"תרשיש" ו"אופיר" ו"שבא" - היכן הם?

אאא

משתמש ותיק
בפסוקים נזכר כמה פעמים המקומות תרשיש ואופיר. וכן שבא [מלכת שבא].
מה השמות של "תרשיש" ושל "אופיר" ושל "שבא" כיום, והיכן זה?
 

יעבץ

משתמש ותיק
אתה בקטע של פענוח מקומות עתיקים...
כמו כל דבר בתחום אין לזה תשובה חד משמעית. ההשערות הם מאיפה שהוא באפריקה ועד הודו. תרשיש נמצאת לחופי הים התיכון, שהרי יונה הגיע ליפו כדי לרדת לתרשיש, ותרשיש הוא מבני יון.
ואפשר הרבה להאריך על זיהוי כל מקום ואתר.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אופיר ושבא כנראה ממערב לפרס בתת היבשת ההודית.
כתי' על פישון 'הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב'. וזהב בא מאופיר כדכתי' בשלמה.
ונחלקו חז"ל אם פישון הוא נילוס כמו שכ' רש"י בבראשית, או שהוא מקיף את ארץ הודו כדכתי' שם בתרגום ירושלמי.
וזוהי מח' במגילה יא. 'מהודו ועד כוש' 'אם מקומות קרובים הם או מרוחקים מקצה לקצה. ויש הרי הינדוכוש על גבול פקיסטן. ולפ"ז פישון הוא הנהר הגדול אינדוס או גנגה.
ובפשוטו מלכת שבא איננה מכוש שבאפריקי, אף ש'שבא' יש גם בבני חם וגם בבני שם.
 

יצחק

משתמש ותיק
יש פרופסור לפיזיקה אחת בשם... (אינני זוכר את שמה) שכתבה ספר על המבול הספר נקרא "סוד המבול", בספר הזה היא מציעה תיאוריה איך בדיוק אירע המבול, היכן פגעו הכוכבים שנפלו מ"כימה" ואיך הם גרמו את המבול, יש בספר חישובים של מסה ומהירות וכו' כיאה וכיאות לתיאוריה מדעית. באחד הפרקים היא רוצה לטעון שהצליחה לזהות את תרשיש, אם אני זוכר נכון הרי שיבשת אמריקה היא תרשיש, הרעיון של הספר הוא שנדידת היבשות התרחשה בבת אחת בזמן המבול ע"י מטאוריט עצום ש"קרע" את היבשת משאר היבשות,
יש שם דבר מענין שחבל ארץ ענק במדינת טקסס (?) בשם "יוקטאן" - לדבריה הוא הוא ארץ יוקטן אביהם של כמה וכמה עמים שמוזכר בפרשת נח.
 

בר בי רב

משתמש ותיק
היה פרופ' אחד ידוע בשם עמנואל וליקובסקי מארה"ב שיש לו ספר הוכחות מדעיות ששבא הוא כינוי לארץ מצרים, ויש לו זיהוי מי היתה מלכת שבא, אני אישית קראתי המחקרים שלו ולא מאוד השתכנעתי.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אופיר ושבא כנראה ממערב לפרס בתת היבשת ההודית.
כתי' על פישון 'הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב'. וזהב בא מאופיר כדכתי' בשלמה.
ונחלקו חז"ל אם פישון הוא נילוס כמו שכ' רש"י בבראשית, או שהוא מקיף את ארץ הודו כדכתי' שם בתרגום ירושלמי.
וזוהי מח' במגילה יא. 'מהודו ועד כוש' 'אם מקומות קרובים הם או מרוחקים מקצה לקצה. ויש הרי הינדוכוש על גבול פקיסטן. ולפ"ז פישון הוא הנהר הגדול אינדוס או גנגה.
ובפשוטו מלכת שבא איננה מכוש שבאפריקי, אף ש'שבא' יש גם בבני חם וגם בבני שם.

במלכים (א' פרק ט' פסוקים כ"ו-כ"ח) כתוב שנסעו אוניות של שלמה המלך, יחד עם אוניות של חירם מלך צור, מעציון גבר שליד אילת על חוף ים סוף, אל אופיר, כדי להביא משם זהב.
לפי זה מה היה המסלול של האוניות?

