לימוד תורה לנשים

[תלמיד צעיר]

נסתפקתי האם מותר ללמד אשה תורה או האם מותר לאשה ללמוד תורה על דעת עצמה.
בגמ׳ מצינו מימרא שכל המלמד ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות.
ומאידך מצינו שאשתו של ר"מ היתה מוסרת שיעור בישיבה(בהפרדה מלאה)וכן אשת המהרש"א שהיה לה ישיבה אמנם יש כאלה שאמרו שרק החזיקה את הישיבה.

[הפקדתי שומרים]

רמ"א יו"ד סימן רמ"ו ס"ו כתב "ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה" ולפ"ז אולי מיירי באשת ר"מ שמסרה שיעורים בדינים הנוגעים לה ודוחק.
ובעיקר שאלתך התיחס לה החיד"א (טוב עין, סימן ד) בדומה וכתב בזה"ל "פירש הרמב"ם דפירוש דברי תפלות היינו שאינה מכוונת ללמוד, אלא מוציאה דברי תורה לדברי הבאי. ובברוריא, שהכירו בה שהייתה כוונתה ללמוד בכל לבה וגדל שכלה, לכך למדוה" ע"כ.

[יאיר]

אשמח לדעת היכן כתוב שמסרה שיעורים.

[הפקדתי שומרים]

באחד האשכולות כאן הבאתי את דברי הרמ"ע מפאנו שכותב שהיתה מוסרת שיעורים לשלמה המלך. ואולי ג"ז כונת תלמיד צעיר. אבל בגוף הדברים שאלתו קמה ונצבת בעצם העובדה שלמדו את ברוריה דברי תורה לעמקם ולא חששו ל'תפלות'.

(נ.ב השל"ה הק'- תורה שבעל פה - (כב) כללי יחוסי החכמים (ט) שהיתה ברוריה גדולה כאחד התנאים וחולקת עמהם עיי"ש. אמנם עיין מש"כ הרמ"ע מפאנו - ספר גלגולי נשמות - אות ב - שהיתה מלמדת את שלמה עיי"ש. ועוד בגמ' פסחים סב: מובא שר' יוחנן העיד עליה שהייתה בקיאה בשלוש מאות הלכות בהלכות יוחסין שלמדה משלוש מאות חכמים גדולים בכל יום במשך שלוש שנים ותוספתא כלים ב"מ פ"א ו' מובא שהכריעה במחלוקת שהייתה בין ר' טרפון שטמא ורבנן שטהרו בעניין קלוסטרא. ברוריה אמרה: שומטה מן הפתח הזה ותולה בחבירו בשבת. כשנאמרו הדברים לפני רבי יהושע אמר: יפה אמרה ברוריה. לעניין תנור, מאימתי טהרתו, א"ר חלפתא איש כפר חנניא: שאלתי את בן חנניה, ובתו אומרת משיפשטו את חלוקו, כשאמרו הדברים לפני רבי יהודה בן בבא אמר: יפה אמרה בתו מבנו).

[תלמיד צעיר]

לה יהיה מותר ללמוד או שתעבור על איסור כל שהוא.
והאם מותר לה ללמוד למשל שו"ע על ההלכות דאותה היא צריכה לדעת שקליא וטריא של העניין או שגם זה חוששים שמא תעוות הדברים ועליה ללמוד רק את מה שיוצא להלכה?

[יאיר]

לדעתי ולידיעתי אשה צריכה ללמוד רק את ההלכות הנוגעות אליה ותו לא (כמובן תנ"ך ומשנה אין בעיה).

רק אם אנו יודעים בבירור שהיא לומדת את השקלא וטריא כמו שצריך ובאמת בשביל לדעת נפ"מ להלכה ולשם שמים (ואין כאלו כ"כ היום) אז אולי יהיה מותר לה ואעפ"כ אין דעת חכמים תהיה נוחה מזה דיבואו אחרות ללמוד כמותה (ואם לומדת בסתר [וצריכה גם להסתיר ידיעותיה מחברותיה] לכאורה לא תהיה בעיה בזה, אך כמ"ש תנאים אלו לא כ"כ מצויים היום).

[י.א.ל]

אולי יש להביא ראיה מהא ששאלו חז'ל נשים במאי זכיין פי' במה יזכו אם לא לומדות תורה וענו בזה ששולחות את בעליהן ואת ילדיהן ומחכות להן ,עד כאן מהזיכרון,
ויפלא למה לא תירצו שנשים יזכו בזכות תורתן שלהן? אלא נראה פשוט שאע'פ שהן יכולות או לומדות את הדינים שלהן תלמוד תורה בכללות לא ניתן לנשים

[שמעיה]

רק אם אנו יודעים בבירור שהיא לומדת את השקלא וטריא כמו שצריך ובאמת בשביל לדעת נפ"מ להלכה ולשם שמים (ואין כאלו כ"כ היום)אז אולי יהיה מותר לה ואעפ"כ אין דעת חכמים תהיה נוחה מזה דיבואו אחרות ללמוד כמותה (ואם לומדת בסתר [וצריכה גם להסתיר ידיעותיה מחברותיה] לכאורה לא תהיה בעיה בזה, אךכמ"ש תנאים אלו לא כ"כ מצויים היום).

????

[יאיר]

רק אם אנו יודעים בבירור שהיא לומדת את השקלא וטריא כמו שצריך ובאמת בשביל לדעת נפ"מ להלכה ולשם שמים (ואין כאלו כ"כ היום)אז אולי יהיה מותר לה ואעפ"כ אין דעת חכמים תהיה נוחה מזה דיבואו אחרות ללמוד כמותה (ואם לומדת בסתר [וצריכה גם להסתיר ידיעותיה מחברותיה] לכאורה לא תהיה בעיה בזה, אךכמ"ש תנאים אלו לא כ"כ מצויים היום).

????

[שמעיה]

רק אם אנו יודעים בבירור שהיא לומדת את השקלא וטריא כמו שצריך ובאמת בשביל לדעת נפ"מ להלכה ולשם שמים (ואין כאלו כ"כ היום)אז אולי יהיה מותר לה ואעפ"כ אין דעת חכמים תהיה נוחה מזה דיבואו אחרות ללמוד כמותה (ואם לומדת בסתר [וצריכה גם להסתיר ידיעותיה מחברותיה] לכאורה לא תהיה בעיה בזה, אךכמ"ש תנאים אלו לא כ"כ מצויים היום).

????

לא ברור לי מנין המידע על דברים שבסתר או במרחק.

[יאיר]

מחילה אבל לא ברור לי מה לא ברור לך ומה הקשר לסתר או מרחק.
הרי אפילו בזמן חז"ל רק ברוריה היתה ראויה כ"ש היום!

[הפקדתי שומרים]

ר' @יאיר התיעצת עם מורת הלכה, לפני שכתבת.. אבל בטח אתה מרמז כאן על התופעה הפסולה שהחלה מתפשטת בציבור הדל"י וזה אכן כואב על 'התיפלות' והשיבוש שחדר אצלם, ואחר בקשת המחילה מתורתם של "לומדות" התורה..

[יאיר]

ר' @יאיר התיעצת עם מורת הלכה, לפני שכתבת.. אבל בטח אתה מרמז כאן על התופעה הפסולה שהחלה מתפשטת בציבור הדל"י וזה אכן כואב על 'התיפלות' והשיבוש שחדר אצלם, ואחר המחילה מתורתם של "לומדות" התורה..

אכן צדקת. לצערנו נפתחו כמה וכמה 'בתי מדרש' לבנות ה"י.

