יש לך מידע הסטורי מהמנהג בתקופת הב''י?יהודי אמר:יש מקומות רבים שלא הלך בכלל זה וכידוע, ובעיקר אם נקט שרוב הראשונים פליגי. וכן יתכן שהבין אחרת מהש"ך.
עיקר התמיהה שהמנהג בא"י היה כגאונים.
זה מחלוקת גדולה מה דעת הרי״ף והרמב״ם, מסתימת הראשונים שהביאו רק דעת ר״ת ולא הביאו שום דעה החולקת וכן השלטי גבורים שמביא דעה זו בשם יש מי שאומר וחולק עליו וכן רוב גדולי האחרונים שלא הביאו רק דעת ר״ת והיראים מוכח שסברו שאין הכרח בדעת הריף והרמב״ם שחלקו על ר״ת, וכן כתבו להדיא המאירי והרדב״ז המהרי״ף והמנחת כהן ועוד אחרונים.אוריאל אמר:ידוע שהשו"ע פוסק באו"ח רסא כמו ר"ת, שבין השמשות מתחיל רק אחרי השקיעה השניה, המאוחרת.
לכאורה צריך ביאור שהרי בש"ך יו"ד סי' רסו מבואר שהרי"ף הרא"ש והרמב"ם סוברים כהגאונים דשקיעה אחת יש. וכיון שהשו"ע פוסק תמיד כשלושת עמודי ההוראה האלו, איך כאן פסק נגד שלשתם.
מתוך ספר בין אור לחושך.יהודי אמר:יש מקור לדבריך?
לא, זה אני משאיר בשבילכם.יהודי אמר:בדקתם את כל המקורות בפנים?
אני הבנתי ששאלת איך הב״י פסק נגד המנהג, לזה כתבתי שבזמן הב״י עוד לא היה המנהג כך.יהודי אמר:לא יודע מה כוונתכם, אבל למעשה המנהג בא"י לאחר מיכן היה כהגאונים, ואם כל מה שהבאתם מדויק [ולא מגמתי] כנראה שנשתנה המנהג, וזה באמת מעניין שקרה כך.
גם הפר״ח שהיה רב בירושלים בדור אחרי זה כותב שמה שלא עושים מלאכה אחר השקיעה זה רק לחומרא אבל מעיקר הדין פוסקים כר״ת, ורק בדור אירי זה מצינו אחרונים בא״י שכתבו שמנהג רוב העולם כהגאונים, אז כנראה שהמנהג התחיל להשתנות רק אחרי הפר״ח.יהודי אמר:לא יודע מה כוונתכם, אבל למעשה המנהג בא"י לאחר מיכן היה כהגאונים, ואם כל מה שהבאתם מדויק [ולא מגמתי] כנראה שנשתנה המנהג, וזה באמת מעניין שקרה כך.
בפשטות סובר האר״י ז״ל כר״ת, אבל שמעתי שיש מפרשים דבריו כהגאונים.אאא אמר:באריז"ל [שהיה בזמן הבית יוסף בצפת] יש כמה הוכחות שסבר [ונהג] כר"ת.
כגון מה שכתב שבערב שבת הרבה אחרי השקיעה יש להתעטף בטלית גדול, ובנוסף כתב שבשום לילה אין להתעטף בציצית חוץ מליל יום כיפור.
מזה מוכח שסבר שהרבה אחר השקיעה עדיין יום.
וכן כתוב באריז"ל שבעת השקיעה בער"ש יכוון לקבל תוספת קדושת שבת. וזה כדברי השולחן ערוך [סימן רס"א] שבעת השקיעה מקבלים רק תוספת שבת, כי אז עדיין יום גמור [ובין השמשות מתחיל רק כשעה אחרי השקיעה הראשונה].
ודברי האריז"ל הובאו בסידור הרש"ש, שהיה בירושלים לפני כ-250 שנה.
