שזה בעצם נקרא מספר אחד במכונות תספורת או שלוש מילימטר? ומספיק?מכל מלמדי השכלתי אמר:. אמנם בפוסקי זמנינו כת' ע"פ רעק"א כדי לכוף ראש לעיקר שזה כחצי סמ
עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.כמעיין המתגבר אמר:מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
כמדומני ששם מדובר על הזקןבן עזאי אמר:עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.כמעיין המתגבר אמר:מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
.מכל מלמדי השכלתי אמר:כמדומני ששם מדובר על הזקןבן עזאי אמר:עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.כמעיין המתגבר אמר:מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
אם מישהו יכול להביא ציטוט או קישור.בן עזאי אמר:עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.כמעיין המתגבר אמר:מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
שם מדובר על הזקן, ומדובר שם להיפוך לגבי להקל לגלח בתער אחרי שהוריד את עובי השערה לפחות מלכוף כאגמון, וכל זה רק בדברי השואל והנוב''י סותר את דבריו לחלוטין.בן עזאי אמר:עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.כמעיין המתגבר אמר:מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
חלילה מלומר שטות על דבר שנזכר ברעק"א!כמעיין המתגבר אמר:שם מדובר על הזקן, ומדובר שם להיפוך לגבי להקל לגלח בתער אחרי שהוריד את עובי השערה לפחות מלכוף כאגמון, וכל זה רק בדברי השואל והנוב''י סותר את דבריו לחלוטין.בן עזאי אמר:עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.כמעיין המתגבר אמר:מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
ועל כן דבר זה שצריך להשאיר בפאות הראש כדי לכוף כאגמון, הוא שטות גמורה ונגד כל דברי הראשונים ותימה גדול מהיכן חדר דבר זה למחנינו.
במחילה, מלבד מה שזה כבר מוזכר ברעק"א וכתב סופר ועוד כמה אחרונים, ההכרח לזה הוא שאנחנו נוקטים להחמיר כשיטות שמספרים כעין תער אסור בפאות הראש.כמעיין המתגבר אמר:שם מדובר על הזקן, ומדובר שם להיפוך לגבי להקל לגלח בתער אחרי שהוריד את עובי השערה לפחות מלכוף כאגמון, וכל זה רק בדברי השואל והנוב''י סותר את דבריו לחלוטין.בן עזאי אמר:עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.כמעיין המתגבר אמר:מאיפוא הגיעה ההמצאה הזו של לכוף כאגמון ראשו, לגבי זה?
ועל כן דבר זה שצריך להשאיר בפאות הראש כדי לכוף כאגמון, הוא שטות גמורה ונגד כל דברי הראשונים ותימה גדול מהיכן חדר דבר זה למחנינו.
ייש''כ.רימון אמר:במחילה, מלבד מה שזה כבר מוזכר ברעק"א וכתב סופר ועוד כמה אחרונים, ההכרח לזה הוא שאנחנו נוקטים להחמיר כשיטות שמספרים כעין תער אסור בפאות הראש.כמעיין המתגבר אמר:שם מדובר על הזקן, ומדובר שם להיפוך לגבי להקל לגלח בתער אחרי שהוריד את עובי השערה לפחות מלכוף כאגמון, וכל זה רק בדברי השואל והנוב''י סותר את דבריו לחלוטין.בן עזאי אמר:עי' נובי"ת יו"ד סי' פ'.
ועל כן דבר זה שצריך להשאיר בפאות הראש כדי לכוף כאגמון, הוא שטות גמורה ונגד כל דברי הראשונים ותימה גדול מהיכן חדר דבר זה למחנינו.
וגדר של מספרים כעין תער, מבואר ברמב"ם (נזיר פרק ה' הל' י"א) "ואם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרה אינו לוקה שאין זה כעין תער". ומשמע שעד השיעור הזאת הוא עדיין בגדר מספרים כעין תער, ועי' באחרונים שהאריכו בזה. ועל אף שדעת הרמב"ם עצמו שמספרים כעין תער מותר בפאת הראש, מכל מקום לכאורה זה לא תלוי הא בהא, ואין מחלוקת במציאות מהו מספרים כעין תער. וכן כתבו הריב"ש סי' שצ"ד, ובמאירי נזיר לט. כדעת הרמב"ם. אמנם תוס' והרא"ש [נזיר לט.] משמע שאפילו פחות מכדי לכוף ראשו אינו כעין תער, עכ"פ לא תהא אלא מחלוקת הראשונים, שנקטו הפוסקים לחומרא.
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=31750מכל מלמדי השכלתי אמר:בביאור הלכה משמע שמעט יותר מכעין תער מותר. וכ"כ בפסקי תוס'. אמנם בפוסקי זמנינו כת' ע"פ רעק"א כדי לכוף ראש לעיקר שזה כחצי סמ
יש לי חומר כתוב ע"ז ואשמח להעלות בהמשך