ועוד מובא שם בספר ישמח משה - פרשת תולדות
עוד נראה לפרש אם כן למה זה אנכי (בראשית כה כב). [highlight=yellow]כי הנה שמעתי בחלום (אור ליום י"א טבת)[/highlight] כי אף שיעקב נולד בטוב נוטה לטוב, כאמרם (ב"ר פס"ג ו') שהיה מפרכס בבטן אמו על פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות, ועשו נולד ברע נוטה לרע, כאמרם שהיה מפרכס בבטן אמו על פתחי עבודה זרה, ואם כן לפי זה לכאורה משולל הבחירה כמעט מהם. אך זה היה עיקר פעולת בחירתם על ידי שהיו אחים תאומים בבטן אמם ויש להם התערבות, אם כן עשו בנטותו לרע בחשקת נמרץ, מושך את יעקב עמו, וההיפך ביעקב, ואם כן היה די התחזקות הבחירה בכל אחד שכל אחד עמד בשלו, [highlight=yellow]עד כאן שמעתי בחלום. והנה אף אני בחלומי אז אמרתי לפרש[/highlight]הפסוק במלאכי (א ב-ג) על פי זה אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב (מלאכי א ג) ואת עשו שנאתי, עד כאן. כי הנה עיקר האהבה נצמח מאבות הקדושים, וכמו שמפרשין בפסוק (דברים י טו) רק באבותיך חשק ה'. והנה מאברהם יצא ישמעאל ומיצחק עשו, רק אב זקן גרם אהבה לישראל. והנה הקושיא במה אהבתנו, כמו במה אדע שאמר אברהם (בראשית טו ח), שדרשו (ב"ר פמ"ד י"ד) באיזה זכות. ר"ל כיון שמטבע הטוב להטיב, מאי כולי האי וצדיק מה פעל. ולזה השיב הלא אח עשו ליעקב והיה להם התערבות, ואף על פי כן זה פירש לתומו וזה לרשעו, ומשום זה ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי (עד כאן אמרתי בחלום). והנה לפי זה נראה שכוונה עמוקה הית לו ית' בענין זה, כי אי אפשר לשתול מטע ה' להתפאר, רק על ידי יסוד טוב, ואם כן היה משולל הבחירה וזה גם כן אינו טוב, לכך נולד עשו עמו, והבן. וז"ש הכתוב ויתרוצצו הבנים בקרבה כפירוש רש"י כשהיתה עוברת וכו', ותאמר אם כן שיש בטבעם כך בהיותם במעי אמם, מורה שאין בחירה בהם ואינם ראוים לשכר ועונש, למה זה אנכי, כלומר למה נוצרו בבטן אשה, היה לו להשי"ת לבראם, או לשלוח עיר וקדיש מן שמיא, ולעומתו מכח הסט"א, ותלך לדרוש את ה'. ויאמר ה' לה שני גיים בבטנך, היינו שני מקורות זה מקור קדוש וזה להיפך, ושניהם בבטן מתערבים זה בזה, ושני לאומים ממעיך יפרדו זה לרשעו וזה לתומו, ולאום מלאום וגו', כלומר שכל אחד ואחד שואב מחבירו, על כן יאמץ פירוש יצטרך להתגבר בגבורתו ובחירתו למען יעמוד בשלו, והיינו כמו שפירשתי הלא אח עשו ליעקב וכו', אם כן שניהם בעלי בחירה, שלזה גבורת בחירתו מחמת זה ולזה מחמת זה, והבן כי נכון מאד הוא ומכוון בלשון תורה הק':