דברי הנפש החיים תמוהים?

[תודרוס אבוזגלו]

בפשטות עיקר דברי הנפש החיים היו מיועדים לאלו שהקדישו את עיקר זמנם ועל כל פנים הרבה זמן ביום, וטענו שאין זה ביטול תורה כיוון שדוד ביקש שיהיו כנגעים ואהלות, אבל מי שאומר קצת תהלים ביום אין בזה בית מיחוש ולא גרע מהקב חומטין שגם לדעת הנפש החיים היה צריך ובימנו נוהגים לכל הפחות חצי שעה ביום, והוא הדין לאמירת תהלים שמועילה ונצרכת הרבה לעבודת ה' לכל דבר, והרבה גדולי ישראל נהגו לומר סך מסויים של פרקי תהלים מידי יום או את יום החודש [שלוקח מספר דקות בלבד].
ולעצם העניין, בזכרוני מונח שיש ספר [אולי התהלים המפורש] שמביא דעת הרבה מצדיקי הדורות [מכל החוגים] שסברו שפשוט שבקשת דוד המלך התקבלה.

[מביט]

בפלא יועץ כתב שלומר תהילים פעם בשבוע אינו ביטול תורה (-באיכות)

לא אמר דברים אלו מעולם.
גם הנפה"ח כתב שאדם יכול לעצור מלימודו להתבודד במחשבתו בדבקות בה' ואינו ביטול תורה עיי"ש
ואלו דברי הפלא יועץ.

"לא אמר דברים אלו מעולם" - ניסוח לא מכבד, תביא ציטוט ונדון.
"גם הנפה"ח כתב... ואלו דברי הפלא יועץ" - המעיין בפנים יראה שכוונתו אחרת -
ז"ל הפלא יועץ: ואף שכתבו הפוס' שמי שיכול ללמוד הלכות ופלפולים ועוסק בתהלים חשוב בטול תורה לגבי דידיה מ"מ ללמוד אותם פעם א' בשבוע לא נאמר זה ועת לכל חפץ ומה גם אם קורים אותם ברבים שיתעלו המה יעלו לרצון יותר מעוסק בנגעים ואהלות ביחיד. עכ"ל.

הן הם הדברים ממש.
הוא מסכים שיש ביטול תורה.
רק שפעם בשבוע אינו ביטול תורה.
רק הנפה"ח כתב שלא רק פעם בשבוע אלא אף כל יום ואף באמצע הלימוד. ולא רק תהילים אלא אף מחשבות דבקות גרידא אינם ביטול תורה.
ומה שכתבת שטעם של"ח ביטול תורה משום דחשיב תורה רק לא באיכות הוא פרשנות הבלעדית שלך ואינה כתובה כלל בדבריו.

[אשר שרייבר]

Capture.JPG

הרב שמעון שפיצר.

וראה כאן באריכות, מפי ספרים וסופרים בתוספת ביאורים ותבלינים.

[מביט]

לתועלת הציבור אצטט את הנפה"ח ש"ד
כן באמצע הלימוד. הרשות נתונה להאדם להפסיק זמן מועט. טרם יכבה מלבו יראתו ית"ש שקיבל עליו קודם התחלת הלימוד. להתבונן מחדש עוד מעט ביראת ה'. כשרז"ל עוד (שבת ל"א) משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור של חטים לעליה כו' א"ל עירבת לי בהן קב חומטין א"ל לא. א"ל מוטב שלא העלית. וקאי על אמצע העסק בתבואות חכמת התורה שראוי ג"כ לערב בתוכו יראתו ית'. כדי שתתקיים תלמודו בידו. ולכן סמך אצלו הברייתא תני דבי ר"י מערב אדם קב חומטין בכור של תבואה ואינו חושש. והוא דין מדיני גזל ואונאה אשר מקומו בס' נזיקין ומאי שייטי' הכא. אמנם הורונו בזה. שכמו במו"מ הגם שנראה כגזל ואונאה. אמנם כיון שהקב עפר הוא השימור והקיום של כל הכור תבואה אינו חושש משום גזל. כן רשאי האדם להפסיק ולבטל זמן מועט מהלימוד. להתבונן מעט ביראת ה'. ואינו חושש בזה. משום ביטול תורה כיון שהוא הגורם שתתקיים אצלו חכמה התורה:.
זה שמותר וראוי ונצרך להפסיק מלימודו אינו הופך זאת ללימוד תורה .
וה"ה לתהילים מותר אף כל יום ולא רק פעם בשבוע דלא גרע מהעניין הנ"ל

[מביט]

דברי הנפש החיים הם בודאי לא כפי הפשט הפשוט בגמרא, ומי שמתכחש לזה, אות הוא שנתפס לחסידות...

יש לחלק בין דבריו שקריאת תהילים אינה לימוד תורה.
ואי"ז תמוה כלל שתפילה ובקשה אי"ז לימוד תורה אא"כ מוכח להדיא כך.
לבין הראיה מהגמ' בב"ק[שלא בטוח שהוא כ' זאת אלא המעתיק]
משמע מהציטוט של הרב מאזוז שתמה על עצם הרעיון שתהילים אינה תורה ולכך הגבתי.

[מביט]

דברי חז"ל במקו"א מפורש דלא כדברי הנפה"ח, אלא שנתקבלה תפילתו.

אולי תוכל לצטט את דברי החז"ל המפורשים.

מדרש שוחר טוב תהלים א' ח' :

"ולא יהיו קורין בהם כקורין בספרים, אלא יהיו קורין בהן והוגין בהם, ונוטלין עליהן שכר כנגעים ואהלות".

(אגב, גם שם ניתן אולי לדחוק, אך שם זה נראה בבירור שזוהי המשמעות הפשוטה. עש"ה).

המדרש הזה הוא המקור לבקשתו של דוד המלך שיהא כך.
כתוב שם להדיא שהכוונה בבקשה של 'יהי לרצון אמרי פי כהגיון לבי לפניך' הוא לעניין זה שביקש שיחשב התהילים כלימוד בנגעים ואוהלות.

[מבקש לשמוע]

ע"ש בא"ר סק"ה וסק"ו
וראה שעה"צ ס"א אות כה ובמקורות
לא הכוונה לפרשת התמיד

אשאל שוב, באיזו פרשיות הקרבנות מדובר לדעתך?

מפורש במ''ב שלא קאי על פרשת התמיד, וכמדומני שגם על הקטורת.

תודה. 
אשאל שוב, על איזו פרשיות כן מדובר לדעתך?
 

[יוסף יצחק]

זה שמותר וראוי ונצרך להפסיק מלימודו אינו הופך זאת ללימוד תורה .
וה"ה לתהילים מותר אף כל יום ולא רק פעם בשבוע דלא גרע מהעניין הנ"ל

אבל זה לא מה שכתב הפלא יועץ, הפלא יועץ לא טוען שתהלים נצרך לצורך לימוד התורה, אלא עת לכל חפץ, וכיוון שיש תועלת באמירת תהלים יכול לקבוע זמן לזה, לכאו' להתבטל מלימוד העיון לאמירת תהלים, לדעת הפלא יועץ אסור.
 

[משיב דבר]

ראיה זו אינה נצרכת דחיה דחוקה, הראיה מלכתחילה אינה מובנת כלל, עיין היטב בפירוש רש"י בב"ב שם.

?

הנפה"ח הבין בפירוש הגמרא, שדוד המלך רק התפלל על כך שיצרו הרע ימות ולא יטרידהו עוד, כמו האבות הקדושים, ועל זה כתבה הגמרא שלא בהכרח שנתקבלה תפילתו.

ואם כך יהיה הפירוש, בהחלט יהיה ניתן להוכיח שיש מקרים שכתובים בפסוקים (ובחז"ל) תפילה של צדיקים שלא נענתה, אף שלא כתוב זאת בפירוש.

אמנם רש"י שם מפרש אחרת. וזה לשונו: "צעריה קא מדכר - על לבו ממש הוא מתרעם ואומר שמת בקרבו מרוב צרות".

דהיינו, שכשהגמרא דוחה 'רחמי הוא דקא בעי', היינו, שרק התרעם והתאונן על צרותיו, ולא נתכוין בזה כלל לתפילה.

