בסוכה ריש פרק לולב הגזול אמר ליה רב הונא להנהו אוונכרי כי זבניתו אסא מגוים לא תגזזו אתון אלא לגזזוה אינהו ויהבו לכו מאי טעמא סתם עובדי כוכבים גזלני ארעתא נינהו וקרקע אינה נגזלת הלכך לגזזוה אינהו כי היכי דליהוו יאוש בעלים בידייהו דידהו ושינוי הרשות בידייכו סוף סוף כי גזזו אוונכרי ליהוי יאוש בעלים בידייהו ושינוי הרשות בידן לא צריכא בהושענא דאוונכרי גופייהו, וע''ש ברש''י דמשום דקרקע אינה נגזלת הקוצץ הוא הגוזל ולא מועיל יאוש בידיו להיות יוצא בה יד''ח, או משום דיאוש כדי לא קני ולא הוי לכם, או דאף דקנה מ''מ הוי מצוה הבאה בעבירה.
ותמוה דכל הנדון של הסוגיא הוא ביחס למצות לולב, והלא אם קרקע אינה נגזלת נמצא שיש איסור גזל בקציצה עצמה ולמה לא חשש רב הונא לאיסור גזל של האוונכרי, ומטעם זה היה לו לאסור להם לקצוץ בעצמן וצע''ג.
יש עמדי כמה תירוצים בקושיא זו, ואשמח לשמוע דעת הרבנים שליט''א.
ותמוה דכל הנדון של הסוגיא הוא ביחס למצות לולב, והלא אם קרקע אינה נגזלת נמצא שיש איסור גזל בקציצה עצמה ולמה לא חשש רב הונא לאיסור גזל של האוונכרי, ומטעם זה היה לו לאסור להם לקצוץ בעצמן וצע''ג.
יש עמדי כמה תירוצים בקושיא זו, ואשמח לשמוע דעת הרבנים שליט''א.