התגשמות חזון הנביאים

[סכינא חריפא]

אני אצל רבותי, לא ראיתי עמימות, אלא ההיפך.
הכל ברור היה ומחוור כשמלה, וככל אשר שאלתי, ביארו לי הדברים באופן ברור.
לגבי הנבואות לא שאלתי, וכעת איני יכול לשאול, אבל ברור לי כי יש תשובה ברורה בדבר הזה, ללא עמימות כלל.

כיוונתי להודעה הזו.

אכן לשון קצת מטעה.
אך כפי שאתה מבין, צריך קשר מאוד מאוד קרוב לסוג כזה של שאלות אצל גדו"י.....
וכזה היה לי, ולצערי אינו עוד. 
 

[יחיה]

רעי היקרים, הר"ר @סכינא חריפא והר"ר @יחיה.

תרשו לי להניח כמעט בבירור, ששניכם לא נולדתם בארץ הצבי, ומקום גידולכם לא היה כאן אלא בארץ הנכר, ואף שאתם זכיתם לעלות לארץ הקודש ולהתבסם מאוירה, לא התנתקתם מהגישה ה'חוצניקית' לגמרי, וכן יש להניח כי הרבה מקרוביכם וממשפחתכם מחבקים עדיין חיק נכריה.

זכיתי ברוך ה' להוולד באר"י, אבי נולד באר"י, וזקני נולד באר"י, (מאנשי הישוב הישן, בעקבות מלחמת תש"ח ירדו לתל אביב.).
ומשפטי ה"מעט תמוה", כרוך בזכרון הראשון שלי מהכותל המערבי.
הייתי כמה פעמים גם כילד קטנטן, אבל פעם ראשונה שהייתי והרגשתי מה זה הכותל, היה כשהייתי בן 6.
ההתרגשות שאחזה בי, איננה ניתנת לתיאור.
ועד היום, על אף שאני נוהג בל"נ לא לעבור חודש ימים מבלי לפקוד את הכותל, ( כדי שלא להתחייב בקריעה. וזאת על אף שכיום איני דר, ואף אין לי קרובים בעיה"ק ירושלים.) כל פעם שדורכות רגלי על אדמת קדש, הכותל המערבי, שהיו בו אבותי, הרבה לפני קום המדינה, אני נרגש ביותר!
אב זקני, היה בסיביר, וחמש שנים ברח בדרכים לא דרכים לחון ארץ אבות, ואני זכיתי להיוולד דור רביעי בארץ!!!

אינני מבין איך אתה, (שאני מניח שהוריך עלו רק לאחר השואה) אינך נרגש יותר ממני?

אבל כל זה, אין לו קשר כלל להתגשמות הנבואות, ודווקא את אשר כתבתי לך קיבלתי מרבותי כאן בארה"ק, ואין לי כל קשר לחו"ל, ואין אפי' משפחה בחו"ל.
דעתי, זאת הדעה הרווחת כאן בארה"ק, ודבריך חידוש הם.
ואם אכן תביא מקורות מחכמי הדור, נקבלם ברצון ונודה לך עליהם.
אך אם הם ח"ו מיחזור של הצה"ד, הרי שלצערנו לא נוכל להתחמם לאורם.

(אני בפן האישי, מאוד מעריך אותך, על חיפושך האישי, וחקירותיך. ניכר כי אתה איש אמת, ומבקש אמת. אבל בדברים האלו צריך מסורת. זה לא שאני חכם יותר, פשוט אני שאלתי את רבותי וקיבלתי מסורת מהם. (וכפי שכתבת, יש שינויים וייתכנו שינויים, אך הם תמיד יתחילו מלמעלה. רוב ככל השינויים שהתחילו מלמטה, היו כאלו שאין רוח חכמים נוחה מהם.) ולכן צריך לשאול, ולא לחקור לבד בעניינים אלו.)

מסכים. בלי מסורת - אנשים מגששים באפילה. אפילו בזהות של גדולי הדורות - כבר מבולבלים.

[המצפה לישועת ה']

כתבתי שרוב העם גולה אצל מיעוטו, וזה נכון.
אבל פיספסת שכתבתי שכיום רוב העם כבר הפסיד את הדת!!
אז כיום, אין לנו מה לעשות עם זה, אלא לחזק את בדק הבית כל הזמן.
ולכן הבעיה היא לא רק ה"הכל שפיט", אבל אין להתעלם מכך, שב"הכל שפיט" ישנה אמירה ברורה של עקירת הדת.

בקיצור, לפי דבריך, כיום, שכבר רוב העם אינו שומתו"צ, בעוה"ר, הוא אינו נחשב כ'גולה', אלא רק מפני ה'הכל שפיט'?!

[המצפה לישועת ה']

וכן, תח"צ בשבת כן או לא, משפיע באופן ישיר על המסורתי המצוי. הדבר הזה ברור כשמש. (צא ובדוק, ותראה שאצל רבים מהמסורתיים, ובפרט מהדור הקודם, יש שהיו נמנעים מביצוע מלאכות שונות בשבת, וזמני השבת שלהם היו נקבעים לפי זמני האוטובוס של מדינת היהודים. כשאצל אגד יוצאת שבת, היא יצאה גם אצלי.)  ואותם המסורתיים, מושפעים באופן ישיר מהאווירה הציבורית שיוצרת הפרהסיה.

מסכים עם עצם הדברים, יש"כ.

אך כמדומה, שמונח כאן ענין יותר עמוק, והוא, הרצון ליצור הזדהות ציבורית של עם ישראל כ'עם' שמקיים את תורת ה', ובמהלך של 'ציבוריות' כללית. ודו"ק.

[המצפה לישועת ה']

וגזרה דעת רבותינו, שאי העשיה, הוא שיתוף הפעולה החמור ביותר מבחינתינו, דווקא כי זו מדינה דמוקרטית, וכפי שכתבת.

לכן, זה אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי, אם "לא אשתתף עם הרשעים", הנני המסייע הגדול בידם. אך אם אלחם ברשעים בכלים של הכנסת כפי שלחמתי ברשעי פולין, יגידו לי שאני "שותף לרשעים". ועל זה פסקו רבותינו, עדיף להשתתף עם הרשעים כדי להלחם בהם, מאשר להתעלם מהרשעים, ולסייע להם בכך סיוע שלא יסולא בפז להכרית שם ישראל.
הובנתי?

הובנת בהחלט.

והדברים נכוחים ומוסכמים.

אך כמדומה לומר כנ"ל, שבתוככי הטענות הללו מונח גם רצון ומהלך של התגברות על הרשעים, ורצון אמיתי לשלוט בכלליות הציבוריות היהודית השוכנת בארץ הקודש, ולא רק גישה מסכנה ו'גלותית' של 'להציל'.

צא וראה.

[המצפה לישועת ה']

זכיתי ברוך ה' להוולד באר"י, אבי נולד באר"י, וזקני נולד באר"י, (מאנשי הישוב הישן, בעקבות מלחמת תש"ח ירדו לתל אביב.).
ומשפטי ה"מעט תמוה", כרוך בזכרון הראשון שלי מהכותל המערבי.
הייתי כמה פעמים גם כילד קטנטן, אבל פעם ראשונה שהייתי והרגשתי מה זה הכותל, היה כשהייתי בן 6.
ההתרגשות שאחזה בי, איננה ניתנת לתיאור.

אשריך שכבר בגיל כזה פיעמה בך רוח ה', לך בכוחך זה והושע את ישראל.

(קסבור הייתי שרק יהודי שבגיל גדול יותר מגיע לראשונה למקום בית מקדשינו השמם, הוא מבין את משמעותו, ומגיע להתרגשות שכזו).