יהושע אמר:היה כמה אחרונים ספרדים שכתבו מתוך השערה לא מתוך ידיעה ששבזמן הב"י נהגו כהגאונים, ולא כתבו זאת כוודאות ודבר ברור, וגם החידא כתב כן כמסתפק, אבל דבריהם תמוהים כיון שלא מוצאים בזמן הב"י מי שמזכיר בכלל שיטה כזאת חוץ מהמהרם אלשקר.
הרלבח כתב כן רק בדעת הרמבם ודבריו תמוהים מאוד, שהרי הרמבם כתב שלפעמים בי"ד מקדשים בחודש אחר השקיעה בערב שלפני יום ל, זאת אומרת שכוכב שני לא יוצא לפני 17 דקות אחר השקיעה שהרי כתב הרמבם שהכי מוקדם שאפשר לראות הלבנה בחידושה זה 17 דקות אחר השקיעה, א"כ על מה ולמה מחמירים להחשיב בין השמשות מהשקיעה אפילו להקל בדאורייתא.
המהריקש היה תלמיד של המהרם אלשקר וחשש לדבריו לחומרא, לא מצינו שכתב כן לקולא, ובעצם גם המהרם אלשקר כתב כן רק לחומרא, שהרי כתב לדחות הברית עד יום ראשון ולא חילק בין אם נולד אחר בין השמשות של הגאונים או קודם.
ואיך יתכן לומר שכך היה המנהג מעולם בזמן ששיטה זו לא נזכר בשום מקום בראשונים עד המהרם אלשקר, וגם בדורו היה יחיד בשיטה זו, וכל הגדולים עד זמנו ועד בכלל כולם כתבו כר"ת בפירוש.
מה שכתב הפר"ח בסימן תרעב הם בדיוק אותם מילים שכתב בקונטרס דבי שמשי שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בשקיעה שניה ולא בצאת הכוכבים, וכן פירש דבריו במשנה ברורה.
כל הגדולים שכתבו לסמוך על המנהג לא ראו דברי הגאונים בפנים, רק כמו שהמהרם אלשקר מעתיקם שהכסיף הוא במזרח ולא במערב, ולא מסתבר שהיו סוברים כך אילו ראו דברי הגאונים שכתבו במערב ולא במזרח.
א. אעיין שוב בלשונווחי בהם אמר:יהושע אמר:היה כמה אחרונים ספרדים שכתבו מתוך השערה לא מתוך ידיעה ששבזמן הב"י נהגו כהגאונים, ולא כתבו זאת כוודאות ודבר ברור, וגם החידא כתב כן כמסתפק, אבל דבריהם תמוהים כיון שלא מוצאים בזמן הב"י מי שמזכיר בכלל שיטה כזאת חוץ מהמהרם אלשקר.
הרלבח כתב כן רק בדעת הרמבם ודבריו תמוהים מאוד, שהרי הרמבם כתב שלפעמים בי"ד מקדשים בחודש אחר השקיעה בערב שלפני יום ל, זאת אומרת שכוכב שני לא יוצא לפני 17 דקות אחר השקיעה שהרי כתב הרמבם שהכי מוקדם שאפשר לראות הלבנה בחידושה זה 17 דקות אחר השקיעה, א"כ על מה ולמה מחמירים להחשיב בין השמשות מהשקיעה אפילו להקל בדאורייתא.
המהריקש היה תלמיד של המהרם אלשקר וחשש לדבריו לחומרא, לא מצינו שכתב כן לקולא, ובעצם גם המהרם אלשקר כתב כן רק לחומרא, שהרי כתב לדחות הברית עד יום ראשון ולא חילק בין אם נולד אחר בין השמשות של הגאונים או קודם.
ואיך יתכן לומר שכך היה המנהג מעולם בזמן ששיטה זו לא נזכר בשום מקום בראשונים עד המהרם אלשקר, וגם בדורו היה יחיד בשיטה זו, וכל הגדולים עד זמנו ועד בכלל כולם כתבו כר"ת בפירוש.
מה שכתב הפר"ח בסימן תרעב הם בדיוק אותם מילים שכתב בקונטרס דבי שמשי שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בשקיעה שניה ולא בצאת הכוכבים, וכן פירש דבריו במשנה ברורה.