ובדברי הימים (ב' כ' ל"ו) כתוב שיהושפט המלך עשה אוניות בעציון גבר [על שפת ים סוף], כדי לנסוע לתרשיש, ולא הלך כי נשברו לו האוניות.
מה היה התוכנית של יהושפט? מה מסלול הנסיעה מים סוף לתרשיש?

--
האם שבא זה לא כוש [אתיופיה]?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
היה 'שבא' נכד של כוש (ברא' י ז)
והיה 'שבא' בנו של יקטן ונכדו של עבר (שם, כח)
והיה 'שבא' בנו של יקשן נכד של קטורה ואברהם (שם, כה ג)

והלום אני מהרהר שוב מהי אופיר, אם בכוש או בהודו, דבפסוקים הבאים משמע שהיא בכוש/אפריקי:
דהמע"ה אומר (תהילי' עב טו) ויחי ויתן לו מזהב שבא. כלומר מלכת שבא גרה היכן שנמצא הזהב.
ובפסוק י' לעיל מינה כתי' 'מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו'. וסבא הוא בנו של כוש הנזכר יחד עם 'שבא' הכושי שם. לפ"ז אולי מלכת שבא היתה אכן כושית.
גם ביחזקאל (כז כב) כתי' 'רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך'. ושבא הוא בנו של רעמה בנו של כוש.
וכן משמע מיחזקאל (לח יג) 'שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב'.
וצ"ע היטב.

בהקשר לתרשיש:
הנה תרשיש מוזכרת על ים סוף, יחד עם בני כוש כמו שהבאתי, והביאו לפני, לעיל.
וישנה עוד תרשיש הנזכרת במסחר עם צור, ואצל יונה הנביא שרד מיפו אל תרשיש. היא בים הגדול (ים התיכון).
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ואין להתפלא. וכמו שיש שני גשור אחד על פני מצרים (שמו"א כז ח), ואחד בצפון מזרח הבשן (דברים ג יד).
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
קשה לומר שיש שני תרשיש.
בפשטות במסחר עם צור, זה אותו תרשיש הכתוב שנוסעים אליו דרך ים סוף.

שהרי כתוב שמתרשיש בא הזהב, ושלוחי שלמה הלכו יחד עם שלוחי חירם מלך צור להביא משם זהב, ככתוב (מלכים א' י' כ''ב): כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים:

ועוד כתוב שיהושפט תכנן לנסוע לתרשיש לזהב, ורצה לנסוע דרך ים סוף ככתוב (מלכים א' כ''ב מ''ט): יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. וכן כתוב (דברי הימים ב' כ' ל''ו): וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר:

הרי ששלוחי שלמה וחירם מלך צור נסעו לתרשיש להביא זהב, וגם יהושפט תכנן לנסוע לתרשיש להביא זהב. ולא מסתבר שזה תרשיש אחר.
וביהושפט מפורש שתכנן לנסוע דרך ים סוף.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ולמעשה כתוב מפורש שעבדי שלמה נסעו עם עבדי מלך צור, דרך ים סוף, כדי להביא זהב. ככתוב (מלכים א' ט' כ''ו-כ''ח): וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם: וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה: וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:

--
לא מסתבר שתרשיש זה לחופי הים התיכון.
לגבי מה שכתוב שיונה הנביא ברח מיפו אל תרשיש, יתכן שזה רק מפני שלא היה לא זמן ורצה לברוח מהר, ולכן נסע דרך יפו [וכנראה תכנן לצאת דרך מיצרי גיברלטר אל האוקיינוסים ומשם לתרשיש].
אבל שלמה המלך, וכן חירם מלך צור, אם תרשיש זה לחופי הים התיכון, לכאורה היה להם הרבה הרבה יותר קל לנסוע דרך הים התיכון, ובפרט שעבור מלך צור [שהוא בצפון ארץ ישראל] זה דרך יבשתית ארוכה מאוד עד ים סוף, בעוד שעירו שוכנת לחופי הים התיכון. ומדוע היו צריכים לנסוע דרך ים סוף, אם לא שזה יותר קצר?
לכן מסתבר שתרשיש אינה לחופי הים התיכון.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זה ששלמה לקח אני ואנשים מחירם מלך צור אל ים סוף ליסוע אל אופיר, זה משום שהם ידעו להשיט אניות.
אבל עשה חיפוש בבר אילן 'תרשיש' (עם סיומות דקדוקיות), ותראה בעצמך שישנן שניים, ושניהם מוזכרים הרבה במקרא (ולמשל ישעיהו יג ו).

יודע אתה מה זה להקיף את יבשת אפריקה, או כמה זמן זה לוקח.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלמה המלך הרי היה יכול לנסוע דרך הים התיכון. היה לו את חוף יפו וכו'.

בתנ"ך לא מצאתי ראיה שיש שני תרשיש.

באיזה ספרים בתוך בר אילן לחפש?
יש שם מאות תוצאות.



אולי זה מה שיונה הנביא רצה. שיהיה לו נסיעה ארוכה.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לגבי מה שהבאת מישעיה, רש"י פירש את תרשיש שם, שזה שם הים.

אבל המלבי"ם פירש: צור. היא העיר המפוארה בימי קדם, בארץ פעניציען הקדומה הנודעת בשם טירוס, רבת המסחר והמרכולת לאיים רחוקים :
תרשיש. היא העיר טארטעסיס במדינות שפאניען הקדומה שהיתה קשורה עם צור בערבון ומסחר :

וכן פירש המלבי"ם לגבי תרשיש הכתוב אצל שלמה ויהושפט שזה העיר הנ"ל.
זה לשון המלבי"ם: אבל האמת עד כמ''ש בפי' ישעיה (סי' כ''ג) שתרשיש היא עיר טארזיס שהיא שפאניען הקדומה שהיתה רוכלת הצוריים בספרד, כמו שכתבו חכמי העמים, ונודע כי הצוריים בבואם לספרד, (אשר כינו בשם אושפניא ע''ש שהשפנים נמצאו שם לרוב) מצאו כסף מזוקק על פני הארץ הרבה מאד עד שעשו כל כליהם וגם חשוקי ווי ספינותיהם מכסף, ובנו להם עיר מושב ורוכלת העמים טערזוס, והעיר הזאת יושבת על מבואת ים האטלאנטי שהוא ים אקיאנוס, וידוע שים סוף נכנס לים אקינוס, ולפ''ז באניות שבנה בעציון גבר היה יכול לילך בין לאופיר בין לתרשיש.

ואם כוונת המלבי"ם שתרשיש זה מה שנקרא בימינו ספרד, לא זכיתי להבין מדוע שלמה היה צריך לנסוע לשם דרך ים סוף, במקום דרך הים התיכון?


ועכ"פ עדיין אין ראיה שיש שני תרשיש.
ובכל מקרה, אשמח מאוד לדעת את המקום של [שני ה]תרשיש.

יישר כח הרב @שאר לעמו!
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
בענין שיטת המלבי"ם [שאין זה עיקר עסקנו באשכול זה, ולכן זה באותיות קטנות]:
המלבי"ם כתב שתרשיש זה טארטעסיס, וכנראה כוונתו ל-Tartessos, וזה נמצא בצד החיצוני [המערבי] של ספרד, כלפי האוקיינוס האטלנטי.
ולפי זה יותר מובן, שרצו להגיע לשם דרך הצד החיצוני, ולא דרך הים התיכון. אבל עדיין יש אפשרות גישה דרך הים התיכון.
ואולי בימי שלמה ויהושפט היה מיצרי גיברלטר סגור ולא היה שם מעבר [מפני איזשהי סיבה]?
ואולי לכן הוצרכו להקיף את כל יבשת אפריקה? ואולי לכן האוניות היו מגיעות רק אחת לשלש שנים.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
החיפוש בב"א שהצעתי: 'תרשיש' עם סיומת דקדוקית, הוא בתנ"ך בלבד (עם המפרשים רש"י רד"ק ומלבי"ם).
לא צריך לשנות את העולם, מיצרי גיברטלר היו מאז שהקב"ה יצר אותם.
אינני נכנס לזיהוי של המלבי"ם מאפס פנאי כעת, אבל באופן כללי 'צור' היתה ממלכת מסחר עם גויי הים (התיכון).
שלוש שנים לא היתה הנסיעה בים, אלא עשו ג' שנים באופיר להביא זהב ושכיות החמדה.
מופקע מהדעת, כמו שכבר העירו לפני לעיל, שבכדי ליסוע לתרשיש יקיפו את כל יבשת אפריקה כ-23,000 ק"מ ויותר. ופשוט שתרשיש הסוחרת עם צור השוכנת על הים התיכון איננה תרשיש השוכנת בכוש (אפריקה או הודו).
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אז מדוע הוצרכו עבדי מלך צור לנסוע לתרשיש דרך ים סוף?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זה לא היה מסחרם שלהם, ככתוב בפסוק. אלא מסחרם עם עבדי שלמה - בגלל הברית שכרת שלמה עם חירם.
והם ידעו להושיט אניות בים כמו שכתוב שם.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מדוע הוצרכו עבדי שלמה לנסוע לתרשיש דרך ים סוף?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כי תרשיש אשר שם הזהב, נמצאת בכוש, ולעומק יבשת אפריקה נוסעים בים סוף.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לפי דבריך שתרשיש שנסעו לשם עבדי שלמה וחירם זה בכוש, היכן המיקום המדוייק?
לכאורה זה אמור להיות עיר חוף.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ראה כאן: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2416&sid=e7a44088a411b6328ac4459954d3c279#p27922
בפסוקים המצוטטים, שתרשיש באה תמיד עם עמי אפריקי האחרים.
 