[המצפה לישועת ה']

בכל אופן, הרב @סכינא חריפא הנכבד, אינני מעוניין להמשיך ולדון בענייני השלטון החילוני ויחסינו אליו, כמדומה שהתיעוב שלי מהשלטון החילוני הוא לפחות כשלך, בזה אין בינינו הרבה חילוקי דעות מהותיים ושרשיים, הכיוון הכללי הברור והמוסכם הוא, שנאה עזה ל'רוע' ולכל מי שמייצג אותו. (מה גם שויכוח כזה עלול להעביר את האשכול ל'אקטואליה', מה שיגרום שלא נוכל להמשיך לשמוע את דבריך הבהירים בסוגיא חמורה זו, שאני נהנה מהם מאוד גם אם לע"ע אינני מסכים עמהם לגמרי).

אגב, אני בכל הדיון לעיל כלל לא העליתי את הנידון של ה'מדינה', אלא התייחסתי בדווקא רק לעצם המציאות של ישוב היהודי תורני בארץ הקודש, והיחס שלנו בנוגע למציאות זו.

הרב @יושב בשבת תחכמוני הוא שהעלה את הנושא הרגיש של היחס למדינה, וחידש בו זוית ראיה חדשה ומפתיעה, ומשם המשיך הדיון להתגלגל גם על נושא ה'מדינה'. (אגב, דבריו באמת היו נראים בהירים וישרים, נשמח לשמוע את תגובותיך על דבריו).

בעז"ה אכתוב כאן בהמשך עוד הודעה אחת, בה אערוך בקצרה את משנתי בכל הנושא הסבוך הלזה, ואת שלל הזויות והפנים שלו, קצת להעמיד 'סדר' בכל העמימות שדברנו עליה, ותו לא מידי. 

ולאחמ"כ בעז"ה נחזור לסוגיא החמורה והעיקרית שלנו, הסוגיא של הישוב התורני בדורינו, ושל יחסינו עם הקב"ה בתקופה זו.

[סכינא חריפא]

כתבתי שרוב העם גולה אצל מיעוטו, וזה נכון.
אבל פיספסת שכתבתי שכיום רוב העם כבר הפסיד את הדת!!
אז כיום, אין לנו מה לעשות עם זה, אלא לחזק את בדק הבית כל הזמן.
ולכן הבעיה היא לא רק ה"הכל שפיט", אבל אין להתעלם מכך, שב"הכל שפיט" ישנה אמירה ברורה של עקירת הדת.

בקיצור, לפי דבריך, כיום, שכבר רוב העם אינו שומתו"צ, בעוה"ר, הוא אינו נחשב כ'גולה', אלא רק מפני ה'הכל שפיט'?!

איך הגעת לזה???
אדם עשיר שגלה, ואט אט שדדו אותו מכל עושרו, ביום שלקחו לו את השקל האחרון הוא פסק מלהיות גולה?
 

[סכינא חריפא]

מסכים. בלי מסורת - אנשים מגששים באפילה. אפילו בזהות של גדולי הדורות - כבר מבולבלים בה.

???

[סכינא חריפא]

אשריך שכבר בגיל כזה פיעמה בך רוח ה', לך בכוחך זה והושע את ישראל.

(קסבור הייתי שרק יהודי שבגיל גדול יותר מגיע לראשונה למקום בית מקדשינו השמם, הוא מבין את משמעותו, ומגיע להתרגשות שכזו).

תודה על הסרקזם, אבל לא חושב שהבנתי את מלוא המשמעות, אך מה שהבנתי, הספיק לגרום לי התרגשות.
(אבל קצת תימה על כת"ר, שאע"פ שדר באר"י, אין הוא מתאר התרגשות כזאת. ולא אף לכאו' טעה לייחס את התרגשות החזו"א, לעניין התגשמות הנבואות. ולכא' לא כן הוא, אלא זאת התרגשות פשוטה של יהודי כשר.)

[סכינא חריפא]

בכל אופן, הרב @סכינא חריפא הנכבד, אינני מעוניין להמשיך ולדון בענייני השלטון החילוני ויחסינו אליו, כמדומה שהתיעוב שלי מהשלטון החילוני הוא לפחות כשלך, בזה אין בינינו הרבה חילוקי דעות מהותיים ושרשיים, הכיוון הכללי הברור והמוסכם הוא, שנאה עזה ל'רוע' ולכל מי שמייצג אותו. (מה גם שויכוח כזה עלול להעביר את האשכול ל'אקטואליה', מה שיגרום שלא נוכל להמשיך לשמוע את דבריך הבהירים בסוגיא חמורה זו, שאני נהנה מהם מאוד גם אם לע"ע אינני מסכים עמהם לגמרי).

אגב, אני בכל הדיון לעיל כלל לא העליתי את הנידון של ה'מדינה', אלא התייחסתי בדווקא רק לעצם המציאות של ישוב היהודי תורני בארץ הקודש, והיחס שלנו בנוגע למציאות זו.

הסוגיא, היא סוגיא אחת.
אינך יכול לקבוע אם ההתיישבות בארץ תחילת הגאולה היא, או ישועה היא, אם טובה היא אם רעה היא, עד שתדע אל נכון מה קרה בהתיישבות הזאת.
זה לא רק "יחס למדינה", וחלוקתך לשתי סוגיות לכאו' איננה נכונה.
זאת סוגיא אחת.
אבל, כרצונך.

[המצפה לישועת ה']

אשריך שכבר בגיל כזה פיעמה בך רוח ה', לך בכוחך זה והושע את ישראל.

(קסבור הייתי שרק יהודי שבגיל גדול יותר מגיע לראשונה למקום בית מקדשינו השמם, הוא מבין את משמעותו, ומגיע להתרגשות שכזו).

תודה על הסרקזם, אבל לא חושב שהבנתי את מלוא המשמעות, אך מה שהבנתי, הספיק לגרום לי התרגשות.
(אבל קצת תימה על כת"ר, שאע"פ שדר באר"י, אין הוא מתאר התרגשות כזאת. ולא אף לכאו' טעה לייחס את התרגשות החזו"א, לעניין התגשמות הנבואות. ולכא' לא כן הוא, אלא זאת התרגשות פשוטה של יהודי כשר.)

הרב @סכינא חריפא, אין לי כעת פנאי כלל, רק אעיר כאן משום "והייתם נקיים", כתבתי זאת ברצינות, באמת ובתמים.
א גוטע וואך.
 

[המצפה לישועת ה']

אינני מעוניין להמשיך ולדון בענייני השלטון החילוני ויחסינו אליו, כמדומה שהתיעוב שלי מהשלטון החילוני הוא לפחות כשלך, בזה אין בינינו הרבה חילוקי דעות מהותיים ושרשיים, הכיוון הכללי הברור והמוסכם הוא, שנאה עזה ל'רוע' ולכל מי שמייצג אותו.

בעז"ה אכתוב כאן בהמשך עוד הודעה אחת, בה אערוך בקצרה את משנתי בכל הנושא הסבוך הלזה, ואת שלל הזויות והפנים שלו, קצת להעמיד 'סדר' בכל העמימות שדברנו עליה

לענ"ד יש כאן שלשה חלקים שונים, אשר שומה עלינו להבדיל ביניהם, ולזהות כל אחד ואחד מהם, ע"מ להעמידו כראוי במקומו הנכון והמדוייק.


החלק הראשון והעיקרי, הוא, השנאה התהומית לרשעותם של עוזבי ה'.

רק עליו אנו צריכים להשתית את חיינו הפרטיים ואת מעשינו היומיומיים, ואת כלל התנהלותינו מול אחינו החילוניים ומדינתם הקלוקלת.

רק אותה שנאה תהומית, אשר נובעת מהאהבה הגדולה לה' ולתורתו, היא זו שצריכה לנהל את חיינו בתוך המציאות המורכבת והמסובכת, המציאות בה מתנהלים חיינו התורניים לצד ציבור ענק של יהודים אשר בגדו והפנו עורף לה' ולתורתו.

אסור לנו להכיל בשום אופן שום מציאות בה יש יהודי, צאצא של אברהם יצחק ויעקב, שמנהל את חייו באופן רחוק מה' ומתורתו, כביכול גם זו דרך 'לגיטימית'.

לא ולא.

שומה עלינו לשנן זאת השכם והערב, ו'לטפח' את השנאה הקדושה הזו, אשר היא גם באה מכוחה של 'אהבת השם', וגם מביאה בעצמה את 'אהבת השם'. "אֹֽהֲבֵ֥י יְהֹוָ֗ה שִׂנְא֫וּ־רָ֥ע". (כמובן, אין הדברים אמורים כלפי אלו שהם בגדר 'תינוקות שנשבו', וכדבריו הידועים של מרנא החזו"א).

חובה עלינו להלחם בכל עוז בכל השפעה שעלולה להיות ולהווצר, ולהתרחק מהם ומהשפעתם תכלית הריחוק, כרחוק מזרח ממערב.


החלק השני, נובע ובא מתוך המציאות המורכבת והעגומה, בה האומה היהודית מיוצגת, לצערינו ולבושתינו, ע"י מחללי השם מרשיעי ברית, ומתבטאת כהיום, גם כלפי כל האומות וגם כלפי אחינו הרחוקים, לפי התנהלותה הכללית של המדינה הקלוקלת.

כלומר, אמנם ברור ופשוט לנו כי אנו הם הממשיכים הבלעדיים של עם ישראל ושל מורשתו הנצחית והערכית, ולא חלילה אותם כופרים משנאי ה', אמנם לצערינו ולבושתינו, במישור ובגזרה הציבוריים והעולמיים, לא אנו אלו שמבטאים ומייצגים את 'העם היהודי', כהתנהלות של ה'עם' כ'אומה' וכציבור מאוחד, אלא אותם כופרים, ובפרט אחרי הקמת המדינה הכפרנית, שכביכול שם 'ישראל' עליה.

זוהי המציאות הכאובה, אשר היא טופחת על פנינו בעל כרחינו, בין אם נרצה ובין אם לאו, ועלינו לעכל את הדברים ואת המציאות העגומה, ולהתנהל לפיה, בפקחות ובחכמה, מתוך השתדלות למעט ככל הניתן את החילול שם שמים, ולנסות לשוות אופי של 'אומה יהודית' ('מורשת ישראל'...) במישור הציבורי של המדינה הקלוקלת, למען לא יתחלל שמו ית', בעיני העמים ובעיני ישראל התועים.

אמנם ברור ופשוט שהתנהלות זו אין לה כמעט משמעות בחיינו הפרטיים, והיא משפיעה בעיקר על ההתנהלות הציבורית והמייצגת של יראי ה', אשר חפצים בקידוש שמו, ומנסים ככל הניתן למעט מחילול כבודו, גם בתוככי מציאות עגומה של חילול השם מתמשך.

בסופו של תהליך, עינינו נשואות אל המצב המיוחל בו יתבטל שלטונם, ותעבור ממשלת זדון מן הארץ, ואז תשוב האומה היהודית להיות מיוצגת אך ורק ע"י יראי ה' ואוהבי שמו, ממשיכי האמת הנצחית, כפי שהיה כל הדורות.

היאך יתבצע הדבר, והאם הדבר יתבצע בתוך הקיום של המדינה או ע"י הביטול שלה? את הדבר הזה יודע רק קורא הדורות מראש המגיד מראשית אחרית. אך זו צריכה להיות השאיפה הכללית שלנו, לשוב ולייצג את שם ישראל בעולם, ולקדש את שמו ית'.


החלק השלישי, הוא החלק הרגיש ביותר, אשר אסור לו להשפיע על שום התנהלות שלנו, אלא רק על הידיעה העקרונית, וכהכרה כהה ורעיונית בלבד.

והוא החלק אשר נובע מכח הענין הנקרא בלשון הרמח"ל 'הנהגת היחוד' (כענין מקביל ל'הנהגת המשפט'), לאמר, למרות ענין הבחירה, ולמרות כח השליטה שנתן הקב"ה לידי הס"א וכוחות הטומאה והרוע, בסופו של דבר, במבט כוללני ומקיף יותר, כל הענינים כולם מנוהלים ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו, ללא שום סטיה ו'טעות' חלילה, וכולם גם יחד מובילים את העולם לידי תיקונו השלם והנרצה.

הוי אומר, שגם אם יש מעשה שנעשה בכוונת זדון ורשעות, וגם אם הדבר נעשה ע"י כח הבחירה, אין הדבר נמדד כך אלא רק ביחס לאדם העושה בעצמו, אך ביחס לשאר האנשים, אין עליהם לראות את הדבר כנעשה ע"י האדם המסויים בכח בחירתו, אלא כנעשה ע"י הקב"ה בלבד, מסובב כל הנסיבות כולם.

בהכרה ברורה אנו יודעים, כי הקב"ה בלבד הוא שעשה את ה'שואה', על כל מוראותיה ותוצאותיה, ו(להבדיל) הקב"ה בלבד הוא זה שהקים את ה'מדינה היהודית', גם כן על כל תוצאותיה ונספחיהם.

בדיוק כפי שהקב"ה השתמש ב'נאצים' הארורים לממש את רצונו, לטוב ולמוטב, כך הקב"ה השתמש (להבדיל אא"ה) ב'תנועת הציונות' הכפרנית ובפירותיה לממש את רצונו, לטוב ולמוטב.

כל חלק 'טוב' שיצא ממימוש זה, כגון, הסיוע והעזרה (בעל כרחם של אותם מרשיעי ברית) ל'פיתוח' ההתיישבות היהודית בארה"ק, ובפרט התיישבותו המשגשגת של ציבור יראי ה', פריחת העולם התורני ב'חסותו' (ובתקציביו) של השלטון הכפרני, מניעת ההתבוללות החילונית של תושבי ארה"ק, ועוד כהנה, כל זה לא מתייחס כלל אל אותם רשעים מפירי ברית, אשר הֵ֖מָּה עָזְר֥וּ לְרָעָֽה, אלא אך ורק אל מסובב כל הנסיבות כולם, ממ"ה הקב"ה.

בסופו של דבר, התהליך כולו מנוהל ע"י הקב"ה, והוא זה שהעמיד לפני ציבור יראי ה' את המצב הנתון, על כל מגרעותיו מחד ועל כל טובותיו מאידך.

ובודאי יש בכוחו של תהליך זה, ככל שאר התהליכים המתרגשים ובאים לעולם, לקדם את עם ישראל אל עבר התיקון הנרצה, ואל עבר הגאולה השלמה, במהרה בימינו.

ובפרט בענין זה, של התהליך המסויים המדובר כאן, אשר בקליפתו החיצונית יש כח עצום של העמדת 'גוף' וכלי-קיבול, אשר עומד מעתה כ'חומר' המוכן לקבל את תוכו את ה'צורה', וכ'ישות' אשר היא מוכנה וראויה להחיל אל קרבה את האור האלקי הנשגב, את התוכן הרוחני הנצחי של התורה הקדושה.

העמדת ה'גוף' על תילו נצרכת בהכרח, כשלב ראשוני, כדי לעמוד לפני ה' כ'עם השם'. אי אפשר לו ל'עם השם' להיות 'עם השם' אם לא יהיה תחילה 'עם'.

וכך בגאולת מצרים - "וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה", טרם קבלת התורה, וכך בכניסתם לארץ - "וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה' וגו' יַּעַזְב֞וּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם", טרם עידן דוד ושלמה, וכך בגאולת בבל - "וְעַתָּה מַה נֹּאמַר אֱ-לֹהֵינוּ אַחֲרֵי זֹאת, כִּי עָזַבְנוּ מִצְו‍ֹתֶיךָ", טרם עליית עזרא מבבל.

ראשית לכל נעמדת הוויתו כ'עם', ואל תוכו נוצקת והולכת המהות הרוחנית והנצחית, והיעוד הגדול והנשגב, ובכך מתפשט האור האלקי אל תוככי המציאות הארצית, לעשות להוי"ה ב"ה דירה בתחתונים, "וִהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים".

אך כפי שהובהר בתחילה, אסור שהדבר ישפיע עלינו בהתנהלות שלנו מול אחינו הרחוקים, התהליך הזה אינו קשור אליהם כלל, הקב"ה השתמש בהם כַחֹ֙מֶר֙ בְּיַ֣ד הַיּוֹצֵ֔ר, והוא הוא שהעמיד לפנינו את המצב כולו, על כל היוצא והמשתמע ממנו.

אך הדבר כן צריך להשפיע על הכרתינו והסתכלותינו הנכונה והתורנית, לראות ולהשקיף על כל דבר ועל כל תהליך בצורה נכונה, לראות בכל התרחשות את יד ה' ולשמוע בה את 'אמירתו' אלינו, להבין מכח ההתרחשויות כולם מה יחסו אלינו בעת הזאת, ולדעת לאור ההבנה הזו, באופן בהיר ומחוור, איך אנו צריכים להרגיש את היחס בינינו לבין הקב"ה, ולדעת מה מוטל עלינו לפעול ולעשות בעת אשר כזאת, כיאות וכנכון, כרצונו ית'.

[סכינא חריפא]

על החלק הראשון והשלישי, אני מסכים איתך, וכבר כתבתי זאת לעיל.
לגבי החלק השני, קיבלתי מרבותי אחרת, וכפי שכתבתי לעיל.
לנו אין במהלך היום יום שום התייחסות לכך שהמדינה מייצגת את העם היהודי, מבחינתנו היא לא מייצגת אותו כלל, אף אם מתיימרת, ולא זאת הסיבה לכך שאנו דואגים לפרהסיה יהודית חלילה, אלא הסיבה של ישראל ערבים זה לזה, וישראל אף שחטא ישראל הוא, ולכן ככל שהפרהסיה תהיה יהודית יותר, יהודים יחטאו פחות, ועל כך נמסור נפש גם.
העניין של למנוע חילול ה' לבד, יקויים אולי בתור מידת חסידות רחוקה, כשאין שום מחיר שמשלמים. שהרי כל גוי הגון שיברר אודות היהדות ברצינות, יבין שלא המדינה מייצגת. (אם כי, שלפעמים נמנעים אנו מהקצנת המלחמה בחילונים, משום חילול ה', אבל לא כי המדינה ח"ו מייצגת את היהדות, אלא כי תכל'ס החרדים והחילונים יהודים, ואם החרדים מפגינים נגד הקמת מדינה יהודית שהחילונים מקימים, יש בזה חילול ה' לעיני הגוים.)
כך שאין בינינו הבדל גדול, ואגב כל מה שכתבת, עדיין לא מתחבר לעמדה שנקטת בשרשור זה לגבי התייחסותך לתקופה זו.

[המצפה לישועת ה']

לנו אין במהלך היום יום שום התייחסות לכך שהמדינה מייצגת את העם היהודי, מבחינתנו היא לא מייצגת אותו כלל, אף אם מתיימרת.

ולא זאת הסיבה לכך שאנו דואגים לפרהסיה יהודית, חלילה, אלא הסיבה של ישראל ערבים זה לזה, וישראל אף שחטא ישראל הוא, ולכן ככל שהפרהסיה תהיה יהודית יותר, יהודים יחטאו פחות, ועל כך נמסור נפש גם.

העניין של למנוע חילול ה' לבד, יקויים אולי בתור מידת חסידות רחוקה, כשאין שום מחיר שמשלמים. שהרי כל גוי הגון שיברר אודות היהדות ברצינות, יבין שלא המדינה מייצגת.

כבודו מדבר על המצב הרצוי, ואני מדבר על המצב המצוי.

זה ש'מבחינתינו היא אל מייצגת אותו כלל' זהו מצב אידיאלי ואוטופי, לא מצב ריאלי.

ה'מיקרופון' נמצא, לצערינו, בידים שלהם.

אינני רואה סיבה שלא לנקוט כדברי, בהחלט יש למנוע חילול השם ככל הניתן, וזה אומר גם בנקודה הזו, שבודאי ראוי ונכון לשוות למדינה 'מראה' ו'חזות' יהודיים, לכה"פ כלפי חוץ.

וכמדומה שכך גם נוהגים ובאים שליחי הציבור בהוראת גדולי התורה, גם אם לא מפורשות, זה מה שעומד מאחורי הפעולות והמניעים שלהם. דוק ותשכח.

[סכינא חריפא]

אני לא מדבר על המצב הרצוי, אלא על התייחסות גדולי דורנו ודרך פעולתם בפועל. כפי שסיפרו לי רבותי.

[המצפה לישועת ה']

כל מה שכתבת, עדיין לא מתחבר לעמדה שנקטת בשרשור זה לגבי התייחסותך לתקופה זו.

בהחלט מתחבר, ראה שוב את החלק השלישי.

[סכינא חריפא]

כל מה שכתבת, עדיין לא מתחבר לעמדה שנקטת בשרשור זה לגבי התייחסותך לתקופה זו.

בהחלט מתחבר, ראה שוב את החלק השלישי.

קראתי שוב את דבריך, ואין מי שלא מסכים עם מרביתם. (כשכתבת שלדעת הסאטמארער השטן הקים את המדינה, זה אי הבנה שלך בדעתו. הוא הסביר את הקמת המדינה בדיוק כפי שאתה מסביר את השואה, וכפי שכל יהודי מאמין יסביר את השואה.)
ולכן, אנא כתוב ברור.
איזו ברכה יש לברך על יצירת המצב של הקמת המדינה?
דיין האמת, וכפי שיש לכו"ע לברך על השואה? (על אף שהיו בה ניסים רבים, ואף תועלות מסויימות, הברכה לא תשתנה, כי הגדרת התהליך לע"ע הוא פורענות.)
או הטוב והמטיב, כפי שסברו רבני הצה"ד.
אני קיבלתי מרבותי שהברכה היא דיין האמת.
והתועלות שיש לישראל מהקמת המדינה הוא בדיוק כהתועלות שהיו לישראל בשעבוד מצרים, ולא יותר. (וברוח זו כתבת אף אתה.)
אז אנא באר דבריך.
איזו ברכה לדעתך יש לברך. (אני יודע שזה מורכב אצלך, ולכן ביקשתי את עזרתך. נסה לברר זאת עם עצמך.)
ישר כח.
 

[המצפה לישועת ה']

קראתי שוב את דבריך, ואין מי שלא מסכים עם מרביתם.

כמדומה שלא קרא מר את הכל, ההסכמה היא גם על החלק הזה?!  

ובודאי יש בכוחו של תהליך זה, ככל שאר התהליכים המתרגשים ובאים לעולם, לקדם את עם ישראל אל עבר התיקון הנרצה, ואל עבר הגאולה השלמה, במהרה בימינו.

ובפרט בענין זה, של התהליך המסויים המדובר כאן, אשר בקליפתו החיצונית יש כח עצום של העמדת 'גוף' וכלי-קיבול, אשר עומד מעתה כ'חומר' המוכן לקבל את תוכו את ה'צורה', וכ'ישות' אשר היא מוכנה וראויה להחיל אל קרבה את האור האלקי הנשגב, את התוכן הרוחני הנצחי של התורה הקדושה.

העמדת ה'גוף' על תילו נצרכת בהכרח, כשלב ראשוני, כדי לעמוד לפני ה' כ'עם השם'. אי אפשר לו ל'עם השם' להיות 'עם השם' אם לא יהיה תחילה 'עם'.

וכך בגאולת מצרים - "וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה", טרם קבלת התורה, וכך בכניסתם לארץ - "וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה' וגו' יַּעַזְב֞וּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם", טרם עידן דוד ושלמה, וכך בגאולת בבל - "וְעַתָּה מַה נֹּאמַר אֱ-לֹהֵינוּ אַחֲרֵי זֹאת, כִּי עָזַבְנוּ מִצְו‍ֹתֶיךָ", טרם עליית עזרא מבבל.

ראשית לכל נעמדת הוויתו כ'עם', ואל תוכו נוצקת והולכת המהות הרוחנית והנצחית, והיעוד הגדול והנשגב, ובכך מתפשט האור האלקי אל תוככי המציאות הארצית, לעשות להוי"ה ב"ה דירה בתחתונים, "וִהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים".

אגב, גם הרב @יושב בשבת תחכמוני כתב לעיל כעין זה, בסגנון נפלא ובלשון לימודים, כיד ה' הטובה על קולמוסו :

והנה - אין אתנו יודע כבשי דרחמנא, אבל העובדה היא שבניגוד למה שהיה רווח בפי אבותינו בגלות דורות ע"ג דורות על כך ש'שיבת ציון' תהיה שלא במסגרת הטבע ושלא בכפוף ל'נורמות', מכל מקום התהליך שלה - לעת עתה - נעשה במסגרת 'כללי המשחק', ובלי לגרוע מכך שהם מורכבים מאין ספור דברים פלאיים, אם כאלו שמידת הדין היתה מתוחה בהם באופן שלא נשמע כמותו, אם כאלו שמידת הרחמים התגלתה בהם בצורה בלתי נתפסת, אבל בסופו של דבר המסגרת היתה המסגרת ה'רגילה' של הנהגת העולם, ובהכרח שאנחנו צריכים לפרש לעצמנו את המושגים הנידונים בעצמם בכלי הקיבול וההשגה הארציים שלנו, ובהדי זאת להאמין ששכינה שתשרה בתוכם תרחיב אותם עד אין קץ ותגלה בהם חדשות.

וכלי ההשגה שלנו בענין 'משפט' בצורה המוחלטת ביותר שלו, הם של 'מדינה', ו'חוקה', וממילא ההכרח נותן לנו לתרגם לעצמנו את הרצון שלנו ל'השיבה שופטינו כבראשונה' בתרגום כזה, (אלא שהדברים מאד שונים מהתפיסה הפשטנית שלהם כאילו לא נכספנו כל השנים אלא לכך ש'נשיא בית המשפט העליון' יהיה ראש הסנהדרין... והשראת השכינה בישראל תנפח בשלטון התורה נשמת חיים והגוף המת שאנחנו משיגים היום בשכלנו יהפוך להיות גוף חי, אבל מבחינת כלי ההשגה שלנו - צריך אכן לומר שכלי ההשגה שלנו במינוח 'משפט' הם אלו שאנו מכירים היום, ולתוכם אנחנו מכניסים את ציפייתנו להשבת משפט התורה על כנו).

וממילא - קשה לתאר בענין הזה צורה של 'עבודה' מעשית ישירה, ולמען האמת אנחנו שומרי התורה והמצוות משחקים רק בצד אחד של הסיפור, בחצי של הרוח, אבל החצי של הגשם נעשה בידי אחרים רחוקים, והאיחוד בזה לא די לו בניוד אנשים מצד זה של המפה לצד זה - (אם כי בודאי מהמקום שלנו זה הנכון לנו לעשות באופן נקודתי, אבל הדברים כאן אמורים על הנהגתו יתברך בעצתו העמוקה, וגם אם נשגב מבינתנו להבין על מה ולמה הנחש הוא המתיר את חבלי האילה) - אלא בשרייה מלאה של הרוח בתוך המסגרת של הגשם, אבל דבר ראשון צריך שהפירוש שמצד הרוח יהיה כזה שמצד עצמו ראוי להכנס לכלי הקיבול של הגשם ולנשא אותו משם.

[סכינא חריפא]

כמדומה שלא קרא מר את הכל, ההסכמה היא גם על החלק הזה?!  
המצפה לישועת ה' כתב: ↑היום, 13:16
ובודאי יש בכוחו של תהליך זה, ככל שאר התהליכים המתרגשים ובאים לעולם, לקדם את עם ישראל אל עבר התיקון הנרצה, ואל עבר הגאולה השלמה, במהרה בימינו.

ובפרט בענין זה, של התהליך המסויים המדובר כאן, אשר בקליפתו החיצונית יש כח עצום של העמדת 'גוף' וכלי-קיבול, אשר עומד מעתה כ'חומר' המוכן לקבל את תוכו את ה'צורה', וכ'ישות' אשר היא מוכנה וראויה להחיל אל קרבה את האור האלקי הנשגב, את התוכן הרוחני הנצחי של התורה הקדושה.

העמדת ה'גוף' על תילו נצרכת בהכרח, כשלב ראשוני, כדי לעמוד לפני ה' כ'עם השם'. אי אפשר לו ל'עם השם' להיות 'עם השם' אם לא יהיה תחילה 'עם'.

וכך בגאולת מצרים - "וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה", טרם קבלת התורה, וכך בכניסתם לארץ - "וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה' וגו' יַּעַזְב֞וּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם", טרם עידן דוד ושלמה, וכך בגאולת בבל - "וְעַתָּה מַה נֹּאמַר אֱ-לֹהֵינוּ אַחֲרֵי זֹאת, כִּי עָזַבְנוּ מִצְו‍ֹתֶיךָ", טרם עליית עזרא מבבל.

ראשית לכל נעמדת הוויתו כ'עם', ואל תוכו נוצקת והולכת המהות הרוחנית והנצחית, והיעוד הגדול והנשגב, ובכך מתפשט האור האלקי אל תוככי המציאות הארצית, לעשות להוי"ה ב"ה דירה בתחתונים, "וִהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים".

לא.
ולזה רמזו דברי בשאלת הברכות.

[המצפה לישועת ה']

כתבתי שרוב העם גולה אצל מיעוטו, וזה נכון.
אבל פיספסת שכתבתי שכיום רוב העם כבר הפסיד את הדת!!
אז כיום, אין לנו מה לעשות עם זה, אלא לחזק את בדק הבית כל הזמן.
ולכן הבעיה היא לא רק ה"הכל שפיט", אבל אין להתעלם מכך, שב"הכל שפיט" ישנה אמירה ברורה של עקירת הדת.

בקיצור, לפי דבריך, כיום, שכבר רוב העם אינו שומתו"צ, בעוה"ר, הוא אינו נחשב כ'גולה', אלא רק מפני ה'הכל שפיט'?!

איך הגעת לזה???
אדם עשיר שגלה, ואט אט שדדו אותו מכל עושרו, ביום שלקחו לו את השקל האחרון הוא פסק מלהיות גולה?

ואם לא שדדו את כספו, אלא רק שדדו את דעתו,  ושכנעו אותו (בפיתויים, ולעתים גם באיומים) להצטרף לחבורתם הנלוזה, האם מחמת כן הוא נחשב מעתה כמשועבד להם וכגולה אצלם עד סוף כל הדורות? האם הוא לא נחשב מעכשיו כחלק מהם ממש?!

לדעתך רק המקולקל הראשון אשר פרץ את הגדרות בין ישראל לעמים, ונטש מסורת אבותיו, הוא הוא המקולקל האמיתי, וכל שאר הבאים אחריו הם רק 'גולים' אצלו ו'משועבדים' לו?!

לצערינו ולבושתינו, היום המציאות העגומה היא, שכל היהודים המסכנים הללו חפצים בעצמם במציאות העצובה של הניתוק מתורת ישראל, כך שאין כאן גלות של קצתם אצל קצתם, אלא גלות הדעת של עם ישראל, או יותר נכון לקרוא לזה כלשון המקרא : "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵיהֶם".

אין כאן 'גלות', אלא 'חטא' : "נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ, כִּי לה' אֱ-לֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֵינוּ".
 

[המצפה לישועת ה']

בכל אופן, הרב @סכינא חריפא הנכבד, אינני מעוניין להמשיך ולדון בענייני השלטון החילוני ויחסינו אליו, כמדומה שהתיעוב שלי מהשלטון החילוני הוא לפחות כשלך, בזה אין בינינו הרבה חילוקי דעות מהותיים ושרשיים, הכיוון הכללי הברור והמוסכם הוא, שנאה עזה ל'רוע' ולכל מי שמייצג אותו. (מה גם שויכוח כזה עלול להעביר את האשכול ל'אקטואליה', מה שיגרום שלא נוכל להמשיך לשמוע את דבריך הבהירים בסוגיא חמורה זו, שאני נהנה מהם מאוד גם אם לע"ע אינני מסכים עמהם לגמרי).

אגב, אני בכל הדיון לעיל כלל לא העליתי את הנידון של ה'מדינה', אלא התייחסתי בדווקא רק לעצם המציאות של ישוב היהודי תורני בארץ הקודש, והיחס שלנו בנוגע למציאות זו.

הסוגיא, היא סוגיא אחת.
אינך יכול לקבוע אם ההתיישבות בארץ תחילת הגאולה היא, או ישועה היא, אם טובה היא אם רעה היא, עד שתדע אל נכון מה קרה בהתיישבות הזאת.
זה לא רק "יחס למדינה", וחלוקתך לשתי סוגיות לכאו' איננה נכונה.
זאת סוגיא אחת.
אבל, כרצונך.

מה שייכות יש ביניהם?

ישנה כאן התיישבות יהודית, שהחלה עוד לפני לידתה של תנועת ה'ציונות', והמשיכה וגאתה כל העת, עד ימינו אנו. זה ודאי ענין גדול ונשגב. אשר כמעט אין ערוך אליו.

מאידך ישנה מגמה עצובה כללית, שהחלה הרבה לפני ה'ציונות', של עזיבת המסורת ובעיטה ציבורית בכל ערכי הנצח ובכל הקדוש והיקר, לא כקלקול של איש פרטי אלא כציבור שלם. זהו ודאי מצב נוראי ועגום.

מדוע חובה לכרוך את הדברים כחדא מחתא?

[המצפה לישועת ה']

אפתח בדבר חכמה ששמעתי מת"ח אחד שליט"א. הנביא עמוס מנבא: 'וְשַׁבְתִּי֘ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם: וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶֽיךָ'. גם אחרי שה' ישיב את שבותנו, ונבנה ערים נשמות וכו', יש עדיין שלב נוסף של 'ונטעתים על אדמתם', כמו עץ נטוע באדמה, שהוא יונק ממנה והיא מפרה אותו, והפירות שלו צומחים מכוחה, ואין לו מקום אחר, הוא תלוי באדמה, אם הוא יעקר ממנה - אין לו קיום בכלל.

כעי"ז גם בנבואת יחזקאל (ל"ה כ"ד - כ"ח) :

"וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם וְקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכׇּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם: וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וכו': וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וכו': וְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וכו': וִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים".

מצאתי עתה נבואה נוספת כעי"ז ביחזקאל (ל"ז כ"א - כ"ה) :

"הִנֵּ֨ה אֲנִ֤י לֹקֵ֙חַ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ין הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם וְקִבַּצְתִּ֤י אֹתָם֙ מִסָּבִ֔יב וְהֵבֵאתִ֥י אוֹתָ֖ם אֶל־אַדְמָתָֽם׃ וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָ֠ם לְג֨וֹי אֶחָ֤ד בָּאָ֙רֶץ֙ וגו'. וְלֹ֧א יִֽטַּמְּא֣וּ ע֗וֹד בְּגִלּֽוּלֵיהֶם֙ וגו' וְטִהַרְתִּ֤י אוֹתָם֙ וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ וגו'. וְיָשְׁב֣וּ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לְעַבְדִּ֣י לְיַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם".
 

[שראלטשיק]

כל מה שכתבת, עדיין לא מתחבר לעמדה שנקטת בשרשור זה לגבי התייחסותך לתקופה זו.

בהחלט מתחבר, ראה שוב את החלק השלישי.

קראתי שוב את דבריך, ואין מי שלא מסכים עם מרביתם. (כשכתבת שלדעת הסאטמארער השטן הקים את המדינה, זה אי הבנה שלך בדעתו. הוא הסביר את הקמת המדינה בדיוק כפי שאתה מסביר את השואה, וכפי שכל יהודי מאמין יסביר את השואה.)
ולכן, אנא כתוב ברור.
איזו ברכה יש לברך על יצירת המצב של הקמת המדינה?
דיין האמת, וכפי שיש לכו"ע לברך על השואה? (על אף שהיו בה ניסים רבים, ואף תועלות מסויימות, הברכה לא תשתנה, כי הגדרת התהליך לע"ע הוא פורענות.)
או הטוב והמטיב, כפי שסברו רבני הצה"ד.
אני קיבלתי מרבותי שהברכה היא דיין האמת.
והתועלות שיש לישראל מהקמת המדינה הוא בדיוק כהתועלות שהיו לישראל בשעבוד מצרים, ולא יותר. (וברוח זו כתבת אף אתה.)
אז אנא באר דבריך.
איזו ברכה לדעתך יש לברך. (אני יודע שזה מורכב אצלך, ולכן ביקשתי את עזרתך. נסה לברר זאת עם עצמך.)
ישר כח.

מי הם רבותיך?
 

[שראלטשיק]

איזו ברכה יש לברך על יצירת המצב של הקמת המדינה?
דיין האמת, וכפי שיש לכו"ע לברך על השואה? (על אף שהיו בה ניסים רבים, ואף תועלות מסויימות, הברכה לא תשתנה, כי הגדרת התהליך לע"ע הוא פורענות.)
או הטוב והמטיב, כפי שסברו רבני הצה"ד.
אני קיבלתי מרבותי שהברכה היא דיין האמת.

אציין שיתכן שיטה שלישית לברך שניהם

[שראלטשיק]

כמדומה שלא קרא מר את הכל, ההסכמה היא גם על החלק הזה?!  
המצפה לישועת ה' כתב: ↑היום, 13:16
ובודאי יש בכוחו של תהליך זה, ככל שאר התהליכים המתרגשים ובאים לעולם, לקדם את עם ישראל אל עבר התיקון הנרצה, ואל עבר הגאולה השלמה, במהרה בימינו.

ובפרט בענין זה, של התהליך המסויים המדובר כאן, אשר בקליפתו החיצונית יש כח עצום של העמדת 'גוף' וכלי-קיבול, אשר עומד מעתה כ'חומר' המוכן לקבל את תוכו את ה'צורה', וכ'ישות' אשר היא מוכנה וראויה להחיל אל קרבה את האור האלקי הנשגב, את התוכן הרוחני הנצחי של התורה הקדושה.

העמדת ה'גוף' על תילו נצרכת בהכרח, כשלב ראשוני, כדי לעמוד לפני ה' כ'עם השם'. אי אפשר לו ל'עם השם' להיות 'עם השם' אם לא יהיה תחילה 'עם'.

וכך בגאולת מצרים - "וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה", טרם קבלת התורה, וכך בכניסתם לארץ - "וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה' וגו' יַּעַזְב֞וּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם", טרם עידן דוד ושלמה, וכך בגאולת בבל - "וְעַתָּה מַה נֹּאמַר אֱ-לֹהֵינוּ אַחֲרֵי זֹאת, כִּי עָזַבְנוּ מִצְו‍ֹתֶיךָ", טרם עליית עזרא מבבל.

ראשית לכל נעמדת הוויתו כ'עם', ואל תוכו נוצקת והולכת המהות הרוחנית והנצחית, והיעוד הגדול והנשגב, ובכך מתפשט האור האלקי אל תוככי המציאות הארצית, לעשות להוי"ה ב"ה דירה בתחתונים, "וִהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים".

לא.
ולזה רמזו דברי בשאלת הברכות.

הדיון כאן בענין תקומת הגוף קודם לתקומת הנשמה כבר דברו בה גדולי ישראל
 

 

בספר עבודת הקודש כתב על ברכת "גואל ישראל" הביאו השל"ה "ומלשון התלמוד נראה שעל גאולת הגלות נתקנה, וגם נוסח הברכה מוכיח כן. על כן יש לדעת כי נתקנו שתי ברכות אלו (גואל ישראל, וקבץ נדחה) על שני גליות האחד גלות הגוף והשני גלות הנשמה, ובתחלה שאלנו על גאולת גאולת הגוף כי כן יגאל בראשונהף ואחר כך שאלנו על גאולה הנשמה, ולפיכך נתאחרה כי גאולת הנשמות היא לאחר גאולת הגופים כי גלותן היה בתחלה וגלות הגופים באחרונה והם נגאלין קודם, כך קבלו בעלי העבודה והוא סוד מסתרי התורה וגאולת..." (ספר עבודת הקודש דף 58)

וכבר אמר כ"ז רבינו ישראל מרוזין זצוק"ל, בספר הזכרונות לרבי אייזיק החסיד מסופר בשם חסיד אחד "שבשנת תר"ח היתה התעוררות בעולם שהגיעו ימות המשיח, והגאולה תבוא בקרוב, והצדיק מרוזין יהיה משיח. וכשהגיעו הדברים לאזני הריזינאי אמר לא, הדור הזה אינו ראוי לגאולה נסית, עם ישראל ישתחרר משעבוד הגוף, אם רק יתנו לו רשות לבוא לארץ ישראל בלי נסים ונפלאות, אזי ממילא תבוא הישועה הרוחנית, מתחלה צריך להיות אתערותא דלתתא ע"י עובדות ומעשים של ממש, לא רק במחשבות וברצון בלבד. אני אומר אמר אדמו"ר מרוזין שמקודם צריכה להיות גאולה על פי הטבע, כמו בזמנו של עזרא בבית שני, אח"כ בארץ ישראל תבוא הגאולה האמיתית הגאולה הרוחנית".

הג"ר זלמן סורצקין זצ"ל אב"ד לוצק, ויושב ראש מועצות גדולי התורה, דרש במחאה על עשיית בריכות מעורבת בירושלים בזה"ל "... אחרי שעמנו נמצא עתה במצב מיוחד לא שערום אבותינו, גאול ואינו גאול, שהרי רוב העם נמצא עוד בגלות, והגאול גאול לחצאין, גאולת הגוף בלא גאולת הנפש, השקועה עוד בטומאת הגוים. וראוי להתבונן שאחרי המלחמה העולמית הראשונה היה מספר בני ישראל בארץ ישראל רק שבעים אלפים איש, ועתה זכינו לקיבוץ גלויות בזעיר אנפין, וכהיום נמצאים ת"ל בחלק מאה"ק הנמצא בידינו קרוב לב' מיליון נפש כ"י, ועלינו להתעמק ולחשב על תופעה לציון ברנה, ולמה הביא ה' אותנו אל ארץ הקודש טרם שבא משיח צדקנו?, למה גאל חלק מישראל גאולת הגוף בלא גאולת הנפש?, ולמה רק חלק מן העם ורק חלק מן הארץ?...

והתשובה היא ברורה בלב ובפי כל מאמין בה' ובתורתו וביעודי הנביאים שגאולת הגוף ניתנת לפעמים במתנה, אבל לגאולת הנפש צריכים התעוררות מלמטה כמקובל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"..." (הדעה והדיבור ח"ג סי' י"ז).

וז"ל הג"ר משה שפירא זצ"ל (בספר שיעורי סבי דבי אתונא) "ברמב"ן (בראשית מ"ז כ"ח) כתוב שהמעשה אבות של חזרת עם ישראל לארץ ישראל הוא בהבאת גופו של יעקב לקבורה בארץ ישראל עי"ש. כלל ישראל חוזר לארץ ישראל אבל כמו מתים בלי נשמה, כמו גופו המת של יעקב אבינו ע"ה. אמנם מאידך גם זה משהו שהרי דווקא בגוף הזה תיכנס נשמת יעקב אבינו ע"ה, ורואים את חשיבות הענין גם מתגובת הגויים על זה כמש"כ הרמב"ן הנ"ל "ויהיה להם אבל כבד בראותם כבודנו" שזה מקביל לאבל גדול הוא למצרים. וה' יעזור שיתגלה הדרש של זה כמש"כ בגמ' עקב אבינו לא מת מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".

וז"ל רבי אליה וויינטרויב זצ"ל (בסוד ישרים תשנ"ו-תשנ"ח דף ש"מ-שמ"א) "וליודע קורות הדורות יראה שמעת שהתחיל העקירה מן האומות אז השתנו ג"כ גזירות האומות עלינו, דמה שהיו מקודם רק במסגרת של מיסים ושעבוד נהפכו אז לגזירות של עצם קיומה של כנס"י, כי המלחמה נגד התורה הוא מלחמה כנגד קיומה של כנס"י האם ח"ו יהא נפגע ההנהגה דאני ה' אלקיהם אז ח"ו נפקע שמירתם וקיומם ... עצם החזרה לא"י הוא ריקום הציבור בחזרה ובנין מהלך גופה לבד, ובזה נמדד אז שיעור הנעקר הולד לצאת במהלך החבלי לידה...".

ואיתא בילקוט שמעוני ישעיהו (רמז תסט) "ותאמר ציון עזבני ה' מה כתיב למעלה מן הענין פרשת מלך המשיח כה אמר ה' בעת רצון עניתיך וגו' לאמר לאסורים צאו וגו' לא ירעבו ולא יצמאו וגו' הנה אלה מרחוק יבואו ואחר כך ותאמר ציון עזבני ה' לא היה צריך לומר אלא ותאמר ציון ואחר כך פרשת מלך המשיח אלא כיון שראתה ציון שגליות מתכנסים וכל ישראל והשמים והארץ שמחים והיא אינה נזכרת התחילה אומרת ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני אמר ליה יש כלה בלא חופה שאי סביב עיניך וראי עכ"ל ורואים כאן שיהיו שני שלבים ובשלב הראשון הגלויות מתכנסים וכו' אבל ציון עדיין אינה נזכרת ולא נגאלת.

ואמר הג"ר משה שפירא זצ"ל (קונטרס סבי דבי אתונא שיעור י"ד אות טז-יז דף קסג) "שמעתי פעם בבית של הבריסקע רב שר' חיים הראה את החז"ל הזה כשהתחיל העסק של הציונות ואמר ר' חיים שבחז"ל הזה כתוב שתהיה מציאות כזו שיתכנסו ויתקבצו פה גלויות אבל ציון אינה נזכרת אותה נקודת עיקר של ציון אינה נזכרת בפסוקים שם לפני כן כתוב (מט יז) מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו המהרסים והמחריבים יצאו ויסתלקו אבל ציון עדיין אינה נזכרת ובאותו שלב אז יהיה דוחק גדול בירושלים עד שיאמרו צר לי המקום אבל בסוף תגיע הגאולה גם לציון שהרי אין חופה שאין לה כלה וציון היא הכלה אז בסוף תבוא הגאולה גם לכלה בסוף זה יגיע גם לציון", וברור שהכוונה בנביא זה ע"פ דרכו של הגר"ח זצ"ל הוא כנ"ל נחמה תחילה על הגוף ואח"כ על הנשמה.

 

 

 

[דברי יושר]

אגב, הרב @חימקו הנכבד.

ישנה עוד טעות בענין זה.

ישנם הסבורים כי יש כאן איזו שהיא "טעות", או חלילה "סטרא אחרא", כביכול ה"ציונים" הביאו אותנו לכאן, והם בנו את ערי ישראל וכו', ולא היה זה על דעת הקב"ה כלל וכלל.

ובכן, אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים.

וכבר מעשה באחד שטען לחברו בתוקף ששיבת עם ישראל לארצם ע"י הציונים איננה גאולה, אלא היא מגיעה מהסט"א, וכידוע שבגלל זה הביא עלינו הקב"ה את השואה האיומה וכו' וכו'

אמר לו החבר (לפי דעת הטוען, ולא באמת חלילה): אם כשקורה שואה אתה אומר שזה מהקב"ה, וכשקורית גאולה אתה אומר שזה מהסט"א - אז אני כבר לא יודע מה עדיף.

[סכינא חריפא]

בקיצור, לפי דבריך, כיום, שכבר רוב העם אינו שומתו"צ, בעוה"ר, הוא אינו נחשב כ'גולה', אלא רק מפני ה'הכל שפיט'?!

איך הגעת לזה???
אדם עשיר שגלה, ואט אט שדדו אותו מכל עושרו, ביום שלקחו לו את השקל האחרון הוא פסק מלהיות גולה?

ואם לא שדדו את כספו, אלא רק שדדו את דעתו,  ושכנעו אותו (בפיתויים, ולעתים גם באיומים) להצטרף לחבורתם הנלוזה, האם מחמת כן הוא נחשב מעתה כמשועבד להם וכגולה אצלם עד סוף כל הדורות? האם הוא לא נחשב מעכשיו כחלק מהם ממש?!

לדעתך רק המקולקל הראשון אשר פרץ את הגדרות בין ישראל לעמים, ונטש מסורת אבותיו, הוא הוא המקולקל האמיתי, וכל שאר הבאים אחריו הם רק 'גולים' אצלו ו'משועבדים' לו?!

לצערינו ולבושתינו, היום המציאות העגומה היא, שכל היהודים המסכנים הללו חפצים בעצמם במציאות העצובה של הניתוק מתורת ישראל, כך שאין כאן גלות של קצתם אצל קצתם, אלא גלות הדעת של עם ישראל, או יותר נכון לקרוא לזה כלשון המקרא : "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵיהֶם".

אין כאן 'גלות', אלא 'חטא' : "נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ, כִּי לה' אֱ-לֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֵינוּ".

ידידי, אינך מכיר את העם כלל ועיקר!!!
אני עוסק מזה כמה שנים בקירוב ת"ל, מסירת שיעורים והרצאות, ונפגש עם מגוון של חילונים אשכנזים וספרדים, "צפונים" ופריפריתיים, מכל המינים והסוגים (אינני אדם מפורסם, אבל עוסק בזה כמה שנים) ואני רוצה שתדע שהמצב רחוק ממה שאתה מתאר כמטחווי קשת.
חוץ מאנשי התקשורת והמשפט, וה"שאור" שבעיסה כמה אלפים בודדים, רוב ככל הציבור החילוני בישראל, גולים פשוטו כמשמעו, צמאים לרוחניות וליהדות, ורק כמהים לכל מילה של תורה.
אלא שהם גדלו בצורה מסויימת, הנחילו להם ערכים עקומים, התקשורת מלבה אותם חזור והלהב, ו...  כן. קשה לשנות סגנון חיים.
הסיבה שלא כולם קמים וחוזרים בתשובה, היא כי התקשורת דואגת להשחיר את פני הציבור החרדי והד"לי, ולכן אם הם כ"כ גרועים, אז אולי עדיף להישאר חילוני, על אף שהם יודעים היטב היכן האמת וכמהים לכל טל של יהדות.
לזה ידידי קוראים גולים.
הם גולים שם, אין להם את האומץ לקחת חזרה את אומנות אבותיהם בידיהם.
רבים מהם מאמינים כי ה' כ"כ כועס עליהם ושונא אותם, כך שחבל על כל המאמצים.
בקיצור, אני רואה בחוש איך רוב העם היהודי על כל חלקיו, גולה אצל מיעוט רע ואכזר של ערב רב מקצועי ואכזרי, "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך", ממש.
בטוחני שאם היית גם אתה מכיר את המציאות, היית מסכים לדברי בהכרח.
ובמחכ"ת, מש"כ זה א שטיקל קטרוג על עם ישראל תלוש מהמציאות.

[סכינא חריפא]

בכל אופן, הרב @סכינא חריפא הנכבד, אינני מעוניין להמשיך ולדון בענייני השלטון החילוני ויחסינו אליו, כמדומה שהתיעוב שלי מהשלטון החילוני הוא לפחות כשלך, בזה אין בינינו הרבה חילוקי דעות מהותיים ושרשיים, הכיוון הכללי הברור והמוסכם הוא, שנאה עזה ל'רוע' ולכל מי שמייצג אותו. (מה גם שויכוח כזה עלול להעביר את האשכול ל'אקטואליה', מה שיגרום שלא נוכל להמשיך לשמוע את דבריך הבהירים בסוגיא חמורה זו, שאני נהנה מהם מאוד גם אם לע"ע אינני מסכים עמהם לגמרי).

אגב, אני בכל הדיון לעיל כלל לא העליתי את הנידון של ה'מדינה', אלא התייחסתי בדווקא רק לעצם המציאות של ישוב היהודי תורני בארץ הקודש, והיחס שלנו בנוגע למציאות זו.

הסוגיא, היא סוגיא אחת.
אינך יכול לקבוע אם ההתיישבות בארץ תחילת הגאולה היא, או ישועה היא, אם טובה היא אם רעה היא, עד שתדע אל נכון מה קרה בהתיישבות הזאת.
זה לא רק "יחס למדינה", וחלוקתך לשתי סוגיות לכאו' איננה נכונה.
זאת סוגיא אחת.
אבל, כרצונך.

מה שייכות יש ביניהם?

ישנה כאן התיישבות יהודית, שהחלה עוד לפני לידתה של תנועת ה'ציונות', והמשיכה וגאתה כל העת, עד ימינו אנו. זה ודאי ענין גדול ונשגב. אשר כמעט אין ערוך אליו.

מאידך ישנה מגמה עצובה כללית, שהחלה הרבה לפני ה'ציונות', של עזיבת המסורת ובעיטה ציבורית בכל ערכי הנצח ובכל הקדוש והיקר, לא כקלקול של איש פרטי אלא כציבור שלם. זהו ודאי מצב נוראי ועגום.

מדוע חובה לכרוך את הדברים כחדא מחתא?

מה לעשות שהדברים הם "מצב" אחד, שאינני רואה כל דרך לנסר אותו.  והורתה ולידתה של מדינה זו שלא בקדושה, והיא החריבה הישוב כאן, ובנתה על חורבותיו את מדינתה. לקיים מה שנאמר בכתביהם "עולם ישן עד יסוד נחריבה".
 

[סכינא חריפא]

בהחלט מתחבר, ראה שוב את החלק השלישי.

קראתי שוב את דבריך, ואין מי שלא מסכים עם מרביתם. (כשכתבת שלדעת הסאטמארער השטן הקים את המדינה, זה אי הבנה שלך בדעתו. הוא הסביר את הקמת המדינה בדיוק כפי שאתה מסביר את השואה, וכפי שכל יהודי מאמין יסביר את השואה.)
ולכן, אנא כתוב ברור.
איזו ברכה יש לברך על יצירת המצב של הקמת המדינה?
דיין האמת, וכפי שיש לכו"ע לברך על השואה? (על אף שהיו בה ניסים רבים, ואף תועלות מסויימות, הברכה לא תשתנה, כי הגדרת התהליך לע"ע הוא פורענות.)
או הטוב והמטיב, כפי שסברו רבני הצה"ד.
אני קיבלתי מרבותי שהברכה היא דיין האמת.
והתועלות שיש לישראל מהקמת המדינה הוא בדיוק כהתועלות שהיו לישראל בשעבוד מצרים, ולא יותר. (וברוח זו כתבת אף אתה.)
אז אנא באר דבריך.
איזו ברכה לדעתך יש לברך. (אני יודע שזה מורכב אצלך, ולכן ביקשתי את עזרתך. נסה לברר זאת עם עצמך.)
ישר כח.

מי הם רבותיך?

צודק. שאלה לגיטימית.
אך איני רוצה לכתוב את שמותיהם.
(על אף שברור הדבר שכל מי שיחפש ברצינות מה דעת גדולי הדור, ישמע גם דעתם הנחרצת. (וכמעט בטוח שדעות הפוכות הוא לא ישמע מאף אחד מגדולי הדור.))