודות.
 

דניאלי

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
לעצמו נברא אמר:
מה עם אכילת מאכלי השבת ביום ראשון הנהוגה בקרב אברכים?
זה הרבה יותר גרוע לאכול מאכלים שסר טעמם. זה מוציא את כל העונג ממאכלי השבת.

מדוע סר טעמם? והנפק''מ במה שאסור לאכול מהטשולנט ביום א' בתשעת הימים, ולדברי מעכ''ת הלא 'סר טעמו', אשתכח ד'חלות שם בשר' שפיר אית ליה.

ממה נפשך מי שלא מבין לא יאכל דלא גרע מליל שישי ואכמ"ל.
ביום ראשון זה ענין של בל תשחית לא של תאוות
 

HaimL

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
לבי במערב אמר:
מפני מה נקרא שמם 'מאכלי שבת'? וכי נוטלים מאותו הסיר לסעודות היום?
לפי שאין אוכלים מהם אלא היהודים, ועל שמם 'חמין' הלקוח מדין אכילת חמין. ואמנם המכנים להם ביידיש יל''ד אי יצאו.

בספרים הקדושים מובא שהמאכל שהביא רבי לאנטונינוס היה 'חמין'. והפנה אותי אחד מחשובי הכותבים כאן למהרש''א ד'שבת שמו' היינו שֶבֶת, אניס בלע''ז.
הל"ק, דהמכנים להם ביידיש הם אחינו האשכנזים, ולא אניסי להטיל אניס לתבשילם. ומי שאכל זו - לא אכל זו.
 

דניאלי

משתמש ותיק
ת"ח אחד טען שיש יצה"ר בזמננו לקחת ההנאות שצוה להם הקב"ה זמן ולעשותם בזמן אחר
במקום ליהנות מבשר שמן ביו"ט עושים מנגל בבין הזמנים
ובמקום לאכול וליענג בשבת מבזבזים את ההנאה בליל שישי
מרגישים צדיקים גדולים בשבועות שצמים כל היום ואוכלים בקושי כזית
ואח"כ לא מבינים למה מחפשים עוה"ז בזמנים אחרים
הקב"ה נתן לנו בעוה"ז לקחת את האוכל ולקדש אותו ע"י מצוות ולהפוך אותו לקדושה ולהעלות ממנו הניצוצות
מגיע היצר ואינו יכול לסבול את זה מה הוא עושה? מוציא את הכל מתוכן ומשאיר את האוכל ריק וחלול
כדאי להתבונן היטב בדבר
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
ישנו נדון המובא בפוסקים הנקרא "טועמיה חיים זכו" ... ומסמיכים את זה לעניין שבני הבית צריכים לטעום מסעודות השבת בכדי לדעת מה לתקן במאכלים ובכדי שיהיה להם עונג שבת, ואף שמעתי שנהגו כך קהילות שלימות בתוניס ובגרב'ה ואף קראו לזה שם מיוחד ... אינני זוכר איך !

ואלי זה מקור המנהג לדבר זה ... ואף המשנ"ב מביא עניין זה ! (אם אני זוכר לנכון )


כבר ידוע שטועמיה, היינו טעימה בעלמא, ועוד שכאן אוכלים מסיר אחר ולא משל שבת ואין כאן טועמיה, ואין זה אלא עוד סיבה לבטל תורה לדאבונינו.

ואם אוכלים מאותו הסיר נחשב למאכל שבת?
הרי ממ"נ, אם מה שקובע את שמו למאכל שבת, הוא במה שמייחדו לאכול בסעודת שבת, הלא מה שאכל כבר איננו ואין לו שייכות לשבת... ויש לפלפל..
אומנם כן.

תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה וכו'
 
 
HaimL אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
לבי במערב אמר:
מפני מה נקרא שמם 'מאכלי שבת'? וכי נוטלים מאותו הסיר לסעודות היום?
לפי שאין אוכלים מהם אלא היהודים, ועל שמם 'חמין' הלקוח מדין אכילת חמין. ואמנם המכנים להם ביידיש יל''ד אי יצאו.

בספרים הקדושים מובא שהמאכל שהביא רבי לאנטונינוס היה 'חמין'. והפנה אותי אחד מחשובי הכותבים כאן למהרש''א ד'שבת שמו' היינו שֶבֶת, אניס בלע''ז.
הל"ק, דהמכנים להם ביידיש הם אחינו האשכנזים, ולא אניסי להטיל אניס לתבשילם. ומי שאכל זו - לא אכל זו.



ורבנו הקדוש, לא הכיר לדעת כת''ר את התבשיל נשוא האשכול? הלא נאמר שכבר היה בימי בית ראשון. 

 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
איך העסק מ"אכילת מאכלי שבת" נעשה עסק מקודש כ"כ?
אגנצע לומדות על ה"מנהג" לאכול בלילי שישי ו"המנהג" לאכול ביום ראשון...
ע"ז נאמר עושים בטנם אלוהיהם....
תיכף יפתח כאן אשכול על ה"מנהג" לאכול מלפפון חמוץ עם הקוגל, או הערינג עם קרקר דוקא...
ממש מנהג ישראל תורה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כבר ידוע שטועמיה, היינו טעימה בעלמא, ועוד שכאן אוכלים מסיר אחר ולא משל שבת ואין כאן טועמיה, ואין זה אלא עוד סיבה לבטל תורה לדאבונינו.

ואם אוכלים מאותו הסיר נחשב למאכל שבת?
הרי ממ"נ, אם מה שקובע את שמו למאכל שבת, הוא במה שמייחדו לאכול בסעודת שבת, הלא מה שאכל כבר איננו ואין לו שייכות לשבת... ויש לפלפל..
אומנם כן.

תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה וכו'
 

אמנם לא.

מדין זכור את יום השבת כנתפרש שם. ולאחר שהניח את השניה, אין שום ראיה דמאכל שבת, אלא לכבוד שבת.
 
חלק עליון תַחתִית