זאב בודד אמר:
דברי יושר אמר:
אתה לא משיב לשאלה ששאלתי. אתה דנת לגבי עצם הקיום של אותם אינטרסים, ואילו אני הנחתי שהם קיימים ודנתי לגבי מקומם של האינטרסים הללו במערכת ההלכתית.
אני מניח שאם האינטרסים לא קיימים, אזי לא ניתן לשלב אותם במערכת ההלכתית,
מן הסתם אתה לא חולק על ההנחה הזו, ולכן התשובה היא לא, כפי שכתבתי.
זאב בודד אמר:
דברי יושר אמר:
מצוות התורה לא בנויות על אינטרס, הם רצון הקב"ה בעצמם,
כלומר, הקב"ה לא אומר לך לא לאכול מכיוון שהוא לא רוצה שיקרה כך וכך,
אלא הוא אומר שלא תאכל כי הוא רוצה שלא תאכל, ו
אם הקב"ה ציווה שזה לא יאכל, אזי רצונו הוא שזה לא יאכל, ולא לצורך שום אינטרס צדדי.
הציוויים הם הוראות, הקב''ה אומר לנו מה לעשות, מנין לך שהאינטרס שלו יתברך הוא עצמי?
ציוויים / הוראות, פירושו - מה הקב"ה רוצה שאנחנו נעשה, ואנחנו מחויבים למלא רצון זה.
אתה מניח שיש לקב"ה רצונות נוספים, מלבד מה שהוא גילה לנו,
זה כמובן ייתכן, אם כי עליך מוטלת חובת ההוכחה להמציא זאת, ולא עלי.
אבל עיקר הנקודה היא לא השעשוע התיאורטי בנידון האם קיימים לקב"ה רצונות נוספים מלבד הרצונות שהוא ביקש מאתנו למלא, או לא,
אלא השאלה היא כיצד עלינו לראות את הציוויים שאנו נצטווינו בהם.
אתה מנסה לקחת את התורה, ולהבין מה עומד מאחוריה, דהיינו - מה בעצם לא נמצא בתורה, ואני ממציא אותו מדעתי הרחבה, מה הקב"ה היה אמור לרצות על המצב הזה, ומה על המצב הזה.
לדעתי, זה ניסיון פסול, אין לנו שום דבר מעבר לתורה שניתנה לנו.
לימוד התורה הוא אך ורק לנסות להבין מה כתוב בתורה על כל רבדיה, ובשום פנים ואופן לא להתעסק מה עומד מאחורי התורה.
בין אם קיימים שם רצונות מוסתרים, ובין אם לאו, הם בגדר מדע בדיוני, ואין לנו שום קשר אליהם, בכל אופן לא במסגרת לימוד התורה הקדושה.
(לדעתי, מי שלא סובר כמוני, לא יכול להבין בכלל את סוגיות הש"ס, שדרכי הלימוד וההיקש שבהם סותרים באופן עקבי כל ניסיון להכנסת היגיון אינטרסנטי במצוות התורה, אבל זה כבר באמת נושא ארוך, שאין לי אפשרות להיכנס אליו כאן, ובוודאי לא בערב החג)