מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

נושאים שונים

צפניאל
הודעות: 56
הצטרף: 13 אוקטובר 2021, 10:12
נתן תודה: 56 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

שליחה על ידי צפניאל » 23 יוני 2022, 13:03

מבקש אמת כתב:
23 יוני 2022, 02:10
צפניאל כתב:
22 יוני 2022, 23:02
מבקש אמת כתב:
20 יוני 2022, 02:00
נ.ב. ומעשה רב שמעתי מיהודי מחזיק תורה גדול שלמד בכולל אחר חתונתו עד שהגיע למצב דחוק מאד מבחינה כלכלית, והוצרך לעזוב את הלימוד ולהכנס לעסקים, וב"ה הצליח מאד בעסקיו ונתעשר, ורצה לעזוב את עסקיו ולחזור לכולל. אך כשהתייעץ עם הגרא"מ שך, אמר לו שאסור לו לעשות כן, משום שאחר שהצליח בעסקיו הרי מוכח מזה שמשמים ייעדוהו להיות מחזיק תורה, ואם יעזוב זאת נמצא מועל בתפקידו. (באמת כך עשה והצליח להחזיק הרבה תלמידי חכמים חשובים במשך שנים רבות, ועכ"ז השקיע הרבה זמן בעסק התורה בכל עת שיכל, והיום שהגיע לגיל מבוגר מקדיש עיקר עיתותיו לת"ת, וזכה גם לכתר תורה וגם להחזקת תורה). 
ומעשה דומה שמעתי מיהודי אחר העוסק בגמילות חסדים שהגרש"ז אויערבאך הורה לו לעזוב את הכולל ולהתמקד בחסד משום שראה שמוכשר לזה, ואמר לו שזהו תפקידו הניתן לו משמים.

להד"ם, הרב שך מעולם לא הורה כן.

בספר שדה צופים של רש"ד פרידמן מארה"ב מביא באחת ההקדמות ששמע מר' מאיר צבי ברגמן חתנו של הרב שך,
שהיה עובדא כעין זה, שגביר אחד החליט לחסל את עסקיו ולהתמסר רק לתורה, ואחד מראשי הישיבות בארה"ב אמר לו שאסור לו לעשות כן,
הלך הגביר ושאל את הרב שך,
ענה לו הרב שך, דע לך שהראש-ישיבה הנ"ל חושב רק על טובת עצמו, הוא פשוט מפחד שתפסיק לתמוך בו אם תחסל את עסקיך, ולכן הוא מייעץ לך כך,
אל תשמע לו ועזוב את כל העסקים ותתמסר ללימוד כל היום.

אציין רק שאני יודע גם מי הפיץ סיפור זה בשם הרב שך, ומדוע, ואכ"מ.

אינני יודע מי הפיץ סיפורים, אני רק יודע ששמעתי את הסיפור מהיהודי בעצמו!

אם כבר אני לא מאמין לסיפור שהבאת, בפרט שהרש"ד פרידמן עצמו למרות שמקדיש חלק גדול מזמנו ללימוד תורה והוא באמת תלמיד חכם - הוא גם מקדיש זמן לעסקים ותומך תורה, ולא עזב את כל עסקיו, כך שהוא בעצמו לא מתנהג ע"פ מעשה זה... 
זה גם לא הגיוני בעליל, האם הרב שך היה אומר לשבט זבולון להפסיק לעסוק במסחר וללמוד כמו יששכר? 
מסתבר שהיו שם פרטים אחרים, כגון שהגביר באמת לא רצה להמשיך לעסוק בעסקים והשאלה היתה האם מותר לו לעזוב את עסקיו, או שההוראה היתה למעט את העסקים ולא לחסלם לגמרי, וכיו"ב.
הקשב,
אם אתה כן מאמין או לא מאמין, זה בכלל לא מעניין אותי,
זה ענין פרטי שלך.

דבר אחד ברור [לכל מי שאוחז בחזקה בשיטת הנפה"ח שער ד'],
אין, ולא קיים, דבר גבוה יותר מעסק התורה.
ה"זבולון" הוא לא "תפקיד"
ה"זבולון" הוא "מציאות",
מציאות שאומרת, אם אתה לא לומד, אז לפחות תחזיק לומדי תורה.

לא מצאנו ברמב"ם ובשו"ע איזה דין להיות "זבולון",
אבל כן, כן מצאנו ברמב"ם בהל' ת"ת חיוב גמור להיות "יששכר".
"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר וכו'".

אין חיוב להיות גביר שמחזיק תלמידי חכמים,
אבל יש חיוב לעסוק בתורה יומם ולילה.

פשוט אם כך, שהחיוב של עסק התורה,
קודם לחיוב של להיות מחזיק תורה.

מעולם לא ראינו "מחזיק תורה" שזכה להתקדש בקדושת התורה,
מעולם לא ראינו "מחזיק תורה" שנעשה "אדם גדול" שנהנין ממנו עצה ותושיה - כמו ת"ח העמל בתורה.
נכון, שכרו יהיה שוה לשל עמלי התורה, אך להתקדש בקדושת התורה בלי עסק התורה, לא שייך.

הפקפוק והטשטוש, בערך נעלה זה של עסק התורה, מול החזקת התורה,
מגיע לדעתי ממקום מאוד לא טוב...


ואסתפק לע"ע אך בזה.
  
 


מבקש אמת
הודעות: 5564
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 624 פעמים
קיבל תודה: 2791 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

שליחה על ידי מבקש אמת » 23 יוני 2022, 18:08

צפניאל כתב:
23 יוני 2022, 13:03
מבקש אמת כתב:
23 יוני 2022, 02:10
צפניאל כתב:
22 יוני 2022, 23:02


להד"ם, הרב שך מעולם לא הורה כן.

בספר שדה צופים של רש"ד פרידמן מארה"ב מביא באחת ההקדמות ששמע מר' מאיר צבי ברגמן חתנו של הרב שך,
שהיה עובדא כעין זה, שגביר אחד החליט לחסל את עסקיו ולהתמסר רק לתורה, ואחד מראשי הישיבות בארה"ב אמר לו שאסור לו לעשות כן,
הלך הגביר ושאל את הרב שך,
ענה לו הרב שך, דע לך שהראש-ישיבה הנ"ל חושב רק על טובת עצמו, הוא פשוט מפחד שתפסיק לתמוך בו אם תחסל את עסקיך, ולכן הוא מייעץ לך כך,
אל תשמע לו ועזוב את כל העסקים ותתמסר ללימוד כל היום.

אציין רק שאני יודע גם מי הפיץ סיפור זה בשם הרב שך, ומדוע, ואכ"מ.

אינני יודע מי הפיץ סיפורים, אני רק יודע ששמעתי את הסיפור מהיהודי בעצמו!

אם כבר אני לא מאמין לסיפור שהבאת, בפרט שהרש"ד פרידמן עצמו למרות שמקדיש חלק גדול מזמנו ללימוד תורה והוא באמת תלמיד חכם - הוא גם מקדיש זמן לעסקים ותומך תורה, ולא עזב את כל עסקיו, כך שהוא בעצמו לא מתנהג ע"פ מעשה זה... 
זה גם לא הגיוני בעליל, האם הרב שך היה אומר לשבט זבולון להפסיק לעסוק במסחר וללמוד כמו יששכר? 
מסתבר שהיו שם פרטים אחרים, כגון שהגביר באמת לא רצה להמשיך לעסוק בעסקים והשאלה היתה האם מותר לו לעזוב את עסקיו, או שההוראה היתה למעט את העסקים ולא לחסלם לגמרי, וכיו"ב.
הקשב,
אם אתה כן מאמין או לא מאמין, זה בכלל לא מעניין אותי,
זה ענין פרטי שלך.