כל הגדולים שכתבו לסמוך על המנהג לא ראו דברי הגאונים בפנים, רק כמו שהמהרם אלשקר מעתיקם שהכסיף הוא במזרח ולא במערב, ולא מסתבר שהיו סוברים כך אילו ראו דברי הגאונים שכתבו במערב ולא במזרח.
תהיה בריא רבי יהושע!
כנראה עסקת בסוגיא רק בצורה חלקית ועכ"פ משום מה ראית רק קונטרסים של הרב זאב שכטר ז"ל (שהרי לעיל ציטטת מדבריו 'בין אור לחושך') ו/או ממשיכי דרכו (ישנם בפורום כמה כאלו), כך שחסרים לך הרבה ידיעות, ואנסה בעז"ה להשיב על הערותיך ולהשלים לך את הידיעות שנעלמו מידיעתך:
א. החיד"א כותב "ולקושטא דמילתא" - והיינו לשון ודאית - שהמנהג היה בזמן המחבר כשיטת הגאונים.
ב. הבאתי כבר לעיל כמה אחרונים ספרדיים שפסקו כהגאונים, ועל כן מה שכתבת שהמהר"ם אלאשקר הוא היחיד - טעות בידך.
ג. הרלב"ח כתב שזאת הדעה העיקרית ולא רק בדעת הרמב"ם.
ד. קושייתך על הרלב"ח אין לה פשר, שהרי הרלב"ח (בין בתשובתו ובין בפירושו על רמב"ם הלכות קידוש החודש) בעצמו מדבר על דברי הרמב"ם הללו והוא מסביר היטב איך הוא מיישב זאת. אולי אתה רוצה לחלוק עליו? עכ"פ למעשה רוב האחרונים נוקטים שדעת הרמב"ם כהגאונים (וגם אחד מן הראשונים כותב כן), כמובא בקונטרס שצירפתי (עמ' נ-נג), ושם הובא ג"כ הלשון של הרב וואזנר שכותב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' מט) וז"ל: ומ"מ מש"כ הרדב"ז דכ"ה גם שיטת הרמב"ם [-כר"ת], אינו מובן כלל וכו' עיי"ש. וע"ע שם (סי' קל) שכותב: ומה דרוצים להוכיח מכאן דדעת הרמב"ם כר"ת וכו', כ"ז באמת רחוק בלשונות הרמב"ם אעפ"י שגדולי עולם סוברים כן בדלית ברירה. עכ"ל.
ה. תלמד את המהר"ם אלאשקר בפנים ואז תראה שהוא דוחה מכל וכל את שיטת ר"ת בלשונות חריפים, כך שבודאי הוא סבור כך לגמרי בין להקל ובין להחמיר - כשיטת הגאונים. והמהריק"ש על אף שהיה תלמיד הרדב"ז שפסק כר"ת, מ"מ הוא חלק על רבו ועל המחבר ומעתיק רק את פסק המהר"ם אלאשקר.
ו. מה שאתה כותב ששיטה זו לא הוזכרה בשום מקום בראשונים, כנראה לא ראית דברי הגר"ז (בסידורו) והמשנ"ב (בביאוה"ל סי' רסא) שכתבו שהרבה ראשונים סוברים כהגאונים עד שהגר"ז מתבטא שר"ת וסייעתו יחידאי נינהו! (וכ"כ עוד אחרונים כמובא בקונטרס שצירפתי עמ' יט ד"ה הנה). ובקונטרס שצירפתי תוכל לראות עוד רשימה ארוכה של ראשונים הסוברים כשיטת הגאונים. [וכדאי שתעיין בחלק המכתבים - שם תראה שרבים דנו בדברי המחבר בנוגע להרבה ראשונים, אבל הוא הוכיח שהאמת איתו וכל הראשונים שהביא אכן סוברים כשיטת הגאונים].
ז. בנוגע להערתך בענין המנהג מאז ומעולם, ראה בקונטרס שצירפתי מעמ' ע"ו והלאה, שם תראה בדיוק מה היה המנהג ע"פ ספרים ומקורות ברורים ומעתה לא תצטרך יותר לכתוב דברים ע"פ סברות עצמך בעלמא.
