מאמרים על פרשיות השבוע ועוד - מאת חברי הפורום

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הרבה מחברי הפורום כותבים מאמרים כל שבוע, אם גליון פנימי, או גליון המופץ לכל הציבור וכדומה. כאן המקום לעלות את המאמרים לקבל משוב, הארות, והערות.
בנוסף -מידי פעם כותב המאמר, מחפש רעיון מקורי לכתיבת מאמר, או תוספת והשלמה לדברים שכתב קודם פירסומם, כאן גם המקום לעלות בקשה לסיוע וכדומה.
הסיבה העקרית לפתיחת האשכול, היא לקבץ את המאמרים, באשכול אחד. טוב למפרסם וטוב לקוראים..
לסיכום -האשכול מיועד לעלות ולפרסם מאמרים שנכתבו בידי חברי הפורום, או שיש להם זיקה כזו או אחרת. גם רעיונות חלקיים שנכתבו, בכדי לקבל משוב וסיוע מחו"ר הפורום להמשך כתיבת המאמר.

האשכול לא מיועד לעלונים וכדו' שאין להם שייכות כלשהי לחברי הפורום. לזה יש אשכול אחר.
 

מצפה לישועה

משתמש רגיל
תודה על היוזמה.
אני מחפש ביטויים בחז"ל או מהתנ"ך [לצורך מאמרון קטנטן], שמשמעותם שהקב"ה שומר על הצדיקים שלא ייכשלו בחטאים.
חוץ מהמאמר הידוע שאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאמר שהתפרסם בעיתון מקומי (דתי מסורתי, והדברים נכתבו בגישה רכה בהתאם)
 

קבצים מצורפים

  • מאמר פרשת נשא.pdf
    65.4 KB · צפיות: 19

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מצפה לישועה אמר:
תודה על היוזמה.
אני מחפש ביטויים בחז"ל או מהתנ"ך [לצורך מאמרון קטנטן], שמשמעותם שהקב"ה שומר על הצדיקים שלא ייכשלו בחטאים.
חוץ מהמאמר הידוע שאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים.
"בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן". יבמות צט:
וראה חולין ה: ו. ז. וראה שם תוספות בדף ה: מש"כ כתבו לחלק בין מידי לאכילה ושאר דברים. ותוס' בחגיגה טז:
הרמבן חולין ז: קו' מרבי ישמעאל בשבת עיי"ש.
וראה מש"כ המזרחי בראשית פרק כד פסוק י לחלק בזה בזה"ל-
ואף על פי שבהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, כדאיתא בפרק קמא דחולין גבי חמורו של רבי פנחס בן יאיר. הני מילי היכא דלא קביע הזיקא, אבל היכא דקביע הזיקא, כגון בעוברו בין השדות לא.
וראה בד' האלשיך ספר תורת משה על שמות - פרק לא פסוק יח
הדברים ברובם כאן נכתבו על המאמר שציינת, ולא נמנענו להעלותם אולי יש בהם מן התוספת.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואת הפסוק "שומר נפשות חסידיו" פירשו על דרך זו ראה מש"כ-

ספר מעשי השם - חלק מעשי בראשית - פרק יח
אל תתמה שאני אומר לקרות החכמות בשם מים רבים כי רוב משלי הנביאים קראום כן, עליהם אמר דוד (תהלים לב, ו) רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, כי לא יתכן לומר שלא יצטרך כלל להתפלל כל חסיד רק לשטף מים רבים, כי כמה וכמה פגעים רעים נמצאים בעולם. אבל יאות מאד שאמר דוד שאין צורך לחסיד כלל להתפלל בהשגת התועלות המדומות ולא שישיגהו פחד ויראה מהפגעים רעים כי הוא שומר נפשות חסידיו כמו שאמר דוד (תהלים פו, ב) שמרה נפשי כי חסיד אני, אבל על זה לבד יש לו להתפלל שאל יטעה אותו שכלו ע"י החכמות הטבעיות להטיל פגע באמונתו ח"ו, ואין צריך החסיד לתפלה אחרת זולת זאת, על זה אמר רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, וכן אמר דוד (תהלים יח, יז) ימשני ממים רבים, כי באיזה מים היה עד שהתפלל למשוך אותו מהם. ובהיות תורתנו נקראת מים והחיצוניות נקראו מים רבים, לכן אמר (תהלים כט, ג) קול ה' על המים שהיא התורה, ועל החיצוניות אמר (שם) ירעם ה' על מים רבים:

