קשר תפילין של ראש: בצורת ד' או מרובע? (אשכול מאוחד)

אאא

משתמש ותיק
ידוע הנושא הזה.
ויצא לאור ספר המלקט מהראשונים שנהגו דוקא בקשר מרובע.
מי שמנהגו בקשר ד ממש, האם יש סיבה לשנות לקשר מרובע?
 

דרומאי

משתמש ותיק
אאא אמר:
ידוע הנושא הזה.
ויצא לאור ספר המלקט מהראשונים שנהגו דוקא בקשר מרובע.
מי שמנהגו בקשר ד ממש, האם יש סיבה לשנות לקשר מרובע?
ח''ו אסור לשנות מנהג ותיקין, וכל הספר ההוא שהזכרת בא ליישב את הקשר המרובע, והנח להם לישראל, אבל לשנות מהקשר בד' למרובע לית מאן דפליג.
 

הכהן

משתמש ותיק
הספר ההוא מטרתו אכן לשנות, אבל הנח להם לישראל.
getimg.aspx
 

אברך

משתמש ותיק
מאידך יש ספר בשם 'קשר הדל"ת של תפילין' להרב אפרים בקר שליט"א (נמצא באוצה"ח) שמאריך להוכיח שהקשר הנכון הוא בצורת דל"ת (ודלא כהפרי אליעזר הנ"ל).
כמו"כ באמתחתי כמה מאמרים שכתבו ת"ח מובהקים לבאר שהקשר הנכון הוא בצורת דל"ת. אם יהיה ביקוש - אוכל להעלות לכאן.
 

יהודי

משתמש ותיק
אחד הספרים שיצא בענין נתקשה בדברי הר"י אכסנדרי שהובא בב"י שלדבריו יצא סוג הקשר הפוך ממה שהיה מטרת הספר, וביאר המחבר בטוטו"ד שכנראה הר"י לא בדק כיצד יצא הקשר בפועל, ד' ירחם ממסלפי היהדות וההלכה.
ככבר שנים נסתפקתי לגבי כל הספרים מסוג זה הבאים עם איזה מטרה מסומנת מראש האם יש להם דין כתבי הקודש.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ספר 'פרי אליעזר' עשה עבודה יסודית בעניין. הוא התייחס לספר של הרב אפרים בקר, והפריך את כל דבריו. אנו מצפים לראות חבורים או מאמרים שמתייחסים לדבריו של הפרי אליעזר וסותרים את מסקנותיו.
 

הכהן

משתמש ותיק
אולי עשה עבודה יסודית, אבל ברור שהוא ירה את החץ ואח"כ סימן את העיגול
 

אור זרוע

משתמש ותיק
למה ברור?
אני גם נוהג בדל"ת כמנהג אבותי, אבל דבריו משכנעים לגמרי.
הוא מוכיח שהקשר הזה לא היה מקובל בתקופת הראשונים וראשוני האחרונים.
יש למישהו הוכחה הפוכה, שיציג אותה בבקשה.
 

אברך

משתמש ותיק
טוב, זה נשמע שתהיה תועלת מהעלאת המאמרים שבאמתחתי. אז בבקשה.

מאמר מהגאון ר' מאיר שטיינר שליט"א – ר"כ בקרית ספר | מעלון עומקא דפרשה שא – פר' ואתחנן ע"ד​
-(שמעתי שהגאון הנ"ל כתב גם קונטרס מפורט בנידון)-​

