דעת תורה ודעת תורה

[ברל]

אני מודיע בראש דברי שהשאלה היא הלכתית גרידא אני מבקש בכל לשון של בקשה לא לגרור את זה לפוליטקה
אדם שמתגורר בעיר שחולקת את קולתיה בין דגל לאגודה והוא משתייך לקהילה הלטאית. אולם רבו (ת"ח שאותו הוא שואל בכל שאלה) חסידי ותומך במומעד שרץ מטעם אגודה. מצד אחד יש מודעות בשם גדולי ישראל לטאים וספרדים להצביע למעומד שמטעמם אולם רבו החסידי מורה להצביע למועמד החסידי שהפעם הולכים בנפרד.
מה צריך לעשות במקרה כזה
המקרה אמתית ואני מבקש ליתייחס לגוף השאלה ולא לסובב.

[כלפי ליא]

כיון שהשאלה היא ציבורית וזה נוגע לציבור, ולא דבר אישי ופרטי, לכן הוא צריך לנהוג כפי רבני הציבור אליו הוא משתייך.
בשאלות פרטיות הוא יכול לקבוע לעצמו רב מכל סוג שהוא, אבל כל עוד הוא שייך לקהילה שיש להם רב המורה את דרכם, הרי שבכל הנוגע לנידון השייך לקהילה, הוא צריך לנהוג כפי הוראת רב הקהילה אליה הוא משתייך.
השאלה היא כמובן בדיוק בדוגמה ההפוכה וכדי לסבר האוזן אביא גם דוגמה זו. חסיד ויז'ניץ בכל הנוגע לקהילת ויז'ניץ חייב לשמוע להוראת הרבי, ובנוגע להלכות בשר בחלב שנשאלים בביתו, הוא ישאל את הרב האישי שלו, בלי קשר לקהילה אליה משתייך הרב.

[הפקדתי שומרים]

אני מודיע בראש דברי שהשאלה היא הלכתית גרידא אני מבקש בכל לשון של בקשה לא לגרור את זה לפוליטקה
אדם שמתגורר בעיר שחולקת את קולתיה בין דגל לאגודה והוא משתייך לקהילה הלטאית. אולם רבו (ת"ח שאותו הוא שואל בכל שאלה) חסידי ותומך במומעד שרץ מטעם אגודה. מצד אחד יש מודעות בשם גדולי ישראל לטאים וספרדים להצביע למעומד שמטעמם אולם רבו החסידי מורה להצביע למועמד החסידי שהפעם הולכים בנפרד.
מה צריך לעשות במקרה כזה
המקרה אמתית ואני מבקש ליתייחס לגוף השאלה ולא לסובב.

השאלה מפורסמת וזכורני בודאות שהרב שך או הסטייפלער באיגרות, התיחסו לענין במפורש - ודעתם שחייב להשמע לגדול ולא לרבו המובהק.
מלבד זאת, החלוקה בין הכרעה בשאלה הנוגעת להוראה ובין הכרעה בשאלה של הנהגה ציבורית (ובכלל הרעיון של רב צבורי ורב להוראה) תלויה בפשטות במה דמצינו בהלכה (שו"ע יו"ד סי' רמ"ד ס"י ועיין בש"ך שם סק"ב) שההתיחסות לגדול הדור היא כשל רבו המובהק. כך נקבע לגבי דין קימה, וכן לגבי איסור הוראה בפניו. וממילא בנידו"ז גם אם נניח שנחשב כאן פלוגתא בין שני רבותיו המובהקים (רבו המובהק בפועל ורבו המובהק בדין) מסתבר שההכרעה מתקבלת על פי מי שגדול יותר, כך בפלוגתא הלכתית וכך בפלוגתא הנוגעת לעניני הנהגה. סברה נוספת במה שמצינו (כמש"כ הדברים יצאו מפי רבותינו) חלוקה בין רבו המובהק לגבי הוראה ובין הוראה בעניני הנהגה (גם אם אם נניח שבעניני הוראה אין עדיפות לגדול על פני רבו המובהק) נראה לענ"ד, לדמות למקרה שרבו המובהק חולק עם רב מומחה, וכאן בנידו"ז ש'הגדול' יש לו ידיעה רחבה בעניני הנהגה בשונה מ'רבו המובהק', הרי מלבד מה שהגדול נחשב לרבו המובהק הוא גם 'מומחה' בענין הנז', ועל כן מוטל על התלמיד לקבל הכרעתו. כמובן כ"ז אמור בשאלה הנ"ל שהאיש משתייך למגזר שהגדול עומד בראשה ואילו רבו המובק בהוראה משתייך למגזר אחר. מסתבר שהדברים מפורשים יותר ופשוטים יותר אבל זה מה שעלה לענ"ד.
נ.ב הנפק"מ בין הפירושים..אם הנושא קשור לפורום 'בית המדרש', 'דעת דורות' או 'הלכה ומנהג' ודוק'.

[רוצה לדעת]

אני מודיע בראש דברי שהשאלה היא הלכתית גרידא אני מבקש בכל לשון של בקשה לא לגרור את זה לפוליטקה
אדם שמתגורר בעיר שחולקת את קולתיה בין דגל לאגודה והוא משתייך לקהילה הלטאית. אולם רבו (ת"ח שאותו הוא שואל בכל שאלה) חסידי ותומך במומעד שרץ מטעם אגודה. מצד אחד יש מודעות בשם גדולי ישראל לטאים וספרדים להצביע למעומד שמטעמם אולם רבו החסידי מורה להצביע למועמד החסידי שהפעם הולכים בנפרד.
מה צריך לעשות במקרה כזה
המקרה אמתית ואני מבקש ליתייחס לגוף השאלה ולא לסובב.

השאלה מפורסמת וזכורני בודאות שהרב שך או הסטייפלער באיגרות, התיחסו לענין במפורש - ודעתם שחייב להשמע לגדול ולא לרבו המובהק.
מלבד זאת, החלוקה בין הכרעה בשאלה הנוגעת להוראה ובין הכרעה בשאלה של הנהגה ציבורית (ובכלל הרעיון של רב צבורי ורב להוראה) תלויה בפשטות במה דמצינו בהלכה (שו"ע יו"ד סי' רמ"ד ס"י ועיין בש"ך שם סק"ב) שההתיחסות לגדול הדור היא כשל רבו המובהק. כך נקבע לגבי דין קימה, וכן לגבי איסור הוראה בפניו. וממילא בנידו"ז גם אם נניח שנחשב כאן פלוגתא בין שני רבותיו המובהקים (רבו המובהק בפועל ורבו המובהק בדין) מסתבר שההכרעה מתקבלת על פי מי שגדול יותר, כך בפלוגתא הלכתית וכך בפלוגתא הנוגעת לעניני הנהגה. סברה נוספת במה שמצינו (כמש"כ הדברים יצאו מפי רבותינו) חלוקה בין רבו המובהק לגבי הוראה ובין הוראה בעניני הנהגה (אם אם נניח שבעניני הוראה אין עדיפות לגדול על פני רבו המובהק) נראה לענ"ד, לדמות למקרה שרבו המובהק חולק עם רב מומחה, וכאן בנידו"ז ש'הגדול' יש לו ידיעה רחבה בעניני הנהגה בשונה מ'רבו המובהק', הרי מלבד מה שהגדול נחשב לרבו המובהק הוא גם 'מומחה' בענין הנז', ועל כן מוטל על התלמיד לקבל הכרעתו. כמובן כ"ז אמור בשאלה הנ"ל שהאיש משתייך למגזר שהגדול עומד בראשה ואילו רבו המובק בהוראה משתייך למגזר אחר. מסתבר שהדברים מפורשים יותר ופשוטים יותר אבל זה מה שעלה לענ"ד.

כל מילה פנינה!
ואוסיף עוד את אשר שמעתי מא' מצדיקי הדור שליט"א [ואיני מזכיר שמו שלא לעורר וכו']
שכל רב יהיה איזה צדיק שיהיה בנושא ציבורי הוא חייב לשמוע לקול גדול הדור שבעניני ציבור "כולם" חייבים לשמוע לגדול הדור, באופן שאין דעת הרב הפרטי או האדמו"ר וכו' קיימת במקום שגדול הדור קבע כך, ודי בזה.

[נבשר]

[quote="הפקדתי שומרים"
השאלה מפורסמת וזכורני בודאות שהרב שך או הסטייפלער באיגרות, התיחסו לענין במפורש - ודעתם שחייב להשמע לגדול ולא לרבו המובהק.
מלבד זאת, החלוקה בין הכרעה בשאלה הנוגעת להוראה ובין הכרעה בשאלה של הנהגה ציבורית (ובכלל הרעיון של רב צבורי ורב להוראה) תלויה בפשטות במה דמצינו בהלכה (שו"ע יו"ד סי' רמ"ד ס"י ועיין בש"ך שם סק"ב) שההתיחסות לגדול הדור היא כשל רבו המובהק. כך נקבע לגבי דין קימה, וכן לגבי איסור הוראה בפניו. וממילא בנידו"ז גם אם נניח שנחשב כאן פלוגתא בין שני רבותיו המובהקים (רבו המובהק בפועל ורבו המובהק בדין) מסתבר שההכרעה מתקבלת על פי מי שגדול יותר, כך בפלוגתא הלכתית וכך בפלוגתא הנוגעת לעניני הנהגה. סברה נוספת במה שמצינו (כמש"כ הדברים יצאו מפי רבותינו) חלוקה בין רבו המובהק לגבי הוראה ובין הוראה בעניני הנהגה (גם אם אם נניח שבעניני הוראה אין עדיפות לגדול על פני רבו המובהק) נראה לענ"ד, לדמות למקרה שרבו המובהק חולק עם רב מומחה, וכאן בנידו"ז ש'הגדול' יש לו ידיעה רחבה בעניני הנהגה בשונה מ'רבו המובהק', הרי מלבד מה שהגדול נחשב לרבו המובהק הוא גם 'מומחה' בענין הנז', ועל כן מוטל על התלמיד לקבל הכרעתו. כמובן כ"ז אמור בשאלה הנ"ל שהאיש משתייך למגזר שהגדול עומד בראשה ואילו רבו המובק בהוראה משתייך למגזר אחר. מסתבר שהדברים מפורשים יותר ופשוטים יותר אבל זה מה שעלה לענ"ד.
נ.ב הנפק"מ בין הפירושים..אם הנושא קשור לפורום 'בית המדרש', 'דעת דורות' או 'הלכה ומנהג' ודוק'.[/quote]
אינני בא לקרר אתכם, אבל ראיתי בספר של הגרב"צ קוק על הל' אבלות, שלפי זכרוני דעת הגריש"א שאין לקרוע על גדול הדור, שאין דין רבו מובהק בזמנינו, מקוה שלא טעיתי ובלבלתי, או שדן בזה, אם מישהו יוכל להעלות את הענין למען הסר ספק, זה יהי לתועלת. לספר קוראים ציוני הלכה - אבילות.

[יעבץ]

אני מודיע בראש דברי שהשאלה היא הלכתית גרידא אני מבקש בכל לשון של בקשה לא לגרור את זה לפוליטקה
אדם שמתגורר בעיר שחולקת את קולתיה בין דגל לאגודה והוא משתייך לקהילה הלטאית. אולם רבו (ת"ח שאותו הוא שואל בכל שאלה) חסידי ותומך במומעד שרץ מטעם אגודה. מצד אחד יש מודעות בשם גדולי ישראל לטאים וספרדים להצביע למעומד שמטעמם אולם רבו החסידי מורה להצביע למועמד החסידי שהפעם הולכים בנפרד.
מה צריך לעשות במקרה כזה
המקרה אמתית ואני מבקש ליתייחס לגוף השאלה ולא לסובב.

כרצונו.

[עמוס חדד]

ישנם רבנים להנהגה, ישנם רבנים לברכה, וישנם רבנים להלכה, חובה עלינו לדעת את ההבדל!

