התורה מתקנת את המידות הרעות או מגדילתם?

סבא

משתמש ותיק
עוד איתא בילקוט האזינו רמז תתקמ"ט יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי אם ת"ח הגון תזל כטל ואם לאו עורפהו כמטר, ואמר אחי הגאון ז"ל הטעם שמדמה אותו כמטר שהמטר יורה ומשקה שמגדל עשבים רעים וטובים, וביותר מתגדלים הרעים מהטובים, כך ע"י התורה במי שאינו הגון מתגדלים תכונות רעות בלבו [מעלות התורה ע' רי"ט],
ולא הבנתי, איך זה מסתדר עם היסוד הכי מפורסם בכל ישיבה וכפי שבטאו החפץ חיים בהקדמה ראשונה לליקוטי הלכות וז"ל
אם אדם שוקד על התורה ומתדבק בה בראוי אפילו אם טבע נפשו היה מתחלה רע מאוד כח התורה מטהרתו ומקדשתו ונהפך להיות איש אחר ממש
גם צ"ע, אם התורה לא מתקנת את המידות הרעות אלא אדרבה מגדלתן, בהכרח שצריך דבר נוסף לתקנם, ואם כן מדוע התנגדו גדולי הדור בתחילת לתנועת המוסר, וטענו שבתורה עצמה יש הכל?
 

יהודי

משתמש ותיק
אני תמיד הבנתי שמי שאינו לומד בצורה הנכונה והראויה, מתגדלים תכונות רעות דידיה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
המשגיח אצלנו היה אומר שאם אדם ניגש ללימוד עם כל המידות הרעות התורה רק מגדילה אותם, אך אם עכ''פ בשעה שלומד הוא חותר לאמת הרי סוף התורה לתקן את מידותיו.
אך זה ודאי שאם רואים אדם שהוא גדול באמת, על כרחך שתוקנו מידותיו.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
כמדומני שעלה נושא זה בעבר.
זה הנידון של תורה לשמה.
תורה לשמה, מגנה ומעדנת. שלא לשמה, ובמיוחד אם היא כדי לעשותה קרדום, הרי היא סם המוות.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
אני תמיד הבנתי שמי שאינו לומד בצורה הנכונה והראויה, מתגדלים תכונות רעות דידיה.
תרצת במקצת הקושיה הראשונה [והיינו שזה שהחדירו לנו בישיבות שהעיקר הוא למוד התורה הכוונה הייתה דווקא על לימוד כראוי, ועדיין קשה קצת שהנוסח היה תמיד להשקיע את עיקר הדגש בשקיעות בלימוד, אבל לא כל כך על דברים אחרים, כולל תנאי הלימוד, כי המאור שבה כבר יחזירנו למוטב, ולדבריך לפחות היו צריכים להשקיע את העיקר בליבון צורת הלימוד הנכונה שנחשבת כראוי, כדי שלא נלמד תורה לא לגמרי כראוי, ואז התורה ח"ו רק תגדיל את מידותינו הרעות יותר מאת הטובות- תתקן אותי אם לא זו הייתה כוונתך בתירוצך],
אבל הקושיה השניה בעינה נשארת, אם אמנם התורה עצמה לא מספיקה אלא אדרבה יכולה להזיק, אלא צריך ללמוד אותה רק באופן הראוי, למה לא נלמד מוסר כדי שנתעורר ללמוד אותה באופן הראוי דווקא?
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
המשגיח אצלנו היה אומר [highlight=yellow]שאם אדם ניגש ללימוד עם כל המידות הרעות התורה רק מגדילה אותם[/highlight], אך אם עכ''פ בשעה שלומד הוא חותר לאמת הרי סוף התורה לתקן את מידותיו..
חידוש, אני מעולם לא שמעתי נוסח כזה.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
אך זה ודאי שאם [highlight=yellow]רואים[/highlight] אדם שהוא גדול באמת, [highlight=yellow]על כרחך[/highlight] שתוקנו מידותיו.

ממה נפשך, אם רואה אתה שהוא גדול גם במידותיו, אינך צריך ראיות שמידותיו תוקנו, אבל אם אתה מכיר רק את תורתו, האם אפשר לקבוע עפי"ז ש"על כרחך שתוקנו מידותיו", והרי שמא למד באמת הרבה תורה, והתורה עוד הגדילה את מידותיו הרעות?
 

דרומאי

משתמש ותיק
סבא אמר:
דרומאי אמר:
אך זה ודאי שאם [highlight=yellow]רואים[/highlight] אדם שהוא גדול באמת, [highlight=yellow]על כרחך[/highlight] שתוקנו מידותיו.

ממה נפשך, אם רואה אתה שהוא גדול גם במידותיו, אינך צריך ראיות שמידותיו תוקנו, אבל אם אתה מכיר רק את תורתו, האם אפשר לקבוע עפי"ז ש"על כרחך שתוקנו מידותיו", והרי שמא למד באמת הרבה תורה, והתורה עוד הגדילה את מידותיו הרעות?
אכן יתכן שלמד הרבה תורה, אך לזכות להיות ת''ח באמת לא מספיק רק ללמוד אלא צריך גם ס''ד שהתורה עצמה תתחנן עליו וכו', וזה לא שייך במושחת.
 

בנציון

משתמש ותיק
סבא אמר:
ואם כן מדוע התנגדו גדולי הדור בתחילת לתנועת המוסר, וטענו שבתורה עצמה יש הכל?
אפשר להביא בקלות רשימה ארוכה של גדולי ישראל שנים רבות לפני ר' ישראל סלנטר ושנים רבות אחריו שכולם אמרו שצריך ללמוד מוסר. התנגדו לחידושים של תנועת המוסר. בפשטות סברו שהם משקיעים מידי הרבה זמן במוסר, [וכן היו עוד התנגדויות ואכמ"ל] אבל [עכ"פ כמעט] אין מי שסובר שלא צריך ללמוד מוסר.
בכל מקרה, הגר"א, שהוא אומר את היסוד הנ"ל אומר שצריך ללמוד מוסר, וממילא גם אם כולם חוץ ממנו אומרים שלא צריך ללמוד מוסר, א"א לשאול גברא אגברא.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוחל וסולח אמר:
כמדומני שעלה נושא זה בעבר.
זה הנידון של תורה לשמה.
תורה לשמה, מגנה ומעדנת. שלא לשמה, ובמיוחד אם היא כדי לעשותה קרדום, הרי היא סם המוות.
אבל לא כך השרישונו בישיבות, אלא, שגם מה שלומדים באופן של לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה וכו', יש לו כבר את מעלת התורה, שמעדנת את האדם,
וגם לדבריך, אם צריך דווקא לימוד לשמה בכדי לתקן את האדם, איך שייך לומר שמספיק תורה לחוד [כמו שטענו מתנגדי המוסר], הלא צריך המון המון עבודה פנימית שהלימוד יהיה באמת לשמה, ולא למטרות אחרות [ובזמנם להתקבל לחתן אצל עשיר גדול, או אצל רב שיוכל להוריש לו אח"כ משרתו וכו'].
 

נבשר

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
כמדומני שעלה נושא זה בעבר.
זה הנידון של תורה לשמה.
תורה לשמה, מגנה ומעדנת. שלא לשמה, ובמיוחד אם היא כדי לעשותה קרדום, הרי היא סם המוות.
יפה כתבת שנמצא המדרש בגמ' תענית ז'. בשם רבא, ואח"כ בגמ' שם היה ר' בנאה אומר כל העוסק בתורה שלא לשמה וכו', ואח"כ עוד מימריה בת"ח שאינו הגון, ובמהרש"א שם משמע שאינו הגון דנקט היינו שלא לשמה כבסמוך, ורש"י שם כתב ערפיהו כמטר הרגהו כבהמשך עורפהו כמטר, ואין עריפה אלא הריגה. ובכלל צ"ב למה נקט לישנא הגון.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
באמת בעניין זה הוקשה לי טובא-
דהנה בגמ' מו"ק י"ז איתא
ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה אמר רב יהודה היכי ליעביד, לשמתיה? צריכי ליה רבנן [דאתריה, דהוה רבהון.-רש"י]!, לא לשמתיה, קא מיתחיל שמא דשמיא
ואח"כ בגמ' שם
אמר רב פפא תיתי לי דלא שמיתי צורבא מרבנן מעולם, אלא כי קא מיחייב צורבא מרבנן שמתא היכי עביד, כי הא דבמערבא מימנו אנגידא דצורבא מרבנן ולא מימנו אשמתא
הרי שמבואר ששייך צורבא מרבנן שצריכים לו תלמידים שלומדים אצלו [וכבר מכונים רבנן], ובכל זאת עושה מעשים המחייבים נידוי!!!
וא"כ איך באמת פשוט לגמ' שת"ח שעבר עבירה בלילה וודאי עשה תשובה, אולי הוא כההוא צורבא מרבנן?
נ.ב. בשו"ע [של"ד מ"ב מבאר שסני שומעניה היינו - "כגון שמתעסק בספרי אפיקורוסין ושותה במיני זמר"
 

כותר

משתמש ותיק
על נושא זה שדברי תורה מעדנין את לומדיהן.
אני מעלה שיחה אותה מסר האדמו"ר מסלונים שליט"א בפני תלמידי ישיבת אמרי משה, בראשות מקורבו הרב יהושע מישקובסקי.
אגב יש לציין שזה דבר נדיר שמוסר שיחות שלא בפני חסידיו. הוא כבר 18 מנהיג את עדתו, ורק 3 פעמים דיבר בפני קהלים שונים וזו אחת מהם.

יום חמישי ד' טבת תשע"ח

יש כאן נושא אחד שכולנו יחד, יש לנו דרך אחת, הנושא של מידות ואהבת תורה, התמדה, אמונה בכוח התורה. אני שמח להימצא כאן במסיבת תלמידי חכמים, גאונים. בשבילי זה שמחה גדולה, הנאה גדולה. הנכנס לחנותו של 'בשם' שמוכר בשמים – כתוב במדרש – יש ממנו ריח טוב, אע"פ שהוא... עצם הדבר שהוא נמצא במציאות בחנות כזו נותן לבנ"א ריח טוב.

ראיתי בספרא, משה רבנו לפני פטירתו אמר פרשת האזינו, האזינו השמים ואדברה, זה כאילו דברי פרידה של משה רבנו, הוא כאן מייקר את התורה, וכך אומר: כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב. מה הכוונה ? אומר הספרא (וכעי"ז במדרש): מה שעירים זה טיפות גשם היורדים על עשבים הם מעלים ומגדלים את השדות, כך דברי תורה מעלין ומגדלין לומדיהם. אנחנו יודעים שיש אנשים גדולים ויש אנשים שהם קטנים, ומי שקטן הוא נשאר קטן. אך כאן רואים שדברי תורה מגדלים ומעלים. יש מדרש שאומר: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה", נשוי מלשון רם ונישא, אשרי אלו שהם יותר גבוהים מהחטאים שלהם, החטאים שלהם לא מגיעים עד היכן שהם נמצאים, נשוי פשע כסוי חטאה. ומפרשים את זה עפ"י האר"י שאומר עה"פ בנביא: "עוונותיכם היו מבדילים וחטאתכם הסתירו פנים ממנו" - כשאדם חוטא יש מבדילים בינו לבין הקב"ה, יש לו מסתירים, הוא לא רואה הוא מובדל, וזה כתוצאה מעוונות וחטאים, אך יש מי שהוא יותר גבוה מעל החטאים שלו, החטא לא מגיע אליו הוא יותר גדול, אשרי נשוא פשע כסוי חטאה - הוא יותר גבוה מהפשע והחטאה. אותו דבר "מגדלים" קשה להסביר מה זה אדם גדול, אדם גדול זה כאילו יצירה אחרת, אדם גדול זה דבר אחר, יצירה אחרת, מח אחר, לב אחר וזה יהודי אחר. כל זה אומר הספרא, דברי תורה מעלים ומגדלים לומדיהם.

מה זה "כרביבים עלי עשב" ? מסביר הספרא כמו שנאמר: "סלסלה ותרוממך", אתה לומד זה מרומם אותך. "כרביבים עלי עשב" – מה גשמים יורדין על עשבים ומעדנין אותן ומפנקין אותן, זה ביטוי לא רגיל לדבר בלשון זו על עשבים כאילו זה מפנק אותם כאילו איסטניס, אף דברי תורה מעדנין את לומדיהן ומפנקין אותן. זה כאילו זמירות חדשות - עדינות הנפש, מה יכול לעשות אדם שאינו עדין הנפש ובטבעו הוא לא עדין הנפש, כדי שייהפך להיות עדין הנפש, לא רק שידבר בעדינות זה ג"כ מאוד קשה, אבל מה יעשה שהנפש שלו תהיה עדינה, עדינות הנפש ומפנקים אותה, מי שמפונק יש לו איזה דרישות מיוחדות שלעדין הנפש רגיל אין אותם, כי הוא איסטניס, הוא מרגיש בדברים שאף אחד לא מרגיש, שזה ... שזה כ"כ לא עדין וזה לא טוב.

לכאורה זה נראה דבר שאדם נולד עם זה, אם הוא נולד עם זה. אבל לא, בא הספרא ואומר: דברי תורה עושים את זה. כמו שהגשמים יורדים על עשבים ומעדנים ומפנקים אותם, כך גם דברי תורה מעדנין את לומדיהן. הספרא מביא על כך גם את הפסוק שנאמר "כי לווית חן הם לראשך" מה שנקרא עפ"י תורה 'חן' זה נקרא חן, עדינות הנפש זה החן של הבן אדם. ויותר מזה נפש מפונקת, מפריע לה כל דבר שהוא לא מתאים, עם עדינות הנפש בדרגה הגבוהה ביותר.

צריך להבין באיזה מעמד אומר את זה משה, מתי מדבר משה על הנושא הזה, לא מוצאים בכל התורה. כי זה למעשה המעמד של לפני עזיבת העולם, כאן הוא ממצה, מה אנחנו רוצים מהתורה, בשביל מה אנחנו לומדים את התורה. לעדינות הנפש, דברי התורה מעלין ומגדלין, אדם גדול, מה יוצא מכל הדברים האלה, זה עושה לנו חשק - תלמד תורה, "סלסלה ותרוממך", זה החן שנמצא בבן אדם. קשה לומר, אם אדם יתחיל לחשוב כמה אנשים אני מכיר עדיני נפש, ויותר מזה מפונקים.

יש דבר שלא מצאתי את זה כ"כ במקומות אחרים. יש צדיקים שייסדו את היישוב החסידי בארץ ישראל, הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטעבסק זי"ע והרה"ק רבי אברהם מקאליסק זי"ע שאנחנו מאוד קשורים אליהם, כי אנחנו צאצאים לאותה אווירה. הוא אמר (ר"א מקאליסק) אפילו מחלוקת שהיא לשם שמים לא נאמרה בו 'כי טוב'. הכוונה שלו, ביום השני כשהבדילו בין המים העליונים למים התחתונים לא כתוב כי טוב, שונה מכל ימי הבראשית שבכל יום כתוב "וירא אלוקים כי טוב", כאן לא כתוב 'כי טוב', אז הוא מפרש את זה: לא נאמר בו "כי טוב" למרות שבימים אחרים כן נאמר כך, כדי שתראו שמחלוקת לש"ש זה מצווה גדולה וזה חשוב מאוד, אבל לא נאמר בהם כי טוב, אל תיקחו כאלה מצוות.

מחלוקת לשם שמים, כשמסתכלים מרחוק, כל המחלוקות לשם שמים שאני מכיר, אני לא יודע מה הרווח שיצא מכל זה אולי כשנגיע לעולם העליון נראה שיצא מזה משהו, זה נראה כשנגיע, אבל כאן מה יצא. יש את ה'היפרדות' שלפעמים צריך להיפרד מהשני, במקרה שהוא לא נוהג על פי התורה. אבל המחלוקת עצמה לא נאמר בה כי טוב, בכל אופן דבר אחד נלמד מכך - גם כשנדמה לך שאתה עוסק במחלוקת לש"ש, תחשוב פעמיים, לפעמים טוב לחשוב דווקא בזמן שאדם קרוב לאלוקים והוא מרגיש שהלב שלו נפתח, אז יותר טוב יותר קל לו לחשב - לאיזה דברים טובים זה מוביל אותי ?!

גם בבעל מידות היו כאלה שעבדו על סוג הדברים מה שאנחנו מדברים, זה נותן תמונה אחרת, אל תעבוד על מידות שלא משנות את כל האדם שלך, את כל האופי שלך את כל היהודי שבך. זה דברים כאלו שלפי דעת משה רבנו הם הדברים הרצויים מה שהתורה רוצה מבן אדם.
 

סענדער

משתמש ותיק
פשוט מאוד
הלומד תורה לקנטר -
ככל שהוא לומד הוא יותר מקנטר,
הכל נעשה אצלו מותר,
והוא בעיניו חכם וצודק יותר ויותר.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
סבא אמר:
מוחל וסולח אמר:
כמדומני שעלה נושא זה בעבר.
זה הנידון של תורה לשמה.
תורה לשמה, מגנה ומעדנת. שלא לשמה, ובמיוחד אם היא כדי לעשותה קרדום, הרי היא סם המוות.
אבל לא כך השרישונו בישיבות, אלא, שגם מה שלומדים באופן של לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה וכו', יש לו כבר את מעלת התורה, שמעדנת את האדם,
וגם לדבריך, אם צריך דווקא לימוד לשמה בכדי לתקן את האדם, איך שייך לומר שמספיק תורה לחוד [כמו שטענו מתנגדי המוסר], הלא צריך המון המון עבודה פנימית שהלימוד יהיה באמת לשמה, ולא למטרות אחרות [ובזמנם להתקבל לחתן אצל עשיר גדול, או אצל רב שיוכל להוריש לו אח"כ משרתו וכו'].
אכן, אין לי ידיעה מדוע התנגדו ללימוד המוסר, אני למדתי שהמוסר מביא גם את ההבנה לשם מה אנו לומדים תורה, וגם, מעניק לנו כלים להתמודד מול עצמינו.
ב"ה, יש אנשים שיש להם כשרונות, והם מצליחים בת"ת, בישיבה, וכו'.
הם מקבלים פידבקים חיובים, ולכן ממשיכים להשקיע.
האם זה ישנה את המהות שלהם? את המידות שלהם? האם תורה זו, היא תבלין ליצרם?
גם שחקני כדורגל, מתחילים מקטנותם, וכאשר הם רואים שהם מצליחים, ומקבלים פידבקים חיוביים. הם נשארים בתחום, ומשקיעים בו.
אני לא רואה הבדל ביניהם.
והגאווה של שניהם, תסריח לרחוק. וכן שאר מידותיהם.
הכל משתנה כאשר הקב"ה בתמונה, והלימוד הוא לא לשם החברה, והמעמד. ולא בגלל הלחץ הסביבתי. אלא פשוט, כי האדם מחפש את הקב"ה.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
סבא אמר:
דרומאי אמר:
המשגיח אצלנו היה אומר [highlight=yellow]שאם אדם ניגש ללימוד עם כל המידות הרעות התורה רק מגדילה אותם[/highlight], אך אם עכ''פ בשעה שלומד הוא חותר לאמת הרי סוף התורה לתקן את מידותיו..
חידוש, אני מעולם לא שמעתי נוסח כזה.

אני שמעתי:
התורה היא כמו טל, היא מצמיחה את מה שזורעים......
זה בעצם מה ש@סבא, הביא בהודעה הפותחת.
הפסוק ודרושיו, כפי שהביא @דוד ריזל (העיתונאי) בתגובה לעיל.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
כמדומני שעלה נושא זה בעבר.
זה הנידון של תורה לשמה.
תורה לשמה, מגנה ומעדנת. שלא לשמה, ובמיוחד אם היא כדי לעשותה קרדום, הרי היא סם המוות.
קשה ע''ז מהרא''ש בפסחים שבכל תורה שלא לשמה אם אינו ע''מ לקנטר אמרינן 'לעולם יעסוק אדם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה', ואם ח''ו נעשית לו סם המות איך יבא לשמה?!
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
סענדער אמר:
פשוט מאוד
הלומד תורה לקנטר -
ככל שהוא לומד הוא יותר מקנטר,
[highlight=yellow]הכל נעשה אצלו מותר,
והוא בעיניו חכם וצודק יותר ויותר[/highlight].

כשם שאומרים:
שלחילוני הכי קל לחזור בתשובה, לחרדי פחות, ולאלו שנראים כ'הרב', הכי קשה.
כי לך תגיד להם שהם צריכים לחזור בתשובה.

זוהי אימרה חריפה, אני קצת ריככתי אותה מהמקור, אך יש בה מעט אמת. וחס וחלילה מלהכליל, ושלא ישתמע חס ושלום כזלזול בלומדי התורה וגדוליה האמיתיים.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מוחל וסולח אמר:
כמדומני שעלה נושא זה בעבר.
זה הנידון של תורה לשמה.
תורה לשמה, מגנה ומעדנת. שלא לשמה, ובמיוחד אם היא כדי לעשותה קרדום, הרי היא סם המוות.
קשה ע''ז מהרא''ש בפסחים שבכל תורה שלא לשמה אם אינו ע''מ לקנטר אמרינן 'לעולם יעסוק אדם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה', ואם ח''ו נעשית לו סם המות איך יבא לשמה?!
ראשית, כאשר הוא יודע שהוא לומד מתוך שלא לשמה, אך מתוך רצון ושאיפה לזכות להגיע ללשמה, הדברים שונים בתכלית.
שנית, 'נעשית לו סם המוות', זה לא המצאה שלי.
ואולי, זהו התירוץ גם לשאלתו המקורית של @סבא, בהודעה הפותחת.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
דרומאי אמר:
מוחל וסולח אמר:
כמדומני שעלה נושא זה בעבר.
זה הנידון של תורה לשמה.
תורה לשמה, מגנה ומעדנת. שלא לשמה, ובמיוחד אם היא כדי לעשותה קרדום, הרי היא סם המוות.
קשה ע''ז מהרא''ש בפסחים שבכל תורה שלא לשמה אם אינו ע''מ לקנטר אמרינן 'לעולם יעסוק אדם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה', ואם ח''ו נעשית לו סם המות איך יבא לשמה?!
ראשית, כאשר הוא יודע שהוא לומד מתוך שלא לשמה, אך מתוך רצון ושאיפה לזכות להגיע ללשמה, הדברים שונים בתכלית.
שנית, 'נעשית לו סם המוות', זה לא המצאה שלי.
ראשית, זו אוקימתא בדעת הרא''ש לומר שדוקא אם דעתו ללמוד לשמה. הרא''ש מיירי שלומד ע''מ ליקרות רבי וכדו', ואתה מעמיד את דבריו שכוונתו הסופית ללמוד לשמה.
שנית, אכן 'נעשית לו סם המות' אינה המצאה שלך, אך מנין לומר שבכל לימוד שלא לשמה נעשית לו סם המות. האם גם לזה יש מקור?
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ראשית, זו אוקימתא בדעת הרא''ש לומר שדוקא אם דעתו ללמוד לשמה. הרא''ש מיירי שלומד ע''מ ליקרות רבי וכדו', ואתה מעמיד את דבריו שכוונתו הסופית ללמוד לשמה.
שנית, אכן זו אינה המצאה שלך, אך מנין לומר שבכל לימוד שלא לשמה נעשית לו סם המות. האם גם לזה יש מקור?
תענית דף ז'
יערף כמטר לקחי ואין לקח אלא תורה שנא' (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו רבא אמר יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול רבא רמי כתיב יערף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי אם תלמיד חכם הגון הוא כטל ואם לאו עורפהו כמטר תניא היה ר' בנאה אומר כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ואומר (משלי ג, ח) רפאות תהי לשרך ואומר (משלי ח, לה) כי מוצאי מצא חיים ו[highlight=yellow]כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות[/highlight] שנאמר יערף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר (דברים כא, ד) וערפו שם את העגלה בנחל
 

דרומאי

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
דרומאי אמר:
ראשית, זו אוקימתא בדעת הרא''ש לומר שדוקא אם דעתו ללמוד לשמה. הרא''ש מיירי שלומד ע''מ ליקרות רבי וכדו', ואתה מעמיד את דבריו שכוונתו הסופית ללמוד לשמה.
שנית, אכן זו אינה המצאה שלך, אך מנין לומר שבכל לימוד שלא לשמה נעשית לו סם המות. האם גם לזה יש מקור?
תענית דף ז'
יערף כמטר לקחי ואין לקח אלא תורה שנא' (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו רבא אמר יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול רבא רמי כתיב יערף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי אם תלמיד חכם הגון הוא כטל ואם לאו עורפהו כמטר תניא היה ר' בנאה אומר כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ואומר (משלי ג, ח) רפאות תהי לשרך ואומר (משלי ח, לה) כי מוצאי מצא חיים ו[highlight=yellow]כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות[/highlight] שנאמר יערף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר (דברים כא, ד) וערפו שם את העגלה בנחל
אכן שכחתי גמרא זו. ובכן לדברי הרא''ש בפסחים לכאורה מוכרחין לומר דמיירי בלומד ע''מ לקנטר, הלא כן?! ושמא גם אתה בדבריך נתכוונת לכך...
אגב מסוגיא זו מתיישבת מאליה קושיית @סבא שבריש האשכול, כיון דהאי קרא 'יערוף כמטר לקחי' מיירי בעוסק בתורה שלא לשמה. ואולי זו היתה עומק כוונתך.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אכן שכחתי גמרא זו. ובכן לדברי הרא''ש בפסחים לכאורה מוכרחין לומר דמיירי בלומד ע''מ לקנטר, הלא כן?! ושמא גם אתה בדבריך נתכוונת לכך...
אגב מסוגיא זו מתיישבת מאליה קושיית @סבא שבריש האשכול, כיון דהאי קרא 'יערוף כמטר לקחי' מיירי בעוסק בתורה שלא לשמה. ואולי זו היתה עומק כוונתך.
אין לי מושג למה כוונתך 'עומק כוונתי' :)
שאלתו של סבא מציבה סתירה כביכול בין שני דברים, א. התורה מגדלת גם דברים רעים לעומת ב. התורה גורמת גם לרעים להתעדן, עי"ש לשונו. ושאל עוד מדוע התנגדו ללימוד המוסר, שהרי לימוד התורה לבדה, לא יועיל לגישה הא'.
ולא נראה לי שהשבתי על שאלתו, אלא א"כ נאמר את החילוק בין הלומד שלא לשמה מתוך רצון ושאיפה להגיע ללשמה, לבין מי שלומד שלא לשמה, כדי להשאר בלא לשמה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
דרומאי אמר:
אכן שכחתי גמרא זו. ובכן לדברי הרא''ש בפסחים לכאורה מוכרחין לומר דמיירי בלומד ע''מ לקנטר, הלא כן?! ושמא גם אתה בדבריך נתכוונת לכך...
אגב מסוגיא זו מתיישבת מאליה קושיית @סבא שבריש האשכול, כיון דהאי קרא 'יערוף כמטר לקחי' מיירי בעוסק בתורה שלא לשמה. ואולי זו היתה עומק כוונתך.
אין לי מושג למה כוונתך 'עומק כוונתי' :)
שאלתו של סבא מציבה סתירה כביכול בין שני דברים, א. התורה מגדלת גם דברים רעים לעומת ב. התורה גורמת גם לרעים להתעדן, עי"ש לשונו. ושאל עוד מדוע התנגדו ללימוד המוסר, שהרי לימוד התורה לבדה, לא יועיל לגישה הא'.
ולא נראה לי שהשבתי על שאלתו, אלא א"כ נאמר את החילוק בין הלומד שלא לשמה מתוך רצון ושאיפה להגיע ללשמה, לבין מי שלומד שלא לשמה, כדי להשאר בלא לשמה.
התכוונתי לומר, שהרי @סבא הביא מדרש שדורש מהפסוק הזה עצמו שהגמרא בתענית דורשת- שת''ח שאינו הגון עורפהו וכו', והגמרא הרי מעמידה שמדובר במי שעוסק בתורה שלא לשמה, וא''כ קושיא מעיקרא ליתא. כמובן שכדי ליישב את הרא''ש בפסחים נצטרך להעמיד בלומד ע''מ לקנטר, או כמו האוקימתא שלך שלענ''ד היא דחוקה.
 

סענדער

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
סענדער אמר:
פשוט מאוד
הלומד תורה לקנטר -
ככל שהוא לומד הוא יותר מקנטר,
[highlight=yellow]הכל נעשה אצלו מותר,
והוא בעיניו חכם וצודק יותר ויותר[/highlight].

כשם שאומרים:
שלחילוני הכי קל לחזור בתשובה, לחרדי פחות, ולאלו שנראים כ'הרב', הכי קשה.
כי לך תגיד להם שהם צריכים לחזור בתשובה.

זוהי אימרה חריפה, אני קצת ריככתי אותה מהמקור, אך יש בה מעט אמת. וחס וחלילה מלהכליל, ושלא ישתמע חס ושלום כזלזול בלומדי התורה וגדוליה האמיתיים.
על זה ידוו כל הדווים
כי יום הכיפורים מכפר רק לשבים
וזה שסובר שהוא צדיק וצודק לעולמים
אינו שב בתשובה על אותם דברים​
שהיצה"ר מראה לו שהם מצוות וחיובים
ובמילא אין לו כפרה של יום הכיפורים
ועל דא קא בכינא בימים הנוראים
טהר לבנו לעבדך באמת ובתמים​
 

נבשר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מוחל וסולח אמר:
דרומאי אמר:
אכן שכחתי גמרא זו. ובכן לדברי הרא''ש בפסחים לכאורה מוכרחין לומר דמיירי בלומד ע''מ לקנטר, הלא כן?! ושמא גם אתה בדבריך נתכוונת לכך...
אגב מסוגיא זו מתיישבת מאליה קושיית @סבא שבריש האשכול, כיון דהאי קרא 'יערוף כמטר לקחי' מיירי בעוסק בתורה שלא לשמה. ואולי זו היתה עומק כוונתך.
אין לי מושג למה כוונתך 'עומק כוונתי' :)
שאלתו של סבא מציבה סתירה כביכול בין שני דברים, א. התורה מגדלת גם דברים רעים לעומת ב. התורה גורמת גם לרעים להתעדן, עי"ש לשונו. ושאל עוד מדוע התנגדו ללימוד המוסר, שהרי לימוד התורה לבדה, לא יועיל לגישה הא'.
ולא נראה לי שהשבתי על שאלתו, אלא א"כ נאמר את החילוק בין הלומד שלא לשמה מתוך רצון ושאיפה להגיע ללשמה, לבין מי שלומד שלא לשמה, כדי להשאר בלא לשמה.
התכוונתי לומר, שהרי @סבא הביא מדרש שדורש מהפסוק הזה עצמו שהגמרא בתענית דורשת- שת''ח שאינו הגון עורפהו וכו', והגמרא הרי מעמידה שמדובר במי שעוסק בתורה שלא לשמה, וא''כ קושיא מעיקרא ליתא. כמובן שכדי ליישב את הרא''ש בפסחים נצטרך להעמיד בלומד ע''מ לקנטר, או כמו האוקימתא שלך שלענ''ד היא דחוקה.
כתבתי קודם שמגוף הגמ' ליכא הוכחה שאיירי בלומד שלא לשמה, ועוד מדנקט לישנא שאינו הגון, ועכ"פ במהרש"א שם משמע שאיירי בשלא לשמה, ויעויין שם בדבריו שכתב הפי' שאינו הגון על המשך הגמ' שם ש"אותו תכרות" קאי על ת"ח שאינו הגון.
 

אלימלך

משתמש ותיק
לשון המהרש"א בחולין קלג.
כן השונה התורה שהיא אבן יקרה לאינו הגון הנה הוא הוסיף אבני מכשול בו שאינו לומדה אלא לתכלית וכוונה רעה כמאמרם הלומד תורה שלא לשמה טוב לו שלא נברא
ערוך השולחן יו"ד רמו' כא'
וצ"ל דהעניין כן הוא דהטעם שאין מלמדין לאינו הגון משום דילמוד שלא לשמה וקשה הא קיי"ל דלעולם ילמוד אף שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה אמנם רבותינו בעלי התוס' בפסחים [נ' ב ד"ה וכאן] חילקו בין מאמר זה לבין מה שאמרו שם דהלומד שלא לשמה נוח לו שלא נברא וחילקו בין לומד שלא לשמה אלא לשם איזו פנייה דבזה מותר דבמשך הזמן יבא לשמה ובין לומד לקנתר דבזה נוח לו שלא נברא וצ"ל גם כאן כן דזה שאין תוכו כברו יכול להיות שילמוד לשם איזו פנייה ותלמיד שאינו הגון הוא הלומד לקנתר או להוציא דברי תורה לעניינים אחרים
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוחל וסולח אמר:
ב"ה, יש אנשים שיש להם כשרונות, והם מצליחים בת"ת, בישיבה, וכו'.
הם מקבלים פידבקים חיובים, ולכן ממשיכים להשקיע.
האם זה ישנה את המהות שלהם? את המידות שלהם? האם תורה זו, היא תבלין ליצרם?
[highlight=yellow]גם שחקני כדורגל[/highlight], מתחילים מקטנותם, וכאשר הם רואים שהם מצליחים, ומקבלים פידבקים חיוביים. הם נשארים בתחום, ומשקיעים בו.
[highlight=yellow]אני לא רואה הבדל ביניהם.
והגאווה של שניהם, תסריח לרחוק. וכן שאר מידותיהם.
[/highlight]
הכל משתנה כאשר הקב"ה בתמונה, והלימוד הוא לא לשם החברה, והמעמד. ולא בגלל הלחץ הסביבתי. אלא פשוט, כי האדם מחפש את הקב"ה.
חס מלומר כן.
ואעתיק לך מדברי הנפש החיים בכמה מקומות [ב"פרקים"]-
וכ"ש כשיראה איזה איש עוסק בתורת ה' ויתבונן עליו שהוא שלא לשמה [highlight=yellow]יתבזה בעיניו מאד ח"ו. והוא עון פלילי הרחמן יצילנו[/highlight].
וכן האדם העוסק בתורת ה' [highlight=yellow]אפילו שלא לשמה[/highlight] אם כי ודאי שעדיין אינו במדרגה הגבוה האמיתית, אמנם[highlight=yellow]חלילה וחלילה לבזותו אפי' בלב[/highlight] ואדרבה כל איש ישראל מחוייב גם לנהוג בו כבוד כמ"ש בשמאלה עושר וכבוד, ודרז"ל (שבת ס"ג) למשמאילים בה כו'. ובזוהר וישב קפ"ד ב' תורת ה' תמימה כו' כמה אית לון לב"נ לאשתדלא באורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא להוי לי' חיים כו'. ואפי' מאן דאשתדל באורייתא ולא אשתדל בה לשמה כדקא יאות, זכי לאגר טב בעלמא דין ולא דיינין לי' בההוא עלמא, ות"ח כתיב אורך בימינה בשמאלה עושר וכבוד כו' בשמאלה עושר וכבוד אגר טב ושלוה אית לי' בהאי עלמא [עכ"ל] הרי [highlight=yellow]שאפי' האדם אשר עסקו בתורתו יתברך שלא לשמה כראוי, אלא בשביל איזה פניה לגרמיה[/highlight], רק אם אינו לקנטור ח"ו אשר עליו ארז"ל נוח לו שתהפך שלייתו על פניו וכן אמרו (שם פ"ח ב') שנעשית לו סם המות ח"ו, הקדוש ברוך הוא קובע לו שכר טוב [highlight=yellow]שמגיע לו עושר וכבוד ושלוה בהאי עלמא[/highlight], וגם לא דיינינן לי' בההוא עלמא על אותה המחשבה והפניה שכיון בה
גם עסק התורה שלא לשמה נמי עדיפא ממצות לשמה מזה הטעם עצמו שמתוך שלא לשמה בא לשמה:
ומי שימלאו לבו לבזות ולהשפיל ח"ו את העוסק בתורה ומצות אף שלא לשמה לא ינקה רע ועתיד ליתן את הדין ח"ו:​
וגם אם נראה [highlight=yellow]שכל ימי חיו מנעוריו ועד זקנה ושיבה היה עסקו בה שלא לשמה ג"כ אתה חייב לנהוג בו כבוד וכ"ש שלא לבזותו ח"ו[/highlight] שכיון שעסק בתורת ה' בתמידות בלתי ספק שהיה כונתו פעמים רבות גם לשמה כמו שהבטיחו רז"ל שמתוך שלא לשמה בא לשמה כי אין הפי' דוקא שיבא מזה ללשמה עד שאח"כ יעסוק בה תמיד כל ימיו רק לשמה אלא היינו שבכל פעם שהוא לומד בקביעות זמן כמה שעות רצופים אף שדרך כלל היתה כוונתו שלא לשמה עכ"ז [highlight=yellow]בלתי אפשר כלל שלא יכנס בלבו באמצע הלימוד עכ"פ זמן מועט כונה רצויה לשמה ומעתה כל מה שלמד עד הנה שלא לשמה נתקדש ונטהר ע"י אותו העת קטן שכיון בו לשמה[/highlight]:
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
יישר כח שהארת את עיני. @סבא
שאלתי כעת, האם גם כאשר מציאות זו יוצרת את המצב של "מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו"? מסכת יומא פו

הרי למדנו, שתורה שלא לשמה מגדלת את החיה שבאדם.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוחל וסולח אמר:
יישר כח שהארת את עיני. @סבא
שאלתי כעת, ...

הרי למדנו, שתורה שלא לשמה מגדלת את החיה שבאדם.
זו הרי בדיוק שאלתי באשכול זה.
 
חלק עליון תַחתִית