ביאור תשובת השלמת חיים

נושאים שונים

פותח הנושא
יעקב1
הודעות: 67
הצטרף: 06 יוני 2016, 22:27
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ביאור תשובת השלמת חיים

שליחה על ידי יעקב1 » 07 אוקטובר 2018, 09:51

כתב בשלמת חיים אבה"ע סי' מו

"אם הסתכלות בערוה הוי יהרג ואל יעבור
בדברי הרוקח, שכתב תשובת המשקל על דברים שונים, יש לדון שהו"ל לכתוב תשובת המשקל על הנאה מקול זמר של ערוה, ויש להרגיש בסנהדרין (ע"ה ע"א) דצריך למסור נפשו ולא תעמוד לפניו ערומה גם לא לספר עמה אחורי הגדר [כנראה שהגדר מפסיק ביניהם], וא"כ מוכח דעוון זה לכוין ליהנות בשמיעת קולה הוי בכלל יהרג ואל יעבור ואסור להתרפאות בהנאה זו משום דהוי אביזרייהו דג"ע, ולומר משום דהתם בעומדת ערומה כנראה דאין זה אלא דברי נביאות כיון דהטעם הוא דהנאה ע"י הסתכלות בערוה הוי אביזרייהו ואחד המרבה ואחד הממעיט.

תשובה: שם מבואר שלא יהיו בנות ישראל הפקר לדברים כאלו. "


אשמח שמישהו יבאר לי תשובתו הקצרה של הרב זצ"ל


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור תשובת השלמת חיים

שליחה על ידי סבא » 07 אוקטובר 2018, 10:49

הפשט לכאו' פשוט, דהתם הסיבה שהיה חייב למסור נפשו הייתה כי האשה אסורה לשתף פעולה בזה, וממילא ימות האיש, אבל במקום שהיא שרה מאיזה טעם שהוא, והוא מקשיב לא שייך זאת כלל, וממילא לא חייב למסור את הנפש.


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור תשובת השלמת חיים

שליחה על ידי בני תורה » 07 אוקטובר 2018, 11:28

לא הבנתי את דברי כבוד הסבא והרי בכל הראשונים מבואר שלמדו משם שאף על אביזרייהו צריך למסור נפש ומאי נפק"מ?
אולי כוונתו שנידון השאלה שם היה בפנויה, ובפנויה מפורש שם שאין צריך למסור הנפש ורק משום שלא יהיו בנות ישראל הפקר וזה לא שייך בנידון דידן.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 281 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור תשובת השלמת חיים

שליחה על ידי אור זרוע » 07 אוקטובר 2018, 15:47

עצם הדבר שצריך למסור את הנפש על "אביזרייהו" נתון במחלוקת. וגם לפי הסוברים שהוא ביהרג ואל יעבור, יתכן שאיסור הסתכלות בעריות אינו בכלל.
באנצ"ת ערך יהרג ואל יעבור כתבו: ויש מהאחרונים שכתבו בדעת ראשונים שבאביזרייהו של עבודה זרה וגילוי עריות יעבור ואל יהרג .
ובמקור הדבר כתבו וז"ל: מנ"ח מ' רצה, (מהד' מכון ירושלים אות טו), בד' תוס' (ושא"ר) שלהלן ציון 351 שמותר להתרפא באשרה כשביקשו עלים סתם, אבל בפני מבין שבציון 351 כ', שתוס' ושא"ר הנ"ל מודים שיהרג על אביזרייהו, והוכיח כן מתשו' הרשב"א שם (ומאירי ומהר"ם חלאוה ונ"י) שהתירו בעלים סתם, והביאו דין אביזרייהו; מנ"ח שם ואור גדול סי' א (ד"ז ע"ב ואילך) ושפת אמת פסחים כה א, בד' הרמב"ם. וכ"נ בתוס' יוה"כ יומא פב סוע"א, ועי' שם אריה אהע"ז סי' לג שהסכים עמו, וכ"נ במגדל עז ליעב"ץ פנה א אבן בוחן אות טו ואילך. ועי' לעיל ציון 279, שעל רציחה ע"י גרמא יהרג ואל יעבור לד"ה, ועי' מנ"ח שם שמצדד שעל נישוק וכיבוד ע"ז, יהרג ואל יעבור לד"ה, וכ"כ במגדל עז שם.

ובנושא הנידון כאן לענין הסתכלות כתבו דברים מעניינים בערך לא תתורו, ואני מעתיק עם ההערות:
איסור הסתכלות בעריות שנאמר בלא תתורו, אם הוא בכלל איסורים שנאסרו משום אביזריהו* של גלוי-עריות*, שאם אנסוהו לעבור אותם, יהרג ואל יעבור, לסוברים כן, נחלקו אחרונים בדעת ראשונים: יש שכתבו שאומרים בו יהרג ואל יעבור (עי' עזר מקודש שבציון 160 בד' הרמב"ן).
ויש שכתבו שאין בו יהרג ואל יעבור (אהל אברהם כתובות ג ב (עמ' קסט), ושעורי ר"ד פוברסקי יבמות ג ב וכתובות ד א, בשם הגרי"ז, בד' רמב"ם שם), ומפרשים בטעם הדבר, שאיסור ולא תתורו, אינו אלא איסור הרחקה משום שהדבר מביא לידי עריות, ואינו איסור עצמי (הגרי"ז שם, ע"פ רמב"ם שבציון 29, וכ"מ בשע"ת שבציון הנ"ל. ועי' פי' סידור התפלה לרוקח עמ' רצו, שפי' איסור ולא תתורו, שכשם שבזנות ממש הוא נקרא נואף, כך הנואף בעיניו, ומ' שזהו גדר האיסור, וצ"ב אם הוא חולק על ד' זו. ועי' דרך פקודיך שבציון 140, שאפי' יודע בנפשו שלא יבא לידי הרהור, אסור להסתכל משום ולא תתורו, ונ' שאף לדעתו י"ל שהאיסור הוא הרחקה לעריות. ועי' ציון הבא. על נ"מ נוספות בזה שהוא איסור הרחקה ולא איסור עצמי, עי' ציון 142, ועי' שדה אברהם סי' נב סוף אות ג), ולפיכך אינו מכלל אביזרייהו של גילוי עריות (הגרי"ז שם. וצ"ב אם העזר מקודש שבציון 123 חולק בגדר איסור ולא תתורו, או שהוא סובר שאע"פ שהוא איסור הרחקה הוא בכלל אביזרייהו, וע"ע גלוי עריות ציון 85, שי"מ שכל איסור קורבה לעריות, שהוא מאביזרייהו של גילוי עריות (ע"ע אביזריהו ציון 3), הוא משום סייג והרחקה. ועי' הגרי"ז שם, שמ"מ יש אופנים שיש איסור מדרבנן בהסתכלות, שהוא איסור שבכלל אביזרייהו של גלוי עריות, והוא תלוי במח' אם באיסורים דרבנן שהם מאביזרייהו של גילוי עריות צריך למסור נפשו, ע"ע אביזריהו ציון 11 ואילך, וע' יהרג ואל יעבור ציון 374 ואילך).
יש מוסיפים שלפיכך אמרו שלא נאסרה הסתכלות באשתו בזמן שהיא נדה* ואסורה עליו באיסור ערוה, מפני שהיא עתידה להיות מותרת לו, ואינו בא לידי מכשול (עי' רמב"ם איסו"ב פכ"א ה"ד וטוש"ע אה"ע כא ד. ועי' תורת ההסתכלות סי' ד, שהמסתכל באשתו נדה כדי להנות עובר בלא תתורו, ועי' מכתב המשיג שנד' שם שתמה), שאיסור ההסתכלות בעריות מלא תתורו, אינו איסור עצמי, אלא איסור הרחקה משום שהוא מביא לידי עריות, ובאשתו נדה הרי אינו בא לידי מכשול (חוט שני (קרליץ) אה"ע שם ס"א ס"ק ג (עמ' לז). ועי' שו"ת אז נדברו חי"ג סי' סא אות ו, על הסתכלות כדי להנות בעריות שאין לבו נוקפו עליהם, כגון אמו ואחותו, אם היא אסורה משום ולא תתורו).

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח