תרי קלי לא משתמעי בשנים שאומרים יחד קדיש

לומד טוב

משתמש רגיל
ידוע הדין של תרי קלי לא משתמעי וקשה שהרי אפשר לשני אנשים לומר קדיש ביחד וזה לא משהו חביב
 

יאיר

משתמש ותיק
לומד טוב אמר:
ידוע הדין של תרי קלי לא משתמעי וקשה שהרי אפשר לשני אנשים לומר קדיש ביחד וזה לא משהו חביב
מבחינת ההלכה זה בדיעבד גמור שיגידו יחד ולכתחילה אחד יגיד בקול והשאר בשקט (ויש מי שאומר יעשו 'תורנות')
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
נכון מאד כמו שהזכיר ר' יאיר, והדברים ידועים, וזכורני שיש פוסקים שעושים חילוק גבי קדיש לאותם הנוהגים לאמר כמה ביחד.
כידוע זה מנהג התלוי בעדות ישראל. וכדמו' המ"ב התיחס לזה. בכ"א הספרדים אומרים גם כמה ביחד, וחלק גדול מהאשכנזים, מקפידים שרק אחד אומר.
ובס' גשר החיים של הרב טוקצינסקי, זכור לי שיש לו סימן שלם בבירור השיטות לענין קדיש.

כמו"כ אפשר להציע כמה חילוקים.
תרי קלל"מ, דווקא כאשר הטסקט הוא חופשי כ"א אומר את דבריו שלו, בשונה מנוסח הקדיש שידוע את שנאמר בו.
לא בקדיש, שהניגון הוא אחיד.
כל אלה הצעות, דברים ברורים יש בפוסקים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ראיתי אח"ז בגשר החיים שציינתי הנ"ל ח"א סי' ל אות י ס"ק י"ב. מביא שם מש"כ היעב"ץ באיגרת וד' החת"ס סי' קנט. גבי קדיש בענין תרי קלי.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ראיתי דבר פלא שמביאים בשם הגרנ"ק בחוט השני (שם ח"ד פפ"ה סוס"ק יא) שתינוק הבוכה בשעת קידוש אין בזה חסרון של תרי קלא לא משתמעי "שאין קול הבכי מענין הקידוש, ואפשר להתרכז היטב בשמיעת הקידוש מבלי לשים לב לקול זה".

היכן מצינו שגדר תקל"מ הוא דוקא "מענין העניין"..צ"ב.
 

לומד טוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
ואם למשל ספרדי ואשכנזי שאומרים קדיש ביחד ויש קטעים שבהם הנוסחים שונים באורכם צריך להשים לב שאחד ממתין לשני כי אם לא באמת יש תרי קלי לא משתמעי וכמדומני ראיתי בילקוט יוסף קיצשו"ע שבמקרה הנ"ל צריך לענות לראשון
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
גם אם הראשון קורא בזריזות יתירה...
החת"ס שהזכרנו למעלה, צווח כנגד אותם אלה שמבלבלים ומקלקלים מטרת הקדיש עי"ז שאחד חפץ להקדים לחברו.
ובעצם הנידון שהזכרת הרב @לומד טוב למי צריך לענות לראשון או לשני.
הבאר היטב או"ח נ"ד ק"א מביא בשם הלק"ט בענין הנ"ל -מאחר ואמרו איש"ר תוכ"ד של חבירו הרי ענית האמן היא גם על השני, ואם השני אמרו אחר כדי דיבור צריכים לענות לשני שוב, וגם לשלישי אם ישנו, וכן באמן בתרא עיי"ש.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
לא כזה פשוט.
קטן אמנם אומר קדיש אחר עלינו, ואחר אין כאלקינו. אבל אינו אומר קדישים של הש"ץ כגון של ישתבח ושל אחר שמו"ע וקדיש תתקבל.
ועל כן הערת ר' סבא תבוא לכה"פ על קדישים הללו.
וע"ז השיבו את שהשיבו. ובוודאי כוונת השואל גם בסתם קדיש.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
דין של תקל"מ לא קשור דווקא לגדר קדיש של קטן, אם מוציא או לא. אלא דין תקל"מ הנאמר כאן הוא מהטעמים שהזכרנו בשם החת"ס ועוד.
קטן לא מוציא בקדישים הנאמרים בעצם התפילה. ולכך לא צריך להגיע שקטן מישהו צריך לאמר עימו, בפרט שמה שאומרים משום הקטן לא משום שלא יוצאים בו יד"ח, אחר שקדישים הללו כמו שנאמר אין בהם בכדי להוציא, ועם זאת תקל"מ שייך בכל גווני כהנ"ל.
 