[אברך כולל]

הרה"ק מסטמר זצ"ל בויואל משה מאמר לשה"ק האריך בזה

[שמעיה]

נסתפקתי האם מותר ללמד אשה תורה או האם מותר לאשה ללמוד תורה על דעת עצמה.
בגמ׳ מצינו מימרא שכל המלמד ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות.
ומאידך מצינו שאשתו של ר"מ היתה מוסרת שיעור בישיבה(בהפרדה מלאה)וכן אשת המהרש"א שהיה לה ישיבה אמנם יש כאלה שאמרו שרק החזיקה את הישיבה.

לא הבנתי כל כך את הקושיא. דין המלמד את בתו תורה אינו אלא לדעת רבי אליעזר, ובן עזאי חולק ומחייב את האדם ללמד את בתו תורה. מנלן שברוריה לא סברה כמותו?

מחילה אבל לא ברור לי מה לא ברור לך ומה הקשר לסתר או מרחק.
הרי אפילו בזמן חז"ל רק ברוריה היתה ראויה כ"ש היום!

לא הבנתי לא את המלמד ולא את הלמד.
אתה קובע נחרצות שכיום לא מצויות נשים המבקשות ללמוד מתוך רצון טהור, לשם שמים. הכרעת בדעתך שעם זאת צריכות ללמוד בסתר, ואז שוב הנחת שאין תנאים אלו מתקיימות כיום. ואני שואל, מי אמר לך?
אולי יש הרבה נשים שלומדות תורה בסתר לשם שמים?
אין שום ראיה שבזמן חז''ל רק ברוריה היתה ראויה, וגם אם כן - מי אמר שנשותינו אינן טובות מנשות דור האמוראים?

[הפקדתי שומרים]

לה יהיה מותר ללמוד או שתעבור על איסור כל שהוא.
והאם מותר לה ללמוד למשל שו"ע על ההלכות דאותה היא צריכה לדעת שקליא וטריא של העניין או שגם זה חוששים שמא תעוות הדברים ועליה ללמוד רק את מה שיוצא להלכה?

לכאורה תלוי בטעם 'התיפלות' הנה על דברי ר' אליעזר (סוטה כא:) כל המלמד בתו תורה כאילו לומדה תיפלוּת" כתב שם רש"י ד"ה כאילו -"שמתוכה היא מבינה ערמומית, ועושה דבריה בהצנע". ואילו הרמב"ם (הל' ת"ת פ"א יג) כתב בזה"ל -"אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית וכו' ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי, לפי עניות דעתן". בפשטות לענ"ד הן מדברי רש"י והן מדברי הרמב"ם טעם 'התיפלות' שייך גם באופן שהאישה לומדת בכוחות עצמה. אמנם ראיתי בפרישה יו"ד סי' רמ"ו ס"ק טו כתב עפ"ד הרמב"ם דבר חדש וז"ל "אבל אם למדה לעצמה, אנו רואין שיצאה מהרוב, ולכך כתב לעיל שיש לה שכר" עיי"ש. מ"מ לכאו' מד"' השו"ע שם ס"ו שלא חילק (עם זאת שחילק בין תורה שבכתב ותושבע"פ כד' הרמב"ם וזה עוד ענין) משמע דלא כד' הפרישה כזה לפו"ר ויש לעיין בכ"ז.

[הפקדתי שומרים]

נסתפקתי האם מותר ללמד אשה תורה או האם מותר לאשה ללמוד תורה על דעת עצמה.
בגמ׳ מצינו מימרא שכל המלמד ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות.
ומאידך מצינו שאשתו של ר"מ היתה מוסרת שיעור בישיבה(בהפרדה מלאה)וכן אשת המהרש"א שהיה לה ישיבה אמנם יש כאלה שאמרו שרק החזיקה את הישיבה.

לא הבנתי כל כך את הקושיא. דין המלמד את בתו תורה אינו אלא לדעת רבי אליעזר, ובן עזאי חולק ומחייב את האדם ללמד את בתו תורה. מנלן שברוריה לא סברה כמותו?

מחילה אבל לא ברור לי מה לא ברור לך ומה הקשר לסתר או מרחק.
הרי אפילו בזמן חז"ל רק ברוריה היתה ראויה כ"ש היום!

לא הבנתי לא את המלמד ולא את הלמד.
אתה קובע נחרצות שכיום לא מצויות נשים המבקשות ללמוד מתוך רצון טהור, לשם שמים. הכרעת בדעתך שעם זאת צריכות ללמוד בסתר, ואז שוב הנחת שאין תנאים אלו מתקיימות כיום. ואני שואל, מי אמר לך?
אולי יש הרבה נשים שלומדות תורה בסתר לשם שמים?
אין שום ראיה שבזמן חז''ל רק ברוריה היתה ראויה, וגם אם כן - מי אמר שנשותינו אינן טובות מנשות דור האמוראים?

הערתך הראשונה 'מנין שברוריה לא סברה כבן עזאי', לא זכיתי להבין. לענ"ד הנידון לא מה ברוריה סברה, אלא כל החכמים שלימדו אותה מה הם סברו? וזה ע"פ המובא בגמ' פסחים סב: -"תניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא". וכי יש את נפשך לאמר שכל שלוש מאות התנאים סברו כבן עזאי, והרמב"ם ושאר ראשונים התעלמו ופסקו כד' ר' אליעזר (שהוא גם שמותי) אלא על כרחך שטעמם לא משום דקי"ל כבן עזאי (יש ריא"ז כזה אבל הרמב"ם ועוד ראשונים פסקו כר"א) כד' החיד"א הנ"ל שכתב בזה"ל וברוריא, שהכירו בה שהייתה כוונתה ללמוד בכל לבה וגדל שכלה, לכך למדוה". ואם כך להסיק מהנהגת חכמים שלימדו את ברוריה תורה לזמנינו זה דבר שעל פניו קשה להחליט שכל אישה במדרשיה..היא כברוריה שהגיע למעלת תנאים כדברי השל"ה שהבאנו.
בהערתך השניה -'אולי לומדות תורה לש"ש בסתר'. יכול להיות! (ובזה הרווחת לטעם רש"י שם) אלא שלימוד לשם שמים של אישה אינו ערובה בטוחה שלא תעוות את ההבנה האמיתית של התורה. וכדברי הרמב"ם שכתב -"מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי, לפי עניות דעתן" ומן הסתם כונתך לפרש ד' הרמב"ם כד' הפרישה שהבאנו בהודעה לעיל שיש חילוק אם לומדת מעצמה. אבל לענ"ד גם בזה יש הבדל בין אישה הלומדת לעצמה ובין אישה הלומדת בשביל להורות הלכה. בשורה תחתונה התופעה שהחלה להתפשט לפני כמה שנים בהקמת מדרשיות תורניות ללימוד הלכה והוראה לנשים, היא תופעה מגונה המנוגדת לרוח היהדות החרדית על זה אין חולק.

נ.ב כעת אני רואה את הדימוי שעשית בסוף דבריך בין נשות האמוראים ובין נשות זמנינו, וגם אם כונתך שמצד הדין למעשה אין חילוק ולהיתלות בשיטה מסוימת, אבל אי"צ לעשות השוואות בדברים שאין לנו בהם מושג בהם וטוב שתערוך את השורה הנ"ל.

[יאיר]

נסתפקתי האם מותר ללמד אשה תורה או האם מותר לאשה ללמוד תורה על דעת עצמה.
בגמ׳ מצינו מימרא שכל המלמד ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות.
ומאידך מצינו שאשתו של ר"מ היתה מוסרת שיעור בישיבה(בהפרדה מלאה)וכן אשת המהרש"א שהיה לה ישיבה אמנם יש כאלה שאמרו שרק החזיקה את הישיבה.

לא הבנתי כל כך את הקושיא. דין המלמד את בתו תורה אינו אלא לדעת רבי אליעזר, ובן עזאי חולק ומחייב את האדם ללמד את בתו תורה. מנלן שברוריה לא סברה כמותו?

מחילה אבל לא ברור לי מה לא ברור לך ומה הקשר לסתר או מרחק.
הרי אפילו בזמן חז"ל רק ברוריה היתה ראויה כ"ש היום!

לא הבנתי לא את המלמד ולא את הלמד.
אתה קובע נחרצות שכיום לא מצויות נשים המבקשות ללמוד מתוך רצון טהור, לשם שמים. הכרעת בדעתך שעם זאת צריכות ללמוד בסתר, ואז שוב הנחת שאין תנאים אלו מתקיימות כיום. ואני שואל, מי אמר לך?
אולי יש הרבה נשים שלומדות תורה בסתר לשם שמים?
אין שום ראיה שבזמן חז''ל רק ברוריה היתה ראויה, וגם אם כן - מי אמר שנשותינו אינן טובות מנשות דור האמוראים?

א.הלכה כר"א.

ב.אתה משתמש בדמגוגיה ומוציא דברים מהקשרם. הדגשתי לך לעיל בזוהר אדום מה עיקר הבעיה:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=38374#p38374

ג. אין לי ענין להתווכח עם ד"ל...אלו ויכוחי סרק וד"ל...

[סענדער]

מי אמר שנשותינו אינן טובות מנשות דור האמוראים?

למה רק בשביל לומר תודה על הודעות טובות יש לחצן מיוחד,
ואילו בשביל למחות על הודעות מזעזעות, אין לחצן להביע את המחאה הכאובה

[אלימלך]

קבצים

[יאיר]

מי אמר שנשותינו אינן טובות מנשות דור האמוראים?

למה רק בשביל לומר תודה על הודעות טובות יש לחצן מיוחד,
ואילו בשביל למחות על הודעות מזעזעות, אין לחצן להביע את המחאה הכאובה

אתה יכול לתת לו תודה ולבטל...

[שמעיה]

נסתפקתי האם מותר ללמד אשה תורה או האם מותר לאשה ללמוד תורה על דעת עצמה.
בגמ׳ מצינו מימרא שכל המלמד ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות.
ומאידך מצינו שאשתו של ר"מ היתה מוסרת שיעור בישיבה(בהפרדה מלאה)וכן אשת המהרש"א שהיה לה ישיבה אמנם יש כאלה שאמרו שרק החזיקה את הישיבה.

לא הבנתי כל כך את הקושיא. דין המלמד את בתו תורה אינו אלא לדעת רבי אליעזר, ובן עזאי חולק ומחייב את האדם ללמד את בתו תורה. מנלן שברוריה לא סברה כמותו?

מחילה אבל לא ברור לי מה לא ברור לך ומה הקשר לסתר או מרחק.
הרי אפילו בזמן חז"ל רק ברוריה היתה ראויה כ"ש היום!

לא הבנתי לא את המלמד ולא את הלמד.
אתה קובע נחרצות שכיום לא מצויות נשים המבקשות ללמוד מתוך רצון טהור, לשם שמים. הכרעת בדעתך שעם זאת צריכות ללמוד בסתר, ואז שוב הנחת שאין תנאים אלו מתקיימות כיום. ואני שואל, מי אמר לך?
אולי יש הרבה נשים שלומדות תורה בסתר לשם שמים?
אין שום ראיה שבזמן חז''ל רק ברוריה היתה ראויה, וגם אם כן - מי אמר שנשותינו אינן טובות מנשות דור האמוראים?

הערתך הראשונה 'מנין שברוריה לא סברה כבן עזאי', לא זכיתי להבין. לענ"ד הנידון לא מה ברוריה סברה, אלא כל החכמים שלימדו אותה מה הם סברו? וזה ע"פ המובא בגמ' פסחים סב: -"תניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא". וכי יש את נפשך לאמר שכל שלוש מאות התנאים סברו כבן עזאי, והרמב"ם ושאר ראשונים התעלמו ופסקו כד' ר' אליעזר (שהוא גם שמותי) אלא על כרחך שטעמם לא משום דקי"ל כבן עזאי (יש ריא"ז כזה אבל הרמב"ם ועוד ראשונים פסקו כר"א) כד' החיד"א הנ"ל שכתב בזה"ל וברוריא, שהכירו בה שהייתה כוונתה ללמוד בכל לבה וגדל שכלה, לכך למדוה". ואם כך להסיק מהנהגת חכמים שלימדו את ברוריה תורה לזמנינו זה דבר שעל פניו קשה להחליט שכל אישה במדרשיה..היא כברוריה שהגיע למעלת תנאים כדברי השל"ה שהבאנו.

זו הייתה הערה על המקשה. ברגע שיש שיטה נוספת אין להקשות לא על ברוריה ולא על החכמים שלמדוה. וטעם הרמב''ם והראשונים שפסקו כר"א אין ידוע לנו. (אולי אפשר להעלות השערה שלא קבלו את מספר ה'שלוש מאות חכמים' כעובדה כי אם כהגזמה, וכדרך התלמוד.

בהערתך השניה -'אולי לומדות תורה לש"ש בסתר'. יכול להיות! (ובזה הרווחת לטעם רש"י שם) אלא שלימוד לשם שמים של אישה אינו ערובה בטוחה שלא תעוות את ההבנה האמיתית של התורה. וכדברי הרמב"ם שכתב -"מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי, לפי עניות דעתן" ומן הסתם כונתך לפרש ד' הרמב"ם כד' הפרישה שהבאנו בהודעה לעיל שיש חילוק אם לומדת מעצמה. אבל לענ"ד גם בזה יש הבדל בין אישה הלומדת לעצמה ובין אישה הלומדת בשביל להורות הלכה. בשורה תחתונה התופעה שהחלה להתפשט לפני כמה שנים בהקמת מדרשיות תורניות ללימוד הלכה והוראה לנשים, היא תופעה מגונה המנוגדת לרוח היהדות החרדית על זה אין חולק.

נ.ב כעת אני רואה את הדימוי שעשית בסוף דבריך בין נשות האמוראים ובין נשות זמנינו, וגם אם כונתך שמצד הדין למעשה אין חילוק ולהיתלות בשיטה מסוימת, אבל אי"צ לעשות השוואות בדברים שאין לנו בהם מושג בהם וטוב שתערוך את השורה הנ"ל.

ברור שהתופעה שציינת מנוגדת לרוח היהדות החרדית, ועל זה באמת אין חולק...
ותמיד ידעתי שבאמוראים אין לנו מושג, ועתה מתברר לנו שגם בנשותיהם.

[הפקדתי שומרים]

זו הייתה הערה על המקשה. ברגע שיש שיטה נוספת אין להקשות לא על ברוריה ולא על החכמים שלמדוה. וטעם הרמב''ם והראשונים שפסקו כר"א אין ידוע לנו. (אולי אפשר להעלות השערה שלא קבלו את מספר ה'שלוש מאות חכמים' כעובדה כי אם כהגזמה, וכדרך התלמוד.

ברור שהתופעה שציינת מנוגדת לרוח היהדות החרדית, ועל זה באמת אין חולק...
ותמיד ידעתי שבאמוראים אין לנו מושג, ועתה מתברר לנו שגם בנשותיהם.

כנראה לא שמת לב, שהראיה שהבאתי מיבמות סב: מסייעת לדברי הרמב"ם שפסק להדיא כר"א. ולא להיפך. ועל כן אך למותר להכנס למספרים שנקטו חז"ל אם הם גוזמא או לא. ומש"כ על נשות האמוראים כבר העירו בזה דברים נכונים ואין מה להוסיף.

[הפקדתי שומרים]

ראוי להביא את דברי המאירי על מסכת סוטה כ: שצויין בשו"ת שבט הלוי שהעלה ר' @אלימלך (שם בטעות ציינו לדף כא ולא שם מקום המאירי) וז"ל-
ר' אליעזר אומר המלמד את בתו תורה מלמדה תפלות ואין גורסין בה כאלו מלמדה אלא דוקא מלמדה תפלות וזהו שתמהו בגמרא מלמדה סלקא דעתך וכי דברי תורה תפלות הן ותירץ בה תני כאלו מלמדה תפלות ר"ל דברים תפלים שמתוך הבנתה ביתר מגדרה היא קונה ערמימות מעט ואין שכלה מספיק להבנה הראויה והיא סבורה שהשיגה ומקשקשת כפעמון להראות את חכמתה לכל ובתלמוד המערב אמרו דרך גוזמא ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים עכ"ל.
ומתוך זה מסיק השבה"ל, שהאיסור בלימוד תורה לאישה הוא לאו דוקא על המלמד אלא גם באופן שהיא לומדת לעצמה. ולענ"ד זו גם כונת הרמב"ם שנקט בסוף לשונו "עניות דעתן".

[שמעיה]

זו הייתה הערה על המקשה. ברגע שיש שיטה נוספת אין להקשות לא על ברוריה ולא על החכמים שלמדוה. וטעם הרמב''ם והראשונים שפסקו כר"א אין ידוע לנו. (אולי אפשר להעלות השערה שלא קבלו את מספר ה'שלוש מאות חכמים' כעובדה כי אם כהגזמה, וכדרך התלמוד.

ברור שהתופעה שציינת מנוגדת לרוח היהדות החרדית, ועל זה באמת אין חולק...
ותמיד ידעתי שבאמוראים אין לנו מושג, ועתה מתברר לנו שגם בנשותיהם.

כנראה לא שמת לב, שהראיה שהבאתי מיבמות סב: מסייעת לדברי הרמב"ם שפסק להדיא כר"א. ולא להיפך. ועל כן אך למותר להכנס למספרים שנקטו חז"ל אם הם גוזמא או לא. ומש"כ על נשות האמוראים כבר העירו בזה דברים נכונים ואין מה להוסיף.

אבל זה לא קשה על ברוריא ולא על אלו שלמדו אותה!

[הפקדתי שומרים]

זו הייתה הערה על המקשה. ברגע שיש שיטה נוספת אין להקשות לא על ברוריה ולא על החכמים שלמדוה. וטעם הרמב''ם והראשונים שפסקו כר"א אין ידוע לנו. (אולי אפשר להעלות השערה שלא קבלו את מספר ה'שלוש מאות חכמים' כעובדה כי אם כהגזמה, וכדרך התלמוד.

ברור שהתופעה שציינת מנוגדת לרוח היהדות החרדית, ועל זה באמת אין חולק...
ותמיד ידעתי שבאמוראים אין לנו מושג, ועתה מתברר לנו שגם בנשותיהם.

כנראה לא שמת לב, שהראיה שהבאתי מיבמות סב: מסייעת לדברי הרמב"ם שפסק להדיא כר"א. ולא להיפך. ועל כן אך למותר להכנס למספרים שנקטו חז"ל אם הם גוזמא או לא. ומש"כ על נשות האמוראים כבר העירו בזה דברים נכונים ואין מה להוסיף.

אבל זה לא קשה על ברוריא ולא על אלו שלמדו אותה!

אם זה בא אחרי שהחלטת שהמספר שלוש מאות הוא גוזמא אז שיהיה...
אבל בעיקר על מה שלימדו את ברוריה לא קשה לפי מה שכתב החיד"א בזה"ל ובברוריא, שהכירו בה שהייתה כוונתה ללמוד בכל לבה וגדל שכלה, לכך למדוה" ע"כ.