הרמב"ם: "שאין כח באדם בעולם להיות זוכר כל התלמוד"!

טוב וחסד

משתמש רגיל
קמו לעם ישראל גאוני עולם בכל דור ודור עד היום ששגור הש"ס על לשונם, כיצד מציאות זאת מתיישבת עם דברי הנשר הגדול בשמים?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מסתבר כדברי אלימלך, שהרי הרמב"ם כתב משנה תורה שלו כהלכה פסוקה מבלי שחשש ששכח איזה הלכה שאולי היתה משנה צורת פסיקתו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אכן ד' ר' אלימלך יותר ממסתברים, כך נראה המשמעות מתשובת הרמב"ם שם. כפי שציין ר' אלימלך.
 

טוב וחסד

משתמש רגיל
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
מסתבר כדברי אלימלך, שהרי הרמב"ם כתב משנה תורה שלו כהלכה פסוקה מבלי שחשש ששכח איזה הלכה שאולי היתה משנה צורת פסיקתו.

ובכל זאת באגרתו אל ר' פנחס הדיין כתב הרמב"ם:
בא אליי הדיין החסיד , וקונטרס מן החיבור [משנה תורה] בידו, ויש בו הלכות רוצח מספר נזיקין, והראה לי הלכה אחת. אמר לי: קרא זו. קראתי אותה.
אמרתי לו: מה ספק יש בזו? ... הוצאתי גיטין, וחיפשתי ולא מצאתי. תמהתי ונבהלתי, ואמרתי: היכן נאמרו דברים אלו? הנח עתה עד שאזכור מקומן. הוא יצא, ואני נזכרתי.
שלחתי שליח והחזרתיו, והראיתי לו הדברים מפורשין בגמרא יבמות, אגב גררא. תמה והלך. וכן תמיד אני בצער מזה, שיבוא השואל וישאל: היכן נאמרו דברים אלו? ".

בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן רעד) כתב שהרמב"ם שכח מה שכתב במקום אחר "לא מנה זה ובלי ספק ששכחו".
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
זה לא סותר למה שכתבו לעיל. במקרה שהזכרת הרמב"ם "שכח" לרגע את המקור לדבריו. אולם בשעת כתיבת היד החזקה, ודאי שלא שכח הלכה מסוימת הסותרת לדבריו, וכמו שכתב ר' @שאר לעמו.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בהקדמה של הרב מימון להוצאת הרמב"ם על פי דפוס רומי ר"מ, כתב כדברים האלה:
ברם, גם מה שנדמה לו, להרמב"ם, שהלכה זו, נמצאת גם במסכת גיטין - זכרונו לא הטעהו, כי היא נמצאת גם בגיטין ע, ב.
זכור לי שראיתי את הדברים במקור אחר, אולי בכתבי רבי מתתיהו שטראשון.
 

איש

משתמש ותיק
עדיין נמצא סותר למה שכתב הרמב"ם שם באיגרת "הוצאתי גיטין, וחיפשתי ולא מצאתי".
 

טוב וחסד

משתמש רגיל
פותח הנושא
איש אמר:
עדיין נמצא סותר למה שכתב הרמב"ם שם באיגרת "הוצאתי גיטין, וחיפשתי ולא מצאתי".
הרב יהודה ליב הכהן מימון בדברי מבוא ל"משנה תורה" (מוה"ק עמ' 14) כתב: הלכה זו באמת אינה לא בסנהדרין ולא במכות, אבל היא נמצאת כולה ״אגב גררא״ במסכת יבמות (דף קב, ע"ב): ברם, גם מה שנדמה לו, להרמב״ם, שהלכה זו, נמצאת גם במסכת גיטין - זכרונו לא הטעהו, כי היא נמצאת גם בגיטין (דף ע, ע"ב). ע"כ.
 

ישא ברכה

משתמש רגיל
טוב וחסד אמר:
קמו לעם ישראל גאוני עולם בכל דור ודור עד היום ששגור הש"ס על לשונם, כיצד מציאות זאת מתיישבת עם דברי הנשר הגדול בשמים?

בעז"ה

1. ברור שיש רמות שונות של ידיעה, וכמעט אין חכם מחכמי ישראל שהיא אפשר לתפוס אותו על אישתמיטיה, ולא פעם אחת. (אני חושב שבדורות האחרונים, עד כמה שאנחנו הקטנים יכולים לשפוט בעזרת המחשף, היחיד שכמעט ולא היה ניתן לתפוס אותו בבירור סוגיא באישתמיטיה הוא הרב עובדיה). 2. והיותר נראה שכוונת רבנו אדם ולא אדם (נוסח המצבה שלו) לידיעה ברמה עיונית, ולא רק לדעת איפה כתוב ובערך, אלא לדעת מה כתוב. וכעין מה שכתבו לעיל, ידיעה עיונית שניתן להכריע עימה הלכה.
 

yairshaki

משתמש רשום
אולי הכוונה בדברי הרמב"ם שאין כח לזכור את התלמוד בצורה כזו שניתן לפסוק בו בכל דבר ודבר (מלבד יחידי סגולה), ולכן כתב את ספרו הגדול משנה תורה שבו ההלכות מסודרות לפי הסדר.
 

טוב וחסד

משתמש רגיל
פותח הנושא
כתב החזו״א ז״ל: "ואין בכח אנושי בזמנינו לדעת ד׳ חלקי שו״ע על בוריין" (הערות החזו"א ב'שרדי אש' ח"ב סוף סי' קכה). אם כך הרי שכ"ש כשמדובר על התלמוד
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
כתב החזו״א ז״ל: "ואין בכח אנושי בזמנינו לדעת ד׳ חלקי שו״ע על בוריין" (הערות החזו"א ב'שרדי אש' ח"ב סוף סי' קכה). אם כך הרי שכ"ש כשמדובר על התלמוד
כשהחזו"א כותב "על בוריין" מזה אתה למד, שלזכור את חלקי השו"ע בבקיאות אכן אפשר, לזכור באופן שנותן מענה לכל שאלה בשו"ע לאמיתה זה אינו אפשר. ז"א כוונתו על הפן האיכותי לא הכמותי, וכדרכו של מרנא.
 

איש

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
איש אמר:
עדיין נמצא סותר למה שכתב הרמב"ם שם באיגרת "הוצאתי גיטין, וחיפשתי ולא מצאתי".
הרב יהודה ליב הכהן מימון בדברי מבוא ל"משנה תורה" (מוה"ק עמ' 14) כתב: הלכה זו באמת אינה לא בסנהדרין ולא במכות, אבל היא נמצאת כולה ״אגב גררא״ במסכת יבמות (דף קב, ע"ב): ברם, גם מה שנדמה לו, להרמב״ם, שהלכה זו, נמצאת גם במסכת גיטין - זכרונו לא הטעהו, כי היא נמצאת גם בגיטין (דף ע, ע"ב). ע"כ.
שוב. הערתי על מה שכתב הרמב"ם "הוצאתי גיטין וחיפשתי ולא מצאתי". לפי אותו רי"ל מימון, מהו שלא מצא הרמב"ם?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ראה גם כאן, עדות הגרמ"ש על כח זכרונו של הרוגוצובער, אלא אם נניח שהגאון הנ"ל הוא בגדר תופעה לא אנושית.
 

קבצים מצורפים

  • ספר רבינו מאיר שמחה הכהן.pdf
    21 KB · צפיות: 11

טוב וחסד

משתמש רגיל
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
ראה גם כאן, עדות הגרמ"ש על כח זכרונו של הרוגוצובער, אלא אם נניח שהגאון הנ"ל הוא בגדר תופעה לא אנושית.
הוספתי את העמוד הקודם משם:
 

קבצים מצורפים

  • 11.jpg
    11.jpg
    183.4 KB · צפיות: 89

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
קמו לעם ישראל גאוני עולם בכל דור ודור עד היום ששגור הש"ס על לשונם, כיצד מציאות זאת מתיישבת עם דברי הנשר הגדול בשמים?
נתעוררתי כעת לפי מה שכתב הש"ך (יו"ד סימן שמ ס"ק יז) בשם האגודה וז"ל -דלא נקרא ת"ח אלא כשיודע דבר הלכה בכל מקום ואפי' במסכת כלה כדאיתא בש"ס וכבר כתב האגודה פ"ק דחולין דעתה בעונינו אין ת"ח דהא אין יודע אפי' במסכת כלה עכ"ל והביאו מהרי"ל ומהרי"ו בתשובותיהם כמש"ל סי' י"ח ס"ק כ"ט וצ"ע עכ"ל.
ולד' הרמב"ם "שאין כח באדם בעולם להיות זוכר כל התלמוד", הרי זו עובדה קיימת מאז ומעולם, ואילו לפי דברי האגודה אינו אלא בדורות האחרונים. ודוחק לפרש מש"כ האגודה "שאין יודע מסכת כלה" שכל הת"ח לא למדו מסכת זו, ומסתבר יותר בכונתו שאינם זוכרים כל מסכת ומסכת וצ"ב. אולם לפי מה שכתב כאן ר' @אלימלך לחלק בד' הרמב"ם בין זכירת הש"ס שכה"ג יש כח באדם לזכור, ובין זכירתו בכל רגע שיזכור מה הדין בכל דבר שע"ז באו ד' הרמב"ם, הרי יתיישבו ד' האגודה, שמיירי על זכירת התלמוד שנשתנה דוקא בדורות האחרונים.
 
חלק עליון תַחתִית