כבודו טעה מעט. הגר"ח לא מדבר על הקטע שהבין הדר"ג. 
הוא מדבר על הגמ' אח"כ גבי אותם שלא שלטא בהם רימה וע"ז אמרה הגמ' דגם דוד שנאמר עליו "אף בשרי ישכון לבטח", והגמ' מביאה דמי שחולק ס"ל "רחמי הוא דקא בעי". עי"ש. והרי דס"ל שאינו בכלל מי שלא שלטא רימה כי רק התפלל אבל למעשה לא זכה לכך. 

[משיב דבר]

הפשט הפשוט בגמרא

איזה גמרא?

[משיב דבר]

לא יהיו קורין בהם כקורין בספרים, אלא יהיו קורין בהן והוגין בהם, ונוטלין עליהן שכר כנגעים ואהלות

בפשטות בכלל היה אפש"ל שהתפלל שילמדו בהם כמו שצריך, כפי שלומדים בנגעים ואהלות. אבל האחרונים הביאו לא כך, ראיתי בשל"ה ועוד שהבינו שהתפלל על קיבול השכר וחשיבות המעלה, ובדרך זו דרך הגר"ח (שהרבה נקודות מספרו נמצאות בשל"ה, ומכאן הטעות ל החסידים כאילו לקח מספירהם, ולא היא אלא הרבה מקבילות הוא בגללל המקור המשותף בשל"ה שהגר"ח הביאו בסגנון העולה לפי דרכו, והחסידים בסגנונם, ואכמל)

[מביט]

הפלא יועץ לא טוען שתהלים נצרך לצורך לימוד התורה, אלא עת לכל חפץ, וכיוון שיש תועלת באמירת תהלים יכול לקבוע זמן לזה,

עת לכל חפץ.
יש זמנים המיוחדים לתפילה.
ויש זמנים המיוחדים למוסר.
לעניין תהילים ס"ל שסגי בפעם בשבוע.
מאפה אתה מוציא מדבריו שבתהילים מתקיים מצוות ת"ת?

[אלף בית גימל]

הפלא יועץ לא טוען שתהלים נצרך לצורך לימוד התורה, אלא עת לכל חפץ, וכיוון שיש תועלת באמירת תהלים יכול לקבוע זמן לזה,

עת לכל חפץ.
יש זמנים המיוחדים לתפילה.
ויש זמנים המיוחדים למוסר.
לעניין תהילים ס"ל שסגי בפעם בשבוע.
מאפה אתה מוציא מדבריו שבתהילים מתקיים מצוות ת"ת?

ירושלמי מסכת שקלים הלכה ה 
 

[אלף בית גימל]

הפלא יועץ לא טוען שתהלים נצרך לצורך לימוד התורה, אלא עת לכל חפץ, וכיוון שיש תועלת באמירת תהלים יכול לקבוע זמן לזה,

עת לכל חפץ.
יש זמנים המיוחדים לתפילה.
ויש זמנים המיוחדים למוסר.
לעניין תהילים ס"ל שסגי בפעם בשבוע.
מאפה אתה מוציא מדבריו שבתהילים מתקיים מצוות ת"ת?

ירושלמי מסכת שקלים הלכה ה 
 

[מביט]

ירושלמי מסכת שקלים הלכה ה

??

[יוסף יצחק]

הפלא יועץ לא טוען שתהלים נצרך לצורך לימוד התורה, אלא עת לכל חפץ, וכיוון שיש תועלת באמירת תהלים יכול לקבוע זמן לזה,

עת לכל חפץ.
יש זמנים המיוחדים לתפילה.
ויש זמנים המיוחדים למוסר.
לעניין תהילים ס"ל שסגי בפעם בשבוע.
מאפה אתה מוציא מדבריו שבתהילים מתקיים מצוות ת"ת?

לדעתי אתה מתבלבל בין הכותבים, שים לב למי אתה מגיב

[אלף בית גימל]

ירושלמי מסכת שקלים הלכה ה

??

בקשה של דוד המלך שתהילים ישמע בבתי תפילה ובית מדרשות . 
מובן שביקש שיהיה כמו דברי תורה 

[יוסף יצחק]

ירושלמי מסכת שקלים הלכה ה

??

בקשה של דוד המלך שתהילים ישמע בבתי תפילה ובית מדרשות . 
מובן שביקש שיהיה כמו דברי תורה 

הוא דיבר על הפלא יועץ
 

[ישר א-ל]

ונפסק להלכה כהגר"ח, גם באליהו רבא. והביאו המ"ב בשער הציון סימן א
שלא יאמר פרשיות הקרבנות אם לב מבין לו ללמוד תורה!
וזה הגיון פשוט שבפשוטים

תעיין בדברי המקור, לא מדובר על כגון זה
ועוד זאת עיין במקור חיים להחוות יאיר מה שכ' ע"ז

[מביט]

ירושלמי מסכת שקלים הלכה ה

??

בקשה של דוד המלך שתהילים ישמע בבתי תפילה ובית מדרשות . 
מובן שביקש שיהיה כמו דברי תורה 

ברור שזה מה שביקש.
השאלה האם נענה.
וכתבתי שאין שום ראיה מהפלא יועץ דחשיב ת"ת. וכמשנ"ת.
 

[חידוד]

לא מבין . הרי האומר פסוק שמע ישראל עולה לו כלימוד תורה . אז קריאה בתהילים לא תעלה לו כלימוד תורה ? כל הויכוח זה ביטול תורה באיכות .

יש כאן נקודה הטעונה שימת לב, כשדוד המע"ה אמר את שיריו הם לא היו חלק מהתורה הם היו שירים לקב"ה, כיום זה חלק מכ"ד ספרים וברור שיש על זה מצוות ת"ת כמו חומש ונביא ומשלי ואיוב וכל שאר כתבי הקודש.

ממילא בפשטות בקשת דוד היתה שהמשורר את שיריו לקב"ה יחשב לו ערך השירה הזו לקב"ה כעוסק בנגעים ואהלות.

וממילא הנידון הוא לא על מי שלומד תהילים עם פירושיהם כחלק מהתורה ובשביל להבין מהם את כל הלימודים הגדולים שבודאי אפשר ללמוד מדברי אדונינו דוד המלך ע"ה, אלא על מי שמשורר תהילים כשירות ותשבחות, האם ערך השירה לקב"ה הוא כערך לימוד נגעים ואהלות או לא, ולכן הטיעון מאמירת שמע ישראל וכדו' אינו נכון.

אמנם אפשר לטעון שגם האומר תהילים כשירה או תפילה סו"ס מקיים ממילא מצוות ת"ת כי זה גם תורה וממילא אין נידון, ויש לומר שאיה"נ אבל דברי הנפה"ח מוסבים על בירור מצוות ת"ת עם עניינה הדבקות ובזה בא להוכיח שלא שהרי א"כ לא הוצרך דוד להתפלל וגם אפשר שלא נענתה תפילתו, ואמנם ברור שאם דבקות השירה היא לא כת"ת אלא שבדרך אגב יש כאן ת"ת אז הרי שמצד מצוות ת"ת ודאי שצריך טפי לקבוע לימודו בכל גופי תורה ולא רק בקריאת מקרא של אחד מכתבי הקודש.

עוד היה מקום לומר שבקשת דוד המלך היא על עצם קביעת המזמורים שלו כחלק מהתורה ובזה ודאי נענתה בקשתו, ושוב אינו נוגע לנידון הנפה"ח וכנ"ל, אבל יותר נראה שהאמת כנ"ל שבקשת דהמע"ה היא על עצם השירה לקב"ה שתהיה כת"ת אא"כ נכללינהו בחדא מחתא ששתי הדברים תליי אהדדי בבקשה אחת וא"כ נענתה תפילתו.

ולולי דמסתפינא ה"א שאם נענתה בקשת דוד המלך הרי שלא רק המשורר תהילים אלא גם המשורר שאר שירות ותשבחות ג"כ כעוסק בנגעים ואהלות, ואצ"ל שהמדובר באופן שמשורר ברצינות כדרך שאומרים תהילים.

אני רוצה להבין
יש לימוד תורה
יש תפילה 
עד כאן למדנו בגמרא 
אתה רוצה לחדש שיש מדור נוסף וזה שירה ? זה חידוש של דויד המלך ? 

האם עד אליו לא היה מושג של שירה בעולם? ודאי שהיה.

אבל נ"ל שהמרכזיות של שירה בעבודת ה' ובאופן הזה כמו שהיה אצל דוד המלך ע"ה, זה לא מצאנו לפני דוד ובודאי שזה חלק מהחידוש של דוד המלך.
 

[אלף בית גימל]

יש כאן נקודה הטעונה שימת לב, כשדוד המע"ה אמר את שיריו הם לא היו חלק מהתורה הם היו שירים לקב"ה, כיום זה חלק מכ"ד ספרים וברור שיש על זה מצוות ת"ת כמו חומש ונביא ומשלי ואיוב וכל שאר כתבי הקודש.

ממילא בפשטות בקשת דוד היתה שהמשורר את שיריו לקב"ה יחשב לו ערך השירה הזו לקב"ה כעוסק בנגעים ואהלות.

וממילא הנידון הוא לא על מי שלומד תהילים עם פירושיהם כחלק מהתורה ובשביל להבין מהם את כל הלימודים הגדולים שבודאי אפשר ללמוד מדברי אדונינו דוד המלך ע"ה, אלא על מי שמשורר תהילים כשירות ותשבחות, האם ערך השירה לקב"ה הוא כערך לימוד נגעים ואהלות או לא, ולכן הטיעון מאמירת שמע ישראל וכדו' אינו נכון.

אמנם אפשר לטעון שגם האומר תהילים כשירה או תפילה סו"ס מקיים ממילא מצוות ת"ת כי זה גם תורה וממילא אין נידון, ויש לומר שאיה"נ אבל דברי הנפה"ח מוסבים על בירור מצוות ת"ת עם עניינה הדבקות ובזה בא להוכיח שלא שהרי א"כ לא הוצרך דוד להתפלל וגם אפשר שלא נענתה תפילתו, ואמנם ברור שאם דבקות השירה היא לא כת"ת אלא שבדרך אגב יש כאן ת"ת אז הרי שמצד מצוות ת"ת ודאי שצריך טפי לקבוע לימודו בכל גופי תורה ולא רק בקריאת מקרא של אחד מכתבי הקודש.

עוד היה מקום לומר שבקשת דוד המלך היא על עצם קביעת המזמורים שלו כחלק מהתורה ובזה ודאי נענתה בקשתו, ושוב אינו נוגע לנידון הנפה"ח וכנ"ל, אבל יותר נראה שהאמת כנ"ל שבקשת דהמע"ה היא על עצם השירה לקב"ה שתהיה כת"ת אא"כ נכללינהו בחדא מחתא ששתי הדברים תליי אהדדי בבקשה אחת וא"כ נענתה תפילתו.

ולולי דמסתפינא ה"א שאם נענתה בקשת דוד המלך הרי שלא רק המשורר תהילים אלא גם המשורר שאר שירות ותשבחות ג"כ כעוסק בנגעים ואהלות, ואצ"ל שהמדובר באופן שמשורר ברצינות כדרך שאומרים תהילים.

אני רוצה להבין
יש לימוד תורה
יש תפילה 
עד כאן למדנו בגמרא 
אתה רוצה לחדש שיש מדור נוסף וזה שירה ? זה חידוש של דויד המלך ? 

האם עד אליו לא היה מושג של שירה בעולם? ודאי שהיה.

אבל נ"ל שהמרכזיות של שירה בעבודת ה' ובאופן הזה כמו שהיה אצל דוד המלך ע"ה, זה לא מצאנו לפני דוד ובודאי שזה חלק מהחידוש של דוד המלך.

צריך להביא ראיה לחידוש כזה . כי מדברי הירושלמי לא מובן כך . מובן שרצה שיהיה כמו דברי תורה כי רצה שישמע בבית מדרשות כלומר מקום של לימוד תורה. 

 

[חידוד]

צריך להביא ראיה לחידוש כזה . כי מדברי הירושלמי לא מובן כך . מובן שרצה שיהיה כמו דברי תורה כי רצה שישמע בבית מדרשות כלומר מקום של לימוד תורה.

זה שדוד המלך חידש משהו בעבודת השירה לקב"ה זה ודאי לא טעון ראיה, כוונתך מן הסתם לכך שזה היה תוכן בקשתו ששירתו תחשב כת"ת.

אין לי כעת פנאי לעיין ולראות אם ניתן לבסס את זה יותר ממה שכבר כתבתי ואולי בהמשך.