הקשר המרובע הפשוט בתפילין ש"ר​
בענין מה שיש עושים קשר מרובע פשוט בתפש"ר ודלא כנפסק בשו"ע קשר בצורת דל"ת, ומנהג רוב ישראל כהשו"ע וכפי שנהגו ופסקו גדולי האחרונים והפוסק האחרון במ"ב סס"י ל"ב 'שו"ע, ויעשה קשר כעין דל"ת ויש עושים כמין מ"ם וקשר דל"ת מכוון יותר לדינא' עכת"ד, וז"ל קסת הסופר 'יש עושים קשר מרובע ואינו נכון אלא יעשהו כצורת דל"ת ממש', וידוע בישראל כי ק' המרובע כמ"ם נתחדש עפ"י פירוש א' בזוהר פר' פנחס 'ד' כפולה', שקשר זה יש בו ב' דלתי"ן משולבות זב"ז, ונזקקנו לזה מפני שלאחרונה פורסמו בנד"ז דברים מוטעים ומוכזבים בתכלית.
במנחות לה' איתא 'קשר של תפילין הלמ"מ' ופירש"י שם ובשבת כח' ובעירובין צז' ובחולין ט' ובשא"מ 'הלמ"מ שיהא הקשר עשוי כמין דל"ת, שיהא שם שד'י מצטרף משי"ן שבש"ר ויו"ד בקשר ש"י', ובגמ' שבת סב' איתא 'דל"ת של תפילין הלמ"מ', [כ"ה גי' רוב הראשונים], ובכל הגאונים והראשונים מפורש כרש"י, וברמב"ם ריש פ"ג כתב בזה שאם שינה פסל, ואמנם שיטת העיטור שאין קפידא מדינא בצורת הקשר, והתוס' בכ"מ נחלקו ארש"י ש'אין הקשרים אותיות גמורות', ויש אחרונים שנקטו שדעת התוס' כהעיטור, אבל הרבה אח' הוכיחו דמודו תוס' דהלמ"מ שיהיו כמין דל"ת ויו"ד אלא דפליגי שאינם מתורת אותיות שיהא בהם קדושה כמו השי"ן, [כ"כ התוי"ט והתורת חיים והקרן אורה ועוד אח' והאריך מרן הגרי"ז בס' על הר"ם] ואכן כדבריהם מפורש באו"ז בשם תוס' שאנ"ץ וכן מוכח בכמה ראשונים.
ואמנם היו אחרונים שלמדו זכות על אלו שנהגו בקשר מרובע שסומכים לקולא על תוס', [כ"כ בס' בית דוד, והעתיקוהו בס' עקרי דינים הד"ט, פתחי תשובה או"ח, והארצה"ח ועוד כמה אח', וכן רמז במעשה רקח על הרמב"ם], ובזה ג"כ מובן ל' המ"ב הנ"ל שנראה שאינו מוחה בהם אלא מורה לשואל לעשות כהשו"ע, שנראה שנקט דלתוס' אין קפידא בצורת הקשר מדינא, וכדמוכח בהמשך דברי המ"ב שם.
יש באח' המאוחרים מי שלמדו זכות שהרצועות יוצאות מן הקשר כדל"ת ובזה מתקיים ההלמ"מ, אלא שדבריהם הם נגד דבריו המפורשים של רבנו התרוה"ד [ח"ב סי' קע"ט] שכ' 'אין צורת הדל"ת כלל ברצועות התלויות וכו' וצורת הדל"ת הוא בקשר לכו"ע וליכא דטעי בהא וכו' וגם כתב אשירי בשם שמוש"ר בהדיא דצורת הדל"ת בקשר עצמו ע"ש וכן משמע מפירש"י, ונראה לע"ד דצריך שיהא ניכר כמין ד' לאותו העומד מאחוריו שיראה דל"ת בכתיבתו כזה ד', עכ"ל, [סוף דבריו באו לאפוקי מד' הפוכה וכמש"כ במהרי"ל], והוכיח זה מגמ' וראשונים [ויש ראיות נוספות] ולא נמצא בפוסקים א' שחלק בזה, והביאוהו הפרישה, והכנה"ג, והפחד יצחק, ובעל שו"ע הרב בסי', והמגן גיבורים, והמלאכ"ש ושא"ח.
למעשה, בספרי הפוסקים שנתקבלו אין מוזכר הקשר המרובע, בראשונים בב"י וד"מ בשו"ע ונו"כ ושאר מפרשי השו"ע ושא"ח למאות, כולם כותבים לדינא ומנהגא שהקשר בצורת דל"ת, ולא נמצא בא' מהם שיכתוב לדינא 'צורת הקשר מרובע' או 'הדל"ת שאמרו שהיא הלמ"מ נראית ברצועות היוצאות מן הקשר' לאפוקי מדברי רבנו התרוה"ד הנ"ל, וכבר תמהו גדולי עולם שראו אנשים עושים קשר כזה, בס' מצת שימורים מעתיק מכת"י מהר"ם דלונזאנו [ש"כ-ש"צ לערך] שמספר שראה בצעירותו קשר כזה ופירשו לו טעמו שיש בו ד' מרובעים קטנים, והוא ז"ל דוחה 'דהא צורת ד בעינן ולא מנין ד', וכן תמה בס' בית דוד הנ"ל, ובדורות שאח"כ תמהו באריכות בס' בית אהרן ובמלאכ"ש ובקסה"ס ושא"ח והסיקו שאינו כדין.