ח. בענין הפרי חדש, ראה בקונטרס שצירפתי עמ' פ"ד בסוף ההערה שם, ובעז"ה תזכה להבין כוונתו.
ט. בסוף דבריך לא זכיתי להבין מה אתה רוצה, הרי זה גמרא פשוטה ש'פני מזרח' היינו מערב, וכי נראה לך שזה נעלם מכל הפוסקים? אדרבה מרוב שזה פשוט לא ראה המהר"ם אלאשקר להעתיק זאת. עכ"פ בקונטרס שצירפתי (עמ' לב הערה 19) תראה שאדרבה בתשובה הארוכה של הגאונים עוד מוכח יותר בבירור שהם חוקים על ר"ת. [כך שאם ניתן לסמוך על התשובה הארוכה - אזי אפשר לומר שהמהרי"ף שכתב שהגאונים לא סוברים כר"ת, זה רק מפני שלא ראה את התשובה הארוכה].
א. עיינתי שוב, נראה כמסתפק, מצד אחד משמע ליה מהב״י שהמנהג כר״ת, מצד שני הביא שהרב חיים אבולעפיה שהיה קרוב לזמן הב״י כתב שמנהג העולם דלא כר״ת, ומה שכתב קושטא דמילתא הוא על עצם הדבר שכתב רבו שהמנהג כר״ת.וחי בהם אמר:א. אל תשכח לעדכן אותנו אחרי שאתה מעיין, כדי שכל הקוראים יראו שאין ספק בדבר. [ובפרט שזה היה הנושא העיקרי שהתחלתי לדון בו, וקודם צריכים לסיימו ולדעת את האמת ורק אח"כ ראוי לעבור לדברים אחרים].
ב. המהר"ם אלאשקר והמהרלב"ח היו שניהם בזמן המחבר (ואפילו מעט לפני), וגם המהריק"ש היה ממש קצת אחרי המחבר.
ג. כתבתי מתוך הזכרון ולא עיינתי בשעת מעשה. וכעת עיינתי, וב"ה שיכולני לומר שלא טעיתי. שהן אמנם שאתה צודק שהוא לא כותב זאת ממש במפורש, אבל זה מבואר היטב היטב בדבריו. ראה בתשובתו (סי' קמד) ובפירושו לרמב"ם (הלכות קדה"ח) שאף שהוא מתחיל עם דעת הרמב"ם וכותב שהרמב"ם חולק על ר"ת ושג"כ סבר הרמב"ם שכן דעת הרי"ף, מ"מ הוא ממשיך עוד וכותב שגם הרא"ש שלא כתב בפסקיו כלל דעת ר"ת (כנראה כוונתו שלא כתב זאת הרא"ש בפסקיו בסוגיא דבין השמשות בפרק במה מדליקין) כנראה שלדעתו פירוש 'משתשקע החמה' הוא כפשוטו כשיסתר גוף החמה מעינינו, עכת"ד המהרלב"ח, ומבואר בדבריו שזה הדעה הפשוטה והעיקרית ושלדעתו גם הרא"ש סובר כן. ואילו היה סובר שהעיקר כר"ת לא היה אומר שכל שלשת עמודי ההוראה - הרי"ף רמב"ם והרא"ש - חולקים על ר"ת רק מכח סתימת לשונם, ובפרט שמדגיש שזה כפשוטו.
ד. אם אתה רוצה להבין את דברי המהרלב"ח אזי פשוט תתיישב ללמוד ואל תטריח אותי להתחיל להסביר לך. וכאמור - גם אם למדת ואתה רוצה לחלוק עליו, מ"מ זה לא שנעלם ממנו משהו, שהרי הוא מדבר ממש על סוגיא זו ועל כן א"א לזלזל בדבריו מחמת קושיא זו, ועכ"פ אינו צריך לדכוותי שאבוא ליישבו.
עכ"פ כיון שאתה טוען שרק 5 אחרונים כתבו שהרמב"ם ס"ל כהגאונים, וכיון שהלשונות של הרב וואזנר משום מה לא משכנעים אותך, לכן אבקש לך שתעיין בקונטרס הנ"ל ותראה שאין דבריך נכונים (ובענין הביקורת שיש לך עליו - אכתוב לקמן).
ה. לא הבנתי מה שאתה כותב. האם המהר"ם אלאשקר רק 'נוטה מאוד דלא כר"ת'? הרי זה ברור לכל לומד שהמהר"ם אלאשקר שולל מכל וכל את שיטת ר"ת בלשונות חריפים מאוד. ואדרבה לכן הוא מורה לעשות את הברית ביום ראשון, כי לדעת הגאונים יוצא שהתינוק נולד בבין השמשות של שבת וכן הלכה פסוקה שהנולד בבין השמשות של ליל שבת מלין אותו ביום ראשון, ולא משום שחושש כלל לשיטת ר"ת.
ו. אולי תוכל להראות לי היכן הרבו גדולי עולם לתמוה על הגר"ז וכתבו שזה לא יצא מפיו? נכון שהיה אדמו"ר אחד שכתב כן, אבל מיד בדורו כבר כתבו עליו בחריפות - ראה בנימוקי או"ח (סי רסא), וראה גם בקונטרס הנ"ל (עמ' יט) שהביא עוד מ"מ לספרים שעסקו בענין ודחו בתוקף את דברי המערער. וחוץ מזה כבר הבאתי שבקונטרס הנ"ל מצויין שכמה אחרונים כתבו בדיוק כמו הגר"ז - שרוב הראשונים חולקים על ר"ת. האם תאמר גם על כל האחרונים הללו שלא יתכן שדבריהם - אשר לא מסתדרים לך - יצאו מפיהם?...
ז-ח. מעניין למה אתה חושב שהקונטרס מרבה הבל, יורשה לי לשער למשל שהגר"ד יוסף שליט"א בקי בסוגיא יותר ממך, והוא כותב (ראה מכתבו בקונטרס בעמ' קכא) וז"ל: ומאוד נהניתי מדבריו הנאמרים בטוב טעם ודעת, דבר דבור על אופניו, בעיון עמוק ובבקיאות מופלאה, איישר חיליה לאורייתא. בעזה"י בקרוב הנני עומד להוציא לאור מחדש את הקונטרס 'כי בא השמש' בתוך ספרי הלכה ברורה חלק י"ד, וכן בכרך נפרד עם הוספות מרובות, ובתוך הדברים אני מביא פעמים רבות מדברי כת"ר. עכ"ל. [וכבר כתבתי לך שכדאי שתעיין בחלק המכתבים - שם תראה שרבים דנו בדברי המחבר בנוגע להרבה ראשונים, אבל הוא הוכיח שהאמת איתו וכל הראשונים שהביא אכן סוברים כשיטת הגאונים].
לדעתי משום מה כיון שראית את הקונטרס 'בין אור לחושך' והשתכנעת ממנו, לכן אתה חושב שכל מי שסובר כדעה המקובלת הוא הבל. תנסה בבקשה לבדוק לגופם של דברים ובעז"ה תראה בעצמך את האמת.
ט. למה לא השבת כלום? האם שתיקתך כהודאה? אפילו אם לא רצית לעיין בקונטרס, מ"מ גם אני הוכחתי לך שאין בטענתך ממש, שהרי זה גמרא מפורשת שפני מזרח היינו מערב וכולם ידעו מזה, ואעפ"כ סברו רבים ונהגו למעשה כשיטת הגאונים.
ו. עיין באוצר הזמנים עוד כמה שכתבו כן, ובלאו הכי הרי זה לא נדפס בחייו וגם זה בסוגריים וסותר לגמרי מה שכתב בספרו ונתפרסם בכל העולם, האיך נתן מכשול כזה גדול בלי לפרסם שהוא חוזר בו? ובכלל הסגנון הוא לא סגנון של הרב, ואם מצאת אחרונים תמוהים שלא היו בקיאים בראשונים כהרב אין לך בו אלא חידושו.וחי בהם אמר:א. אל תשכח לעדכן אותנו אחרי שאתה מעיין, כדי שכל הקוראים יראו שאין ספק בדבר. [ובפרט שזה היה הנושא העיקרי שהתחלתי לדון בו, וקודם צריכים לסיימו ולדעת את האמת ורק אח"כ ראוי לעבור לדברים אחרים].
ב. המהר"ם אלאשקר והמהרלב"ח היו שניהם בזמן המחבר (ואפילו מעט לפני), וגם המהריק"ש היה ממש קצת אחרי המחבר.
ג. כתבתי מתוך הזכרון ולא עיינתי בשעת מעשה. וכעת עיינתי, וב"ה שיכולני לומר שלא טעיתי. שהן אמנם שאתה צודק שהוא לא כותב זאת ממש במפורש, אבל זה מבואר היטב היטב בדבריו. ראה בתשובתו (סי' קמד) ובפירושו לרמב"ם (הלכות קדה"ח) שאף שהוא מתחיל עם דעת הרמב"ם וכותב שהרמב"ם חולק על ר"ת ושג"כ סבר הרמב"ם שכן דעת הרי"ף, מ"מ הוא ממשיך עוד וכותב שגם הרא"ש שלא כתב בפסקיו כלל דעת ר"ת (כנראה כוונתו שלא כתב זאת הרא"ש בפסקיו בסוגיא דבין השמשות בפרק במה מדליקין) כנראה שלדעתו פירוש 'משתשקע החמה' הוא כפשוטו כשיסתר גוף החמה מעינינו, עכת"ד המהרלב"ח, ומבואר בדבריו שזה הדעה הפשוטה והעיקרית ושלדעתו גם הרא"ש סובר כן. ואילו היה סובר שהעיקר כר"ת לא היה אומר שכל שלשת עמודי ההוראה - הרי"ף רמב"ם והרא"ש - חולקים על ר"ת רק מכח סתימת לשונם, ובפרט שמדגיש שזה כפשוטו.
ד. אם אתה רוצה להבין את דברי המהרלב"ח אזי פשוט תתיישב ללמוד ואל תטריח אותי להתחיל להסביר לך. וכאמור - גם אם למדת ואתה רוצה לחלוק עליו, מ"מ זה לא שנעלם ממנו משהו, שהרי הוא מדבר ממש על סוגיא זו ועל כן א"א לזלזל בדבריו מחמת קושיא זו, ועכ"פ אינו צריך לדכוותי שאבוא ליישבו.
עכ"פ כיון שאתה טוען שרק 5 אחרונים כתבו שהרמב"ם ס"ל כהגאונים, וכיון שהלשונות של הרב וואזנר משום מה לא משכנעים אותך, לכן אבקש לך שתעיין בקונטרס הנ"ל ותראה שאין דבריך נכונים (ובענין הביקורת שיש לך עליו - אכתוב לקמן).
ה. לא הבנתי מה שאתה כותב. האם המהר"ם אלאשקר רק 'נוטה מאוד דלא כר"ת'? הרי זה ברור לכל לומד שהמהר"ם אלאשקר שולל מכל וכל את שיטת ר"ת בלשונות חריפים מאוד. ואדרבה לכן הוא מורה לעשות את הברית ביום ראשון, כי לדעת הגאונים יוצא שהתינוק נולד בבין השמשות של שבת וכן הלכה פסוקה שהנולד בבין השמשות של ליל שבת מלין אותו ביום ראשון, ולא משום שחושש כלל לשיטת ר"ת.
ו. אולי תוכל להראות לי היכן הרבו גדולי עולם לתמוה על הגר"ז וכתבו שזה לא יצא מפיו? נכון שהיה אדמו"ר אחד שכתב כן, אבל מיד בדורו כבר כתבו עליו בחריפות - ראה בנימוקי או"ח (סי רסא), וראה גם בקונטרס הנ"ל (עמ' יט) שהביא עוד מ"מ לספרים שעסקו בענין ודחו בתוקף את דברי המערער. וחוץ מזה כבר הבאתי שבקונטרס הנ"ל מצויין שכמה אחרונים כתבו בדיוק כמו הגר"ז - שרוב הראשונים חולקים על ר"ת. האם תאמר גם על כל האחרונים הללו שלא יתכן שדבריהם - אשר לא מסתדרים לך - יצאו מפיהם?...
ז-ח. מעניין למה אתה חושב שהקונטרס מרבה הבל, יורשה לי לשער למשל שהגר"ד יוסף שליט"א בקי בסוגיא יותר ממך, והוא כותב (ראה מכתבו בקונטרס בעמ' קכא) וז"ל: ומאוד נהניתי מדבריו הנאמרים בטוב טעם ודעת, דבר דבור על אופניו, בעיון עמוק ובבקיאות מופלאה, איישר חיליה לאורייתא. בעזה"י בקרוב הנני עומד להוציא לאור מחדש את הקונטרס 'כי בא השמש' בתוך ספרי הלכה ברורה חלק י"ד, וכן בכרך נפרד עם הוספות מרובות, ובתוך הדברים אני מביא פעמים רבות מדברי כת"ר. עכ"ל. [וכבר כתבתי לך שכדאי שתעיין בחלק המכתבים - שם תראה שרבים דנו בדברי המחבר בנוגע להרבה ראשונים, אבל הוא הוכיח שהאמת איתו וכל הראשונים שהביא אכן סוברים כשיטת הגאונים].
לדעתי משום מה כיון שראית את הקונטרס 'בין אור לחושך' והשתכנעת ממנו, לכן אתה חושב שכל מי שסובר כדעה המקובלת הוא הבל. תנסה בבקשה לבדוק לגופם של דברים ובעז"ה תראה בעצמך את האמת.
ט. למה לא השבת כלום? האם שתיקתך כהודאה? אפילו אם לא רצית לעיין בקונטרס, מ"מ גם אני הוכחתי לך שאין בטענתך ממש, שהרי זה גמרא מפורשת שפני מזרח היינו מערב וכולם ידעו מזה, ואעפ"כ סברו רבים ונהגו למעשה כשיטת הגאונים.
לא הבנתי מה אתה אומר, עד עכשיו טענת שנהגו כהגאונים, עכשיו אתה אומר שנהגו כר”ת רק לפי המנחת כהן? איך יתכן בארץ ישראל לנקוט כר״ת ולעדות כהמנחת כהן? איך אף אחד לא התעורר שהדברים לא מסתדרים? איך כל הגדולים סתמו ד מיל ונהגו ב מיל? והפר״ח שכתב שענינו רואות שעד שעה ויותר אחר השקיעה אין ג כוכבים בינונים, ושמה שמחמירים מהשקיע זה רק לחומרא וכן הוא מורה ובא ולא הזכיר שהמנהג הוא לא כדבריו, וכן הרדב״ז והבית יוסף סתמו ד מיל ואיך התעלמו מהמנהג.וחי בהם אמר:כבוד רבי יהושע!
בתחילת הויכוח שלנו השבתי בצורה מסודרת על כל דבריך ב-ט' נקודות.
אך אתה, כבר בתשובתך הראשונה התעלמת לגמרי מהתשיעי, וגם על השביעי והשמיני רק כתבת שאינך רוצה לעיין בקונטרס.
חזרתי והשבתי לך על הכל וביקשתי התייחסות גם לג' האחרונים.
למעשה לא רק שלא השבת כעת על הג' האחרונים, אלא שאפילו הוספת להתעלם מעוד כמה נקודות ולא טרחת כלל להתייחס להם (וגם באותם קצת נקודות שכן התייחסת - בחלקם חזרת על דבריך הקודמים אע"פ שכבר דחיתים).
לפיכך על אף שיש לי להשיב על כל דבריך, אבל לע"ע לא אטרח לחינם (רק בקיצור אכתוב לך נקודה קטנה שבשנים קדמוניות - גם אלו שסברו כר"ת - נקטו כהמנחת כהן שר"ת מודה שכשרואים ג' כוכבים הוה לילה - כך שבמוצ"ש כולם עשו מלאכות באותו זמן, וכל הנידון נגע רק לגבי ער"ש, ובזה לגבי מלאכות במילא נהגו לפרוש מדשמשא אריש דקלא ועל כן דנו רק לגבי ברית).
אבל מ"מ אתמקד על הנקודה הראשונה [שכבר הדגשתי לעיל שזה עיקר היה הויכוח בינינו].
על כן אני מעתיק לשון החיד"א בשלימות, וכל הרואה יראה שבתחילה נוטה החיד"א שבזמן המחבר לא נהגו כהגאונים, אבל לבסוף חוזר בו ומסיק דקושטא שכבר בזמן המחבר נהגו כהגאונים בלי שום ספק, וז"ל:
מחזיק ברכה או"ח - סימן רסא - קונטרס אחרון
דין ב. ושיעור זמן בין השמשות וכו'. לפנים כתבתי שמורי הרב זלה"ה כתב שמנהג העולם כסברת הגאונים וכו'. ועתה ראיתי למורינו הרב מהרי"ך זלה"ה בשו"ת בתי כהונה ח"ב סי' ד שכתב גם כן דסוגיין דעלמא דלא כר"ת ופשטה הוראה בכל תפוצות ישראל כסברת החולקים. אף כי לפי הספרים הנמצאים רוב הראשונים כר"ת סבירא להו, הואיל ובמספר הדורות סוגיין דעלמא דלא כוותיה אית לן למימר דמאז ומקדם גמרו רוב הראשונים דלא כר"ת אלא שלא זכינו לדבריהם כמ"ש מהריק"ו שרש נד. וכתב עוד שאחר הכאת י"ב שעות מהיום בתקופת ניסן ותשרי, מוחש שהוא אחר השקיעה. ורביע משעה א' העתידה הוא ב"ה, ואחריו לילה ע"ש באורך.
והגם דיש להשיב על דבריו קצת במ"ש דגמרו רוב הראשונים וכו' ונסתייע מדברי מוהריק"ו שרש נ"ד. דהכא דמרן ז"ל [-הבית יוסף] הן כל יקר ראתה עינו רוב דברי הראשונים וחזינן דפסק כר"ת שמע מינה דבימיו לא פשט המנהג הזה בכל העולם. וגם ליכא למימר דגמרו רוב הראשונים דלא כר"ת ושגבו ממנו דבריהם ולא דמי לדברי מוהריק"ו כמבואר.
אמנם קושטא הוי דמנהג העולם כך וכמ"ש הרב המוסמך מהר"ח אבואלעפיא הזקן שהיה תלמיד מהרימ"ט וקרוב לזמן מרן כמו שכתבתי בספרי הקטן ברכי יוסף ע"ש. ואולי דגם מרן ידע דמנהג העולם דלא כר"ת ולרוב קדושתו בהיות הדבר נוגע לגופי תורה לא רצה לומר סוגיא דעלמא היכי אזלא ופסק כר"ת. ודוק ואין להאריך.
עכ"ל החיד"א בשלימות.
אני אמרתי לך מה שנראה לי כוונת החידא, אתה לא חייב לקבל, אבל התקפות ילדותיות על מי שחושב אחרת ממך רק מראה על חולשתך.וחי בהם אמר:רבי יהושע!
עכשיו אני רואה שזה שיטה אצלך: כשדוחקים אותך לפינה ומראים לך שלא צדקת, אז במקום להודות אתה מתחיל להגיב על נושאים אחרים.
הרי העתקתי לך את לשון החיד"א שכותב במפורש שבזמן המחבר נהגו כהגאונים, ואתה מעדיף לעבור לכל הנושאים האחרים - במקום להודות על האמת.
דע לך שיש עמדי להשיב על כל דבריך האחרונים, אולם רק כשתרצה להתנהל כבן שיחה נורמלי - אזי אוכל להמשיך להתווכח. אין לי ענין להתווכח עם אדם שלא יודע להודות. זה ויכוח עקר ללא תכלית ואני לע"ע לא משועמם.