דבר אחד ברור [לכל מי שאוחז בחזקה בשיטת הנפה"ח שער ד'],
אין, ולא קיים, דבר גבוה יותר מעסק התורה.
מאחר ובהרבה מקורות בחז"ל מבואר להדיא לא כך, והבאתי מדברי הר"ן שחולק עליך בפירוש, הרי שאם אתה באמת מעוניין לדעת מה התורה אומרת על נושא זה (ולא מה חוג מסויים בכלל ישראל חושב), אני ממליץ שתרפה מעט מאחיזתך החזקה בנפש החיים ותרחיב את מעגל מקורותיך, ואז תגלה שהנושא הזה לא כזה ברור כמו שלימדו אותך בישיבה קטנה...
צפניאל כתב:
23 יוני 2022, 13:03
ה"זבולון" הוא לא "תפקיד"
ה"זבולון" הוא "מציאות",
מציאות שאומרת, אם אתה לא לומד, אז לפחות תחזיק לומדי תורה.
בהינף מקלדת מחקת את התפקיד של י"א שבטי ישראל והחלטת ברוב טובך להעניקו אך ורק לשבטי יששכר ולוי?
צפניאל כתב:
23 יוני 2022, 13:03
לא מצאנו ברמב"ם ובשו"ע איזה דין להיות "זבולון",
אבל כן, כן מצאנו ברמב"ם בהל' ת"ת חיוב גמור להיות "יששכר".
"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר וכו'".
איפה מצאת כאן חיוב להיות 'יששכר'? יש כאן חיוב של קביעת עיתים לתורה המוטל על כל שבטי ישראל, ללא קשר ליששכר כלל וכלל.
צפניאל כתב:
23 יוני 2022, 13:03
אין חיוב להיות גביר שמחזיק תלמידי חכמים,
אבל יש חיוב לעסוק בתורה יומם ולילה.

פשוט אם כך, שהחיוב של עסק התורה,
קודם לחיוב של להיות מחזיק תורה.
האם חיוב הגברים ללמוד תורה קודם לחיוב הנשים לגדל ילדים ולסייע לבעליהן?
זו הסתכלות מוטעית לחלוטין. יש כאן חיוב אחד בלבד, והוא להמשיך את קיום התורה בכלל ישראל. וכל אחד תורם את חלקו לזה בצורה אחרת: יש שלומדים תורה בעצמם, יש שמלמדים לאחרים, יש שתומכים בלומדי התורה, יש שמגדלים ילדים לתורה, וכן ע"ז הדרך.
משל למה הדבר דומה? למי שיאמר שנסיעת המכונית קודמת לרכישת דלק. הלא לגיחוך יחשב, שהרי בלי דלק לא יכולה המכונית ליסוע. הנהיגה והדלק שותפים יחד בהבאת האדם אל מחוז חפצו.
צפניאל כתב:
23 יוני 2022, 13:03
מעולם לא ראינו "מחזיק תורה" שזכה להתקדש בקדושת התורה,
מעולם לא ראינו "מחזיק תורה" שנעשה "אדם גדול" שנהנין ממנו עצה ותושיה - כמו ת"ח העמל בתורה.
נכון, שכרו יהיה שוה לשל עמלי התורה, אך להתקדש בקדושת התורה בלי עסק התורה, לא שייך.
זה נכון ללא ספק, ואז מה?
צפניאל כתב:
23 יוני 2022, 13:03
הפקפוק והטשטוש, בערך נעלה זה של עסק התורה, מול החזקת התורה,
מגיע לדעתי ממקום מאוד לא טוב...
כאמור לעיל, זו צורת מוטעית להציג את הדברים. אין כאן ערך של עסק התורה מול ערך של החזקת התורה! יש כאן רק ערך אחד, שהוא עסק התורה, והחזקת התורה היא דרך להשתתף בערך זה.
 


אין חכמה
הודעות: 3353
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 361 פעמים
קיבל תודה: 776 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

שליחה על ידי אין חכמה » 23 יוני 2022, 19:50

מבקש אמת כתב:
23 יוני 2022, 02:11
אין חכמה כתב:
22 יוני 2022, 20:51
מבקש אמת כתב:
21 יוני 2022, 19:36

למה נתן לנו הבורא ליצור את הגמול ולא עשה זאת בעצמו? 

כי הוא רוצה שניצור זאת בעצמנו. אם הוא נותן למישהו מכונת ייצור משוכללת, נמצא שהוא לא מייצר בעצמו אלא 20% מהמוצר, והמכונה ייצרה 80%. אם כן, למה זה יקבל שכר על כל המוצר?
איני מבין מדוע אתה חוזר כל העת על משל המכונה
העוסק בתורה עמל בדבר אחר לחלוטין ממה שעמל חברו בנתינת כספו 
הם לא קיבלו מכונה אחרת, אלא חומר גלם אחר

אדייק את המשל
שני אנשים באו לפני, לאחד נתתי זהב ע"מ שיצור גביע עם פיתוחים נהדרים ,הגביע יהא שייך לו, לאחד שיודע אני בו שאינו מוכשר לזה כ"כ נתתי אבן שיש שיסתתה, גם כאן האבן תהיה שלו , אם יתעקש במיוחד ויבקש מאד אתן לו זהב ליצור גביע, כמובן שיהא לו יותר מאם היה מסתת האבן, אבל זו אינה הדרך הרגילה, ובכ"מ לא יגיע למי שמוכשר לכך ויהא לו גביע פחות
טיעון לא מובן, הרי הקב"ה הוא זה שנתן לו גם את הכשרון, וכי למה יתן שכר על כשרון?