ספר ישמח משה - פרשת משפטים דף קעה/ב
ירמיה ור' זעירא, והיא היא, ומצאתי שם ביפה תואר שכתב תימא דבגמרא פריך ומה בהמתן וכו' צדיקים עצמן לא כל שכן, והאיך אכל ר' זעירא וכו'. ושמא י"ל דמן השוגג הוא דה' שומר נפשות חסידיו, אבל הכא קרוב לפשע הוא דהוה ליה לשאול, עד כאן דבריו. והנאני שכיוונתי לדעת הגדול, אבל לא נחית לכל מ"ש לחלק בין שוגג לשוגג מטעמים נכונים ונאותים, דאם היו נחית, לא הו"ל לשמא רק לודאי, דהאמת יורה דרכו ומיושב בכל המקומות על ידי זה כנ"ל. והנה לעיל מיניה איתא שם במדרש, ר' הונא ור' ירמיה שאל לר' חייא לא היה גמליו של אברהם אבינו דומה לחמורו של רבי פנחס בן יאיר, ועיין ברמב"ן על התורה פרשת חיי שרה, ובמתנות כהונה שם במדרש שפירש שהיא תמיה קיימת עיין שם, (ור"ל שבא לסתור דברי מי שאמר שיצאו זמומין [ב"ר פנ"ט י"א], שאם כן יהיה החסידות של רבי פנחס בן יאיר גדולה מחסידות של אברהם אבינו ע"ה), עיין שם. ולכאורה לפי זה היא סתירה למ"ש, דאלו לפי מ"ש לא הקשה המדרש ולא כלום והוא מבואר למבין. אבל הנ"ל דאדרבה משם ראיה למה שכתבתי, דלפי המתנות כהונה קשה דעיקר חסר מן הספר, ואיך כתב המדרש קושיא בלא תירץ והיא תמוה מאד. ועוד קשה דהלשון אינו מדוקדק שם, דמייתי עובדא חמריה דרבי פנחס בן יאיר וכו', אם הוא נמשך להא דלעיל והם דברים אחדים, הוה ליה לשאול מקודם דמייתי העובדא מאי חמריה דרבי פנחס בן יאיר כמו שדרך הלשון בכל מקום, ולכל הפחות היה ראוי לכתוב דחמריה בדל"ת, והבן. אבל הנ"ל דהדברים הנאמרים שם במדרש הן הן הדברים שכתבתי דבכל הנ"ל אינו כפושע, ואם כן לפי זה הכי פירושו דהא דאמר חמריה דרבי פנחס בן יאיר נסבוהו ליסטאי, היא תירוץ דמתרץ המדרש להקושיא הנ"ל חמריה דרבי פנחס בן יאיר נסבוהו ליסטאי, ומספר והולך כל העובדא ואם כן לא היה פשיעה בדבר, וכן בענין דמאי דאמר דמחמרה על גרמיה, אבל מן הדין עשו שפיר. אבל באברהם אלו לא היה זממם, או לא היה מזהיר עבדו על הזמימה, היה פושע, ועל זה מייתי עובדא דר' ירמיה ור' זעירא לסייעתא, דמיניה מוכח להדיא דבפשיעה לא שייך זה כמ"ש לעיל גם כן בשם היפה תואר, ובלא זה ישבתי המדרש דמכל מקום היה חילול השם אי לא היו בהמתו של אברהם יוצאות זמומות, ועוד שאברהם עשה ללמד לבני אדם איך יתנהגו בכשרון מעשה, וזה פשוט: עיין שם שהאריך בזה עוד.
 

סבא

משתמש ותיק
לצערי אין לי שום מאמרים על הפרשה, אך היות וניתנה הרשות להביא גם מאמרים שיש לי זיקה אליהם, אביא מאמר של הרב חיים רוטשטיין מאספקלריא. הערות יועברו אליו בעז"ה.
הדרש והנדרש / הרב חיים רוטשטיין
מהות האדם – מחשבתו
וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר וגו', הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד. (יא, ד-לג)
ניסינו פעם לחשוב מי אנחנו בעצם?
כן, שמנו הוא הרה"ג פלוני אלמוני שליט"א - אבל מי אנחנו בעצם? מהי הגדרתנו?
שטחי לחשוב ש'ר"מ' 'משגיח' ו'אברך' זוהי הגדרה, כי באם כן הבה ונציע הגדרה חילופית: 'לובש המכנסים הכחולים'! העיסוק כר"מ, משגיח, אברך וכו', לא מאפיין את העוסק יותר מהלבוש אותו הוא עוטה.
ובכן, הבה ניגש לתשובה: ושתי תשובות בדבר, תלוי הוא בנשוא השיחה - או שטיקעל תורה, או - ואנא אל תעקמו שפתותיכם - רבע עוף...
הגדרת מהות האדם היא - מחשבותיו (יעוי' בשפתי חיים, מדות ועבודת ה' ב', מאמר 'מחשבה' ועד ט'), האדם אינו אוסף איברים מתפקד, מותר האדם מן הבהמה הוא כח המחשבה שבו, כך שמהות האדם באמת - מחשבותיו!
ואכן, אדם שמחשבותיו תפוסות בהגיגיה של סוגיא - אדם זה תורה הוא! ולעומת זאת, אדם שאת שאיפותיו ורעיונותיו ממלאים מחשבה אודות רבע עוף, או כל תאווה אחרת - תהיה אשר תהיה, מהותו היא - רבע עוף...
ואם תאמר: אכן יש לי אי אלו נטיות לחומר, אבל גם משהו של תורה יש בי, ואם כן אמנם חציי רבע עוף, אך חציי הנותר - קודש קדשים, מין 'שטיקעל עוף תורני'...
אבל... התשובה שגויה...
'כאשר לא יתחברו בכלי אחד המים והאש כן לא תתחבר בלב המאמין אהבת העוה"ז ואהבת העוה"ב, ואמרו העוה"ז והעוה"ב כשתי צרות כאשר תרצה האחת מהן תקצוף השנית' (חוה"ל שער חשבון הנפש פרק ג').
אנחנו או פה או שם...
חטא המתאוננים - דבקות בחומר
בפרשה קוראים אנו את חטא העם המתאווים ואת עונשם. ובמבט ראשון יש לתמוה, איזה 'חייבי מיתות' זה בעל תאוה?! בסה"כ רצו עוף לשבת! לא לגיטימי?!
בכל הזהירות כלפי דור דעה, דור מקבלי התורה, אך באיזושהי נקודה דקה שנתבעו באה התורה ללמד שעלינו להתבונן בכך - כי מי שהוויזה שלו בעולם היא על תקן של אדם - לא יכול לחיות על תקן של עוף! אין איסור לאכול עוף בשבת, ואף באמצע השבוע, אבל לבכות?! לבכות על עוף?! בכי מקורו בפנימיות הנפש, ומי שבוכה על עוף - יש לעיין את מידת ההתקשרות שלו עם הנ"ל...
הדבק בחומר נפשו בהמית
הרי יום אחד כולנו נמות. כן, כולנו. הרי רבים וטובים מאיתנו אינם - אנחנו לא? ולכשיקרה מה יעלה בגורלנו?
התשובה הספונטנית היא - 'אולי אקבל גיהנום, אבל אח"כ בעז"ה אגיע לגן עדן''. אכן?
'ודע כי נפש הרשע אשר כל תאותה לחפצי הגוף בחייו ונפרדת תאותה מעבודת הבורא ונבדלת משרשיה, תרד במותו למטה לארץ אל מקום תאותה, ותהי תולדתה כטבע העפר לרדת ולא לעלות, אבל יעלוה למרום לדין ולמשפט ולראות איך החליפה מרום בשאול, כאשר יעלו את האבן על ידי כף הקלע, ואחרי עלותה למרום תרד בטבעה למטה לארץ, כאשר האבן חוזרת ונופלת לארץ אחרי הזריקה' (שע"ת ש"ב יח).
מבהיל! נורא! אדם שקשור לחומר, שתאוותיו בראש מעייניו, ולו אפילו תאוות מותרות - נפשו חומרית היא, ותרד אחר מותו למטה לארץ כנפש הבהמה! נפשו לא תוכל ליהנות מהנועם הרוחני בעולם הנשמות - כי אינה שייכת לזה!
יזכנו ה' שיהיו רצונותינו לרצונו ית', אמן!
 

סבא

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מאמר שהתפרסם בעיתון מקומי (דתי מסורתי, והדברים נכתבו בגישה רכה בהתאם)
יפהפה!
אגב ב"אז נדברו" זוהי בדרך כלל שפת המאמרים אף שאינו מיועד למסורתיים אלא לסלתה ושמנה...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מאמר שהתפרסם בעיתון מקומי (דתי מסורתי, והדברים נכתבו בגישה רכה בהתאם)
יפהפה!
אגב ב"אז נדברו" זוהי בדרך כלל שפת המאמרים אף שאינו מיועד למסורתיים אלא לסלתה ושמנה...
תודה רבה ר' @סבא על הפרגון.
נ.ב בשונה מאז נדברו נכתב שם בין הדברים "יחידת נחשון" וכו'.
ד"א עלון אז נדברו, הוא מרא דאתרא של הרבה עלונים. עלון מוצלח ואיכותי. אינו צריך לדידי ודכוותי. ב"ה שמסר עולמו לכותבים איכותיים פורצי דרך, כמו העלון הנ"ל.
נ.ב המאמר הנ"ל נכתב בפחות משעתיים והוא ממש סקיצה ראשונה כך שהוא לא העריכה הסופית והמוגמרת.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
קונטרס 'בירור הלכות ברכת הריח' בסוגיות שבמסכת ברכות ובשיטות הראשונים והפוסקים
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2140#p22339

דרשה לברית
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2238#p23910

מאמר לפסח
https://tora-forum.co.il/download/file.php?id=1595

מאמרים לפורים
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=31&t=1225&p=19057#p9526
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=31&t=1940#p19477
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=1914&p=19119#p19055
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=1922&p=19160#p19160
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=31&t=1914

"שלושה ילדים נפטרו למה?"
https://tora-forum.co.il/download/file.php?id=2478
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ר' @סבא המאמר שהעלת מאמר יפה.
רק הערה, בכל המאמר הוא מציג את הדברים בצורה קצת קיצונית בכל הנוגע לחשיבה על עוף וכדו'. ודאי הוא מתכוין, לאדם ששקוע במחשבות על עוף. אבל אם תשים לב, אפשר להבין גם אחרת כאילו כל המושג של אוכל, הוא דבר לא טוב. יש צורך להדגיש במאמר, במה דברים אמורים. זה נפק"מ גדולה לצערי הצאן, שלוקחים את הדברים בצורה קיצונית. מתוך מעשה עגום שנתקלתי בבחור שמנע מעצמו לאכול נורמלי, עד שהיה מקיא. והכל בשם הספרים. לכן מאמר נפלא שכזה שמיועד גם לצעירי הצאן חובה לסייג את הדברים. כדאי מאד שתיידע את הכותב הנפלא.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
האשכול נוצר על דעת שיהווה במה לכלל חברי הפורום. היתרון באשכול ספיצפי להעלאת מאמרים על פני אשכול נפרד לכל מאמר, הוא גדול ומהסיבות שנמנו לעיל.
על כן אשמח מאד אם יעלו לכאן חברי הפורום הכותבים, את המאמרים או לכל הפחות ישימו קישור, שכן האשכול לא משמש במה לאחד מהחברים אלא לכלל חברי הפורום.
 

אלימלך

משתמש ותיק
מאמר נאה.
לפי מה שהבאת מהבן יהוידע לפרש את "רודף שלום", איך יתפרש "רודף צדקה וחסד"?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלימלך אמר:
מאמר נאה.
לפי מה שהבאת מהבן יהוידע לפרש את "רודף שלום", איך יתפרש "רודף צדקה וחסד"?
הערה יפה.
עיינתי שוב בדברי הבן יהוידע שם סנהדרין ו ולא מצאתי תשובה נאותה לשאלתך. כמובן שהערה אינה נוגעת ליסוד הדברים העולה מהשאלה.
 

אברהם העיברי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מאמר קצר ונחמד לפרשת שבוע על דרך המחשבה

יישר כח.

אך האם בלעם נענש על הליכתו לקלל את ישראל?
בלעם לא היה אמור להענש כלל.

פרשת מטות פרק לא' פסוק ח': וְאֶת-מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל-חַלְלֵיהֶם, אֶת-אֱוִי וְאֶת-רֶקֶם וְאֶת-צוּר וְאֶת-חוּר וְאֶת-רֶבַע--חֲמֵשֶׁת, מַלְכֵי מִדְיָן; וְאֵת בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, הָרְגוּ בֶּחָרֶב.
מסביר רש"י,
"חמשת מלכי מדין" - וכי איני רואה שחמשה מנה הכתוב למה הוזקק לומר חמשת אלא ללמדך ששוו כולם בעצה והושוו כולם בפורענות בלעם הלך שם ליטול (ת) שכר עשרים וארבעה אלף שהפיל מישראל בעצתו (ספרי) ויצא ממדין לקראת ישראל ומשיאן עצה רעה (א) אמר להם אם כשהייתם ששים רבוא לא יכולתם להם ועכשיו בי"ב אלף אתם באים להלחם נתנו לו שכרו משלם ולא קפחוהו.

האותיות מפנות לשפתי חכמים
(ת) דקשה היאך אירע שבלעם היה אצל מדינים, שהרי בלעם מארם נהריים היה. אלא שהלך למדינים לבקש השכר, ולא אצל בלק וכו'
(א) דאם לא כן איך הרגוהו והוא אינו מדיני, דאין לומר משום שבסיבתו חטאו, שהרי הם לא ידעו זה עד שובם ממדין שנאמר להם הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם אלא מפני שמשיאן עצה רעה למרוד בציווי הקב"ה.

כלומר, חטאו היה, שהוא בא לבני ישראל, ומנסה למנוע אותם מהמלחמה נגד המדינים. ועוד עזר להם לפרוח באויר. ועל זה נהרג.
 

אריך

משתמש ותיק
מאמר על בעל פעור, המנסה להסיר מעט את הלוט מעל ע"ז מוזרה זו
 

קבצים מצורפים

  • סודו של בעל פעור.pdf
    58.1 KB · צפיות: 12

יצחק

משתמש ותיק
נראה לי להסביר קצת את סדר הנבואה הראשונה של בלעם.
מתחילה אמר מן ארם ינחני בלק וכו' מאותה הארץ שהיה בה אברהם אבינו אשר נקרא אברהם העברי שכפי פשוטו הכוונה שהוא מעבר הנהר וכפי מדרשו הכוונה שהוא עומד מצד אחד וכל העולם כולו מצד אחר, ואמר בלעם אני הלא מארץ ארם ואבותינו וזקננו ספרו לנו תהלוכות האיש הזה, והנה כעת אני רואה שהתכונות של אברהם עברו לזרעו אחריו, כמו שאמר הכתוב וכפירוש הר"מ במו"נ א, י"ט בפירוש מילת צור הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם, שטבע המקור נמצא בדבר שבא ממנו והצור הוא המקור המחצב של האבנים, וגם כאן השתמש במילה זו, אמר כי מראש צורים אראנו וכו' הן עם לבדד ישכון וכו' כי תכונות האב נמצאים בבנים, שמא תאמר שרק תכונות גשמיות עוברות בירושה ולא מעלות של השגחה אלקית שמשגיח עליהם בפרטות, ע"ז אמר בא וראה כי החומר שלהם מעולה ראוי להשגחה מיוחדת ויש להם מעלות שעוברות להם בטבע, מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל שהקב"ה משגיח ע"ז בפרטות אפילו שזה הדבר הכי חמרי שיש. (דהא דישראל יש השגחה על החומר שלהם זהו ירושה מהאבות). אח"כ אמר תמות נפשי מות ישרים וכו' ר"ל דהתוס' בנדה כתבו דהא דמפתח של חיה לא נמסר לשליח קאי על הלידה ולא על ההריון, והטעם פשוט דעובר אינו בגדר אדם וההשגחה המיוחדת הזו ישנה רק על ההתחדשות של אדם, וכמו כן אמרו כי לא יראני האדם וחי בחייהם אינם רואים אבל במיתתם רואים כמו שאמרו במדרש רבה פרשת נשא, וזה הכוונה כאן ומספר את רובע ישראל אפילו בשעת רביעה עוד קודם שנולד יש עליהם השגחה מיוחדת מחמת שזה מביא ללידת ישראל וכ"ש בשעת מיתה תמות נפשי מות ישרים, וא"כ טבע מקור נמצא בתולדות והנה הם עם לבדד ישכון.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישר כח הרב @אריך על המאמר הנפלא.
רק הערה מה שכתבת להניח שתכלית הע"ז -"להניח את האדם במקום שהוא, וממאנת להכיר בערוץ שבין האדם ובין האחד המופשט והשלם, ולא נותר לו להתקשר אלא לאי אלו ישויות ומערכות שמצויות בתוך העולם".
אני כתבתי במקום אחר מאמר ארוך להסביר את פשר הסתירה הפנימית שהתחוללה אצל עם ישראל בשיעבודם במצרים, מצד אחד האמינו בהקב"ה ומצד אחד עבדו עבודת אלילים ושם בין הדברים נכתב-
הפתרון שהם מצאו הוא להאמין באלוקי אבותיהם אבל דרך העבודה זרה! זאת אומרת אדם שעובד ע"ז אין פירושו שהוא סכל וטיפש, שעובד לפסל אבן, כוכב או כל 'מומנט' אחר וחושב בדעתו שהוא האלוקים (עיין רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק א הלכה א-ב) אלא אדם מחפש לו מתווך בין האלוקים השמימי לבינו וזה הוא מוצא דרך סמל מוחשי שנותן לו לחוש קשר מסוים 'לההוא שם למעלה' מה שהיהדות שוללת מכל (עיין רמב"ם שם פ"ב) עם ישראל משתעבדים בעבודת פרך ולכן קשה להם להתחבר לאלוקות בלא סמל או דבר מוחשי, ובשל זה מעדיפים לעבוד את האלוקים דרך 'תיווך' כלשהו שהוא העבודה זרה. ומשום כך גם לא מסוגלים לקבל את בשורת משה מפי 'אותו אלוקים' שלא תלוי בדבר מוחשי אלא נמצא מעל הטבע המוחש השטחי, המוכן לגאול אותם ולסוכך עליהם 'בכנפיו' להפוך אותם לעם נבחר על פני שאר עמי העולם.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלימלך אמר:
מאמר נאה.
לפי מה שהבאת מהבן יהוידע לפרש את "רודף שלום", איך יתפרש "רודף צדקה וחסד"?
ראיתי השבוע בספר לקח טוב, מזכיר את הפשט הנ"ל גם בשם הכתב סופר באבות ואינו תח"י לעיין שם. אולי בדבריו תתורץ קושייתך החזקה.
 

ינון קליין

משתמש רגיל
לפרשת פנחס
וי"ו קטיעא דאת בריתי שלום.
מצ"ב
 

קבצים מצורפים

  • 37. פנחס ע''ח - וי''ו דאת בריתי שלום.pdf
    667 KB · צפיות: 10
חלק עליון תַחתִית