האם לפי הגר"א א"א שיהיה בזוה"ק שום הלכה או פרט מחודש, והאם מישהו עשה פירוש לפי דעתו ז"ל

עפר ואפר

משתמש ותיק
ידוע שהגר"א בכמה דברים דחק להשוות את הדינים וההנהגות המפורשים בזוה"ק, לפרש אותם אף כשדחוק, באופן שיתאים לאותם הנמצאים בתלמוד בבלי

והאר"י ז"ל ושאר המקובלים אין דרכם כן, אלא ס"ל ששפיר יש חידושי דינים בזוה"ק.

(דוגמאות העולות בזכרוני כעת, י"ב חלות ע"י בציעת שני לחם בג' סעודות, גילוח זקן כל החומרא של הזוה"ק הוא רק באופן האסור (מעדות הר"ב שבת הארץ שהיה נכד לאחד מתלמידיו הראשונים של הגר"ח מוולאזין), וכן הלאה.

האם דרכו של הגר"א היא שלא יתכן שום הנהגה חדשה? או שאפשר שכן יש הנהגות של חסידות (ורק במקרים שמפורש בזוה"ק שנענשים על זה, א"כ מוכח שזה חובה, ע"כ צריך לדחוק)?
והאם מישהו עבר על כל ההלכות המפורשות בזוה"ק לפרשם ע"פ דרכו של הגר"א (במקום שאין דברים מהגר"א)?



היה מן הנימוס לבדוק קצת בספרים לפני שאני שואל שאלה כזו בסיסית, אעפ"כ אני שואל ככה מהבטן, ואם תרצו תענו.
 

בשלמא

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
והאם מישהו עבר על כל ההלכות המפורשות בזוה"ק לפרשם ע"פ דרכו של הגר"א
את העבודה בכללות הרי עשה רבי אביש שליט"א
אם בדבריו הגיע להשוואה בהכל זה אינני יודע
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
עפר ואפר אמר:
והאם מישהו עבר על כל ההלכות המפורשות בזוה"ק לפרשם ע"פ דרכו של הגר"א
את העבודה בכללות הרי עשה רבי אביש שליט"א
אם בדבריו הגיע להשוואה בהכל זה אינני יודע

הוא הלך לפי מטרה זו לפרש? או סתם ליקט את הלכות הזוהר
 

בן אבנר

משתמש ותיק
כמדו' בשם הגר"א מציינים רק לחומרת הזוהר לא לעבור גם מצדדי המתפלל ולא רק לפניו, ווכמדו' שהמשמעות היא שלא מצינו עוד כעי"ז.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
כתר ראש אות טו אמר:
אמר רבינו בשם רבו הגר"א זל"ה שהזוה"ק אינו מחולק בשום מקום עם הגמ', אכן שהעולם אינם יודעים הפשט או בגמ' או בזוהר, זולת דין א' הנני נוהג כזוה"ק ברחוק ד' אמות סביב המתפלל, ובגמ' אינו מוזכר רק לפניו, וגם זה אינו מחולק רק מחמיר יותר. אמר רבינו זל"ה אליו, ומה תאמרו להענין נותן מטתו בין צפון לדרום, אמר הגר"א ז"ל גם בזוה"ק הפירוש כפשוטו.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד התלמידים אמר:
כתר ראש אות טו אמר:
אמר רבינו בשם רבו הגר"א זל"ה שהזוה"ק אינו מחולק בשום מקום עם הגמ', אכן שהעולם אינם יודעים הפשט או בגמ' או בזוהר, זולת דין א' הנני נוהג כזוה"ק ברחוק ד' אמות סביב המתפלל, ובגמ' אינו מוזכר רק לפניו, וגם זה אינו מחולק רק מחמיר יותר. אמר רבינו זל"ה אליו, ומה תאמרו להענין נותן מטתו בין צפון לדרום, אמר הגר"א ז"ל גם בזוה"ק הפירוש כפשוטו.
יש"כ.

אלא שלפי המילים המודגשות, יוצא שלמעשה אפשר שכן יש דינים שצריך לנהוג כהזוהר - ולדחוק הפשט הפשוט בגמ'...

וא"כ עיקר הנפקא מינה הוא שאם נראה תוספת חומרא בזוה"ק, אין לומר בקלות שהזוהר פליג ומוסיף על הגמ', אלא לדחוק הכוונה.

עוד שאלה שצריך לשאול אחר דברים אלו, זה מה יוצא במקרה שפשטות הזוהר היא נגד הראשונים.
 

רימון

משתמש ותיק
למעשה הדוגמא של המיטות בין צפון לדרום, כבר העירו רבים וטובים שכבר יש מחלוקת ראשונים איך להבין הגמ'.
 

כהן

משתמש ותיק
רימון אמר:
למעשה הדוגמא של המיטות בין צפון לדרום, כבר העירו רבים וטובים שכבר יש מחלוקת ראשונים איך להבין הגמ'.
מי הם הראשונים שהבינו כדעת האר"י בדעת הזוהר שהכונה מזרח ומערב? אם כונתך למה שהביאו בשם ספר הפרדס לרש"י - יש לידע שאינו נמצא בספר הפרדס השלם, אלא רק בליקוטי פרדס שנדפסו בעבר [איני זוכר את השנה], ויש שם הוספות שאינם מרש"י. שאר הראשונים פירשו כפשוטו בין צפון לדרום, ואפילו יש גאונים וראשונים שגרסו בגמ' רק 'צפון ודרום' ללא המלה 'בין', שזה מראה להדיא כפירוש רש"י לפנינו וככל הראשונים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
ידוע שהגר"א בכמה דברים דחק להשוות את הדינים וההנהגות המפורשים בזוה"ק, לפרש אותם אף כשדחוק, באופן שיתאים לאותם הנמצאים בתלמוד בבלי

והאר"י ז"ל ושאר המקובלים אין דרכם כן, אלא ס"ל ששפיר יש חידושי דינים בזוה"ק.

(דוגמאות העולות בזכרוני כעת, י"ב חלות ע"י בציעת שני לחם בג' סעודות, גילוח זקן כל החומרא של הזוה"ק הוא רק באופן האסור (מעדות הר"ב שבת הארץ שהיה נכד לאחד מתלמידיו הראשונים של הגר"ח מוולאזין), וכן הלאה.

האם דרכו של הגר"א היא שלא יתכן שום הנהגה חדשה? או שאפשר שכן יש הנהגות של חסידות (ורק במקרים שמפורש בזוה"ק שנענשים על זה, א"כ מוכח שזה חובה, ע"כ צריך לדחוק)?


מאיפה לקח מע"כ לומר שיש מי שסובר "שלא יתכן שום הנהגה חדשה?"
הנידון הוא אם יש דבר שהזוהר/קבלה חולק על מה שכתוב בגמ', אבל מהי"ת לומר שאין בקבלה שום דבר חדש שלא הוזכר בגמ'? ברור שיש.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מאיפה לקח מע"כ לומר שיש מי שסובר "שלא יתכן שום הנהגה חדשה?"
הנידון הוא אם יש דבר שהזוהר/קבלה חולק על מה שכתוב בגמ', אבל מהי"ת לומר שאין בקבלה שום דבר חדש שלא הוזכר בגמ'? ברור שיש.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=20955#p319262

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
יושב אוהלים אמר:
מאיפה לקח מע"כ לומר שיש מי שסובר "שלא יתכן שום הנהגה חדשה?"
הנידון הוא אם יש דבר שהזוהר/קבלה חולק על מה שכתוב בגמ', אבל מהי"ת לומר שאין בקבלה שום דבר חדש שלא הוזכר בגמ'? ברור שיש.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=20955#p319262
ציטוט.PNG
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הנהגה בהלכה אין. מידת חסידות - לא בכי האי עוסק האשכול, אף שברור שיש, כי הגמרא לא עוסקת בזה.
 

רימון

משתמש ותיק
כהן אמר:
רימון אמר:
למעשה הדוגמא של המיטות בין צפון לדרום, כבר העירו רבים וטובים שכבר יש מחלוקת ראשונים איך להבין הגמ'.
מי הם הראשונים שהבינו כדעת האר"י בדעת הזוהר שהכונה מזרח ומערב? אם כונתך למה שהביאו בשם ספר הפרדס לרש"י - יש לידע שאינו נמצא בספר הפרדס השלם, אלא רק בליקוטי פרדס שנדפסו בעבר [איני זוכר את השנה], ויש שם הוספות שאינם מרש"י. שאר הראשונים פירשו כפשוטו בין צפון לדרום, ואפילו יש גאונים וראשונים שגרסו בגמ' רק 'צפון ודרום' ללא המלה 'בין', שזה מראה להדיא כפירוש רש"י לפנינו וככל הראשונים.
התכוונתי למה שראיתי בשעתו בארצות החיים, בדקתי עכשיו ואכן הוא רק מביא מהפרדס, אמנם הוא גם לומד כן בדעת הרמב"ם, אבל זה לא מוכח.
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
האם דרכו של הגר"א היא שלא יתכן שום הנהגה חדשה?
שמעתי מחכמים, כי דעת הגר"א שלא יתכן שהסוד יחלוק על הפשט, כי הסוד הוא עומק הפשט. דהיינו שבכל מקום שיש מח' תנאים, אלו ואלו דא"ח, ובודאי שיש לכל אחד מהשיטות אחיזה בעולמות העליונים, אלא שנפסק הלכה כחד דא"א לקיים שניהם.
וא"כ יתכן שהזוה"ק פסק כחד תנא, והש"ס פסק כאידך תנא, וכן שבגמ' הביאו עיקר הדין, ובזוה"ק ביארו הפנימיות באיזה חומרא שאינו מעיקר הדין, אבל לא יתכן לומר שיש פסיקת הלכה בש"ס שאינו מתיישב עם הסוד, ולכן הסוד חולק על הפשט.
 

משהדוד

משתמש רגיל
חלק גדול מהזוהר נכתב בימי הגאונים אחר חתימת התלמוד. ואחר חתימת התלמוד אי אפשר לחלוק על מה שפסק בתלמוד בבלי.
 
חלק עליון תַחתִית