דוקא ההגיון שלי נוטה שלא לקבל את הדברים. אטו תאוות ממון לא שייך בצעירים? ותאוות נשים האם לא שייכת במבוגרים (לבד במצב של 'ותפר האביונה')? ותאוות כבוד מתחילה דוקא בגיל המבוגר?
עי' מהר"ל ח"א ב"מ: ומפני מה ראוי אל הזקנים כבוד מפני שהם מסולקים מן החומר שממנו הפחיתות, כי כאשר הוא זקן אז מסתלק הגוף, ולפיכך ראוי אליו הכבוד בעולם שהוא מסולק מן הגוף, והוא כולו כבוד
למדו את זה מגמרא בברכות ג, "משמרה ראשונה חמור נוער, שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה", שהמשמרות מסמלות את עתות האדם - החמור נוער כשיש לו תאוות משגל, הכלבים רודפים אחר אוכל (=פרנסה, ממון), אבל הכבוד לא זכור לי איך למדו מהחלב, משהו קשור לתהליך הפנימי של יצירת חלב ע"י הדם
גם אני שמעתי את זה, אך בתוספת רעיון שככל שאדם משלים עצמו יותר אין בו אלא תאווה לכבוד שהיא עניין דק ורוחני.
ושמעתי מאחד מהעוסקים בעזרה רוחנית לציבור, שכיום בעקבתא דמשיחא - התערבבו העניינים והרבה מהצעירים משוקעים בכבוד, והרבה מהזקנים בתאווה כפשוטה.
דוקא ההגיון שלי נוטה שלא לקבל את הדברים. אטו תאוות ממון לא שייך בצעירים? ותאוות נשים האם לא שייכת במבוגרים (לבד במצב של 'ותפר האביונה')? ותאוות כבוד מתחילה דוקא בגיל המבוגר?