ובשנת תפ"ז נדפס ס' 'משנת חסידים' שהוא ליקוט כוונות האריז"ל ושם כ' 'וקשר זה הוא בצורת דל"ת כפולה ראשה של זו ברגלה של זו כשני הדלתי"ן שבמ"ם סתומה' עכ"ל [ואמנם כבר תמהו רבים וגדולים עליו כמש"כ בס' עט"ז 'כי לא נמצא בכל כתבי האריז"ל כלל ענין ב' דלתי"ן בקשר אלא דל"ת אחת', וכ' שמקור המשנ"ח בזה הוא ממש"כ הר"ם לונזאנו הנ"ל מן הקשר שעשו לו תלמידי האר"י עפ"י הזוהר ואי"ז מהאריז"ל כלל, וכן נהגו ונוהגים עד היום כמעט כל הנוהגים עפ"י האריז"ל בקשר של דל"ת אחת, וידוע אזהרת הרש"ש זצ"ל שלא לסמוך על המשנ"ח, אם כי היו מחוגי האשכנזים והחסידים שסמכו עליו], ומאז הופעת ס' משנ"ח כבר נמצא בכמה ספרים שהיו הרבה סופרים שנהגו עפי"ד לעשות קשר מרובע הפשוט,שנקטו שנתכוון המשנ"ח ליתן טעם לקשר הזה שכבר היה נפוץ לפנ"ז בטורקיה ובאמסטרדם אצל הפורטוגזים, [הגם שבפשוטו כוון לקשר כפול של שני דלתין נפרדים כמש"כ מהר"ם לונזאנו, ונהגו בו הגרנ"א ותלמידיו החת"ס והגרא"ב, והד"ח] ומפני נטיית הציבור בשעתו באותן מקומות למנהגים עפ"י קבלה ובפרט מנהגי האריז"ל, נתפשט הקשר הזה לאט באותן מחוזות ע"י הסופרים עד שכעבור עשרות שנים כבר הי' קשר זה נהוג ברוב הציבור במערב גליציה ובחלקים מאונגארן ואשכנז, [במשך הדורות היו רבנים שנקטו שיש לילך אחר הסוד אף נגד ההלכה, וזו ידיעה חשובה בניד"ד] ואמנם רוב הת"ח שם לא נהגו כן אלא כהשו"ע, ובעיקר היה זה מנהג המוני ולכך קראוהו 'קשר פשוט', וכמש"כ בס' 'טוב עין' שנד' בהסכמת גדולי פולין, 'יש המון העושים קשר כמ"ם סתומה וקשר דל"ת הוא המכוון לדינא כמש"כ בשו"ע ובתה"ד', ואמנם ידוע שהיו ג"כ ת"ח וגדולים וצדיקים שנהגו במרובע וכמו שמעיד הגה"ק ממונקאטש בס' אות חיים 'ושמעתי מכמה גדולי עולם ז"ל ובפרט מרבותינו הק' ובתוכם רבנו הגה"ק משינווא זצ"ל שהיה להם הקשר תמונת 'קשר פשוט' ובודאי מצוה ליישב', ואין אנו באים להרהר עליהם ח"ו, אבל כפי שניכר מדבריהם הרי בעיקרו היה זה מנהג ההמון.
והנה ד"ז שכתב המ"ב שחידוש הקשר המרובע היה בעבור ענין ב' דלתי"ן ומקורו בארצה"ח סכ"ז, כ"כ בעשרות ספרים ונביא מקצתם, [עצם הדבר שמנהג כל ישראל מקדם בקשר ד' מבואר בתרוה"ד הנ"ל ובב"י וד"מ ותוי"ט ובשאר קדמונים] -בס' מעשה רקח כ' עמש"כ הרמב"ם שהקשר בצורת דל"ת, שיש בזמנו שינויים במנהג והרוב במקומו באזמיר נוהג בקשר כמין מ"ם שהוא כב' דלתי"ן ויש מתחסדים העושים כמין דל"ת אחת כדברי הרמב"ם, [כינוי 'מתחסדים', שגור בפי האח' לשבח כבגמ', וכ"ה בס' מער"ק עצמו בפ"א מדעות ה"ה ובפ"ג מציצית ה"ח] -ובשנת תצ"ד י"ל ס' דרך משה וכ' בזה"ל, 'ראיתי סופרים הרבה שאינם נזהרים בהקשר מאחורי התפילין צריכין לעשות כמו דל"ת ואם לאו לא יצא כמו שאיתא בטא"ח בב"י סי' ל"ב' עכ"ל, -ובס' קרני אור על הזוהר 'ב' דלתי"ן כאשר הסופרים עושים בקשר' עכ"ל, שהמובן שזהו מנהג שהנהיגו הסופרים עפ"י הזוהר, -ובס' בית אהרן מעיד בשם אביו בעל 'מספר צבאם' בשם רבותיו [הרצ"ה ברלין בעל 'צבא רב', נולד ת"פ] 'ומש"כ בכוונת האר"י שיעשה בקשר כשני דלי"ת כמו מ"ם סתומה אין פירושו כמו שטעו מזה לעשות צורת קשר מרובעת רק כך מקובל מבית אבא שקיבל מרבותיו וכו' עכ"ל, הנה מעיד שעשיית הקשר המרובע באה מכח המשנ"ח, -בתשו' רבי ידידי' טיאה וייל, כ' בשנת תקנ"ט שמקור הקשר הזה עפ"י הסוד מס' מצ"ש ומשנ"ח, ומביא שם בשם ה'בני משה' שתמה על אותן קהילות ששינו המנהג הקדום שכתוב בב"י שהקשר נראה כדל"ת מלפניו ומאחוריו ועשו קשר מרובע מפני הסוד וגם תלו עצמן בטענת המג"א, והעיד לו שבא"י נוהגים הכל בקשר כמין דל"ת ככתוב בב"י ולא שינו מפני דברי המצ"ש והמשנ"ח, - בס' תשובה מאהבה ח"ב כ' דברים נחרצים לנגד קשר מ"ם שהמציאו בסביבות שנת ת"ק- תקכ"ה, עפ"י הסוד, ועפ"י טעות בל' הריא"ס שבב"י, והוא מוכיח טעותם ומסיים 'אין לנו אלא הקשר המקובל בידינו', וכן הביאו בשמו במלאכ"ש והמ"ב ושא"ח, -ובארצה"ח כ' שהקשר עפ"י הראשונים והשו"ע הוא כמין דל"ת ויש קשר מחודש עפ"י כתבי האר"י 'כמין מ"ם וכו' כל' המשנ"ח, ומביא ב'המאיר לארץ' כי יש מקום לנהוג בקשר המרובע מפני שדעת תוס' שאין צורת הקשר מעכבת, כמו כן נמצא ד"ז בספרים מאורי אור, מלאכ"ש, זוהר חי, אות חיים, לקוטי מהרי"ח, חן טוב, מורה דרך, ועוד, ויש בזה עוד דברים ארוכים אבל הוכרחנו לקצר.

