מעשה שלא היה?!

נושאים שונים

פותח הנושא
זרייר-קטן
הודעות: 120
הצטרף: 12 מאי 2018, 23:07
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי זרייר-קטן » 18 יוני 2018, 17:27

הש"ך שכח דבריו שעדיין לא נתפרסמו? האמנם?
מעשה מפורסם הוא הידוע בינותינו כמעשה המראה לאדם עד כמה אדם יכול להגיע רחוק על ידי נגיעה עצמית שהוא נגוע באיזה ענין וכך היה מעשה
לגאון רבי שבתי הכהן זצ"ל (מחבר ספר "שפתי כהן" על כמה מחלקי השולחן ערוך), היה סכסוך בענייני ירושה עם בן אחותו. רצו לדון בפני בית דין שבעירם, אמר לו בן אחותו: "כאן כולם מכירים אותך ובודאי יטו לטובתך, נלך ונציג את טענותינו לפני אחד מגדולי הדור היושב בעיר רחוקה שלא שמע את שמעך".
נתנו עיניהם בדיין שהתגורר בעיר רחוקה. טרם שנסעו לדין לפניו, עבר רבי שבתי על כל אותן הסוגיות בתלמוד ברמב"ם בטור ובשולחן-ערוך, שיש להם נגיעה ישירה או בלתי ישירה לאותו דין, ובא לידי הסכמה כי הצדק אתו וכי בודאי יזכה בדין.
כשבאו והציעו טענותיהם לפני הדיין, ירד הרב לעומקה של הלכה זו, והעלה בדינו כי רבי שבתי חייב ובן אחותו זכאי. נדהם רבי שבתי לשמוע פסק דין זה, וביקש מאת הרב הפוסק כי יאמר לו את הנימוק שדן אותו לחובה.
ניגש הרב אל ארון הספרים, הוציא משם את ספרו של רבי שבתי "שפתי כהן" על חושן משפט, וסיפר שלפני שנה בערך יצא לאור ספר זה מאחד מגדולי הדור, דפדף בו והראה לרבי שבתי כי יסד את פסק דינו על פי סברא הכתובה בספר זה בהלכות טוען ונטען...
עיין הרב בדברי עצמו, וראה שיפה פסק הדיין לחובתו, ואמר: כמה גדולים דברי חכמים שאמרו "אין אדם רואה חובה לעצמו" (שבת קי"ט ע"א). כאשר לא הייתי נוגע בדבר, כתבתי כדין, וכעת שאני נוגע בדבר, כל ההוכחות שהבאתי היו לטובתי...
הסיפור, מפורסם הוא אך כדרכנו במדור זה לשבור את מיתוס המפורסמות, הרי שסיפור זה לא יתכן שהרי הרב חיד"א בשם הגדולים מערכת גדולים ערך שפתי כהן אות קל"ד כתב שחיבורו של הש"ך על חושן משפט לא נתפרסם כלל בימי חייו אלא לאחר פטירתו בשנת תכ"ג, וא"כ הסיפור כולו אינו יתכן – פעמים, כי נבדוק את הסיפור כולו על כל פרטיו נמצא כי נסתר הוא מיניה וביה ודבריו לא יתכנו כיוצא בזה ראה במדור זה בגליון אדר ב' מה שדלינו מבארו של מרן ראש הישיבה שליט"א בענין המעשה של פגישת האבן עזרא והרמב"ם שהדבר שלול מתוכו ולא יתכן שנפגשו כלל כמובא שם.
אך עכ"פ פעמים רבות שיש מקור למעשה רק שנתערבבו השמות ועל ידי כך פעמים רבות בנמצא שסיפור אחד יוחס לכמה וכמה רבנים. ואכן כך הוא גם כאן שמעשה זה אכן היה, אך לא עם רבנו הש"ך כמוכח לעיל אלא עם רבי יהושע פולק כ"ץ מחבר ספר מאירת עינים על השולחן ערוך חושן משפט שאכן כן בו היה המעשה וכמובא בספר זכרון לראשונים דף נ"ב ע"א בהערה ושם הובא הסיפור במעט שינוי ע"ש. והביא זה מרן הגר"ע יוסף זיע"א בספרו ענף עץ אבות עמוד רס"ג.

ערכים:


איש
הודעות: 274
הצטרף: 17 יוני 2018, 14:49
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי איש » 18 יוני 2018, 17:54

http://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%9 ... ite_note-1
בקישור הזה מובא שהש"ך הוציא את ספרו כבר בגיל 24.
וראה גם מש"כ הש"ך בהקדמה על נקודות הכסף.
גם אביו הרב מאיר בן רבי משה הכהן אשכנזי כ"ץ, אב"ד אמסטאוטי ומוהילוב כתב שיר על החיבור של בנו הש"ך. כ"ז מובא שם.

שפתי כהן על השולחן ערוך
הרב שבתי הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט, שרבי שבתי פרסם בקרקא בשנת ת"ו, בהיותו בן 24. המגן אברהם מציין בכמה מקומות[4] שיש בידו חיבור מהש"ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו[5]

באותה שנה יצא לאור בלובלין גם הספר 'טורי זהב' על חלק "יורה דעה" מאת ר' דוד הלוי סגל (הט"ז), שהיה פוסק זקן ומפורסם, וחתנו של הב"ח, הש"ך השיג על ספרו השגות בשם "נקודות הכסף", שעל חלקן השיב הט"ז ב"דף אחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך בחריפות ב"קונטרס אחרון" (ה"דף" וה"קונטרס" נדפסו בסוף הכרך הראשון של חלק יו"ד, במהדורות הגדולות של השו"ע).

מעניינת התבטאותו של הש"ך אודות השגותיו על הט"ז, בה מתאר את ביקורו של הט"ז אצלו:

אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה"[א], ו"התורה מחזרת אחר אכסניה שלה"[6], שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. וא-ל א-להים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים.


אור זרוע
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 223 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי אור זרוע » 19 יוני 2018, 14:48

איש כתב:בקישור הזה מובא שהש"ך הוציא את ספרו כבר בגיל 24.
הכוונה ליו"ד, אבל על חושן משפט יצא לאור רק לאחר פטירתו בשנת תכג.


פרלמן משה
הודעות: 941
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 235 פעמים
קיבל תודה: 177 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי פרלמן משה » 19 יוני 2018, 17:29

לפי זכרוני לא בטוח שהמעשה עם הש"ך אלא עם רב אחר


פותח הנושא
זרייר-קטן
הודעות: 120
הצטרף: 12 מאי 2018, 23:07
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי זרייר-קטן » 19 יוני 2018, 18:07

אתם קוראים את כל ההודעה?! הכל כתוב בהודעה הראשונה הכל!


איש
הודעות: 274
הצטרף: 17 יוני 2018, 14:49
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי איש » 19 יוני 2018, 19:36

אור זרוע כתב:
איש כתב:בקישור הזה מובא שהש"ך הוציא את ספרו כבר בגיל 24.
הכוונה ליו"ד, אבל על חושן משפט יצא לאור רק לאחר פטירתו בשנת תכג.
מנין יצא החילוק?
איש כתב:http://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%9 ... ite_note-1
שפתי כהן על השולחן ערוך
הרב שבתי הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט, שרבי שבתי פרסם בקרקא בשנת ת"ו, בהיותו בן 24. המגן אברהם מציין בכמה מקומות[4] שיש בידו חיבור מהש"ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו[5]
אבל ראיתי בהקדמת חתנו לחושן משפט, קצת דברים אחרים. השאלה אם דבריו שם באו על הפירוש או על קונטרס שכתב על הט"ז.


בן ישיבה
הודעות: 479
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 202 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי בן ישיבה » 20 יוני 2018, 14:14

זרייר-קטן כתב:הש"ך שכח דבריו שעדיין לא נתפרסמו? האמנם?
מעשה מפורסם הוא הידוע בינותינו כמעשה המראה לאדם עד כמה אדם יכול להגיע רחוק על ידי נגיעה עצמית שהוא נגוע באיזה ענין וכך היה מעשה
לגאון רבי שבתי הכהן זצ"ל (מחבר ספר "שפתי כהן" על כמה מחלקי השולחן ערוך), היה סכסוך בענייני ירושה עם בן אחותו. רצו לדון בפני בית דין שבעירם, אמר לו בן אחותו: "כאן כולם מכירים אותך ובודאי יטו לטובתך, נלך ונציג את טענותינו לפני אחד מגדולי הדור היושב בעיר רחוקה שלא שמע את שמעך".
נתנו עיניהם בדיין שהתגורר בעיר רחוקה. טרם שנסעו לדין לפניו, עבר רבי שבתי על כל אותן הסוגיות בתלמוד ברמב"ם בטור ובשולחן-ערוך, שיש להם נגיעה ישירה או בלתי ישירה לאותו דין, ובא לידי הסכמה כי הצדק אתו וכי בודאי יזכה בדין.
כשבאו והציעו טענותיהם לפני הדיין, ירד הרב לעומקה של הלכה זו, והעלה בדינו כי רבי שבתי חייב ובן אחותו זכאי. נדהם רבי שבתי לשמוע פסק דין זה, וביקש מאת הרב הפוסק כי יאמר לו את הנימוק שדן אותו לחובה.
ניגש הרב אל ארון הספרים, הוציא משם את ספרו של רבי שבתי "שפתי כהן" על חושן משפט, וסיפר שלפני שנה בערך יצא לאור ספר זה מאחד מגדולי הדור, דפדף בו והראה לרבי שבתי כי יסד את פסק דינו על פי סברא הכתובה בספר זה בהלכות טוען ונטען...
עיין הרב בדברי עצמו, וראה שיפה פסק הדיין לחובתו, ואמר: כמה גדולים דברי חכמים שאמרו "אין אדם רואה חובה לעצמו" (שבת קי"ט ע"א). כאשר לא הייתי נוגע בדבר, כתבתי כדין, וכעת שאני נוגע בדבר, כל ההוכחות שהבאתי היו לטובתי...
הסיפור, מפורסם הוא אך כדרכנו במדור זה לשבור את מיתוס המפורסמות, הרי שסיפור זה לא יתכן שהרי הרב חיד"א בשם הגדולים מערכת גדולים ערך שפתי כהן אות קל"ד כתב שחיבורו של הש"ך על חושן משפט לא נתפרסם כלל בימי חייו אלא לאחר פטירתו בשנת תכ"ג, וא"כ הסיפור כולו אינו יתכן – פעמים, כי נבדוק את הסיפור כולו על כל פרטיו נמצא כי נסתר הוא מיניה וביה ודבריו לא יתכנו כיוצא בזה ראה במדור זה בגליון אדר ב' מה שדלינו מבארו של מרן ראש הישיבה שליט"א בענין המעשה של פגישת האבן עזרא והרמב"ם שהדבר שלול מתוכו ולא יתכן שנפגשו כלל כמובא שם.
אך עכ"פ פעמים רבות שיש מקור למעשה רק שנתערבבו השמות ועל ידי כך פעמים רבות בנמצא שסיפור אחד יוחס לכמה וכמה רבנים. ואכן כך הוא גם כאן שמעשה זה אכן היה, אך לא עם רבנו הש"ך כמוכח לעיל אלא עם רבי יהושע פולק כ"ץ מחבר ספר מאירת עינים על השולחן ערוך חושן משפט שאכן כן בו היה המעשה וכמובא בספר זכרון לראשונים דף נ"ב ע"א בהערה ושם הובא הסיפור במעט שינוי ע"ש. והביא זה מרן הגר"ע יוסף זיע"א בספרו ענף עץ אבות עמוד רס"ג.
רק לשם התעניינות באיזה ראש ישיבה מדובר, ??? והאם אתה יכול להעלות כאן ההוכחות לגבי סיפור הרמבם והאבן עזרא ???