אמלתרא

משתמש רגיל
קראתי פעם מאמר להוכיח שארץ 'אופיר' הוא יבשת אמריקא, ויש לכך הוכחות ארכיאולוגיות שהיו יהודים בזמן שלמה המלך באמריקא [מצאו לוחות ועשרת הדברות וכדו']
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמלתרא אמר:
קראתי פעם מאמר להוכיח שארץ 'אופיר' הוא יבשת אמריקא, ויש לכך הוכחות ארכיאולוגיות שהיו יהודים בזמן שלמה המלך באמריקא [מצאו לוחות ועשרת הדברות וכדו']
תוכל להעלות את זה?
 

אמלתרא

משתמש רגיל
אאא אמר:
אמלתרא אמר:
קראתי פעם מאמר להוכיח שארץ 'אופיר' הוא יבשת אמריקא, ויש לכך הוכחות ארכיאולוגיות שהיו יהודים בזמן שלמה המלך באמריקא [מצאו לוחות ועשרת הדברות וכדו']
תוכל להעלות את זה?
קראתי זאת בשפת 'אידיש', בירחון לנשים הנערך במונסי ארה"ב, שמו 'מעלות'
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
שיטת בעל ספר הברית:

אופיר זה מדינת "פרו" שבאמריקה.

ספר הברית חלק א מאמר ט חוג הארץ פרק ו:
בתחתיות ארץ נתגלה גם כן חלק יבשה בדורות האחרונים בשנת ה' אלפים רנ"ב ליצירה, כי אז מצא איש חכם לב (קאלומבוס) שמו החלק הגדול אשר היא בתחתיות הארץ ורגלי האנשים אשר שם נגד רגלינו ממש, והיא (אמעריקא) הנקרא ארץ החדשה ובלשונם (נאווי מונדא), כי בעת ההיא שלח לשם מלך ספרד איש גבור חיל אחד (אמעריקא) שמו עם החכם (קאלומבוס) הנזכר בצי אדיר ובאניות רבות עם אנשי חיל וכלי קרב וכבשו אמעריקא ונקראת על שמו, והוא יותר גדול מב' חלקי העולם הנקראים (אפריקא ואירופא). והסיבה שמצאו זאת בדורות האחרונים הוא מחמת שנתרבה בעולם חכמות רמות בסתרי הטבע בפרט חכמות משוט אניות הים ומלחיהם ומהלכיהם על ידי (הקאמפאס) המתוקן על ידי (מאגנעט), ותרב חכמתם היום עשרת מונים מחכמת כל בני קדם שהוצרכו לשהות בהליכתן לאופיר ג' שנים, כי יודעי ים אשר שלח חירם למלך שלמה שילכו באניות עם עבדי שלמה לאופיר להביא משם זהב אחת לשלש שנים תבאו כדבר האמור (מלכים א' ט' י'), ואופיר היא היא מדינת (פערו) חלק ב' (באמעריקא) אשר שם הזהב לרוב גם היום, אף הלשון נופל על הלשון, מטעם שלא החכימו אז עושי מלאכה במים רבים והיו יראים לעבור דרך בו בלב הים רק היו מסבבים סמוך לחוף תמיד ומפחדם על הסכנה ויחרדו בנים מים הקיפו את הים מסביב, ולו חכמו ישכילו שזה בעצמו היה הסיבה לרוב הנזק שקרה להם, כי עיקר הסכנה אימתי בזמן שהספינה גוששת ונוגעת בגושי עפר ורגבים ידבקו בה וזהו קרוב לחוף הים, מפני שהארץ מתחת אשר על שפת הים אינו מכוסה אלא במעט מים ותיכף כשפגע ונגע בו הספינה נשברת עליו. זאת ועוד אחרת כי גם