מהו שורש המילה מסיק??

ים סוף

משתמש ותיק
נסתפקתי האם יש קשר בין מסיק זיתים, מסיק את התנור, מסיק מסקנה, מסיק ביה זוזי (כתובות פד: מועד קטן י:) האם הם משורש המילה הארמית אסיק (העלה) שהרי חלקם ודאי אפשר להבין שהם מלשון להעלות (מעלה אש בתנור, מעלה על דעתו, וגם מסיק זוזי אפשר להסביר כמו שנהוג לומר 'כמה זה עולה?') אך ענין מסיק הזיתים קצת קשה להבינו לפי"ז, אך חסר לי ידע מציאותי בענין.

או שמא הקשר ביניהם דומה הוא לקשר בין כריית בור, קריאת ההלל, וקריעת ים סוף :)
 

הכהן

משתמש ותיק
ערב טוב
מה הקשר בין ערביי השטחים, ערב להלוואה, ערב לחיך, ערבי נחל, בצק שבסדקי ערבה, עורב, ערוב, הערבה, מערב?
(אני יודע שחלק מהם אפשר לערב...)
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
נסתפקתי האם יש קשר בין מסיק זיתים, מסיק את התנור, מסיק מסקנה, מסיק ביה זוזי (כתובות פד: מועד קטן י:) האם הם משורש המילה הארמית אסיק (העלה) שהרי חלקם ודאי אפשר להבין שהם מלשון להעלות (מעלה אש בתנור, מעלה על דעתו, וגם מסיק זוזי אפשר להסביר כמו שנהוג לומר 'כמה זה עולה?') אך ענין מסיק הזיתים קצת קשה להבינו לפי"ז, אך חסר לי ידע מציאותי בענין.

או שמא הקשר ביניהם דומה הוא לקשר בין כריית בור, קריאת ההלל, וקריעת ים סוף :)
מוסק זתים הוא בגלל שהאדם מרים זרועו וחובט בזתים, כדתנן נגעים פ"ב האיש נראה כמוסק בזתים, וכן הוא בערוך ערך מוסק.
ואגב זה לא מילה ארמית אלא בלה"ק (תהילים קלט )"אם אסק שמים שם אתה"
 

נבשר

משתמש ותיק
שמא מסיק זיתים, היינו שהוא מוציא את שמן שבתוך הזית, והיינו שמוציא את הפנים כלפי חוץ, וכמו שהוא מעלה את להיות בגלוי שעד השתא היה מכוסה, והשתא הוא ניכר לעין, וכן אפשר מסקנה היינו שהוא מוציא לפועל את המחשבה שלו הויא נקבעת, וזה העלאה שהיא בפ"ע וניכרת, דוגמא שממנה יכול להקשות למק"א מפני שאיכא לו מסקנה, וכן מסיק ביה זוזי שתובעו ומגלה ההתחייבות שיש ביניהם, וכן האש מסיקה, שבכח האש להפוך חומר לצורה, והיינו כמו מסקנה, שמעלה את הדבר לאופן אחר. אולי.
 

במבי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
ערב טוב
מה הקשר בין ערביי השטחים, ערב להלוואה, ערב לחיך, ערבי נחל, בצק שבסדקי ערבה, עורב, ערוב, הערבה, מערב?
(אני יודע שחלק מהם אפשר לערב...)

מובא במצודת דוד שהערבים נקראים כך משום שגרים בערבה.

הרוקח כמדומני בפרשת נח כותב שהעורב נקרא כך מלשון ערב (לילה) והסביר לי החברותא שלי את כוונת הרוקח, שהעורב הוא הולך לישון הכי מאוחר מכל הציפורים ושימו לב שלקראת השקיעה רואים רק עורבים, והטור בהלכות שבת כותב איך לדעת מתי שנכנסת שבת לראות שהתרנגול עולה לגג ואם נמצא במקום שאין תרנגול מביא שגם ע"פ העורב אפשר לדעת

(ערב להלוואה ייתכן שבהחלפת בומ"פ יוצא ערפ שזה אותיות פריעת חוב)

מערב, מכיוון שבעת הערב שם שוקעת השמש.

ערוב, פשוט.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
נבשר אמר:
שמא מסיק זיתים, היינו שהוא מוציא את שמן שבתוך הזית, והיינו שמוציא את הפנים כלפי חוץ, וכמו שהוא מעלה את להיות בגלוי שעד השתא היה מכוסה, והשתא הוא ניכר לעין, וכן אפשר מסקנה היינו שהוא מוציא לפועל את המחשבה שלו הויא נקבעת, וזה העלאה שהיא בפ"ע וניכרת, דוגמא שממנה יכול להקשות למק"א מפני שאיכא לו מסקנה, וכן מסיק ביה זוזי שתובעו ומגלה ההתחייבות שיש ביניהם, וכן האש מסיקה, שבכח האש להפוך חומר לצורה, והיינו כמו מסקנה, שמעלה את הדבר לאופן אחר. אולי.
מסיקה היא קצירת הזיתים מהעץ, להוצאת השמן קוראים סחיטה.
 

במבי

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
נסתפקתי האם יש קשר בין מסיק זיתים, מסיק את התנור, מסיק מסקנה, מסיק ביה זוזי (כתובות פד: מועד קטן י:) האם הם משורש המילה הארמית אסיק (העלה) שהרי חלקם ודאי אפשר להבין שהם מלשון להעלות (מעלה אש בתנור, מעלה על דעתו, וגם מסיק זוזי אפשר להסביר כמו שנהוג לומר 'כמה זה עולה?') אך ענין מסיק הזיתים קצת קשה להבינו לפי"ז, אך חסר לי ידע מציאותי בענין.

או שמא הקשר ביניהם דומה הוא לקשר בין כריית בור, קריאת ההלל, וקריעת ים סוף :)

מסיק, ייתכן שהוא מהמילים המתהפכות, ואולי הוא כ"מזיק" שדרך קטיפת הזיתים ע"י הכאתם (והיום מוסקים אותם ע"י נענוע אגרסיבי של עץ הזית)

ועיין תפארת ישראל ריש ברכות וראה חידוש עצום בפי' המילה מאימתי קורין את שמע בערבין.
 

הכהן

משתמש ותיק
מסיק זיתים שרשו מסק
אם אסק שמים שרשו נסק
ותל"מ
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
אתה מדבר על שורשים של השפה העברית .
בעניי לא הבינותי כוונת מר
התכוונתי לומר שאמנם בשפה העברית (של בן יהודה) אתה צודק
אבל בחלוקת המילים של התנ"ך ובעקבותיו הגמרא הענין של המילה היא אחת כמו שביאר הערוך, ולא שני מילים שונות .
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
בכלל כל ענין שורשים בתנ"ך אינו מוסכם ויש שאוחזים שיש שורשים של שני אותיות (וא"כ יתכן בכלל שהשורש הוא סק )הרבה פעמים יש בתנ"ך הטיות שאינם עונים על הכללים הקשוחים, וכיון שזה מילה שאין אותה הרבה אם בכלל, אי אפשר להסיק מסקנא ברורה בענין.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
ברר לפנינו שאין שורש מוסק, נסק .
כי משורש 'נסק' יֵצֵא 'נוסק', כמו מ'נטע' – 'נוטע' (ולא 'מוטע'), ומ'נטר' – 'נוטר' (ולא 'מוטר'), וכן כל כיוצא בהם.
הסימוכין מן הערוך הם סימוכי-סרק, שכן אין בדבריו רמז כלשהו כי השם 'מוסק' נגזר מפעולת ההגבהה. שכן לשונו שם:
המצורע כשבא להראות לכהן את נגעו מגביה ידו כמוסק זיתים, מגביה ידו עד שיראו שחיו.
תדע, שכן בערך 'עדר' מפרש 'כמוסק בזיתים' כמו שמפרש רש"י בפרק תינוקת:
כופף קומתו כדרך שכופף בשעה שמוסק זיתים, כשמפילן מן הזית ולוקטן מן הארץ.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הכהן אמר:
ברור ששורש אסק הוא נסק!
כאמור: וּלְדָנִיֵּאל אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן גֻּבָּא.
אי משום הא לא אי אריא כלל ,דניאל ד ג "ומני שים טעם להנעלה קדמי" ,אף שהשורש הוא על (הנון היא פעולה ), ניזול נייתי וכו'
ובאופן כללי, לא ברור בכל המילים מסגנון זה, האם הנון שורשית או לא במיוחד במילים ארמיות.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
האחד בא לגור אמר:
ברר לפנינו שאין שורש מוסק, נסק .
כי משורש 'נסק' יֵצֵא 'נוסק', כמו מ'נטע' – 'נוטע' (ולא 'מוטע'), ומ'נטר' – 'נוטר' (ולא 'מוטר'), וכן כל כיוצא בהם.
הסימוכין מן הערוך הם סימוכי-סרק, שכן אין בדבריו רמז כלשהו כי השם 'מוסק' נגזר מפעולת ההגבהה. שכן לשונו שם:
המצורע כשבא להראות לכהן את נגעו מגביה ידו כמוסק זיתים, מגביה ידו עד שיראו שחיו.
תדע, שכן בערך 'עדר' מפרש 'כמוסק בזיתים' כמו שמפרש רש"י בפרק תינוקת:
כופף קומתו כדרך שכופף בשעה שמוסק זיתים, כשמפילן מן הזית ולוקטן מן הארץ.
מה סרק פה בדיוק אם יש סתירה בערוך ???? ואם הביאו הערוך בערך מוסק זה בדיוק כוונתו להוכיח שהוא מסיבת ההגבהה
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
האחד בא לגור אמר:
ברר לפנינו שאין שורש מוסק, נסק .
כי משורש 'נסק' יֵצֵא 'נוסק', כמו מ'נטע' – 'נוטע' (ולא 'מוטע'), ומ'נטר' – 'נוטר' (ולא 'מוטר'), וכן כל כיוצא בהם.
הסימוכין מן הערוך הם סימוכי-סרק, שכן אין בדבריו רמז כלשהו כי השם 'מוסק' נגזר מפעולת ההגבהה. שכן לשונו שם:
המצורע כשבא להראות לכהן את נגעו מגביה ידו כמוסק זיתים, מגביה ידו עד שיראו שחיו.
תדע, שכן בערך 'עדר' מפרש 'כמוסק בזיתים' כמו שמפרש רש"י בפרק תינוקת:
כופף קומתו כדרך שכופף בשעה שמוסק זיתים, כשמפילן מן הזית ולוקטן מן הארץ.
דברי הבאי המילה מוסק היא לא בלה"ק,
ובדיוק כמו שמסיק אדעתיה הוא ענין העלאה, כך מוסק יכול להיות כך.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
המילה מוסק היא לא בלה"ק.
אָמַר לוֹ הִלֵּל לְשַׁמַּאי: מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וְאֵין מוֹסְקִין בְּטָהֳרָה? אָמַר לוֹ: אִם תַּקְנִיטֵנִי, גּוֹזְרַנִי טוּמְאָה אַף עַל הַמְּסִיקָה.
תַּנְיָא, אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: לְדִבְרֵיכֶם, אֵין לִי אֶלָּא קְצִיר חִטִּים, קְצִיר שְׂעוֹרִים מִנַּיִן? וְאֵין לִי אֶלָּא קוֹצֵר, בּוֹצֵר מוֹסֵק גּוֹדֵר עוֹדֵר מִנַּיִן?
פּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹדְרִים בִּתְאֵנִים וְגוֹדְרִים בִּתְמָרִים וּבוֹצְרִים בַּעֲנָבִים וּמוֹסְקִין בְּזֵיתִים, הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים וּפְטוּרִים, שֶׁהַתּוֹרָה זִכְּתָה לָהֶם.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
האחד בא לגור אמר:
המילה מוסק היא לא בלה"ק.
אָמַר לוֹ הִלֵּל לְשַׁמַּאי: מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וְאֵין מוֹסְקִין בְּטָהֳרָה? אָמַר לוֹ: אִם תַּקְנִיטֵנִי, גּוֹזְרַנִי טוּמְאָה אַף עַל הַמְּסִיקָה.
תַּנְיָא, אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: לְדִבְרֵיכֶם, אֵין לִי אֶלָּא קְצִיר חִטִּים, קְצִיר שְׂעוֹרִים מִנַּיִן? וְאֵין לִי אֶלָּא קוֹצֵר, בּוֹצֵר מוֹסֵק גּוֹדֵר עוֹדֵר מִנַּיִן?
פּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹדְרִים בִּתְאֵנִים וְגוֹדְרִים בִּתְמָרִים וּבוֹצְרִים בַּעֲנָבִים וּמוֹסְקִין בְּזֵיתִים, הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים וּפְטוּרִים, שֶׁהַתּוֹרָה זִכְּתָה לָהֶם.
מה בדיוק באת להביא מפה ?
וכי איו במשנה מילים ארמיות??????
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
נחרץ, ללא כל פקפוק.
האומר אחרת - דבריו דברי הבאי.
הנחרצות היתה שאין מילה זו בתנ"ך ותו לא מידי.
ודברי הבאי התייחסו לנסיון להכריח מהדמיון למילה נטיעה, ולא לעצם האפשרות שלא זה מקור המילה.
ומחילה אם מצאת עצמך נפגע.
 
חלק עליון תַחתִית