אוכלי המן

נושאים שונים

פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1160
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 184 פעמים
קיבל תודה: 232 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

אוכלי המן

שליחה על ידי נבשר » 18 אוקטובר 2018, 22:53

לכאו' יש להקשות מה החידוש שאיכא ברכה בשבת שירד מיום שישי ב' מנות, הרי אם היה יורד בשבת היה אסור משום נולד, שלא היה דעתם ע"ז, וכמו גשמים שהוה נולד, ועוד מה סברו אותם אנשים שיצאו ללקט המן. ואולי זה גופא נכלל ב"והכינו", שמשום כן אסור משום נולד, אבל לכאו' איכא איסור משום טלטול מוקצה. או שלא הוה נולד משום שהוה הבטחה שירד כל יום מן, ואיכא ע"ז דעת, שידע מאתמול שירד המן. ואולי בזמן ההוא עדיין לא אסרו חז"ל משום נולד, ותליא אם הוי נולד דאורייתא או אסמכתא. וצ"ב.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אוכלי המן

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 אוקטובר 2018, 23:03

גשמים היורדים בשבת אינם נולד גם לא שלג. כיון שהמים היו בעננים קודם השבת, וגם לא קנו שם שביתשהם נעים ונדים. ולא דומה לקרח שנמס למים, שדנים עליו הפוסקים. איסור נולד הוא מוקצה חמור אבל אינו מהתורה.

נ.ב להלכה רוב השיטות מוקצה הוא דרבנן ולא מה"ת, ולא נמנענו להביא בזה את פלוגתת הראשונים. דעת רש"י (ביצה ב,ב) שמוקצה דאורייתא, וכן הוא בתוספות ישנים (ביצה ג,ב) שמוקצה חמור, והוי כעין דאורייתא, וכן דעת השאילתות (בשלח, סימן מז) אולם, דעת התוספות (עירובין לח,ב ד"ה אמר רבה; ביצה ד,ב ד"ה ותנן) שמוקצה דרבנן, שרבה חזר בו בפסחים, וכן דעת הר"ן (ביצה א,א ד"ה רבה לטעמיה) , וכן נראית דעת הרמב"ם (פרק כד הלכות יב-יג), וכן הוא בשיטה מקובצת (על ביצה שם) שהשיג על דעת רש"י והעומדים בשיטתו, וכן דעת רוב הפוסקים.

בחיי אדם (כלל סו,א) כתב: "שכיוון שראו חכמים לאסור המוקצה מטעמים הנזכרים, סמכו דבריהם על פסוק: 'והכינו את אשר יביאו'. דאיכא מאן דיליף בגמרא מפסוק זה דמוקצה הוא דאורייתא. .. ואף דלא קיימא לן הכי, מכל מקום סמך גדול סמכו על פסוק זה שלא לטלטל אלא מה שהוא מוכן מערב שבת... וזהו הטעם עצמו אמרינן מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא, דכיוון דלא היה מוכן מערב שבת, נשאר באיסורו".

בערוך השולחן (סימן שח סעיפים ב-ה) דן כיצד חידש הרמב"ם טעמים מעצמו, וכתב שדברי הרמב"ם צודקים ומוכרחים, וצריך לומר שאיסורי מוקצה היו מאז שניתנה תורה, ובימי נחמיה בן חכליה שהיו פרוצים בחילול שבת גזרו עוד חומרות בעניין זה (עיין בסוגיית הגמרא בדף קכד,ב), ולאחר מכן כשראו שחזרו להיזהר בשבת - חזרו להיתרים הקודמים, "וזהו שביאר הרמב"ם ז"ל על טעמי המוקצה הקודמים והסביר בגודל תבונתו דאם אין מוקצה - אין שביתה ובטלה מנוחת השבת, וזה כלול הכול ב'תשבות ' האמורה בתורה, ופשיטא שגם להוצאה הוא גדר גדול".


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1160
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 184 פעמים
קיבל תודה: 232 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אוכלי המן

שליחה על ידי נבשר » 19 אוקטובר 2018, 00:03

יש גמ' בעירובין מו'. שהגמ' אומרת שגשמים הם נולד, לא יודע מה מסקנת הגמ' שם, ועכ"פ אף אם תאמר שלא להלכה, א"כ לס"ד עדיין קשה מה ששאלתי. ויעויין בחשק שלמה דף ב'. שכתב שהוי דאורייתא, כן משמע מלשונו.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אוכלי המן

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 19 אוקטובר 2018, 00:05

למסקנה אינו נולד משום שלא קונים שביתה ראה שם בגמ' וכבר כתבתי זאת.
ב. הבאתי שי' ראשונים שמוקצה דאו' ולדבריהם קושיתך עומדת. (ולזה הבאתי את שי' הראשונים הללו לתמוך בקושיתך)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: בר נש, ישר א-ל, שאר לעמו | 3 אורחים