בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

נושאים שונים

פותח הנושא
אאא
הודעות: 606
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 73 פעמים
סטטוס: לא מחובר

בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אאא » 01 ינואר 2019, 03:18

ידוע הנושא הזה.
ויצא לאור ספר המלקט מהראשונים שנהגו דוקא בקשר מרובע.
מי שמנהגו בקשר ד ממש, האם יש סיבה לשנות לקשר מרובע?


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי דרומאי » 01 ינואר 2019, 10:03

אאא כתב:ידוע הנושא הזה.
ויצא לאור ספר המלקט מהראשונים שנהגו דוקא בקשר מרובע.
מי שמנהגו בקשר ד ממש, האם יש סיבה לשנות לקשר מרובע?
ח''ו אסור לשנות מנהג ותיקין, וכל הספר ההוא שהזכרת בא ליישב את הקשר המרובע, והנח להם לישראל, אבל לשנות מהקשר בד' למרובע לית מאן דפליג.


הכהן
הודעות: 388
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 135 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי הכהן » 01 ינואר 2019, 10:38

הספר ההוא מטרתו אכן לשנות, אבל הנח להם לישראל.
תמונה

סמל אישי של משתמש

אברך
הודעות: 473
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אברך » 02 ינואר 2019, 00:28

מאידך יש ספר בשם 'קשר הדל"ת של תפילין' להרב אפרים בקר שליט"א (נמצא באוצה"ח) שמאריך להוכיח שהקשר הנכון הוא בצורת דל"ת (ודלא כהפרי אליעזר הנ"ל).
כמו"כ באמתחתי כמה מאמרים שכתבו ת"ח מובהקים לבאר שהקשר הנכון הוא בצורת דל"ת. אם יהיה ביקוש - אוכל להעלות לכאן.


יהודי
הודעות: 1828
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 329 פעמים
קיבל תודה: 322 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי יהודי » 02 ינואר 2019, 09:01

אחד הספרים שיצא בענין נתקשה בדברי הר"י אכסנדרי שהובא בב"י שלדבריו יצא סוג הקשר הפוך ממה שהיה מטרת הספר, וביאר המחבר בטוטו"ד שכנראה הר"י לא בדק כיצד יצא הקשר בפועל, ד' ירחם ממסלפי היהדות וההלכה.
ככבר שנים נסתפקתי לגבי כל הספרים מסוג זה הבאים עם איזה מטרה מסומנת מראש האם יש להם דין כתבי הקודש.


אור זרוע
הודעות: 676
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 274 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אור זרוע » 02 ינואר 2019, 12:18

ספר 'פרי אליעזר' עשה עבודה יסודית בעניין. הוא התייחס לספר של הרב אפרים בקר, והפריך את כל דבריו. אנו מצפים לראות חבורים או מאמרים שמתייחסים לדבריו של הפרי אליעזר וסותרים את מסקנותיו.


הכהן
הודעות: 388
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 135 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי הכהן » 02 ינואר 2019, 12:37

אולי עשה עבודה יסודית, אבל ברור שהוא ירה את החץ ואח"כ סימן את העיגול


אור זרוע
הודעות: 676
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 274 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אור זרוע » 02 ינואר 2019, 13:18

למה ברור?
אני גם נוהג בדל"ת כמנהג אבותי, אבל דבריו משכנעים לגמרי.
הוא מוכיח שהקשר הזה לא היה מקובל בתקופת הראשונים וראשוני האחרונים.
יש למישהו הוכחה הפוכה, שיציג אותה בבקשה.

סמל אישי של משתמש

אברך
הודעות: 473
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אברך » 02 ינואר 2019, 14:27

טוב, זה נשמע שתהיה תועלת מהעלאת המאמרים שבאמתחתי. אז בבקשה.

מאמר מהגאון ר' מאיר שטיינר שליט"א – ר"כ בקרית ספר | מעלון עומקא דפרשה שא – פר' ואתחנן ע"ד -(שמעתי שהגאון הנ"ל כתב גם קונטרס מפורט בנידון)- הקשר המרובע הפשוט בתפילין ש"ר
בענין מה שיש עושים קשר מרובע פשוט בתפש"ר ודלא כנפסק בשו"ע קשר בצורת דל"ת, ומנהג רוב ישראל כהשו"ע וכפי שנהגו ופסקו גדולי האחרונים והפוסק האחרון במ"ב סס"י ל"ב 'שו"ע, ויעשה קשר כעין דל"ת ויש עושים כמין מ"ם וקשר דל"ת מכוון יותר לדינא' עכת"ד, וז"ל קסת הסופר 'יש עושים קשר מרובע ואינו נכון אלא יעשהו כצורת דל"ת ממש', וידוע בישראל כי ק' המרובע כמ"ם נתחדש עפ"י פירוש א' בזוהר פר' פנחס 'ד' כפולה', שקשר זה יש בו ב' דלתי"ן משולבות זב"ז, ונזקקנו לזה מפני שלאחרונה פורסמו בנד"ז דברים מוטעים ומוכזבים בתכלית.
במנחות לה' איתא 'קשר של תפילין הלמ"מ' ופירש"י שם ובשבת כח' ובעירובין צז' ובחולין ט' ובשא"מ 'הלמ"מ שיהא הקשר עשוי כמין דל"ת, שיהא שם שד'י מצטרף משי"ן שבש"ר ויו"ד בקשר ש"י', ובגמ' שבת סב' איתא 'דל"ת של תפילין הלמ"מ', [כ"ה גי' רוב הראשונים], ובכל הגאונים והראשונים מפורש כרש"י, וברמב"ם ריש פ"ג כתב בזה שאם שינה פסל, ואמנם שיטת העיטור שאין קפידא מדינא בצורת הקשר, והתוס' בכ"מ נחלקו ארש"י ש'אין הקשרים אותיות גמורות', ויש אחרונים שנקטו שדעת התוס' כהעיטור, אבל הרבה אח' הוכיחו דמודו תוס' דהלמ"מ שיהיו כמין דל"ת ויו"ד אלא דפליגי שאינם מתורת אותיות שיהא בהם קדושה כמו השי"ן, [כ"כ התוי"ט והתורת חיים והקרן אורה ועוד אח' והאריך מרן הגרי"ז בס' על הר"ם] ואכן כדבריהם מפורש באו"ז בשם תוס' שאנ"ץ וכן מוכח בכמה ראשונים.
ואמנם היו אחרונים שלמדו זכות על אלו שנהגו בקשר מרובע שסומכים לקולא על תוס', [כ"כ בס' בית דוד, והעתיקוהו בס' עקרי דינים הד"ט, פתחי תשובה או"ח, והארצה"ח ועוד כמה אח', וכן רמז במעשה רקח על הרמב"ם], ובזה ג"כ מובן ל' המ"ב הנ"ל שנראה שאינו מוחה בהם אלא מורה לשואל לעשות כהשו"ע, שנראה שנקט דלתוס' אין קפידא בצורת הקשר מדינא, וכדמוכח בהמשך דברי המ"ב שם.
יש באח' המאוחרים מי שלמדו זכות שהרצועות יוצאות מן הקשר כדל"ת ובזה מתקיים ההלמ"מ, אלא שדבריהם הם נגד דבריו המפורשים של רבנו התרוה"ד [ח"ב סי' קע"ט] שכ' 'אין צורת הדל"ת כלל ברצועות התלויות וכו' וצורת הדל"ת הוא בקשר לכו"ע וליכא דטעי בהא וכו' וגם כתב אשירי בשם שמוש"ר בהדיא דצורת הדל"ת בקשר עצמו ע"ש וכן משמע מפירש"י, ונראה לע"ד דצריך שיהא ניכר כמין ד' לאותו העומד מאחוריו שיראה דל"ת בכתיבתו כזה ד', עכ"ל, [סוף דבריו באו לאפוקי מד' הפוכה וכמש"כ במהרי"ל], והוכיח זה מגמ' וראשונים [ויש ראיות נוספות] ולא נמצא בפוסקים א' שחלק בזה, והביאוהו הפרישה, והכנה"ג, והפחד יצחק, ובעל שו"ע הרב בסי', והמגן גיבורים, והמלאכ"ש ושא"ח.
