מקור שאין מקבלים גרים מעמלק

נושאים שונים

פותח הנושא
יושב בין חכמים
הודעות: 51
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 01:33
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מקור שאין מקבלים גרים מעמלק

שליחה על ידי יושב בין חכמים » 28 ינואר 2016, 00:26

בזכרוני מונח שאין מקבלים גרים מעמלק וחיפשתי היום הרבה זמן ולא מצאתי זכר לזה בר"מ ובשו"ע ועוד ספרים היכן זה מוזכר?

ערכים:


טרוצער
הודעות: 55
הצטרף: 27 דצמבר 2015, 23:58
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקור שאין מקבלים גרים מעמלק

שליחה על ידי טרוצער » 28 ינואר 2016, 00:53

מכילתא בסוף פ' בשלח זה הלשון שם: "רבי אליעזר אומר נשבע המקום בכסא הכבוד שלו, שאם יבא אחד מכל האומות (להתגייר-הגר"א) שיקבלוהו, ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו, שנאמר 'ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי' (שמואל ב א יג) .נזכר לדוד באותה שעה מה שנאמר למשה רבינו אם יבא מכל האומות שבעולם להתגייר שיקבלוהו ומביתו (של עמלק-הגר"א) שלא יקבלוהו. מיד 'ויאמר אליו דוד דמך על ראשך כי פיך ענה בך'. לכך נאמר-מדור דור".וכ"ה בפסיקתא דרב כהנא פ' זכור, מדרש תנחומא פ' כי תצא סימן יא.
וע' ברמב"ם איסו"ב פ' יב הל' יז: "כל הגוים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהם כל המצוות שבתורה הרי הן כישראל לכל דבר" ולא הזכיר דאין לקבל גרים מעמלק ועיין בנצי"ב על המכילתא שם דכתב דהא דאין מקבלין גרים מישראל מיירי בשעת מלחמה וגדולת ישראל כמו בימי דוד.והקשו האחרונים מהגמ' בגיטין נז ע"ב: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" והא המן מזרעו של עמלק ומבואר דשייך גרים מעמלק. ובספר מגילת ספר על הסמ"ג ל"ת קטו תי' דהא דאין מקבלין אותו היינו לישא בת ישראל. ועיין בפי' הגרי"פ פערלא על הרס"ג ל"ת רס"ג דהקשה דבמכילתא אי' שלכן הרגו דוד, ומבואר דלא חל כלל. ובס' גליוני הש"ס לר"י ענגיל תי' דמבני בניו של המן לא היו בן אחר בן אלא אמם היתה מהמן. (ועיין בפי' ר"י בן יקר על התפילות בברכת על הצדיקים, דכ' דאפשר דהא דאין מקבלין הוא דוקא אם הוא מזרע עמלק מאב והאם). ועי' בחזו"א אבה"ע סי' קמו ה שתירץ דדוקא בשעת מלחמה אין מקבלין מעמלק. וע"ע בס' עמק ברכה בענין מחיית עמלק דדוקא לכתחילה אין מקבלין גרים מעמלק משום עשה דמחיית עמלק, אבל בדיעבד חלה הגירות, והא דהרגו דוד היינו משום שלא האמין לו שגירוהו שלא כדין.


אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקור שאין מקבלים גרים מעמלק

שליחה על ידי אריך » 28 ינואר 2016, 09:46

יש ספר "נר למאה" (שם המחבר: ר' ירחמיאל זלצר) ובו עשרות תירוצים על קושיית ר"ש אלקבץ (במנות הלוי) איך קבלו מבני בניו של המן לגרים והלא איתא במכילתא שאין מקבלים גרים מעמלק.

סמל אישי של משתמש

רחמים
משתמש ותיק
הודעות: 418
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 108 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקור שאין מקבלים גרים מעמלק

שליחה על ידי רחמים » 28 ינואר 2016, 12:07

עיין בשו"ת שבט הלוי (חלק ה סימן קמט) וזה תחילת דבריו:
אחדשה"ט וש"ת באה"ר, יקרתו קבלתי, ומע"כ עמד להלכה על מש"כ הרמב"ם בה' מלכים פ"ו ה"ד אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה וכו' ומנין שמדבר באלו שלא השלימו, וע"ש בראב"ד, ומשניהם הרמב"ם והראב"ד מוכח דאם רצו לקבל ולהשלים מקבלים אותם, ולא פליגי הרמב"ם והראב"ד אלא בגדרי תנאים לקבל אותם, הרי דמקבלים גרים מעמלק.
ובחזון איש (יו"ד סי' קנ"ז ס"ק ה'), עמד בזה והעיר מהמכילתא סו"פ בשלח דדרש מדר דר שאין מקבלים גרים כלל מעמלק ואמרו שלא יניח נין ונכד תחת השמים לעמלק, והחזון איש חילק בין שעת מלחמה דאסור בין שלא בשעת מלחמה דמותר לקבלו, ראיה ממאמרם ז"ל מבני בניו של המן למדו ישראל תורה בבני ברק, אם כי יש לדחות דנתערבו במשפחות אחרים.
עכ"ל ע"ש באורך.

סמל אישי של משתמש

רחמים
משתמש ותיק
הודעות: 418
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 108 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקור שאין מקבלים גרים מעמלק

שליחה על ידי רחמים » 28 ינואר 2016, 12:10

איך קיבלו את בניו של המן שלמדו תורה בבני ברק?
איתא בסנהדרין (צו, ב'):
תנו רבנן: נעמן גר תושב היה, נבוזר אדן גר צדק היה, מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים, מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, ומאן נינהו - שמעיה ואבטליון. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. ואף מבני בניו של אותו רשע ביקש הקדוש ברוך הוא להכניסן תחת כנפי השכינה. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! מי שהחריב את ביתך ושרף את היכלך תכניס תחת כנפי השכינה? היינו דכתיב (ירמיהו נ"א) רפינו את בבל ולא נרפתה. עולא אמר: זה נבוכדנצר. רבי שמואל בר נחמני אמר: אלו נהרות בבל, ותרגמה דצינייתא (צרידתא) דבבלאי.
והקשו ר' שלמה אלקבץ בספרו מנות הלוי עמ' קי"ז ומרן החיד"א בעין זוכר מע' ג' אות א' וז"ל:
גרים כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות איסורי ביאה פרק י"ב דין י"ז וז"ל כל הגוים כלם כשיתגיירו וכו' הרי הן כישראל וכו' קפסיק ותני דמכל הגוים מקבלים גרים. ולכאורה קשה דבמכילתא סוף בשלח אמרו א"ר אליעזר נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שאם יבואו מכל א"ה להתגייר שיקבלו אותו ומביתו של עמלק לא יקבלו שנאמר ויאמר דוד אל הנער וכו' בן איש גר עמלקי אנכי נזכר דהע"ה באותה שעה מה שנאמר למשה רבינו ע"ה שאם יבואו מכל א"ה שיקבלו ולא עמלק ויאמר אליו דמך בראשך לכך נאמר מדר דר עכ"ל וא"כ לא הי"ל להרמב"ם לכתוב כל הגוים כלם כשיתגיירו וכו' דהאיכא עמלק דאינן מקבלים. ומדברי הרמב"ם דנקט מילתא פסיקתא משמע דגם עמלק בכלל כל א"ה ומצי להתגייר. וכן מוכח עוד מדברי הרמב"ם ספי"ח דסנהדרין שכתב דיהושע הרג עכן ודוד לגר עמלקי בהוראת שעה שהרגום על פיהם. ואלו לדברי המכילתא דוד הע"ה מה שהרג לגר עמלקי היה מן הדין דאין מקבלין גר מעמלק והו"ל גוי ונהרג על פיו. אלמא הרמב"ם פליג על המכילתא וסבר דהגר עמלקי היה גר גמור ומה שנהרג על פיו היה בהוראת שעה:
ואפשר לומר דהרמב"ם סבר דתלמודא דידן פליג על המכילתא וזה דפרק חלק דף צ"ו ע"ב אמרו ת"ר מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ומנו רב שמואל בר שילת כן הביא הגירסא בעין יעקב שם וכ"כ בספר יוחסין אות ש' ע"ש והרב עיון יעקב שם נתקשה דזה סותר למכילתא הנז' ואסקה בצ"ע ולהרמב"ם פשיטא ליה דהך ברייתא פליגא על המכילתא וסוברת דעמלק שוה לשאר א"ה דמקבלים גרים ממנו ומעתה מוכרח דמה שהרג דוד לגר עמלקי הוראת שעה היתה. והא דפרק חלק הנז' איתיה ג"כ בגיטין דף נ"ז. והרמב"ם תפס כברייתא דתלמודין ודחה המכילתא:
ברם זו היא שקשה דכפי המכילתא היכי אתיא הא דמבני בניו של המן למדו תורה ברבים כיון שאין מקבלין גר מעמלק ולומר דהמכילתא וברייתא דהש"ס פליגי במציאות ולמכילתא לא היה זה בעולם ור' שמואל בר שילת לאו מבני בניו של המן הוא דבר קשה:
ועלה על דעתי לומר דהמכילתא לא תחלוק במציאות ואית לה דמבני בניו של המן למדו תורה והענין כמ"ש הר"מ פ"ו דמלכים דאם קבל עמלק ז' מצות והשלים מניחין אותו וכתב מרן בכ"מ דכיון דקבל עליו ז' מצות אינו עמלק והרי הוא כבני נח הכשרים ע"ש ואפשר דכך סובר ר"א דמכילתא דאם קבל איזה מעמלק ז' מצות והשלים הרי הוא כב"נ הכשרים ולא מיקרי עמלק. ואח"ך דקבל ז' מצות ונחשב כב"נ דינו כשאר האומות ואם רוצה להתגייר מקבלים אותו ובהכי היה המציאות שנתגיירו מבני המן ולמדו תורה. ומאי דקאמר במכילתא היינו בבא להתגייר תכף בלי קבלת ז' מצות ברישא. אמנם הנה שפתי עוד הם מדברים עיני ראו דאי אפשר לומר כן דזה שכתב הרמב"ם היינו דוקא אם היו משלימים בעת ששלח יהושע וכתב להם הרוצה להשלים ישלים וכיון שלא השגיחו בו בפרק נתחייבו הריגה ואינם מקבלים מהם וגם כי אין בידינו להורגם ס"ס אין מקבלין מהם אם רצו לקבל ז' מצות ונפל היסוד. ותו דאם איתא למאי דאמרן אמאי דוד הע"ה הרג לגר עמלקי והרי מסתמא לא עשו אותו גר מתחילה רק ברישא קבל ז' מצות ונעשה כבני נח הכשרים ואח"ך קבלו גרותו. אלא ודאי דליתנהו להני מילי. והגם דהוא מעצמו שומר ז' מצות ורוצה להתגייר אינן מקבלין אותו לדעת המכילתא:
ובהכי נדקדק לשון המכילתא דקאמר נשבע הקב"ה שאם מכל האומות באים להתגייר מקבלים אותו ואם יבא מביתו של עמלק דאמאי אצטריך בלשון השבועה להזכיר שמקבלים מכל האומות והלא השבועה אינה כי אם שלא יקבלו גר מעמלק והא הו"ל לומר ותו לא. אבל אפשר דנקט הכי להורות דמעמלק אינם מקבלים בשום אופן כי הנה באומות יש קצת שהם חסידים א"ה דשומרים ז' מצות ורובם אינם מקיימין אותם ובאומרו שמהאומות מקבלים הוא כולל בין לשומרים ז' מצות בין לאינם שומרים ועל זה אמר שמעמלק אינם מקבלים בין ששומרים ז' מצות בין שאין שומרים והיינו דקאמר שנזכר דהע"ה דהקב"ה אמר למשה שמכל האומות וכו' דודאי אין שכחה לפני כסא כבודו והיה פשוט לכל דמעמלק אין מקבלים גרים אמנם דהע"ה בו בפרק נכנס בחקירה זו דאפשר דאם שומרים ז' מצות גם מעמלק מקבלים ונזכר לשון השבועה ופשיטא ליה דלעולם אין מקבלים גר מעמלק בכל גונא והרגו:
וחזיתיה להרב מגילת ספר לאוין קט"ו דעל מבוכה זו ישב והביא מסח"י דמעצמן נתגיירו והמכילתא קתני לא יקבלו ולא קאמר לא יתגיירו וכתב עלה הרב הנז' וז"ל ואין זה מספיק דא"כ אמאי הרגו דהע"ה לאותו בן איש גר עמלקי דילמא מעצמו נתגייר ועוד כיון שכל ישראל מצוין שלא לקבלן היכי משכחת בהם גרות והא קי"ל דאם נתגייר בינו לבין עצמו עדיין הוא גוי דמשפט כתיב ביה וכו' ולכאורה לההיא דהנזיקין היה מתישב דדילמא תנוקות מצאו מושלכין בשוק ולא הכירום שהיו מבני בניו של המן והטבילום כדינם וגיירום ולבסוף נתגלה שהיו מבני בניו של המן וההוא דדוד הע"ה מדכתיב בן איש גר עמלקי מוכח דבהיותו איש גדול ונודע שהוא עמלקי נתגייר באיסור ולכך הרגו אך ההוא קרא דרבים מעמי הארץ דמשמע דאפילו בהיותם גלוים וידועים שהיו מזרע עמלק ומתיהדים קשה טובא איך גיירום וקבלום והיותר נראה דכונת הברייתא היא שלא יקבלו אותו להתירו לבא בקהל ולישא בת ישראל אבל אה"נ דישראל הוא לכל דבר עכ"ל:
ומאי דמייתי מסח"י הנה נודע דספר הנז' עלה בקב"ץ אמרי יושר מהמפרשים והפוסקים ודין פתגמא מאיש לוקחה זאת הרב מנות הלוי דף קי"ב עש"ב ומ"ש הרב שם דמדאמר מבני בניו של המן למדו תורה מוכח דנתגיירו דאי לא אין מוסרים ד"ת לגוי וכו' ע"ש נעלם מהרב ז"ל מאי דגריס בעין יעקב ומנו רב שמואל בר שילת והיא גירסת הרב ספר יוחסין. ורב שמואל בר שילת הוא אמורא ומוזכר בש"ס הרבה ולא היה צריך להוכיח שהיו גרים ממה שלמדו תורה וכו' ועתה נבא לדברי הרב מגילת ספר הנז' ואען ואומר דנעלם מהרב ז"ל דברי התוס' והר"מ והרב המגיד כי הנה התוספות ביבמות דף כ"ד ע"ב והביאם הרב מנות הלוי כתבו דהא דבימי דוד הע"ה נתוספו ק"ן אלף גרים מעצמן נתגיירו כדאשכחן גבי מרדכי ואסתר ורבים מעמי הארץ מתיהדים. וכ"כ הרא"ש בתוספותיו דגרים גמורים היו ומעצמן נתגיירו ע"ש. ושם אמרו בש"ס על גרים דבימי מרדכי ואינך כולם גרים הם. והרמב"ם לקמן פי"ג דאיסורי ביאה דין ט"ו כתב וז"ל לפיכך לא קבלו ב"ד גרים כל ימי דוד ושלמה וכו' ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותם אחר שטבלו מ"מ ולא דוחים אותם עד שתראה אחריתם עכ"ל וכתב הרב המגיד דאמרו פרק הערל לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה ואמרו דנתוספו ק"ן אלף גרים ומתוך כך ביאר רבינו דב"ד הדיוטות מגיירים אותם ובדיעבד כלם גרים וכ"כ מן המפרשים עכ"ל הרי דמשכחת גרות ומעצמן נתגיירו היינו שלא ע"פ ב"ד מומחין אלא נתגיירו לפני ב"ד הדיוטות ומעתה ל"ק מה שהקשה הרב מגילת ספר היכי משכחת גרות והרי קי"ל דאם נתגייר בינו לבין עצמו היה יהיה לגוי וכו' והדברים מבוארים:
ומאי דהקשה עוד אמאי הרגו דוד הע"ה לגר עמלקי אפשר לומר דכיון דודאי ב"ד מומחין לא גיירוהו אלא הדיוטות הוא מיחה שלא לקבל גרותו ואה"נ דאם בית דין מומחין רצו להעלים עין רשאין וכמ"ש הרמב"ם דב"ד הגדול היו חוששין להם לא דוחין ולא מקרבין עד שתראה אחריתם. והכא דוד הע"ה נראה בעיניו למחות בגרותו והרגו וזהו לדעת המכילתא:
ומה שתירץ הרב הנז' לההיא דמבני בניו של המן למדו תורה דתנוקות מושלכין מצאו וכו' בעיני הוא דוחק גדול. ומאי דעמד לפניו ככתל מאי דכתיב ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכו' לק"מ כי לא נזכר בכתוב ובדברי רז"ל שהיו עמלקים ויכולני לפתו"ר שהיו משאר אומות וז"ש ורבים מעמי הארץ כלומר מכמה אומות. ומאי דמסיק דכונת הברייתא שלא יתירו לגר עמלקי לבא בקהל קשה דהא מסיים במכילתא דלכך הרגו דוד הע"ה ומוכח ודאי דהכונה לפי שאינו גר ואי כמ"ש הרב הנז' דהוי כישראל לכל דבר אינו נהרג על פיו ואמאי הרגו. ובמכילתא מייתי ראיה מהכא דמביתו של עמלק לא יקבלו שנאמר ויאמר דוד וכו' ומוכרח דלענין שאין גרותו מתקבל ואם נתגייר אינו כלום מייתי לה:
ואחשבה לדעת הרמב"ם דאפשר דסבר דממאי דקאמר בש"ס דילן בפשיטות מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ותני לה בהדי סנחריב ואינך והש"ס לא פריך עלה דאין מקבלין גרים מעמלק ומשני דקבלום ב"ד הדיוטות שמעינן דלית הלכתא כרבי אליעזר דמכילתא דקסבר דאין מקבלים גרים מעמלק אלא עמלק ושאר אומות כי הדדי נינהו. ועוד בה דרבי אליעזר אמרה במכילתא וקי"ל דאין הלכה כרבי אליעזר' ומצינו להרמב"ם שכתב בתשובותיו לחכמי לוניל דלא פסק כספרי בענין שזירת חוטי ציצית ובהפרת האב משום דסתם ספרי ר"ש ומשום דלא מצא מי שיאמר כמותו לא פסק כסברתו כמ"ש מרן בכ"מ פי"ב דנדרים ובב"י א"ח סימן י"א עש"ב ואע"ג דדברי הרמב"ם שם בתשובתו הנז' קשים להולמם דכולא יומא שמעתיה דספרי בפומיה דהרמב"ם אשר מילא את יד"ו יד החזקה מברייתות דספרי ומה נשתנו הני תרי סתמ' דספרי אשר עלה עליהם הגורל לדחותם. מ"מ לגבי רבי אליעזר דקמן דאין הלכה כמותו וליכא סתמא כוותיה ניתן ליאמר. ואמטו להכי הרמב"ם נדחה קרי ליה לסברת רבי אליעזר דמכילתא וכתב ספי"ח דסנהדרין דמה שהרג דוד הע"ה לגר עמלקי היה הוראת שעה:
ותו אפשר דסבר הרמב"ם דאעיקרא במכילתא במחלקת שנויה דרבי אליעזר המודעי דאמר התם נשבע הקב"ה שלא להשאיר זכר עמלק וכו' פליג על רבי אליעזר דסבר ר"א המודעי דהשבועה היתה כך ולא שלא יקבלו גר מעמלק ופסק כר"א המודעי:
ואחר זמן רב ראיתי בפסיקתא רבתי דף י"ט ע"ד דאתמר התם א"ר אליעזר בן יעקב נשבע הקב"ה בכסאו שאינו מקבל גר מזרעו של עמלק לפיכך כשבא מבשר אצל דוד והוא שואל ואומר מי אתה ואמר בן איש גר עמלקי אנכי לא קבלו דוד עכ"ל. ואפשר דסבר הרמב"ם דהגירסא רבי אליעזר כמ"ש במכילתא. וא"נ גרסינן רבי אליעזר בן יעקב סבר דפליגי עליה ולא קי"ל כוותיה. ואם נפשך לומר דהלכה כראב"י אף בברייתא ואף דפליגי עליה תנאי הכא סבר הרמב"ם דתלמודין לא סבר הכי כדאמרן ופסק כתלמודין:
אמנם אעיקרא אין להשגיח בפסיקתא רבתי כי כלה מלאה טעיות חסיר יתיר חליף כנודע למי שרגיל בה. ובודאי נסח המכילתא עיקר. ועיין מה שכתבתי בעניותי בקונטריס אחורי תרעא דף קפ"ד ע"א בס"ד:
עכ"ל החיד"א.


בר בי רב
משתמש ותיק
הודעות: 409
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקור שאין מקבלים גרים מעמלק

שליחה על ידי בר בי רב » 08 ינואר 2019, 01:32

עיין עוד בספר פרסומי ניסא ווייס שאסף הרבה חומר בזה,הובא גם באיפת צדק על מכילתא דרשב"י פרשת בשלח.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מקור שאין מקבלים גרים מעמלק

שליחה על ידי רוצה לדעת » 08 ינואר 2019, 07:52

בפר' בשלח כתי': ויזנב בך (שמות כ"ה, י"ח)
ועיי"ש ברוקח: בגימט' זו מילה ושלכן אין מקבלין גרים מעמלק. ונראה שהוא ע"ד הכתוב במשלי (י"ג, י"ג) "בז לדבר ייחבל לו" שמי שמבזה דבר אין הדבר עומד לו, ועי' מש"כ בפר' תולדות עה"פ ויבז עשו את הבכורה (כ"ה, ל"ד) וברמב"ן: ויבז עשו את הבכורה "בז לדבר יחבל לו", עכ"ל, עיי"ש. וכן בי' בכוכבי אור מאמר ח' שלכן דוד כאשר כסוהו בבגדים לא חיממהו כי קרע כנף שאול, ועיי"ש שכ"ה לענין תורה שכל שאינו מכבד התורה אין התורה נעשית אצלו כ"תבלין" ליצה"ר.
והנה לגירות בעי מילה ולכן כיון שעמלק "זלזל" במילה אין הדבר עומד לו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 9 אורחים