מאמר הרב צבי יוטקובסקי שליט"א – מעלון עומקא דפרשה שא – פר' ואתחנן ע"ד​
בנוסחאות עשיית קשר ש"ר שבב"י​
בשנים האחרונות פרסם מאן דהוא דברי הבאי בנוגע לנוסחאות הקשר שבב"י ובברוך שאמר כאילו הקשר המרובע הוא הקשר כמין דל"ת, נגד פסק רבותינו הפוסקים ונגד המסורת ונגד מנהג רוב ישראל, בעוד שידוע שהקשר המרובע חידשוהו עפ"י סוד של ב' דלתי"ן כמש"כ המלבי"ם בארצה"ח בסי' כ"ז והמ"ב סי' ל"ב ס"ק רל"ג ועו"ס, ועיקר טעות אותו הפרסום נובעת מהתעלמות מדברי הרמב"ם שכ' בפ"ג מסת"ם שא"א להבין מעשה הקשר מתוך הכתב, ומה שפרסמו שכוונת הנוס' לקשר המרובע שלא מצאו דרך אחרת, הוא בבחינת "מה שלא ראיתי בעיני אינו קיים" וגם עז"פ נגד כל גדולי רבותינו לומר שלא הבינו וכו' וד"ל.
הקורא טור וב"י וד"מ סס"י ל"ב יראה להדיא שהמה ז"ל הבינו על נכון את כל הנוס' שיוצא מהם קשר כמין דל"ת, וכפי שמפורש בכל הנוס' "ונמצא עשוי הקשר כד", וכן כ' רבנו התרומת הדשן ח"ב סי' קע"ט שבשמ"ר שברא"ש בנוס' הקשר מבואר להדיא שגוף הקשר כמין ד, וכן כ' כל הפוסקים בהמוניהם, והקורא את דברי זק' הרב מוירצבורג בס' מלאכת שמים יראה כי עסק בידיו בעשיית הקשר והוי פשיטא ליה כביעתא בכותחא כי כל הנוס' שבב"י מביאות לקשר שגופו כמין דל"ת, וכ' שם שיצא לו שינוי בין קשר העשוי כנוסח רב האי גאון שבב"י לבין העשוי כנוסח הב"ש, ולהלן יבואר.
אופן עשיית הקשר ד' הנפוץ היום יכול להתאים רק עם נוסח השמ"ר ולא עם שאר הנוס' שבב"י, וכבר עמד ע"ז המאמר מרדכי סס"י ל"ב וכ' שאין שום קפידא בזה שאין ההלכה למשה מסיני אלא לעשות הקשר בצורת ד', וד"ז גם מבואר בב"י וד"מ שם ויש לזה ראיות מגמ' ורז"ל ואכמ"ל, ולא נמצא חולק בזה.
נמצא במחברים האח' מי שרצ"ל שכוונת נוסח הר"י אסכנדרני המובא בב"י הוא לקשר מרובע מפני הל' שהזכיר 'שע"י כפילת ב"פ תהא מלמטה צורת דל"ת ממש מלבד הריבוע העליון', אבל בב"י ובד"מ מבואר שהם הבינוהו ע"ד הקשר הנהוג אצלם "שנראה כדל"ת מלפניו ומאחריו", והריא"ס עצמו מסיים 'נמצא הקשר בצורת ד', וכן מבואר במלאכ"ש ובשא"ח, ובאמת כבר כתב בס' תשו"מ לאפוקי מטעות זו והוכיח מתוך דברי הריא"ס עצמו שכ' שע"י כפילת ב"פ ייראה כדל"ת ממש מלמטה ואילו הקשר המרובע אינו נראה כדל"ת "אף לאחר שיכפלוה ב"פ" (בתשו"מ יש כאן ט"ס דמוכח ונדצ"ל כנ"ל, ובזה מובן תוכן התשו"מ בפשיטות ששמע שטעו בכוונת הריא"ס ומזה בא לאפוקי, ומרמז שם שעיקר טעמם עפ"י סוד, ובפרסום הנ"ל הפך דברי התשו"מ) וזה נראה בחוש בקשר המרובע שאף כשכופלים ב"פ הכנסת ראש הימנית בעניבה השמאלית (ככתוב בא"ח ובלקוטי הגהות שבב"ש ובס' ע"ח הקדמון ובעוד מקומות, וכ"כ הד"מ דהריא"ס שוה להא"ח) עדיין אין צורת ד' למטה, וכ"כ במלאכ"ש ובמ"ב ושא"ח שבא התשו"מ לאפוקי מקשר המ"ם, ול' הריא"ס הנ"ל "מלבד ריבוע העליון" נר' כוונתו שלמטה הוא כדל"ת ממש עם עקב מלבד הדל"ת העליון שיש לו ריבוע בלבד (מה שכ' במ"ב הדברים בשם התפא"א בשם התשו"מ לעשות ד', ברור שכונתו לד' שלנו וכמו שהעתיקו האחרונים דברי התשו"מ, ולא בא המשנ"ב לחלוק על האחרונים בהבלעה, ודו"ק).
ולהבנת הענין נכתוב בקוצר מש"נ בכוונת הנוס' שבב"י והמבין אולי יבין, והוא כעין עשיית הקשר המרובע שמכניסין עניבה בעניבה אלא שאחר העלאת הרצועה השמאלית מניחים אותה באלכסון ע"ג ראש העניבה השמאלית ממש, והכנסת ראש הימנית לעניבה השמאלית נעשית מצד התחתון של העניבה השמאלית לכוון הצד העליון, שעי"ז ננעל הקשר ונעשה כד' , ואז צורתו למטה כש"ו, וע"י כפילת הכנסת הימנית בעניבה השמאלית ב"פ נעשה מלמטה כדל"ת עם עקב קטן, והרואה בס' ע"ח הקדמון יראה כ"ז להדיא וכן בב"ש, והאמת יורה דרכו, ובזה מובנים כל הנוס' ודברי הב"י, ומובן דברי המלאכ"ש שהוציא ממש"כ רה"ג להאריך בתחילה הרצועה השמאלית ולבסוף תהא הימנית ארוכה, דש"מ שקושר כשהתפילה עומדת כשהמעברתא לצד חוץ של הקושר והשמ' עכשיו תהא ימ' כשיניחה בראש, וממילא נעשה הדל"ת הפוכה גגה לימין רגלה וכדמשמע ברש"י שבת סב', משא"כ הב"ש קושר כשהמעברתא לצד הקושר וממילא הד' ישרה וכמש"כ מהרי"ל.
עוד טעו בהבנת דברי המלבושי יו"ט בסי' כ"ז ס"י שהובאו בא"ר ובמ"ב, דבשו"ע ולבוש מובא דין הגמ' "נוייהן לבר" כפי' א' ברש"י ובתוס' בשם הערוך ושא"ר "צריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ" ופי' במלי"ט "לפי ששתי רצועות יוצאות מתוך הקשר למטה אותה היוצאת לצד שמאל המניח נמשכת לרוחב וכמו גג הדל"ת והיוצאת לצד ימין המניח נמשכת באורך למטה וכמו רגל הדל"ת", וטעו שכוונתו כאן לפרש את הדל"ת שהוא הלמ"מ ובא לחלוק על רבנו התרוה"ד הנ"ל בשתיקה, וכ"ז נסתר ממש"כ בעצמו במעדי"ט סי' י"ב אות ס' שהמנהג בקשר שנראה כדל"ת משני עבריו ומק' ע"ז מהגמ' ד"נויהן לבר", שמבואר להדיא מזה שהלמ"מ נא' אגוף הקשר כי על ד' שברצועות לא יתכן לדבר מאופן שיהא נראה כד' רק מבחוץ, אבל המעיין בתשו' רבי ידידיה טיאה וייל סי' י"ב יראה דפשיטא ליה שלא זו כוונת המלי"ט כלל, אלא שבא התוי"ט כאן לפ' פי' חדש בכוונת הרא' ב'נויהן לבר' דלא קאי על הדל"ת שבגוף הקשר אלא על דל"ת נוספת שנראית ברצועות היוצאות למטה שאם יתהפך הקשר תהא דל"ת זו מופנית כלפי פנים עיגול הרצועה הסובב את הראש, וכ' שם הריט"ו שבפי' הזה מיישב הקו' הנ"ל במעדי"ט -ששאלוה גם הב"י והמג"א על הקשר הנהוג שנראה כדל"ת גם מלמטה- שכוונת 'המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת' כאן איננה לגוף הדל"ת אלא למקום שבשולי הקשר שנראה כד' ברצועות היוצאות ממנו, ותו לא מידי, ויש לכ"ז ראיות רבות שאכ"מ להעתיקם, (רבי ידידי' נולד בפראג בשנת תפ"ב ואביו הק"נ חי שם שנים מרובות עם הא"ר, ובודאי ידע היטב מה נהגו שם), ומבאר ריט"ו שזו ג"כ הכוונה בס' מהרי"ל שכ' שיש דל"ת ברצועות, (וד"ז מוכרח ממש"כ במהרי"ל שהד' ישרה, ודו"ק) ומבאר שם שזו כוונת הזוהר שיש ד' כפולה.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש לציין שכעת לא מצאתי רמז לזה בדברי האריז"ל, אלא כתוב רק ד.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
[pre][/pre]
בר בי רב אמר:
האר"י כמדומני הכונה למ"ש ד' בליטות בקשר.
בנתיים לא מצאתי שזה כתוב באר"י.
אדרבא, אם ידוע לך מקור נא הודיעוני.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
עיינתי במקור הדברים. לא מוכרחים לפרש כן בדברי האריז"ל.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
 
לפי התגובות פה נראה שקשר מרובע צריך לימוד זכות...
שמישהו פה יפתח בית יוסף במקום וינסה בלא הסברים חיצוניים לעשות את שני האופנים שמביא ויראה מה יוצא
לכאו' רוב מה שכתבו נגד מרובע הוא נגד קשר צאנז
ועוד נקודה, מי שיודע כיצד עושים קשר בצורת ד' יודע שיש איזה שלב שמעבירים את הרצועה ב' פעמים, ומסבירים למה? כי כן כ' הב"י לעשות בכדי שלא יצא שתי וערב, דא עקא, ניסיתי לעשות רק פעם אחת ו-לא יצא שתי וערב, אז למה עושים זאת?????
וצע"ג
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בשנים האחרונות התעורר פולמוס אם הקשר המקובל מדורי דורות הוא קשר דלת הוא המרובע. והנה זה ברור שצריך שיהא צורת דלת בקשר אלא בעלי הקשר המרובע טוענים שהדלת הוא לא בקשר עצמו אלא ברצועות היוצאים ממנו שאחד יוצא למטה ואחד יוצא למעלה. 

והנה נתעוררתי  שלכאורה בכל מקרה ראוי להעדיף את קשר הדלת משום שבו וודאי יוצאים ואילו במרובע ספק אם יוצאים שהרי הגמ' בעירובין דף צז מבואר בגמ' שאפשר לעשות את קשר התפילין קשר עניבה. והגמ' שואלת שהרי קשר של תפילין הלכה למשה מסיני ומסביר רש"י כי צריך דלת ומתרצת הגמ' שהוא עושה את העניבה כעין קשר של תפילין והיינו לכאורה שיש צורת דלת בעניבה. והנה מבואר מדברי הגמרא שאין קשר מסויים שנאמר שכך צריך להיות קשר של תפילין אלא גם קשר עניבה טוב אלא העיקר שיש בו צורת דלת. ואם כן בקשר הדלת הרי יש בו צורת דלת לכל הדעות ואם כן וודאי יוצאים בו. ואילו בקשר המרובע הרי אין בו דלת בגוף הקשר ויהיו שיטענו שצריך צורת דלת בגוף הקשר ועל כן וודאי כל עוד לא התברר הענין בירור מוחלט יש להעדיף את קשר הדלת 
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
תחת לשונך אמר:
תעשה מה שעשה אביך

תודה על ההצעה המקורית 


ככלל - יש הבדל בין ת"ח לשאר אינשי.
כי מי שיכול לברר את ההלכה מחוייב לאביו שבשמים יותר מלאביו שבארץ. 
והוא זה שיכול גם לברר כמה המשקל שהתורה נותנת למנהג. 
משא"כ מי שלא הוא ולא רבותיו מסוגלים להעמיק ולעיין עד כדי כך. 
 

יעבץ

משתמש ותיק
זה כל המקורות שלך? הרש"י על הגמ'?!
מדובר בנושא ארוך עם ריבוי דעות ושיטות. יש,שכתבו שאין צורת הקשר מעכבת, ויש שכתבו, כמוך, שהעיקר שיהיה צורת דל"ת, ויש שכתבו שיצ צורת קשר ספציפית המעכב.
וכבר נתברר שצורת המרובע היא הצורה הקדומה יותר מצורת הדל"ת. אלא שהשאלה אם לכן צריך להחליף מי שבמסורת שלו צורה אחרת, ותמוה לומר שהצורה שבה נהגו רוב גאונים וראשונים תהיה פסולה כי יש כאלה שנראה להם יותר הדל"ת השניה, ואף המ"ב שהעדיף הדל"ת לא כתב לפסול המרובע.

גילוי נאות. אבי הולך בקשר כמין דל"ת ואני החלפתי למרובע.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
זה כל המקורות שלך? הרש"י על הגמ'?!
מדובר בנושא ארוך עם ריבוי דעות ושיטות. יש,שכתבו שאין צורת הקשר מעכבת, ויש שכתבו, כמוך, שהעיקר שיהיה צורת דל"ת, ויש שכתבו שיצ צורת קשר ספציפית המעכב.
וכבר נתברר שצורת המרובע היא הצורה הקדומה יותר מצורת הדל"ת. אלא שהשאלה אם לכן צריך להחליף מי שבמסורת שלו צורה אחרת, ותמוה לומר שהצורה שבה נהגו רוב גאונים וראשונים תהיה פסולה כי יש כאלה שנראה להם יותר הדל"ת השניה, ואף המ"ב שהעדיף הדל"ת לא כתב לפסול המרובע.

גילוי נאות. אבי הולך בקשר כמין דל"ת ואני החלפתי למרובע.
נו בשבילך חיכתי שתרחיב ותחכים את כולנו 
אבל אולי תפרט מי ומי השיטות 
אני למדתי את הגמרא בעירובין והוצאתי משם שני נקודות שלכאורה מפורשים בגמ' שלא צריך דווקא קשר ספיציפי אלא גם עניבה יכול להיות טוב [אלא שיתכן שעניבה גרע טפי] ומכל מקום צריך דמיון לקשר שיש עליו הלכה למשה מסיני ומפרש רש"י שהיינו צורת דלת
אתה טוען שיש שיטות אחרות. וצריך להבין איך מתיישבים עם הגמ' אולי תחכים אותנו ותפרט מי ומי השיטות 

בקשר לבירור שצורת הקשר הוא מרובע אני מודע לכך שכך טוענים הרבה חכמים שאני סומך עלייהם [ואקווה שלא תכנס לזה באשכול כי זה לא יגמר] 
אבל מכל מקום אני טוען שבדלת יוצאים לכל הדעות ואילו במרובע אתה נכנס לדיון 
ומכל מקום אם יוצאים בוודאות גם בדלת בשביל מה להחליף למרובע 
 
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הוא אומר שיש הסוברים שצורת הקשר הוא לעיכובא.
וא"כ פשוט שהקשר המרובע דווקא בו יוצאים בוודאות, כי הוא הקדום, וקשר הדל"ת הוא חדש יחסית.

כך הבנתי מדבריו. ואני לא ביררתי את הנושא, על כן בבקשה ממנו שיפרט יותר.


אבל יש לי שאלה נוספת: בגוף עשיית הקשר המרובע יש שינויים קטנים בין מנהג למנהג.
ואם נאמר שיש רק קשר אחד שהוא לעיכובא, אולי גם ההבדלים בפרטים הקטנים הם לעיכובא.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בשנים האחרונות התעורר פולמוס אם הקשר המקובל מדורי דורות הוא קשר דלת הוא המרובע. והנה זה ברור שצריך שיהא צורת דלת בקשר אלא בעלי הקשר המרובע טוענים שהדלת הוא לא בקשר עצמו אלא ברצועות היוצאים ממנו שאחד יוצא למטה ואחד יוצא למעלה. 

והנה נתעוררתי  שלכאורה בכל מקרה ראוי להעדיף את קשר הדלת משום שבו וודאי יוצאים ואילו במרובע ספק אם יוצאים שהרי הגמ' בעירובין דף צז מבואר בגמ' שאפשר לעשות את קשר התפילין קשר עניבה. והגמ' שואלת שהרי קשר של תפילין הלכה למשה מסיני ומסביר רש"י כי צריך דלת ומתרצת הגמ' שהוא עושה את העניבה כעין קשר של תפילין והיינו לכאורה שיש צורת דלת בעניבה. והנה מבואר מדברי הגמרא שאין קשר מסויים שנאמר שכך צריך להיות קשר של תפילין אלא גם קשר עניבה טוב אלא העיקר שיש בו צורת דלת. ואם כן בקשר הדלת הרי יש בו צורת דלת לכל הדעות ואם כן וודאי יוצאים בו. ואילו בקשר המרובע הרי אין בו דלת בגוף הקשר ויהיו שיטענו שצריך צורת דלת בגוף הקשר ועל כן וודאי כל עוד לא התברר הענין בירור מוחלט יש להעדיף את קשר הדלת 
יפתח כבודו ספר בית יוסף לרבי יוסף קארו זצ"ל אחד מגדולי הדורות הקודמים... על הטור בהל' תפילין ויראה כבודו איך הוא מסביר בשני לשונות של ראשונים בפרוטרוט כיצד עושים קשר של תפילין של ראש ותראה מה יוצא...
ויש 'מעט' שכתבו נגד 'קשר מרובע' וכמעט מוכרח לומר שזה נגד 'קשר צאנז' שהלך בו ג"כ רבי נתן אדלר
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
איש ווילנא אמר:
בשנים האחרונות התעורר פולמוס אם הקשר המקובל מדורי דורות הוא קשר דלת הוא המרובע. והנה זה ברור שצריך שיהא צורת דלת בקשר אלא בעלי הקשר המרובע טוענים שהדלת הוא לא בקשר עצמו אלא ברצועות היוצאים ממנו שאחד יוצא למטה ואחד יוצא למעלה. 

והנה נתעוררתי  שלכאורה בכל מקרה ראוי להעדיף את קשר הדלת משום שבו וודאי יוצאים ואילו במרובע ספק אם יוצאים שהרי הגמ' בעירובין דף צז מבואר בגמ' שאפשר לעשות את קשר התפילין קשר עניבה. והגמ' שואלת שהרי קשר של תפילין הלכה למשה מסיני ומסביר רש"י כי צריך דלת ומתרצת הגמ' שהוא עושה את העניבה כעין קשר של תפילין והיינו לכאורה שיש צורת דלת בעניבה. והנה מבואר מדברי הגמרא שאין קשר מסויים שנאמר שכך צריך להיות קשר של תפילין אלא גם קשר עניבה טוב אלא העיקר שיש בו צורת דלת. ואם כן בקשר הדלת הרי יש בו צורת דלת לכל הדעות ואם כן וודאי יוצאים בו. ואילו בקשר המרובע הרי אין בו דלת בגוף הקשר ויהיו שיטענו שצריך צורת דלת בגוף הקשר ועל כן וודאי כל עוד לא התברר הענין בירור מוחלט יש להעדיף את קשר הדלת 
יפתח כבודו ספר בית יוסף לרבי יוסף קארו זצ"ל אחד מגדולי הדורות הקודמים... על הטור בהל' תפילין ויראה כבודו איך הוא מסביר בשני לשונות של ראשונים בפרוטרוט כיצד עושים קשר של תפילין של ראש ותראה מה יוצא...
ויש 'מעט' שכתבו נגד 'קשר מרובע' וכמעט מוכרח לומר שזה נגד 'קשר צאנז' שהלך בו ג"כ רבי נתן אדלר
אני לא מתכוון להתווכח על הקשר המרובע כמו שציינתי ואני מכיר את הטיעונים על המקוריות של הקשר 
רק באתי לטעון שבדלת לכולי עלמא יוצאים [ובמרובע זקוקים אנו להכרעה שזה באמת הקשר] 

 
 

יהודה1

משתמש ותיק
תחת לשונך אמר:
תעשה מה שעשה אביך
אני התלבטתי בעבר ושאלתי רב אחד (איני רוצה לפרסם את שמו) ואמר לי כך. את אבי עדיין לא שאלתי על הנושא. אני מכירו כ"שמרן" שלא ימצא חן בעיניו העיסוק בזה, אבל ייתכן שאם ישמע מאנשים רציניים ישנה את דעתו.
מישהו שאל את הגר"ח קנייבסקי?
 

עתיקא

משתמש רגיל
יעוין גם משנה ברורה בסי' כז (ס"ק לז) שמביא את האליה רבה (סי' כז ס"ק יב) שאומר לעשות דל"ת מרובע, ובסי' לב (ס"ק רלג) הביא את התפארת אריה (פרק נ אות ג) שאומר איפכא.

ויעוין גם בהלכה ברורה לרבי דוד יוסף שליט"א (סי' לב ס"ק קעז ו-קעח) שהביא בזה מעט מהשיטות.
 
חלק עליון תַחתִית