גידול פאות

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

משה מציל

משתמש רגיל
איזהו חכם הרואה את הנולד
לאחינו החרדים לדבר ה'! הנה בימינו נתפשט מאד מנהג גידול פאות אף שבעבר רוב השומרי תורה ומצוות לא נהגו כן. הספרדים לא נהגו כן כלל המה ורבניהם [ומרן הגר''ע יוסף התנגד לזה כמבואר בשו''ת מעיין אומר חי''ב עמ' רפ''ה וז''ל שם, שאלה: אברך ספרדי שגידל פאות לילדיו וכעת כיון שבמשפחתו צוחקים עליו רוצה להורידם שאל בעצת רבינו תשובה: (רבינו לא התייחס ישירות ואמר) אנחנו לא נהגנו ומדוע גידל בכלל. וכן מרן הגרב''צ אבא שאול, כמו שהעיד הגר''י יוסף בשיעור מוצ''ש פ' בלק התשע''ט וז''ל כשהיו מגיעים לחלאקה אצל חכם ב''צ לספרדים כמובן, הוא היה חותך דווקא ממקום הפאות אנחנו לא גידלנו פאות בשביל מה לעשות לילד בוקסות אחרי האוזן), אצל הליטאים היה זה רק מנהג של ת''ח ורבנים ואף הם לא היו מחנכים ילדיהם מקטנות לכך, רק אצל החסידים מנהג זה היה נפוץ, וכן אצל התימנים אלא שאצלם התחיל המנהג כתוצאה מגזירת המלכות עליהם כדי להשפילם כמו שהעיד בספר בסערת תימן עמ' ח' והנה לפני שישים שנה התחיל מנהג זה להתפשט בעיר בני ברק ורבים שבעצמם לא נהגו בזה החלו מחנכים בכך את ילדיהם ומאז ככל שעברו השנים המנהג הולך ומתפשט בכל הארץ והעולם עד שכיום אם בדור המבוגר עוד יש רבים שאינם נוהגים כן הרי שבדור הצעיר רובם נוהגים כן ונדיר למצוא ילד חרדי או חרדל''י שאינו מחונך ע''י הוריו במנהג זה אף שרבים מההורים ובפרט בציבור הספרדי אינם נוהגים כן, ואף כשההורים מודרנים או בעלי בתים פשוטים מה שאומר שאם לא יהא שינוי יתכן ועוד דור או שתיים כמעט לא יהא מושג של שומ''צ אמיתי שאינו מגדל פאות.
כל אב שמחנך בנו במנהג זה עליו לדעת שבעת שבנו יגיע לגיל י''ב שנדריו נדרים ודעתו בתמימותו להמשיך לנהוג כן לעולם, הרי שמיד ברגע אחד הדבר נהיה עליו חובה גמורה כדין נדר משום מנהג טוב וכמבו' בשו''ע יו''ד סי' רי''ד כדין מי שדעתו לנהוג כן לעולם דמיד בפעם אחת הוי כנדר והרבה פעמים יש בדבר גם משום קבלות לדבר מצוה במחשבה דלשי' כמה פוסקים (חת''ס יו''ד רכ''ב, הגה' היעב''ץ נדרים ח), הינן מחייבים כדין נדר, ולדידהו הא דקיי''ל דהנוהג והיה דעתו לעולם הוי נדר אלמא בלי שנהג לא חייב משום עצם המחשבה צ''ל דאיירי רק כשלא החליט בדעתו כהחלטה גמורה רק במחשבה בעלמא אבל כאן דהוא מנהג תמידי קשה לומר שאין גדר של החלטות וע''ז קשה לעשות התרה כי היו מאות מחשבות  על אותו דבר והכלל שנשאל על הראשונה שניה חלה עליו וצריך שאלה עליה וכן הלאה ואין לדבר סוף. עי' יו''ד רכ''ט ס''ג וט''ז שם ואף הש''ך החמיר לכתחילה כמבואר שם בנה''כ ובש''ך יו''ר רכ''ח סק ק''י
ולכמה שיטות הדבר יחייב גם את זרעו עד סוף כל הדורות מדין אל תיטוש (שאף התרה לא מועילה בזה לרוב השיטות) וכמבואר בפסקי הרא''ש להטור ר''פ מקום שנהגו וברבינו ירוחם נתיב י''ב דגם מנהג של אדם פרטי או משפחה מחייב את כל הדורות הבאים וגם אם נאמר שהיום עדיין ניתן להקל ולומר שאין חיוב לבן שאביו נוהג כן לנהוג כן אף הוא, עפ''י שיטת המשא מלך שהביאו הפר''ח או''ח סי' תצ''ו דדוקא מנהג מקום מחייב, וצריך לברר אצל גדולי ההוראה האם סמכינן לדינא על שיטתם הנ''ל. ובפרט דבנדו''ד גרע טפי, דטעמם הוא דהיכא דאין כל בני המקום נוהגים ל''א דדעתם על זרעם, ובנדון דידן כיון שכל הדור הצעיר מונהג בזה והרבים שאינם נוהגים הם בדור המבוגר והוי שינוי כללי של המנהג י''ל דודאי דעתם על זרעם, וכ''ש מי שאביו נוהג בזה וחינך הוא אף אותו לכך מקטנות ודאי דעתו על זרעו. (ואף דהחוו''י קכ''ו ס''ל דאין כח אלא במנהג מקום בראשו' מוכח דלא כדבריו וגם יתכן שאצל האשכנזים כבר חשיב מנהג מקום דתלוי בקהילה והיינו היכן שמתפלל כמבואר בשו''ת הרא''ם סימן י''ג).ועי' שו''ת סמיכה לחיים למהר''ח פלאגי' סי' ה',
ומ''מ מאחר והמנהג הולך ונהפך להיות נחלת הכלל כולו הרי שבעוד כמה שנים ודאי יהא לדבר דין מנהג מקום ואף עלול להיות לו דין מנהג שפשט ברוב ישראל דאף אין לו התרה ואף הינו מחייב את כולם וגם מי שאבותיו לא נהגו כן. ולכן לפחות מי שבעצמו אינו נוהג כן טוב יעשה אם לא יחנך בנו בכך ולא יכניסו לתסבוכת הלכתית זו שכידוע ילדים בגיל 12 גם את המודעא  דער''ה אינם מוסרים. גם בכלל יש בהתפשטות המנהג תקלה חמורה לכלל הציבור החרדי כי ליצור מצב שכל השומרי תומ''צ יהו מחוייבים בכך עפ''י דין זהו מציאות שלא היתה מעולם ואי''ז ראוי כלל כי א''א  לחייב כל שומ''צ לנהוג כן כי שיש שאין המנהג נאה בעיניהם ואיך נוכל לחייב עפ''י דין כל ילדי ונערי השומ''צ להיות נחותים במראם מהחילונים והאומות והדבר גורם גם הרבה השנאת הדת ומי שבכל זאת נכנע לסביבה ומחנך בנו במנהג זה טוב יעשה אם יודיעו עוד לפני גיל 12 שיתכן ובהמשך ירצה להוריד פאותיו ומיד בהגיעו לגיל הנ''ל ימסור הבן מודעא ויאמר מה שאני מגדל פאות זה בלי נדר וע''ד שאוכל להורידם כשארצה וכן יעשה גם כשיגיע לגיל13 וכך יציל אותו ואת זרעו מעוון נדרים ואל תיטוש החמור
 

אבי חי

משתמש ותיק
מוזר.
זה מה שאכפת לך, שילדי ישראל לא יובדלו במראם מילדי הגויים? זה מה שמטריד אותך?

הנח למנהג לנהוג, כפי שנוצרו שאר המנהגים.

אם יש מישהו ספציפי שחושב שיכול להיות לו בעיה בהמשך, שיעשה התרת נדרים או מה שהוא רוצה, אך מה פשר העצה ה'טובה' הלזו?
 

כפשוטו

משתמש ותיק
הסיבה שספרדים לא מגדלים פאות הוא עפ״י האריז״ל שהורה שאסור לעבור את סוף העצם שעל יד האוזן. ממילא אין זה מוגדר כמנהג טוב דווקא כי יש האומרים כך ויש האומרים כך.
שמעתי גם שזה שאצל הליטאים לא מגדלים כיום פאות, הוא מפאת גזרת מלכות שהיתה וטמנו את פאותיהם מאחורי אוזניהם.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
הספרדים לא נהגו כן כלל המה ורבניהם
לא נכון ש"כלל" לא נהגו
כמדומני שהבאתי פעם באיזה אשכול בשם הרב יוסף משאש שבצפון אפריקה בעבר נהגו לגדל פיאות
 

אבי חי

משתמש ותיק

משה מציל

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
מוזר.
זה מה שאכפת לך, שילדי ישראל לא יובדלו במראם מילדי הגויים? זה מה שמטריד אותך?

הנח למנהג לנהוג, כפי שנוצרו שאר המנהגים.

אם יש מישהו ספציפי שחושב שיכול להיות לו בעיה בהמשך, שיעשה התרת נדרים או מה שהוא רוצה, אך מה פשר העצה ה'טובה' הלזו?
עי' רש''י דברים פרק י''ד פסוק א' וד''ל
 
 

משה מציל

משתמש רגיל
פותח הנושא
כפשוטו אמר:
הסיבה שספרדים לא מגדלים פאות הוא עפ״י האריז״ל שהורה שאסור לעבור את סוף העצם שעל יד האוזן. ממילא אין זה מוגדר כמנהג טוב דווקא כי יש האומרים כך ויש האומרים כך.
שמעתי גם שזה שאצל הליטאים לא מגדלים כיום פאות, הוא מפאת גזרת מלכות שהיתה וטמנו את פאותיהם מאחורי אוזניהם.
בדעת האריז''ל ישנם שתי שיטות, שיטת הברכ''י ושיטת הרש''ש להרש''ש צודק מה שכתבת אולם גם לדידיה אם מניחים אותם אחרי האוזן אין כל חסרון, ולכן מה שנהגו להניחם אחרי האוזן הוא ודאי מנהג טוב, ועי' בשו''ת וישב הים להגר''י הילל (אולי סימן ע''ב) שהאריך בזה ומסיק להניחם אחרי האוזן.
 

משה מציל

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
מוזר.
זה מה שאכפת לך, שילדי ישראל לא יובדלו במראם מילדי הגויים? זה מה שמטריד אותך?

הנח למנהג לנהוג, כפי שנוצרו שאר המנהגים.

אם יש מישהו ספציפי שחושב שיכול להיות לו בעיה בהמשך, שיעשה התרת נדרים או מה שהוא רוצה, אך מה פשר העצה ה'טובה' הלזו?
קשה לעשות התרת נדרים, כי ידוע דעת החת''ס והיעב''ץ שכל קבלה במחשבה מחייבת כדין נדר מדאו', והא דמנהג טוב חל רק כשגם נוהג ג''פ, או פעם אחת אם היתה דעתו לנהוג כן לעולם, זה רק כשהיתה דעתו כמחשבה בעלמא אבל לא כהחלטה גמורה שאז חל גם בלי מנהג וכאן שהוא מנהג תמידי  קשה לומר שאין גדר של החלטות, ולא שייך להתירם כי יצטרך להתיר אלפי מחשבות כי הכלל שבכמה החלטות על דבר אחד נשאל על הראשונה ואז שניה חלה ושוב צריך לישאל עליה
 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
כפשוטו אמר:
הסיבה שספרדים לא מגדלים פאות הוא עפ״י האריז״ל שהורה שאסור לעבור את סוף העצם שעל יד האוזן. ממילא אין זה מוגדר כמנהג טוב דווקא כי יש האומרים כך ויש האומרים כך.
שמעתי גם שזה שאצל הליטאים לא מגדלים כיום פאות, הוא מפאת גזרת מלכות שהיתה וטמנו את פאותיהם מאחורי אוזניהם.
בדעת האריז''ל ישנם שתי שיטות, שיטת הברכ''י ושיטת הרש''ש להרש''ש צודק מה שכתבת אולם גם לדידיה אם מניחים אותם אחרי האוזן אין כל חסרון, ולכן מה שנהגו להניחם אחרי האוזן הוא ודאי מנהג טוב, ועי' בשו''ת וישב הים להגר''י הילל (אולי סימן ע''ב) שהאריך בזה ומסיק להניחם אחרי האוזן.
ככל הידוע לי גם שיטת חב״ד וגם שיטת חזו״א הוא להניחם דווקא מחוץ לאוזן. (הגרח״ק מוציא להרבה אנשים שעוברים לפניו את פאותיהם מאחורי האוזן...) ולכן אין פה כל וודאות לקרוא לאיזשהו מנהג, בגדר של ׳מנהג טוב׳ או ׳חומרא׳ שיש לחשוש בו מפני קבלה שקבלו עליהם הציבור, כי חומרא לאחד הוא הקולא של השני.
 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
כפשוטו אמר:
שיטת חזו״א הוא להניחם דווקא מחוץ לאוזן
זו לא שיטה, זו הנהגה יפה של צורה יהודית.
וכנראה שזה גם לא חזו"א.
בין כך ובין כך אין כאן מנהג שכולם יגדירוהו כמנהג טוב.
אגב, אם זה לא שיטת חזו״א אז של מי השיטה, שלו עצמו?
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
בין כך ובין כך אין כאן מנהג שכולם יגדירוהו כמנהג טוב.
אגב, אם זה לא שיטת חזו״א אז של מי השיטה, שלו עצמו?
א. לא הבנתי למה כת"ר סובר שכל עדיפות שהיא הופכת את הצד השני ללא מנהג טוב.
ב. איני יודע בבירור, אך מסתבר שהעיקרון מהסטייפלר, וההרחבה שלו עצמו.
 

משה מציל

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
כפשוטו אמר:
בין כך ובין כך אין כאן מנהג שכולם יגדירוהו כמנהג טוב.
אגב, אם זה לא שיטת חזו״א אז של מי השיטה, שלו עצמו?
א. לא הבנתי למה כת"ר סובר שכל עדיפות שהיא הופכת את הצד השני ללא מנהג טוב.
ב. איני יודע בבירור, אך מסתבר שהעיקרון מהסטייפלר, וההרחבה שלו עצמו.

לדעת הגר''י הילל והגר''י ברדא, גם הבא''ח באחד מספריו מעיד על עצמו, יש להניחם אחרי האוזן. החזו''א עצמו, יש תמונות מצעירותו שנראה או שכלל לא גידל פאות כמנהג רוב בני ליטא, או שהניחם אחורי האוזן. הגר''ח גריינמן הניחם מאחורי האוזן וכן חינך את כל בניו מהבר מצוה. וכך נהגו כל תלמידי החזו''א. הקה''י הקפיד בכך על צאצאיו והגרח''ק מורה כך לרבים. ומ''מ, במחכ''ת מהרב כפשוטו, אני כתבתי שעצם מנהג גידול פאות הוא מנהג טוב וזה ברור לכו''ע. וגם להגרח''ק שיש להניחם לפני האוזן, הרי ברור שמי שמניחם אחורי האוזן עדיף ממי שאינו מגדלם כלל, ולכן מה שנוהגים הליטאים לגדל פאות ולהניחם אחורה הוא מנהג טוב לכו''ע הן להגר''י הילל הן להגרח''ק וגם להגרח''ק יהא אסור לנוהג להניחם אחורה לבטל מנהגו חותכם לגמרי ופשוט
 

אבי חי

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
אבי חי אמר:
כפשוטו אמר:
בין כך ובין כך אין כאן מנהג שכולם יגדירוהו כמנהג טוב.
אגב, אם זה לא שיטת חזו״א אז של מי השיטה, שלו עצמו?
א. לא הבנתי למה כת"ר סובר שכל עדיפות שהיא הופכת את הצד השני ללא מנהג טוב.
ב. איני יודע בבירור, אך מסתבר שהעיקרון מהסטייפלר, וההרחבה שלו עצמו.

לדעת הגר''י הילל והגר''י ברדא, גם הבא''ח באחד מספריו מעיד על עצמו, יש להניחם אחרי האוזן. החזו''א עצמו, יש תמונות מצעירותו שנראה או שכלל לא גידל פאות כמנהג רוב בני ליטא, או שהניחם אחורי האוזן. הגר''ח גריינמן הניחם מאחורי האוזן וכן חינך את כל בניו מהבר מצוה. וכך נהגו כל תלמידי החזו''א. הקה''י הקפיד בכך על צאצאיו והגרח''ק מורה כך לרבים. ומ''מ, במחכ''ת מהרב כפשוטו, אני כתבתי שעצם מנהג גידול פאות הוא מנהג טוב וזה ברור לכו''ע. וגם להגרח''ק שיש להניחם לפני האוזן, הרי ברור שמי שמניחם אחורי האוזן עדיף ממי שאינו מגדלם כלל, ולכן מה שנוהגים הליטאים לגדל פאות ולהניחם אחורה הוא מנהג טוב לכו''ע הן להגר''י הילל הן להגרח''ק וגם להגרח''ק יהא אסור לנוהג להניחם אחורה לבטל מנהגו חותכם לגמרי ופשוט
נכון מאד. והוא אשר דיברתי. [דרך אגב יש ממשפחות תלמידי החזו"א שמניחים פיאות לפני האזניים, אפי' חלק ממשפחת גריינימן... אך זה בתור הנהגה יפה ולא יותר].

איני מביע דעה בענין נדרים ומנהגים, כי אני בור בזה, רק אחזור על השאלה דלעיל, מה אכפת לך שינהגו במנהג טוב? יופי הוא ענין של יחס, והרבה יותר יופי יהודי יש בפיאות מאשר בלעדיהם, ולכן דברי רש"י שציינת לא כ"כ קשורים לנידון.
 
 

משה מציל

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
משה מציל אמר:
אבי חי אמר:
א. לא הבנתי למה כת"ר סובר שכל עדיפות שהיא הופכת את הצד השני ללא מנהג טוב.
ב. איני יודע בבירור, אך מסתבר שהעיקרון מהסטייפלר, וההרחבה שלו עצמו.

לדעת הגר''י הילל והגר''י ברדא, גם הבא''ח באחד מספריו מעיד על עצמו, יש להניחם אחרי האוזן. החזו''א עצמו, יש תמונות מצעירותו שנראה או שכלל לא גידל פאות כמנהג רוב בני ליטא, או שהניחם אחורי האוזן. הגר''ח גריינמן הניחם מאחורי האוזן וכן חינך את כל בניו מהבר מצוה. וכך נהגו כל תלמידי החזו''א. הקה''י הקפיד בכך על צאצאיו והגרח''ק מורה כך לרבים. ומ''מ, במחכ''ת מהרב כפשוטו, אני כתבתי שעצם מנהג גידול פאות הוא מנהג טוב וזה ברור לכו''ע. וגם להגרח''ק שיש להניחם לפני האוזן, הרי ברור שמי שמניחם אחורי האוזן עדיף ממי שאינו מגדלם כלל, ולכן מה שנוהגים הליטאים לגדל פאות ולהניחם אחורה הוא מנהג טוב לכו''ע הן להגר''י הילל הן להגרח''ק וגם להגרח''ק יהא אסור לנוהג להניחם אחורה לבטל מנהגו חותכם לגמרי ופשוט
נכון מאד. והוא אשר דיברתי. [דרך אגב יש ממשפחות תלמידי החזו"א שמניחים פיאות לפני האזניים, אפי' חלק ממשפחת גריינימן... אך זה בתור הנהגה יפה ולא יותר].

איני מביע דעה בענין נדרים ומנהגים, כי אני בור בזה, רק אחזור על השאלה דלעיל, מה אכפת לך שינהגו במנהג טוב? יופי הוא ענין של יחס, והרבה יותר יופי יהודי יש בפיאות מאשר בלעדיהם, ולכן דברי רש"י שציינת לא כ"כ קשורים לנידון.
אולי לרבנים מגודלי זקן יש בכך משום נוי אבל לאחרים לא, פוק חזי שכל הבחורי ישיבות משתדלים לקצץ מפאותיהם כמה שיותר, ולכן מאז ומעולם לא היה מנהג כזה שילדים ונערים יגדלו פאות, וכדאי להפסיק עם ההמצאה של מראה יהודי, כי עם ישראל לא קיים רק חמישים שנה אלא אלפי שנה קודם, לא צריך חכמה גדולה כל מי שרואה ילד חרדי וילד חילוני מבין לבד מה יפה ומה לא
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
אולי לרבנים מגודלי זקן יש בכך משום נוי אבל לאחרים לא, פוק חזי שכל הבחורי ישיבות משתדלים לקצץ מפאותיהם כמה שיותר, ולכן מאז ומעולם לא היה מנהג כזה שילדים ונערים יגדלו פאות, וכדאי להפסיק עם ההמצאה של מראה יהודי, כי עם ישראל לא קיים רק חמישים שנה אלא אלפי שנה קודם, לא צריך חכמה גדולה כל מי שרואה ילד חרדי וילד חילוני מבין לבד מה יפה ומה לא
אז הויכוח שלנו הוא מה יותר יפה, נו נו. וזה כ"כ חשוב לך ליפות את ילדי ישראל לפי היופי שאתה חושב עליו, נו נו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
לכן מאז ומעולם לא היה מנהג כזה שילדים ונערים יגדלו פאות, וכדאי להפסיק עם ההמצאה של מראה יהודי, כי עם ישראל לא קיים רק חמישים שנה אלא אלפי שנה קודם,

למען הדיוק ההיסטורי
עד לפני מאה חמישים שנה ופחות מכך המנהג הלטאי היה דומה בדיוק לשל החסידי
וניתן לראות זאת בדיוקנים מאותה תקופה
אפילו גדולי המשכילים אלו ששמרו על נאמנות ליהדות היו מגודלי זקן ופאות
השינוי בציבור הלטאי החל בתקופה מאוחרת יותר
 

משה מציל

משתמש רגיל
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
משה מציל אמר:
לכן מאז ומעולם לא היה מנהג כזה שילדים ונערים יגדלו פאות, וכדאי להפסיק עם ההמצאה של מראה יהודי, כי עם ישראל לא קיים רק חמישים שנה אלא אלפי שנה קודם,

למען הדיוק ההיסטורי
עד לפני מאה חמישים שנה ופחות מכך המנהג הלטאי היה דומה בדיוק לשל החסידי
וניתן לראות זאת בדיוקנים מאותה תקופה
אפילו גדולי המשכילים אלו ששמרו על נאמנות ליהדות היו מגודלי זקן ופאות
השינוי בציבור הלטאי החל בתקופה מאוחרת יותר
זה היה מנהג רק של רבנים ות''ח ואולי אתה מדבר על דיוקנותיהם. 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
כפשוטו אמר:
בין כך ובין כך אין כאן מנהג שכולם יגדירוהו כמנהג טוב.
אגב, אם זה לא שיטת חזו״א אז של מי השיטה, שלו עצמו?
א. לא הבנתי למה כת"ר סובר שכל עדיפות שהיא הופכת את הצד השני ללא מנהג טוב.
ב. איני יודע בבירור, אך מסתבר שהעיקרון מהסטייפלר, וההרחבה שלו עצמו.
ייש"כ רב על המקור, אשמח מאד אם תמצא מקור מדויק.
התכוונתי בדברי שאם מבחינתי פאות ארוכות יותר טובות מקצרות, או שמאחורי האוזניים עדיף מלפניהם, וכן להיפך. אזי אי אפשר לחייב אותי לנהוג כמו הרוב, כי לדעתי כולם לא מהדרים ואני מהדר. 
 
 

משה מציל

משתמש רגיל
פותח הנושא
נש בר נש אמר:
איפה התוס'
איו תוס' להדיא. יש תו' שכשהיו מגלחין הקטנים (והכוונה לאפס אפס), היו משיירים שיער הצדעים. והרש''ל יבמות פי''ב דין י''ח הבין שכוונתם שהיו משיירים לגמרי ולא חותכים כלל אולם לרוה''פ אין זו כוונת תו'
 
 

משה מציל

משתמש רגיל
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
משה מציל אמר:
זה היה מנהג רק של רבנים ות''ח ואולי אתה מדבר על דיוקנותיהם.