המים אשר שם מסוגל יותר לטבוע הספינות כי קלו המים על חוף הים על כי שטף מים רבים אליו יגיעו מן הנהרות וכל הנחלים ההולכים אל הים וכל מעיני מים המתוקים, מה שאין כן בלב הים ששם המים מלוחים וכבדים כדבר האמור למעלה (מ"ח פ"ב) הבט ימין וראה שמה על מקומו ותבין. אמנם כהיום יורדי הים באניות תופשים משוט ופורשים נס בתורן וצי אדיר ונותנים דרך בלב ים ובמים עזים נתיבה אינם יראים בהעלות הים לגליו ומעמקי ים וירדו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ יעברו לנו אל עבר הים אל הים הקדמוני ואל הים האחרון ויבאו בתחתיות הארץ והולכים ובאים לאופיר בשנה אחת, וכעת כל ספן הולך דוקא באמצע הים ודורך על במתי ים, ויורדי הים באניות המה ראו כל אפסי ארץ ומצאו כל המדינות בפרט החלק הגדול הנקרא (אמעריקא) אשר בארץ מתחת למקום אשר אנו שוכנים עליה. עכ"ל.

ולפי שיטתו מבואר הענין. שעבדי שלמה המלך עם עבדי חירם נסעו לאופיר דרך ים סוף, ומכיוון שפרו זה בצד המערבי של יבשת אמריקה הדרומית, לכן אחרי שהם נסעו בים סוף ויצאו לאוקיינוס, כנראה משם הם נסעו מזרחה, וכך הגיעו לפרו בדרך ישרה ובקלות [אבל זמן הנסיעה הוא שנה או שלש שנים כמו שכתב בעל ספר הברית].
אמנם היה גם אפשרות לנסוע דרך הים התיכון, אבל אז יגיעו לחופים המזרחיים של אמריקה, וישאר דרך ארוכה ללכת ביבשה עד שיגיעו לפרו.
לכן יונה הנביא נסע דרך הים התיכון. והוא היה אדם לבד, על כן לא הפריע לו שאח"כ יצטרך ללכת ברגל עד הגיעו לפרו. אבל עבדי שלמה שהם הטעינו אוניות עם כמויות אדירות של זהב, ועוד סחורות יקרות, לא רצו לסחוב את כל זה ביבשה שזה קשה מאוד, לכן העדיפו לנסוע בדרך קצת יותר ארוכה, אבל דרך הים. ולכן הדרך הישרה והקלה עבורם היה לצאת דרך ים סוף, ומשם לנסוע למזרח לכיוון פרו, וכך יגיעו ישירות לחופי פרו.
עד כאן בדרך אפשר לבאר את דברי בעל ספר הברית.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
סיבה נוספת: למעשה, ניתן היה להגיע לאופיר בדרך קצרה מארץ ישראל דרך הים התיכון ומיצרי גיברלטר בהפלגה,
שהיתה אורכת שנה הלוך וחזור. אלא מאי, לא תמיד הדרך הקצרה היא באמת הקצרה. אגן הים התיכון
מוקף בחופים, שבהם שכנו יורדי ים, שביניהם היו גם שודדי ים. יש להניח , שאניות טעונות זהב ( 666 ככר
זהב לשנה = 28 טון!!), אבנים יקרות, שנהבים ואלמוגים בודאי היו מהוות טרף מאד מבוקש , ומה יכול
היה להיות יותר פשוט מלארוב להם במיצרי גיברלטר וללכוד כל אניה מענינת . לכן, עדיף היה לעשות, דרך
ארוכה פי שתיים ולחזור הביתה לשלום.
 
חלק עליון תַחתִית