למעשה, בספרי הפוסקים שנתקבלו אין מוזכר הקשר המרובע, בראשונים בב"י וד"מ בשו"ע ונו"כ ושאר מפרשי השו"ע ושא"ח למאות, כולם כותבים לדינא ומנהגא שהקשר בצורת דל"ת, ולא נמצא בא' מהם שיכתוב לדינא 'צורת הקשר מרובע' או 'הדל"ת שאמרו שהיא הלמ"מ נראית ברצועות היוצאות מן הקשר' לאפוקי מדברי רבנו התרוה"ד הנ"ל, וכבר תמהו גדולי עולם שראו אנשים עושים קשר כזה, בס' מצת שימורים מעתיק מכת"י מהר"ם דלונזאנו [ש"כ-ש"צ לערך] שמספר שראה בצעירותו קשר כזה ופירשו לו טעמו שיש בו ד' מרובעים קטנים, והוא ז"ל דוחה 'דהא צורת ד בעינן ולא מנין ד', וכן תמה בס' בית דוד הנ"ל, ובדורות שאח"כ תמהו באריכות בס' בית אהרן ובמלאכ"ש ובקסה"ס ושא"ח והסיקו שאינו כדין.
ובשנת תפ"ז נדפס ס' 'משנת חסידים' שהוא ליקוט כוונות האריז"ל ושם כ' 'וקשר זה הוא בצורת דל"ת כפולה ראשה של זו ברגלה של זו כשני הדלתי"ן שבמ"ם סתומה' עכ"ל [ואמנם כבר תמהו רבים וגדולים עליו כמש"כ בס' עט"ז 'כי לא נמצא בכל כתבי האריז"ל כלל ענין ב' דלתי"ן בקשר אלא דל"ת אחת', וכ' שמקור המשנ"ח בזה הוא ממש"כ הר"ם לונזאנו הנ"ל מן הקשר שעשו לו תלמידי האר"י עפ"י הזוהר ואי"ז מהאריז"ל כלל, וכן נהגו ונוהגים עד היום כמעט כל הנוהגים עפ"י האריז"ל בקשר של דל"ת אחת, וידוע אזהרת הרש"ש זצ"ל שלא לסמוך על המשנ"ח, אם כי היו מחוגי האשכנזים והחסידים שסמכו עליו], ומאז הופעת ס' משנ"ח כבר נמצא בכמה ספרים שהיו הרבה סופרים שנהגו עפי"ד לעשות קשר מרובע הפשוט,שנקטו שנתכוון המשנ"ח ליתן טעם לקשר הזה שכבר היה נפוץ לפנ"ז בטורקיה ובאמסטרדם אצל הפורטוגזים, [הגם שבפשוטו כוון לקשר כפול של שני דלתין נפרדים כמש"כ מהר"ם לונזאנו, ונהגו בו הגרנ"א ותלמידיו החת"ס והגרא"ב, והד"ח] ומפני נטיית הציבור בשעתו באותן מקומות למנהגים עפ"י קבלה ובפרט מנהגי האריז"ל, נתפשט הקשר הזה לאט באותן מחוזות ע"י הסופרים עד שכעבור עשרות שנים כבר הי' קשר זה נהוג ברוב הציבור במערב גליציה ובחלקים מאונגארן ואשכנז, [במשך הדורות היו רבנים שנקטו שיש לילך אחר הסוד אף נגד ההלכה, וזו ידיעה חשובה בניד"ד] ואמנם רוב הת"ח שם לא נהגו כן אלא כהשו"ע, ובעיקר היה זה מנהג המוני ולכך קראוהו 'קשר פשוט', וכמש"כ בס' 'טוב עין' שנד' בהסכמת גדולי פולין, 'יש המון העושים קשר כמ"ם סתומה וקשר דל"ת הוא המכוון לדינא כמש"כ בשו"ע ובתה"ד', ואמנם ידוע שהיו ג"כ ת"ח וגדולים וצדיקים שנהגו במרובע וכמו שמעיד הגה"ק ממונקאטש בס' אות חיים 'ושמעתי מכמה גדולי עולם ז"ל ובפרט מרבותינו הק' ובתוכם רבנו הגה"ק משינווא זצ"ל שהיה להם הקשר תמונת 'קשר פשוט' ובודאי מצוה ליישב', ואין אנו באים להרהר עליהם ח"ו, אבל כפי שניכר מדבריהם הרי בעיקרו היה זה מנהג ההמון.
והנה ד"ז שכתב המ"ב שחידוש הקשר המרובע היה בעבור ענין ב' דלתי"ן ומקורו בארצה"ח סכ"ז, כ"כ בעשרות ספרים ונביא מקצתם, [עצם הדבר שמנהג כל ישראל מקדם בקשר ד' מבואר בתרוה"ד הנ"ל ובב"י וד"מ ותוי"ט ובשאר קדמונים] -בס' מעשה רקח כ' עמש"כ הרמב"ם שהקשר בצורת דל"ת, שיש בזמנו שינויים במנהג והרוב במקומו באזמיר נוהג בקשר כמין מ"ם שהוא כב' דלתי"ן ויש מתחסדים העושים כמין דל"ת אחת כדברי הרמב"ם, [כינוי 'מתחסדים', שגור בפי האח' לשבח כבגמ', וכ"ה בס' מער"ק עצמו בפ"א מדעות ה"ה ובפ"ג מציצית ה"ח] -ובשנת תצ"ד י"ל ס' דרך משה וכ' בזה"ל, 'ראיתי סופרים הרבה שאינם נזהרים בהקשר מאחורי התפילין צריכין לעשות כמו דל"ת ואם לאו לא יצא כמו שאיתא בטא"ח בב"י סי' ל"ב' עכ"ל, -ובס' קרני אור על הזוהר 'ב' דלתי"ן כאשר הסופרים עושים בקשר' עכ"ל, שהמובן שזהו מנהג שהנהיגו הסופרים עפ"י הזוהר, -ובס' בית אהרן מעיד בשם אביו בעל 'מספר צבאם' בשם רבותיו [הרצ"ה ברלין בעל 'צבא רב', נולד ת"פ] 'ומש"כ בכוונת האר"י שיעשה בקשר כשני דלי"ת כמו מ"ם סתומה אין פירושו כמו שטעו מזה לעשות צורת קשר מרובעת רק כך מקובל מבית אבא שקיבל מרבותיו וכו' עכ"ל, הנה מעיד שעשיית הקשר המרובע באה מכח המשנ"ח, -בתשו' רבי ידידי' טיאה וייל, כ' בשנת תקנ"ט שמקור הקשר הזה עפ"י הסוד מס' מצ"ש ומשנ"ח, ומביא שם בשם ה'בני משה' שתמה על אותן קהילות ששינו המנהג הקדום שכתוב בב"י שהקשר נראה כדל"ת מלפניו ומאחוריו ועשו קשר מרובע מפני הסוד וגם תלו עצמן בטענת המג"א, והעיד לו שבא"י נוהגים הכל בקשר כמין דל"ת ככתוב בב"י ולא שינו מפני דברי המצ"ש והמשנ"ח, - בס' תשובה מאהבה ח"ב כ' דברים נחרצים לנגד קשר מ"ם שהמציאו בסביבות שנת ת"ק- תקכ"ה, עפ"י הסוד, ועפ"י טעות בל' הריא"ס שבב"י, והוא מוכיח טעותם ומסיים 'אין לנו אלא הקשר המקובל בידינו', וכן הביאו בשמו במלאכ"ש והמ"ב ושא"ח, -ובארצה"ח כ' שהקשר עפ"י הראשונים והשו"ע הוא כמין דל"ת ויש קשר מחודש עפ"י כתבי האר"י 'כמין מ"ם וכו' כל' המשנ"ח, ומביא ב'המאיר לארץ' כי יש מקום לנהוג בקשר המרובע מפני שדעת תוס' שאין צורת הקשר מעכבת, כמו כן נמצא ד"ז בספרים מאורי אור, מלאכ"ש, זוהר חי, אות חיים, לקוטי מהרי"ח, חן טוב, מורה דרך, ועוד, ויש בזה עוד דברים ארוכים אבל הוכרחנו לקצר.

מאמר הרב צבי יוטקובסקי שליט"א – מעלון עומקא דפרשה שא – פר' ואתחנן ע"ד
בנוסחאות עשיית קשר ש"ר שבב"י
בשנים האחרונות פרסם מאן דהוא דברי הבאי בנוגע לנוסחאות הקשר שבב"י ובברוך שאמר כאילו הקשר המרובע הוא הקשר כמין דל"ת, נגד פסק רבותינו הפוסקים ונגד המסורת ונגד מנהג רוב ישראל, בעוד שידוע שהקשר המרובע חידשוהו עפ"י סוד של ב' דלתי"ן כמש"כ המלבי"ם בארצה"ח בסי' כ"ז והמ"ב סי' ל"ב ס"ק רל"ג ועו"ס, ועיקר טעות אותו הפרסום נובעת מהתעלמות מדברי הרמב"ם שכ' בפ"ג מסת"ם שא"א להבין מעשה הקשר מתוך הכתב, ומה שפרסמו שכוונת הנוס' לקשר המרובע שלא מצאו דרך אחרת, הוא בבחינת "מה שלא ראיתי בעיני אינו קיים" וגם עז"פ נגד כל גדולי רבותינו לומר שלא הבינו וכו' וד"ל.
הקורא טור וב"י וד"מ סס"י ל"ב יראה להדיא שהמה ז"ל הבינו על נכון את כל הנוס' שיוצא מהם קשר כמין דל"ת, וכפי שמפורש בכל הנוס' "ונמצא עשוי הקשר כד", וכן כ' רבנו התרומת הדשן ח"ב סי' קע"ט שבשמ"ר שברא"ש בנוס' הקשר מבואר להדיא שגוף הקשר כמין ד, וכן כ' כל הפוסקים בהמוניהם, והקורא את דברי זק' הרב מוירצבורג בס' מלאכת שמים יראה כי עסק בידיו בעשיית הקשר והוי פשיטא ליה כביעתא בכותחא כי כל הנוס' שבב"י מביאות לקשר שגופו כמין דל"ת, וכ' שם שיצא לו שינוי בין קשר העשוי כנוסח רב האי גאון שבב"י לבין העשוי כנוסח הב"ש, ולהלן יבואר.
אופן עשיית הקשר ד' הנפוץ היום יכול להתאים רק עם נוסח השמ"ר ולא עם שאר הנוס' שבב"י, וכבר עמד ע"ז המאמר מרדכי סס"י ל"ב וכ' שאין שום קפידא בזה שאין ההלכה למשה מסיני אלא לעשות הקשר בצורת ד', וד"ז גם מבואר בב"י וד"מ שם ויש לזה ראיות מגמ' ורז"ל ואכמ"ל, ולא נמצא חולק בזה.
נמצא במחברים האח' מי שרצ"ל שכוונת נוסח הר"י אסכנדרני המובא בב"י הוא לקשר מרובע מפני הל' שהזכיר 'שע"י כפילת ב"פ תהא מלמטה צורת דל"ת ממש מלבד הריבוע העליון', אבל בב"י ובד"מ מבואר שהם הבינוהו ע"ד הקשר הנהוג אצלם "שנראה כדל"ת מלפניו ומאחריו", והריא"ס עצמו מסיים 'נמצא הקשר בצורת ד', וכן מבואר במלאכ"ש ובשא"ח, ובאמת כבר כתב בס' תשו"מ לאפוקי מטעות זו והוכיח מתוך דברי הריא"ס עצמו שכ' שע"י כפילת ב"פ ייראה כדל"ת ממש מלמטה ואילו הקשר המרובע אינו נראה כדל"ת "אף לאחר שיכפלוה ב"פ" (בתשו"מ יש כאן ט"ס דמוכח ונדצ"ל כנ"ל, ובזה מובן תוכן התשו"מ בפשיטות ששמע שטעו בכוונת הריא"ס ומזה בא לאפוקי, ומרמז שם שעיקר טעמם עפ"י סוד, ובפרסום הנ"ל הפך דברי התשו"מ) וזה נראה בחוש בקשר המרובע שאף כשכופלים ב"פ הכנסת ראש הימנית בעניבה השמאלית (ככתוב בא"ח ובלקוטי הגהות שבב"ש ובס' ע"ח הקדמון ובעוד מקומות, וכ"כ הד"מ דהריא"ס שוה להא"ח) עדיין אין צורת ד' למטה, וכ"כ במלאכ"ש ובמ"ב ושא"ח שבא התשו"מ לאפוקי מקשר המ"ם, ול' הריא"ס הנ"ל "מלבד ריבוע העליון" נר' כוונתו שלמטה הוא כדל"ת ממש עם עקב מלבד הדל"ת העליון שיש לו ריבוע בלבד (מה שכ' במ"ב הדברים בשם התפא"א בשם התשו"מ לעשות ד', ברור שכונתו לד' שלנו וכמו שהעתיקו האחרונים דברי התשו"מ, ולא בא המשנ"ב לחלוק על האחרונים בהבלעה, ודו"ק).
ולהבנת הענין נכתוב בקוצר מש"נ בכוונת הנוס' שבב"י והמבין אולי יבין, והוא כעין עשיית הקשר המרובע שמכניסין עניבה בעניבה אלא שאחר העלאת הרצועה השמאלית מניחים אותה באלכסון ע"ג ראש העניבה השמאלית ממש, והכנסת ראש הימנית לעניבה השמאלית נעשית מצד התחתון של העניבה השמאלית לכוון הצד העליון, שעי"ז ננעל הקשר ונעשה כד' , ואז צורתו למטה כש"ו, וע"י כפילת הכנסת הימנית בעניבה השמאלית ב"פ נעשה מלמטה כדל"ת עם עקב קטן, והרואה בס' ע"ח הקדמון יראה כ"ז להדיא וכן בב"ש, והאמת יורה דרכו, ובזה מובנים כל הנוס' ודברי הב"י, ומובן דברי המלאכ"ש שהוציא ממש"כ רה"ג להאריך בתחילה הרצועה השמאלית ולבסוף תהא הימנית ארוכה, דש"מ שקושר כשהתפילה עומדת כשהמעברתא לצד חוץ של הקושר והשמ' עכשיו תהא ימ' כשיניחה בראש, וממילא נעשה הדל"ת הפוכה גגה לימין רגלה וכדמשמע ברש"י שבת סב', משא"כ הב"ש קושר כשהמעברתא לצד הקושר וממילא הד' ישרה וכמש"כ מהרי"ל.
עוד טעו בהבנת דברי המלבושי יו"ט בסי' כ"ז ס"י שהובאו בא"ר ובמ"ב, דבשו"ע ולבוש מובא דין הגמ' "נוייהן לבר" כפי' א' ברש"י ובתוס' בשם הערוך ושא"ר "צריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ" ופי' במלי"ט "לפי ששתי רצועות יוצאות מתוך הקשר למטה אותה היוצאת לצד שמאל המניח נמשכת לרוחב וכמו גג הדל"ת והיוצאת לצד ימין המניח נמשכת באורך למטה וכמו רגל הדל"ת", וטעו שכוונתו כאן לפרש את הדל"ת שהוא הלמ"מ ובא לחלוק על רבנו התרוה"ד הנ"ל בשתיקה, וכ"ז נסתר ממש"כ בעצמו במעדי"ט סי' י"ב אות ס' שהמנהג בקשר שנראה כדל"ת משני עבריו ומק' ע"ז מהגמ' ד"נויהן לבר", שמבואר להדיא מזה שהלמ"מ נא' אגוף הקשר כי על ד' שברצועות לא יתכן לדבר מאופן שיהא נראה כד' רק מבחוץ, אבל המעיין בתשו' רבי ידידיה טיאה וייל סי' י"ב יראה דפשיטא ליה שלא זו כוונת המלי"ט כלל, אלא שבא התוי"ט כאן לפ' פי' חדש בכוונת הרא' ב'נויהן לבר' דלא קאי על הדל"ת שבגוף הקשר אלא על דל"ת נוספת שנראית ברצועות היוצאות למטה שאם יתהפך הקשר תהא דל"ת זו מופנית כלפי פנים עיגול הרצועה הסובב את הראש, וכ' שם הריט"ו שבפי' הזה מיישב הקו' הנ"ל במעדי"ט -ששאלוה גם הב"י והמג"א על הקשר הנהוג שנראה כדל"ת גם מלמטה- שכוונת 'המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת' כאן איננה לגוף הדל"ת אלא למקום שבשולי הקשר שנראה כד' ברצועות היוצאות ממנו, ותו לא מידי, ויש לכ"ז ראיות רבות שאכ"מ להעתיקם, (רבי ידידי' נולד בפראג בשנת תפ"ב ואביו הק"נ חי שם שנים מרובות עם הא"ר, ובודאי ידע היטב מה נהגו שם), ומבאר ריט"ו שזו ג"כ הכוונה בס' מהרי"ל שכ' שיש דל"ת ברצועות, (וד"ז מוכרח ממש"כ במהרי"ל שהד' ישרה, ודו"ק) ומבאר שם שזו כוונת הזוהר שיש ד' כפולה.


פותח הנושא
אאא
הודעות: 606
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 73 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אאא » 03 ינואר 2019, 10:10

יש לציין שכעת לא מצאתי רמז לזה בדברי האריז"ל, אלא כתוב רק ד.

סמל אישי של משתמש

בר בי רב
הודעות: 131
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר בי רב » 03 ינואר 2019, 13:49

האר"י כמדומני הכונה למ"ש ד' בליטות בקשר.
מצורף פרי אליעזר. וכמעט כל דבריו מסתברים מאוד ונכונים, ועי"ש בהסכמת מרן רבי אשר ווייס שליט"א מה שכתב שם ובשאר הסכמות הגאונים.
הורדה ישירה
http://download.hebrewbooks.org/downloa ... ?req=56073


פותח הנושא
אאא
הודעות: 606
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 73 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אאא » 04 ינואר 2019, 00:49

בר בי רב כתב:האר"י כמדומני הכונה למ"ש ד' בליטות בקשר.
בנתיים לא מצאתי שזה כתוב באר"י.
אדרבא, אם ידוע לך מקור נא הודיעוני.

סמל אישי של משתמש

בר בי רב
הודעות: 131
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי בר בי רב » 04 ינואר 2019, 00:53

עיין בעמודים צט ואילך בספר שצירפתי בהודעתי הקודמת.


פותח הנושא
אאא
הודעות: 606
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 73 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בתפילין של ראש: קשר בצורת ד ממש, או מרובע?

שליחה על ידי אאא » 04 ינואר 2019, 01:10

עיינתי במקור הדברים. לא מוכרחים לפרש כן בדברי האריז"ל.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה