למה כל כך קשה להטביע חייל מצרי?

בן בייתוס

משתמש רגיל


בשתי מילים: התורה מעידה שאנחנו בדור מעורפל ומטושטש, אבל זה גם הפלוס שלנו!

קצת יותר בהרחבה:

בהיותי קשוב לקריאתו של הקורא בתורה, שמתי לב למילים מבהילות. התורה אומרת:
"וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אלוקיכם" וגו'
במילים אחרות, התורה מזהירה את עם ישראל לקיים את דבר ה' מחמת שהם ראו בעינים את ידעו וראו את הקב"ה בחוש.
אמנם בכלל לאו אתה הן, יותר נכון בכלל הן אתה שומע לאו. כי למעשה יש כאן מעין הכרעה של התורה...
שהבנים של האבות לא יזכו לראות את הקב"ה בחוש! וזה דבר שהיה יחיד לתקופתם, ולכך ראתה התורה צורך להזהיר.
את הדברים לקחתי מרש"י שפירש כך את הפסוק, וראיתי גם באבן עזרא שחיזק את הדברים בלשון חריפה יותר וכך כתב:
'והטעם: כי אלה הנוראות אינם לעתיד שיראום בניכם'.

תסכימו איתי שכתוב כאן משהו נורא, כי עיקר עבודתנו בדור הזה, היא לעבוד את הקב"ה מתוך הסתר.
והדברים כבר נידונו בעבר באשכלות סמוכים. אך שמתי לב שכאן זה כתוב ממש במפורש.

אבל כעבור פסוק או שניים, שמתי לב שהפתעתי הייתה מוקדמת.
התורה מציינת את המופתים המרעישים שכמו שאומרים, הם המופתים - בה"א הידיעה!
מה הם המופתים הללו? הטבעת המצרים, ובליעתם של דתן ואבירם באדמה....
רגע, אבל מה עם מעמד הר סיני, מה עם עיקר קרית ים סוף, או עשרת המכות?

כאן עלה בראשי רעיון חדש, ואותו אני רוצה לחלוק אתכם.
לטביעת המצרים ולאיבוד דתן ואבירם יש מכנה משותף. המוות!
זאת אומרת, טביעתם של המצרים הייתה סוף הסיפור. זהו, אין יותר מצרים. אין יותר דתן ואבירם!
ולא זו בלבד, שניהם גם עשו צרות, והקב"ה סיים את הסיפור באבחה אחת, לעיני כל ישראל. בצורה שאי אפשר להתווכח איתה.

הקב"ה אומר לעם ישראל, אתם זכיתם לראות כיצד הקב"ה מטפל באופן אישי במי שמיצר לעם ישראל.
מבפנים ומבחוץ!
ראיתם איך הקב"ה מכריע את האמת ללא עוררין. אז לכן התביעה עליכם גדולה יותר.
אבל בניכם, שלא יזכו לקבל את האמת עם כפית לתוך הפה, יהיה עליהם להתאמץ מאוד בחיפוש אחריה
וגם אז יהיה ספק גדול אם הצליחו למצוא אותה. זה יהיה הנסיון הגדול שיעמודו בו בימים ההם.

ומה אם כן העצה להנצל מכל הספק הזה? קיום המצוות! - "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה" וגו'.
ואולי זכיתי לכוון בזה לדברי הרמב"ן.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
אחזק את דבריך, שזה באמת לשון הפסוק:
בן בייתוס אמר:
"וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אלוקיכם" וגו'
מוסר דייקא.

וכן הוא המשך הפרשה והיה אם שמוע תשמעו וגו', השמרו לכם פן יפתה וגו' ועצר את השמים וגו'.
וכן ממשיכה התורה (ריש פרשת ראה), ראה אנכי נותן לפניכם היו ברכה וקללה וגו'.

 
 
חלק עליון תַחתִית