מה שיעור אורך שערות פאת הראש מעיקר הדין ?

אח מתקרב

משתמש רשום
אף שנכתב כאן בעבר בענין הנ"ל, עדיין לא מבורר אצלי - מה האורך מעיקר הדין  ומה המקור לכך ?

נא לכתוב בצורה פשוטה ולא מדי מורכבת:

1. שיעור האורך מעיקר הדין [שיעור מוגדר ב"מילימטרים"].

2. מקור להנ"ל.

תודה רבה. [זה נוגע להרבה ענינים מעשיים ביותר].
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בביאור הלכה משמע שמעט יותר מכעין תער מותר. וכ"כ בפסקי תוס'. אמנם בפוסקי זמנינו כת' ע"פ רעק"א כדי לכוף ראש לעיקר שזה כחצי סמ
יש לי חומר כתוב ע"ז ואשמח להעלות בהמשך
 

יצחק

משתמש ותיק
פלוגתא בין הר"מ לרשב"א האם האיסור הוא רק בתער או גם בתספורת. לפי הר"מ אין כאן שיעור אורך. לפי שאר ראשונים תמיד ידעתי (לא זוכר כעת מקור מפורש) שזה שיעור שערות הידוע בכל מקום פלוגתא דתנאי בנדה אם כדי לכוף ראשו לעיקרו או ניטלת בזוג וכו'. השו,ע פסק כר"מ והרמ"א החמיר)
יש עוד שיטה של הר"מ שפאת הראש היא כמו פאת השדה, דהיינו שאיסורה הוא לא לכלות את פאת הראש, וא"כ גם בשטח של הפיאות אי"צ להשאיר את כל השער. הרמב"ם כותב שצריך להשאיר 40 שערות. לא יודע איך הראשונים האחרים התיחסו לכל הענין הזה של הר"מ (השו"ע לא הביאו).
 

חימקו

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
. אמנם בפוסקי זמנינו כת' ע"פ רעק"א כדי לכוף ראש לעיקר שזה כחצי סמ
שזה בעצם נקרא מספר אחד במכונות תספורת או שלוש מילימטר? ומספיק?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
כמדומני שלא הוזכר בראשונים כלל לכוף ראשו לעיקרו, והוא משהו חדש מהאחרונים, ואדרבה בקדמונים כולם משמע להיפוך.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
זה מה שכתבתי.

אם הקפת הראש אסורה אף במספרים כעין תער- הטוש''ע בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, דהרמב''ם מתיר והכי איתא בתוספתא, והרא''ש ותוס' ורבינו ירוחם וסמ''ק אוסרים, ע''כ, ויש להעיר דהריטב''א בשבועות ב: ד''ה ועל הזקן, כתב דדעתו ודעת רבו הרא''ה דשרי אבל למעשה ראוי להחמיר, ע''כ, והמנהיג בדיני גילוח סי' קכב, כתב דשרי וכן הביא בשם ר''ת.

1355 עמודים

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf


מחלוקת ראשונים אם מספרים כעין תער מותרת או לא, ורק בזה פליגי.
מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.
שם מדובר על הזקן, ומדובר שם להיפוך לגבי להקל לגלח בתער אחרי שהוריד את עובי השערה לפחות מלכוף כאגמון, וכל זה רק בדברי השואל והנוב''י סותר את דבריו לחלוטין.
ועל כן דבר זה שצריך להשאיר בפאות הראש כדי לכוף כאגמון, הוא לכאו' טעות ונגד כל דברי הראשונים ותימה גדול מהיכן חדר דבר זה למחנינו.
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בן עזאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.
שם מדובר על הזקן, ומדובר שם להיפוך לגבי להקל לגלח בתער אחרי שהוריד את עובי השערה לפחות מלכוף כאגמון, וכל זה רק בדברי השואל והנוב''י סותר את דבריו לחלוטין.
ועל כן דבר זה שצריך להשאיר בפאות הראש כדי לכוף כאגמון, הוא שטות גמורה ונגד כל דברי הראשונים ותימה גדול מהיכן חדר דבר זה למחנינו.
חלילה מלומר שטות על דבר שנזכר ברעק"א!
 