הכהן

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
תרי קלל"מ, דווקא כאשר הטסקט הוא חופשי כ"א אומר את דבריו שלו, בשונה מנוסח הקדיש שידוע את שנאמר בו.
לא בקדיש, שהניגון הוא אחיד.
אז למה צריך להגיע בקריאת מגילה ל'חביבא'?
 

לומד טוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
דין של תקל"מ לא קשור דווקא לגדר קדיש של קטן, אם מוציא או לא. אלא דין תקל"מ הנאמר כאן הוא מהטעמים שהזכרנו בשם החת"ס ועוד.
קטן לא מוציא בקדישים הנאמרים בעצם התפילה. ולכך לא צריך להגיע שקטן מישהו צריך לאמר עימו, בפרט שמה שאומרים משום הקטן לא משום שלא יוצאים בו יד"ח, אחר שקדישים הללו כמו שנאמר אין בהם בכדי להוציא, ועם זאת תקל"מ שייך בכל גווני כהנ"ל.
אני מדבר לגבי קדיש יתום שהקטן צריך להגיד עם מישהו גדול
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
בקדיש ציינתי ד' היעב"ץ שתמך במנהג שאומרים כמה אנשים ביחד, וגם החת"ס העיר עלו שמקדימים.
זאת אומרת שאם אומרים יחד אין בזה חסרון של תקל"מ. וראה בתגובה למעלה העלנו בזה שני סברות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הכהן אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
תרי קלל"מ, דווקא כאשר הטסקט הוא חופשי כ"א אומר את דבריו שלו, בשונה מנוסח הקדיש שידוע את שנאמר בו.
לא בקדיש, שהניגון הוא אחיד.
אז למה צריך להגיע בקריאת מגילה ל'חביבא'?
הערה יפה.
כוונתך לד' הגמ' מגילה כא. (לא יותר פשוט לציין)
אולם אל תדמה קריאת מגילה לקריאת קדיש.
א. מפני אריכותה. ובקדיש מפני קיצור הדברים, אנשים שולטים וידוע להם את הנאמר בו בשונה ממגילה כאמור.
ב. במגלה עוסקים בהוצאת יד"ח וצריך לשמוע כל מילה ומילה. משא"כ בקדיש עונה אמן גם אם לא שמע את כולו ודי לו בזה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יצחק אמר:
סבא אמר:
לומד טוב אמר:
ידוע הדין של תרי קלי לא משתמעי וקשה שהרי אפשר לשני אנשים לומר קדיש ביחד וזה לא משהו חביב
וכי בקדיש מוציאים מאן דהו ידי חובה?
וקטן יוכיח שאומר קדיש ואינו יכול להוציא גדול.

ראה מש"כ בשו"ע (סימן נג, י)
יש ללמוד זכות על מקומות שנוהגים שהקטנים יורדין לפני התיבה להתפלל תפלת ערבית במוצאי שבתות: הגה - ובמקומות שלא נהגו כן, אין לקטן לעבור לפני התיבה אפילו בתפלת ערבית, אפילו הגיע לכלל י"ג שנים ביום השבת אין להתפלל ערבית של שבת, דהרי עדיין אין לו י"ג שנה (מהרי"ל):
ספר מגן אברהם על או"ח סימן נג:
(יב) ערבית במ"ש. דהא אינו מוציא הרבים ידי חובתן דהא אין מחזירין התפלה (חזרת הש"ץ) רק שאומר קדיש וברכו ע"כ.

