לברך בהמ"ז אחר 72 דקות

זוזו

משתמש ותיק
טענתי למישהו שאמנם הפוס' כ' שרק עד עב' דקות שרי לברך אחר אכילתו אך לכאו' לא ברור 100 אחוז שאח"כ התעכל כי יש צעיר ויש זקן יש הממהר לעכל מזונו ויש הפוך ולכן ראוי לאכול כזית ולברך. וטען לי שאינו כן וכל מידותן של חכמים כך היא ואין עניין לעשות כן כי קבעו שיעור זה ותו לא מידי
 

יהודי

משתמש ותיק
נחלקו האחרונים באוכל אכילה מועטת אם יכול לסמוך על שיעור ד' מילין, והמ"ב היקל בזה, ולא מבעיא לדעת האחרונים הסוברים שאין יכול לברך בשיעור זה כיון שכבר נתעכל, אלא אף לדעת האחרונים שכתבו שיכול לברך עד שיעור זה, הרי ביארו דבריהם שעד זמן זה ודאי לא נתעכל, כך שלכאו' לדברי הכל מבואר לא כאותו מישהו שליט"א.
 

במבי

משתמש ותיק
ומעניים אם מסופק ברמת שביעתו לאחר 72 דקות, אם מהני שישיר את הניגון "צור משלו אכלנו" בכוונה לצאת ידי ברכת המזון, ואם שבע יהא כשבח בעלמא.
 

יאיר

משתמש ותיק
כתב לי ת"ח בענין אחר, שכיון שבין השמשות הוא ספק, בדרבנן אפשר להקל בדיעבד ואולי ע"כ מסתמכים (וכמו שהבאנו לעיל).
 

דרומאי

משתמש ותיק
יאיר אמר:
כתב לי ת"ח בענין אחר, שכיון שבין השמשות הוא ספק, בדרבנן אפשר להקל בדיעבד ואולי ע"כ מסתמכים (וכמו שהבאנו לעיל).
ל''ז להבין מה שייכות בין השמשות לכאן.
 

מעתיק

משתמש רשום
ואמאי אין חוששין לדעות ששיעור מיל הוא יותר מח"י רגעים עכ"פ בדאורייתא?
 
חלק עליון תַחתִית