זה לא נכון. כל בעל בית
אני מצטער שזה הורס לך את התזה אבל תבדוק זאת
להד''ם. יש אם תרצה ציורים ישנים של יהודים שנראה שהיו נוהגים לגדל ארוך את כל השיער מאחורה וכך היה מנהג הגוים ג''כ אולי זה מה שהטעה אותך. עי' גם בשו''ת חת''ס שבכותבו על מנהג זה מעיד שאני ותלמידי נוהגים כן, ומשום מידת חסידות משמע דרוב בני מדינתו לא נהגו כן. אתה מוזמן לעיין בס' עולם כמנהגו נוהג שהרחיב היטב בכל הממצאים ההיסטוריים הקשורים למנהג זה
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
עי' גם בשו''ת חת''ס שבכותבו על מנהג זה מעיד שאני ותלמידי נוהגים כן, ומשום מידת חסידות משמע דרוב בני מדינתו לא נהגו כן

במקומו של החת"ס שהיה דומה במנהגיו למערב אירופה אכן לא היה מקובל אצל כולם
מה שאין כן בליטא שהיה דומה לכל מזרח אירופה המנהג היה אצל כולם גידול זקן ופאות
 

ירמיה

משתמש ותיק
אני מבקש את עזרת הציבור לחפש אופנים שבהם מותר כתובת קעקע. וכי למה נהיה נחותים במראנו מיופי משאר האומות?

(יובהר: זו ביקורת לגמרי לא עניינית, מי שסובר שכך פחות יפה כל הכבוד שהוא מחפש לעגן את זה הלכתית)
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
שיש שאין המנהג נאה בעיניהם ואיך נוכל לחייב עפ''י דין כל ילדי ונערי השומ''צ להיות נחותים במראם מהחילונים והאומות
זה עיקר הענין ומסביב הכל ערפל להסתיר המטרה...
סיפר לי פעם הרה"ג ר יעקב פרידמן מייסד ישיבת תפרח, שהיה עם 2 בניו אצל מרן הסטייפלער.
לאחד היו פיאות קצרות מאחורי האוזן, ולשני היו פיאות ארוכות מלפנים.
הסטייפלער שאל איך ייתכן 2 אחים בשוני כזה?
אינני זוכר כרגע מה היתה התשובה, אבל הסטייפלער תפס בידיו את הפיאות הארוכות ואמר דבר אחד אני יודע, ככה זה יפה!
סיפור נוסף הוא סיפר לי על אחד ששאל לאיזה ת''ת לשלוח בבני ברק, תורת אמת או תשב''ר?
ענה הסטייפלער, לא יוצאים ת"ח ממה שלומדים בחיידר, בתשבר הילד יראה מלמד עם פיאות ארוכות ויגדל להיות ירא שמים!

אז אנחנו רוצים ילדים עם היופי של הסטייפלער, ובמפורש שהם יהיו שונים מילדי האומות.

ואנחנו מוותרים על ההצלה מהמציל החדש שקם לנו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
אבי חי אמר:
מוזר.
זה מה שאכפת לך, שילדי ישראל לא יובדלו במראם מילדי הגויים? זה מה שמטריד אותך?

הנח למנהג לנהוג, כפי שנוצרו שאר המנהגים.

אם יש מישהו ספציפי שחושב שיכול להיות לו בעיה בהמשך, שיעשה התרת נדרים או מה שהוא רוצה, אך מה פשר העצה ה'טובה' הלזו?
קשה לעשות התרת נדרים, כי ידוע דעת החת''ס והיעב''ץ שכל קבלה במחשבה מחייבת כדין נדר מדאו', והא דמנהג טוב חל רק כשגם נוהג ג''פ, או פעם אחת אם היתה דעתו לנהוג כן לעולם, זה רק כשהיתה דעתו כמחשבה בעלמא אבל לא כהחלטה גמורה שאז חל גם בלי מנהג וכאן שהוא מנהג תמידי  קשה לומר שאין גדר של החלטות, ולא שייך להתירם כי יצטרך להתיר אלפי מחשבות כי הכלל שבכמה החלטות על דבר אחד נשאל על הראשונה ואז שניה חלה ושוב צריך לישאל עליה
במחילה אין לדבריך טעם. ודאי מי שנדר ב' פעמים על אותו ענין יכול להתיר כל הנדרים ביחד.
ומלבד זאת עצם הדבר שלאחר שהחליט כבר מנהג טוב כל שממשיך לנהוג כן הוי החלטה חדשה וצריך התרה גם לזה, אינו מוכרח כלל, אלא הכל נדר אחד.
 
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית