אתרוג נקי לגמרי, ומצד שני אתרוג עם גידול יפה אך לא לגמרי נקי, איזה עדיף?

אאא

משתמש ותיק
אתרוג נקי לגמרי,
ומצד שני: אתרוג עם גידול יפה אך עם 2-3 בלטעלעך,
איזה עדיף?
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
ראיתי מביאים בשם רבינו בחיי שההידור הראשון שצריך להקפיד עליו הוא שיהיה כשר לכו"ע בלא שום חשש.

גידול לא נאה אינו פוסל לפי אף שיטה.

מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.

במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי.

אגב זה אעיר שבלומדי את הסוגיות השנה ראיתי שלפי דעת מרן הש"ע יש חומרא גדולה שאם יש בגוף האתרוג (ולא רק בחוטם) 2 נקודות של שינוי מראה. דהיינו של חזזית או שחור או חום כהה.
דין האתרוג הוא שפסול!
וכן פסקו בכה"ח ובחזו"ע ובאול"צ.

וזה דבר ששכיח טובא. והרבה אינם נזהרים בזה. ובפרט לבני ע"מ. אך גם לאשכנזים ראוי להדר בזה וכדברי רבינו בחיי הנ"ל כי סו"ס לש"ע הוא פסול ממש
 

יהודי

משתמש ותיק
אאא אמר:
אתרוג נקי לגמרי,
ומצד שני: אתרוג עם גידול יפה אך עם 2-3 בלטעלעך,
איזה עדיף?
בפוסקים (פמ"ג ועוד) כתוב שהכי מהודר שיהיה נקי לחלוטין ולא הוזכר ענין הגידול.
אבל בסברא ודאי שיש ענין בגידול נאה שיהיה כפשטות המילה 'מהודר'.
 

יהודי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ראיתי מביאים בשם רבינו בחיי שההידור הראשון שצריך להקפיד עליו הוא שיהיה כשר לכו"ע בלא שום חשש.

גידול לא נאה אינו פוסל לפי אף שיטה.

מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.

במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי.

אגב זה אעיר שבלומדי את הסוגיות השנה ראיתי שלפי דעת מרן הש"ע יש חומרא גדולה שאם יש בגוף האתרוג (ולא רק בחוטם) 2 נקודות של שינוי מראה. דהיינו של חזזית או שחור או חום כהה.
דין האתרוג הוא שפסול!
וכן פסקו בכה"ח ובחזו"ע ובאול"צ.

וזה דבר ששכיח טובא. והרבה אינם נזהרים בזה. ובפרט לבני ע"מ. אך גם לאשכנזים ראוי להדר בזה וכדברי רבינו בחיי הנ"ל כי סו"ס לש"ע הוא פסול ממש
לא שתי נקודות אלא שלוש נקודות.
חזזית לא כ"כ מצוי היום, הבעיה היא בעיקר בנקודות שחורות.
ואם כבר, יש הרי שיטות ראשונים שאף מנומר במראות כשרים פסול [והשעה"צ נשאר בזה בצ"ע למעשה, אמנם השו"ע מתיר בזה], וא"כ אף לפי מה שפסקו האחרו' והמ"ב שהולכים לפי רוב היקפו יש בהחלט מקום להחמיר, ומשום מה סוגיא דעלמא להקל בזה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מסתמא זה ענין של טעם, יש מי שרואה את הבלעטלאך או נקודות שאינן פוסלות כדבר שמחסר בהידור האתרוג, ויש מי שרואה של הגידול הלא נאה כמחסר בהידורו.
זה מסור ללב של כל אחד, ושיקול הדעת מתי זה גובר ומתי זה גובר.
 

סענדער

משתמש ותיק
זאת לא שאלה, 'גידול' לא כתוב בשו"ע, ובוודאי שנקי עדיף.
אולם יש אמרה חסידית מפורסמת של הרה"ק ר' יצחק מסטוטשין (כמדומני)
שהוא אוהב לקחת אתרוג עם גידול יפה על אף שאינו נקי כל כך.
כי אתרוג דומה ללב, והלב שלנו יש לו גידול יפה, אך הוא אינו נקי כל כך.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ראיתי מביאים בשם רבינו בחיי שההידור הראשון שצריך להקפיד עליו הוא שיהיה כשר לכו"ע בלא שום חשש.

גידול לא נאה אינו פוסל לפי אף שיטה.

מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.

במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי.

אגב זה אעיר שבלומדי את הסוגיות השנה ראיתי שלפי דעת מרן הש"ע יש חומרא גדולה שאם יש בגוף האתרוג (ולא רק בחוטם) 2 נקודות של שינוי מראה. דהיינו של חזזית או שחור או חום כהה.
דין האתרוג הוא שפסול!
וכן פסקו בכה"ח ובחזו"ע ובאול"צ.

וזה דבר ששכיח טובא. והרבה אינם נזהרים בזה. ובפרט לבני ע"מ. אך גם לאשכנזים ראוי להדר בזה וכדברי רבינו בחיי הנ"ל כי סו"ס לש"ע הוא פסול ממש
לא שתי נקודות אלא שלוש נקודות.
חזזית לא כ"כ מצוי היום, הבעיה היא בעיקר בנקודות שחורות.
ואם כבר, יש הרי שיטות ראשונים שאף מנומר במראות כשרים פסול [והשעה"צ נשאר בזה בצ"ע למעשה, אמנם השו"ע מתיר בזה], וא"כ אף לפי מה שפסקו האחרו' והמ"ב שהולכים לפי רוב היקפו יש בהחלט מקום להחמיר, ומשום מה סוגיא דעלמא להקל בזה.

תודה על התגובה. אבל כמה פרטים לא מדוייקים.

א. בש"ע כתוב מפורש "שתים או שלוש". והיינו שגם שתיים פסול.
ב. לדעת הש"ע שתי נקודות כנ"ל פוסלות גם כשאינן בחוטם אלא בגוף האתרוג. וגם כשהן סמוכות זו לזו ולא על רוב ההקיף או הגובה.
ג. חזזית אין אנו יודעים מה היא. ולכן מקלים רק במראות שהם מצויות באתרוג ולא נדירות. כי מה שמצוי אינו חזזית. ובמה שאינו מצוי חוששים
 

ויבוקש

משתמש חדש
שאר לעמו אמר:
מסתמא זה ענין של טעם, יש מי שרואה את הבלעטלאך או נקודות שאינן פוסלות כדבר שמחסר בהידור האתרוג, ויש מי שרואה של הגידול הלא נאה כמחסר בהידורו.
זה מסור ללב של כל אחד, ושיקול הדעת מתי זה גובר ומתי זה גובר.

לידעתך בלעטלך זה שאלה בראשונים, יש ראשונים שהבינו שזהו חזזית וממילא אם הם בולטים (שלא ברור כמה) זה פסול לפי אותם ראשונים ואכמ"ל.
 

יהודי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יהודי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ראיתי מביאים בשם רבינו בחיי שההידור הראשון שצריך להקפיד עליו הוא שיהיה כשר לכו"ע בלא שום חשש.

גידול לא נאה אינו פוסל לפי אף שיטה.

מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.

במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי.

אגב זה אעיר שבלומדי את הסוגיות השנה ראיתי שלפי דעת מרן הש"ע יש חומרא גדולה שאם יש בגוף האתרוג (ולא רק בחוטם) 2 נקודות של שינוי מראה. דהיינו של חזזית או שחור או חום כהה.
דין האתרוג הוא שפסול!
וכן פסקו בכה"ח ובחזו"ע ובאול"צ.

וזה דבר ששכיח טובא. והרבה אינם נזהרים בזה. ובפרט לבני ע"מ. אך גם לאשכנזים ראוי להדר בזה וכדברי רבינו בחיי הנ"ל כי סו"ס לש"ע הוא פסול ממש
לא שתי נקודות אלא שלוש נקודות.
חזזית לא כ"כ מצוי היום, הבעיה היא בעיקר בנקודות שחורות.
ואם כבר, יש הרי שיטות ראשונים שאף מנומר במראות כשרים פסול [והשעה"צ נשאר בזה בצ"ע למעשה, אמנם השו"ע מתיר בזה], וא"כ אף לפי מה שפסקו האחרו' והמ"ב שהולכים לפי רוב היקפו יש בהחלט מקום להחמיר, ומשום מה סוגיא דעלמא להקל בזה.

תודה על התגובה. אבל כמה פרטים לא מדוייקים.

א. בש"ע כתוב מפורש "שתים או שלוש". והיינו שגם שתיים פסול.
ב. לדעת הש"ע שתי נקודות כנ"ל פוסלות גם כשאינן בחוטם אלא בגוף האתרוג. וגם כשהן סמוכות זו לזו ולא על רוב ההקיף או הגובה.
ג. חזזית אין אנו יודעים מה היא. ולכן מקלים רק במראות שהם מצויות באתרוג ולא נדירות. כי מה שמצוי אינו חזזית. ובמה שאינו מצוי חוששים
א. כתוב שתיים או שלוש, ראה בביה"ל מהט"ז ועוד בפוסקים שם, מזכרוני [אבדוק שוב בלנ"ד] מקילים בשתיים.
ב. לא כתבתי אחרת ולא דיברתי על החוטם.
ג. אינני יודע מהן מראות נדירות, אני יודע מה שכתוב ברמ"א לגבי ניכר במשמוש היד.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ויבוקש אמר:
שאר לעמו אמר:
מסתמא זה ענין של טעם, יש מי שרואה את הבלעטלאך או נקודות שאינן פוסלות כדבר שמחסר בהידור האתרוג, ויש מי שרואה של הגידול הלא נאה כמחסר בהידורו.
זה מסור ללב של כל אחד, ושיקול הדעת מתי זה גובר ומתי זה גובר.

לידעתך בלעטלך זה שאלה בראשונים, יש ראשונים שהבינו שזהו חזזית וממילא אם הם בולטים (שלא ברור כמה) זה פסול לפי אותם ראשונים ואכמ"ל.
כמובן אלו שלא פוסלים לכו"ע, אך אנו מהדרים שיהיה נקי. וע"ז דברי
 

הבוחן

משתמש ותיק
בכל הנ"ל לכאורה השאלה מה זה נקי ומה זה גידול יפה, יש אתרוג שהאחד יקרא לו נקי מכיון שהנקודות שעליו לא נראים לעיין ממרחק סביר וא"כ יעדיף אותו על פני חברו הנקי לגמרי לגמרי אף עם זכוכית מגדלת אבל אם גידול לא יפה, מקוה שהובנתי.
באופן כללי ואני מקוה שאיני מעורר אמוציות, נראה לי שחסידים מעדיפים יותר גידול ע"פ נקי, ולטאים מעדיפים יותר נקי ע"פ גידול.
 

סבא

משתמש ותיק
הבוחן אמר:
בכל הנ"ל לכאורה השאלה מה זה נקי ומה זה גידול יפה, יש אתרוג שהאחד יקרא לו נקי מכיון שהנקודות שעליו לא נראים לעיין ממרחק סביר וא"כ יעדיף אותו על פני חברו הנקי לגמרי לגמרי אף עם זכוכית מגדלת אבל אם גידול לא יפה, מקוה שהובנתי.
באופן כללי ואני מקוה שאיני מעורר אמוציות, נראה לי שחסידים מעדיפים יותר גידול ע"פ נקי, ולטאים מעדיפים יותר נקי ע"פ גידול.
בהקשר זה אספר, כי יצא לי פעם לפגוש בשוק ארבעת המינים את הגאון רבי חיים זליבנסקי זצ"ל [כמדומני שזה היה עוד לפני שהקים את ישיבת מאור התלמוד], והנה אני רואה שהוא מחפש דווקא בין הלולבים הנראים נקיים, שאלתי אותו מדוע עושה כן, וענה לי, כי לולבים האלו אף אחד לא מסתכל לעברם, ויש סיכוי סביר שאצא משהו מהודר באמת.
 

יהודי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יהודי אמר:
לכאורה זה פשוט מסברא, ואין ראיה שלא נכתב קודם לכן.
אכן. אך זה מראה גם שזה פחות בדרגה מעניין הנקיות שכן הוזכר.
מה הראיה, יתכן שזה פשוט שהרי זהו הפשוט בתיבה 'הדר' וכמו טלית נאה וס"ת נאה, פרט לכך כתבו הפוסקים שיש ענין שיהיה נקי אע"פ שאינו פוסל. לכאו' זה חידוש טפי.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יהודי אמר:
לכאורה זה פשוט מסברא, ואין ראיה שלא נכתב קודם לכן.
אכן. אך זה מראה גם שזה פחות בדרגה מעניין הנקיות שכן הוזכר.
מה הראיה, יתכן שזה פשוט שהרי זהו הפשוט בתיבה 'הדר' וכמו טלית נאה וס"ת נאה, פרט לכך כתבו הפוסקים שיש ענין שיהיה נקי אע"פ שאינו פוסל. לכאו' זה חידוש טפי.
גידול לא יפה לעולם לא פוסל.
ולא הוזכר בפוסקים. כדבריך שאין זה הידור באתרוג דווקא אלא באופן כללי בכל המצוות.
משאי"כ בנקודות וכתמים שהם עניין של נקיות שהם הוזכרו ולפעמים אף לעיכובא.
 

יהודי

משתמש ותיק
לא מדויק, הנושא שדובר לגבי אתרוג נקי הוא שיש הידור ליקח אתרוג נקי אף ממראות שאינם פוסלים, וזה חידוש גדול, שהרי מה הענין שלא יהיו עליו מראות שאינם פוסלים ואף באופן שאינם מורידים מיופיו של האתרוג.
לבד מכך יש נושא כללי של התנאה לפניי במצוות, שכמו ס"ת וטלית נאה יש ענין שהאתרוג יהיה נאה, וכפשוטו זו אינה הלכה מיוחדת כאן.
מ"מ לא ברור לי שאני צודק ואעיין בזה שוב בלנ"ד.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לא מדויק, הנושא שדובר לגבי אתרוג נקי הוא שיש הידור ליקח אתרוג נקי אף ממראות שאינם פוסלים, וזה חידוש גדול, שהרי מה הענין שלא יהיו עליו מראות שאינם פוסלים ואף באופן שאינם מורידים מיופיו של האתרוג.
לבד מכך יש נושא כללי של התנאה לפניי במצוות, שכמו ס"ת וטלית נאה יש ענין שהאתרוג יהיה נאה, וכפשוטו זו אינה הלכה מיוחדת כאן.
מ"מ לא ברור לי שאני צודק ואעיין בזה שוב בלנ"ד.
בראשית בנושא כתבתי בזה"ל:
"...מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.
במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי." עד כאן לשוני שם.

אכן במקום שאין חשש פסול לפי אף שיטה והעניין הוא רק הידור של התנאה לפניו. על זה לא דברתי. ואני אכן מסופק.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כתוב בספר שם משמואל - חלק המועדים - סוכות:
ויובן יותר עפ"מ שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דכל ענין לולב הוא ענין תפלה ודייק מדברי הש"ס (סוכה ל"ז.) דקרי ללולב הושענא, עכ"ד. ומתדמה לצלותין ובעותין. ושמענו על הקדושים בדור שלפנינו שלא רצו לקנות אתרוג עד אחר יוהכ"פ באמרם שלפי מסת התפילה כן מזדמן להם אתרוג נקי ובדמעותיהם מדיחין את הכתמים מן האתרוג שלהם.
ויש שהי' כחם יפה ולקחו אתרוג צרור כמו שבא ממרחקים ולא ראו אותו ולא פתחו אותו כלל עד יום א' סוכות שפתחו אותו למצוה והי' נמצא תמיד הדר ומהודר. והוא מתאים לדברינו שבזכות הצלותין והבעותין, שהם המטעמים, זוכין למצוות לולב, ובזכות השופר שהוא דוגמת ויבא לו יין זוכין למצות סוכה, דבזוה"ק דסוכה היא אימא שמסככת על בנין, ועיין בזוה"ק ח"ב קמ"ט:
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה יהיה הדין באופן שיש בלעטל קטן המורגש במישוש היד?
 

קשישא

משתמש רגיל
אכן. אך זה מראה גם שזה פחות בדרגה מעניין הנקיות שכן הוזכר.[/quote]
מה הראיה, יתכן שזה פשוט שהרי זהו הפשוט בתיבה 'הדר' וכמו טלית נאה וס"ת נאה, פרט לכך כתבו הפוסקים שיש ענין שיהיה נקי אע"פ שאינו פוסל. לכאו' זה חידוש טפי.[/quote]
גידול לא יפה לעולם לא פוסל.
ולא הוזכר בפוסקים. כדבריך שאין זה הידור באתרוג דווקא אלא באופן כללי בכל המצוות.
משאי"כ בנקודות וכתמים שהם עניין של נקיות שהם הוזכרו ולפעמים אף לעיכובא.[/quote]
במג"א בהל' חנוכה סימן תרעב כתב שיש לקחת נרות גדולים של שעוונה כמו שמצינו בלולב ואתרוג
ולכאורה המעלה באתרוג גדול הוא הגידול
 

קשישא

משתמש רגיל
כוונתי היה להגיב לדברי הרב@כל מלמדי השכלתי אך משום מה משהו השתבש
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מה עדיף (ואולי זה ענין של טעם) אתרוג זהוב לגמרי (מבושל כל צרכו), או אתרוג מראה שעווה ירוק בהיר/צהבהב.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מי שמוגבל מצד התקציב.
ויש באפשרותו לקנות או אתרוג מהודר מאוד ושאר המינים אינם מהודרים. או להדר קצת בכל ארבעת המינים.

מה עדיף?
 

הבוחן

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מי שמוגבל מצד התקציב.
ויש באפשרותו לקנות או אתרוג מהודר מאוד ושאר המינים אינם מהודרים. או להדר קצת בכל ארבעת המינים.

מה עדיף?
השאלה מה יותר חשוב לו, הלב, השדרה, העינים, הפה... ;)
 

הבוחן

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מה עדיף (ואולי זה ענין של טעם) אתרוג זהוב לגמרי (מבושל כל צרכו), או אתרוב מראה שעווה ירוק בהיר/צהבהב.
ירוק לגמרי הוא בעיה הלכתית שאולי ירוק ככרתי אבל ירוק בהיר הוא לכאורה ענין של טעם.
אם כי זכור לי שיש דיון לגבי נוי במצוות האם זה ענין של טעם או שהתורה קובעת מה יפה וכל השאר לא משנה.
 

סבא

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מי שמוגבל מצד התקציב.
ויש באפשרותו לקנות או אתרוג מהודר מאוד ושאר המינים אינם מהודרים. או להדר קצת בכל ארבעת המינים.

מה עדיף?
במושכל ראשון, יהדר בכל המינים, דכיוון דד' מינים מעכבים זא"ז א"כ אם יש לו למשל ערבות שאינם מהודרות, כל דרגת הקיום שלו היא דרגת קיום של אינו מהודר.
אך יש צד לומר דתלוי אם הוי הידור בדקדוק הדין או ביופי [אתרוג נאה], דאם הוא בדקדוק הדין, א"כ, אם למשל האתרוג כשר לכל השיטות, אך הערבות רק לרוב ראשונים, נמצא שלמעשה קיים רק לרוב ראשונים, ולא הרויח כלום, אבל בעניין של יופי או גודל, אם האתרוג -שעיני בני אדם בו- יפה או גדול יותר, א"כ כל המצוה נעשתה בעשיה מפוארת ויפה יותר,
גם כמדומני שיש אומרים שכיוון שאמרה תורה "הדר" להדיא גבי אתרוג, יש באתרוג עניין מיוחד להדר.
 
חלק עליון תַחתִית