[הפקדתי שומרים]

אינני בא לקרר אתכם, אבל ראיתי בספר של הגרב"צ קוק על הל' אבלות, שלפי זכרוני דעת הגריש"א שאין לקרוע על גדול הדור, שאין דין רבו מובהק בזמנינו, מקוה שלא טעיתי ובלבלתי, או שדן בזה, אם מישהו יוכל להעלות את הענין למען הסר ספק, זה יהי לתועלת. לספר קוראים ציוני אבילות כמדומה.

אם אכן כך, לפו"ר ייתכן טעמו על פי מש"כ הרמ"א (יו"ד סי' ש"מ ס"ז) שנוהגין להקל ולא קורעין אלא על רבו או שיודעין משמועותיו שחידש עיי"ש. וכ"ז לענין קריעה, שאם לא קיבל תורה מפיו ממש אינו מרגיש צער ואינו בכלל שמועה רעה לו וע"כ לא חייב בקריעה, והיינו שאנו דנים (גבי קריעה) ביחס של האדם לגדול, אבל כשאנו דנים במעמדו של הגדול כמו לענין קימה והוראה בפניו, בזה מסתבר שנחשב הגדול מפני גדולתו כרבו המובהק. (אולם אם טעמו עפ"ד הש"ך בשם האגודה שם ס"ק יז שבזמנינו אין דין ת"ח עיי"ש ולפ"ז ברבו המובהק קורע רק משום שלמדו תורה ורוב חכמתו ממנו וכמו שכתב השו"ע שם סעיף ח' הרי שאין חילוק בין קריעה לשאר הענינים וי"ל) ויש לדון וכ"ז לפלפולא, וצריך לראות את הדברים במקורם.
וראה מש"כ הרב שך (מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' פ"ד) "כאו"א צריך להתנהג לפי המסורת שלו מההורים ואל ישנה ממנהג ההורים ובאם יש מחלוקת בהלכה שאין בזה מסורת האבות יש לנהוג כפי שפוסק הגדול בתורה יותר וזה אפשר לדעת מי הוא הגדול ביותר כמו כאן בארץ יש להתנהג בהרבה דברים על מה שיש פסקי החזו"א זצ"ל ע"כ. ואולי יש לחלק בנידו"ד.

[נבשר]

כדרכו שם הביא הרבה סברות וציונים, אינני זוכר אבל כדאי לראות בפנים, אולי מישהו יכול להעלות את זה. לפי זכרוני נראה לי הגדר שאמר שם ברבו מובהק שהעמידו על הרגליים, או שלמדו הדרך בלימוד התורה, וא"כ גדול הדור ל"ש לזה, אבל איני רוצה להטעות ולשטות, א"כ כל דבריי כעורבא פרח, אבל שידעו שיש נידון בזה.

[ברל]

האמת שיצאתי והסתכלתי וראיתי שעיקר ענינים של גדולי הדור הוא שיש בזה קידוש ה' בהצבעה לרשימה החרדית. וכאן הבן שואל האם גם כאן יהיה אותו דבר? הרי סוף כל סוף הקידוש ה' נשאר

[הפקדתי שומרים]

האמת שיצאתי והסתכלתי וראיתי שעיקר ענינים של גדולי הדור הוא שיש בזה קידוש ה' בהצבעה לרשימה החרדית. וכאן הבן שואל האם גם כאן יהיה אותו דבר? הרי סוף כל סוף הקידוש ה' נשאר

אליבא דרב מובהק דל"י, גם ברשימתו יש קידוש ה' לא?

[ברל]

אליבא דרב מובהק דל"י, גם ברשימתו יש קידוש ה' לא?

לא ירדתילסוף דעתך.

[הפקדתי שומרים]

אליבא דרב מובהק דל"י, גם ברשימתו יש קידוש ה' לא?

לא ירדתילסוף דעתך.

ואם תרצה עוד, כשרבו המובהק נמנה על חוגי הקנאים שההצבעה היא חילול ה'?
אם כל אחד ילך אחרי רבו המובהק בניגוד לגדולי הדור בטענה שזה וזה קידוש ה', בשני המקרים שמניתי לך איך ינהג? ואם באת לחלק בין רב דל"י או חרדי עם השקפות אחרות, לרב חרדי אותנטי, מהו אותנטי ומה הוא לא אותנטי? ועל כן מוכרח ש"המדד" לקידוש ה' הוא דעת גדולים ממש. זאת סוף דעתי הפשוטה.

[דרומאי]

אני מודיע בראש דברי שהשאלה היא הלכתית גרידא אני מבקש בכל לשון של בקשה לא לגרור את זה לפוליטקה
אדם שמתגורר בעיר שחולקת את קולתיה בין דגל לאגודה והוא משתייך לקהילה הלטאית. אולם רבו (ת"ח שאותו הוא שואל בכל שאלה) חסידי ותומך במומעד שרץ מטעם אגודה. מצד אחד יש מודעות בשם גדולי ישראל לטאים וספרדים להצביע למעומד שמטעמם אולם רבו החסידי מורה להצביע למועמד החסידי שהפעם הולכים בנפרד.
מה צריך לעשות במקרה כזה
המקרה אמתית ואני מבקש ליתייחס לגוף השאלה ולא לסובב.

במקרה המדובר אין שייך 'הוראה', אלא מדובר במפלגות- ועל כל אחד להצביע לפי השתייכותו הקהילתית, וכיון שהוא משתייך לקהילה הליטאית עליו להצביע לקהילה הליטאית. אולם אם רבו סובר שיש סיבה אמיתית- השקפתית או הלכתית- לא להצביע לקהילה הליטאית, חייב לשמוע לרבו. כן נלענ''ד.
ופעמים שיש לדון גם מצד כבוד רבו אם המפלגה של רבו תזכה לקולות מועטים, אולם זה רק בגוונא שרבו עומד בתור אחד מראשי המפלגה.

[דרומאי]

ועוד נראה ששאלה זו עצמה צריך לשאול לרבו!

[משכנות יעקב]

דברי הרב דרומאי פשוטים, וצריך לכותבם בכל בית ליד האמה על אמה.
הלא הגדר של מהי שאלה ציבורית ומהם הלכות רבו אינו שחור ולבן
וכל מקרה יכול להיותשונה
ומי שיורה לו בגדרי אלו, ויורה לו מיהו הגדול, כל זה הוא רבו.

[אחד התלמידים]

אני מודיע בראש דברי שהשאלה היא הלכתית גרידא אני מבקש בכל לשון של בקשה לא לגרור את זה לפוליטקה
אדם שמתגורר בעיר שחולקת את קולתיה בין דגל לאגודה והוא משתייך לקהילה הלטאית. אולם רבו (ת"ח שאותו הוא שואל בכל שאלה) חסידי ותומך במומעד שרץ מטעם אגודה. מצד אחד יש מודעות בשם גדולי ישראל לטאים וספרדים להצביע למעומד שמטעמם אולם רבו החסידי מורה להצביע למועמד החסידי שהפעם הולכים בנפרד.
מה צריך לעשות במקרה כזה
המקרה אמתית ואני מבקש ליתייחס לגוף השאלה ולא לסובב.

לא ברור שמוראה הוראה שהוא נוהג שלאול אותו שאלות נקרא רבו כלל. הרי היום יש בכל שכונה מו"צים שאינם פוסקים כלל. אולי בדברים קטנים הם יפסקו, אבל בעיקר הם למדו ההלכות ויודעים מה שהרבנים הגדולים פסקו. ובכל שאלה רציני ממש הם לא יפסקו בעצמם אלא יעבירו אותו לגדולי הפסוקים בדור. קשה לומר דבשביל שאחד נוהג לשאול מו"ץ כזה משום שהוא יודע כל הפסקים, שנחשב שהוא רבו.
בפרט כשהוא אינו מקבל הוראות המו"ץ בדברים שיש לו משנה סדורה. הרי הוא לא נהפך לחסידי למרות שהוא שואל מוראה הוראה חסידי. ע"כ שהוא לא קיבל אותו לרבו, אלא בדברים מסוימים שהוא לא למד לתכליתו והמו"ץ כן למד הוא שואל אותו מה פסק ההלכה. אבל הוא לא קיבל אותו להכריע עבורו בדברים שיש לו ממי לקבל.

[בן של רב]

יש משהו מאוד פשוט שלצערי לא דנים בו כלל
האם גדולי הדור עצמם אומרים להצביע כך וכך - רק כי צריך לשמוע לגדולי הדור?
ודאי שלא!
אלא שלאחר שהוברר להם שהדרך הכי טובה במציאות להציל את התורה הקדושה מידי המזלזלים והדורסים והמוחקים והמשמיצים אותה -
היא לדחוק את רגלי הרשעים ע''י נציג פלוני שמנסיונם ומהבירורים שעשו הוא הכי מתאים ולא באלמוני שיש לו מעלות וחסרונות אחרים שבסה''כ יצליח פחות
לאור זאת הם תובעים מאיתנו את החיוב הפשוט שהבטחנו ובאנו בברית בהר גריזים והר עיבל לקיים את ברוך אשר יקים ולהזהר מארור אשר לא יקים
וכמובן שיש להם שיקולים רחבים של בריתות שונות ושל שלום וכבוד התורה ועוד...
אבל תכל'ס - כל המצוה לשמוע להם היא רק שלב שני ומשני כי קודם כל אנו יהודים
ויהודי שמתבונן יודע שאין שום נושא בפוליטיקה שאינו שאלה הלכתית או השקפתית או מוסרית
וזו ממש הכרעה לגבי רבים
ומצוה לפרסם בלי לה''ר שאכן יש לחדד שהכל הכל שאלה הלכתית וכדו'

[יוספזון]

לא הבנתי, מי עשה החלוקה הזאת, שיש שאלות השייכים לרבו מובהק, ויש לגדול הדור? איה המקור לזה? מי החליט לעשות את ההבדל הזאת?
הבה נתקדם צעד אחד יותר, מי נכנס בגדר של 'גדול הדור' ומי בגדר רבו מובהק?
אני מתנצל שאני נכנס לפרטים, אבל להבנת הדברים חייבים להכנס לזה.
שאל לאגודאי מי 'גדול הדור', כל אחד יענה על רבו. שאל ללטאי אחד יענה הגר"ח והגריג"א והשני יענה הגרב"ש והגר"צ פרידמן. תשאל לספרדי אחד יענה הגר"ש כהן והשני הגר"מ מזוז. תשאל לבני קהילות העדה"ח תשמעו שהגאב"ד והראב"ד הם גדולי הדור.
ועכשיו נגולל את ההסטוריה. טרם הקמת אגודת ישראל, איך היו נוהגים במקרים ציבוריים? האם לא כל רב החליט על עירו ומקומו? הבה וניקח לדוגמא את המחלוקת בין ש"ס סלויטא לש"ס וילנא, כל גדול חיווה את דעתו, ולא היה מושג שאם הגר"ע אייגר פסק כך צריך לנהוג והיו רבים שחלקו עליו ועל שאר הגדולים.
ברצוני אחת ולתמיד להבין את הדברים.
כמובן וכמובן, לא להגרר לפוליטיקה, אלא תשובה הלכתית לגופו של ענין, כמתאים לפורום תורני.

[זקן ויושב בישיבה]

לפני כמה שנים התפרסם מכתב של הגאון רבי שלמה אריאלי שליט"א ששם הגדיר בחריפות שאין כזאת יצירה בפני עצמה של 'גדולים' אלא הכל הוא מושג של תלמיד חכם בסדר גודל וכו'.

[ברל]

לפני כמה שנים התפרסם מכתב של הגאון רבי שלמה אריאלי שליט"א ששם הגדיר בחריפות שאין כזאת יצירה בפני עצמה של 'גדולים' אלא הכל הוא מושג של תלמיד חכם בסדר גודל וכו'.

תסביר קצת לא צמש הבנתי

[סופר]

דברי @יוספזון הם ממש דברים של טעם, השאלה היתה על יהודי שיש לו רב פרטי שהוא מתייחס אליו כמורו ורבו, וכעת לפני הבחירות הוא שואל אותו האם לנהוג כדעת גדולי הדור פלוני, או כגדולי הדור פלוני, והוא פוסקלו שינהג כדרך אחד. מה קשר אם הוא ליטאי או חסידי, האם הגר,ח קנייבסקי יכול לכפות על כל מי שבשם ליטאי יכונה שיקבל אוו כגדול הדור ??
אמת שלא כל אדם יכול לבוא לפני הבחירותולשאול כל רב העולה על רוחו איך לנהוג, אלא עליו לציית כדעת הגדולים שהקהילה שלו סר למרותו, אבל אחד שהוא נוהג על פי כל פסיקותיו כמו רב פלוני, במה זה מתבטא שהוא כפוף לדעת גדול הדור פלוני, בגלל שהוא הולך עם חליפה קצרה ? או בגלל שהוא נוהג בדברים מסויימים כדעת החזון איש. ?

[זקן ויושב בישיבה]

לפני כמה שנים התפרסם מכתב של הגאון רבי שלמה אריאלי שליט"א ששם הגדיר בחריפות שאין כזאת יצירה בפני עצמה של 'גדולים' אלא הכל הוא מושג של תלמיד חכם בסדר גודל וכו'.

תסביר קצת לא צמש הבנתי

ישנו מושג שיא שנקרא תלמיד חכם וכיו"ב יש אחד שהוא תלמיד חכם 100 יש אחד שהוא 90 יש אחד שהוא 80 וכו' המושג אדם גדול הוא לא איזה מהות עלומה ושמימית כמו שיש שמנסים להשתמש בה, אלא יש ת"ח בשיעור מסויים ויש אחד יותר גדול ואחד יותר קטן וכו' וכו'.

[מלמד להועיל]

לא הבנתי, מי עשה החלוקה הזאת, שיש שאלות השייכים לרבו מובהק, ויש לגדול הדור? איה המקור לזה? מי החליט לעשות את ההבדל הזאת?
הבה נתקדם צעד אחד יותר, מי נכנס בגדר של 'גדול הדור' ומי בגדר רבו מובהק?
אני מתנצל שאני נכנס לפרטים, אבל להבנת הדברים חייבים להכנס לזה.
שאל לאגודאי מי 'גדול הדור', כל אחד יענה על רבו. שאל ללטאי אחד יענה הגר"ח והגריג"א והשני יענה הגרב"ש והגר"צ פרידמן. תשאל לספרדי אחד יענה הגר"ש כהן והשני הגר"מ מזוז. תשאל לבני קהילות העדה"ח תשמעו שהגאב"ד והראב"ד הם גדולי הדור.
ועכשיו נגולל את ההסטוריה. טרם הקמת אגודת ישראל, איך היו נוהגים במקרים ציבוריים? האם לא כל רב החליט על עירו ומקומו? הבה וניקח לדוגמא את המחלוקת בין ש"ס סלויטא לש"ס וילנא, כל גדול חיווה את דעתו, ולא היה מושג שאם הגר"ע אייגר פסק כך צריך לנהוג והיו רבים שחלקו עליו ועל שאר הגדולים.
ברצוני אחת ולתמיד להבין את הדברים.
כמובן וכמובן, לא להגרר לפוליטיקה, אלא תשובה הלכתית לגופו של ענין, כמתאים לפורום תורני.

אני ממש לא בטוח שאתה צודק כי לאורך כל הדורות תראה בספרי השות שהרבה פעמים גדולי הדור נוזפים קשות ברבנים "מקומיים" גם אם גדולים המה אם לדעתם טעו בהוראה, ולא השאירו את זה כסברא שכל אחד יעשה כשער עירו
וחוץ מזה שהרי לדידן פסק הרמא שגדול הדור יש לו דין רבו מובהק, אז אתה יכול לטעון שכל אחד מפרש את המושג 'גדול הדור 'באופן אחר, אבל עד כמה שבן אדם מודה שפלוני הוא גדול הדור ואף על פי רבו שתמיד נשאל על ידו סובר אחרת, מי אמר שצריך ללכת אחרי רבו אחר שגם לגדול הדור יש דין של רבו מובהק