זכור לי שיש כלל שבכל מקום שהש"ס אומר "ולרבי פלוני דאמר" משמע מזה דהוא לדידיה הכי סבירא ליה ואנן לא קימא לן כוותיה. דרוש לי מקורות לזה [זכורני שראיתי כן פעם בב"י].