וביאור המג"א הנ"ל בטעם המנהג שהובא בשו"ע שהיו מעלים קטן בערבית, יוכיח דיוצאים בקדיש של קטן אף הנאמר באמצע התפילה.
אמנם יש לחלק א. שם מיירי בתפילת ערבית רשות וכמש"כ שם המפרשים שבשאר תפילות אין קטן עולה ב. ייתכן שהמנהג שהובא ברמ"א חלוק בזה.
זאת מלבד מה שהבאנו שהפוסקים ערערו, על קטן האומר קדיש, בתוך התפילה, אלא אך קודם או אחרי עיקר התפילה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הוא כותב שהגדול יאמר בקול גדול, או רק לעמוד בסמוך לקטן, ויסייע בידו ע"י קריאה בקול נמוך , בדומה לאלו המסייעים בקריה"ת.
 

לומד טוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
הוא כותב שהגדול יאמר בקול גדול, או רק לעמוד בסמוך לקטן, ויסייע בידו ע"י קריאה בקול נמוך , בדומה לאלו המסייעים בקריה"ת.
אומר ההלכה ברורה (מקורות לעיל) בזה"ל: אם היתום הוא קטן לא יאמר הקדיש לבדו אלא יאמר עמו הקדיש אחד מהציבור שהוא גדול או השליח ציבור. עכ"ל
 

יהודי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
נכון מאד כמו שהזכיר ר' יאיר, והדברים ידועים, וזכורני שיש פוסקים שעושים חילוק גבי קדיש לאותם הנוהגים לאמר כמה ביחד.
כידוע זה מנהג התלוי בעדות ישראל. וכדמו' המ"ב התיחס לזה. בכ"א הספרדים אומרים גם כמה ביחד, וחלק גדול מהאשכנזים, מקפידים שרק אחד אומר.
ובס' גשר החיים של הרב טוקצינסקי, זכור לי שיש לו סימן שלם בבירור השיטות לענין קדיש.

כמו"כ אפשר להציע כמה חילוקים.
תרי קלל"מ, דווקא כאשר הטסקט הוא חופשי כ"א אומר את דבריו שלו, בשונה מנוסח הקדיש שידוע את שנאמר בו.
לא בקדיש, שהניגון הוא אחיד.
כל אלה הצעות, דברים ברורים יש בפוסקים.
דעת החזו"א היתה שאין לומר ב' קדישים ביחד.
רוב רובם של האשכנזים הליטאים [וכל החסידים] אומרים ב' קדישים, כך המנהג בי-ם וברוב בני ברק [למעט בבית הכנסת של הגרנ"ק ברמת אהרון ובלדרמן], ואפילו בפוניבז' אומרים כמה [למעט קדיש לע"נ התורמים שאומר הגר"ח ברמן לבדן], וכן הוא המנהג בכל הערים החדשות.
יש מנהג בי-ם [שכמדומה מגיע מברוידעס] שהאבל תוך ז' אומר לבדו חלק מהקדישים, וגם את זה לא נוהגים בכל מקום בי-ם.
 

קבצים מצורפים

  • 11.PNG
    11.PNG
    84.1 KB · צפיות: 137

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
האמת שאצלנו הנהיגו (אשכנז) שכל אומרי הקדיש מתאספים יחד לפני הבימה. כך שכל הצדדים מרויחים.
 

יהודי

משתמש ותיק
זה לכאו' לא עוזר לדעת חזו"א, אלא מועיל שאומרים כולם ביחד את הקדיש ולא כל א' נמצא במקום אחר. זה דבר מאוד מבורך ומוצלח.
אמנם יש עדיין הרבה בתי כנסיות ליטאים שלא עושים כן, וכן רוב החסידים והספרדים, תבוא הברכה על מי שיכניס ענין זה לכל החוגים והעדות [אפשר לפתוח ארגון עם סעיף 46 וכו'].
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
נכון.
לפי החזון איש שמדמה ממש לשליח ציבור לא יועיל לכאו'.
אולם יועיל למש"כ החת"ס הנ"ל לערער על אמירת הקדיש שנים יחד, שזה ממהר לו בצדו וזה מאט, והציבור מתבלבל. ולזה מועיל באופן שכל אומרי הקדישים מתרכזים במקום אחד, כך מסוגלים לשלוט באמירת הקדיש ולאמר בקצב אחיד, אחד עוקב אחר השני ונזהר לא למהר ולא להאט.
 
חלק עליון תַחתִית