 

רימון

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בן עזאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.
שם מדובר על הזקן, ומדובר שם להיפוך לגבי להקל לגלח בתער אחרי שהוריד את עובי השערה לפחות מלכוף כאגמון, וכל זה רק בדברי השואל והנוב''י סותר את דבריו לחלוטין.
ועל כן דבר זה שצריך להשאיר בפאות הראש כדי לכוף כאגמון, הוא שטות גמורה ונגד כל דברי הראשונים ותימה גדול מהיכן חדר דבר זה למחנינו.
 
במחילה, מלבד מה שזה כבר מוזכר ברעק"א וכתב סופר ועוד כמה אחרונים, ההכרח לזה הוא שאנחנו נוקטים להחמיר כשיטות שמספרים כעין תער אסור בפאות הראש.
וגדר של מספרים כעין תער, מבואר ברמב"ם (נזיר פרק ה' הל' י"א) "ואם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרה אינו לוקה שאין זה כעין תער". ומשמע שעד השיעור הזאת הוא עדיין בגדר מספרים כעין תער, ועי' באחרונים שהאריכו בזה. ועל אף שדעת הרמב"ם עצמו שמספרים כעין תער מותר בפאת הראש, מכל מקום לכאורה זה לא תלוי הא בהא, ואין מחלוקת במציאות מהו מספרים כעין תער. וכן כתבו הריב"ש סי' שצ"ד, ובמאירי נזיר לט. כדעת הרמב"ם. אמנם תוס' והרא"ש [נזיר לט.] משמע שאפילו פחות מכדי לכוף ראשו אינו כעין תער, עכ"פ לא תהא אלא מחלוקת הראשונים, שנקטו הפוסקים לחומרא.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
רימון אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בן עזאי אמר:
עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.
שם מדובר על הזקן, ומדובר שם להיפוך לגבי להקל לגלח בתער אחרי שהוריד את עובי השערה לפחות מלכוף כאגמון, וכל זה רק בדברי השואל והנוב''י סותר את דבריו לחלוטין.
ועל כן דבר זה שצריך להשאיר בפאות הראש כדי לכוף כאגמון, הוא שטות גמורה ונגד כל דברי הראשונים ותימה גדול מהיכן חדר דבר זה למחנינו.
במחילה, מלבד מה שזה כבר מוזכר ברעק"א וכתב סופר ועוד כמה אחרונים, ההכרח לזה הוא שאנחנו נוקטים להחמיר כשיטות שמספרים כעין תער אסור בפאות הראש.
וגדר של מספרים כעין תער, מבואר ברמב"ם (נזיר פרק ה' הל' י"א) "ואם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרה אינו לוקה שאין זה כעין תער". ומשמע שעד השיעור הזאת הוא עדיין בגדר מספרים כעין תער, ועי' באחרונים שהאריכו בזה. ועל אף שדעת הרמב"ם עצמו שמספרים כעין תער מותר בפאת הראש, מכל מקום לכאורה זה לא תלוי הא בהא, ואין מחלוקת במציאות מהו מספרים כעין תער. וכן כתבו הריב"ש סי' שצ"ד, ובמאירי נזיר לט. כדעת הרמב"ם. אמנם תוס' והרא"ש [נזיר לט.] משמע שאפילו פחות מכדי לכוף ראשו אינו כעין תער, עכ"פ לא תהא אלא מחלוקת הראשונים, שנקטו הפוסקים לחומרא.
ייש''כ.
טעיתי בזה לא ידעתי הרמב''ם הזה.
ומ''מ נמצא בידינו שיש כאן כמה וכמה מחלוקות, מחלוקת מהו כעין תער, ומחלוקת אם כעין תער אסור ולדעת הרמב''ם סגי להשאיר 4 או ארבעים שערות.
ומ''מ הביאור הלכה כתב בפשיטות דסגי להשאיר קצת מן הקצת.
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בביאור הלכה משמע שמעט יותר מכעין תער מותר. וכ"כ בפסקי תוס'. אמנם בפוסקי זמנינו כת' ע"פ רעק"א כדי לכוף ראש לעיקר שזה כחצי סמ
יש לי חומר כתוב ע"ז ואשמח להעלות בהמשך
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=31750
 
 
חלק עליון תַחתִית