מה לא מובן?
השכר אינו על הכשרון , אלא על מה שפועל בעזרתו, בעל כשרון פועל דברים אחרים ממי שאינו 
אם השאלה למה הוא נתן לו כשרון ולאחר לא
זו אינה שאלה


שניאור
הודעות: 2485
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 4041 פעמים
קיבל תודה: 2039 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

שליחה על ידי שניאור » 23 יוני 2022, 20:06

שליו כתב:
16 יוני 2022, 23:07
ידוע ומפורסם [אוה"ח הק' פרשת בלק, שמירת הלשון שער התורה פ"ו ועוד הרבה], שמחזיק ידי לומדי התורה מלמדים אותו את התורה שנלמדה בזכותו, וכן שחולק עמו בשכר, ותמיד היה לי פשוט וברור שלמרות זאת יהיה הבדל בין הלומד התורה למחזיק תורה, כי סו"ס הלומד הוא זה שהתייגע בתורה, והוא זה שטיהר את גופו ונפשו בתורה, משא"כ המחזיק תורה שכל כולו שקוע בעוה"ז, אמנם שכרו יהיה רב אך ודאי שלא יוכל להתענג בעינוגים שיהיה לת"ח, משום שבשבילם צריך לזכך את הגוף והנפש, אך ראיתי באגרות משה שכתב [יו"ד ח"ד סי' ל"ז ס"ק ט"ז] בזה"ל: וכן מה שהביא מברכות דף ל"ד ע"ב ואיתא זה גם בסנהדרין דף צ"ט ע"א, דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה. פשוט שגם מי שהתנה עמו להיות שותפין, שהוא שכר זבולון, נמי עין לא ראתה. דכיוון דנחשב לו כלומד בעצמו כדכתב הטור, הוא כלומד בעצמו ממש כפשטות הלשון בלא גוזמאות. ולא מצינו כלל בספרי הפוסקים שיכתבו גוזמאות, אלא הוא ודאי פשוט שלהטור והרמ"א והש"ך - שכן פסקינן ונהגינן בכל המקומות שלנו שנחשבין מבני אשכנז וצרפת - הוא כפשוטו, שגם השותף זבולון ג"כ הוא כישכר הלומד תורה, ששכרו עין לא ראתה. ומה שא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הוא רק למהנה לת"ח - שעוזרו ומהנהו, כמשיא בתו לת"ח, וכמהנה ת"ח מנכסיו שודאי הוא רק במקצת. ע"כ דבריו, ושאלתי היא, היתכן כדבר הזה, וכי נאמר למישהו שאינו מצליח בילמודו כ"כ, מה לך להתייגע בתורה, צא לעבוד והחזק ידי לומדי התורה ותזכה להיות כמותם בדיוק, ואולי אף יותר, כי אם ילמד בעצמו הרי שהוא ישיג את מה שהוא ישיג ויגיע להיכן שיגיע אבל כשהוא מחזיק תורה הוא יכול להחזיק כמה וכמה ת"ח, ושכרו יוכפל לאין שיעור.
והאמת היא שכבר נתקלתי לאחרונה בפרסומת ללמוד את כל חולין בשלש דקות, ע"י החזקה של כולל אברכים שלומדים חולין, 
אשמח אם יש מישהו שיכול להאיר את עיני בזה.
כנראה שמע"כ לא זכה אף פעם לדבר עם מחזיק תורה, אם היית מדבר פעם עם מחזיק תורה אמיתי [לא כאלו שעושים כן בשביל פרסומת או כבוד וכדו'], והיית שומע איזה נסיון עצום זה לקחת כסף שלך ולתת אותו למישהו אחר סתם כך כי הוא יושב ולומד [לא כי הוא 'אדם גדול' או 'חבר מועצת' או 'אדמו"ר' וכדו'], לא היית מדבר כך, אני מבטיח לך.
שמעתי מכמה וכמה מנהלי מוסדות/עסקנים שנס יש לנו שעשירים אוהבים כבוד, לולא התאווה המשונה הזאת [שאין לה הסבר, איזה מין כבוד זה כשאתה בעצמך יודע שכולם יודעים שמכבדים אותך רק בגלל שנתת כסף, ולא בגלל איזו אישיות מיוחדת שיש לך], לא היו מצליחים להוציא כסף מעשירים, שהרי הנסיון שלהם לתת כסף הוא גדול משלנו, קודם כל, כתוב בחז"ל מיש שיש לו מנה רוצה מאתיים [הרי שחסר לו יותר ממה שחסר למי שאין לו], שנית, בכל אלף דולר/שקל שהוא נותן, הוא מרגיש שהוא נותן הרבה יותר מזה, שהרי מהכסף הזה הוא היה יכול להרוויח הרבה.
 


מבקש אמת
הודעות: 5564
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 624 פעמים
קיבל תודה: 2791 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

שליחה על ידי מבקש אמת » 24 יוני 2022, 02:24

אין חכמה כתב:
23 יוני 2022, 19:50
מבקש אמת כתב:
23 יוני 2022, 02:11
אין חכמה כתב:
22 יוני 2022, 20:51

איני מבין מדוע אתה חוזר כל העת על משל המכונה
העוסק בתורה עמל בדבר אחר לחלוטין ממה שעמל חברו בנתינת כספו 
הם לא קיבלו מכונה אחרת, אלא חומר גלם אחר

אדייק את המשל
שני אנשים באו לפני, לאחד נתתי זהב ע"מ שיצור גביע עם פיתוחים נהדרים ,הגביע יהא שייך לו, לאחד שיודע אני בו שאינו מוכשר לזה כ"כ נתתי אבן שיש שיסתתה, גם כאן האבן תהיה שלו , אם יתעקש במיוחד ויבקש מאד אתן לו זהב ליצור גביע, כמובן שיהא לו יותר מאם היה מסתת האבן, אבל זו אינה הדרך הרגילה, ובכ"מ לא יגיע למי שמוכשר לכך ויהא לו גביע פחות
טיעון לא מובן, הרי הקב"ה הוא זה שנתן לו גם את הכשרון, וכי למה יתן שכר על כשרון?
מה לא מובן?
השכר אינו על הכשרון , אלא על מה שפועל בעזרתו, בעל כשרון פועל דברים אחרים ממי שאינו 
אם השאלה למה הוא נתן לו כשרון ולאחר לא
זו אינה שאלה
מה המשמעות של ה'דברים אחרים' שפועל בעל הכשרון בעיני הקב"ה, וכי הקב"ה צריך את אותם דברים? הרי כל הסיבה שהקב"ה נתן לו לפעול את אותם דברים היא כהיכ"ת שהאדם יממש את בחירתו בטוב, ובכך קנה לעצמו את הטוב. נמצא איפה, שהדברים שהאדם פועל הם אמצעי, ואילו בחירתו בטוב היא המטרה. ההגיון אומר שהשכר צריך להיות בהתאם למטרה ולא בהתאם לאמצעי.

וזה ברור בכוונת הרמב"ם שכתב בפ"ה מהל' תשובה ש"כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו", שלמרות שלא יתכן שיגיע למדרגת משה מ"מ לצדקותו יכול להגיע, כיון שהצדקות היא מימוש הבחירה בטוב, וזה כל אדם יכול לעשות לפי המדרגה שלו. ומפורשים הדברים בסוף ספר מסילת ישרים:
"לא לפי שהחסידות משתנה, כי הנה הוא שוה לכל נפש ודאי, הואיל ואיננו אלא לעשות מה שיש נחת רוח ליוצרו בו, אבל הואיל והנושאים משתנים אי אפשר שלא ישתנו האמצעיים המגיעים אותם אל התכלית כל אחד לפי ענינו. וכבר יכול להיות חסיד גמור איש אשר לא יפסוק מפיו הלימוד כמו מי שמפני צרכו הוא בעל מלאכה פחותה".

ולהשלמת הענין אעתיק מתשובת רב פעלים (או"ח ח"ד סי' ב) שכתב וז"ל:
"הנה ראיתי להרב הגדול חיד"א ז"ל בס' דבש לפי מערכת ד' אות ד' שהביא משם ספר שבלי הלקט ח"א כ"י שבלת ח' שכתב בשם גדול וז"ל וכל איש מקבל שכר כל מה שרואה בדעתו אם דעתו מכוון לשמים, שהרי אתה רואה שתפילין שתפרן בפשתן פסולים כדאמר פרק אלו הלוקין אמר רב חזינן לתפילי דבי חביבי דתפרי בכיתנא ולית הלכתא כוותיה, ובודאי דרבי חייא הגדול היה לו שכר תפילין כשאר החסידים ואעפ"י שתפורות בפשתן עכ"ל. הרי נראה דאפילו דכפי ההלכה היו תפילין פסולין עכ"ז כל שלדעתו מכוין לשמים לקיים המצוה יש לו שכר תפילין ע"כ".
וע"ש בסוף דבריו שמביא ראיה ממה שאמרו 'גדולה עבירה לשמה'.
 


אין חכמה
הודעות: 3353
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 361 פעמים
קיבל תודה: 776 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

שליחה על ידי אין חכמה » 24 יוני 2022, 11:51

מבקש אמת כתב:
24 יוני 2022, 02:24
אין חכמה כתב:
23 יוני 2022, 19:50
מבקש אמת כתב:
23 יוני 2022, 02:11

טיעון לא מובן, הרי הקב"ה הוא זה שנתן לו גם את הכשרון, וכי למה יתן שכר על כשרון?
מה לא מובן?
השכר אינו על הכשרון , אלא על מה שפועל בעזרתו, בעל כשרון פועל דברים אחרים ממי שאינו 
אם השאלה למה הוא נתן לו כשרון ולאחר לא
זו אינה שאלה
מה המשמעות של ה'דברים אחרים' שפועל בעל הכשרון בעיני הקב"ה, וכי הקב"ה צריך את אותם דברים? הרי כל הסיבה שהקב"ה נתן לו לפעול את אותם דברים היא כהיכ"ת שהאדם יממש את בחירתו בטוב, ובכך קנה לעצמו את הטוב. נמצא איפה, שהדברים שהאדם פועל הם אמצעי, ואילו בחירתו בטוב היא המטרה. ההגיון אומר שהשכר צריך להיות בהתאם למטרה ולא בהתאם לאמצעי.

וזה ברור בכוונת הרמב"ם שכתב בפ"ה מהל' תשובה ש"כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו", שלמרות שלא יתכן שיגיע למדרגת משה מ"מ לצדקותו יכול להגיע, כיון שהצדקות היא מימוש הבחירה בטוב, וזה כל אדם יכול לעשות לפי המדרגה שלו. ומפורשים הדברים בסוף ספר מסילת ישרים:
"לא לפי שהחסידות משתנה, כי הנה הוא שוה לכל נפש ודאי, הואיל ואיננו אלא לעשות מה שיש נחת רוח ליוצרו בו, אבל הואיל והנושאים משתנים אי אפשר שלא ישתנו האמצעיים המגיעים אותם אל התכלית כל אחד לפי ענינו. וכבר יכול להיות חסיד גמור איש אשר לא יפסוק מפיו הלימוד כמו מי שמפני צרכו הוא בעל מלאכה פחותה".

ולהשלמת הענין אעתיק מתשובת רב פעלים (או"ח ח"ד סי' ב) שכתב וז"ל:
"הנה ראיתי להרב הגדול חיד"א ז"ל בס' דבש לפי מערכת ד' אות ד' שהביא משם ספר שבלי הלקט ח"א כ"י שבלת ח' שכתב בשם גדול וז"ל וכל איש מקבל שכר כל מה שרואה בדעתו אם דעתו מכוון לשמים, שהרי אתה רואה שתפילין שתפרן בפשתן פסולים כדאמר פרק אלו הלוקין אמר רב חזינן לתפילי דבי חביבי דתפרי בכיתנא ולית הלכתא כוותיה, ובודאי דרבי חייא הגדול היה לו שכר תפילין כשאר החסידים ואעפ"י שתפורות בפשתן עכ"ל. הרי נראה דאפילו דכפי ההלכה היו תפילין פסולין עכ"ז כל שלדעתו מכוין לשמים לקיים המצוה יש לו שכר תפילין ע"כ".
וע"ש בסוף דבריו שמביא ראיה ממה שאמרו 'גדולה עבירה לשמה'.

הויכוח קצת חוזר על עצמו
אתה תופס כל העת את הדברים הנכונים שאמרו בנקודת הבחירה, שהיא ודאי נקודת הלשם שמים, ומערב אותם עם הפעולות הנפעלות, שהם ודאי שונות מאדם לאדם
ולא ענית על שאלה בסיסית, האם לדעתך משה רבינו מקבל שכר שווה לבעל בסטה שבחר בכל כוחו בטוב?
לדעתי וודאי שלא , וכן משמע בחז"ל בכמה מקומות
השכר אינו נתינת תגמול חיצונית, אלא יצירת דרגה , ולכל אחד ניתנו כוחות אחרים ויש בכוחו ליצור דרגה אחרת
 


מבקש אמת
הודעות: 5564
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 624 פעמים
קיבל תודה: 2791 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

שליחה על ידי מבקש אמת » היום, 08:28

אין חכמה כתב:
24 יוני 2022, 11:51
מבקש אמת כתב:
24 יוני 2022, 02:24
אין חכמה כתב:
23 יוני 2022, 19:50

מה לא מובן?
השכר אינו על הכשרון , אלא על מה שפועל בעזרתו, בעל כשרון פועל דברים אחרים ממי שאינו 
אם השאלה למה הוא נתן לו כשרון ולאחר לא
זו אינה שאלה
מה המשמעות של ה'דברים אחרים' שפועל בעל הכשרון בעיני הקב"ה, וכי הקב"ה צריך את אותם דברים? הרי כל הסיבה שהקב"ה נתן לו לפעול את אותם דברים היא כהיכ"ת שהאדם יממש את בחירתו בטוב, ובכך קנה לעצמו את הטוב. נמצא איפה, שהדברים שהאדם פועל הם אמצעי, ואילו בחירתו בטוב היא המטרה. ההגיון אומר שהשכר צריך להיות בהתאם למטרה ולא בהתאם לאמצעי.

וזה ברור בכוונת הרמב"ם שכתב בפ"ה מהל' תשובה ש"כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו", שלמרות שלא יתכן שיגיע למדרגת משה מ"מ לצדקותו יכול להגיע, כיון שהצדקות היא מימוש הבחירה בטוב, וזה כל אדם יכול לעשות לפי המדרגה שלו. ומפורשים הדברים בסוף ספר מסילת ישרים:
"לא לפי שהחסידות משתנה, כי הנה הוא שוה לכל נפש ודאי, הואיל ואיננו אלא לעשות מה שיש נחת רוח ליוצרו בו, אבל הואיל והנושאים משתנים אי אפשר שלא ישתנו האמצעיים המגיעים אותם אל התכלית כל אחד לפי ענינו. וכבר יכול להיות חסיד גמור איש אשר לא יפסוק מפיו הלימוד כמו מי שמפני צרכו הוא בעל מלאכה פחותה".

ולהשלמת הענין אעתיק מתשובת רב פעלים (או"ח ח"ד סי' ב) שכתב וז"ל:
"הנה ראיתי להרב הגדול חיד"א ז"ל בס' דבש לפי מערכת ד' אות ד' שהביא משם ספר שבלי הלקט ח"א כ"י שבלת ח' שכתב בשם גדול וז"ל וכל איש מקבל שכר כל מה שרואה בדעתו אם דעתו מכוון לשמים, שהרי אתה רואה שתפילין שתפרן בפשתן פסולים כדאמר פרק אלו הלוקין אמר רב חזינן לתפילי דבי חביבי דתפרי בכיתנא ולית הלכתא כוותיה, ובודאי דרבי חייא הגדול היה לו שכר תפילין כשאר החסידים ואעפ"י שתפורות בפשתן עכ"ל. הרי נראה דאפילו דכפי ההלכה היו תפילין פסולין עכ"ז כל שלדעתו מכוין לשמים לקיים המצוה יש לו שכר תפילין ע"כ".
וע"ש בסוף דבריו שמביא ראיה ממה שאמרו 'גדולה עבירה לשמה'.
הויכוח קצת חוזר על עצמו
אתה תופס כל העת את הדברים הנכונים שאמרו בנקודת הבחירה, שהיא ודאי נקודת הלשם שמים, ומערב אותם עם הפעולות הנפעלות, שהם ודאי שונות מאדם לאדם
ולא ענית על שאלה בסיסית, האם לדעתך משה רבינו מקבל שכר שווה לבעל בסטה שבחר בכל כוחו בטוב?
לדעתי וודאי שלא , וכן משמע בחז"ל בכמה מקומות
השכר אינו נתינת תגמול חיצונית, אלא יצירת דרגה , ולכל אחד ניתנו כוחות אחרים ויש בכוחו ליצור דרגה אחרת
לדעתי בודאי שכן, וכמו שכתב ברמב"ם שכל אחד יכול להגיע לדרגת מרע"ה והכוונה מבחינת בחירה בטוב, ואיני מבין כלל את ההגיון שהקב"ה יתן שכר על עצם הפעולה בלי שום קשר לבחירה. הרי לו אין צורך בפעולה הזו, והאדם לא קנה שום מעלה ביצירת הפעולה מלבד עצם הבחירה שבעשייתה, וממיללא מובן לי כלל על מה יקבל שכר?

איני חולק על כך ששכר הוא יצירת דרגה, אך אין לזה קשר לעניננו, משום שזו גופא טענתי - שרק הבחירה היא שיוצרת דרגה ולא שייך כלל ליצור דרגה בע"י משהו שאינו בחירה, כי אם נאמר ששייך אם כן כל מטרת בריאת האדם מיותרת, שהרי יכל הקב"ה ליצור דרגה זו בלא לברוא את האדם כלל, וכל מה שבראו בעולם הגשמי הוא רק כדי שיבחר בטוב וע"י כך ייצור את דרגתו. ומאחר ובחז"ל ג"כ מפורש שאחד המרבה ואחד הממעיט, ולא הבנתי כלל איך הינך דוחק לפרש את כוונתם היפך המבואר בגמ', הרי שגם סברא וגם קרא מורים שזו האמת. 

אגב, הויכוח הזה הוא לא רק ויכוח תיאורטי על מה שקורה בעוה"ב, שאף אחד מאיתנו לא יודע באמת מה קורה שם והכל רק השערות. יש בויכוח הזה השלכה משמעותית מאד על צורת ההנהגה הנכונה, משום שמי שרואה בתוצאות חזות הכל ימקד את עיקר השקעתו בהשגת התוצאות, ואם השגת דרגות גבוהות בתורה ויר"ש נעשית שלא לשמה או שלא בשלמות האמת אין זה משנה כל כך, כי העיקר שסו"ס האדם נמצא במדרגה גבוהה ויודע הרבה תורה וכו'. אבל מי שרואה בבחירה חזות הכל הרי אין שום חשיבות בעיניו להשגת 'מדרגות' שלא לשמה או שלא באמת (גם אם לפעמים צריך להעזר בהם כאמצעי זמני בגדר 'מתוך שלא לשמה בא לשמה') ואינו נותן שום חשיבות ל'מדרגות' שבאות מלחץ חברתי, משום שברגע שזה לא בא מבחירה הרי אין כאן כלום, לא מדרגות ולא קרבת אלוקים, אלא רק דמיונות בעלמא. 
 


מידות ושיעורי תורה
הודעות: 1133
הצטרף: 24 פברואר 2021, 10:26
נתן תודה: 441 פעמים
קיבל תודה: 430 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

שליחה על ידי מידות ושיעורי תורה » היום, 13:00

למעשה, אלו שלא חולקים על האג"מ שהובא בתחילה
האם אכן מחזיק התורה והת"ח יהיו באותה דרגה?
ומי שהחזיק כמה ת"ח, ישהה במקום גבוה יותר מהם?


חדא פלפלתא
הודעות: 181
הצטרף: 16 מאי 2022, 01:36
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו ההבדל בין תלמיד חכם למחזיק תורה?

שליחה על ידי חדא פלפלתא » היום, 13:50

עיין ירושלמי סוטה לא ע"א עתיד הקב"ה לעשות צל לבעלי מצוות וכו.
וכתב הקרבן העדה כלומר שכר המחזיקים שווה לשכר העוסקים בתורה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”