הכהן
הודעות: 1308
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 389 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי הכהן » 20 יוני 2018, 16:33

לפי הסגנון נראה שמדובר על ראש ישיבת כסא רחמים


פותח הנושא
זרייר-קטן
הודעות: 120
הצטרף: 12 מאי 2018, 23:07
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי זרייר-קטן » 20 יוני 2018, 17:27

בן ישיבה כתב: רק לשם התעניינות באיזה ראש ישיבה מדובר, ??? והאם אתה יכול להעלות כאן ההוכחות לגבי סיפור הרמבם והאבן עזרא ???
בס"ד
סוף לשמועות: שח? מט! האם הרמב"ם והאבן עזרא נפגשו???
מה, האם לא שמעת? כשהיה מרן הרב עובדיה ילד קטן הוא פגש את ה'חפץ חיים' שהיה באותו זמן זקן ושבע ימים, וזכה להתברך שיזכה להיות גדול הדור.
אמיתי? היה או לא היה? לא משנה בדיוק, אבל מה שברור שבעוד דור או שתים, עם טיפה מאמץ, וסיפור זה יוכל בקלות להחשב כעדות מוסמכת ואמינה, ולהצטרף לסל השמועות חסרות הבסיס שמתאזרחות בלב המון העם כדבר מוקבע ומוחלט.
בל נלאה אתכם בדברים, השורות הבאות, אינם משלנו, את הדברים דלינו מבארו וממעיינו של מרן ראש הישיבה שליט"א (בקונטרס 'כסא המלך'), אשר כבר לפני שנים, ניסה "לתקן" את השמועה ולבטל את השבשתא, ואנו רק נלך בעקבותיו, ונציג את הסיפור במלואו ואת פירכתו הפשוטה בשורות הבאות. קראו ותחי נפשכם אך אל תפספסו את השורה האחרונה...
כשנתמנה הרמב"ם לוזיר אצל מלך מצרים והמלך אהבו עד מאד, היה משחק לפעמים עם המלך ב"שחמט", ועל פי רוב היה הרמב"ם מנצח, רק ברגע האחרון כשרואה שהמלך עומד להפסיד, מבלבל הרמב"ם את כלי המשחק, מפני כבוד המלכות. יום אחד אמר המלך לרמב"ם: "רצוני לשחק על הדת". "מה פירוש?" שאל הרמב"ם. אם תנצחני במשחק השחמט, אהיה אני יהודי כמוך, ואם אנצחך אני, תתאסלם גם אתה כמוני – ענה המלך. נדהם הרמב"ם מההצעה המוזרה, אך ראה שדבר המלך נחוץ ואין להשיב. בהסתמכו על רוב ידיעותיו במשחק זה הסכים הרמב"ם להצעה, והתחילו לשחק. אך לרוע המזל הפעם חכמתו לא עמדה לו. ראו בשמים את "המשחק" ולא ישרה בעיניהם הסכמת הרמב"ם וכבר עברה מחצית המשחק והרמב"ם מפסיד ומפסיד, ובמסתרים תבכה נפשו. התאמץ בשארית כוחותיו לנצח את המלך ולא עלה בידו. פתאום – והנה דפיקות בדלת, ואיש זקן ונשוא פנים ומראהו נורא, מבקש להכנס לפני המלך לענין דחוף מאד. השוער פתח את הדלת ונתן לו להכנס. נכנס האיש והסתכל ברמב"ם ואמר למלך: "תודה לאל שהזמין לי, אדוני המלך, את איש ריבי היושב לפניך. איש נכבד זה, הלויתיו לפני שנים קצת כסף, ולא שילם את חובו עד כה, והכחיש לגמרי, ולא ראיתיו עד הנה. ועתה אדוני המלך, תשפוט נא בינינו". הרמב"ם תמה ואמר: "לא הכרתי את זה האיש מעולם!" כעס האיש ואמר: איך אדם מעיז פניו בפני בעל חובו? אבקש אדוני המלך להשביעו בפניך נוסח שאני מקריא לו, פן יעשה לי תחבולות ועלילות ורמאות בנוסח השבועה... הסכים המלך. פנה האיש להרמב"ם ואמר לו: הנני משביעך שבועה חמורה שאין לה הפרה, שים נא כבוד ותודה על האמת! "לא היו דברים מעולם" ענה הרמב"ם. ובכן - פתח האיש - תפוס את קצה המטפחת בתור "קנין סודר", ואמור אחרי בלשון הקדש מלה במלה: "בשם ה' אל עליון -
אם תמשוך לך האדם/אדם ביקר ולא יבין
ואם תקח לך אחד מבני הצאן/לא יעלה לך לרצון
ואם תרכב על גמליך/תפול אחריך
ואם תרכב על לצורך/תפוח על קדקדך.
ואם תרכב על כלביך/תפול על צדך
ואם תרכב על הארי ומינו/כרע נפל ומי יקימנו...
ואם תרכב על סוסים/מרכבותיך ישועה".
לקח האיש הזקן את מטפחתו ברוגז רב, ואמר "שלום" מנומס למלך, ויצא בחרי אף. אך הרמב"ם הבין את פשר "השבועה", ותפס מיד את ה"סוס" במשחק השחמט, ואז התהפכו היוצרות: כמה שעמל המלך לנצח בהמשך המשחק ההפך עליו בלהות, ותוך זמן קצר ניצח הרמב"ם! המלך תמה מאד, והבין שדברים בגו. לחץ על הרמב"ם שיגיד האמת, להבטיח לו בהן-צדקו שהוא "הזוכה" במשחק, ולא יכריחנו ח"ו להמיר דתו, רק יסביר לו מה אמר הזקן המשונה. הסביר לו הרמב"ם, שאיש זה צפה ברוח הקדש את המשחק שבינינו וראה את התוצאות העגומות, ובא לייעצני עצה מחוכמת לזכות במשחק. תמה המלך ולא האמין לדברים. שלח רץ אחרי הזקן, להגיע שוב לפניהם ואמר "אדוני המלך, שבועה זו שהשבעתיו אין לה הפרה לעולם, ואם איש ריבי רוצה לחזור בו ולשלם את חובו לא יועיל לו. כבר איחר את המועד"... המלך הסתכל בו בחביבות ויאמר: "נכבדי, אל תסתתר יותר, ספר את האמת". ענה ואמר: אני עבדך אברהם אבן עזרא מטולידה אשר בספרד, ראיתי הבקר פני השמים שחורים ועגומים על ההסכם שביניהם אתה והרמב"ם. הרשוני מן השמים לבוא לפניכם "בקפיצת הדרך" להציל את הרמב"ם מהמרת דתו. "היתכן להגיע מספרד למצרים תוך שעות אחדות?" תמה המלך. כן אדוני- אישר גם הרמב"ם- לנו היהודים נמסר כח זה, ואם תרצה, אראה גם לאדוני הדבר הזה.
אחרי כמה ימים טס הרמב"ם ליום אח בקפיצת הדרך, ולעת ערב הביא סחורות ממבנה רחוקה עם חותמת החנות והמכס של המדינה. מובן מאליו שהמלך השתוקק להיות בן לעם היהודי, ונימול בצנעא ולמד תורה אצל הרמב"ם.
אגדה זו מראה לנו הערצת העם ואהבתו, לקשור כתרים לגדולי התורה ולענקי הרוח. הרמב"ם והראב"ע משתמשים בקפיצת הדרך. הראב"ע היה בעל רוח הקודש וטס למרחקים גדולים על מנת להציל את הרמב"ם ח"ו משמד אך דבר אחד שכח בעל האגדה: בפטירת הראב"ע היה הרמב"ם בגיל 32 ועדיין לא נתמנה לוזיר המלך...
(וראה בספר "קהלת צפרו" ח"ג עמוד צ"ט, שבלוח השנה שהיו תולים על קיר בית-הכנסת במרוקו כתוב: שנת כך וכך לפטירת הרב אבן עזרא, שנת כך וכך לחתימת היד החזקה להרמב"ם). ע"כ לשונו הטהורה של מרן ראש הישיבה בקובץ כסא המלך הנ"ל. ולהוסיף עליהם אף מילה אחת אין צורך. רק נשכיל להבין כי בבדיקה פשוטה של שנות חייו של מחבר או פוסק אפשר לבטל מעליו חבילי סיפורים שלא היו ולא נבראו... בדיוק כמו שמרן הגר"ע יוסף זצוק"ל לא קיבל את ברכתו של ה"חפץ חיים".


בן ישיבה
הודעות: 479
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 202 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי בן ישיבה » 21 יוני 2018, 10:38

זרייר-קטן כתב:
בן ישיבה כתב: רק לשם התעניינות באיזה ראש ישיבה מדובר, ??? והאם אתה יכול להעלות כאן ההוכחות לגבי סיפור הרמבם והאבן עזרא ???
בס"ד
סוף לשמועות: שח? מט! האם הרמב"ם והאבן עזרא נפגשו???
מה, האם לא שמעת? כשהיה מרן הרב עובדיה ילד קטן הוא פגש את ה'חפץ חיים' שהיה באותו זמן זקן ושבע ימים, וזכה להתברך שיזכה להיות גדול הדור.
אמיתי? היה או לא היה? לא משנה בדיוק, אבל מה שברור שבעוד דור או שתים, עם טיפה מאמץ, וסיפור זה יוכל בקלות להחשב כעדות מוסמכת ואמינה, ולהצטרף לסל השמועות חסרות הבסיס שמתאזרחות בלב המון העם כדבר מוקבע ומוחלט.
בל נלאה אתכם בדברים, השורות הבאות, אינם משלנו, את הדברים דלינו מבארו וממעיינו של מרן ראש הישיבה שליט"א (בקונטרס 'כסא המלך'), אשר כבר לפני שנים, ניסה "לתקן" את השמועה ולבטל את השבשתא, ואנו רק נלך בעקבותיו, ונציג את הסיפור במלואו ואת פירכתו הפשוטה בשורות הבאות. קראו ותחי נפשכם אך אל תפספסו את השורה האחרונה...
כשנתמנה הרמב"ם לוזיר אצל מלך מצרים והמלך אהבו עד מאד, היה משחק לפעמים עם המלך ב"שחמט", ועל פי רוב היה הרמב"ם מנצח, רק ברגע האחרון כשרואה שהמלך עומד להפסיד, מבלבל הרמב"ם את כלי המשחק, מפני כבוד המלכות. יום אחד אמר המלך לרמב"ם: "רצוני לשחק על הדת". "מה פירוש?" שאל הרמב"ם. אם תנצחני במשחק השחמט, אהיה אני יהודי כמוך, ואם אנצחך אני, תתאסלם גם אתה כמוני – ענה המלך. נדהם הרמב"ם מההצעה המוזרה, אך ראה שדבר המלך נחוץ ואין להשיב. בהסתמכו על רוב ידיעותיו במשחק זה הסכים הרמב"ם להצעה, והתחילו לשחק. אך לרוע המזל הפעם חכמתו לא עמדה לו. ראו בשמים את "המשחק" ולא ישרה בעיניהם הסכמת הרמב"ם וכבר עברה מחצית המשחק והרמב"ם מפסיד ומפסיד, ובמסתרים תבכה נפשו. התאמץ בשארית כוחותיו לנצח את המלך ולא עלה בידו. פתאום – והנה דפיקות בדלת, ואיש זקן ונשוא פנים ומראהו נורא, מבקש להכנס לפני המלך לענין דחוף מאד. השוער פתח את הדלת ונתן לו להכנס. נכנס האיש והסתכל ברמב"ם ואמר למלך: "תודה לאל שהזמין לי, אדוני המלך, את איש ריבי היושב לפניך. איש נכבד זה, הלויתיו לפני שנים קצת כסף, ולא שילם את חובו עד כה, והכחיש לגמרי, ולא ראיתיו עד הנה. ועתה אדוני המלך, תשפוט נא בינינו". הרמב"ם תמה ואמר: "לא הכרתי את זה האיש מעולם!" כעס האיש ואמר: איך אדם מעיז פניו בפני בעל חובו? אבקש אדוני המלך להשביעו בפניך נוסח שאני מקריא לו, פן יעשה לי תחבולות ועלילות ורמאות בנוסח השבועה... הסכים המלך. פנה האיש להרמב"ם ואמר לו: הנני משביעך שבועה חמורה שאין לה הפרה, שים נא כבוד ותודה על האמת! "לא היו דברים מעולם" ענה הרמב"ם. ובכן - פתח האיש - תפוס את קצה המטפחת בתור "קנין סודר", ואמור אחרי בלשון הקדש מלה במלה: "בשם ה' אל עליון -
אם תמשוך לך האדם/אדם ביקר ולא יבין
ואם תקח לך אחד מבני הצאן/לא יעלה לך לרצון
ואם תרכב על גמליך/תפול אחריך
ואם תרכב על לצורך/תפוח על קדקדך.
ואם תרכב על כלביך/תפול על צדך
ואם תרכב על הארי ומינו/כרע נפל ומי יקימנו...
ואם תרכב על סוסים/מרכבותיך ישועה".
לקח האיש הזקן את מטפחתו ברוגז רב, ואמר "שלום" מנומס למלך, ויצא בחרי אף. אך הרמב"ם הבין את פשר "השבועה", ותפס מיד את ה"סוס" במשחק השחמט, ואז התהפכו היוצרות: כמה שעמל המלך לנצח בהמשך המשחק ההפך עליו בלהות, ותוך זמן קצר ניצח הרמב"ם! המלך תמה מאד, והבין שדברים בגו. לחץ על הרמב"ם שיגיד האמת, להבטיח לו בהן-צדקו שהוא "הזוכה" במשחק, ולא יכריחנו ח"ו להמיר דתו, רק יסביר לו מה אמר הזקן המשונה. הסביר לו הרמב"ם, שאיש זה צפה ברוח הקדש את המשחק שבינינו וראה את התוצאות העגומות, ובא לייעצני עצה מחוכמת לזכות במשחק. תמה המלך ולא האמין לדברים. שלח רץ אחרי הזקן, להגיע שוב לפניהם ואמר "אדוני המלך, שבועה זו שהשבעתיו אין לה הפרה לעולם, ואם איש ריבי רוצה לחזור בו ולשלם את חובו לא יועיל לו. כבר איחר את המועד"... המלך הסתכל בו בחביבות ויאמר: "נכבדי, אל תסתתר יותר, ספר את האמת". ענה ואמר: אני עבדך אברהם אבן עזרא מטולידה אשר בספרד, ראיתי הבקר פני השמים שחורים ועגומים על ההסכם שביניהם אתה והרמב"ם. הרשוני מן השמים לבוא לפניכם "בקפיצת הדרך" להציל את הרמב"ם מהמרת דתו. "היתכן להגיע מספרד למצרים תוך שעות אחדות?" תמה המלך. כן אדוני- אישר גם הרמב"ם- לנו היהודים נמסר כח זה, ואם תרצה, אראה גם לאדוני הדבר הזה.
אחרי כמה ימים טס הרמב"ם ליום אח בקפיצת הדרך, ולעת ערב הביא סחורות ממבנה רחוקה עם חותמת החנות והמכס של המדינה. מובן מאליו שהמלך השתוקק להיות בן לעם היהודי, ונימול בצנעא ולמד תורה אצל הרמב"ם.
אגדה זו מראה לנו הערצת העם ואהבתו, לקשור כתרים לגדולי התורה ולענקי הרוח. הרמב"ם והראב"ע משתמשים בקפיצת הדרך. הראב"ע היה בעל רוח הקודש וטס למרחקים גדולים על מנת להציל את הרמב"ם ח"ו משמד אך דבר אחד שכח בעל האגדה: בפטירת הראב"ע היה הרמב"ם בגיל 32 ועדיין לא נתמנה לוזיר המלך...
(וראה בספר "קהלת צפרו" ח"ג עמוד צ"ט, שבלוח השנה שהיו תולים על קיר בית-הכנסת במרוקו כתוב: שנת כך וכך לפטירת הרב אבן עזרא, שנת כך וכך לחתימת היד החזקה להרמב"ם). ע"כ לשונו הטהורה של מרן ראש הישיבה בקובץ כסא המלך הנ"ל. ולהוסיף עליהם אף מילה אחת אין צורך. רק נשכיל להבין כי בבדיקה פשוטה של שנות חייו של מחבר או פוסק אפשר לבטל מעליו חבילי סיפורים שלא היו ולא נבראו... בדיוק כמו שמרן הגר"ע יוסף זצוק"ל לא קיבל את ברכתו של ה"חפץ חיים".
מעניין, סיפור זה מעולם לא שמעתי,
אך אין זה פירכא על פגישתו של האבן עזרא עם הרמב"ם, כי יש כמה סיפורים על פגישתם,
אתה מפריך רק סיפור ספציפי זו,
לדוגמא יש את הסיפור שהאבן עזרא הגיע להרמב"ם והרמב"ם ראה שהעיניים של האבן עזרא במצב סכנה, והפיתרון לזה הוא רק עם הרבה דמעות, אז הרמב"ם החליט להתנכר אליו וכלא אותו בתוך רפת, ורק לאחר זמן כאשר הרמב"ם ראה כי אכן המחלה עברה, אז הוא הוציא אותו והסביר לו את פשר מעשיו,


פותח הנושא
זרייר-קטן
הודעות: 120
הצטרף: 12 מאי 2018, 23:07
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי זרייר-קטן » 21 יוני 2018, 11:10

תן מקור לזה...
ולא שללתי את זה אגב, רק תן מקור


אלימלך
הודעות: 1004
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 125 פעמים
קיבל תודה: 416 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי אלימלך » 21 יוני 2018, 15:45

בסדר הדורות ה' תקלד' מביא שי"א שהאבן עזרא נפטר יא' שנה קודם שנפטר הרמב"ם, ולפי"ז המעשה היה יכול להיות, אלא שכולו מוזר וחלילה לרמב"ם להסכים.


איש
הודעות: 274
הצטרף: 17 יוני 2018, 14:49
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי איש » 21 יוני 2018, 21:36

זרייר-קטן כתב: הסיפור, מפורסם הוא אך כדרכנו במדור זה לשבור את מיתוס המפורסמות, הרי שסיפור זה לא יתכן שהרי הרב חיד"א בשם הגדולים מערכת גדולים ערך שפתי כהן אות קל"ד כתב שחיבורו של הש"ך על חושן משפט לא נתפרסם כלל בימי חייו אלא לאחר פטירתו בשנת תכ"ג, וא"כ הסיפור כולו אינו יתכן –
אם תוכל להציג בפנינו את דברי החיד"א שהזכרת.
ומה בדבר הקדמת חתנו של הש"ך.


הפקדתי שומרים
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 821 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 23 אוגוסט 2018, 23:21

זרייר-קטן כתב:הש"ך שכח דבריו שעדיין לא נתפרסמו? האמנם?
מעשה מפורסם הוא הידוע בינותינו כמעשה המראה לאדם עד כמה אדם יכול להגיע רחוק על ידי נגיעה עצמית שהוא נגוע באיזה ענין וכך היה מעשה
לגאון רבי שבתי הכהן זצ"ל (מחבר ספר "שפתי כהן" על כמה מחלקי השולחן ערוך), היה סכסוך בענייני ירושה עם בן אחותו. רצו לדון בפני בית דין שבעירם, אמר לו בן אחותו: "כאן כולם מכירים אותך ובודאי יטו לטובתך, נלך ונציג את טענותינו לפני אחד מגדולי הדור היושב בעיר רחוקה שלא שמע את שמעך".
נתנו עיניהם בדיין שהתגורר בעיר רחוקה. טרם שנסעו לדין לפניו, עבר רבי שבתי על כל אותן הסוגיות בתלמוד ברמב"ם בטור ובשולחן-ערוך, שיש להם נגיעה ישירה או בלתי ישירה לאותו דין, ובא לידי הסכמה כי הצדק אתו וכי בודאי יזכה בדין.
כשבאו והציעו טענותיהם לפני הדיין, ירד הרב לעומקה של הלכה זו, והעלה בדינו כי רבי שבתי חייב ובן אחותו זכאי. נדהם רבי שבתי לשמוע פסק דין זה, וביקש מאת הרב הפוסק כי יאמר לו את הנימוק שדן אותו לחובה.
ניגש הרב אל ארון הספרים, הוציא משם את ספרו של רבי שבתי "שפתי כהן" על חושן משפט, וסיפר שלפני שנה בערך יצא לאור ספר זה מאחד מגדולי הדור, דפדף בו והראה לרבי שבתי כי יסד את פסק דינו על פי סברא הכתובה בספר זה בהלכות טוען ונטען...
עיין הרב בדברי עצמו, וראה שיפה פסק הדיין לחובתו, ואמר: כמה גדולים דברי חכמים שאמרו "אין אדם רואה חובה לעצמו" (שבת קי"ט ע"א). כאשר לא הייתי נוגע בדבר, כתבתי כדין, וכעת שאני נוגע בדבר, כל ההוכחות שהבאתי היו לטובתי...
הסיפור, מפורסם הוא אך כדרכנו במדור זה לשבור את מיתוס המפורסמות, הרי שסיפור זה לא יתכן שהרי הרב חיד"א בשם הגדולים מערכת גדולים ערך שפתי כהן אות קל"ד כתב שחיבורו של הש"ך על חושן משפט לא נתפרסם כלל בימי חייו אלא לאחר פטירתו בשנת תכ"ג, וא"כ הסיפור כולו אינו יתכן – פעמים, כי נבדוק את הסיפור כולו על כל פרטיו נמצא כי נסתר הוא מיניה וביה ודבריו לא יתכנו כיוצא בזה ראה במדור זה בגליון אדר ב' מה שדלינו מבארו של מרן ראש הישיבה שליט"א בענין המעשה של פגישת האבן עזרא והרמב"ם שהדבר שלול מתוכו ולא יתכן שנפגשו כלל כמובא שם.
אך עכ"פ פעמים רבות שיש מקור למעשה רק שנתערבבו השמות ועל ידי כך פעמים רבות בנמצא שסיפור אחד יוחס לכמה וכמה רבנים. ואכן כך הוא גם כאן שמעשה זה אכן היה, אך לא עם רבנו הש"ך כמוכח לעיל אלא עם רבי יהושע פולק כ"ץ מחבר ספר מאירת עינים על השולחן ערוך חושן משפט שאכן כן בו היה המעשה וכמובא בספר זכרון לראשונים דף נ"ב ע"א בהערה ושם הובא הסיפור במעט שינוי ע"ש. והביא זה מרן הגר"ע יוסף זיע"א בספרו ענף עץ אבות עמוד רס"ג.
אכן נכון אילו הסיפור אירע עם הש"ך.
אבל לאמיתו זה אירוע שקרה עם הסמ"ע וכפי שראיתי מביא לזה בשו"ת כתב סופר בשם אביו מרנא החתם סופר.
וכך כתב שם הכתב סופר שו"ת יו"ד סי' ק"ט בזה"ל -ומ"ש בישוב דברי כנסת הגדולה בעצמו יודע כי דחוקים דבריו הכלל כי פר"מ נ"י נוגע בדבר, וצער לו טובא ה' ישמרהו מזה ומכיוצא בו, ומעשה אני יודע ושמעתיו מפה קדוש אבא מאוה"ג זצ"ל, פעם היה לסמ"ע דין על אחד, והציע משפטו לפני בית דין הגדול במוקם וועד היריד, שהזכירו מהרש"א שלהי גיטין, וכשטען הסמ"ע לפניהם, הראוהו שהיה בהעלמת עין ממנו דברי עצמו, והודה ולא בוש, כמה גדולים דברי חז"ל אין אדם רואה חובה לעצמו". עכ"ל.
(ואכן בספר מוסר ידוע מביא את הסיפור בשם הש"ך ולא היא, אלא עם הסמ"ע.


ראובן
הודעות: 221
הצטרף: 12 דצמבר 2017, 12:53
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי ראובן » 24 אוגוסט 2018, 11:48

לגבי מעשי הרמב"ם והאבן עזרא. אני לא יודע אם יש מקורות מוסמכים מספיק על שנות חיי האבן עזרא. ראיתי סתירות בעיניין והרבה סיפורים עליו מפוקפקים. אגב הסיפור על השחמט מעולם לא שמעתי והוא תמוה מכמה בחינות, ראיתי סיפור דומה על רב שהיה משחק שחמט עם הסולטן בטורקיה והיה טורח תמיד לסיים ב"תיקו" כדי לא לנצח את המלך אבל בלי סיפור ההימור על הדת.


שלמה בן דוד 15
הודעות: 236
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:42
נתן תודה: 630 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי שלמה בן דוד 15 » 30 דצמבר 2019, 22:23

אלימלך כתב:
21 יוני 2018, 15:45
בסדר הדורות ה' תקלד' מביא שי"א שהאבן עזרא נפטר יא' שנה קודם שנפטר הרמב"ם, ולפי"ז המעשה היה יכול להיות, אלא שכולו מוזר וחלילה לרמב"ם להסכים.

תרי אבן עזרא. רבי משה אבן עזרא ורבי אברהם אבן עזרא


רז בן ציון
הודעות: 93
הצטרף: 18 ינואר 2020, 19:13
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי רז בן ציון » 26 ינואר 2020, 14:40

זרייר-קטן כתב:
20 יוני 2018, 17:27
 אך דבר אחד שכח בעל האגדה: בפטירת הראב"ע היה הרמב"ם בגיל 32 ועדיין לא נתמנה לוזיר המלך...
הערה קטנה - הרמב"ם נפטר בשנת תתקס"ה בגיל 67, והאבן עזרא נפטר בשנת תתקכ"ד (וי"א תתקכ"ז)
כך שבפטירת האבן עזרא היה הרמב"ם בגיל 26 (או 29 לכל היותר).

תקנני אם טעיתי
 


רז בן ציון
הודעות: 93
הצטרף: 18 ינואר 2020, 19:13
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי רז בן ציון » 26 ינואר 2020, 14:51

הפקדתי שומרים כתב:
23 אוגוסט 2018, 23:21
ואכן בספר מוסר ידוע מביא את הסיפור בשם הש"ך ולא היא, אלא עם הסמ"ע.

"ספר מוסר ידוע" -
אולי כוונתו של מר לספר שרי המאה להרי"ל מימון ח"ב פרק כה (עמ' 184),
שם הביא סיפור זה על הש"ך, כפי שסיפרו ר' חיים מוולוז'ין לר' דוד מנובהרדוק...

שמועה שמעתי מא' מרבותי שהמחבר היו לו 2 קערות מימינו ומשמאלו - באחת פתקי סיפורים, ובשניה פתקי שמות,
וכל פעם היה נושא בשתי ידיו פתק מכל קערה, והיו לאחדים...


עקביא בן מהלל אומר
הודעות: 558
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 660 פעמים
קיבל תודה: 182 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 26 ינואר 2020, 15:39

רז בן ציון כתב:
26 ינואר 2020, 14:51
הפקדתי שומרים כתב:
23 אוגוסט 2018, 23:21
ואכן בספר מוסר ידוע מביא את הסיפור בשם הש"ך ולא היא, אלא עם הסמ"ע.

"ספר מוסר ידוע" -
אולי כוונתו של מר לספר שרי המאה להרי"ל מימון ח"ב פרק כה (עמ' 184),
שם הביא סיפור זה על הש"ך, כפי שסיפרו ר' חיים מוולוז'ין לר' דוד מנובהרדוק...


רז בן ציון כתב:
26 ינואר 2020, 14:51
שמועה שמעתי מא' מרבותי


"שמועה שמעתי מא' מרבותי"
אולי כוונת מר לחוקרים שפקפקו באמינותו, או שמא לרב יצחק יוסף בשם אביו או לרבינו ישראל יעקב קניבסקי?

ויקפדיה
חוקרים רבים פקפקו באמינות של הסיפורים שהובא בסדרת הספרים, ובקשר בין מושא הסיפור למעשה עצמו. גרשם שלום כתב בהערותיו לכרך העוסק בחסידות "כרך זה מוקדש כולו ל"זכרונות" על החסידות הקדומה (ח"ב הוקדש להגר"א וחוגו), קצת פולקלור, קצת היסטוריה והרבה שקר"[2].
קיימת גם טענה, שלא תמיד יש קשר בין המסופר לסיפור[3]. בהקשר לכך ישנה הלצה, שהמחבר לקח רשימה של רבנים מכאן ורשימה של סיפורים מכאן ו'שידכם' זה לזה...[4]


למעשה, מטרת הספר היא להביא את דמותם של גדולי ישראל בפי העם כפי שסיפרו לו היהודים שפגש במהלך פעילותו הציונית באירופה. במצב כזה ייתכן שסיפורים שונים שסופרו בפי יהודים לא התקיימו, או לא היו כפי שסופרו, וייתכן שהסיפורים היו אצל רבנים אחרים מאלו שסיפרו עליהם. אך אין כאן שקרים מכוונים. ביתו של הרב מימון, הסופרת גאולה בת יהודה כתבה בהקדמתה למהדורה החדשה של הספר כי

"הרב מימון מעולם לא היה חוקר אובייקטיבי קר... מאפיינת את כתיבתו המחקרית גם מגמה חינוכית והרגש החי בוקע מבין השורות העובדתיות. מכאן נוכל ללמוד על ספר כ"שרי המאה", שלא נועד להביא עובדות יבשות ואירועים היסטוריים גרידא. מטרתו היתה למסור את נפש התקופה והרוח שפיעמה בקרב אישיה...[5]

רבי יעקב ישראל קניבסקי התנגד נחרצות למחבר ולספריו. כשנשאל לגבי חתן בר מצווה שקיבל במתנה ספרים של מימון, כגון שרי המאה, האם מותר לו למוכרם לחנות ולקחת תמורתם ספרים אחרים, השיב

אסור, תשרוף את זה! זה טרף יותר מחזיר![6]

.
בשם הרב יצחק יוסף מובא, כי אביו רבי עובדיה יוסף הזהיר לא לקרוא רק את כרך ו' של ספר זה, כיון שבו המחבר 'סוגר חשבון' ומותח ביקורת על כמה מגדולי הדור שהתנגדו לציונות, אבל בשאר הכרכים הוא עצמו היה קורא.



 


רז בן ציון
הודעות: 93
הצטרף: 18 ינואר 2020, 19:13
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי רז בן ציון » 26 ינואר 2020, 21:44

עקביא בן מהלל אומר כתב:
26 ינואר 2020, 15:39
אולי כוונת מר לחוקרים שפקפקו באמינותו, או שמא לרב יצחק יוסף בשם אביו או לרבינו ישראל יעקב קניבסקי?

ויקפדיה

חן חן על המקורות.
[חיפשתי את ציטוטיך ולא מצאתי הכל בויקיפדיה, אלא במכלול].
לא ידעתי שעד כדי כך תקפו את ספריו (או סיפוריו).
דוקא אני מחבב את ספריו מאוד.
דבר אחד שמתי לב - לאורך כל הכרכים לא הקדיש אפי' דף אחד לדמותו של הרש"ר הירש,
כנראה בגלל פולמוס הפרדת הקהילות.. [הוא מזכיר את שמו רק באגב לענין אחר].


נדיב לב
הודעות: 2731
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 182 פעמים
קיבל תודה: 768 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי נדיב לב » 26 ינואר 2020, 21:52

עקביא בן מהלל אומר כתב:
26 ינואר 2020, 15:39
רז בן ציון כתב:
26 ינואר 2020, 14:51
הפקדתי שומרים כתב:
23 אוגוסט 2018, 23:21
ואכן בספר מוסר ידוע מביא את הסיפור בשם הש"ך ולא היא, אלא עם הסמ"ע.

"ספר מוסר ידוע" -
אולי כוונתו של מר לספר שרי המאה להרי"ל מימון ח"ב פרק כה (עמ' 184),
שם הביא סיפור זה על הש"ך, כפי שסיפרו ר' חיים מוולוז'ין לר' דוד מנובהרדוק...

שמעתי מא' מרבותי שהמחבר היו לו 2 קערות מימינו ומשמאלו - באחת פתקי סיפורים, ובשניה פתקי שמות,
וכל פעם היה נושא בשתי ידיו פתק מכל קערה, והיו לאחדים...
"שמועה שמעתי מא' מרבותי"
אולי כוונת מר לחוקרים שפקפקו באמינותו, או שמא לרב יצחק יוסף בשם אביו או לרבינו ישראל יעקב קניבסקי?

ויקפדיה
חוקרים רבים פקפקו באמינות של הסיפורים שהובא בסדרת הספרים, ובקשר בין מושא הסיפור למעשה עצמו. גרשם שלום כתב בהערותיו לכרך העוסק בחסידות "כרך זה מוקדש כולו ל"זכרונות" על החסידות הקדומה (ח"ב הוקדש להגר"א וחוגו), קצת פולקלור, קצת היסטוריה והרבה שקר"[2].
קיימת גם טענה, שלא תמיד יש קשר בין המסופר לסיפור[3]. בהקשר לכך ישנה הלצה, שהמחבר לקח רשימה של רבנים מכאן ורשימה של סיפורים מכאן ו'שידכם' זה לזה...[4]



מקור המכלול - מריח ניחוח' גליון 113 נמצא באוצר החכמה. אפשר להעלות לפורום?


עקביא בן מהלל אומר
הודעות: 558
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 660 פעמים
קיבל תודה: 182 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 27 ינואר 2020, 12:11

נדיב לב כתב:
26 ינואר 2020, 21:52
עקביא בן מהלל אומר כתב:
26 ינואר 2020, 15:39
רז בן ציון כתב:
26 ינואר 2020, 14:51


"ספר מוסר ידוע" -
אולי כוונתו של מר לספר שרי המאה להרי"ל מימון ח"ב פרק כה (עמ' 184),
שם הביא סיפור זה על הש"ך, כפי שסיפרו ר' חיים מוולוז'ין לר' דוד מנובהרדוק...

שמעתי מא' מרבותי שהמחבר היו לו 2 קערות מימינו ומשמאלו - באחת פתקי סיפורים, ובשניה פתקי שמות,
וכל פעם היה נושא בשתי ידיו פתק מכל קערה, והיו לאחדים...
"שמועה שמעתי מא' מרבותי"
אולי כוונת מר לחוקרים שפקפקו באמינותו, או שמא לרב יצחק יוסף בשם אביו או לרבינו ישראל יעקב קניבסקי?

ויקפדיה
חוקרים רבים פקפקו באמינות של הסיפורים שהובא בסדרת הספרים, ובקשר בין מושא הסיפור למעשה עצמו. גרשם שלום כתב בהערותיו לכרך העוסק בחסידות "כרך זה מוקדש כולו ל"זכרונות" על החסידות הקדומה (ח"ב הוקדש להגר"א וחוגו), קצת פולקלור, קצת היסטוריה והרבה שקר"[2].
קיימת גם טענה, שלא תמיד יש קשר בין המסופר לסיפור[3]. בהקשר לכך ישנה הלצה, שהמחבר לקח רשימה של רבנים מכאן ורשימה של סיפורים מכאן ו'שידכם' זה לזה...[4]


מקור המכלול - מריח ניחוח' גליון 113 נמצא באוצר החכמה. אפשר להעלות לפורום?
אין לי דרך לעלות לך. אבל תשאל את @רז בן ציון ששמע מאחד מרבותיו כמו המצוטט בויקפדיה...
 


רז בן ציון
הודעות: 93
הצטרף: 18 ינואר 2020, 19:13
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעשה שלא היה?!

שליחה על ידי רז בן ציון » 27 ינואר 2020, 18:03

עקביא בן מהלל אומר כתב:
27 ינואר 2020, 12:11
אבל תשאל את @רז בן ציון ששמע מאחד מרבותיו כמו המצוטט בויקפדיה...

המקור אינו בויקיפדיה כנ"ל.
המכלול ציטט מעלון שבועי היו"ל בימינו.
אינני מבין מדוע מה שמודפס בעלון שבועי יותר בר סמכא מת"ח המדבר בע"פ??

באופן כללי - הסגנון הלעגני לא מוסיף כבוד לאנשי ביהמ"ד.
במידה וכוונת כינויך לתנא הקדוש עקביא בן מהללאל - חיסרת את שם האל משמך,
החזירהו למקומו והיזכר במאמרו (אבות פ"ג מ"א).

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”